ראשים מתגלגלים – שבוע הדוויזיות ב-NFL. היום סטפורד נגד בריידי!

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ' ויניב שושני.

כן כן, העונה הולכת ומתקרבת לסיומה, וקרבות הפלייאוף עולים מדרגה ביומיים של מאבקים שמהם ישרדו רק ארבע קבוצות. השבוע נכנסות לפעולה אלופות החטיבות שזכו בשבוע חופש, ומצפים לנו ארבעה משחקים מהנים וצמודים, במה שהרבה מכנים כשבוע הטוב ביותר בעונת הפוטבול. אז בואו נראה מה מצפה לנו, עם סקירת ארבעת משחקי הדיוויזיות, תהנו.

טנסי טייטנס (5-12)סינסנטי באנגלס (7-10) (נאשוויל, שבת 23:30)

מפגש סופר מעניין בין שתי קבוצות מפתיעות למדי, אחת חוזרת למעמד הגמר האיזורי לאחר הפסקה של שנה, השניה לא היתה שם כבר 31 שנים ארוכות.

הטייטנס סיימו במפתיע עם המאזן הטוב ביותר ב- AFC, בטח אחרי פציעתו של הכוכב הגדול ביותר שלהם, הרץ האחורי דריק הנרי. המאזן הטוב ביותר זיכה את השחקנים בשבוע חופש, ואולי חשוב יותר, הנרי חוזר היישר למשחק הראשון בפלייאוף, תוספת כוח משמעותית ביותר לקבוצה. מי שעוד מתאושש הוא הקווטרבק רייאן טנהיל, שאחרי תקופה ארוכה של יכולת לא משכנעת, הוא מצליח לסיים את העונה הסדירה עם שלושה משחקים טובים, כולל שיא רייטינג עונתי במחזור האחרון, ועם אפס איבודי כדור באותם שלושה משחקים הוא מתקן נתון ממנו סבל במשך כל העונה. תחום פחות מעודד הוא קו ההתקפה הקדמי, שאמנם יודע לפתוח נתיבי חדירה עבור הרץ האחורי, אבל כושל בכל הנוגע להגנה על הקווטרבק, ורק שש קבוצות בליגה ספגו יותר סאקים מטנסי.

ההגנה של הטייטנס השתפרה מאוד לעומת שנה שעברה, וגם תוך כדי העונה, וסיימה במקום השישי המכובד בספיגת נקודות. החלק החזק בהגנה היא הגנת המסירה, שפשוט הפכה לחומה בצורה השנה, וספגה רק שלוש פעמים העונה מעל 100 יארדים כל הקרקע.

הבאנגלס בכלל הפתיעו עם אליפות הבית הצפוני הצפוף של ה- AFC, והמשיכו את סיפור ההצלחה עם ניצחון פלייאוף ראשון לאחר 31 שנות בצורת, רק שהם עושים זאת בצורה שונה מיריבתם למשחק. בסינסנטי מציגים השנה את אחת מההתקפות האוויריות הטובות בליגה, בכיכובם של הקווטרבק ג'ו בורו והתופס הרוקי לאמאר צ'ייס. שניהם יצטרכו להיות בשיאם הערב, ולנצל ככל הניתן את חולשתה היחסית של הגנת המסירה של הטייטנס. התקפת הריצה אמנם לא ברמה של התקפת המסירה, אבל הרץ ג'ו מיקסון סיים שלישי ביארדים ורביעי בט"ד, רק שכאמור יהיה לו קשה מול הגנת הריצה של טנסי. בדומה לטייטנס, גם לבאנגלס יש בעייה בהגנה על הקווטרבק, והם בכלל ספגו הכי הרבה סאקים בליגה.

בהגנה המצב די דומה, רק הפוך. הגנת הריצה חזקה מאוד ואילו הגנת המסירה מאוד חלשה, שזה מתאים כנגד הטייטנס, אבל לא בטוח שההגנה תחזיק מעמד מול ניסיונות ריצה חוזרים ונשנים של הנרי וחבריו.

נתון מעניין – לטנהיל יש מאה יארדים פחות למשחק בפלייאוף לעומת העונה הסדירה, כקווטרבק הפותח של הטייטנס, אופס.

תחזית – איך שלא מסתכלים על ההתמודדות, ולמרות הפער במאזן, שתי הקבוצות די שוות ביכולתן, מה שיכול להבטיח משחק צמוד ודרמטי. לשתי הקבוצות הגנת ריצה טובה והגנת מסירה לא משהו, ובהתקפה הטייטנס מצטיינים על הקרקע והבאנגלס באוויר. יתרון נוסף ובלתי מבוטל הוא שבוע החופש של הטייטנס, וכמובן יתרון הבייתיות שלהם. ולמרות זאת, אנחנו נמשיך עם המסע הקסום של הבאנגלס השנה, שאיכשהו יצליחו לנצח את המשחק, ולהעפיל לגמר החטיבה בפעם השלישית בתולדות המועדון.

ימשיכו לחייך עוד משחק העונה? בורו וצ'ייס (צילום: espn.com)

גרין ביי פאקרס (4-13)סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (7-10) (גרין ביי, ראשון 03:15)

כאשר מישהו טבע את המושג "סוס שחור" בספורט, הוא כנראה התכוון לקבוצה כמו הפורטי ניינרס. למרות ציפיות לא גבוהות, הניינרס מצליחים להעפיל לפלייאוף ממש ברגע האחרון, עם מהפך מדהים מול הראמס וניצחון בהארכה. גם את הסיבוב הראשון הם מצליחים לעבור, עם ניצחון דרמטי לא פחות במגרשם של הקאובויס, ולמעשה כרגע סאן פרנסיסקו היא הקבוצה היחידה בפלייאוף שלא זכתה באליפות הבית שלה.

רוב הסיכויים שנחזה במשחק מול הפאקרס את אותה השיטה שעבדה מול הקאובויס, עם הרבה ריצות מסוגים שונים, שפשוט מתישות את הגנת היריבה, וחשוב לא פחות, משאירות את ההגנה של הניינרס לנוח על הספסל, והתוצאות החיוביות בהתאם.

זה אולי יפתיע חלק מהקוראים, אבל התקפת הניינרס השיגה יותר יארדים מהפאקרס, ורק בגלל בעיית איבודי כדור לא תירגמה את היארדים הללו לנקודות. הכוכב הגדול של ההתקפה הוא דיבו סמואל, שמוביל את הקבוצה בט"ד, הן בתפיסה והן בריצה, לפעמים לא ברור האם הוא תופס או רץ, כמו למשל במשחק האחרון, שבו הוא השיג פי שניים יארדים על הקרקע מאשר באוויר.

ועם כל הכבוד להתקפה, החלק החזק בקבוצה היא ההגנה, שמדורגת שלישית בליגה בספיגת יארדים, בעיקר בזכות קו קדמי נמרץ ואגרסבי, שמצליח לפרוץ שוב ושוב את קו ההגנה של היריבה. השאלה הגדולה אם הפצועים מהמשחק מול הקאובויס יהיו כשירים לחלוטין, בעיקר שני הכוכבים ניק בוסה ופרד וורנר, בלעדיהם זאת לא תהיה אותה הגנה.

לנצח את ארון רוג'רס אתה חייב הגנה חזקה, כי גם בגילו המופלג האיש פשוט פנומן, עם מסירות והבנת משחק שיש רק לגדולים ביותר, אי פעם. רוג'רס מוביל את הליגה ברייטינג מסירה, הוא הקווטרבק הפותח שנחטף הכי מעט, ושיתוף הפעולה שלו עם התופס דבנטה אדאמס שבר לא מעט שיאים בתולדות הליגה. קבוצה שתתמקד במשחק המסירה של הפאקרס, תגלה במהרה את משחק הריצה שלהם, שבנוי על שני הרצים ארון ג'ונס ואיי. ג'יי דילון, וגם הם יודעים לתפוס כדורים היטב, בעיקר כשכל אופציות המסירה סגורות.

הגנת האורזים נוצצת פחות מההתקפה, אבל היא יחידה יעילה וקשוחה, שאולי מצוידת בסוללת הליינבקרים המרשימה בליגה, בדמותם של דבונדרה קאמפל, ראשאן גארי ופרסטון סמית'. החיסרון העיקרי של הגנת הפאקרס הוא ספיגת יותר מידי ט"ד במסירה, לתשומת ליבו של הקורא ג'ימי ג'י.

נתון מעניין – לרוג'רס יש רייטינג מסירה ממוצע של 104.7 נגד הניינרס ב- 12 המפגשים שהוא שיחק כקווטרבק פותח. הנתון הגבוה ביותר אי פעם לקווטרבק מול הניינרס.

תחזית – מפלס הביטחון אצל הניינרס גבוה בעקבות הניצחונות האחרונים, והם הוכיחו שהם מסוגלים לנצח יריבות טובות מהם על הנייר. הפאקרס מגיעים עם המאזן הטוב בחטיבה, עם קווטרבק מהטובים בליגה, ועם מנוחה מבורכת שהתחילה למעשה עוד במחזור האחרון עבור לא מעט שחקני מפתח. למרות הניסים שעוברים על הניינרס, עושה רושם שהמשוכה בדמות הפאקרס גבוהה מידי, בטח בטמפרטורת הקפואות בלמבו פילד, ורוג'רס יוביל את קבוצתו לניצחון לא קל, ולגמר חטיבה שלישי ברציפות.

מספר אחד? רוג'רס (צילום: newyorker.com)

טמפה ביי באקנירס (4-13 בעונה הסדירה) – לוס אנג'לס ראמס (5-12 בעונה הסדירה), 22:00 – יום ראשון.

שודדי הים מפלורידה מעוניינים להיות הקבוצה הראשונה מאז הפטריוטס ב-03/04 לקחת שני טבעות ברצף. הלוס אנג'לס ראמס ישמחו לנצח ולקלקל את החלום של הבאקנירס בפעם השנייה העונה ולחזור לאליפות ה-NFC לראשונה מאז טיול הסופרבול שלהם נגד טום ברידיי בעודו עם האקסית מניו אינגלנד.

שני הקוורטרבקים במערכה הוליכו את הליגה בט"ד באוויר בעונה הסדירה, בריידי עם 45 וסטאפורד עם 43. ההיסטוריה נוטה לטובת המוליך, מתוך שבעת הפעמים האחרונות שמפגשים כאלו התקיימו במסגרת הפלייאוף, חמש מהם הלכו למוביל.

הראמס מתחממים בדיוק בזמן הנכון. הם ניצחו שישה משחקים מתוך שבעת האחרונים שלהם, כאשר ההפסד היחיד היה המשחק הביזארי בשבוע 18 נגד הניינרס. המאזן הטוב ביותר בליגה מאז שבוע 13.

בריידי טרם ניצח את הראמס בעודו לובש את המדים האדומים בשני משחקים, הוא גבר עליהם 5 מתוך 6 פעמים שנפגש עמם במדי ניו אינגלנד.

הימור: הראמס מפתיעים את טמפה ביי בשנית, 7 הפרש לסטאפורד וחבריו.

קנזס סיטי צ'יפס (5-12 בעונה הסדירה) – באפלו בילס (6-11 בעונה הסדירה), 01:30 בין ראשון לשני.

שחזור גמר החטיבה מהעונה שעברה חוזר למיזורי כאשר הבילס הרותחים מקווים לנקום בצ'יפס ולהתקרב צעד נוסף לסופרבול אליו לא הגיעו מאז שנות התשעים.

שתי הקבוצות שמו קונצרטים התקפיים במשחקם הקודם עם לפחות 42 נקודות – הבילס שמו ט"ד בכל דרייב שלהם עד הפוזשן האחרון בו כרעו ברך בניצחון העצום על ניו אינגלנד, לצ'יפס לקח יותר זמן להתניע אך חמישה ט"ד רצופים לאחר התחלה רעועה השתיקו את הסטילרס.

הצ'יפס שמים 32.2 נקודות על הלוח בפלייאוף עם מאהומס, הנתון הגבוה ביותר בהיסטוריה לקוורטרבק עם לפחות חמישה משחקי פוסט סיזן. ההגנה מנגד, שנמצאת במקום הראשון בליגה ומונהגת על ידי המתאם ההגנתי, לזלי פרייז'ר, המועמד למשרת מאמן ראשי לעונה הבאה, לא תעשה להם חיים קלים.

הבילס תחת שון מקדורמוט טרם ניצחו משחק פלייאוף מחוץ לבאפלו (וטרם הפסידו בבית). בראשון תהיה לג'וש אלן הזדמנות אדירה להוכיח את עצמו פעם נוספת ולראות את העקביות שצריך בשביל להיחשב הקוורטרבק המסוכן ב-AFC נכון לכרגע.

הימור: קנזס סיטי מזיעים אך לוקחים בהפרש 3.

לפוסט הזה יש 133 תגובות

  1. כל הקבוצות בafc שלא נקראות הצ'יפס מעולם לא זכו בסופרבול. כל אחת עם הטרגדיה/ות שלה. אז יאללה משלוש יוצאת אחת.

  2. תודה עידו ויניב, כרגיל אלה כנראה היומיים המלהיבים בשנה, חגיגה של משחקים והרבה שאלות שהולכות לקבל תשובה
    .
    הולך על הטייטאנס והפאקרס, עכשיו הראש אומר באקס וצ'יפס אבל הבטן ראמס ובילס (או שאני מושפע מדי מהדעה של אחרים), נלך עם הראש.

  3. כפי שכבר ציינתי בסיכום הווילד קארד, בראקט ממש לא פאן מבחינתי. שניים מארבע יפגישו קבוצות שאני מאוד אשמח שיעלו, ושניים יפגישו קבוצות שבאמת לא אכפת לי מה יקרה איתן. הטייטנס והבנגלס, האחת הרדימה אותי כל העונה ולא זכור לי משהו מלהיב שעשתה השניה, אבל אני אלך עם הבנגלס רק כי באמת הטייטנס לא ממש מזיזים לי.
    הבאקנירס והראמס, באמת שלא אכפת לי. ניתן לבריידי.
    הבילס והצ׳יפס. באמת לא פייר. הלב הולך עם הבילס, אבל לראות את מהומס נאבק על סופרבול שלישי ברציפות זה לא הולך ברגל. כולם נראה לי יהמרו על הצ׳יפס, אז בשביל האמרתי לכם, אני אלך על הפוך, ויאללה בילס.
    הפאקרס נגד הניינרס? למה לא תעקרו לי גם כמה שיניים על הדרך? רק מלחשוב על הדחה של אחת משתיהן נהיה לי רע. לא בא לי להמר נגד הפאקרס, אבל לא בא לי שהניינרס יעופו. מבחינתי שיהיה תיקו.

  4. אני לא מהמר על הקבוצה שלי (שמפתיעה בעצם הגעתה לכאן), וההימורים שלי היו כושלים ביותר בווילד קארד. קנזס, טמפה ביי, סן-פרנסיסקו (כאשר אני מייחל לכך שאני טועה בהימור על קנזס, וגם קצת בהימור על טמפה)
    תודה על הסיקור המושקע
    הפאניקה בדרך והבירה גם
    lert's go bengals

  5. תודה רבה! אכן קרבות מרתקים ושיוויוניים.
    הראמס יכולים וצריכים לנצח. הם אמנם מותשים ושיחקו מול קבוצה טובה בסיבוב הקודם אבל די מיצינו את בריידי.
    אפילו מול הסטילרס מהומס נצמד למסורת של להיות בפיגור לפני שמנצחים במשחק פלייאוף. מול הבילס זה יכול להיות התאבדות כי אלן הוא ממש ק"ב שצריך מומנטום. הרבע הראשון יכריע את המשחק שיהיה עם מלא נקודות.
    מת על בורו. הוא לא הרשים כל כך מול הריידרז אבל איכשהו אם הנרי לא חוזר בכושר טוב יש מצב לעקיצה.
    רודג'רס לא שיחק כל כך הרבה זמן שכבר שכחתי שהוא בלתי עציר. זה מחזק את האשליה שהניינרס באמת מסוגלים לעשות לו משהו עם ההגנה שלהם, נקווה שבוסה ימרר לו את החיים, אבל כנראה שנראה תצוגת תכלית של האיש (ו)הקוקו

  6. אם לא שמתם לב פתאום לאף אחד אין קוביד בפלייאוף של ה NFL, ממש נס חנוכה
    האמת היא שהליגה החליטה להפסיק את הבדיקות כדי שלא יהיו חיסורים ומה שיהיה יהיה

  7. עד כה רבע ראשון הגנתי סבבה (לבנגאלס), התקפי ממש ממש לא. בכללי רמה לא גבוהה, אבל מקווה שזה ישרת את הבנגאלס.

  8. יאללה שבוסה ושות' ימררו את חייו של הדיווה, שדיבו ימשיך לעשות מה שעשה כל העונה ושלג'ימי לא יברח הגראפלו 🙏

  9. [לא ראיתי את המשחק אבל ראיתי את ההקלטה על הבוקר]
    .
    מה שיש לי להגיד זה ואו וואו ועוד אחד למזל
    .
    וזה מה שכתבתי במקום אחר:
    כמו הניינרס נגד דאלאס, הפאקרס פתחו מצוין ועמוק בתוך הרבע השני זה נראה כמו משחק במעמד צד אחד.
    ואם כבר צד אחד (#סליחה_על_משחק_המילים_העלוב) ניק בוסה הוא אחד הציידים המוכשרים שיצא לי לראות, לא הכי חזק אבל בלי דבל טים פשוט לא עוצרים אותו, יחד עם ארמסטאד הם אולי חולית החיסול מספר 1 בליגה.
    בכל אופן, כמו שקורה במקרים כאלה, יחס הכוחות התאזן, שאנהאן הסכים סוף סוף לשים דאבל טים על אדאמס ורודג'רס הסתפק בארון ג'ונס ולאזארד (ודילון בריצה) שזה כאילו הספיק אבל בעצם לא ממש
    ההתקפה של הניינרס לא תפקדה למעט שני פילד גולס אבל ההגנה פשוט לקחה אותה על הכתפים והפאנט בלוק היה אחד המהלכים הכי מדהימים שיצא לי לראות. בכל אופן ברור שבלי המהלך הזה הייתי יושב עכשיו וכותב איך הניינרס הם לא יותר מפייק שרק מראה שלא מספיקה הגנה טובה, צריך מישהו שיעשה נקודות ולמישהו הזה בהחלט לא קוראים ג'ימי גארופולו ושאין ברירה אלא ללכת על קיובי אחר שיידע לקחת את החבורה המוכשרת הזו להישגים יותר טובים. אבל ג'ורדן וויליס מלך מלכי המלכים וזה המצב.
    .
    זהו, לפחות מעכשיו לא חוזרים לשחק במינוס מאה. אני מחזיק אצבעות לראמס מול הבאקס כי אני יותר אוהב אותם וכי לניינרס יש מאצ' אפ טוב מולם וכי הימרתי עליהם בהימורים של העבודה.
    .
    בוקר מאושר אינדיד

  10. ובשולי הדברים, שואל את עצמי (שוב) כמה באמת שווה הוויק ביי. שתי הקבוצות שהיה להן זמן לנוח ולהתאושש פשוט לא נראו מי יודע מה ולשתיהן, למרות שהיו עדיפות רוב הזמן, היה חסר האקסטרא פליי כדי באמת לקחת את זה.

    .

  11. אילו משחקים, הגנות ברזל, ממש לא להאמין, בטח בשלב הזה של העונה, היית חושב שיפלו מהרגלים, אבל התעסקו בעיקר בלהפיל ולא בליפול, מרשים. גארופולו יצטרך להמשיך להתפלל שהוא לא עושה לעצמו נזק בלתי הפיך ליד לפחות עוד משחק אחד.

  12. וואו, מדהים, אין דברים כאלה.
    הבאנגלס מצליחים לנצח גם אחרי שהם סופגים לא פחות מתשעה (!!) סאקים, שמישהו ייתן לבורו את מפתחות העיר כבר מעכשיו.
    כל מי שדרך על כר הדשא במשחק השני הוא ספורטאי למופת, מוריד את הכובע בפני כולם. הניצחון של הניינרס הוא לא פחות מהירואי, לראות את דיבו סמואל עולה פצוע למגרש ונאלץ לנתר החוצה כי הוא כבר לא מסוגל לדרוך על הרגל אומר הכל, גיבורים.

      1. בגדול הראמס די טורפים את השדה
        סטאפורד מסר טד מצוין לקאפ שנעזר במידה רבה בתקשורת לקויה של הקו האחורי של טמפה.
        אחד השחקנים של טמפה זרק בתסכול את הקסדה לרצפה בדרך אל הספסל (למותר לציין שלא היה לידו אף אחד). גזר הדין – 15 יארד פנלטי.
        ובעוד אני כותב, כרגע פנלטי לבריידי על זה שהתלונן על משחק קשוח של מילר.

  13. ההגנה של הראמס נראים כמו חבורת זומבים על אמפטמינים.. אמאל'ה, איזו עוצמה..האיטנטרספשיין/דריסה של בריידי וריסוק עצמות של ווידרסיבר באוויר.. כרישים סביב דם במים..
    ו בריידי מקבל פנלטי ראשון בקריירה ומהשופט הוותיק בליגה. מדהים..

  14. בריידי ממש יורק דם, לא מטאפורית, הוא באמת יורק דם
    פעם ראשונה העונה שהוא נראה בגיל שלו
    אולי באמת השמועות על הפרישה נכונות

    1. כן.. בריידי הוא לגמרי האיש שיכול לקאמבק ועדיין, הראמס נראים חזקים מדי בשני צידי המגרש. הם הקבוצה הכי חזקה שהתחילה ונותרה במירוץ.. הבאק'ס חייבים בטופ בדרריב פתיחה של הראמים ואז נקודות איכשהו..

  15. סטפורד תמיד זורק חזק מדי. זאת ההסטוריה שלו. אני לא מתכוון למרחק עם קשת. אני מתכוון לזריקה ישרה לשחקן פתוח. הוא עושה זאת גם היום, אבל SO FAR SO GOOD

  16. איזה משחק יא רבנן
    החלטה נוראית של הבאקס ללכת על בליץ עלתה להם במשחק
    .
    אה, ולתחת של בריידי כנראה שיש סוף

  17. תזכרו טוב טוב את העונה הזאת, כי זאת העונה הכי מטורפת בתולדות הפוטבול!!
    שלושה משחקים עד כה, וכולם מוכרעים בשער שדה עם 00:00 על השעון לטובת הקבוצה האורחת, דמיוני לגמרי.

  18. מתאם ההגנה של הבאקנירס צריך לרדת לחדר ההלבשה, לפנות את המשרד וללכת הביתה..
    חצי דקה לסיום, 50יארד לעבור ובלי טיים אאוטס, יש רק אופציה אחת זריקות עמוקות לWR, איפה הדאבל טים? איפה הסייפטים?? להשאיר את קאפ עם סינגל קובר?!! מישהו צריך לשלם את המחיר..
    שערוריית אימון ברמות הגבוהות..
    נראה לי היבריס, התאהבו שם בליצים וחשבו שאולי עוד יצליחו להחזיר את הכדור בתוך הרגיוליישן..

    1. ייתכן, עיניין של טעם אני מניח ועדיין אני מנסה לראות כל דקה שלו על המגרש שעוד נותרה (בדיוק כמו עם רונאלדו היום, מייקל ודייגו אז..), אני חובב היסטוריה בעוונותיי ואני יודע שזכיתי לראות את הטובים ביותר אי פעם בביזניס. זכינו.

  19. נראה לי שלבילס נמאס מהריצות של מהומס והם מתחילים לכסח אותו, לפעמים ממש עם סיום המהלך
    כרגע לא נראה שזה מפחיד אותו

  20. זה היה אחד המשחקים הדפוקים
    אין הגנה, כל הרסיברים פתוחים כל הזמן
    באפלו ההגנה הכי טובה בליגה לא מסוגל.לנצח עם 13 שניות על השעון .

      1. מצידי שידברו על זה 1000 שנה
        פוטבול משחקים התקפה והגנה ולא הייתה הגנה במשחק הזה.
        אני יכול ללכת לפארק למטה ולראות אנשים זורקים פוטבול ועושים ט"ד בלי הגנה
        אז בעוד ההתקפה הייתה טובה , ההגנות היו גרועות ברמות היסטוריות, שיתביישו

  21. טירוף ובאסה על אלן ודיוויס.
    3 המשחקים הראשונים היו קצת קומדיה של טעויות, והמשחק האחרון היה מושלם של שני ה-QB (מותר כבר לומר שאלן שני רק למהומס?) כשבסוף ההגנות נכשלו, אבל לפני זה הן נתנו מאמץ אדיר, בעיקר זו של באפלו.
    מהומס יצא מטראומה דומה נגד בריידי עם 2 סופרבולים רצופים…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט