"ואנחנו שניים, בטח לא לבד, רואים את השמיים…"… אני מניח שכשיובל בנאי כתב את השיר הזה, אי שם במאה הקודמת, הוא לא התכוון לשני אנשים שיושבים ומקליטים פודקאסט. ועדיין, זה מה שקרה בפרק מספר 68 של A Kosher Hot Dog, פודקאסט הבייסבול העברי הראשון בתבל.
ומה כל כך מיוחד בזה? שמזה הרבה זמן, למעשה מתחילת דצמבר 2021, לא הקלטנו ביחד (לא בסקייפ), ובלי אורחים איתנו, פרק בו רק שנינו מבלבלים את המח פנים אל מול פנים. אז הנה, סוף סוף זה קרה, ומה קיבלנו? פרק בו סגרנו הרבה פינות: עם דיונים סביב ההבדל בין לרמות ללהתחרות, על הריצה על הבסיסים לאחר שהמשחק למעשה נגמר, ומי בעיני כל אחד מאיתנו ראוי להיות הזורק הטוב ביותר. וכמובן, הפינות הקבועות, "השבוע לפני" ו-"מורה נבוכים", וסיפור על רוקי שנתקע בשירותים, כולל וידאו מצורף. תבלו.
tomer givati
9 פבר 2022 10:46:49נהדר יוני! משינה נפלאים מתחברים לי להמון סיפורים בספורט, אפילו הם לא ידעו שהם כאלה
יוני לב ארי
9 פבר 2022 10:56:28מעבר ל-חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים? הייתי במשחק הזה, אגב…. 😔
tomer givati
9 פבר 2022 11:17:14מכיר את התחושה, לא נעים. רק השבוע השתמשתי בשיר ״תחזור תחזור״ בטור על פציעתו של דוראנט. ריקוד המכונה גם מתבקש בהרבה מקרים
יוני לב ארי
9 פבר 2022 11:27:17וכשאני בבלומפילד, ללא ספק "אין מקום אחר" (:
tomer givati
9 פבר 2022 11:36:17במשחקים של ירושלים סל/רגל בשבילי זה שלח לי מלאך
יוני לב ארי
9 פבר 2022 12:05:49במקרה של חוגג זה יותר "בלדה לסוכן הכפול" (:
אור
9 פבר 2022 11:31:42תודה חברים, זה מעניין גם כשאתם סתם מקשקשים חח