ראיין סנדברג נבחר בסיבוב ה-20 של דראפט 1978, כמו שאתם מבינים, לא ממש מיועד לתפקיד רוקי השנה. בקולג' הוא היה יותר שחקן פוטבול מבייסבול, ובמיינורס הוא היה שחקן טוב. לא מעבר. לפיליס לא באמת היה מקום בשבילו, וכך, ב-27 בינואר 1982, השבוע לפני 40 שנה, נשלח סנדברג, ביחד עם לארי בואווה הוותיק לקאבס, תמורת שורט סטופ בשם איוואן דהייזוס.
איך זה נגמר? סנדברג רשם קריירה של 16 עונות במדי הקאבס, בהן הוא חבט 285., העיף 282 הום ראנס, זכה ברוקי העונה, בתשע כפפות זהב ברציפות וב-MVP פעם אחת. ודהייזוס? שיחק חמש עונות במדי הקאבס, בהן הוא חבט 261., העיף 14 הום ראנס, ולא זכה בשום דבר משמעותי. מרגיש כאילו הפיליס קצת פספסו את סנדברג.
לא מעט מחשיבים את הטרייד הזה לאחד הגרועים בהיסטוריה של הבייסבול (או הטובים, תלוי באיזה צד אתה), ולמעשה, אם תחפשו דירוג של עשרת הטריידים הגרועים ביותר בתולדות ה-MLB, כנראה תמצאו אותו שם. אך נשאלת השאלה, איזה טריידים נוספים יהיו שם? אני מהמר על התשעה הבאים:
9. 1997. מארק מגוואייר מאוקלנד את'לטיקס לסיינט לואיס קארדינלס
במהלך 12 העונות שלו באוקלנד, העיף "ביג מאק" 363 הום ראנס, כשלשיא הוא הגיע ב-1996, עם לא פחות מ-52 דינגרס. אך בסיום עונת 1997 הסתיים החוזה שלו, ובאוקלנד ידעו שאין להם איך לשלם לו. אך מכאן ועד טרייד תמורת טי.ג'יי מאת'יוס, בלייק סטיין ואריק לודוויק? אפשר היה להוציא קצת יותר מזה…
סטיין הגיע ל-9:5 עם ERA של 6.60 במדי האייז, מת'יוס התעלה ל-15:24 עם 4.78, ולודוויק? הופיע בשישה משחקים במדי הקבוצה מהמפרץ. זהו. ומגוואייר? העיף במהלך ארבע העונות וחצי בקארדס 220 הום ראנס, כמעט 50 לעונה, ושבר כמעט כל כוכבית אפשרית.
8. 1966. פרנק רובינסון מסינסינטי רדס לבולטימור אוריולס
פרנקי רובינסון היה מכוכבי הרדס הגדולים ביותר בכל הזמנים. עשר עונות, במהלכן הוא חבט 303. והעיף 324 הום ראנס, עם 1,009 רצים שמגיעים הביתה. רוקי השנה, פעם אחת MVP, זכיה אחת בכפפת הזהב, בקיצור – חוץ מאליפות – הכל. בסינסינטי החליטו שבגיל 30 הבחור הגיע לקצה, ושלחו אותו לבולטימור, אך מבחינתו לא קרה שום דבר חדש, חוץ ממדים שונים.
בשש העונות הבאות הוביל רובינסון את האוריולס לשתי אליפויות (הראשונה והשניה בהיסטוריה של המועדון), עם ממוצע חבטות 300. ו-179 הום ראנס – כמעט 30 לעונה. בעונתו הראשונה, בה גם זכה באליפות, היה רובינסון ה-MVP של הליגה. ומצד שני? הרדס קיבלו שלושה שחקנים, שהמרכזי שבהם, הפיצ'ר מילט פפאס, שהעמיד ERA של 4.04 בשנתיים וחצי. לא וואו.
7. 1989. רנדי ג'ונסון ממונטריאול אקספוז לסיאטל מארינרס
אולי אולי ה-ביג יוניט היה זה שמציל את הבייסבול במונטריאול? לעולם לא נדע… ג'ונסון שיחק עונה וחצי בלבד במדי האקספוז, לפני שעבר לתחנה הגדולה הראשונה שלו – המארינרס. במדי סיאטל רשם הביג יוניט עשר עונות, מאזן של 74:130, לצד ERA של 3.42, פלוס 2,162 סטרייק אאוטס. אני מנחש שכל הפיצ'רים של האקפוז ביחד באותה התקופה לא הגיעו לזה…
ומה מונטאירול קיבלה בתמורה? פיצ'ר בשם מארק לנגסטון, שזרק ב-24 משחקים בקנדה לפני שעבר הלאה, ובחור בשם מייק קמפבל, שבכלל לא לבש את מדי הקבוצה. האקספוז יאבדו עניין בעיר, וזמן לא רב לאחר מכן (בתחילת עונת 2004) הקבוצה תעבור לוושינגטון, ועידן הבייסבול במונטריאול הסתיים.
6. 2008. חוסה באטיסטה מפיטסבורג פיירטס לטורונטו בלו ג'ייז
יש שחקנים שבתים חדשים פשוט משנים אותם. באטיסטה היה אחד מהם. הוא החל את הקריירה עם ארבע קבוצות שונות בעונה הראשונה (בולטימור, טמפה ביי, קנזס סיטי ופיטסבורג), והתמקם בפיירטס, כשבין 2004 ל-2008 הוא מעיף ביחד 46 הום ראנס. שחקן חביב במקרה הטוב. הבלו ג'ייז ראו בו משהו שאף אחד לא ראה.
ומה הם קיבלו? 288 הום ראנס בעשר עונות, כשב-2010 הוא מעיף 54 ועונה לאחר מכן 43, שש הופעות באול סטאר, וככלל, כאוהד קבוצה אחרת באמריקן ליג מזרח אני יכול להגיד – את אחד החובטים המפחידים שהיו באיזור החוף המזרחי. והיו כמה… וכל זה תמורת מה? בחורצ'יק העונה לשם רובינסון דיאז, שלקח חלק ב-43 משחקים במדי הפיירטס, בהם הוא העיף הום ראן אחד. סך הכל – תיקו….
5. 1990. ג'ף באגוול מבוסטון רד סוקס ליוסטון אסטרוז
בחיים לוקחים הימורים. הרד סוקס של תחילת העשור האחרון של המילניום הקודם חשבו שהם קרובים לתואר, וחסר להם חלק או שניים כדי להשלים את הסגל. רליבר בשם לארי אנדרסן מאוד מצא חן בעיניהם, והם החליטו לוותר על באגוול, ילד בן 22, אוהד רד סוקס מילדות ויליד העיר, שעדיין לא עשה כלום במייג'ורס, וראה רק זמן ב-AA.
זה הסתיים בלי אליפות (אם כי אנדרסן היה ממש בסדר), אך מהצד השני? עם קריירה מופלאה של באגוול ביוסטון – 15 עונות, רוקי השנה ב-1991, זכיה ב-MVP ב-1994, זכיה אחת בכפפת הזהב, 449 הום ראנס, ואחד האסטרוז הגדולים בהיסטוריה. אנדרסן, אגב, עזב את בוסטון בתום העונה והמשיך לסן דייגו…
4. 1997. ג'ייסון וריטק ודרק לואו מסיאטל מארינרס לבוסטון רד סוקס
אותו סיפור כמו בסעיף הקודם, רק שבוסטון עברה לצד המנצח של המשוואה. המארינרס היו במירוץ לאליפות, וחיפשו קלוזר טוב. הם קיבלו את הית'קליף סלוקאמב, ובתמורה ויתרו על וריטק, אז תופס ללא ניסיון במייג'ורס, ולואו, סטארטר שלא ממש הצליח בזמן המועט שלו בסיאטל.
המארינרס, כזכור, לא זכו באליפות, כשהקלוזר החדש שלהם זורק ל-ERA של 4.13, ולא ממש מצטיין. שני החברים מהצד השני, יהפכו עם השנים למשמעותיים ביותר בהסרת הקללה וזכיה באליפות ראשונה מזה 86 שנים. וריטק נחשב לאחד השחקנים היותר מזוהים עם הרד סוקס במילניום הנוכחי…
3. 1964. לו ברוק משיקגו קאבס לסיינט לואיס קארדינלס
לו ברוק תמורת ארני ברוליו. המשפט הזה מהדהד לאוהדי הקאבס כבר כמעט 60 שנה… לזכותם של הקאביס ייאמר – ברוק לא ממש פרח ב-3.5 העונות שלו בשיקגו. אך הקארדינלס, למזלם, כן ראו בו משהו. הם הרוויחו 16 עונות של אאוטפילדר נפלא, עם 888 בסיסים גנובים, 2,713 היטס (למעלה מ-3,000 בקריירה כולה), ולקינוח, שתי אליפויות.
ברוליו? שיחק שלוש עונות בקאבס, כסטארטר, עם ERA ממש לא מרשים של 5.40, ומאזן ניצחונות הפסדים של 19:7. הבחור פרש בגיל 30… כמעט תיקו.
2. 1987. ג'ון סמולץ מדטרויט טייגרס לאטלנטה ברייבס
לוותר על ג'ון סמולץ??? אתם נורמלים???? מסתבר שאז, עוד לפני שהסטארטר / קלוזר הנפלא החל את הקריירה שלו, אף אחד לא הרים גבה על הטרייד הזה. סמולץ נבחר רק בסיבוב ה-22 של הדראפט, והיה חלש ברמות הנמוכות (ERA של 5.68 בדאבל איי), ובדטרויט חיפשו סטארטר שייתן להם כבר עכשיו תרומה משמעותית.
הם קיבלו את דוייל אלכסנדר הוותיק (36), שהיה פנטסטי במהלך העונה הסדירה, עם 0:9 ו-ERA של 1.53, אך נחלש משמעותית בפלייאוף, עם ERA של 10 ב-ALCS מול הטווינס. הוא המשיך בדטרויט עוד שנתיים (זו היתה התחנה השמינית בקריירה שלו), עם מאזן של 29:29 ו-ERA של 3.91. חביב.
אך מהצד השני? סמולץ הפך לפיצ'ר היחיד בהיסטוריה של המשחק עם למעלה מ-200 ניצחונות (213) ולמעלה מ-50 שמירות (154), כמעט הכל במדי הברייבס (210, 154), והיה לאחד מתוך שלישיית הפיצ'רים המפחידה ביותר שידע הבייסבול בעשור האחרון של המילניום הקודם, ביחד עם טום גלאווין וגרג מדוקס. תוסיפו לזה סיי יאנג אחד ב-1996, ואליפות אחת עם הברייבס ב-1995, שהיתה לאחרונה שהעיר הזו ראתה עד לעונה האחרונה…
- 1919. בייב רות' מבוסטון רד סוקס לניו יורק יאנקיז
קשה להשוות את הטרייד הזה לכל טרייד אחר בהיסטוריה של המשחק. לאו דווקא בבייסבול. רות' היה שחקן בייסבול אדיר כבר בשנותיו הראשונות בבוסטון. אמנם יותר כפיצ'ר, עם מאזן של 46:89 ו-ERA של 2.19, אך גם התקפית, הוא חבט בשש עונות 308., והחל להראות עוצמה, כשב-1919 העיף 29 הום ראנס, שנחשבו להמון בתקופה ההיא.
אך הסוקס החליטו שדי, ושלחו אותו לניו יורק בתמורה ל-100,000 דולר, שבכסף של היום מדובר ב-1.5 מיליון דולר. זהו. מאותו הרגע הגרביים הפסיקו לזכות, והמתינו 86 שנה בכדי שהקללה שהבייב הטיל עליהם תעבור.
ומהצד השני? רות' הוביל את היאנקיז לארבע אליפויות הראשונות בהיסטוריה של המועדון, כשהוא חובט 659 מתוך 714 ההום ראנס שלו במדי הפינסטרייפס, והופך, כנראה, לגדול שחקני הבייסבול בכל הזמנים, ואת היאנקיז למועדון המעוטר ביותרבספורט האמריקני. עסקה משתלמת….
מנחם לס
28 ינו 2022 15:19:31היו כמובן עוד כמה טריידים מהגיהנום אבל קלעת בול גם בבחירה וגם בסדר העולה. אני הייתי כנראה עושה בחירה די דומה.
תודה
אלכס דוקורסקי
28 ינו 2022 19:44:16תודה רבה, יוני. מעניין מאוד גם עבור מי שלא מבין דבר בענף, כמוני.
אור
28 ינו 2022 20:13:38תודה יוני, חשבתי אולי הטריידים של הדודג'רס על פיאצה ופדרו יככבו אבל הם באמת לא מופיעים גם בדירוגים אחרים.. אולי זה לא היה כזה חד צדדי? לא התעמקתי
יוני לב ארי
28 ינו 2022 20:23:18מבטיח לבדוק (:
אור
28 ינו 2022 20:26:36עזוב לא אבזבז לך את הזמן.. תכף אבדוק
מה שכן ראיתי שהם מדורגים בטופ 3 הגרועים של הדודג'רס (כמה שזה שווה משהו)
אור
28 ינו 2022 20:42:06אז לגבי הטרייד של פדרו, הוא באמת נחשב לאחד הגרועים אי פעם, כנראה בעשירייה השנייה. הדודג'רס לא קיבלו שום דבר ראוי לציון תמורתו (הסתבכו עם הארכת חוזה ל-2B כלשהו ובמקום זה שלחו את פדרו שנראה טוב אך היו לגביו סימני שאלה עבור 2B חלש אחר).
.
הטרייד של פיאצה גרוע כמעט כמוהו (ביניהם ראיתי שמדורג פול קונרקו שנשלח עבור קלוזר), הבעלים החדשים לא רצו לשלם לו 100 מיליון דולר (לראשונה שזה היה קורה) ושלחו אותו מבלי ידיעת ה-GM שמיד פוטר (וגם היה זה ששלח את פדרו). אולי זה לא נחשב כזה גרוע כי בין היתר קיבלנו את גארי שפילד האליל תמורתו והיו לו כמה שנים טובות בכחול.
יוני לב ארי
28 ינו 2022 22:59:42א. שפילד אכן אליל, הסווינג המפחיד בהיסטוריה של המשחק
ב. קונרקו כמעט נכנס אצלי, היה ב-2-3 שלא נכנסו
MacLeod 1
29 ינו 2022 07:43:32מעניין מאוד, תודה!
שחר אלוני
29 ינו 2022 21:11:36תודה
ארז
30 ינו 2022 13:10:40מעולה יוני, כתוב מאוד כיפי.
אגיד רק, שיש טריידים כמו אלה שתיארת כל עונה. המטס שלחו בתחילת העונה את אמד רוזאריו ואנדראס חימנז, שניהם אינפילדרים צעירים שרבו על עמדת השורטסטופ בעונת הקורונה (חימנז יכול גם לתפקד בסקנד) לקליבלנד תמורת פרינסיסקו לינדור וחוזה קרסקו, שורטסטופ אולסטאר וסטארטר מוביל. אם השניים שנשלחו יעלמו, או יתנו קריירה טובה, ולינדור וקרסקו יתנו את התוצרת שמצופה מהם, הכל סבבה. אבל לינדור התחיל ככה-ככה, קרסקו בכלל היה פצוע חצי עונה ובחצי השני לא תפקד, ועכשיו בעונה הבאה נגיד שני המוטרדים יהפכו לאולסטארים? הרבה צעקות יישמעו במסדרונות הסיטי פילד וביציעים. בטרייד דד-ליין נשלח הפרוספקס מס' 1 של המטס, אאוטפילדר בשם קרו-ארמסטרונג לקאבס תמורת חודשיים של חבייאר באייז. היה שווה? לא. ואם קרו-ארמסטרונג יתגלה כטראוט הבא? אפשר יהיה להחליף את אחד המקומות ברשימה הזו. וככה זה בכל עונה ובכל קבוצה. קית' הרננדז הוחלף תמורת שני פיצ'רים כי הקארדינלס רצו להפטר ממנו, והביא אליפות שניה למטס, ומצד שני ב1977 נזרק טום סיבר לרדס תמורת… מה זה משנה, לקחו את הלב של הקבוצה ושלחו אותו, אין לזה מחיר. רוב הזמן דברים קורים לפי התוכנית, השחקן הוותיק או הלא מדהים ממשיך להיות וותיק או לא מדהים, והפרוספקט שמגיע תמורתו נותן תוצרת יפה. לפעמים קורה שזה הולך באופן גס לצד אחד או לשני, ויש לנו אייטם. מי שלא מהמר, לא זוכה. מי שלא מנפנף את המחבט לא ישיג הומראן.