ראש בראש – לברון vs מייקל (1): מי שחקן טוב יותר? / רועי ויינברג ומנחם לס

הקדמה (רועי): אהלן מנחם, מה שלומך? תענוג כמו תמיד לכתוב כאן בהופס. אנחנו עם לברון ג'יימס נגד מייקל ג'ורדן, ואני חושב שאין בחירה יותר מתאימה מזאת: פרשן ה-NBA הגדול של שישים השנה הקודמות בצד של ג'ורדן, בצד השני מי שמקווה להיות פרשן ה-NBA הגדול של שישים השנה הבאות בצד של לברון ג'יימס. בשבועות האחרונים יש יותר ויותר ויכוחים על זהות שחקן הכדורסל הגדול בכל הזמנים, אנחנו מקווים לתת תשובה סופית על זהות השחקן הגדול בכל הזמנים, או לפחות לשכנע אחד את השני. 

זה דיון מורכב ולכן אנחנו נחלק אותו לשלושה חלקים. כדורסל מבחינה אישית, כדורסל מבחינה קבוצתית וגדולה – LEGACY – באופן כללי. היום הכדורסל האישי

רועי (לברון):

אתחיל עם לברון ג'יימס. אפרק את זה, ברשותך, לשלושה חלקים: כדורסל מבחינה אישית, מבחינה קבוצתית וגדולה באופן כללי. מבחינה אישית אני לא חושב שיש ספק שלברון ג'יימס גדול יותר. הוא היה סקורר יותר טוב, בכל מדד שמדברים עליו מבחינת אחוזים, וגם הוא הראה את היכולת לעשות סל מתי שהוא רוצה מול כל אחד כמו מייקל (גם אם זכה פחות במלך הסלים). היתרון הפיזי שלו על שאר הליגה עצום, ובניגוד לג'ורדן הוא גם קלע שלשות. אנחנו חיים בעידן שבו שחקן כדורסל צריך לעשות הרבה יותר, ולברון יכול לעשות יותר מג'ורדן. לכן גם ב-1 על 1 ביניהם אין למייקל שום סיכוי: מול שחקן שגבוה ממנו ב-5 סנטימטר, שוקל 15 קילו יותר ויכול לעשות סל מרחוק הוא יפסיד. לברון ידרוס אותו. 

מנחם (מייקל):

יש לי רושם שהעורכים ניסו לעשות תרגיל עלי ובחרו בך 'לייצג' אותם כשהאיש שלך הוא לברון כי הם חשבו שדווקא עליך אני לא יעלה. אחרי הכול עשיתי אותך סגן עורך הופס כשהיית ילד בן 10, אז בוודאי אהיה רך אתך.

אז תגיד להם שהם טעו טעות מרה: אתה היום עורך NBA בספורט 5, סיימת צבא בכבוד רב, ואתה בדיוק האדם המתאים להיות שק החבטות שלי. מה שהיה לפני 12 שנה היה לפני 12 שנה, אבל אנחנו ב-2022 בייבי, ואתה עורך בספורט 5, ובכך אני רואה בך יריב מתאים שרוצה להוכיח דרך 'לברון נגד מייקל' שהפכתי לתרח זקן וסנילי שחי על העבר, וחושב שהנוסטלגיה שלו תצליח להוכיח שמייקל היה גדול יותר.

אז רועי בייבי, אני לא מדבר נוסטלגיה. אני מדבר FACTS. אני ראיתי את מייקל עוד כשאתה היית חלום. ראיתי את מייקל מ-5 מטרים בגל שנותי בניקס, בכל האול סטארס, ואפילו במשחק אימון של הדרים-טים ב-1992. את לברון ראיתי כשגרתי בג'ופיטר, פלורידה, והוא החליט ש-"אני לוקח את הטלנט שלי לסאות' ביץ'". על המשפט הזה לבדו הייתי מוריד לו את המכנסיים ומלקה אותו עד שהגדולה האישית שלו תצא לו מהטוסיק.

אתה החלטת לדבר עליהם בשלושה חלקים: יכולת אישית, יכולת קבוצתית, וגדולה כללית, LEGACY. אוקיי, יו אר דה בוס. אז אני מתחיל לדבר על מייקל אישית, ובחלק הבא אדבר עליו קבוצתית, ובחלק השלישי והאחרון אדבר עליו נגד לברון בגדולה כללית.

אז אישית, אני לא מבין איך כתבת "מבחינה אישית אני לא חושב שיש ספק שלברון ג'יימס גדול יותר. הוא היה סקורר יותר טוב" כשלמייקל יש את שני התוארים של ממוצע הקליעות הטוב בתולדות הליגה – 30.12 נק', וזה כולל את השנתיים העלובות בוושינגטון שאין לי מושג מדוע הוא החליט לחזור ולשחק. ומייקל רק משתפר עם הפלייאוף, שגם שם הוא מוביל את כל שחקני ה-NBA בכל הזמנים עם 33.45 נק'. לי אין מושג היכן לברון נמצא בשתי הקטגוריות האלה.

עכשיו מהר, ובקיצור: מייקל השתתף בשש אליפויות NBA והוא זכה בתואר MVP בכל השש. הוא זכה בחמשה MVP של הליגה, 10 ALL NBA בחמישייה הראשונה, 9 ALL DEFENSIVE (מייקל היה אחד המגינים הטובים בליגה בעוד שלברון הוא אחד הגרועים! מייקל זכה בתואר 'מגן השנה ב-1988', ומלך הגניבות בשלוש עונות.), 14 ALL STAR GAMES, שלושה ALL STAR MVP.

כמעט שכחתי: הוא זכה 10 פעמים רצופות (!!!)ב-SCORING TITLES ופעמיים באליפות הדאנק. אני כבר לא אהיה כאן אבל אתה רק בן 22 (ונקווה שתחיה עד 120). אז יש לי חדשות בשבילך: אני בוודאי לא אזכה לראות זאת, אבל גם אתה לא. אולי אף אחד, אף פעם, לא יצליח להיות עד לשחקן אחד שיהיה אלוף הקליעות עשר עונות רצופות. כי – אולי – מייקל היה רק אחד, קומבינציה מושלמת של גוף ונפש ולא יהיה לו שני.

ב-1999 ה-ESPN בחר בו כ'האתלט מס' 1 של המאה ה-20' בצפון אמריקה'. הוא ניבחר להיכל התהילה פ-ע-מ-י-י-ם, פעם כאינדיבידואל ופעם כשחקן נבחרת החלומות.

הנשיא אובמה העניק לו את ה-FREEDOM AWARD ב-22 לאוקטובר, 2006, פרס ההוקרה הגבוה והמכובד ביותר לאזרח אמריקאי.

רועי (לברון):

ממוצע הנקודות של מייקל בעונה הסדירה גבוה יותר, כן, אבל לברון סקורר יעיל יותר. מבחינת טרו שוטינג, המדד שמחשיב אחוזים מהשלוש ומהעונשין, לברון עם אחוז גבוה יותר גם כשמורידים למייקל את השנתיים של וושינגטון. הוא היה מלך הסלים רק פעם אחת, אבל הוא שיחק בעידן שבו שחקני התקפה צריכים לעשות יותר.

בתקופה של ג'ורדן, חוץ מהשנה האחרונה בוושינגטון, לא היה מותר לשחקנים להחליף בהגנה או לשמור אזורית. לברון התמודד עם הגנות שאולי היו מתוחכמות יותר מהשיטה של "בואו נרביץ לו". לברון יותר פיזי ממייקל מבחינת השגת נקודות בצבע, קולע יותר מהשלוש. ג'ורדן אולי קלע מחצי מרחק בתקופה שבה 8 שחקנים עמדו בצבע, דחפו אחד את השני והסתכלו עליו, אבל לברון קולע לא פחות בעידן חכם יותר ומגוון יותר – שחקנים היום לא מגיעים לממוצעים של אז כי המשחק לא כזה ריכוזי. אפילו ג'יימס הארדן ירד אחרי שנים של 36 למשחק.

מעבר לזה, לברון גם מוסר יותר טוב. אם ג'ורדן היה צריך לעשות סל הוא היה עושה אותו בעצמו, לברון יכול גם למסור לאחרים בשביל שיקלעו. הוא היה שחקן הגנה לא פחות טוב מג'ורדן – חמש חמישיות הגנה רצופות, כולל שנה אחת שבה הוא נשדד (קיבל יותר הצבעות למקום הראשון אבל הפסיד בשחקן ההגנה של העונה למארק גאסול, שאפילו לא נבחר לחמישיית ההגנה). וגם כאן זה חלק מהקטע.

בהגנה על הכדור מייקל ג'ורדן כנראה היה טוב יותר, אבל הוא שיחק ליד שחקני הגנה היסטוריים אחרים כמו דניס רודמן או סקוטי פיפן (בעוד לברון היה רק בשנה אחת ליד שחקן הגנה היסטורי בשיאו, אנתוני דיוויס של 2020). לברון שומר מגוון יותר.

ג'יימס לקח אליפות כסמול פורוורד, כפאוור פורוורד וכפוינט גארד. עכשיו בגיל 37 הוא משחק בכלל כסנטר. הוא יכול לעשות הכל על המגרש, גם בהגנה כמו שהשער המדהים הזה של ספורטס אילוסטרייטד מראה. הוא חי בעידן שבו שחקנים מגוונים יותר, אני לא חושב שקבוצה עם שחקנים שזורקים 6.3 פעמים (הארפר), 4.8 (רודמן) או 8.1 (לונגלי) פותחים בחמישייה היה שורד היום.

מבחינת מספרים ותארים הארון האישי של לברון (על הקבוצתי נדבר בחלק הבא) גם גדול, לא פחות ממייקל. 13 בחירות לחמישיית העונה הראשונה, יותר ממייקל ומכל אחד אחר. 17 פעמים אול-סטאר, יותר ממייקל. ארבע פעמים השחקן המצטיין של הליגה (אחד פחות ממייקל) ו-36,239 נקודות קריירה בזמן שאני כותב את הפוסט הזה. לברון ג'יימס, שחקן שידוע בתור מי שמחפש קודם כל את המסירה, מתקרב לשיא של קארים עבדול ג'באר שנחשב בלתי שביר.

אצטט, ברשותך, כותב שאני מאוד מעריך. מניח שאתה מכיר אותו: "כמה משיאיו של קארים עבדול ג'באר ישארו הרבה אחרי שסלע הגיברלטר יהפוך לערמת חול עלובה. טראסט מי!". ועכשיו הוא מגיע לשיא הגדול ביותר שמעיד על אורך קריירה ועל יכולת לתפקד הרבה זמן.

נכון, ראית את ג'ורדן בזמן אמת כשאני עוד לא הייתי מחשבה. אבא שלי היה בן 13 כשהוא נבחר בדראפט. אבל אנחנו חיים בהווה. אנחנו יותר קרובים ל-2050 מאשר לפרישה הראשונה של ג'ורדן (לפני 29 שנה, אנחנו ב-2022). אבל היום שחקני כדורסל צריכים לעשות יותר. לברון עושה יותר ממה שהיו צריכים לעשות לפני 20 שנה ועושה את זה כל פעם מחדש. ג'ורדן זכה באליפות הדאנק? יופי לו, גם ג'רמי אוואנס. לברון ריבאונדר יותר טוב, מוסר יותר טוב, שחקן הגנה יותר טוב, שחקן שלם יותר טוב. באחד על אחד ביניהם לג'ורדן לא היה סיכוי. גם ב-5 על 5 בחוקים של היום.

מנחם (מייקל)

טוב, העימות מתחיל להיות קצת יותר מדי ארוך, אז תן לי לומר כמה מילים בקשר להישגים האישיים של לברון מול מייקל. כששפוטי המלך מתדיינים על ההבדלים בין השניים, הם שוכחים שלברון הוא אמנם מלך, אבל מייקל הוא אלוהים. פעם עיתונאי יפאני שאל אותו באול סטאר בשיקגו (שהייתי בו עם ישראלי ששכחתי את שמו) אם הוא אלוהים. מייקל ענה שהוא לא יודע. אבל אני יודע. הוא אלוהים. לפחות אלוהי הכדורסל. לברון הוא מקסימום מלך הכדורסל.

על כל הישג אישי של מייקל, מיד באים עם 'אבל'. 'אבל האפקטיב סקורינג של לברון היה יותר טוב…אבל ההגנה היום היא יותר טובה מאז…וכו' וכו'. אז בקיצור נמרץ: אז ההגנות היו עשויות מפלדה. אז הייתה פיזיות במשחק. כל כניסה לסל התפללת קודם שתצא ממנה בשן ועין כי לפעמים יצאת גם ללא שן ועין. ההגנות היום רכות מצמר גפן. אני נעצר כאן.

בקשר ל'אפקטיב סקורינג. שמעת על ווילט צ'מברליין ששכב עם 20,000 נשים? נניח שהוא לא שכב עם 20,000. נניח שהוא שכב עם 15,657. האם מישהו שאל אותו מה היה האחוז האפקטיבי שלו? כמה נשים הוא היה צריך לקחת לדינר, לקנות להן צמיד מזהב, ולהביא להן זר שושנים לפני שהן נכנסו אתו למיטה? לא. איש לא שואל. אולי 80,000? אולי 110,000 לפני שהוא הצליח להשכיב 15,65?.

את מי מעניין ה-110,000? ככה גם בהופס. אל תבלבלו לי ת'מוח עם אסיסטים וריבאונדים, ו-EFFECTIVE %. זה הכול בולשיט. מטרת המשחק היא להכניס את העור לטבעת, ואת זה מייקל עשה יותר מכל שחקן אחר בתולדות ה-NBA גם בממוצע לקריירה בליגה, וגם בממוצע לפלייאוף. כל מה שבא לפני הסל זה בולשיט. כדורסל זה 'SHOW ME THE MONEY' ומייקל הראה לנו את הכסף.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 110 תגובות

    1. נע,
      הכישרון של לברון מדהים. ענק. מה הוא עשה איתו? אילו הישגים הוא הגיע? זה כבר פשוט.
      אולי לברון הוא השחקן הטוב ביותר (הוא לא), אבל לארי SF טוב ממנו (אלמלא הפציעה).
      ללברון סט כלים טוב יותר ,אבל הוא לא הצליח להשיג את הדומיננטיות של מייקל.
      הלגאסי של לברון נחות מהרבה שחקנים ומהרבה סיבות: המעבר שלו לקבוצת גלקטיקוס, הפלופים שלו, ההתנהלות שלו.
      ובכלל, טוב שלא אמרתם את המילה האסורה GOAT, כי אז הייתי מוציא מהפורמלין את ביל ראסל שמבחינתי עולה על ג'ורדן מבחינת הישגים קבוצתיים (וזה מבחינתי מה שנחשב).

    2. האמת שאני בטוח בגיל של אבא של כול הקוראים פה
      אבל אני אשמח להשתתף אני גדלתי על מייקל
      יש כמה דברים שהיום הפרשנים לא מבינים
      המשחק השתנה פעם כול נגיע בשחקן היה פול
      אבל לא משנה
      אומרים לברון יהיה לו הכי הרבה נקודות באן בי אי
      זה נכון אבל זה ב20 עונות
      מייקל שיחק בדיוק 12 עונות ואם הוא היה משחק כמו לברון 20
      ולעולם לא פורש ב93 בגלל אבא שלו
      הוא היה היום אם 8 אליפוית ו45 אלף נקודות לפחות
      בקשר לריבונדים לברון יותר גבוה וזה חלק מהתפקיד שלו
      אבל אסיסטים חטיפות וחסימות מייקל יותר טוב
      אתם כול הצערים חייבים להבין שאם מייקל היום היה משחק הוא היה קולע לערב 50 אם 7 ריבונדים ו7 אסיסיטים המשחק מהר יותר היום
      זה כמו להגיד שיוקיץ מדנבר יותר טוב משאקיל נראה לכם יוקיץ היה יוצא ב6 עבריות לפני שהיה מספיק לקלוע סל שדה אחד אם הוא היה שומר על שאקיל
      האן בי אי של היום לא מענין כבר כי אין הגנה רק זורקים לסל וכמה שיותר
      אין מה לראות בזה
      ולכן מייקל יש אחד ולעולם שום שחקן לא יהיה בחצי שלו
      שהוא החליט לשלוט על משחק זה בדיוקמה שקרה
      ואף אחד לא יכול לעצור אותו

      1. אז אם נשים את שנות וושינגטון בצד, לדבריך מ 1984 עד 1991 ואח"כ ב-1995 מייקל פשוט לא החליט לקחת אליפות, אולי הוא לא היה מרוכז?
        🙂

  1. חחח אין מקום להשוואה אחד מאגד קבוצות כוכבים קנה חצי ליגה שעובדת בשבילו וב19 שנה גירד 4 אליפויות ששניים מהם בקושי שאחרים קלעו בשבילו את סלי הנצחון. 1 בבועה אחרי שנתנו לו לנוח שלא יהיה עייף. שיחק רוב המוחלט של הקריירה בקונפרנס ליגה שנייה להלן המזרח….
    השנה הסתדרו לו הקליפים והמערב הפך למזרח של פעם.

    השני הביא 6 טבעות רק עם כוכב 1 לצידו והיה שחקן טוב יותר ב20 רמות.

    תעשו השוואה בין לברון לדר גיי יהיה יותר הוגן

  2. יופי של פוסט, מחכה להמשך, תודה רבה מנחם ורועי.
    .
    לא רוצה להרוס את ההפתעה, אבל בשבוע הבא יעלה כאן ראש בראש נוסף – מנחם מול רועי, כשמייקל מסביר מדוע מנחם הוא כתב הספורט הגדול של כל הזמנים, ולברון מצדד ברועי:
    מייקל – "ברגע שמנחם נכנס לזון אין שום אפשרות לעצור אותו – מה שלא תעשה זה יגמר ב-3000 מילה. אגדה".
    לברון – "עם כל כמה שאני אוהב את מנחם, שגר פחות מחצי שעה ממני כששיחקתי במיאמי, המשחק השתנה – רק מעטים קוראים היום 3000 מילה, והיתרון התחרותי הוא מהירות הפרסום. רועי מפרסם חם מהתנור עוד לפני שהדברים קורים. אגדה".
    😉

  3. מייקל לא הפסיד פעמיים בגמר הליגה כפייבוריט ברור….לא היו לו חולשות בולטות כמו ללברון (קליעה מרחוק בשנותיו הראשונות). הוא לא אסף סביבו כוכבים כדי לזכות. הוא לא ביצע עבירת תוקף ברוב כניסותיו לסל כמו לברון. שמר טוב מלברון. מעולם לא נחנק במאני טיים. שמרו עליו בצורה הרבה יותר אגרסיבית. בקיצור – מייקל. לברון עולה קצת על מייקל רק במסירה לטעמי.

      1. מייקל לא הגיע לגמר הליגה כאנדרדוג וזה נכון כי הוא תמיד היה האלפא דוג לא חשוב מי שיחק נגדו.
        לברון הגיע הרבה פעמים כאנדרדוג כי הוא באמת לא מספיק טוב בשביל להיות פייבוריט אפילו בליגה של היום.
        ומזכיר לך שגם כשהוא הגיע כפייבוריט מושלם יחד עם מיאמי הוא הצליח לאבד שתי אליפויות מתוך 4 וגם זכה באחת בפוקס בזכות השלשה ההיא של ריי אלן.
        זה נכון.
        מייקל תמיד הגיע כפייבוריט והוא תמיד גם לקח את מה שהיה צריך לקחת.
        זה ההבדל.

        1. סליחה.
          ג'ורדן לא היה האנדרדוג ב-90?
          89?
          88?
          87?
          (נראה לי הנקודה ברורה)
          .
          אה, לא הגיע לגמר הליגה האנדרדוג.
          אתה בטוח שזו נקודה לזכותו?
          לברון הגיע לגמר הליגה האנדרדוג ב-07.
          הוא והקאבס הפסידו לקבוצה טובה בהרבה,
          אבל צריך לזכור –
          הם העפילו לפיינלס אחרי שניצחו כאנדרדוג את גמר המזרח.
          לי נראה מוזר לטעון שהפסד בגמר המזרח עדיף על ניצחון בגמר המזרח והפסד בפיינלס.

          1. מה אתה סופר לי את כל העונות שלו בליגה? גם בעונה הראשונה שלו בליגה הוא היה פייבוריט? מהרגע שעלה לגמר היה פייבוריט ולקח אותו. נקודה. לברון היה 4 פעמים פיבוריט עם מיאמי הפסיד אחד לנוביצקי אחד לדאנקן וגם את מה שהוא לקח זה בזכות ריי אלן.

            1. איזה עונות אתה רוצה שאספור,
              רק את אלו שמסתדרות עם הטיעון שלך?
              ב-90 ג'ורדן לא העפיל לפיינלס. אותו ג'ורדן שזכה ב-91'.
              להפוך את ההפסד שלו בגמר המזרח לשווה יותר מניצחון בגמר המזרח ולהפסד בפיינלס זה לא ממש הגיוני.

            2. גיא לחלוטין צודק, בכללי מצחיקה אותי בכלל השואה מבחינת יכולת לברון פי 10 טוב מגורדן כמעט בכל פרמטר, מבחינת גדולה הסטורית גם אצלי מייקל טוב ממנו אבל לחשוב שהשחקן שעונה לשם מייקל גורדן היה מגיע משנות ה90 עם הכדרור והקליעה המוגבלת וטורף את הליגה הכשרונית בהרבה זה מצחיק, תצפו במשחקים של מייקל היכולת היום הרבה יוצר גבוהה וזה לא לרעתו של מייקל פשוט באותה תקופה לא הייתה את אותה רמת אימונים וטכנולוגיה.

            3. ברוך הסברתי לך על הטכנולוגיה וההתפתחות. אתה נותן לזה יותר מידי חשיבות. שיא העולם בקפיצה לגובה מקצוע סופר טכני נקבע בשנות ה 90. בקפיצה לרוחק בשנות ה 80. למרות השיפור במסלולים בחומרים ביכולת המיחשוב הניתוח וכ. יש גם אלמנט "קטן" שנקרא המרכיב האנושי. אם מייקל היה צונח לליגה עכשיו הוא היה שולט בה ללא עוררין אולי חוץ מהמפלצת מהמפרץ. איזה קליעה מוגבלת? 50% מהשדה ממוצע קריירה זה קליעה מוגבלת? על מה אתה מדבר? ואתה חושב שאם אז הדגש היה על שלשות הוא לא היה מתאמן וזורק אותן יותר טוב? גם ככה הוא לא היה כזה גרוע בזה. מייקל היה אוכל את לברון בלי מלח. זו דעתי.

            4. סבבה גיא נספור את כל העונות. מייקל שיחק 14 עונות כולל השתיים בוושינגטון שבהם סתם חזר. הוא לקח 6 תארים. 42% . לברון? מסתובב כבר 19 שנה בליגה ובחיינו ולקח רק 4 תארים עם קבוצות שהרכיב כדי לקחת אליפות. 22%. מה צריל יותר מזה כדי להבין שאין פה בכלל השוואה. מייקל היה מלך הסלים של הליגה 10 עונות !!! רבאק? דומיננטיות מוחלטת. ולמרות שתי עונות הניגור בוושינגטון בסוף הוא מעל 30 נקודות כממוצע קריירה. אין בכלל השוואה בינהם. מייקל שיחק מול סטוקטון מול מלון אנשים שיש להם שיאי אן בי אי וליגה סופר תחרותית וקשוחה לא הקליר פאת שיש היום ובכל זאת קלע יותר מכל אחד בהעסטוריה ולמרות שרכיב השלשות לא היה משמעותי אצלו.
              לא יודע איך בכלל אפשר להשוות בינהם גם לחובב סטט כמוך. עזוב אופי ווינריות וכ' נשים את זה בצד. רק העובדות היבשות.

            5. א. באליפות זוכה קבוצה. ספירת טבעות מציבה מספר שחקנים לפני ג'ורדן. ספירת טבעות. היא נטולת קונטקסט
              .
              ב. לא כל האליפויות שוות. התחרות, לדוגמה, משמעותית לשאלה.
              קח את הסלטיקס של בירד, לדוגמה.
              3 אליפויות,
              אבל איזו אליפויות!
              הם התמודדו מול הלייקרס בשיאם,
              מול הסיקסרס בשיאם,
              מול הבאד בויז בשיאם.
              .
              ג. לא כל האליפויות שוות –
              לברון, דוראנט, מג'יק וג'ורדן זכו במסגרת סופר-טים.
              אליפות אחת של נוביצקי לא נופלת בספר שלי מהאליפויות של דוראנט עם גולדן או של לברון עם ההיט.
              .
              ד. מה הקשר לסטטיסטיקה?
              לא אני מעלה שוב ושוב את הטיעון המוזר של 6 מ-6.
              .
              ה. בקונטקסט היסטורי, גם בספר שלי ג'ורדן לפני לברון.
              הסיבה?
              אותה תחושה שקשה היה להפריך אותה בזמן אמת, שבסופו של יום, ג'ורדן במאני טיים מוצא את הדרך לנצח.
              רק הלייקרס של הרפיט והסלטיקס של בירד ב-86 השאירו לי תחושה כזו של "בלתי מנוצחים".
              צריך לקחת בחשבון שלנוסטלגיה משקל גדול בתחושה הזו (היא הסיבה שבספר שלי, גם בירד לפני לברון, וקארים לפני ג'ורדן)

            6. גיא אני מסכים פחות או יותר אבל אני לא חושב שבענייני ג'ורדן אני נוסטלגי. אני חושב שזו פשוט האמת. יכול לאמר לך שעד כדי כך אני לא נוסטלגי שאין לי ספק שג'ורדן היה מפסיד ללוחמים עם דוראנט כי זו הקבוצה הטובה בהיסטוריה בעייני. אבל להשוות אותו ללברון? לא נראה לי שיש מקום להשוואה בכלל. בכל צורה שמסתכלים על הדברים.

  4. השוואה משעשעת. צריך לפתוח בהופס מדור הומור ושם לשים את הכתבה הזאת. בלי נימוקים ובלי בלבולי חואבוס. 23 המקורי יש רק אחד ויחיד – א ל ו ה י ם. 23 השני הוא חיקוי סביר לא הרבה יותר מזה. כשאני צריך לבחור בין המקור לחיקוי אני תמיד בוחר במקור. וכמו שאמרת המלך גם הוא כפוף לאלוהים. 15 שנה אחרי שפרש אייר ג'ורדן עדין נמכרות יותר מהנעליים של לברון. ילדים שלא ראו אותו בכלל.
    היתה פעם השוואה בין מנהיג שלא שתה לא עישן והיה עם אישה אחת לאחד שלא הפסיק לעשן לשתות ולנאוף.
    השני הציל את העולם מהראשון. הסיפור ידוע. אין פה בכלל מה להרחיב אין מקום להשוואה אין מקום לדיון הזה בכלל.
    שבוע טוב חברים.

  5. רועי אני איתך לברון הוא המלך החדש שמוכיח שמהמהאלוקים הישן לא נשאר כלום חוץ מנוסטלגיה!
    גם הדו קרב בין רועי למנחם זה בדיוק אותו סיפור בעיני. פרשן ענק ב60 שנה אחרונות שאיבד מכוחו ונשאר לו רק לצפות בפרשן החדש נותן עבודה ועוקף אותו בסיבוב.
    בזמן שרועי הפרשן המודרני משתמש בנתונים ומראה בצורה יעילה וברורה את הפלוסים של לברון, למנחם הפרשן הותיק נשאר רק זיכרונות מרגשים וכתיבה כישרונית להפליא על מנת לשווק את העז האולטימטיבי.
    לענייננו –
    לברון גובר על מייקל. ואפילו בזמן משחק רגיל ללא צורך בהארכה.
    הטענה שבסוף בכדורסל צריך לשים את הכדור בסל וזהו וכל שאר הנתונים לא חשובים, היא טענה חלשה ביותר שמראה על הבנה שלברון גדול יותר והיאחזות אחרונה במייקל קשישא.
    לברון פשוט מוכשר יותר בכדורסל. בכל הפרמטרים כולם חוץ מקליעה. מסירה, ריבאונד, להפוך קבוצה לטובה יותר, הבנת המשחק, יעילות, ועוד ועוד.
    מייקל היה ווינר מדהים אבל הוא לא היה שורד דקה בתקופת הטוויטר שבו כל שטות שלו (והיו מיליון בערך) הייתה מקבלת פרסום וחונקת אותו.
    מייקל הוא סוג של דוראנט. בעבר היה אדיר. בהווה קאפקייק. כך או כך הוא מספר שתיים ללברון.
    אה והטענה הכי טובה בעד לברון היא ששמעון היקר נגדו
    שמחתי לעזור

    1. המון תודה על העזרה מעריך תמיד אנשים שמוכנים לעזור. לפעמים מישהו חושב שהוא עוזר לך אבל תכלס היה עדיף בלי העזרה הזאת. זה המקרה במקרה הזה. המון תודה בכל מקרה על הדאגה והנכונות לעזור זה לא מובן מאילו במיוחד בימים טרופים אלה. 🙂
      אותי זה קצת מצחיק ההשוואה הזאת אולי אפילו משעשע. היה צריך לראות את זה כדי להבין את הדומיננטיות המוחלטת דור שלם של שחקנים שהיו ראויים לטבעת אבל מייקל פשוט לא נתן להם לקחת. אפילו לא אחת.

  6. מנחם צודק כתמיד ומראה לכל הצעירים איך עושים זאת נכון
    הבחירה בין מייקל ללברון בעניין האישי זה קצת כמו הבחירה בין סקורינג לכל השאר. שניהם חשובים אבל לשים את הנקודות יותר חשוב

    1. זה לא רק סקורינג מייקל שמר טוב יותר היה יותר אתלט שלט בכדור הרבה יותר טוב היה מרהיב ספקטקולרי מהפנט.

      לברון רק דחף עם היד ולא שרקו לו תוקף רץ ריצה קלילה קוסט טו קוסט והמגינים בורחים לצדדים חחחח זה הכי מצחיק בחלק מהמשחק אין שומר עליו בכלל כאילו זה גיי קראודר שם.

      על גורדן שמרו גם מצחיק בשנות ה90 אבל השמירה המצחיקה על לברון זה ממש פארודיה על הגנה

      1. מצטער זה פשוט לא נכון, לברון שחקן טוב משמעותי וכל התחומים למעלה של שליטה בכדור אתלטיות וקליעה הוא הרבה מעל גורדן כן? אבולציה של משחק
        .
        הנה אחד ממשחקי השיא של גורדן שהוא בפריים של הקריירה שלו זה יכולת נמוכה להחריד בהשוואה להיום כן? https://youtu.be/rTfCYMrFBYY
        .
        שמעון צודק בדבר אחד מייקל היה יותר מלהיב מלברון בטח בתקופה שבה לא היו כל כך הרבה מעופפים כל השאר הוא רפה הבנה

        1. ברוך ברכות על תעודת הליצן חחחח לברון יותר אתלט ממייקל חחח הרגת אותי הוא בקושי מקפיץ כדור ודוחף שחקנים עם היד מייקל היה עובר ביניהם. איזה אבלוציה מייקל הזקן קלע 50 נק בשנות ה2000 שכחת? מייקל של אז בליגה של היום כל שנה מלך הסלים עם 40 נק. הארדן וגונובן מיצל תרטה איך חוגגים אז מייקל 🤣🤣🤣🤣

        2. ברוך. שמעתה על חוויאר סוטו מאיור? 2.45 בקפיצה לגובה. מוכר לך? 1993.
          שמעת על מייק פאוול? 8.95 1988.
          שני מקצועות סופר טכניים. נעליים מלאות קפיצים יש היום ואויר ומסלולי אתלטיקה מחומרים סופר מהירים.
          אבל מה ? קודם כל צריך לדעת לקפוץ.
          שום התפתחות. אפס.
          התפתח הכדורסל זה נכון אבל יוסיין בולט גם עוד 30 שנה לא יבוא מישהו שרץ מהר כמוהו. כמו שאף אחד לא קפץ לגובה יותר ממאיור ולרוחק יותר מפאוול.
          כשאתה חושב על מייקל מול לברון זה יוסיין בולט אולי… ואולי רחוק מול נניח … נו עזוב בטוח שהבנת. אתה נותן בתגובות שלך יותר מידי משקל להתפתחויות מסביב. ההגנות נחלשו. ומייקל באחד על אחד היה תופר מועך ודורך על לברון.
          כצו על כל אחד אחר.
          תחשוב על יוסיין בולט.
          זה מייקל.

          1. מי היה תופר את לברון באחד על אחד, לברון בגרסת 2012 אחד המגנים הטובים בהיסטוריה. לברון הוא פריק פיזי שמייקל לא היה, מה שיוצר חשוב זה ההתפתחות באימונים וביכולת משחק, השחקנים היום טובים בהרבה ביכולת קליעה מסירה שליטה בכדור הבנה… ותגלה שלברון טוב ממיקל , שמעון מצחיק עם השטויות שלו לגבי מייקל בטח בוושינגטון שקלע 20-23 נקודות באחוז אפקטיבי עלוב

          2. לברון לא יכול לשמור על טריי יאנג אז על מייקל בשיא חחח מייקל היה מתעלל לו ברגליים ודופק לנגר גאמפ אחרי גאמפ ואז מטביע עליו מה לברון הנגר היה עושה חוץ מקלינגים ולדחוף את מייקל חח

          3. מייקל בליגה של היום היה מצחיק מה שגה עושה היום בלי קליעה ועם פלוטר מייקל עשה בשנות ה80 ואז,תוסיף את הגאמפ שלו חחח הוא היה כל שנייה מרים את השומר באוויר וקופץ עליו ישר 2 לקו כל התקפה. הארדן עשה מזה קריירה אז תארו לכם מה מייקל היה עושה עם חוקי הקליר פאת

  7. אגב השחקן שנשמר הכי חזק מבחינת קריירה זה סטף. אף שחקן לא נשמר כמו ששומרים עליו לאורך קריירה שלמה.
    לברון זה הכוכב שנשמר הכי חלש בהיסטוריה. נראה לי אפילו על ווילט שמרו ביותר רצינות.

    1. באמת עדיין לא הבנת למה את סטף לוחצים מהשלוש וללברון נותניפם מטר ומשתדליפ שיהיו שני שחקנים בינו לבין הסל?

  8. תודה רבה, זה דיון מעולה. הצבעתי לברון בגלל יכולת האול אראונד היותר טובה. נראה לי שהיה מנצח באחד על אחד. אבל לגמרי עניין של טעם אישי. מניח שגורדן ינצח במשאל עכשיו ולברון ינצח בעוד 10 או 20 שנה

  9. ג'ורדן היה דומיננטי בצורה יוצאת דופן. היה די ברור לרוב האנשים איך העונה תיגמר בכל אחת מהעונות בהן זכה באליפות.
    לגבי לברון – מבחינת רובנו (שונאיו או סתם לא מעריציו) הוא השחקן לעבור בדרך לאליפות ומבחינת אוהביו הוא יביא איזו אליפות או שתיים בכל קבוצה בה יישחק. זה יותר כיף שיש ליגה כזו מאשר הליגה של שנות התשעים.
    אבל השחקן היותר טוב מבחינה אישית הוא ג'ורדן, ללא ספק.

    1. בזמן אמת זה לא היה ברור. הניקס, פיניקס וכו' היו קרובים ובמהלך העונה היו ספיקות.
      אפילו בעונת ה 72, אם לא כמה ריבאונדים בהתקפה בסוף משחק 1 ו -2 סיאטל מנצחים

      1. היה ברור כל הזמן. ואני מאלה שממש קיוו שפניקס תנצח. גם העדפתי את יוטה, למרות שבדיעבד סטוקטון את מלון הפסיקו להיות כוס התה שלי.

  10. לדעתי רוב האנשים שחושבים שמייקל הוא הgoat יחשבו באותה נשימה שסטף טופ 10, ומי שחושב שלברון הוא הgoat ישים את סטף מחוץ לטופ 10.

  11. דו קרב באוקיי קוראל יצא לנו פה
    🙂
    מחכה לחלק השני
    אני חושב שג'ורדן היה יותר טוב אבל מצד שני גם אותו שנאתי ששיחק.
    אני מחכה כבר להיות בגיל של מנחם ולהתווכח עם הנכדים שלי שזב החוטם שהם מתלהבים ממנו הוא כאין וכאפס בהתייחס לג'ורדן ולברון, שאת שניהם ראיתי משחקים.
    ואז הם יצחקו עלי ויתחילו להסביר לי סטטיסטיקות מתקדמות של הכוכב האהוב שלהם
    ואז אצטט להם את המשפט האלמותי "מטרת המשחק היא להכניס את העור לטבעת. כל מה שבא לפני הסל זה בולשיט"
    הם לא ישתכנעו אבל לי לא באמת אכפת
    🙂

    1. מדברים על מייקל מול לברון? במיוחד לך ברצ'יק –
      כשהיינו בגן רותה (רישמית גן רימון) בקיבוץ, היה לבנים ויכוח מי יותר חזקה – אמריקה או רוסיה. אני הייתי בעד רוסיה, טל פוגל צידד באמריקה. לי היו טיעונים טובים (יש לרוסים המון טנקים) אבל גם לו היו (באמריקה הבניינים מאוד גדולים), והויכוח לא הגיע להכרעה חד משמעית.
      שנתיים-שלוש אחר כך, בסביבות כיתה ב' או ג', הויכוח כבר היה על איזו יחידה מנצחת – סיירת צנחנים או סיירת מטכ"ל (להזכירך קיבוץ של תחילת שנות ה-70). אני הייתי בעד סיירת צנחנים, כבשו את הכותל, ניצחו את הערבים וכל זה, מה בכלל מטכ"ל עשו אי פעם?
      .
      השאלה שבאמת מעניינת אותי, ואולי על זה ייכתב פוסט בהופס, היא מי מנצח – צנחנים של שנות ה-60 או מטכל של שנות ה-2000? המנצח עולה לקרב מול השייטת של 2020.
      (אישית, יש לי הוכחות למה הצנחנים של שנות ה-60 מנצחים)

            1. אני לגמרי מתכנת איתה. וסובל נורא, האיטיות עולה על העצבים. אבל זה עדיין משתלם לי כי החישובים הם בדרך כלל קצרים, כך שמה שחשוב לי בעיקר זה זמן הכתיבה ולא ההרצה עצמה

  12. אחלה טור משעשע.
    יותר משמעניינת התוצאה מי ניצח נחמד לראות את הדמויות ולקרוא את הטראש טוק בינהן. ויינברג vs לס, נו מור נו לס.

  13. קודם כל מי שמנצח בעימות (בלי קשר לתוכנו) זה הפייבוריט, הפרופסור מל. האגרופים, העקיצות והחידודים נותנים לו ניצחון ברור בנקודות. ולמרות שהבטיח לא לרחם, לא הוריד נוקאאוט 😉
    כבוד לסייח הצעיר שבכלל עלה לזירה ונותן קרב ראוי!
    ************
    לגבי התוכן – עדיין לא סגור מה היה קורה במצב של זה מול זה. אני כמובן רוצה להאמין שמייקל היה אוכל את הבן של גלוריה ודלונטה ווסט בלי מלח, אבל יודע שזה ממש לא היה המצב. לברון אינו קוטל קנים.
    לצורך התרחיש שניהם נלקחים בשיאם. נגיד גיל 28 כזה…
    מבחינה פיזיולוגית לברון חזק, גבוה ומאסיבי יותר. הוא אג'ילי מאוד אך פחות ממייקל, וזה אומר שהוא צריך להניע מאסה גדולה יותר באותם תנאי כבידה של יריבו. זה – להזכירכם הוא איש אוויר בתקופה הזו של חייו.
    יש מצב שבמאנו/מאנו, במספר סיבובים, לברון גם ינצח. אבל בחיים האמיתיים, כשאתה אחד מחמישה, למייקל יש עוד כלים להרוג אותך.
    וזה תכלס מה שהיה קורה. כי אצל מייקל כידוע יש בתוך המוח בלוטה שמופעלת בכל פעם שמולו יש סופרסטאר שמאיים על מעמדו. ג'ורדן הוציא לפועל עשרות חוזי חיסול לאורך הקריירה שלו. הכישרון של יריביו הפך לחרב פיפיות כי אז התווסף ליכולותיו גם הרצח בעיניים, עם האדרנלין והפרומונים שנלווים לכך. סביר להניח שבכל מפגש עם לברון ג'יימס מייקל ג'ורדן היה נכנס למוד של קילר ואכן היה מחסל את האקרוני.

  14. שני ענקים. הנוסטלגיה קצת מרמה כי גם מייקל הפסיד, טעה וכו'.
    בסופו של דבר זה משחק קבוצתי וקשה לשפוט. לדעתי עם המאמנים שהיו ללברון בקריירה מייקל לא היה לוקח אפילו אחת.
    באופן סובייקטיבי הייתי סומך על מייקל יותר שיעשה נקודות כשהיה צריך.
    אבל בכל השאר זה לברון

  15. תודה, פוסט מעולה!

    אני חד משמעית ממצדדי מייקל, ואני חושב שהמחלוקת לגיטימית, אני רואה שיש צדדים לכאן ולכאן. נדמה לי שמצדדי לברון מדגישים יותר את היכולת האישית, אם נגיד היינו שואלים מי היה מנצח ב-1X1, או במי היית מתחיל כוחות בשכונה, בעוד מצדדי מייקל מסתכלים גם על מנהיגות ואישיות ומשהו שהוא מעבר למה שניתן להסביר, שנתן למייקל גדולה פשוט חד פעמית.

    לצד זה, אני חייב לומר שלומר שלברון מגן יותר טוב ממייקל זה פשוט לא נכון, בשום רמה. לברון מגן טוב, אבל מעולם לא היה מגן עילית כמו שמייקל היה. זה שההגנה שלו יותר מגוונת בשל ממדיו לא הופכת אותה לטובה יותר, אלו שתי קטגוריות שונות.

    ודבר אחרון – אסור לשכוח בדיון את 2 שנות הפרישה של מייקל כשהוא בשיאו. יש לזה כמה משמעויות:
    א. לא הוגן להשוות ביניהם את הסטטיסטיקות המצטברות, הרבה יותר נכון להסתכל על הממוצעים.
    ב. מדברים על אורך הקריירה של לברון, אבל הקריירה של מייקל הייתה קצרה לא בגלל חוסר יכולת גופנית אלא בגלל הפרישה בשיא.
    ג. מי יודע כמה אליפויות היו למייקל לולא אותן שנתיים. מה שבטוח הוא, שבמשך תקופה של 8 שנים, מייקל זכה בכל אליפות שהוא התמודד עליה עונה מלאה.

  16. בספר שלי ג'ורדן גדול מלברון. הנק' הנכונה היא היותו של ג'יימס עילוי פיזי, כזה שהיית מצפה ממנו להיות אפילו דומיננטי יותר (בעיקר בשנים הראשונות לקריירה). אם היתה לו את המנטליות של ג'ורדן, היו לג'יימס יותר טבעות מלביל ראסל

    1. איזה מנטליות של גורדן לאכול פיצות לפני משחקים סמים זונות והימורים? לברון טוב משמעותית מגורדן מבחינת יכולת משחק זה אבולציה., קבוצה לוקחת אליפות יכולת השיא של גורדן הייתה בשנים 86-88 שם הוא כנראה לא רצה לנצח… השאלה מי שחקן גדול יותר היסטורית אצלי גורדן עדיין מעליו

  17. אני חושב שלברון הוא השחקן השלם ביותר שדרך אי פעם על הפרקט, נקודה סוף אין דיון על זה. פשוט אין דבר שהוא לא יכול לעשות.
    נמאס לי מאנשים שאומרים אם מייקל לא היה פורש היו לו 8 טבעות והרבה יותר נק בסוף הקריירה. מייקל פרש ולא משנה מה הסיבה הוא ויתר לעצמו בחלק הזה, הוא בעצמו הודה שהריצה השניה של הטריפל חיסלה אותו והוא היה מותש פיזית ונפשית לא בטוח בכלל שאם לא היה פורש ולוקח את זמן המנוחה וההתאוששות שהיתה לגוף שלו הוא לא היה נפצע באיזשהי צורה או שהדינמיקה שהיתה בקבוצה שהשתנתה היתה אחרת אי אפשר לדעת ולכן זה טיעון מטופש.
    רק שיהיה ברור אני לא תומך באף צד בנושא. אני חושב שאם מייקל היה משחק בעידן הזה הוא היה מקבל הרבה ביקורת על הראש והיו הרבה בעיות איתו בחדר ההלבשה וזה עוד דבר שמשמעותי היום. היום דברים לא נשמרים הכל יוצא החוצה. לברון גם קיבל התייחסות מטורפת מגיל צעיר מאוד בניגוד למייקל יש היום המון קשיים אחרים על שחקנים גם מחוץ למגרש.
    להגיד שבשנות ה90 ההגנות היו הרבה יותר קשוחות והיום הן רכות יותר זו חצי אמת. אמנם קלעו פחות אבל בשנות ה80 הסקור היה פחות או יותר כמו היום זה שנתנו להרביץ מכות של ממש בשנות ה90 לא אומר שזה יותר טוב, האם ההגנות חמאה שלפעמים רואים בליגה זה דבר טוב יותר? אולי לא אבל זה לא משנה את זה שבשנות ה90 "ההגנה" שהיתה בליגה היתה טובה יותר.
    אני חושב שיותר נכון לבחור שחקנים לפי עידן ולא אול טיים כי זה לא נכון ולא באמת אפשרי.

  18. לברון GM הרבה יותר טוב ממייקל. מבחינת כדורסל, למרות שאני ממש מעריך אותו, מייקל לוקח בכל מבחן. וזה גם עם לברון יקח עוד שני תארים. מה שסביר שלא יקרה.

  19. זה קרב על למי מספקים יותר תירוצים וג'ורדן לוקח במאמצים ובקרב חפירות נוקשה. מה המסקנה מזה? אולי שבכדורסל עצמו זה עם הפחות תירוצים יותר טוב.

  20. תירוצים לא חסר, לכל שחקן אפשר למצוא תירוצים לטובתו ולרעתו.
    צריך להסתכל על התמונה הגדולה לאורך הזמן, ולא על משהו "סקסי" כמו 6 מ6 או תואר מלכות הסלים של ג'ורדן, או "הקאמבק הגדול ביותר בתולדות האנושות" של לברון מול גולדן.
    מעבר לכך, אני מפתח מודל משודרג ומפורט שכולל תפוקה סטטיסטית נרחבת של שחקן שמצטלבת עם יעילות שכך תיווצר תוצאה אמיתית של יכולת של שחקן לאורך פרק זמן מסויים.

    1. חגי,
      אשמח אם תוכל להעלות את הכתבה הבאה בסדרה שלך לא ביום חמישי בערב; משום שאתה שומר שבת, זה לא מאפשר לך הרבה זמן להגיב לפניה, ואחריה הפוסט יורד מטה.. תודה מראש.

  21. אחלה טור!
    ויינברג כל הכבוד שעלית לפרקט מול הגדול מכולם ונתת פייט אמיתי, מגובה בסטטיסטיקות מתקדמות…
    אני אומר שלברון.
    מעבר לכל הנקודות החשובות שהעלו פה, אני מעלה נקודה נוספת – שיקגו בשיאה היתה קבוצה ענקית. בלי השחקן הטוב בהיסטוריה היא הגיעה למשחק 7 בגמר המזרח. קחו כל קבוצה שלברון לקח איתה אליפות, תוציאו את לברון ואין שום מצב שהיא מגיעה לגמר אזורי כלשהו.

      1. הפסד במשחק 7 בחצי גמר המזרח.
        לא ממש משנה את הפואנטה
        (55 ניצחונות ב-94' והפסד לניקס 3 – 4 בחצי גמר המזרח. ב-93' 57 ניצחונות וזכיה באליפות, בדרך ניצחון 4 – 2 מול אותה ניקס בגמר המזרח).

      2. למען הסר ספק – ברשימה האישית שלי, ג'ורדן לפני לברון.
        ועדיין, אין דרך לתאר את הקבוצות ששיחקו לצדו של ג'ורדן ב-2 רצפי האליפויות בדרך אחרת למעט "קבוצה מצוינת".

  22. כתוב נהדר, מאוד אהבתי.
    האופן שבו נעשית ההשוואה לדעתי לא נכונה. כשמדברים על ג׳ורדן מדברים על יכולת פיזית של מישהו ששיחק כדורסל כמו שהנדריקס ניגן על גיטרה, כאילו הכדור הוא חלק ממנו. לברון הוא שחקן כדורסל מהטובים בהיסטוריה, אבל הוא עדיין ״שחקן כדורסל״. לא כשרון עילוי כמו ג׳ורדן. אחרי זה להתחיל להשוות הישגים ונקודות וכיוב? לא יודע. לברון שיחק יותר שנים מג׳ורדן, ונגד הגנות שמאפשרות לקלוע. עם כל הכבוד לאזוריות למינהן, ולא שאני חושב שצריך להרביץ, אבל ג׳ורדן קלע מול הגנות שמבחינתן אם נשארת עומד ונושם אחרי הפאול, הכל בסדר. אולי היום זה נשמע מוזר, אבל בשנות השמונים ההגנה האישית של הNBA נחשבה להרבה יותר קשה מההגנות האזוריות והתרגילים המורכבים של הכדורסל האירופי. אני בגדול נגד ה״איך היה משחק היום/אז״ אבל נראה לי שפה שניהם יוצאים בסדר, לברון היה מתפקד יפה מאוד בשנות התשעים בזכות המסה והיכולת שלו, וג׳ורדן כמובן היה פורח היום בזכות ההגנה הבאמת ידידותית למשתמש שמשחקים.

  23. גורדן בשבילי בגלל שהיו דקות שהוא בחר לשלט במשחק ולא יכולת לעשות שום דבר בשאר הזמן הוא סתם היה שחקן פנטסטי. לברון פשוט פנטסטי המון דקות ובכל זאת אפשר להפריע לו

  24. ג׳ורדן לא פגש מעולם ביריב ברמה של לברון ולהיפך.
    כך שלא באמת נדע מי היה מוביל קבוצה בראשותו לאליפות או מפרק את השני באחד על אחד.

    מבחינת קריירות גורדן השיג יותר בממוצע לשנה. לברון יותר יציב בקריירה יותר ארוכה.

    לגורדן היה יתרון קשיחות שנראה שלברון מתחיל לסגור (מאז החזרה לקליבלנד). מעניין איך לברון היה מגיב לשומר אישי כמו פיפן.
    מעניין איך גורדן היה מתמודד עם גולדן סטייט.

    בקיצור עניין של טעם…

    …זה ג׳ורדן!!!

  25. אני חושב שמה ששינה לגמרי את היחס אל לברון ג'יימס והיה נקודת המפנה בקריירה שלו הייתה – " ההחלטה"
    הדרך שבה זה נעשה שינה הנרטיב כלפיו לנצח
    האליפות עם קליבלנד לא הספיקה .

    1. העובדה שלא הלך לקולג׳, שלא לקח אליפות בקליבלנד, ההחלטה, היחס לדייוויד בלאט, העזיבה של קליבלנד שוב, זה, לטוב ולרע האיש, יש כאלה שמהללים את ההתנהלות שלו ומצביעים עליו כראש החץ של ה״שחקן החדש״ ויש כאלה שנגעלים מזה. אני לא חושב שמישהו טוען שהוא כן או לא השחקן הגדול בהיסטוריה בגלל זה. זה כמו שאני אגיד שג׳ורדן לא השחקן הגדול בהיסטוריה כי הוא לא לקח אליפות בלי גראנט ופיפן והלך לשחק בייסבול במקום לנסות לקחת אליפות רביעית.

  26. כתיבה מעולה חברים!
    לברון אכן יכול לתת פייט לתואר הכדורסלן הגדול בכל הזמנים **בקרב בני האנוש**
    מייקל פשוט מעל זה. לא היה כמוהו וגם לא יהיה. כשהוא היה נכנס למאני טיים לא היה סיכוי לאף אחד מולו, למרות שכולם היו יודעים איך זה ייגמר, ולא משנה מי היה בצד השני. 3 מ-3, פרישה, עוד 3 מ-3. לא היה דבר כזה. שום אחוז אפקטיבי לא יעזור פה ללברון. שלא לדבר על הקלאסה של מייקל ועל היותו רוצח בהגנה (היו לו עונות של ממוצע 4 בקטגוריות של ההאסל והוא פשוט חיסל יריבים). וזה עוד לפני הצורך של לברון לבנות סופר טימס משחקנים שהיו בשיאי הקריירה שלהם. מייקל גידל את סקוטי ואת שאר הצעירים. לברון קנה אותם מוכנים.
    מנחם, אני איתך.

  27. השאלה האמיתית היא:
    מבין השחקנים שראו את ג׳ורדן בשיאו (כלומר, נולדו לכל המאוחר ב 85), מי חושב שלברון טוב יותר?
    אני באמת חושב שהתשובה כאן היא כבר 95% ג׳ורדן. לפחות.

  28. בלי קשר לכל הדיון, אני אהיה מאוד מופתע אם היחס בין הנשים שצ'מברליין ניסה להשכיב לבין אלה שהצליח הוא כזה דרסטי, מאחר ומדובר בעיקר בכל מני גרופיז שבאו לחדר ההלבשה/מלון במטרה ספציפית, כך שהוא לא הזדקק ליותר מדי השקעה כדי להשיג את זה.

  29. רועי אני ממליץ לך לצפות בהשוואה המקיפה הטובה והנצפית ביותר ביוטיוב ולהפסיק להביך את עצמך.
    אין צקום להשוואה הזו, רק כמה מטורללים מהתקשורת שמנסים להציג גיבובי שטויות.

    https://youtu.be/tl3mR6eoEa8

  30. באיחור ניכר
    רועי זה לא באמת
    להשוות בין מייקל ללברון
    זה להשוות בין נתניהו לבנט
    זה להשוות בין רפא למייקל צאנג
    זה להשוות בין פלפס ללוכטה
    מקווה שהובן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט