סולמות ונחשים – על עונת ההעברות ב-NFL / פריים-טיים זק

סולמות ונחשים – על עונת ההעברות ב-NFL / פריים-טיים זק

בקושי הספקנו להסדיר את הנשימה אחרי משחקי הפלייאוף הצמודים והמרתקים שהסתיימו לפני קצת יותר מחודש, וכבר אנחנו בעיצומה של עונת העברות (טריידים ושחקנים חופשיים) מהסוערות והמשמעותיות שזכורות בעשורים האחרונים.

תוך מספר שבועות ראינו כמה וכמה קוורטרבקים מעולים (כמו דשון ווטסון) ואפילו מיתולוגיים (מאט ראיין, ראסל ווילסון) עוזבים את הקבוצות בהן שיחקו במשך כל הקריירה, את התופס הטוב בליגה (דבונטה אדאמס) נוטש את ארון רוג'רס בגרין ביי ומעברים של כמה שחקני הגנה משמעותיים מאד (וון מילר, חליל מאק, ג'יי-סי ג'קסון, צ'נדלר ג'ונס, רנדי גרגורי) שישנו משמעותית את דירוגי ההגנות בליגה. ראינו את בית ה-AFC מערב הופך לבית מפלצתי – אולי החזק אי פעם עם ארבע קבוצות עם סיכוי רציני לאליפות, וכמובן את הפרישה והחזרה של השחקן הטוב אי פעם – טום בריידי – שמשאיר סיכוי לאליפות נוספת עבורו ועבור קבוצתו, טאמפה ביי באקנירס.

עונת ההעברות עדיין לא הסתיימה ומספר לא קטן של שחקנים מעולים (טיירון ארמסטיד, סטפן גילמור, טיירן מתיו, ג'דבאון קלאוני ואחרים) עדיין לא החליטו היכן ישחקו בשנה הבאה. בכל זאת ניתן כבר להצביע על כמה קבוצות שעשו צעד משמעותי קדימה ושיפרו את מעמדם במירוץ אחרי גביע לומברדי בעונה הקרובה – ולעומתן לא מעט קבוצות שאיבדו נכסים וככל הנראה יחוו נסיגה משמעותית לפחות בעתיד הקרוב.

התעלמתי בניתוח זה מהתקדמות מוגבלת או אף נסיגה של נמושות הליגה (ג'קסונוויל, דטרויט, יוסטון, הקבוצות של ניו-יורק וכו') שכן השפעת מעברים אלה על תמונת הפלייאוף ומאזן הכוחות בליגה היא די חסרת משמעות בשנה הקרובה. מעניין גם לציין את המשך המגמה (שכבר נצפית מזה כמה שנים) של החלשות חטיבת ה-NFC והתחזקות ה-AFC – הן באיכות הק"ב המובילים והן בכמות ורמת קבוצות הצמרת בכ"א מהחטיבות.

כמובן שההחתמות שהקבוצות השונות עוד יבצעו בשבועות הקרובים וכמובן בחירות הדראפט (שיתקיים בעוד כחודש) עשויים עדיין לשנות חלק מהתמונה. אנו כמובן נמשיך לעקוב ולעדכן על כך במהלך הפגרה ולקראת העונה הבאה. בינתיים – לפניכם הבחירה שלי של הקבוצות שהצטיינו והקבוצות שנכשלו במהלך עונת ההעברות (עד כה):

ראסל ווילסון ודשון ווטסון ישחקו במדים חדשים העונה (צילום nfl.com)

מנצחים

  1. דנבר ברונקוס – הקבוצה ששדרגה את עמדת הק"ב הפותח שלה מדרו לוק / טדי ברידג'ווטר (בשנה שעברה) לראסל ווילסון היא אחת המנצחות הגדולות של הפגרה. עם קו התקפה סביר לפניו (סוף סוף אחרי כל השנים בסיאטל), תופסים טובים כמו ג'רי ג'ודי וקורטלאנד סאטון ורץ עולה בדמות ג'בונטה וויליאמס, ווילסון יכול להפוך את התקפת הברונקוס לאחת הטובות בליגה. ההגנה תמיד היתה נקודת חוזק בקבוצה (למרות ירידה מסויימת בשנה שעברה) וגם היא התחמשה במספר שחקני מפתח – הליינבקר / פאס ראשר רנדי גרגורי והדיפנסיב טאקל די-ג'יי ג'ונס – שעשויים להחזיר אותה לימי הזוהר של וון מילר והחברים מהעשור הקודם.
  2. לוס אנג'לס צ'רג'רס – הצ'רג'רס הבינו איזה אוצר נפל לידיהם בדמות הק"ב הצעיר והמצוין ג'סטין הרברט והשקיעו כספים ומאמץ כדי לייצר סביבו קבוצה מנצחת (אחרי ההחמצה הכואבת של הפלייאוף בשנה שעברה). ההתקפה (שדורגה רביעית בעונה הקודמת) בראשות הרברט תיפקדה היטב ועיקר תשומת הלב ניתנה לשדרוג ההגנה שאיכזבה מאד. שתי ההחתמות הנוצצות והחשובות ביותר היו של הליינבקר חליל מאק (שהגיע אחרי שהפך את הגנת שיקגו לאחת הטובות בשנים האחרונות) והקורנרבק ג'יי-סי ג'קסון (שנחשב אולי הטוב בליגה). שני אלה, בצרוף הדיפנסיב טאקל סבסטיאן ג'וזף-דיי וכמובן שחקני ההגנה המוכשרים שכבר היו בסגל הקבוצה קודם לכן (בראשות ג'ואי בוסה ודרווין ג'יימס) יהפכו את הגנת הצ'רג'רס למאיימת מאד  – מה שעשוי לשדרג משמעותית את סיכויי הקבוצה לבצע ריצה עמוקה בפלייאוף.
  3. לאס ווגאס ריידרס – הקבוצה שהגיעה לפלייאוף בשנה שעברה (למרות הזעזועים בסגל, בצוות האימון ובהנהלה) הוסיפה לסגל המוכשר שלה את התופס הטוב בליגה (דבנטה אדאמס מגרין ביי, שיאחד כוחות עם הק"ב דרק קאר איתו שיחק בקולג') ואת אחד הפאס ראשרים המפחידים ביותר בדמות צ'נדלר ג'ונס. אתם קולטים מה קורה ב-AFC מערב? מה שהיה בשנים האחרונות הממלכה הבלתי מעורערת של קנזס סיטי הפך לשדה קרב בין ארבע קבוצות עם סגלים מצויינים ושאיפות אליפות לא מוסתרות. ייתכן בהחלט שנראה לראשונה ארבע קבוצות שמגיעות לפלייאוף מבית אחד. אדאמס יהנה להיות (לראשונה בקריירה) חלק מסגל תופסים עמוק שיכלול גם את דארן וולר והנטר רנפרו, ואילו ג'ונס ישתף פעולה עם מקס קרוסבי – ביחד הם אולי צמד הפאס-ראשרים הטוב בליגה. אם הגורו ההתקפי ג'וש מקדניאלס (שהיגע לקבוצה כמאמן ראשי אחרי שהיה מתאם ההתקפה של הפטריוטס) יצליח להפיק מדרק קאר רמת משחק טובה ויציבה (למרות שהוא ללא ספק הק"ב החלש בבית, ביחס למהומס, ווילסון והרברט), הריידרס יגיעו בוודאות לפלייאוף ואולי אף רחוק יותר.
  4. סינסינטי בנגלס – הקבוצה שהגיעה לסופרבול בשנה שעברה נהנתה מהגנה טובה להפתיע ומסגל צעיר ומבטיח של שחקני כישרון בהתקפה (בראשות הק"ב ג'ו בורו והתופס ג'מאר צ'ייס). נקודת התורפה בשנתיים האחרונות היתה ונשארה קו ההתקפה החלש שלא הגן על בורו, גרר מספר שיא של סאקים (51 !!) על הק"ב הצעיר בשנה שעברה ואף היה מהגורמים לפציעה שספג בעונת הרוקי. הקבוצה נכנסה לפגרה עם משימה מוצהרת לטפל בנושא זה והם עשו זאת בצורה מצוינת כאשר הביאו לסינסינטי את האופנסיב טאקל המצוין לה-אל קולינס מהקאובויס, את האופנסיב גארד אלקס קאפה מהבאקס ואת הסנטר טד קאראס מהפטריוטס. שלושת השחקנים המנוסים והחזקים האלה ייתנו סוף סוף לבורו זמן ומרחב ב"פוקט" – לאור ביצועיו עד כה (גם ללא קו התקפה ראוי לשמו) מפחיד לחשוב מה יכול הק"ב הצעיר לעשות בתנאים הללו…. התוספת של הטייט-אנד היידן הרסט תיתן לבורו עוד שסתום ביטחון במשחק המסירה. אין ספק שעם התוספות הללו התקפת הקבוצה תהיה מהטובות בליגה. לא בטוח שיצליחו לשחזר את הריצה הפלאית עד הסופרבול כמו בשנה שעברה, אך הבנגלס בהובלת בורו וצ'ייס ללא ספק ממצבים את עצמם כקבוצת פלייאוף קבועה וכמתמודדת לגיטימית לתואר האליפות בעשור הקרוב.
  5. קליבלנד בראונס – גם הבראונס מתחזקים בבית ה-AFC צפון ואחרי העונה המאכזבת שעברו מקווים לזכות בראשות הבית ולחזור לפלייאוף אחרי עונה של היעדרות. לשם כך הקבוצה הימרה עם כל הקלפים על הק"ב המצוין (והמסובך בתביעות הטרדה מינית) דשון ווטסון שהגיע מהטקסנס אחרי שלא שיחק בשנה שעברה ותשחרר את בייקר מייפילד המאכזב. כדי שיהיה לווטסון למי למסור, הביאה הקבוצה את אמארי קופר המצוין מדאלאס ואת ג'קים גראנט, שיצטרפו לסגל התופסים הדליל מהשנה שעברה. אם ווטסון לא יושעה ע"י הליגה ובהנחה שיחזור במהירות לכושר משחק, התקפת הבראונס תהנה סוף סוף ממשחק מסירה ברמה גבוהה, וביחד עם משחק הריצה (שימשיך להיות דומיננטי עם ניק צ'אב וקארים האנט) התקפת הקבוצה תיישר קו עם ההגנה (שהיתה בשליש העליון של הליגה בשנה שעברה) ותהפוך את "הקרב על אוהיו" בינם לבין הבנגלס – עד לא מזמן שתיים מנמושות הליגה – למערכה מתמשכת ורבת שנים על ראשות הבית הצפוני של ה-AFC ואולי גם על תארי אליפות.
  6. בפאלו בילס – בתי המערב והצפון ב-AFC יהפכו לשדות קרב מאוזנים וקשים בשנים הקרובות ומי שאולי תהנה מכך היא הטוענת לכתר מן המזרח, הקבוצה המצוינת מבפאלו שרק פטריק מהומס (פעמיים…) הצליח לעצור את הדהירה שלה לסופרבול בשנתיים האחרונות. ג'וש אלן והחברים ימשיכו להיות קבוצת צמרת גם השנה, יהנו מסיכוי גבוה לזכות באליפות בית המזרח הקל (יחסית) ויקוו להימנע מפגישה נוספת עם הצ'יפס בפלייאוף, לפחות עד גמר החטיבה. לשם כך, הם לא הסתפקו בשימור מרבית שחקני הסגל הקיים, אלא חיזקו נקודות תורפה, ובראש ובראשונה את הפאס-ראש הבינוני שלהם באמצעות הגעתו של וון מילר המצוין, רגע אחרי שעזר לראמס להביא אליפות ללוס-אנג'לס. שאק לאוסון שהגיע מהג'טס יעזור לו להפעיל לחץ על הק"ב היריב. בהתקפה או-ג'יי הווארד שהגיע מהבאקס ייתן לאלן עוד אופציה במשחק המסירות הקצר. למרות איבוד מתאם ההתקפה המעולה בריאן דאבול (שעבר להיות מאמן ראשי של הג'יאנטס), הקבוצה בהנהגת המאמן הראשי שון מקדרמוט היא אחת המועמדות העיקריות לאליפות ה-AFC השנה וגם בשנים הבאות.
  7. לוס אנג'לס ראמס – האלופה המכהנת מצליחה איכשהו לשמור את מרבית שחקני המפתח שלה ואף להתחזק מעט לקראת ריצה נוספת אל התואר בשנה הבאה…היא אמנם איבדה את וון מילר המצוין (שהגיע באמצע השנה) ואת רוברט וודס (שהיה פצוע בשלבים המכריעים של העונה) אך הצליחו להביא את התופס המצוין אלן רובינסון משיקגו שביחד עם קופר קאפ ו-OBJ (כשיחלים) עדיין נותנים לק"ב מאט סטאפורד את אחת מקבוצות התופסים החזקות בליגה. הם גם החתימו מחדש שני שחקני קו התקפה (ג'ו נוטבאום ובריאן אלן) שיעזרו להגן על סטאפורד ולאפשר לו ולשחקני הכישרון הרבים שסביבו להביא את מלוא יכולתם לידי ביטוי. הראמס (שויתרו על מרבית בחירות הדראפט שלהם בשנים הקרובות כדי לבנות את הסגל הנוכחי) שואפים לנצל עד תום את חלון ההזדמנויות שלהם ולזכות ביותר מגביע לומברדי אחד במהלכו.
  8. טאמפה ביי באקנירס – אחת הקבוצות שנכנסה לפגרה עם המון סימני שאלה בעקבות הודעת הפרישה של טום בריידי, הפכה אותם לסימן קריאה אחד גדול עם ההודעה שלו על החזרה לעונה נוספת בגיל 45. עם ה-GOAT מאחורי הסנטר (ולא משנה באיזה גיל), הבאקס יהיו גם השנה מועמדים רציניים לאליפות. חזרתו של בריידי גם שינתה את המומנטום בשאר הסגל ושחקנים ששקלו לעבור לקבוצה אחרת, הזדרזו לחתום שוב כדי לקבל את הזכות לשחק שוב תחת הנהגתו של הגדול מכולם. בין השחקנים החופשיים שנשארו בקבוצה ניתן למנות את התופס כריס גודווין והקורנרבק קרלטון דייויס (ויש להניח שגם השותף הנצחי רוב גרונקובסקי יחתום בהמשך). הבאקס לא הסתפקו בכך וחיזקו את הסגל בהחתמות של התופס המצוין ראסל גייג' מאטלנטה (יריבה מתוך הבית!) והגארד ההתקפי שאק מייסון מניו אינגלנד. נראה שאליפות בית ה-NFC דרום די מובטחת לבאקס (לאחר המשך הדעיכה של ניו אורלינס, האנמיות של קרולינה וההתפרקות המוחלטת של אטלנטה) ולאחר שיגיעו שוב לפלייאוף – מי מוכן להמר שבריידי לא יוסיף טבעת נוספת (שמינית!) לאוסף?
  9. מיאמי דולפינס – אחרי עונה מאכזבת שהסתיימה מחוץ לפלייאוף, הדולפינים מתחמשים ומחזקים את הסגל מסביב לק"ב הצעיר והשנוי במחלוקת טואה אגווילואה. הרכש האחרון והנוצץ מכולם הוא התופס המעולה טייריק היל שהגיע מקנזס סיטי וינסה להמשיך לתת תפוקה גבוהה גם בלי פטריק מהומס. עוד לפני כן חיזקה הקבוצה את סגל התופסים באמצעות סדריק ווילסון (מהקאובויס) ואת משחק הריצה בערת רכש כפול של צ'ייס אדמונדס (מהקרדינלס) ורחים מוסטרט (מהניינרס). הגארד קונור וויליאמס יחזק את קו ההתקפה, ובמקרה שטואה יאכזב או ייפצע, הגיע למיאמי טדי ברידג'ווטר – אחד הק"ב המחליפים הטובים והיציבים בליגה. לטואה יש עכשיו הרבה כלים התקפיים (וגם מאמן חדש בדמות מייק מקדניאלס) והשנה הוא צריך סוף סוף להוכיח שהוא פרנצ'ייז ק"ב שמסוגל להוביל את הקבוצה להישגים – אחרת בשנה הבאה הוא כנראה לא יהיה בקבוצה.

רוג'רס ומהומס איבדו את התופסים הבכירים שלהם (צילום madison.com)

מפסידים

  1. דאלאס קאובויס – הקבוצה מטקסס קיוותה לעשות צעד קדימה אחרי שהגיעה לפלייאוף בשנה שעברה, אך איבדה מספר שחקני מפתח ונחלשה מאד. בין היתר עזבו את הקבוצה התופס אמארי קופר ושחקני קו ההתקפה לה-אל קולינס וקונור וויליאמס – מה שיקשה על דאק פרסקוט לשחזר את ביצועיו מהעונה הקודמת. גם הפאס-ראשר רנדי גרגורי לא נשאר בדאלאס (אם כי דנטה פאולר שהגיע מהפלקונס מהווה תחליף די סביר עבורו). הקאובויס כנראה יזכו גם השנה באליפות הבית החלש שלהם (NFC מזרח) אך ללא שדרוג משמעותי בהמשך הפגרה או בדראפט הם ככל הנראה יפלו שוב בסיבוב הראשון.
  2. גרין ביי פאקרס – הפגרה החלה עם הישג משמעותי כשהק"ב הוותיק והמצוין ארון רוג'רס חתם חוזה ארוך טווח בקבוצה אחרי שנתיים שבהם נראה שהוא עומד לעזוב ולסיים את הקרירה המפוארת שלו בקבוצה אחרת. עם זאת, האובדן של התופס הבכיר שלו דבונטה אדאמס יקשה עליו מאד להשיג תואר MVP וודאי אליפות נוספת בשנים הקרובות. הקבוצה היתה גם כך עם סגל תופסים קצר מאד מאחורי אדאמס (דבר שגרם לרוג'רס לבקר את הנהלת הקבוצה בזמנו) ועכשיו נשאר רק רנדל קוב המזדקן כתופס הבכיר. הפאקרס כנראה יבחרו תופס או שניים בדראפט אך לא בטוח בכלל שזה יספיק כדי למלא את החור שאדאמס השאיר מאחוריו.
  3. שיקגו ברס – גרין ביי יכולים להתנחם בכך שגם בלי אדאמס, שאר הקבוצות בבית ה-NFC צפון לא ממש מאיימות עליה. שיקגו היתה אמורה לעשות השנה צעד קדימה עם התבגרותו של הק"ב הצעיר ג'סטין פילדס אך היא הקשתה עליו כשאיפשרה לתופס אלן רובינסון ולגארד ההתקפי ג'יימס דניאלס לעזוב את הקבוצה. גם ההגנה תיפגע מאד מעזיבתו של המנהיג הבלתי מעורער שלה בדמותו של חליל מאק. בינתיים לא הגיע מחליף ראוי לאף אחד מהשחקנים החשובים הללו והקבוצה ככל הנראה תמשיך לדשדש בבינוניות גם השנה.
  4. אטלנטה פאלקונס – עזיבתו של הק"ב האגדי (והמזדקן) מאט ראיין (שעבר לקולטס) היתה אולי מתבקשת, אך בעיתוי הנוכחי, וללא גיבוי הולם היא משאירה את הקבוצה בבור עמוק אפילו יותר מבשנים הקודמות. אם וכאשר יגיע ק"ב מחליף, הוא יחסר גם את התופס ראסל גייג' שגם הוא עזב את הקבוצה. אטלנטה היו בדרך לשום מקום עוד קודם ועכשיו מצפה להם עונה מסוייטת ומעוטת נצחונות, שההישג היחיד אליו האוהדים יכולים לשאוף הוא מקום גבוה בדראפט שאולי יביא להם את הק"ב העתידי של הקבוצה.
  5. סיאטל סיהוקס – הקבוצה מצפון מערב המדינה הולכת כנראה לפירוק והרכבה משמעותיים וכואבים. הק"ב המצוין ראסל ווילסון נשלח לדנבר, הלינבקר הותיק בובי וואגנר (אחד השרידים האחרונים של יחידת ההגנה המצוינת שהיתה פעם בקבוצה) שוחרר וגם הקורנרבק די-ג'יי ריד עזב. ההנהלה של הסיהוקס תצטרך למצוא ק"ב מוביל חדש (דרו לוק שהגיע בטרייד על ווילסון הוא ממש לא הפיתרון) ולנצל בתבונה את אוסף השחקנים הצעירים ובחירות הדראפט שעומדות לרשותה כדי לבנות מחדש את הקבוצה ולנסות לחזור לצמרת באמצע העשור או אף לאחר מכן.
  6. אריזונה קרדינלס – הקרדינלס החלו בסערה את העונה הקודמת אך דעכו לקראת סופה והודחו בסיבוב הראשון בפלייאוף. במקום להתחזק כדי להתחרות על ראשות הבית עם האלופה הטריה  – הלוס אנג'לס ראמס – הם ויתרו על התופס כריסטיאן קירק (מה שמעמיק את תלותם בדאנדרה הופקינס הוותיק שחוזר מפציעה קשה) ובעיקר על הפאס ראשר המוביל שלהם, צ'נדלר ג'ונס. בלעדיהם, וללא חיזוק משמעותי, הקבוצה מהמדבר תוכל להתמודד לכל היותר על מקום בשולי הווילד קארד ולצפות ממרחק בראמס ממשיכים לשלוט בבית ה-NFC מערב.
  7. ניו אינגלנד פטריוטס – ביל ביליצ'ק עשה שוב עבודה מדהימה והצליח להוביל את הפטריוטס לפלייאוף עם ק"ב רוקי (מאק ג'ונס) שנבחר באמצע הסיבוב הראשון והרבה רכישות חכמות בעונת ההעברות הקודמת. השנה, עם זאת, נראה שהתנופה נעצרה במידת מה והפגרה מסתמנת כפחות מוצלחת מאשתקד. שני שחקני מפתח (הקורנרבק המעולה ג'יי-סי ג'קסון והגארד ההתקפי שאק מייסון) עזבו ולא הגיע אף שחקן שיוכל לשדרג משמעותית את הקבוצה –  בעיקר בעמדות הכישרון בהתקפה. התבוסה בפלייאוף לבילס הראתה את עומק הפער בין שתי הקבוצות, שרק הועמק במהלך הפגרה עד כה. ניו אינגלנד יתקשו להתמודד כשווים מול בפאלו על אליפות הבית ויאלצו להסתפק גם השנה בעוד התמודדות על מקום בווילד קארד.
  8. קנזס סיטי צ'יפס – לא רק שהצ'יפס ראו את כל יריבותיהן לבית מתחמשות ומתחזקות משמעותית, היא נאלצה לאפשר למספר לא קטן של שחקנים חשובים לעזוב את הקבוצה. התופס המוביל טייריק היל נפרד מפטריק מהומס איתו הגיע להישגים כה גדולים וקו ההגנה האחורי ספג מכה לא פשוטה כשהסייפטי טירן מתיו והקורנרבק צ'רדריוס וורד לא ימשיכו בשנה הקרובה. התופס ג'ו-ג'ו סמית שוסטר והסייפטי ג'סטין ריד שהגיעו במקומם לא מתעלים לרמת השחקנים אותם החליפו. הקבוצה שזכתה באליפות הבית ב-6 השנים האחרונות והגיעה לאליפות ה-AFC ארבע פעמים ברציפות תצטרך לעבור דרך הרבה יותר קשה ולנהל קרבות צמודים ומתישים כדי להעפיל שוב לפלייאוף ולשחזר את הישגי השנים האחרונות.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. זאת כנראה שנת המבחן הגדולה ביותר של מהומס. בלי היל הוא מאבד הרבה מהיכולת שלו לאלתר בהתקפה, במיוחד לאור העובדה שג'ו ג'ו הוא יותר סלוט רסיבר בשלב הזה של הקריירה שלו. לאור התחזקות הקבוצות האחרות אפשר אפילו לתהות בקול רם האם המקום שלו בפלייאוף מובטח…

    1. הבחור מהומס עם חוזה של 490 מיליון דולר ככה שאת המבחן שלו הוא כנראה כבר עבר….
      ללא ספק מקצועית הוא עומד בפהי האתגר הגדול בקריירה, הבית מפלצתי אבל כנראה שלא היתתה ברירה, כדי להשתוות לצ'יפס שאר הקבוצות היו חייבות להרים שתי רמות לפחות

  2. תודה על הפוסט החשוב!!
    אוף-סיזן פשוט פסיכית לחלוטין..
    ארמסטרד חתם גם הוא בדולפינס (75 ל-5).

    מבין את המחשבה מאחורי הטרייד של היל, לא מסכים איתה.. והמחיר נמוך מדי, היה צריך להיות קרוב יותר למחיר של אדאמס (2 סיבוב ראשון). יכול להיות שיעזור לטווח רחוק, אך לשנה-שנתיים הקרובות (הוא רק בן 28!!), זוהי טעות לדידי, בוודאי בחטיבה כה עמוסה.
    .
    גם עבור ראסל ווילסון הטרייד הוא טעות. מה יש לו לעבור דווקא לדנבר? עם כל הכבוד ל'צעירים מלאי הפוטנציאל' שלהם, זה בדיוק מה שהם, צעירים עם פוטנציאל.. האם פוטנציאל גבוה יותר מנניח, DK מאטקלף? לא חושב. ומילא זה, אבל לעבור ל-AFC ווסט? הם כנראה הכי פחות טובים בחטיבה כעת.. נראה מה יהיה אחרי הדראפט.
    .
    באפלו הגזימו לחלוטין עם החוזה לוון מילר, 120 מליון לבחור בן 33? 'FUCK WERE U THINKIN?? הוא היה קלאסי לחתום על 40 ל-3 שניםISH…
    .
    אינדי מקסימום יעופו בווילד-קארד, במקום בעונה הרגילה..
    .
    רודג'רס יזכה מתישהו בעוד סופרבול? בלי אדאמס יהיה הרבה יותר קשה.. והוא כבר בן 38 (?). זה הזמן לצעוד למעלה או לסגור למעלה.
    .
    מאז 2014, בריידי זכה עונה כן-עונה לא בסופרבול. שנה שעבר הוא לא זכה…
    .
    ולגבי ווטסון – זה מה שלא מפסיק להפתיע אותי בספורט האמריקני: אתה יכול להרביץ לילדים שלך עם חגורה (אדריאן פטרסון), להיות חשוד באונס אלים (קובי), להיות (אולי) שותף ברצח (ריי לואיס), להרביץ לזוגתך (ריי רייס, טייריק היל), ובגדול לעבור על כל עברה מוסרית-אנושית בסיסית (לכאורה, לכאורה), ולפגוע ב'טוהר-המידות' הבין-אנושי — ואם אתה שחקן מספיק טוב זה לא ישנה כלום (מקס' השעייה של שנה.. ומטה).
    אבל (!!), אם פגעת ב'טוהר-המידות' של הספורט (בעיקר דרך סטרואידים/הימורים) – אין לך מחילה (לא כזה בקיא בבייסבול, הבנתי שעכשיו מתחילים קצת לסלוח לאיי-רוד והחברה מתקופת ה'מיצים' — אבל לא בטוח). פיט רוז, אגוואייר-סוסה-בונדס, ועכשיו רידלי..
    די מדהים.
    .

  3. מאט ריאן קנה עמוד שלם במוסף הספורט בעתון המקומי שלנו להודות לאוהדים של אטלנטה שהיו איתו כל השנים.
    אני מאמין שזה טוב לפלקונס. הם חייבים להצעיר את ה-ק'ב.
    תודה

  4. מע ניין שבין המנצחות שלך נמצאות הקבוצות המובילות ובין המפסידות שלך נמצאות התחתונות. ככה זה תמיד. העשירים מתעשרים יותר והעניים נופלים יותר למטה

    1. לא לגמרי מדויק. מנחם. אתה יכול לראות בין המנצחות קבוצות כמו הבנגלס, הבראונס והצ'רג'רס שהיו תחתית החבית של הליגה לפני מספר שנים ועכשיו נראות כמעצמות בהתהוות. לעומתן הסיהוקס, הפלקונס, הפטריוטס ואפילו הצ'יפס (כולן הגיעו לסופרבול ב-7 השנים האחרונות) בין המפסידות. וזה אפילו בלי לדבר על קבוצות עשירות כמו הקאובויס והג'יאנטס שאפילו לא מצליחות להגיע לשם…

        1. לא מאמין שרצה לעזוב,
          רוג'רס והוא עשו אחד את השני טובים יותר, כל אחד חייב לשני הרבה.
          בקיצור מהלך פשוט נורא של גרין ביי, לא ברור מה נתנו חוזה עתק לרוג'רס ואז בונים את ההתקפה על תופסים רוקיס.

  5. אז יש מצב שסוף סוף נחזור להיות רלוונטיים?
    יש באמתחתנו 3 אליפויות עם 2 QB מזדקנים. 4 נשמע סבבה לגמרי…
    .
    (אנחנו, זה אוהדי ברונקוס)
    .
    תודה, זק.
    הייתה ונשארה ליגה משוגעת.

  6. סיכום מצויין. האם זהו האופסיזן המעניין ביותר אי פעם? עם כל הכבוד לקיץ שבו פייטון או לזה שבו בריידי עברו, נראה לי שזה המרתק מכולם בשנים האחרונות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט