שבוע ביי ביי – סיכום שלב החטיבות בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: יאן מלניקוב ורביב פייג.

שבוע החטיבות של פלייאוף הNFL  כולל בתוכו 4 משחקים בין 8 קבוצות.  שתיים עם המאזן הכי טוב בחטיבה שלהן שנהנו משבוע מנוחה, טנסי טייטנס בAFC  ו וגרין ביי פאקרס בNFC ,  ו6 המנצחות משבוע הוויילד קארד.
ומה קיבלנו בסוף שבוע הזה?
הקבוצות עם המאזנים הכי טובים ועם שבוע מנוחה הפסידו, שלושה מתוך המארחות במגרשן הביתי הפסידו לאורחות, משחקים הגנתיים שנקבעו בדרכים הכי לא צפויות, קאמבק של מחצית שניה שכמעט הצליח לחזק אגדה,  ומשחקים התקפיים עתירי נקודות שהחליפו הובלה כל הזמן עד ש60 דקות של זמן רגולציה לא יכלו להכיל את כמות הכישרון על המגרש.

טנסי טייטנס – סינסנטי בנגלס 19:16

שבוע המנוחה שנהנו ממנו הטייטאנס, עזר להם לקבל חזרה אתדריק הנרי, שצפוי היה לחזק משמעותית את כוחם ההתקפי ולהוריד המון אחריות ולחץ מראיין טנהיל.
אבל למעשה מה שקיבלנו זה את קינג הנרי, כנראה עדיין לא ב100% ועדין עם הזיכרון הטרי של הפציעה שמילאה את רגלו בפלטת מתכת וברגים, שנראה מהוסס על המגרש והרבה פחות עוצמתי.
תוכנית המשחק של טנסי הייתה לעצור את האקספלוסיביות של התקפת הבנגאלס והם אכן הצליחו למרר את חייו של ג'ו בורו עם לחץ בלתי פוסק שהניב 8 סאקים ועל הדרך גם עצר את ג'ו מיקסון על 54 יארד כל המשחק ב14 נסיונות. בורו, למרות 37 נסיונות מסירה ל348 יארד, סיים את המשחק ללא ט"ד משלו.
בהתקפה, בעוד הגנת הבנגאלס עסוקה בלחשש מדריק הנרי (20/62 וט"ד) , טנהיל מצא פעם אחר פעם את אי,ג'יי בראון בעומק. בראון צבר 142 יארד וט"ד ב5 תפיסות.
אבל כל זה לא עזר לטיטאנס כשכל מאמציהם ירדו לטמיון בגלל טעויות קריטיות של הק"ב שלהם. טנהיל מסר 3 פעמים להגנת היריב כשהחטיפה האחרונה, במצב ששתי הקבוצות בשיוויון 16, עם 28 שניות על השעון. חטיפה שסידרה לסינסנטי אפשרות ל2 מהלכים מהירים לטווח שער שדה ועליה לאליפות החטיבה.
ג'ו בורו הוביל את קבוצתו לניצחון חוץ היסטורי ראשון בשבוע החטיבות והבנגלס יזכו לשחק על אליפות הAFC מול קנזס סיטי.



גרין ביי פאקרס – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס 13:10

משחק משוגע קיבלנו בטנדורה הקפואה, מילולית. בקור של 15- מעלות, עם שלג שהחל להלבין את המגרש במחצית השניה, הפאקרס אירחו את הניינרס למשחק שהתפתח בכלל לא כמו שחשבנו או יכולנו לדמיין.
המועמד המוביל לMVP  של הליגה, אהרון רודג'רס, פתח מבחינת גרין ביי את המשחק מצויין כשבדרייב הראשון הוא מוצא פעם אחר פעם ללא קושי מיוחד את דוונטה אדאמס המצויין ומקנח את הדרייב עם כניסה של הרץ דילון לאנד זון ליתרון מהיר של המארחת.
גרין ביי עוד הבקיעו שער שדה בתחילת בסוף הרבע השלישי, אבל הבעיה הייתה, שזהו, פה למעשה נגמר המשחק של התקפת גרין ביי.
מרגע זה מי שהשתלטו על המשחק היו הגנת סן פרנסיסקו, ולמרבה הפלא, הקבוצות המיוחדות שלהם.
התפנית במשחק הגיעה לאחר שמסירה מוצלחת של רודג'רס לטייט אנד מרצדס לואיס, הפכה לפאמבל שאותו השיגו סן פרנסיסקו.  
התקפת סן פרנסיסקו אמנם לא  הצליחה לעשות עם זה כלום, וכמעט כלום ¾ משחק מלבד נזקים, כולל זריקה לחטיפה המובנת מאליה, והמצופה,  של גארופולו ברד זון של גרין ביי, אבל זה היה האות לשליטה הגנתית מוחלטת של דמיקו ראיינס וחבורתו בשאר המשחק.
מרגע זה כמעט כל הדרייבים של רודג'רס הסתיימו בפאנט של גרין ביי, ואחד הפאנטים האלו, יתברר גם כחורץ גורלות.
הספיישל טימס של שתי הקבוצות נכנסו מדורגות בין האחרונות בליגה כשזו של סן פרנסיסקו טיפה מעל זו המדורגת אחרונה של הפאקרס. ובתנאים הקשים של וויסקונסין, דווקא אלו קבעו את תוצאת המשחק.
זה התחיל מחסימת נסיון שער שדה של גרין ביי בסוף המחצית. חסימה שהשאירה את התוצאה על ט"ד בודד במשחק לטובת הפאקרס.
המחצית השניה גם כן לא ראתה תפוקה התקפית כששתי הקבוצות הבקיעו שער שדה משלהן ועם תוצאה של 10-3 לטובת גרין ביי, ו4.5 דקות לסיום המשחק, הגנת סן פרנסיסקו כפתה בעיטת הרחקה נוספת שנחסמה, נחתה 5 יארד מהאנד זון של גרין ביי ונאספה שם על ידי שחקן של סן פרנסיסקו היישר לט"ד משווה.
דרייב נוסף של גרין ביי נעצר ב3 והחוצה ועכשיו 3.5 דקות לסיום המשחק התקפת סן פרנסיסקו שלא הצליחה כלום כל המשחק צריכה לעבור את רוב המגרש למצב הבקעה ורצוי מאוד בלי שום זמן על השעון כדי לא לאפשר חזרה של המפגש הקודם בין הקבוצות, בשבוע השלישי של העונה, בו לקח לרודג'רס 36 שניות לחתוך את המגרש לשער שדה מנצח.
ולמי תפנה סן פרנסיסקו להשיג את היארדים הנדרשים ואת הדאון הראשון הנדרש למיצוי כל הזמן על השעון? לדיבו סמואל כמובן. ריצה שלו דרך האמצע העניקה לרובי גולד את ההזדמנות לחתום את המשחק עם 0 זמן על השעון.
גרין ביי ההמומים כנראה על סיפו של עידן חדש, ויצטרכו כנראה למצוא את דרכם בעולם ללא אהרון רודג'רס מאחורי הסנטר ויתכן גם ללא דוונטה אדאמס.
סן פרנסיסקו, עם בעיות ק"ב משלהם, בינתיים ממשיכים עם ג'ימי גארופולו לגמר החטיבה. והפעם למשחק באקלים חם בהרבה וקרוב בהרבה עד רמת משחק בייתי, באיצטדין סו-פיי בלוס אנג'לס, מול הראמס.




טמפה ביי באקנירס – לוס אנג'לס ראמס 30:27
ליל המשחקים הראשון, כך התברר, היה רק הכנה לטירוף של ליל המשחקים השני בסוף השבוע הטוב בשנה. טום בריידי המשיך את מסע ההגנה על התואר שלו מול יריבה הרבה פחות פצועה מקבוצתו שלו והרבה יותר אימתנית, אך גם בעלת חולשות שנחשפו בהמשך הערב.
הכחולים-צהובים ניסו להפוך את הסופרבול למשחק ביתי בשנה השנייה ברציפות, מול הקבוצה שעשתה זאת בשנה שעברה, ושלטו במשחק לחלוטין למשך שני רבעים ועוד קצת. בריידי היה חסר אונים מול הלחץ בראשות אהרון דונלד ויחידת הכיסוי בראשון ג'יילן ראמזי, הצליח לייצר רק שני שערי שדה במחצית הראשונה – אחד מהם הוחמץ – ואף זרק חטיפה בחוסר דיוק לא אופייני עמוק בשטח שלו לקראת סוף המחצית, כשהפיגור כבר היה 20:3. פאמבל של קאם אייקרס גרם לראמס לפספס הזדמנות לרדת לחדרי ההלבשה ביתרון 24 נקודות כשהם מקבלים את הכדור ראשונים במחצית השנייה.
הדומיננטיות של הראמס נראתה כאילו קיבלה מימד חדש ברבע השלישי – הספיישל טימס – כאשר ברנדון פאוול החזיר פאנט אל תוך קו 30 היארד של טמפה, וסטאפורד המשיך את המשחק המצוין שלו כשהמיר את המצב הזה לטאצ'דאון נוסף. אבל, גם בפיגור 27:3, אף אחד לא היה מוכן לקבור את טום בריידי. כנראה שגם לא הראמס.
הדרייב הבא שלהם, לאחר שער שדה שצימק ל-27:6, הסתיים כבר במהלך הראשון שלו עם פאמבל של קופר קאפ וט"ד מהיר בצד השני. סטאפורד לא הצליח לצבור אף לא יארד אחד בדרייב הבא, אבל וון מילר נחלץ לעזרתו וגרם לפאמבל של טום בריידי בקו 30 היארד של טמפה.
הראמס המשיכו לשקשק, כאשר הסנטר בראיין אלן הוציא סנאפ מבלי שסטאפורד ביקש אותו, והתוצאה הייתה כדור שהתגלגל לאורך המגרש עליו השתלט ג'ייסון פייר פול. בריידי נעצר בדאון רביעי, והראמס כבר הגיעו לשער שדה שהיה גומר את המשחק, אבל החטיאו. שוב בריידי נעצר בדאון רביעי, אך סטאפורד נעצר גם הוא ללא דאון ראשון. הראמס התעקשו להשאיר את בריידי בעניינים כשעם 3:20 לסיום, ג'יילן ראמזי איפשר למייק אוונס לחלוף על פניו ולתפוס כדור לט"ד שצימק את הפיגור לשבע נקודות בלבד, אך זה היה יכול להיות מאוחר מדי, כאשר דאון ראשון של הראמס היה סוגר את המשחק מבלי להחזיר את הכדור לבריידי.
כמובן, בריידי קיבל את הכדור בחזרה. קאם אייקרס, שאיבד כדור במרחק יארד מהאנדזון במחצית הראשונה, איבד כדור נוסף, הפעם במרחק יארד מהדאון הראשון שהיה שולח את הראמס לקרב על כרטיס לסופרבול הביתי. למזלם של הראמס, לנארד פורנט מצא את האנדזון עם 42 שניות על השעון, וזה בדיוק מה שהיה צריך סטאפורד כדי לשגר טיל לידיים של קופר קאפ, לסדר שער שדה מנצח, ולעצור עוד קאמבק מהסרטים של טום בריידי.

קנזס סיטי צ'יפס – בפאלו בילס 36:42 לאחר הארכה
איכשהו, למרות מה שהיה עד כה, סוף השבוע הטוב בשנה הצליח לשמור את הטוב ביותר לסוף.
עד לשתי הדקות האחרונות זה היה נראה כמו עוד משחק מעולה ומבדר במיוחד בין שני פנומנים בעמדת הקווטרבק. פטריק מהומס וג'וש אלן החליפו מהלומות, עם הזרוע או עם הרגליים, ושני המאמנים בקרב מוחות אדיר ניסו להיות האחרונים שמכניסים את הכדור לאזור הקצה.
לאחר שער שדה שהעלה את קנזס סיטי ליתרון 26:21, בפאלו קיבלה את הכדור עם כתשע דקות לסיום, ועם כוונה ברורה להאט את הקצב המסחרר ולהפוך את הדרייב הזה לאחרון במשחק. התוכנית לא הייתה רחוקה מהצלחה, עד שנתקלו הבילס בדאון רביעי ו-13 בקו 27 היארד של קנזס סיטי עם שתי דקות לסיום. ג'וש אלן מצא את גבריאל דייוויס לט"ד השלישי שלו, ולאחר מכן מצא את דיגס לשתי נקודות שהעלו את הבילס ליתרון 29:26, כאשר על השעון דקה ו-52 שניות.
כמובן, זה היה רחוק מלהיות הסוף. השעון עוד לא ירד מדקה כשטייריק היל תפס כדור באמצע המגרש ולקח אותו כל הדרך לאנדזון, והחשש היה, כמובן, שלבפאלו נשאר יותר מדי זמן. כשאלן מצא את דייוויס לט"ד הרביעי שלו – שיא פלייאוף – כבר לא היה חשש כזה מצד בפאלו, עם 13 שניות על השעון.
השאר, איך אומרים, היסטוריה. מהומס הצליח להשיג 45 יארד ולהשאיר על השעון 3 שניות ספייר, האריסון באטקר, שהחטיא שער שדה ובעיטת בונוס מוקדם יותר באותו לילה, השווה, וג'וש אלן נאלץ לצפות במהומס מוביל את הצ'יפס לאליפות AFC רביעית ברציפות.

בשבוע הבא
הסוף כבר מתקרב. את ליל ראשון הבא, בשעה 22:00 תפתח אליפות ה-AFC כשג'ו בורו יגיע למעין משחק גומלין אצל קנזס סיטי, אחרי שכזכור ניצח אותה בשבוע הלפני אחרון. לאחר מכן, בשעה 1:30, הניינרס יחזרו למקום בו הבטיחו כרטיס לפלייאוף שלושה שבועות קודם לכן, וינסו לנצח את הראמס כדי לחזור לשם שוב שבועיים לאחר מכן.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. לא הספקתי לראות המשחקים בשבת, כך שיצא שאתמול ראיתי את כל המשחקים מחמש בערב עד חמש בבוקר… תענוג חריף מדי.
    .
    השבוע שמוכיח למה פוטבול הוא ה–ספורט.. בכל משחק פלייאוף יש סדרה של שבעה משחקים מקופלת בו..

  2. איזה סופ"ש מדהים זה היה
    מי פילל לזה שעמוק בתוך ינואר הבנגאלס עוד ישחקו – זה מעבר לכל הפנטזיות הרטובות שלי אי פעם. מי היה מאמין. מה שכן – בחייאת, לפחות קצת לעצור את המתקפות על בורו, קצת.
    לרוע מזלי בראשון הקרוב השעון יתקתק חצות, ומסע הקסם של סינדרלה יסתיים בתוך דלעת בגודל של אנדי ריד. אני אצפה במטרה להנות בעיקר מהעובדה שהם הגיעו עד הלום ולהתפלל שבורו יסיים את המשחק בשלום, ופטריק מהומס – חלום.
    הימור הסופרבול שלי – קנזס-סן פרנסיסקו, מקווה מאוד לטעות בו בשני הצדדים (ולו בשביל המשך העדנה שחווה מתיו סטאפורד אחרי שנחלץ מדטרויט)
    תודה על הסיקורים המצוינים
    let's go bengals

  3. איזה סוף שבוע, לא להאמין. יותר דרמות מעונות שלמות ביומיים. לא להאמין. גם איך שפעם אחרי פעם צד אחד מוביל ואז השני תופס את ההובלה, מדהים.
    מה שכן, זה היה יום שחור לכל מי שחושב שפוטבול זה שחמט עם גורילות, הכל קרה פה בניגוד לכל מני חישובי סיכויים. קבוצה אחת מנצחת למרות שהק״ב שלהם אוכל את הדשא כל חמש דקות, קבוצה שניה מנצחת למרות שההתקפה שלהם לא מצליחה להשיג דאון ראשון שלושת רבעי משחק. גם אלה שהפסידו לא עשו את זה בגלל הכלים ה״נכונים״. ההגנה של הבילס נראתה בחלקים מסויימים כמו מסננת מול מהומס באוויר ועל הדשא, ומה שהחזיק אותם בתמונה היה דווקא משחק התקפה משובח של אלן, והבאקנירס ברוב המשחק נראו כאילו בריידי לא שוקל פרישה, אלא כבר פרש וההגנה של טאמפה הוסיפה וסידרה לראמס כמה יארדים און דה האוס. ובכל זאת.
    מה שאותי כרגיל מעניין זה איך, עשרה חודשים מתכוננים, מתארגנים, עושים הכל ואז בשלושה מהלכים בלי האדל בלי כלום פתאום צד אחד חורש 60 יארדים ומגיע לרד זון כאילו כלום. על מה אתם עובדים שמה בהגנה ולמה צריך צוותים כאלה מסיבים עם מכשירי קשר וספרי מהלכים ומחשבים והכל? ארבעה משחקים ברמה סופר גבוהה שנוצחו או הופסדו כי פוטבול הוא לא שחמט, אלא ספורט שמשוחק על ידי אנשים שמתעלים ונופלים, מצליחים וכושלים, ובסוף מגיע איזה צפלון ובועט מ40 יארד שער ניצחון.

  4. תודה רבה האם היו אי פעם בשלב 4 משחקים שהסתיימו ביחד ב 15 הפרש במצטבר ?
    שלא לדבר על 9 ללא משחק הארכה בקנזס ?

  5. יומיים משוגעים, אין מה להגיד. לא ראיתי את המשחק האחרון בלייב אז קשה לי להתפעל כמו מי שכן אבל לפחות מהראמס-באקס נהניתי ביותר

  6. 2 הדקות האחרונות בקנזס מספרות את הסיפור ההיסטורי של באפולו בילס
    קבוצת הכמעט הניצחית
    הלב נשבר משער השדה של באטקר
    זה היו 2 דקות הפוטבול הכי נפלאות שיצא לי לראות אי פעם
    השעון הראה 21:26 1:53 לסוף.
    הסיכוי להגיע ל 36:36 תוך 113 שניות באזור של לזכות בלוטו בלי ששלחת טופס

    1. גם אני הרגשתי כך ואמרתי לחברים. אבל המונה אצלי דופק רק לכמות דו ספרתית של משחקים, ולא בצד הגבוה….
      עכשיו יש בר סמכא

  7. שני סופי המשחקים של יום ראשון הספיקו לי לזמן רב מאד…(עד סוף השבוע הזה…). טרוף שקורה רק במשחק כמו פוטבול כי שם הכל מתבשל ממהלך אחד לשני. בכדורגל זה גול . או שיש גול או שאין. בפןוטבול כל TD בנוי על עוד מהלך…ועוד מהלך…ואתה מתפוצץ ממתח.

  8. תודה לצוות.
    היו יומיים של משחקים מטורפים בסדר עולה כשהאחרון היה בוודאות המשחק הטוב ביותר שראיתי ואני מתיימר לומר שאחד המשחקים הגדולים אי פעם. ההגנה של באפלו דווקא עמדה יפה עד 2 הדקות האחרונות (26 נקודות ב-58 הדקות הראשונות היה הכי מעט שמהומס שם במשחק פלייאוף שאינו סופרבול בקריירה שלו. כמובן שלא כולל המשחק נגד קליבלנד בו הוא נפצע). בסוף זה כבר הפך הופעה נהדרת של שני ה-QB למשחק כמעט מושלם של שניהם כשג'וש אלן מפסיד רק בהטלות המטבע (פעמיים, אחרי 8/8 עד כה העונה).

  9. תודה לאלוהי הפוטבול, ואני מחשיב את החבורה כאן לחלק מהם, על הטירוף הזה. בריידי הביא לנו את הז'ה וו רק כדי לחטוף טוויסט על טוויסט, ועוד מסטאפורד. גבריאל דייויס עשה מה שאף רסיבר בהיסטוריה לא עשה, והולך הביתה עם הקוורטרבק הפסיכי שלו רק כי הם נתקלו בפורס מז'ור ובצד הלא נכון של המטבע, ארון רוג'רס הולך הביתה אחרי הניחוס האולטימטיבי (זה מה שקורה שאתה מחזיק מעמד שניים שלושה דרייבים, אומר לעצמך גרין ביי פה רומסים אותם ונרדם. נבר אגיין), ודריק הנרי חזר במה שנראה כמו עיתוי אומלל. מלבד קיי סי, האחרות איכשהו מרגישות כמו סינדרלות, אבל לך תהמר נגד סינדרלות אחרי שבוע מטורף כזה. תודה תודה תודה

  10. וואו ג'וש אלן. אולי הרשים אותי אפילו יותר ממהומס. אם כבר הרחיבו את כמות המשתתפות בפלייאוף, לא יכלו לארגן 5 משתתפות בחצי הגמר?…

  11. סופש משוגע, הייתי מעדיף ששני המשחקים האחרונים יגמרו הפוך אבל קשה להתלונן אחרי כל הטוב הזה שרק הלך והשתפר.
    .
    תודה על הסיקור

    1. ועוד משהו, בטאצ'דאון האחרון של טאמפה לא היה עדיף (גם בזמן אמת) לעצור על הקו ולמשוך עוד קצת את השעון?
      אטלנטה ניסו לעשות משהו דומה שנה שעברה, נכשלו לעצור (גרלי) והצליחו להפסיד.

  12. איזה תענוג לקרוא את כל התגובות כאן. שנינות, חדות וחוכמה. תודה על הפלטפורמה הזו שנבנתה ומתוחזקת באהבה.
    בי נשבעתי שאשאר כאן עד לטבעת סגולה.
    תודה לכולם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט