פלייאוף בייבי- סיכום מחזור 18 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: יאן מלניקוב ורביב פייג

תמונת הפלייאוף סוף סוף נסגרה

השבוע האחרון של העונה הסדירה, כראוי לעונה יוצאת דופן מפתיעה ואיכותית שהייתה לנו עד עכשיו, הסתיים בכמה מהמשחקים הטובים של השנה, כשההכרעות על כרטיסי הכניסה לפלייאוף האחרונים וההתייצבות הסופית של מעמד העולות, נמשכו עד השניה האחרונה, מילולית, של העונה.
קבוצות שכבר לא היה להם על מה להילחם שיחקו את תפקיד הספויילרים עם נצחונות מפתיעים ומחצו את שאיפות הפלייאוף של חלק מהמועמדות וקבוצות שעדיין היה להן סיכוי נתנו תצוגות הירואיות שמהן הרווחנו תצוגות פוטבול מעולות.
על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

פילדלפיה איגלס (8-9) – דאלאס קאובויס (5-12) 51:26

האיגלס, שכבר הבטיחו עלייה, אירחו את הקאובויז עם מעט מאוד משחקניהם הבכירים על המגרש. הם החזיקו מעמד יפה כמעט עד ההפסקה, אבל שני ט"ד מהירים של דאלאס בשתי הדקות האחרונות הורידו אותם להפסקה ביתרון 30:17 כשפרסקוט כבר מוסר ארבעה ט"ד. מספר 4 של דאלאס סיים את המשחק עם חמישה ט"ד לרשותו, ובהחלט היה זקוק למשחק מוצלח שכזה, לפחות כזריקת ביטחון לקראת משחק הפלייאוף נגד סן פרנסיסקו – פילי, מצידה, זכתה לשבוע מנוחה לקראת המשחק הקשה אצל האלופה.

התקפה מתקתקת, פרסקוט

ניו יורק ג'איינטס (13-4) – וושינגטון (10-7) 22:7

אם זה לא היה ברור עד עכשיו, ג'ו ג'אדג' הראה לקהילת חובבי הפוטבול מי הוא. בדאון שלישי ו-9 עמוק במחצית המגרש של הג'איינטס, בחר ג'אדג' אפילו לא לנסות להמיר, אלא לבצע קווטרבק סניק על מנת להרוויח עוד יארד או שניים לפאנטר שלו. אם כך, אין פלא שקבוצות שלא מנסות לשחק, לא מצליחות לנצח. וושינגטון נהנתה מיום טוב של אנטוניו גיבסון, עם 146 יארד וט"ד ב-21 נשיאות, ומשתי חטיפות של בובי מקיין, אחת מהן לט"ד, וסיימה עונה לא קלה עם ניצחון.

יוסטון טקסנס (13-4) – טנסי טייטנס (5-12) 28:25

טנסי ידעה שהיא תלויה בעצמה לחלוטין – ניצחון, והיא זוכה לדלג על הסיבוב הראשון ולקבל יתרון ביתיות בכל משחקי הפלייאוף שלה. במחצית הראשונה נראה היה שהיא סוף סוף מצליחה לנצח משחק מבלי להפוך אותו לקשה, כשירדה להפסקה ביתרון 21:0. אבל יוסטון התעוררה במחצית השנייה, ועל גבי משחק מרשים למדי של דייויס מילס ודני אמנדולה (כן, אמנדולה הזה) כמעט והרסה ליריבת הבית שלה את הביתיות. לבסוף הצליח טאנהיל להוביל את קבוצתו לניצחון בשיניים, וכשדריק הנרי צפוי לחזור לפלייאוף, הכל אפשרי מבחינת טנסי.

יכול לנוח, ראיין טנהיל

בולטימור רייבנס (9-8) – פיטסבורג סטילרס (1-7-9) 16:13 לאחר הארכה

הרייבנס, בעונה פחות או יותר גמורה מבחינתם, היו שמחים לפחות להרוס את המשחק האחרון – ככל הנראה – של בן רותליסברגר בבולטימור. ככל שהתקדם המשחק בג'קסונוויל, כך היה ברור שמדובר כאן גם בקרב על מקום בפלייאוף. היה זה קרב בין שתי התקפות שלא הצליחו לייצר דבר, והט"ד היחיד במשחק היה זה שהעלה את הסטילרס ליתרון 13:10 עם פחות משלוש דקות לסיום, כשביג בן מצא את צ'ייס קלייפול. טיילר האנטלי הצליח לגרור את המשחק להארכה, אבל לא מעבר לכך – במה שהייתה עלולה להיות המסירה האחרונה שלו בקריירה, רותליסברגר מצא את ריי-ריי מקלאוד להמרת דאון רביעי ענקית, שלבסוף סידרה שער שדה מנצח – ומאוחר יותר באותו לילה, מקום בפלייאוף לפיטסבורג, שתתארח בקנזס סיטי.

הוא דווקא, מסיבות טובות אמנם, לא יכול לנוח, בן רות'ליסברגר

אריזונה קרדינלס (6-11) – סיאטל סיהוקס (10-7) 38:30

מאז שהייתה במאזן 2-10 ושלטה לחלוטין ב-NFC, אריזונה איבדה גובה משמעותי, ומצאה את עצמה מפסידה ארבעה מחמשת משחקיה האחרונים. לאור ההפסד של הראמס, האדומים היו זוכים באליפות הבית אם רק היו מנצחים את הסיהוקס, קבוצה שגמרה את העונה שלה מזמן ולא בטוחה בעתיד שלה. זה היה משחק הפכפך, שהתחיל עם איבוד של ראסל ווילסון שסידר לקרדינלס יתרון, המשיך עם מהפך של הסיהוקס ולאחר מכן עוד איבוד של ווילסון שהחזיר לאריזונה את היתרון, לפני שהסיהוקס סגרו עניין סופית. ווילסון שיחק את אחד ממשחקיו הטובים העונה למרות האיבודים הגורליים, רשאד פני שוב שבר שיא קריירה כשהפעם רשם 190 יארד וט"ד, ואריזונה תיאלץ לפגוש את הראמס בלוס אנג'לס בשבוע הבא.

מאבדים מומנטום? הקרדינלס

מיאמי דולפינס (8-9) – ניו אינגלנד פטריוטס (7-10) 24:33

במחזור האחרון לעונה, מיאמי לא נראתה כמו קבוצה שאיבדה עניין בעונה, וניו אינגלנד לא נראתה כמו קבוצה שעדיין נאבקת על ראשות הבית. בתחילת הרבע השני הדולפינס מצאו את עצמם בורחים ליתרון 17:0, וברבע הרביעי הוא כבר היה 27:10. מיאמי הצליחה להחזיק מעמד למרות ניסיון קאמבק של ג'ונס וחבורתו, עם שני ט"ד רצופים בשבע הדקות האחרונות. אבל הפטריוטס לא הצליחו לקבל את הכדור בחזרה בפעם השלישית, ובשבוע הבא הם יטוסו למדינת ניו יורק למפגש פלייאוף על טהרת ה-AFC מזרח.

עונת רוקי מוצלחת, ג'ונס

בפאלו בילס (5-12) – ניו יורק ג'טס (13-4) 10:27

התקפת הג'טס השיגה 53 יארד במצטבר, וחמישה יארד במסירה, ועדיין הצליחה הקבוצה להיכנס לרבע הרביעי בפיגור שלוש נקודות בלבד. כמובן, היא לא הצליחה להחזיק מעמד יותר מכך, ושני ט"ד של דווין סינגלטרי ברבע הרביעי סגרו את המשחק בתוצאה מעט יותר הגיונית. זאק ווילסון השלים רק שבע מ-20 מסירות לסך כולל של 87 יארד, כאשר גם ספג שמונה סאקים לאובדן של 79 יארד. גם ג'יימסון קראודר ספג סאק בניסיון מסירה משלו.

ראש הבית, הבילס


דטרויט ליונס (1-13-3) – גרין ביי פאקרס (4-13) 30-37
אחרי שגרין ביי איבטחה את מקומה בראש חטיבת הNFC , המשחק במחזור האחרון של העונה הסדירה היה רק לפרוטוקול וכך הם גם התייחסו אליו. אהרון רודג'רס שיחק רק מחצית אחת וגם בה לא התאמץ במיוחד מול דטרויט החלשה, תרם 2 ט"ד והוחלף על ידי ג'ורדן לאב לשאר המשחק על מנת לשמר את המצרך יקר הערך לפלייאוף.
בינתיים דטרויט, בהובלת גר'ד גוף (21/30 ל238 ו2 ט"ד)  התייחסה למשחק מול היריבה הותיקה לבית כמשחק פלייאוף לכל דבר ונלחמה בשביל לנצח. לשם כך הם שלפו גם טריקים מהשרוול כשהתופס, טום קנדי אחראי למסירה לט"ד של 75 יארד.
בסופו של דבר, משחק טוב של גוף, ומשחק בוסר של ג'ורדן לאב שכלל 2 חטיפות, סייע לדטרויט לצאת עם הניצחון. אבל הם עדיין מסיימים עם המאזן השני הכי גרוע בליגה ובחירה מס' 2 בדראפט.


ג'קסונוויל ג'אגוארס (14-3) – אינדיאנפוליס קולטס (8-9) 11-26
ומהמאזן השני הכי גרוע בליגה למאזן הכי גרוע בליגה. ג'קסונוויל ג'אגוארס החליטו להרוס ליריבה מהבית את העונה עם ניצחון מפתיע שהעיף את הקולטס מהמרוץ לפלייאוף. מה שנראה כמכשול קל לעבור התברר כמשחק מלכודת וקרסון וונץ, בהופעה אנמית (17/29 ל185 יארד ט"ד וחטיפה) נכשל להוביל את קבוצתו החדשה לפלייאוף. הג'אגוארס הצליחו גם לעצור את הרץ הפנומנלי של הקולטס, ג'ונתן טיילור על תפוקה נמוכה מהרגיל (15 ריצות ל77 יארד ללא כניסה לאנדזון).
מהצד השני טרבור לורנס נתן ארגיובלי את המשחק הכי טוב שלו העונה עם 23 השלמות מ32 מסירות ל223 יארד ו2 ט"ד וללא חטיפות לשם שינוי.
ג'קסונויל תבחר ראושנה בדראפט ואולי המאמן החדש שיבחר ישכיל למצוא את הפוטנציאל האבוד של לורנס.

מינסוטה ויקינגס (9-8) – שיקגו ברס (11-6) 17-31
קירק קאזינס ממשיך לתת משחקים טובים עם 20 יארד ב22 נסיונות ו 3 ט"ד, אבל זה לא עזר לקבוצתו להגיע לפלייאוף כשבמשחקים החשובים באמת, מינסוטה לא הצליחה לנצח.
פה, במשחק חסר חשיבות, מול שיקגו החבולה ומול אנדי דלתון (33/48 ל325 יארד, ט"ד ו2 חטיפות) המחליף, הויקינגס התקשו במחצית הראשונה, למרות כמה דרייבים מבוזבזים של שיקגו (שנעצרו בכישלון המרת ניסיון רביעי 4 פעמים במהלך המשחק) לשים נקודות על הלוח והברס ירדו למחצית עם יתרון של 14-3.
במחצית השניה מינסוטה הבקיעה בדרייב הראשון ולא הסתכלו לאחור עם 28 נקודות לעומת 3 בלבד של שיקגו, כולל שני חטיפות רצופות של דלתון בשלהי הרבע הרביעי שחיסלו כל ניסיון מענה של שיקגו.

קליבלנד בראונס (9-8) – סינסנטי בנגלס (7-10)
סינסנטי הגיעה למשחק הזה כשמעמדה בפלייאוף ובראש בית הAFC  צפון, מובטח למעשה , נתנה לג'ו בורו לנוח ועלתה לשחק עם הק"ב המחליף, ברנדון אלן.
בסופו של דבר, היה זה הק"ב המחליף של קליבלנד, קייס קינום, שהשיג את הנצחון לאחר מחצית ראשונה חד צדדית שהציגה 6 דרייבים של סינסנטי שהסתיימו בבעיטות הרחקה לעומת 2 ט"ד שהשיגה קליבלנד. הגנת הבנגלס הצליחו  בסוף המחצית להפוך פאמבל של קינום לט"ד והוסיפו עוד קצת נקודות ברבע הרביעי, אבל זה לא הספיק וקליבלנד סיימה את העונה בניצחון.


טמפה ביי באקנירס (4-13) – קרוליינה פנתרס (12-5)

הפיטר פן הנצחי, טום בריידי לא צריך לנוח, טיפל בעניינים מול קרוליינה ואיבטח את המקום השני בחטיבת הNFC עם יבול של 326 יארד ב37 נסיונות  ו3 ט"ד. מייק אוונס קלט שניים מהט"ד ורוב גרנקובסקי הראה שהוא מוכן לפלייאוף עם 7 תפיסות ל137 יארד.
קרוליינה השבורה העמידה מול אלופת שנה שעברה את סאם דרנולד שלא היה נורא סה"כ (29/42 ל219 יארד 2 ט"ד וחטיפה) אבל גם לא התשובה לצרות של הפנתרים.

הוא מוכן לפלייאוף, אתם? רוב גרנקובסקי



אטלנטה פאלקונס (10-7) – ניו אורלינס סיינטס (8-9) 30-20
גם פציעה של טייסום היל לא מנע מהסינטס וטרבור סימיאן שהחליך את היל לטפל באטלנטה האומללה.
ניו אורלינס התחילו את הערב עם תקוות פלייאוף שהיו תלויות בנצחון שלהם ובהפסד של סן פרנסיסקו. אבל רק צד אחד בעסקה התגשם והסיינטס המאוכזבים מוצאים את עצמם מחוץ לפלייאוף.
הפלקונס במשבר כשמאט ראיין נראה מרוט וסובל מתמיד עם קו הגנה מחורר וכנראה יצטרכו לעבור תהליך בנייה מחדש.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (7-10) – לוס אנג'לס ראמס (5-12) 24-27

סן פרנסיסקו מגיעה לסו-פיי סטדיום במשחק סופר חשוב מבחינתה. תוך כדי שבאטלנטה הסיינטס משביתים את הפלקונס, סן פרנסיסקו עמדה בפני אפשרות בינרית. ניצחון והם בפלייאוף, הפסד והם בחוץ.
ובמשחק שהפך לקלאסיקת NFL  מיידית, המצב נראה בכי רע כשהקבוצה מהמפרץ נפלה במחצית הראשונה למתקפה בלתי עצירה של המארחים ולוס אנג'לס עלתה ליתרון 17-0 לפני סוף המחצית והצליחה לעצור כמעט כל דבר שהניינרס ניסו לעשות, ובתוספת חטיפה של ג'ימי גארפולו, עם בוהן פצועה והאפשרות שזה המשחק האחרון שלו במדי סן פרנסיסקו, המצב שלהם נראה דיי רע.
בשניות הסיום של המחצית הראשונה משב קל של חיים חזר לניינרס כשהצליחו להנהיג דרייב מהיר לשער שדה. וכשהכדור הגיע אליהם לאחר בעיטת הפתיחה של המחצית השניה, התמונה התהפכה לגמריי.
הגנת הניינרס, שמסיימת השלישית בטיבה בליגה, קמה לתחייה ומיררה את חייו של מאט סטאפורד (21/32 ל238 יארד 3 ט"ד ו2 חטיפות.) עם 5 סאקים ו2 חטיפות, וגארופולו  (22/32 ל316 יארד, ט"ד ו2 חטיפות) התעלה על עצמו והנהיג מחצית שניה שסגרה את הפער, לא רק פעם אחת אלא גם בפעם השניה כשהראמס עלו ליתרון עם 2.5 דקות לסיום המשחק.
כראוי למשחק כזה, הוא הגיע להארכה שם סן פרנסיסקו קיבלו ראשונים את הכדור, הצליחו להגיע לשער שדה ובדרייב הבא של הראמס הוא נחטף והניינרס ירדו מנצחים ועם מקום בפלייאוף.
הראמס לא היו זקוקים לניצחון הזה לאחר שהבטיחו את מקומם בראש בית הNFC מערב, אבל נראה שלא משנה מה קורה, בשנים האחרונות הם לא מצליחם לנצח את סן פרנסיסקו.

לאס וגאס ריידרס (7-10) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (8-9) 32:35 לאחר הארכה

בלאס וגאס שקלו ברצינות את האפשרות לסיים את המשחק בתיקו ולהעלות את יריבתם יחד איתם לאחר משחק בו שתיהן הוכיחו את עצמן כראויות ובו בזמן כלא ראויות לפלייאוף. אבל הצ'ארג'רס, שלקחו פסק זמן במיוחד כדי לעצור את מהלך הריצה המתקרב בדאון שלישי ו-4, לא הצליחו למנוע מהם להגיע לטווח שער שדה מובהק, ומשם לא היה לריידרס שום אינטרס לוותר על בעיטה לשער. דניאל קארלסון דייק, שלח את הריידרס לסינסינטי בשבוע הבא, את ג'סטין הרברט לעוד עונה בלי פלייאוף למרות קאמבק מהסרטים במשחק האחרון, ואת סוכנויות ההימורים, שעמדו בפני הפסדים של מיליונים, להיאנח ברווחה.

נתראה בפלייאוף, דרק קאר

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. אם אור יראה את זה…הוא כתב לי שלא יהיה תיקו אבל זה היה כל-כך קרוב, כמעט שוודיה-דנמרק 2 ביורו 2004 (היו צריכות במשחק האחרון ביניהן בשלב הבתים של היורו לסיים ב-2:2 שיעלה את שתיהן ויותיר את איטליה בחוץ. אכן נגמר 2:2). איזה אקורד סיום לעונה ואיזה אקורד סיום ל-AFC, עם פיטסבורג עולה מהמקום ה-7 והאחרון. הפער בין סיד 1 לסיד 7 ב-AFC הוא 2 וחצי משחקים, זה כל כך צמוד שם. האיכות, מנגד, נמצאת ב-NFC, ומישהו מסוגל להמר נגד בריידי?
    הולך להיות פלייאוף אדיר, עם מפגשים תוך-ביתיים חמים (AFC מזרח, NFC מערב). אהבתי את ההחלטה של פילי ושל סינסי להושיב את הפותחים, שבוע מנוחה זה חשוב מאין כמוהו בעונה הזו, אני מאמין שמי שישחקו נגד הטייטאנס ונגד גרין ביי ירגישו בכך.
    וכמו בכל שנה – פתאום נופלת ההבנה של כמה מהר נגמרת העונה ועוד רגע פברואר וזהו, אין פוטבול יותר. כל עונה מחדש.
    תודה על הסיקור לאורך כל העונה, מקווה להמשך גם בפלייאוף. תודה!

  2. האם בריידי כבר הכין בועת חמצן בה יבלה את כל זמנו בין משחקים בזמן הפלייאוף? מעניין איך יתגלגל הפלייאוף עם בידודים וכד'.

  3. מחזור סיום אדיר ופלייאוף מבטיח, תודה על הטור הזה ועל שאר הטורים שליוו אותנו לאורך העונה.
    .
    אני עדיין לא מצליח להבין איך הקולטס והצ'ארג'רס בחוץ ופיטסבורג והריידרס בפנים, איך פילדלפיה כן ומינסוטה לא. כלומר אני מבין את המתמטיקה אבל לא מסתדר לי בסדר הקוסמי. גם זה שדאלאס מדורגים לפני הראמס זו תקלה. המאזן של שתיהן זהה אבל דאלאס נהנתה משישה משחקים נגד נמושות הבית שלה (ושישה נצחונות) בעוד הראמס סיימו בבית שלהם במאזן 3:3.
    .
    לגבי המשחק של הראמס נגד הניינרס, נראה היה שאת הדרייב האחרון הם שיחקו בלי חשק. אני לא חושב שהם לא היו זקוקים לניצחון, ניצחון במשחק היה יכול להיות ההבדל בין לארח את ניו אורלינס לבין לפגוש שוב את הקרדינלס. אני לא יודע אם הם חשבו על זה בזמן אמיתי אבל סיכוי טוב שהם עוד יתחרטו על זה.
    .
    בצ'ארג'רס הם חייבים מהפך, אולי סטיילי אולי משהו אחר אבל לא יכול להיות שעם כל כך הרבה כשרון ועם בית יחסית נוח הם מסיימים מחוץ לפלייאוף

    1. תמשיך לקרוא לפילי נמושה, ככה בדיוק אנחנו אוהבים את זה, רק אל תופתע אם הנמושה תדהים את העולם והבריידי בעוד שעל העונה של דאלאס רשום בענק הדחה בסיבוב הראשון.

      1. כחובב אדוק של סיפורי סינדרלה בכלל ווינס פאפלה בפרט אני מקווה שאתה צודק, איכשהו אני לא רואה את זה מגיע

        1. ואגב, ה 6:0 של דאלאס בתוך הבית הוא עובדה וגם זה שפילדלפיה לא ניצחה השנה אף קבוצה שעלתה לפלייאוף. יש שיקראו לזה לוח משחקים קל (מינסוטה לעומתה ניצחה שלוש כאלה).

          1. הייתה להם עונה אחת של פוקס ומאז הם חושבים שהם קבוצה גדולה או משהו. בלי הרחבת הפלייאוף הם בכלל לא היו נכנסים

  4. ריידרס – צ'ארג'רס…וואללה וואללה.
    דון מיינרד ניפטר. איזה שנים נפלאות הוא נתן לי בג'טס. ג'ו נמט לדון מיינרד היה הדבר הנפלא ביותר בפוטבול באותן שנים בהם הייתי שייך ל-"JET PACK" והיינו באים למשחקים כבר ב-10 בבוקר, ועושים חגיגות במגרשי החנייה עם נגן כינור, שולחנות עם מפות לבנות, בירה ושמפנייה. היינו הולכים למושבים שלנו חצי שתויים. מה זסה אהבתי את מיינרד. הוא היום גם בעולם אחר וגם בהיכל התהילה יחד עם נמט. צמד-חמד לעולמים!

  5. תודה רבה! השינה של כל השבוע נדפקה בגלל המחזור הזה, חשבתי שתהיה מנוחה לפני הפלייאוף…
    שאלה: יהיה חכם להכניס את הנרי ישר לפלייאוף? הוא לא שיחק המון זמן וטנהיל סיפק את הסחורה לפחות ברובה. יש היגיון בלחלק ביניהם את המשחק לפחות במשחק הקרוב?

    1. לדעתי הנרי חוזר רעב והוא נשק חזק מדיי מכדי לא להשתמש בו.
      חלוקת הכוח בAFC צמודה מתמיד וטנסי יודעים שלא כל שנה זו השנה שלהם. חייבים לנצל את מה שהשיגו השנה עד תום.
      ובכלל, הטייטאנס זה לא שם שאנחנו שומעים בדרך כלל בהקשר של סופרבול. נראה שבשנים האחרונות זה די מועדון סגור (מועדיון על שם טום בריידי) ויהיה נחמד לגוון קצת.

  6. תודה על הסיקור, המחזור בפרט ובכלל לאורך העונה. מחזור מדהים שחותם עונה מרתקת, הליגה הזאת פשוט לא מפסיקה להלהיב ולרגש כל יום ראשון מחדש.

  7. "מאז ימי סטיב מקניר האומלל לא פתחנו בירה לכבוד הקבוצה עד היום"

    {מועדון אוהדי הטייטנס בישראל . שזה כמו אגודת מעריצי מאראדונה בברזיל. – יש כמה משוגעים ..אבל לא הרבה…}

  8. המון המון תודה לכל צוות הפוטבול, סיקור ברמה בי"ל שעשה הרבה סדר בעונה הפסיכית הזו. באמת היה כיף, והרבה בזכותכם.
    המשחק שלי היה הרייבנס נגד הסטילרס, ואז ס"פ נגד הראמס, שתי קבוצות דומות מבחינת המשחק, הרבה ריצה, הגנה פסיכית, קרבות חפירות על כל דאון, והתוצאה בהתאם, איזה משחק ענק. וסן פרנסיסקו, כמו פעם, לחזור מכזה פיגור ואז רבע שלם רק לרוץ ולרוץ ולרוץ ובסוף להשיג את הט"ד ממסירה של התופס, אדיר, כולם שמה נלחמו, כמובן גרפולו עם היד החבושה, אבל ראיתם שמה וויד רסיבר לוקח את הכדור דרך ההגנות כמו ראנינג בק, וההגנה הבלתי מתפשרת. תענוג.
    מה שקרה לקולטס זה בלתי נתפס. אני מבין שזה מול הפח, ואפשר להבין שזלזלו, אבל יש נקודה שבה היו חייבים להבין שהלך הבית ולשנות פאזה. לגמור את העונה על הפסד לג'קסונוויל? בזיון, על דבר כזה צריך מישהו ללכת הביתה. ואם כבר הביתה, הניו יורק פוסט התחיל את הקמפיין לבחירת מחליפו של ג'אדג' בג'איינטס. לא קמפיין לפיטורו של ג'אדג', אלא בחירת המחליף שלו. עצוב מה שקורה שם, בניו יורק, וזו עוד הקבוצה הטובה של העיר. שילכו לבאפלו ויבינו איך בונים מועדון.
    הקבוצה שלי לפלייאוף הזה היא הפאקרס, ולא רק בגלל הביי, מועדון מיוחד שנתן עונה מיוחדת, רוג'רס ושות' הציגו העונה משחקים ודרייבים שנראו כאילו לקוחים מאיזה סרט על פוטבול בשלמות שלהם. כמובן שהיו גם נפילות, אבל אם אלה הפאקרס שיגיעו לפלייאוף, הצילו. מהעבר השני, כמה כבר אפשר בריידי לגרונק? בכלל מצחיקה הדינמיקה שמה. נראה לי שאוף דה פילד, השניים לא מכירים זה בקיומו של זה, אבל על הפילד, כל מסירה בול, ובריידי אפילו הפעיל לחץ על ההנהלה לתת לגרונקאוסקי עוד מליון והוא "גמל" לו בכך שלא הזמין אותו למסיבת הפלייאוף שארגן. אבל על הפילד? סטוקטון למלון. נראה לאן זה יגיע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט