ה-16 באוקטובר 2003. יאנקי סטדיום, אמריקן ליג צ'מפיונשיפ סירייס, גיים 7. הניו יורק יאנקיז מארחים את היריבה השנואה, הבוסטון רד סוקס, למשחק שהמנצחת עולה לוורלד סירייס. הכל או כלום. הגרביים, עם קללה של 85 שנה על הגב, מובילים 2:5 בתחילת האינינג השמיני, ונראה שסוף סוף הכל מתהפך.
אך היאנקיז, כמו היאנקיז, חוזרים בגדול, משווים ל-5:5 באינינג השמיני, וכופים אקסטרה אינינגס. מריאנו ריברה זורק שלושה אינינגים מושלמים, ושומר את היאנקיז בתמונה, עד שהחל האינינג ה-11 התחתון. כבר לא היה מי שיחליף את ריברה, זה היה צ'אנס אחרון לנצח את המשחק.
בתחילת האינינג אמור היה לחבוט אנריקה ווילסון הבינוני, אך הוא הוחלף, ובמקומו עלה ארון בון, כן כן, המנג'ר הנוכחי של אותם יאנקיז. שחקן חביב במקרה הטוב, שהגיע ליאנקיז במהלך העונה, וחבט 254. עם שישה הום ראנס. ניסיון פלייאוף? ממוצע חבטות 200. מהסדרה הקודמת. זהו.
בון הסתכל על הכדור הראשון שטים ווייקפילד זרק לו והטיס אותו החוצה – 5:6 יאנקיז, שעלו לוורלד סירייס. היה זה רגע השיא בקריירה המאוד בינונית של בון, ותעודת הכניסה שלו להיסטוריה של המשחק.
בון הוא רק הדוגמה האישית שלי לשחקנים שהתעלו ברגע האמת, שמו את הקריירה הבינונית שלהם בצד ונסקו לרגע לגבהים שלא שלהם. הנה לכם רשימה חלקית:
1969: דון קלנדנון, Donn Clendenon, ניו יורק מטס
שחקן הבסיס הראשון החביב הזה, עם ממוצע חבטות קריירה של 274., הוא הראשון אי פעם שזכה ב-MVP של הוורלד סירייס לאחר שנרכש במהלך העונה. אך זה לא נגמר בזה. במהלך סדרת ה-NLCS, בה המטס דילגו על פני אטלנטה ברייבס, הבחור כלל לא שותף.
אך משהו קרה לו במהלך הוורלד סירייס מול הבולטימור אוריולס. 5 מ-14, ממוצע חבטות 357., עם שלושה הום ראנס ודאבל, התעלות של סדרה אחת, בדיוק בזמן, אחריה לא ראינו ממנו יותר מדי.
1972: ג'ין טנייס, Gene Tenace, אוקלנד את'לטיקס
במהלך עונת 1972 רשם התופס של האייס ממוצע חבטות של 225., כשהוא מעיף חמישה הום ראנס בסך הכל. גם בסדרת הגמר מול הדטרויט טייגרס הוא חבט 1 מ-17, ונראה היה שהוא ממשיך מהנקודה בה סיים את העונה.
אך אז הגיע הוורלד סירייס מול הסינסינטי רדס, ופתאום טנייס הפך לג'ו דימאג'יו, כשהוא חובט 348. ומעיף ארבעה הום ראנס, בדרך לאליפות ו-MVP של הוורלד סירייס. אגב, היו לבחור לא מעט הופעות נוספות בפלייאוף, בהן הוא חבט ביחד 109. בלבד…
1978: בראיין דוייל, Brian Doyle, ניו יורק יאנקיז
היאנקיז של 1978 היו מפוצצים בכוכבים. רון גידרי, ווילי רנדולף, גרג נטלס, לו פנילה, קאטפיש האנטר, מיקי ריברס, רג'י ג'קסון, ת'רמן מאנסון, וכריס צ'יימבליס, וזו רק רשימה חלקית. אך האליפות שייכת לא פחות לרוקי דוייל.
הבחור, עם ממוצע חבטות קריירה של 161., ו-WAR של מינוס 1.2, החליף בוורלד סירייס נגד הלוס אנג'לס דודג'רס את רנדולף הפצוע, וניצל כל רגע: ממוצע חבטות 438., כשהוא משיג את ה-RBI השני והשלישי שלו בקריירה. הוא יסיים אותה עם 13…
1988: מיקי האטצ'ר, Mickey Hatcher, לוס אנג'לס דודג'רס
האטצ'ר מעולם לא היה "הום ראן היטר". הוא העיף בכל הקריירה 38 הום ראנס, כשבעונת השיא שלו הוא הגיע לתשע… אבל בוורלד סירייס של 1988 מול אוקלנד, הוא נזכר שהוא יודע משהו, והעיף שניים כאלה: במשחק הראשון הוא קבע 0:2 כבר באינינג הראשון, בדרך ל-4:5, ובמשחק החמישי הוא קבע 0:2, שוב באינינג הראשון, בדרך ל-2:5 ול-1:4 בסדרה. כל זה הביא אותו לממוצע חבטות 368. ולמקום בדפי ההיסטוריה של הדודג'רס, שחיכו עד לעונת 2021 כדי לחגוג את האליפות הבאה שלהם…
1990: בילי בייטס, Billy Bates, סינסינטי רדס
שימו לב לנתוני הקריירה של האינפילדר החביב: שישה היטס, 11 ריצות, ממוצע חבטות 125. ו-WAR של מינוס 0.1. בעדינות נגיד – לא שחקן מזהיר. בעונת 1990 הוא נכלל בסגל הרדס לפלייאוף בעיקר בשל המהירות שלו, כשהוא אמור היה לגנוב פה ושם בסיסים.
משחק מספר 2 של הוורלד סירייס, הרדס מול אוקלנד ודניס אקרסלי. אינינג עשירי, 4:4. פתאום מיסטר בייטס נקרא לחבוט, ולא ברור כיצד, הוא מצליח להשיג סינגל מול ההול אוף פיימר לעתיד. תוך דקות ספורות בייטס גם יגיע הביתה, יקבע 4:5 ויעלה את הרדס ל-0:2 בסדרה, בדרך לאליפות. היה זה, אגב, ההיט היחיד שלו במדי סינסי, והאחרון שלו במייג'ורס, כשהוא בן 26 בלבד…
1991: ג'ין לארקין, Gene Larkin, מינסוטה טווינס
לארקין היה שחקן משלים בשבע העונות שלו בטווינס, כשבמהלך כל עונת 1991 הוא משיג 73 היטס. אך בוורלד סירייס מול הברייבס, כל מה שהוא היה צריך זה להתעלות ברגע האמת. משחק מספר 7, 0:0 מטורף, אינינג עשירי תחתון.
דן גלאדן עולה עם דאבל, באנט של צ'אק נאבלק הביא אותו לבסיס שלישי, וקירבי פוקט עלה על בסיס עם הולכה. בשלב הזה החליט המנג'ר טום קלי לקרוא ללארקין, שעד לאותו הרגע השיג שני היטס לאורך כל הפלייאוף. פיץ' ראשון – סינגל ללפט פילד – 0:1 טווינס – יש אליפות! מה צריך יותר מזה…
1992: פט בורדרס, Pat Borders, טורונטו בלו ג'ייז
עם כל שחקני העל שהיו לבלו ג'ייז בעונת 1992 – מדייב ווינפילד, דרך ג'ו קרטר ועד לג'ון אולרוד, במהלך הוורלד סירייס מול הברייבס הם חבטו כקבוצה 230. בלבד.
פט בורדרס, שחבט בקריירה 253. ובאותה העונה הסדירה חבט 242., ירה בוורלד סירייס מול הברייבס 450. מפלצתי, עם 9 מ-20 (הוביל את טורונטו), שלושה דאבלס והום ראן אחד (על הראש של לא אחר מאשר טום גלאווין), בדרך לאליפות הראשונה של הבלו ג'ייז.
1999: אדי פרז, Eddie Perez, אטלנטה ברייבס
הברייבס עוברים מעמדת המפסידים – למרוויחים. זו אמנם לא עונה שהסתיימה באליפות, אך פרז לא ישכח את אותו הפלייאוף. במהלך העונה נפצע התופס הקבוע של אטלנטה, חאבי לופז הנפלא, ופרז השתלב נהדר.
עד לעונה הזו, הופיע פרז ב-14 משחקי פלייאוף, וביחד השיג חמישה היטס בלבד. אך ה-10 מ-20 שהוא ירה מול המטס בסדרת ה-NLCS, בלטו משמעותית מעל לכל השאר. אך זה לא היה רק הממוצע חבטות 500., אלא ששני ההום ראנס שלו בסדרה הזו היו סופר חשובים.
הראשון היה במשחק הראשון, באינינג השישי, הום ראן שקבע 2:3 לאטלנטה, יתרון שלא יישמט עד לסיום המשחק. השני הגיע יום למחרת, שוב באינינג השישי, שהפך 2:2 ל-2:4, עוד יתרון שלא יישמט עד לסיום המשחק.
2008: דן ג'ונסון, Dan Johnson, טמפה ביי רייז
האינפילדר החביב רשם קריירה די בינונית, עם ממוצע חבטות 234. לצד 57 הום ראנס בלבד. את עונת 2011 הוא סגר עם 119. בלבד ושני דינגרס, אך אחד מהם היה בלתי נשכח. המשחק האחרון של העונה, הרייז חייבים לנצח בבית את הניו יורק יאנקיז כדי לעלות לפוסטסיזן.
באינינג השמיני התחתון הרייז עוד היו בפיגור 7:0, אך שש ריצות בשמיני הורידו ל-7:6. אינינג תשיעי, שני פסולים, ג'ונסון עולה ויורה טיל לרייט פילד – 7:7 ענק. את ההום ראן המנצח של אוואן לונגוריה כולם זוכרים, אך בלי ג'ונסון כל זה לא היה קורה בכלל… באותו הפלייאוף, אגב, ג'ונסון כלל לא שיחק…
2015: כריסטיאן קולון, Christian Colon, קנזס סיטי רויאלס
לאורך כל הקריירה שלו, קיבל קולון הזדמנות בודדה אחת לחבוט בוורלד סירייס. והוא ניצל אותה עד תום. משחק מספר 5 מול המטס, כשהרויאלס מוליכים בסדרה 1:3. אינינג 12, במצב של 2:2, נשלח קולון ל-אט באט הראשון שלו מזה כמעט חודש, כשסינגל שלו מביא את ג'ארוד דייסון הביתה, קובע 2:3 ומביא את האליפות לקנזס סיטי.
אור
4 פבר 2022 13:38:06תודה יוני, לא מפסיק להפתיע. חוץ מבון לא שמעתי על אף אחד מהם עד היום.. חבל רק שג'ו באק כזה יבשושי
ארז
4 פבר 2022 20:41:44קטע, אם כבר, אני בדיוק צופה במשחק 1 בוורלד סירייס של 2015, למי ששכח (ולמה שתזכרו), באינינג הרביעי נפל השידור של פוקס, והם עברו למה שנקרא הinternational feed, עם הצוות המשני, ופתאום הופה! אינטונציות בקול, דינמיקה, לא להאמין. שדר פחות ״טוב״ מבאק, אבל חי ונושם את המשחק! זו הבעיה של ג׳ו באק, הוא לא גרוע, אבל הוא יותר מדי בינוני לרמה שהוא נמצא בה, כלומר משחקים גדולים וסדרות האליפות.
אור
4 פבר 2022 20:53:16לא מכיר מישהו שלא מתלונן על החוסר בהתלהבות שלו
ארז
4 פבר 2022 20:59:04לא, אבל טוענים שהוא שדר גרוע, הוא לא. פשוט אתה מצפה שבוורלד סירייז יהיה לך איזה ווין סקאלי, בוב קוסטאס, משהו כזה.
מנחם לס
4 פבר 2022 15:56:29וואללה שהזכרת לי את קלדרון שכבר 52 שנה לא חשבתי עליו. הוא גר בניו הייד פארק ליד תחנת הרכבת LONG ISLAND RAILROAD איתה היה מגיע לשיאה סטדיום ב-20 רגע (כולל החלפת רכבת בג'מאייקה (העיר, לא המדינה…). איך אני יודע? נזכרתי שב-1970 הוא הסכים להגיע ל-BASEBA LL CAMP שלי ולדבר עם הצעירים. אני זוכר שהוא אמר לילדים להשתתף בכמה ש יותר ענפי ספורט בילדים ולנוער, ואז הוא גילה שהוא שיחק בתיכון ב-8 VARSITY SPORTSץ לעתים ב-4 ספורטים בעת ובעונה אחת, ואם היה קונפליקט, המאמנים דיברו ביניהם באיזה ספורט הוא יופיע. הוא היה גבר מקסים, וכבש אותי ו(הייתי 'בעל' הקמפ אבל מעשית היה לי CAMP DIRECTOR). בהזדמנות אחרת אספר על מקרה איום שקרה לי בקמפ ב-1976 או '976.
אתה יודע מה? אספר זאת עכשיו: משך שנות 1968 עד שמכרתי את מחנות הקיץ שלי הייתי שוכר את כל המגורים באדלפי יוניברסיטי של לימדתי, ואת כל השטחים של האוניברסיטה למחנות הקיץ שלי. אני הרצתי את המחנה לכדורגל שהיה ה-MONEY MAKER הראשי, אבל משך 8-9 שבועות הקיץ הייתי משכיר חלק מהמעונות והמגרשים למחנות קיץ אחרים. מה לא היה לי? בייסבול, פוטבול, לקרוס, אבל גם MARCIAL ARTS, קמפ לשחמט, קמפ למעודדות, קמפ לבורסה, קמפ ל-FASHION AND DESIGN, ואפילו קמפ ל-PRE-MED. על נהקרמפ לבורסה כתבו עלי בניו יורק טיימס וב-BUSINESS WEEK. מי שמעוניין שיגיב כאן ואסביר כיצד הקמפ לבורסה הורץ.
בקיצור, יום אחד פנה אלי מישהו עם מבטא ספרדי ואמר שהוא מעוניין להריץ שבועיים של קמפ לבייסבול, ואמר ששחקן הקרדינלס (נדמה לי ששמו היה לואי אלברידו או משהו כזה) הוא שותף איתו והוא יבוא לקמפ בשלושת הימים שהקרדינלס נמצאים בקווינס למשחקים נגד המטס ושלואי יגיע לדבר עם היחלדים, להצטלם איתם, לחתום על כדורי בייסבול, ומה לא.
לי לא היה מושג מי זה הלואי הזה, אבל כך פרסמתי את הקמפ. נרשמו איזה 300 ילדים, והתפלאתי איזה אחוז גדול מהם היה היספניק, בגלל אלברדו הזה. הקמפ ניפתח, ו'אלברדו' הגיע לדבר, להצטלם, ולחתום על כדורים. המחרת אחרי שלואי אחלברדו הופיע, הגיעה מכונית עם אב ושני ילדים, והוא מתחיל לצרוח עלי שאני שקרן וגנב, כי מי שהופיע לא היה אלברדו. הסתבר לי שבעל מחנה הבייסבול (כל מחנה היה תחת המטריה של NOGA CAMPS אבל המחנה הורץ ע"י מנהל מחנה שהשכיר את חלק מהמתקנים ממני כי אני השכרתי 'את כל אדלפי') השתמש בצעיר שהתחזה לאלברדו (אמרו לי שהיה קצת דמיון בין השניים).
השמועה פארצה כמו הוריקאן. הטלפון לא הפסיק לצלצל. הסיום היה שהבטחתי לכל ה-=300 את כספם חזרה, הקמפ ניסגר, עתון NEWSDAY המקומי כתב על כך מאמר ראשי. אני התנצלתי. החזרתי את הכספים לכולם, אבל לאדלפי הייתי צריך לשלם על השבועיים עם 300 ילדים. העסק עלה לי כמה אלפי דולארים טובים, בושה איומה (הרבה כנראה לא האמינו לי שלי לא היה מושג בהתחזות), והבלגן והבושה והשם הרע רדפו אחרי כמה שנים. זה היה גם הסוף של מחנות הבייסבול תחת NOGA.
אור
4 פבר 2022 16:18:58מעניין מנחם.. לא אשמתך חח
.
כנראה מדובר על לואיס אלבראדו: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Luis_Alvarado
מנחם לס
4 פבר 2022 22:19:58אכן!
יוני לב ארי
4 פבר 2022 17:45:27איזה סיפור גדול (:
MacLeod 1
4 פבר 2022 19:18:36חח גדול. ועוד לפני שהיה אינטרנט!
מומי החציל
5 פבר 2022 12:40:29אחד הסיפורים הגדולים
למה לא להביא כפיל אם אפשר?
מנחם לס
5 פבר 2022 17:13:07כי הרבה ילדים נרשמים למחנה רק לקבל בייסבול עם חתימה מהכוכב
MacLeod 1
4 פבר 2022 19:19:10אחלה סיפורים, תודה!
ארז
4 פבר 2022 20:56:04תענוג, אבל זה הבייסבול, גם הMVP של העונה יש לו שבוע-שבועיים פה ושם שהוא איזה 2 מ24, לא יעזור. אז אם זה קורה במאי יוני, ניחא, אבל באוקטובר? וואי וואי וואי, אבל מצד שני, זה הרגע שבו שחקנים ״קטנים״ הופכים לגדולים. אם כבר, אז הייתי מוסיף את אדון דון לארסן, זורק ביאנקיז, שסיים קריירה עם 91 הפסדים מול 81 נצחונות עם era 3.78 שברגע קסום אחד, באוקטובר 1956, עשה את הבלתי יאמן וזרק פרפקט גיים במשחק החמישי בוורלד סירייז.
ואם כבר כלנדנון עם השם הספק קלטי הזה, צריך להבין, זה לא שהוא היה איזה פועל שחור בקבוצה גדולה, המטס של 1969 היו נס פח שמן בפני עצמו, קבוצה קטנה וחסרת אספירציות עם כוכב גדול אחד, טום סיבר, ועוד זורק (ג׳רי קוזמן) וחצי, שהכוכב הבאמת גדול שלהם היה בכלל המנג׳ר, גיל הודג׳ס. ההישג של כלנדנון מתעצם אם שמים לב שהוא לא שותף במשחק אחד מול הזורק הימני של האוריולס (מזל שכל שאר הרוטציה שלהם היתה שמאלית…)
והאמת שאין על ההומראן של בון, רגע קסם שכל חובב בייסבול, אוהד או לא של היאנקיז (וגם כמה מאוהדי הרד סוקס) זוכרים תמיד.
תום
5 פבר 2022 17:17:43גם דייויד פריז ראוי לציון, שחקן עם קריירה בינונית שב-2011 נתן הופעת פוסט-סיזן לתפארת במדי הקארדינלס. 25 מ-63 עם 14 אקסטרה-בייס היטס שמתוכם 5 הום-ראנס שכמובן השניים הכי זכורות במשחק 6 של הוורלד סיריס – הטריפל שהשווה את המשחק באאוט האחרון וההום-ראן שניצח את המשחק ושלח את הסדרה למשחק מס' 7.
אור
5 פבר 2022 17:32:381+
ארז
6 פבר 2022 09:49:34זה בדיוק העניין, בכל עונה יש לך שחקן משני שתופס איזה שבועיים גדולים, לפעמים זה באפריל ואז כל העונה מדברים על זה שהוא פתח טוב ונעלם. לפעמים זה במאי יוני ואז אף אחד לא זוכר, לפעמים זה בדיוק לפני/אחרי פגרת האולסטאר ואז "חזר מהפגרה בבום ומאז כלום", ולפעמים זה באוקטובר, וכנ"ל השחקנים הגדולים שאמנם מתפקדים יותר טוב בכל העונה, ולכן הם ה-שחקנים, אבל גם להם יש ימים של 4 מ4 עם 2 הומראנס, ושבוע של 2 מ13 עם כלום. ההבדל הוא כרגיל הנראטיב. בייסבול הוא לא כדורסל. כשלברון או קארי או מישהו מתעלה בפלייאוף זה אכן כי הוא הצליח להביא את הווינריות שלו לכדי ביצוע במאני טיים. בייסבול הוא עדיין משחק בו אתה צריך לפגוע בכדור שעף אליך במהירות של 95 מייל לשעה עם מחבט עגול שקוטרו כקוטר הכדור ומי שמצליח לפגוע 3 מ10 פעמים הולך להול אוף פיים (בתיאוריה). סטטיסטית ומעשית זה אומר שגם אם אתה טד וויליאמס שחבט ב1946 342 עם OPS של 1.164, עדיין בוורלד סירייז אתה עלול, מה לעשות, לחבוט 200 עם 0 מ4 במשחק 7 ולהפסיד לקארדינלס. זה המשחק.
מנחם לס
5 פבר 2022 17:21:19מישהו שאל אותי בפרטי כיצד הרצנו את הקמפ לבורסה. זה היה קמפ יומי מ-10 עד 5 אחה"צ. "פידליטי" הריצה אותו. ביום הראשון של הקמפ כל ילד ק יבל מיליון דולארים ב-PAPER MONEY. 'פידליטי דיברה על השקעות – קנייה ומכירה. בשעות שלפני הצהריים דובר ונילמד על השקעות. קנייה ומכירה. בשעות אחרי הצהריים הילדים קנו ומכרו. לכל ילד היה מחשב וכך התנהל 'המשק' לפי תוכנת 'פידליטי'. בסיום השבוע לילד שהיה הכי הרבה כסף ' בבנק' (הכל היה מבוסס על שוק המניות באותו שבוע), קיבל את כסף ההרשמה לקמפ חזרה, עם גביע, ועם $100 דולר חשבןם פתיחה ב'פידליטי'. ביום ששי, היום האחרון לקמפ, ההורים הגיעו, פידליטי הסבירה מה עשתה, ותמיד היו כמה הורים שפתחו חשבון בפידליטי, וזאת הייתה המוטיבציה שלהם בהרצת הקמפ, מלבד כמובן הפרסומת על הקמפ המיוחד הזה.