A Kosher Hot Dog: שיא הרגש / ארז שץ ויוני לב ארי

"בהתחלה לא היה פה כלום, לא היתה שפה, ועד שבן יהודה הגיע לא דיברנו". כך תיאר מר חיים סלוצקי את ימי הקמת המדינה, במערכון "פתאום לפני 35 שנה" האלמותי, של להקת "כוורת". כך, פחות או יותר, יכול גם דן רותם לספר לנו על ימי תחילת הבייסבול בארץ. בפרק מספר 67 של A Kosher Hot Dog, פודקאסט הבייסבול העברי הראשון בתבל, ארחנו באולפננו את רותם, חבר בכיתה הראשונה של היכל התהילה הישראלי.

רותם סיפר על תחילת הבייסבול בישראל, על הנסיעות לטורנירים הראשונים באירופה (כולל תבוסה לערב הסעודית), על ימיו המאושרים בקולג', ועל הפרידה הכואבת מהנבחרת, איתה היה מיומה הראשון. ספויילר: הרבה רגשות מעורבים בפרק הזה. כמו כן, הפינות הקבועות: השבוע לפני, מורה נבוכים, וסיפור על אחד שהחל וסיים את הקריירה בצורה דומה. תבלו.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. תודה חברים, פשוט מצוין. דן צודק, כרגע המאזניים נוטים הרבה יותר לכיוון ההישגים ופחות לכיוון ה"ישראליות", האם זה טוב או רע זה דיון מעניין ואין לי דעה נחרצת.

    1. לגמרי. אני ממש ממש חושב שמה שטוב פה הוא שגם פיטר קיבל במה, וגם דן, וככה יש לנו את שני ה״צדדים״ (וגם את אופיר שמביא כיוון שלישי) וכל אחד יכול להחליט מה דעתו בנושא.

      1. מסכים, בכלל יפה שהוא אמר מה שהוא חושב בלי פילטר למרות שהוא היה חלק מהנבחרת המון שנים, רוצה לחזור אליה וביחסים טובים (אני מניח) עם אלה שקובעים את המדיניות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט