ראש בראש! – שושלת שיקגו vs שושלת הווריורס/תומר שנאן ועמית טבול

רצה הגורל וממש לפני פרסום הפוסט מנחם העלה במעורב שלו שסטף קרי מעריך שהווריורס שלו (כולל דוראנט) היו מנצחים 2-4 את שושלת הבולס השנייה.
אז בואו נצלול לעומק:


גולדן סטייט ווריורס / תומר שנאן

קצת נתונים יבשים: תקופה: 2014-2019. אליפויות: 3. כמות נצחונות בעונה הסדירה: 322 אחוז נצחונות בעונה הסדירה: 78.5 כמות נצחונות בפלייאוף: 77 אחוז נצחונות בפלייאוף: 74.5

אתחיל ואומר שברור לי שהווריורס נמצאים כאן בעמדת פתיחה לא טובה. הבולס הם נוסטלגיים, הם ה-NBA הישן והטוב, עם קשיחות, עבודה קשה, הרבה יזע ודמעות. הווריורס לעומת זאת? כאשר כשלו להשיג אליפות אחרי עונה של 73-9 אספו שחקן טופ 3 בליגה (ככה"נ טופ 2 אבל מתוך כבוד לקוואי נשאיר אותו טופ 3) שהרגע איבד מולם יתרון 3-1 עקב תצוגת נפל שלו ושל כוכב המשנה שלו, וגם אז הצליחו לאבד אליפות לקבוצה שעד שלברון יצא מהמזרח לא ראתה גמר. כל זה נכון לגמרי, ואלו באמת טיעונים שקשה מאוד להתווכח איתם, אבל בדיון הזה צריך לזכור כמה דברים מאוד חשובים.

הראשון, הוא שהווריורס התחילו את השושלת כקבוצה שנבנתה מהדראפט, ולא מבחירות טופ 3 לאחר טאנקינג, מבול פגיעה אחר בול פגיעה אחר בול פגיעה בתוספת טריידים נכונים עם מאמן צעיר עם המון מוטיבציה ויכולת להוציא מהסגל את המקסימום שלו. והשני, בעיניי העיקרי מכל, הבולס עשו את שעשו בעונות בהן כוכבים התפזרו בין כל קבוצות הליגה, שיקגו הייתה מעל כולן באופן מובהק וברור. הווריורס גם היו כאלו אמנם, אבל בעידן מלא סופרטימס, כשהשחקן הטוב בליגה בכלל נמצא ביריבה שפגשה אותם בגמר בלא מעט מפגשים.

זה קרה הודות לגמישות מחשבתית מרשימה מאוד מצד צוות האימון והשחקנים כאחד. בניצוחו של מי שאולי אולי ייזכר כשיפרוש כגדול הרכזים בכל הזמנים, עם קלע שלא מפסיק לרוץ ולעבוד בשני צידי המגרש, סמול פורוורד שעד הגעת דוראנט היה בעיקר על תקן עוד שחקן, PF שפשוט עשה את המוות ליריבה והפגין קשיחות מחד אך המון חוכמה מאידך וסנטר שאינו באמת סנטר, מה שיצר הרכב מוות.

ואם אתם מחפשים רומנטיקה, תסתכלו על הצמיחה המחודשת של ליווינגסטון ואיגודלה, תסתכלו על סטף קרי כדוד שהצליח להכות בגוליית, תסתכלו על סטיב קר כמין מושיע שהצליח להוציא קבוצה מלהיבה מאוד אך בינונית מאוד מהבינוניות שלה. וההגעה של דוראנט, עם כמה שלי קשה כאוהד אוקלהומה ולכם קשה עקב העובדה שהענק הנחמד הפך לסוג של רשע, תגרום לה להיזכר בדפי ההסטוריה רק כגדולה יותר ועוצמתית יותר.

הווריורס של עונות 2016/17-2018/19 בהינתן סגל מלא היו פשוט בלתי מנוצחים. הגיוון בסגל, היא יכלה לשחק על בידודים, להניע את הכדור, לחפור פנימה או לקלוע מרחוק, ואף קבוצה לא הצליחה לעצור אותה כשהיא בכושר. ההגנה שלה הייתה ברמה אחרת, היא גרמה לקבוצה שהשחקן המוביל בה היה השחקן הטוב בליגה להיראות כמו קבוצת יורוליג לא אחת (עם קצת מזל מג'יי אר סמית'), קבוצות החלו להתגבש במטרה להוריד אותה מהכס, בדיוק כמו כל שחקן שמגיע לרמה שהוא כל כך חזק, שכל מה שעובר ליריבים שלו בראש זה שכל אחד אחר יכול לנצח אותם, אך אותו הם חייבים להביס.

זה לא קרה עד גל פציעות נוראי מול טורונטו שחוותה פלייאוף פסיכי והגיעה בכושר שיא אל מול קבוצה חבולה. והגדולה האמיתית של הווריורס, היא שיכול להיות שהשושלת טרם נגמרה. סטף קרי, האיש שנבחר פה אחד לשחקן המצטיין של הליגה בעבר, אותו אחד שחווה מעט ירידה כשדוראנט הצטרף חזר כעת רעב יותר וחד יותר. הווריורס ניצבים במקום הראשון במערב בצוותא עם הסאנס כשגם קליי חזר והראה ניצוצות במשחק האחרון של הקבוצה נגד הקאבס.

עם שני השחקנים הללו בכושר יחד עם דריימונד כשקר מנצח על כל התזמורת הזו מי יודע לאן הקבוצה הזו עוד תוכל להגיע? עוד מוקדם, אבל לטעמי המופע שהווריורס מעלים טרם הגיע לשיר הסיום שלו, והקהל דורש הדרן.

שיקגו בולס 1996-1998 / עמית טבול

קצת נתונים יבשים:

תקופה: 1996-1998. אליפויות: 3.

כמות נצחונות בעונה הסדירה: 203. אחוז נצחונות בעונה הסדירה: 82.5 .

כמות נצחונות בפלייאוף: 45. אחוז נצחונות בפלייאוף: 77.5

סגל בכיר (מינימום ממוצע 20 דקות משחק ב-3 שנות השושלת השנייה): סקוטי פיפן, דניס רודמן, טוני קוקוץ', רון הארפר, סטיב קר, לוק לונגלי. אופס.. שכחתי אחד: מייקל ג'ורדן, גדול ספורטאי תבל מאז ומעולם.

שמע תומר , אני מודה לך על הפרגון ועל הנימוסים. לצערך ולצערם של הווריורס זה לא יעזור לכם. הבולס של 1996 היו קבוצת הגנה מפלצתית שכללה שלושה משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה: ג'ורדן, פיפן ורודמן. הם ידעו לשמור על כל עמדה, ההגנה האישית שלהם הייתה ברמה הגבוהה ביותר והתיאום ההגנתי הקבוצתי היה מעולה.

קשה להשוות בין שחקני על ששיחקו בתקופות שונות של כדורסל, ובטח קשה להשוות בין קבוצות מתקופות שונות. אם אנחנו בכל זאת רוצים לנסות להשוות בין התקופות, במקרה שלנו יש שני פרמטרים עיקריים (אך לא יחידים) שחייבים לקחת בחשבון:

  1. מהפכת השלשות. היום זורקים הרבה יותר שלשות לעומת שנות התשעים. סטטיסטיקות משנות התשעים חייבות לעבור נרמול על מנת שהמספרם יתאימו לתקופתנו, ולהפך.
  2. ההגנות. בשנות התשעים ההגנות היו רצחניות ושל שיקגו הייתה הרצחנית ביותר. הסקור היה נמוך יותר, המשחק היה אגרסיבי יותר ומנטלית היה קשה יותר להגיע אל הטבעת או לעבור שחקנים בדרך לליי אפ או מסירה לקליעה חופשית.

הווריורס של סטף ודוראנט היו קבוצת התקפה עילאית, בטח יותר מהבולס של 1996-8 (שבשנה האחרונה לקיומה הייתה רק במקום השביעי בליגה באופנסיב רייטינג). עדיין – סטף לא היה קולע 5 שלשות למשחק בשנות ה-90, אולי 3 שלשות ואני מפרגן פה. קליי היה קולע 2.5 לערב. היחיד שיכול לטעון שהיה קולע בכמויות שקרובות לממוצעיו כיום הוא קווין דוראנט שעושה סל בכל דרך ובכל צורה שבא לו (ספוילר להמשך: עד שיפגוש את סקוטי פיפן).

מנגד, אם ג'ורדן של הקדנציה השנייה (יותר קליעות ופחות הטבעות) היה משחק בתקופתנו אין ספק שהוא, קוקוץ' ופיפן היו קולעים יותר מ-2.5 שלשות למשחק. סטיב קר, מגדולי קלעי השלשות שנראו על המגרש היה מקבל יותר דקות ותופר 3-4 דאונטאונס לערב. מעבר לקליעה מבחוץ, האין הגנות והשריקות התדירות (למרות העובדה שהרף עולה בפלייאוף) היו מקפיצות את הממוצעים של ג'ורדן למינימום ממוצע 40-45 נק' בסדרת גמר. תשאלו את בארקלי ופיניקס סאנס.

קוקוץ' יוציא את השומר הגבוה שלו החוצה ואז דניס רודמן ילחש לגרין את 26 השחקנים שנבחרו לפניו בדראפט, יקטוף 15 ריב' ומעלה ופשוט יאמלל אותו. איך זה ייגמר בסוף? כולם יודעים. בעיטה באיזור רגיש/תגרה משובחת/(יואב) טראש טוקר מתמשך/כל התשובות נכונות.

ג'ורדן, אתלט על שחזק וגדול מקרי, ייצמד אליו ויפגע משמעותית במשחק ההתקפה שלו. ראינו את סטף קרי לא פעם ולא פעמיים נעלם במשחקים גדולים. אין סיבה שזה לא יקרה עם מייק. בלית ברירה הווריורס, שמשחק ההתקפה שלהם ישתבש יפנו לאיזו של דוראנט, אבל אז KD צריך להתגבר על פיפן. הוא יקלע את ה-25 נק' שלו אבל לא כחלק משטף המשחק המפורסם של ג"ס, באחוזים לא טובים מבחינתו ועם איבודי כדור לרוב. כל החטאה נופלת לידיו של רודמן ושיקגו תרוץ לפאסט ברייקים קטלניים שישברו את הווריורס.

הווריורס כן ינצחו משחקים נגד הבולס, אבל כמו שפיפן אמר בזמנו, זה ייגמר 2-4 לבולס. אני מסכים איתו. לג'ורדן יש קילר אינסטינקט, ג'ורדן אף פעם לא מגיע למשחק שביעי בגמר. ג'ורדן אף פעם לא מפסיד סדרת גמר.

ודבר אחרון:

אתם באמת חושבים שאחרי הדבר המדהים הזה מישהו יכול עליהם? זה כבר מינוס 15 עוד לפני המשחק ..


Curry:
"Obviously we will never know, but you put us on paper with them, I like our chances. I'd say Dubs in 6…"

Pippen:
"Bulls in four [games]," Pippen said during an interview at an AT&T event in Houston.

לפוסט הזה יש 74 תגובות

  1. נהניתי מאוד לקרוא, תודה לשניכם.

    משפט המפתח: "ומנטלית היה קשה יותר להגיע אל הטבעת או לעבור שחקנים בדרך לליי אפ או מסירה לקליעה חופשית." הדגש פה הוא מבחינתי על "מנטלית". המנטליות היתה שונה אז. רוב הקבוצות של העשור האחרון היו מתפרקות מנטלית מול הבולס. לא יעזרו כל הסטטיסטיקות והיכולות (skills) שאכן לחלק מהשחקנים היום יש עליונות על שחקנים של שנות ה-90.

  2. כל מי שבחר בשיקגו רפה הבנה, הכדורסל של שנות ה90 לעומת היום זבל כימי הרמה השתפרה פלאים, שיקגו הייתה מובסת 50-60 הפרש כל משחק בשינה והסיכוי היחידי שלהם להגיע לשני נצחונות זה אם היו מתחילים את הסדרה בייתרון 2-0.
    .
    בפועל מה שהיה קורה היה מאוד עצוב קרי היה גורם לגורדן לפרוש שוב דוראנט היה מתעלל בפיפן ועל הדרך קליי גם הוא ממטיר גשם שלושות.

          1. אני פשוט לא מצליח להבין את הטיעון הזה של "זמן אמת". לטעמי אם כבר זה אמור להיותו בדיוק להיפך. בזמן אמת אנחנו הרבה יותר מוטים ורואים פחות בבהירות מאשר מפרספקיבה של זמן.

            1. מסכים לגמרי, אני אומר את זה כל הזמן.
              ישיבה קרוב רק מאפשרת לראות את הכריזמה, זה לא עוזר הרבה לפרספקטיבה היסטורית, אולי אפילו מפריע.

            2. אולי הטיעון שמה שהיה בזמן אמת שונה ממה שרואים היום בהקלטות אם מסתכלים עליהן?

  3. גם לגבי השטות של ההגנה ההגנות היום הרבה יותר טובות חכמות… השחקנים בשנות ה90 רובם נגרים, כל השטות על ההגנה בשנות ה90 היא לא יותר מנוסטלגיה. בפועל ההגנות של שנות ה90 היו נראות כמו משחק אולסטאר מול גולדן סטייט הגדולה.
    .
    השאלה שצריכה להישאל מי קבוצה גדולה יותר היסטורית לא מי תנצח במאצאף נתון וגם כאן אני הולך עם גולדן סטייט.

    1. בהחלט, ההגנות היום הרבה יותר חכמות, ולכן היום הגנות יכולות לצאת החוצה לשלוש, להחליף בקלות וכו׳.
      אבל ההגנות היום לא יותר פיזיות – ממש לא. וג׳ורדן היה מנצל את זה בשביל לקלוע 60 נקודות במשחק, והוא גם היה לוקח לעצמו כאתגר לעצור את קרי (רודמן היה מתעסק עם דוראנט כבר ופיפן היה מנקה את כל השאר), וכשג׳ורדן לוקח אתגר הגנתי, ג׳ורדן מצליח.

      1. עוד פעם האגדה האורבנית כשגורדן היה קולע 60 נקודות במשחק היום? יותר הגיוני שדוראנט וקרי היו קולעים ממוצעים של צ’מברליין בתקופה של ג’ורדן מאשר שגורדן היה מגיע לעתיד לשחקנים שטובים משמעותית, וקולע 60 נקודות היום.
        .
        משחק 63 הנקודות של גורדן היום בתיכון יש רמה גבוהה יותר
        https://youtu.be/rTfCYMrFBYY

        קרי וגם דוראנט הרבה אבל הרבה יותר טובים מגורדן מבחינת יכולת משחק.

        1. ברוך מייקל עם החוקים היה קולע 40 כמו שהוא קלע אז ואפילו הולך יותר לקו כי הוא היה קופץ על המגן כל התקפה בהטעיית גאמפ. מייקל היה מפלץ. אבל בהגנה הוא היה צריך מכונת הנשמה זה לא הנגרים של שנות ה90 ששמר עליהם

      2. ורודמן היה שומר על דוראנט, דוראנט יש לו איזה 10 סנטימטרג גובה והוא גם ארוך משמעותית בידיים, לדוראנט אין תשובה עבר הווה או עתיד, לדעתי הוא הסקורר הטוב בהיסטוריה, כשהוא עולה לזריקה עם הגובה ואורך שלו זה תלוי רק בו (נוסיף את העובדה שיש לו כל סקיל בספר כן?).

  4. לטעמי,
    שושלת מוגדרת משכלול הישגים ותחרות:
    .
    1. סלטיקס של ראסל.
    2. לייקרס של מג'יק וקארים.
    3. בולס.
    4. סלטיקס של בירד.
    5. ספרס.
    6. גולדן.
    .
    מי הייתה לוקחת במפגש ישיר?
    איך אפשר לענות על שאלה כל כך היפותטית?
    .
    תודה, חברים.

      1. 10 מ-10 במשחקי 7,
        זה המאזן של הסלטיקס עם ביל ראסל בקריירה.
        תחשוב על זה.
        10 מ-10.
        מעבר לסוגיית האחוז הפנומנלי,
        זה גם אומר שאותה סלטיקס שיחקה ב-10 סדרות 7 משחקים.
        איך זה לא תחרות?
        הלייקרס של ווסט (זה שזכה בפיינלס mvp הראשון שחולקו, יעשה את זה במדי הקבוצה הפסידה), זו לא תחרות?
        אותה לייקרס, כאשר ביילור הוביל אותה, והפסידה לסלטיקס בפיינלס של 62 במשחק 7 (למרות 41 נק' של ביילור באותו משחק, ובגלל 40 נקודות של ראסל),
        זו לא תחרות?

    1. הבעיה שלי עם ראסל היא זה לא רק שלא ראיתי אותו אלא גם לא ראיתי את הליגה אז. גם אם אתה ממש רוצה אין וידאו להשלים (הצעירים של היום למשל יכולים לראות את כל המשחקים של מייקל הכל מצולם ובאינטרנט. לגבי ראסל בשבילי הוא רק סטטיסטיקה. אין לי מושג). הלוחמים בסדרת פליאוף היו מקרצפים את כל השושלות שמנית כולל את הבולס וכולל את זאת של ביג ראסל לדעתי.

  5. בחוקי הפאולים של היום אולי ג"ס הגדולה היתה היתה לוקחת בגלל שהיתה כל הזמן עם קליעות מהקו וצעדים שלא נשרקים. בשיפוט של שנו השמונים תשעים שיקאגו היו לוקחים ב 7 משחקים.

      1. הכדרור הקליעה, האתלטיות חוכמת המשחק כולם ב10 רמות יוצר גבוהות, הכדורסל עשה אבולציה עצומה ב20+ שנה הזאת (ממש כמו הטכנולוגיה עצמה).

        1. בחוקים של 96 הבולס לוקחים. השמירה שלהם על סטף וKD היתה עושה את העבודה.
          גם אז היתה אתלטיות. אולי יש יותר חכמת משחק אבל שיקאגו היתה טוחנת את ג"ס בצבע. טוחנים חזק מאד.
          מי יכול היה בג"ס לתת לשיקאגו פייט בצבע? אני מאד אוהב את ה"גופה" גרין אבל דניס היה עושה ממנו קציצה.
          חוץ מזה שהזן מאסטר מאמן טוב יותר מקר, הוא היה מוצא פתרונות לסטף ו KD

          1. איזה שמירה על KD וסטף ? השחקנים היום הרבה יותר טובים

            אינדיאנה של רגי מילר והנגרים לקחה את שיקגו ל7 משחקים, אתה באמת חושב ששיקגו יכלה להתמודד מול קרי קליי ודוראנט? תצפה בסרטונים ממשחקים בשנות ה90 זה זבל כימי.

  6. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    מלון מוביל ב 31 נקודות ואומר לשחקן לעשות פאול לעצור התקפה של פורטלנד. הוא ונרס עובדים דיי דומה על המגרש, מעורבים בהכל. ספולס קצת פחות משניהם אבל הוא תמיד עם האצבע על הדופק.

  7. לא הבנתי למה הגאון הוא איש המשחק?
    שיחק הלילה רק 28 דקות.
    היה אחד מ 6 שחקנים עם כ 20 נקודות לאחד. זו קבוצת כדורסל מאומנת. כששחקן קצה עושה סיפתח של 16 נקודות ב 75% מול החמישייה השנייה של פורטלנד אז זה אומר דרשני. דנוור עשו הנחה לפורטלנד וסיימו עם רק 32 הפרש.

    1. ממש לא. מכות ששחקן מרביץ לשקן אחר לא גורמות לפציעות. וזה לא שבאמת היו בשנים האלו כל כך הרבה מכות כאלה. זה מיתוס שמקורו במספר משחקים מוגבל שיצר תפיסה מוטעית מתוך כך שהם יצגו חלק הרבה יותר גדול מסך המשחקים שהיה ניתן לצפות בהם.

  8. תודה לשניכם.
    גולדן סטייט של 2017 זו קבוצת הכדורסל הטובה ביותר שעלתה על פרקט אי פעם. הם הפסידו משחק אחד למטח שלשות של קליבלנד והם יכולים להפסיד אחד כזה גם לשיקגו ההיסטורית, ואולי אפשר לפרגן להם עוד אחד במשחק שיא של ג'ורדן. 4- 1 או 4- 2 לגולדן סטייט

    1. ובנוסף, אולי אתה מתכוון לקבוצת ההתקפה הכי טובה? כי כדורסל משחקים בשני הצדדים. קרי תמיד היה חור בהגנה. מי היה בא לעזור כשהוא היה מנסה לשמור על ג'ורדן?

      1. שיקגו שיחקו כמעט בכל רגע נתון עם 2 שחקנים שלא ממש קלעו מבחוץ. להביא עזרה מאחד מהם זאת לא בעיה.
        בצד השני זה הרבה יותר קשה, ולא משנה מי תשים על סטף או דוראנט, הוא יזדקק לזה לא פחות ממה שמי ששומר על ג'ורדן יצטרך

    2. אני מסכים עם עמיחי פה. גולדן ההיא היו 3 הקלעים אולי הכי טובים בהיסטוריה יחד. 3 שחקנים שקולעים מהלוגו ומכל מקום. אי אפשר היה לשמור עליהם או להביא דאבל טים.
      והיה להם 2 מ15 השחקנים הגדולים אי פעם יחד.
      מה שעשה אותם לגדולים יותר מקבוצות כוכבים אחרות זה הקליעה של הביג 3 שם שהייתה משהו נדיר.
      בדרך כלל קבוצות עם כוכבים פגיעות כי לא כולם צלפים במיאמי למדל לברון ובוש וויד לא היו צלפי שלשות ולברון לא היה קלעי מדהים אז היה אפשר לשמור עליהם.
      הקבוצה היחידה שיכלה לנצח את גולדן היא הלייקרס של קובי ושאק. שאק היה הורג אותם בצבע וקובי היה מתעלל בהם אבל בשורה בתחתונה עדיין חושב שגולדן היו לוקחים.
      את הלייקרס ובוסטון של שנות 80 גולדן היא מקרצפים

      1. הסכמתי עם הכל עד שדחפת את הלייקרס עם קובי ושאק. הלייקרס עם קובי ושאק היו מקורצפים מנוגבים על ידי הלוחמים שהיו עושים מהם סמרטוט רצפה. כמו שכתבת שלושת הקלעים הטובים בהסטוריה בקבוצה אחת. לאף קבוצה כולל שיקגו לא היה סיכוי מול המפלצת מהמפרץ.

        1. שוב אמרתי שהלוחמים היו מנצחים כנראה אבל שאק וקובי היו מתעללים בהם אין להם אף אחד שיכל לשמור עליהם. שאק היה עושה מפאצלויה ואיגי סמרטוטים. אם הייתי צריך לבחור כל קבוצה מההיסטוריה להציב לסידרה מול הלוחמים זה הלייקרס של שאק וקובי.

          ללוחמים היו 2 מ15 הגדולים אי פעם לפחות. ללייקרס היו 2 מ5 הגדולים אי פעם. הם לא נופלים בהרבה בסטאר פאוור. הורי ופישר גם יכלו לדפוק צאקות מה3.

  9. נקודה נוספת שלא דוברה כאן: איפה הסדרה מתרחשת? אם לשיקגו הביתיות, זה היה נגמר כנראה בסוויפ. הקהלים של מתכנתי ההיי-טק של אוקלנד זה בערך 50% מהדציבלים של המשוגעים בשיקגו של ה-90. ג"ס לא היו עומדים מנטלית, כמו שאמרתי למעלה, בלחץ. רודמן היה חוגג בריבאונד ההתקפה – מי היה סוגר אותו – גרין? זאזא פאצוליה?

    1. תשמע בבולס חוץ ממייקל אף אחד לא היה עומד על הרגליים מול הלוחמים השחקנים ההם היו די נגרים ולא שמרו על ה3. גולדן היו מבצעים בהם טבח מי שם היה עוצר את דוראנט קרי או קליי. רון הרפר את מי יכל לשמור? לוק לונגלי זה פחות מפאצוליה? טוני קוקוץ? סטיב קר?

  10. מצחיק שפיפן אומר שהיה לוקח 4 0, כאילו הם לא הפסידו משחק פליאוף פעם.

    גולדן היו מפרקים אותם, לא חושב שיש קבוצת NBA שהיה לה סיכוי מול שילוב של קרי דוראנט וקליי.

    מצחיק שמדברים על ההגנה, גולדן סטייט הייתה קבוצת הגנה מדהימה, גרין אחד משחקני ההגנה הטובים שידע המשחק, דוראנט שומר טוב מאוד, קליי גם.

  11. תודה לשניכם, תמיד משעשע לקרוא טורים כאלה.
    ברור שקרי ופיפן אמרו על הקבוצות שלהם שהיו מנצחות את הסדרה, מה חשבתם שיגידו שהם יפסידו?
    אם אני לא טועה, גם שאק אמר ששושלת הלייקרס מתחילת שנות האלפיים היו מנצחים את גולדן סטייט, גם בלי דיק בוואטה..
    הצבעתי שיקאגו כמובן.

  12. יופי של פוסט. אין לי מושג איך להשוות בגלל החוקים השונים, תקופה וסגנון משחק שונה אבל לא מעז בחיים להמר נגד ג'ורדן אז שיקאגו ב-6 (בכל זאת שמדובר בגמר ג'ורדן לא מרשה לעצמו להגיע למשחק 7)

  13. תלוי שיפוט.
    האפשרות לשמור קצת יותר צמוד עם קצת מגע הורידה את האפקטיביות של השלשות בעבר וכפועל יוצא היתה פוגעת באפקטיביות של האחים. כנראה שגם על דוראנט הגנות יותר פיזיות היו משפיעות.
    בשנות ה90 הnba היה כבר ביזנס רציני, לא ליגה למקומות עבודה או ארגון שבקושי עומד על הרגלים, אם השלשות היו אפקטיביות כמו היום היתה קבוצה שהייתה משתמשת בזה וסוחפת אחריה את שאר הליגה כמו שראינו בעשור האחרון.

    1. השלשות אפקטיביות יותר היום כי יותר שחקנים קולעים אותן יותר טוב. אין לזה שום קשר להגנות. בשנות התשעים בכלל לא שמרו על השלוש. טענת ההגנות היותר פיזיות יכולה להאמר רק על ידי מישהו שלא ראה משחק משנות התשעים בעשרים שנה האחרונות. זה מיתוס ולא יותר.

    2. בשנות ה 90 השלשה נחשבה כקליעה גרועה קליעה שאסור לקחת אותה רק כמוצא אחרון. רוב הזריקות הי מהמיד ריינג' . דריל מורי הראה שהמיד ריינג' היא סוג הקליעה הכי גרוע שיש ויצר את מהפכת השלשות (הוא הראה שההסתברות לקלוע שלשה נמוכה מההסתברות לקלוע מהמיד ריינג ולכן

      1. אבל לא מספיק. הפיצוי שיש בשלשה שזה נקודה נוספת עולה על ההסתברות הנמוכה יותר לקלוע אותה ולכן היא משתלמת יותר.

  14. אם נשים את הכדורסל בצד וניקח השראה מהוליווד, מה עושה את ג"ס לקבוצה גדולה? היה להם את לברון, הנבל האולטימטיבי להילחם בו.
    לשיקגו לא היה את זה.

  15. תקופות שונות. קשה לשפוט.
    בסופו של דבר אני לא בטוח שמבחי ת כישרון נטו שיקאגו היתה הגדולה אפילו בתקופה ששיחקה. אבל ביכולת אמיתית על הפרקט שתי רמות מעל השאר.
    מצד שני אם נשווה את גולדן ליוטה של אז שלקחה שני משחקים בגמר די ברור שגולדן יותר טובים

  16. גולדן היו מקרצפים. רודמן מול גרין היההקרב נגרים אדיר חחח רודמן היה מנגב. גם מייקל היה קולע מתי שבא לו כי סטיב קר היה נותן לו גאמפ שוט חופשי כל התקפה אבל גולדן פשוט יותר טובים קרי קליי דוראנט היו זורקים מהלוגו וטובחים בהם היה מיד ריינג והכל. גולדן ב5 או 6

  17. ים כל האהבה שלי למייקל אין לבולס שום סיכוי מול הלוחמים כשהם בהרכב מלא עם דוראנט.
    הלוחים עם דוראנט שעשו פליאוף של 16:1 עד כמה שזכור לי היא הקבוצה הכי טובה בכל הזמנים ובלי תחרות בכלל.

  18. הלוחמים בהרכב הזה הם למעשה כמעט ההרכב הפותח של נבחרת ארהב חוץ מעמדת הסנטר. לבולס לא היה שום סיכוי מולם. סדרה שנגמרת בג'נטלמן סוויפ או לכ היותר ב 2 נצחונות לשיקגו.

  19. בס"ד
    שלום עליכם
    קשה להשוות, זה תלוי בתנאים, בחוקים וכד'.
    אבל להערכתי גולדן היו לוקחים. לקחו קבוצה ששברה את השיא' ל הבולס לניצחונות בעונה הרגילה,
    והוסיפו לה את דוראנט, זה פשוט לא הגיוני. זה כמו שהבולס היו מקבלים את מלון בשיאו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט