לכל סוף יש התחלה: יום שני השחור ב-NFL/ שחר דלאל

גם השנה, כמו כל שנה, המחזור האחרון היה רק הקדימון לקראת יום שני השחור, יום הפיטורים האימתני של מאמני ה-NFL. השנה, בניגוד לשנים הקודמות, הפעם אין כוכבים מבטיחים שכל הקבוצות ילחמו עליהם (ע"ע רוברט סלאח/ ברנדון סטיילי בשנה שעברה), אלא כל מועדון ינסה למצוא את המועמד שמתאים לו.

המציאות הזאת אולי תאפשר, לראשונה זה זמן רב, לקבוצות לעשות בירור רציני ואולי אפילו לראיין מועמדים שלא חשבו עליהם בשלב הראשון. זה גם אמור לחזק את המועמדים שנופלים בקטגוריית "חוק רוני" שקובע שחלק מהמועמדים חייבים להיות "לא לבנים", כשהשנה המכסה עלתה לשתיים (במקום אחד בשנים הקודמות).

נכון לרגע כתיבת שורות אלו יש שש קבוצות שמחפשות מאמן חדש: לאס וגאס, ג'קסונוויל, דנבר, שיקאגו, מיאמי והניו יורק ג'איינטס. אז לקראת סבב המינויים המתקרב וסיום העונה הסדירה, הנה היכרות ראשונה עם המועמדים המובילים:

המועמדים הבכירים

בראיין דאבול (מתאם התקפה, באפלו) – דאבול, שזכאי למחצית הקרדיט על המהפך המדהים שנעשה בצפון ניו יורק יהיה נכס במיוחד עבור אחת הקבוצות שמחזיקות קווטרבק צעיר, לאחר שהצליח עם ג'וש אלן, שרבים ניבאו לו כישלון מובטח. דאבול גם עשה עבודה יפה עם ג'יילן הרטס וטואה טאגלאבלואה באלבמה. ההחלטה עליו תהיה קשורה לאמונה של הארגון ביכולת שלו להוביל צוות אימון, ולא רק בהקשר של הידע ההתקפי שלו.

אריק ביאנמי (מתאם התקפה, קנזס סיטי) – שישית ממאמני הליגה הגיעו מהעץ של אנדי ריד ואין סיבה שזה ייעצר עכשיו. למרות עונה שקטה יחסית בגזרה ההתקפית בקנזס סיטי (בעיקר בגלל פציעות), שיטת המשחק של הצ'יפס היא עדיין מושא להערצה בליגה. נוסף לזה, מדובר באחד ממתאמי ההתקפה השחורים היחידים בליגה, מה שיבטיח לו הרבה מאוד ראיונות, בעיקר בשל חוק רוני. הטענה בליגה היא שלא קיבל עד עכשיו משרה ראשית בגלל ההצלחה של הצ'יפס וכנראה בזכותו הליגה אפשרה לראיין מועמדים שבועיים לפני תום העונה. האם הפעם הוא יקבל סוף סוף את התפקיד הנחשק?

גרג רומן (מתאם התקפה, בולטימור) – הוא אולי וותיק, אבל יהיה בראש הרשימה של הרבה מאוד קבוצות. הוא יכול לרשום לזכותו את עונת ה-MVP של לאמר ג'קסון, אך גם את ההצלחה בתחילת הקריירה של קולין קאפרניק והוא הצליח להנחיל שיטות התקפה שונות שמותאמות לק"ב שיש לו. ההצלחה היחסית של הרייבנס במשחקים בהם ג'קסון היה חסר היא עדות טובה לכך. עם זאת, מדובר על מועמד שהיה אמור לקבל משרה כבר מזמן, אז אולי יש סיבה מתחת לפני השטח?

ג'וש מקדניאלס (מתאם התקפה, ניו אינגלנד) – אמור להיות המועמד המוביל בכל שנה, אך לאחר קדנציה בעייתית בדנבר ובריחה מאינדיאנפוליס אחרי שכבר סיכם על חוזה, הופכות אותו לפרסונה נון-גראטה בהרבה מאוד מקומות. ככל הנראה קיבל הבטחה להחליף את ביל בילצ'יק כשיפרוש, אך לאחרונה כתבי הקבוצה רומזים שוב ושוב שהוא מוכן לעזוב את "הקן". הוא ייבחר את הראיונות שלו בקפידה, אך השמועות אומרות שיהיה מוכן לעזוב לסיטואציה הנכונה.

מאמני עבר

בראיין פלורס (לשעבר מאמן מיאמי) – מעט מאוד אנשים ציפו שמהלך כזה יקרה, אחרי שהצליח לשקם את הדולפינס בשלוש השנים האחרונות. אך חוסר ההצלחה העונה ושמועות על יחסים עכורים עם צוות האימון שלו כנראה הובילו לעזיבה שלו את פלורידה. הוא יהיה אחד השמות החמים ביותר שיש בסבב הזה, ויהיו לא מעט קבוצות שירצו לקחת את העוזר המוצלח ביותר של ביל ביליצ'יק.

דאג פדרסון (לשעבר מאמן פילדלפיה) – הוא החליט לקחת שנת חופש מאימון למרות אין ספור הצעות לשמש כעוזר. הוא הקדיש את השנה הזאת ללמוד שיטות משחק אחרות והוא בהחלט בעמדת קפיצה רצינית לחזור כמאמן ראשי.

דן קווין (מתאם הגנה, דאלאס) – סיום התקופה שלו באטלנטה היתה הכי גרועה שיש, אבל השנה האחרונה עם הקאובויס החזירה את האמון של קבוצות ביכולת שלו להוביל קבוצות וכ"גורו" הגנתי.

טוד בואלס (מתאם הגנה, טמפה ביי) – עוד מאמן עבר שהיה נראה שלא יקבל עוד הזדמנות, אבל הכישלונות המתמשכים בג'טס וההצלחה המסחררת שלו בפלורידה, מראים שכנראה הכישלון לא היה רק שלו. הוא עשוי להיות גם היורש של ברוס ארינס במידה והוא יפרוש.

העוזרים העולים

נתניאל האקט (מתאם התקפה, גרין ביי) – קשה להתעלם מההצלחה ההתקפית של הפאקרס בשלוש השנים האחרונות, ועל התחייה המחודשת של הקריירה של ארון רודג'רס, כאשר להאקט יש בזה חלק משמעותי מאוד. לאור הדיווחים על הרצון של הק"ב לעזוב את וויסקונסין, יש סיכוי לא קטן שהוא והאקט יגיעו ביחד כעסקת חבילה. אתם הייתם מוותרים על זה?

מרכוס בריידי (מתאם התקפה, אינדיאנפוליס) – בריידי עשה דרך לא שגרתית, כאשר התחיל את הקריירה כמאמן דווקא ב-CFL, אבל מאז הגיע לקולטס ב-2018 הוא הפך לאחד השמות החמים בליגה והניסיון שלו בקנדה רק יכול להועיל.

קלן מור (מתאם התקפה, דאלאס) – הוא אומנם פרש ממשחק רק ב-2018 אבל כבר עכשיו הוא אחד השמות המרכזיים בסבב הזה, כאשר הדיבור בטקסס הוא שג'רי ג'ונס רוצה שהוא יחליף בבוא העת את מייק מקארת'י כמאמן הראשי (סטייל ג'ייסון גארט). עם זאת, ההצלחה של המאמן הראשי והרצון של מור להתקדם עשויים לשנות לו את התכניות.

ביירון לפטוויץ' (מתאם התקפה, טמפה ביי) – כבר ארבע שנים שלפטווייץ' מוזכר כ"דבר הגדול הבא" בתחום האימון, כאשר הזכיה של הבאקס בסופרבול רק הקפיצה את המניות שלו עוד יותר. עם זאת, רבים עדיין חוששים מהניסיון שלו כמאמן (רק שלוש שנים) והעובדה שההצלחה שלו מקושרת למנטור שלו – ברוס ארינס.

קווין אוקונול (מתאם התקפה, ראמס) – בדיוק שנראה שהטרנד לקחת עוזרים של שון מקוויי נרגע, השם של אוקונול הפך לסחורה חמה, בעקבות ההצלחה של אותם עוזרים העונה. עם זאת, צריך לזכור שמקווי עדיין אחראי לקריאת המהלכים בזמן המשחקים, משהו שקבוצות ייקחו בחשבון.

דון מרטינדייל (מתאם הגנה, בולטימור) – השם שלו עולה בכל שנה וכנראה שגם הפעם מרטינדייל יקבל הרבה קריאות לראיונות. האם הוא יעבור אותם? זה כבר סיפור אחר.

מאט אברפלוס (מתאם הגנה, אינדיאנפוליס) – אחד מעוזרי המאמנים המוערכים בליגה, וכבר זומן לראיון ראשוני (בזום) עם שיקאגו. עוד מועמד שלא צפוי לקבל הרבה קריאות לראיונות, אבל אל תופתעו אם את השנה הבאה הוא יפתח כמאמן ראשי.

מאמני המכללות

ג'ים הארבו (מישיגן) – הרבה מהקסם של הארבו פג בשנים האחרונות, עד העונה כשהצליח סוף סוף לזכות באליפות הביג 10 עם מישיגן. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שלא כדאי לסמוך על זה שיישאר הרבה זמן באותו המקום, וב-NFL יש שמועות חזקות שהוא רוצה לחזור למקצוענים. לאס וגאס ושיקאגו יהיו המועמדות העיקריות.

ראיין דיי (אוהיו סטייט) – השינויים שחלו בשנים האחרונות בנוגע לשחקני המכללות עשויות לגרום לדיי לעזוב את הקרקע הפוריה של אוהיו ולעבור למקצוענים. שילוב שלו בשיקאגו עם ג'סטין פילדס עשוי להיות מפתה מידי כדי להגיד לא.

פט פיצ'ג'רלד (נורת'ווסטרן) – לפני שלוש שנים כשגרין ביי התקשרו הוא אמר שהתפקיד היחיד שישקול ב-NFL הוא זה של הברס, אבל גם אם החבר'ה בשיקאגו ירימו טלפון, לא בטוח שהוא ירצה לעזוב.

הלא צפויים

דייב טואב (מאמן קבוצות מיוחדות, קנזס סיטי) – השם של טואב הוביל הרבה טבלאות הימורים בעשור האחרון, אך הוא נעלם כליל בשנתיים האחרונות. מי שנחשב למאמן הקבוצות המיוחדות הטוב בהיסטוריה של המשחק נחשב כבר מבוגר מגדי שקבוצה תהמר עליו, אך ההצלחה של ריץ' ביסאקיה (העונה), ג'ון הארבו (בעשור האחרון) וביל ביליצ'יק (המאמן הטוב בהיסטוריה), מאמני קבוצות מיוחדות בעברם יכולה לפתוח לו שוב את הדלת.

גארי קוביאק (מאמן יוסטון ודנבר לשעבר) – המאמן בן ה-60 החליט לקחת שנת הפסקה בשנה שעברה כדי להיות יותר עם המשפחה ולטפל בבעיות הבריאות שלו. לא כל הצעה תהיה רלוונטית עבורו, אבל אם הברונקוס יתקשרו תהיו בטוחים שהוא יענה לטלפון…

ביל אובריין (מתאם התקפה, אלבמה) – מעט מאוד קבוצות (גם במכללות) מעוניינות לגעת במאמן יוסטון לשעבר, אחרי שהוביל להפיכה במשרדי הטקסאס ואחראי במידה רבה למצב בו הקבוצה נמצאת עד היום. במציאות הזאת יש רק קבוצה אחד שיכולה להתקשר – ג'קסונוויל – ובאופן מוזר זה אולי יהיה הדבר הכי טוב שהם עשו בשנים האחרונות. הזמנה לראיון הוא כבר קיבל אך עם זאת, לא הייתי נותן לזה יותר מ-5% שזה יקרה.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. איזה פוסט אדיר ומעשיר. תודה רבה רבה!!
    .
    בסוף העונה הראשונה של פלאורס במיאמי, עוד טרם הבחירה בטואה, מאוד הרשימה אותי העבודה שלו (קצת הזכיר את השנה.. התחילו 0-7, סיימו 5-4). התערבתי עם חבר הפוטבול שלי (זה שהכניס אותי לפוטבול) שתוך 10 שנים מיאמי זוכים בסופרבול. ממש האמנתי בדרך שלו, ואפילו כשטואה התגלה כשחקן שהוא, עדיין האמנתי בהם. עכשיו אני מוריד מהם את ההתערבות; מהפיטורים הדביליים שראיתי בליגה (כן, גם אם זה קשור יותר לפרסונל מלפוטבול). מיאמי הולכים לשלם על כך כבד..

    1. ככל שנחשפים יותר פרטים זה מתחיל להיראות כאילו הוא יהיה המועמד המוביל בסבב הזה. בהחלט מאמן מצוין, אבל הוא כנראה צריך להגיע לארגון שיכיל את האופי החזק שלו, הדולפינס כנראה פחות מתאימים…

      1. לדעתי – מאמן עם פוטנציאל טופ-5 (בדור שאחרי בליצ׳ק/ריד/קארול)..
        מאוד רוצה לראות אותו במיניסוטה (עם qb אחר, עלייה את ההגנה שלהם) או ג׳קסונוויל (עוד שנה גרועה אבל קונסטרוקטיבית ואז… נראה אם לורנס אכן אלווין הבא..)

        1. או, נפלת לי כפרי בשל… פרנצ'ייז ענק, מסורת ואוהדים. אירגון מה סודיים והרציניים בליגה, מגרש אימתני, כוכבים ענקיים ובנייה מחושבת ומדוקדקת ובכל זאת, בינוניות מביכה. אולי הזמן הגיע להיפרד ממייק זימר? גאון הגנתי שתחתיו הגנת מסירה שערורייתית, והגנה קרקעית שמבצעת בליצים של תיכון מקומי באלסקה… אולי הזמן להציב בראש מאמן נועז כזה, סטייל מקווי או כל עילוי התקפי מהניילונים.. לא יודע, רק מהרהר בקול..

  2. תודה שחר. מאמני ה-NFL החדשים, וכן המועמדים, נראים עם פרצופים של ילדים לפני הבר מצווה. תינוקות ממש. אני מקווה שמאיירס לא יקבל ג'וב במכללות. ב-NFL הוא "X"

    1. זאת לא הטענה.
      הטענה שלו שלוקחים מאמנים שחורים רק לקבוצות הרוסות ואז (כשהן משתקמות?) מחליפים אותם במאמנים לבנים.

      1. קבוצות שאינן "הרוסות" לא מחפשות להחליף מאמן…🤦🏻‍♂️
        מזכיר לי קצת את הדיבור שהיה שנה שעברה שלורנס יחכה עוד שנה רק כדי לא להיבחר על ידי קבוצה גרועה כמו הגטס או ג'קסונוויל, בהתעלמות מוחלטת מכך שגם בשנה הבאה הקבוצה הגרועה ביותר תבחר ראשונה…

        1. המשפט הראשון שלך ממש לא נכון. לא בדקתי בכלל את הטענה על מאמנים שחורים אבל תחשוב לדוגמה על ג'ים קולדוול בדטרויט, הביא אותם ל-3 עונות עם מאזן חיובי + פעמיים וויילד קארד ב-4 עונות סה"כ. דטרויט!

          1. מין הסתם הוא לא נכון ב100% מהמקרים, למשל מישהו עומד לרשת את בליצק בפטריוטס מתישהו, אבל הלוגיקה הזו נכונה ברוב המוחלט של המקרים.
            ג'קסונוויל, יוסטון, גייאנטס, ברס לא פיטרו מאמן בגלל הצלחת יתר.

            1. בסדר אבל הנקודה היא לא שהקבוצה הרוסה (כי זה באמת ברור שבד"כ זה ככה) אלא שנפטרים מהמאמן השחור לאחר ששיקם אותה בשביל שוב מאמן לבן

            2. אולי לא הבנתי נכון, אבל החלק הראשון של הטענה הוא שמאמנים שחורים מקבלים ג'ובים מחורבנים בלבד, והוא לדעתי מפספס את נקודת הכשל שציינתי.

  3. יוסטון משחקים שחמט. כל הכבוד
    פיטרו מאמן שעשה עבודה טובה כי הם יודעים שפלורס ודשון ווטסון מחוברים טוב ועכשיו הם יתנו לפלורס צ'ק פתוח שיחתום ויחזיר את ווטסון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט