סיכום מחזור 17 ב-NFL
עונה מעבר לציפיות

סיכום מחזור 17 ב-NFL

מאת צוות הופס פוטבול: יאן מלניקוב, רביב פייג ויניב שושני.

עוד מחזור דרמטי ואיכותי עבר על ליגת ה- NFL, ורגע לפני סיום הליגה הסדירה תמונת הפלייאוף התבהרה יותר עם קבוצות שהבטיחו הופעה מול קבוצות שיצאו מהתמונה, עם כמובן משחקים מרתקים שמוכרעים בדקות ובשניות הסיום. אז בלי השתהויות מיותרות, בואו נראה מה עבר על הליגה במחזור ה-17 והלפני אחרון.

בולטימור רייבנס (8-8) – לוס אנג'לס ראמס (4-12) 20:19
את המחצית השנייה פתח מתיו סטאפורד עם פאמבל שהפך לאיבוד השלישי שלו במשחק, כשהראשון מביניהם הוחזר לט"ד. נראה היה כאילו הראמס בדרכם להפסד מול קבוצה פצועה שסיימה את העונה באופן מעשי. אבל לבסוף בולטימור הוכרעה על ידי כוח האש העדיף בהרבה של מוליכת ה-NFC מערב, בשני צידי הכדור. סטאפורד הוביל שני דרייבים רצופים לט"ד ברבע הרביעי, אחד הסתיים אצל קופר קאפ והשני אצל אודל בקהאם ג'וניור, והראמס הצליחו לחלץ לבסוף את הניצחון.

ט"ד שווה זהב

ניו יורק ג'טס (12-4) – טמפה ביי באקנירס (4-12) 28:24
במשחק בו הג'טס כבר היו ביתרון 14 נקודות על טום בריידי והאלופה, רק כדי לאבד אותו לבסוף עם ט"ד ממרחק 33 יארד כשנשארו רק 15 שניות על השעון, האירוע המדובר ביותר לא קרה על המגרש. כנראה שאחרי הכל, בריידי לא היה צריך את אנטוניו בראון, שנטש את המשחק כשהבאקס היו בפיגור 24:10, כדי לצבור 18 נקודות רצופות ולמשוך את הניצחון היישר ממלתעות ההפסד. מדד סבירות הניצחון של ESPN נתן לג'טס 99.9 אחוז לנצח את המשחק לפני שבריידי מצא את סיריל גרייסון לט"ד, במהלך שהזכיר לפחות במעט את המשחק נגד הריידרס בעונה שעברה.

ניו אינגלנד פטריוטס (6-10) – ג'קסונוויל ג'גוארס (14-2) 10:50
הפטריוטס קיבלו את היריבה המושלמת לסיום המשברון הקטן שלהם. לאחר שני הפסדים רצופים, ניו אינגלנד פגשה קבוצה רעה ועשתה לה מה שקבוצות טובות עושות. טרבור לורנס, במשחק מאכזב נוסף, לא הצליח להתמודד מול ההגנה של בליצ'ק, ובצד השני הפטס היו יעילים להחריד, עם 227 יארד ושלושה ט"ד של מאק ג'ונס, לצד 19 נשיאות ל-107 יארד ושני ט"ד לראמונדרה סטיבנסון.

סינסינטי בנגלס (6-10) – קנזס סיטי צ'יפס (5-11) 31:34
ההחלטה של זאק טיילור ללכת על דאון רביעי מקו היארד, כאשר שער שדה מעלה אותו ליתרון ומשאיר לפטריק מהומס כ-50 שניות ללא פסקי זמן לענות, כמעט והטילה צל גדול על שאר המשחק – שהיה אחד הטובים העונה, ולו בזכות איש אחד, הלובש מספר 1. ג'מאר צ'ייס תפס 11 כדורים ל-266 יארד ושלושה ט"ד, בהופעה היסטורית שמוכיחה מעבר לכל ספק שהוא לא רק שייך לליגה, אלא אחד מכוכביה בשנה הראשונה שלו בלבד. ג'ו בורו נראה כמו הדבר האמיתי בשנתו השנייה בליגה ואחרי חזרתו מהפציעה, כאשר השלים 30 מ-39 מסירות ל-446 יארד וארבעה ט"ד. בצד השני, פטריק מהומס הבריק כהרגלו, והצ'יפס כבר הובילו 28:14 ברבע השני. אבל המחצית השנייה הייתה בעייתית עבור הצ'יפס במגוון מישורים, וההפסד הזה עלול לעלות להם בשבוע מנוחה ובפגיעה קשה בסיכוייהם לחזור לסופרבול.

שתי שניות לפעמים מרגישות כמו נצח…

שיקגו ברס (10-6) – ניו יורק ג'איינס (12-4) 3:29
המהלך הראשון של המשחק היה סטריפ-סאק של רוברט קווין, שהוחזר כמעט כל הדרך לט"ד. אך אפילו זה לא יכול היה להעיד כמה רע בדיוק זה יגמר. התקפת המסירה של הג'איינטס סיימה את המשחק עם אותה כמות של השלמות וסאקים, כאשר לרשות מייק גלנון נרשמו 24(!) יארד במסירה לצד ארבעה סאקים לסך כולל של 34 יארד, כך שבסך הכל סיימה ניו יורק את המשחק עם עשרה יארד שליליים במסירה. ההתקפה של שיקגו, עם אנדי דולטון ושתי החטיפות שלו, נראתה פנומנלית בהשוואה לארבעת האיבודים של גלנון (שני פאמבלים ושתי חטיפות). קשה להבין מה רואה ג'ו ג'אדג' שגורם לו לאופטימיות, אבל לפחות בחירת הדראפט שלהם תהיה גבוהה.

וושינגטון פוטבול טים (10-6) – פילדלפיה איגלס (7-9) 20-16

אחרי כמה שבועות של משחקי will they won´t they   קבוצת הפוטבול של וושינגטון מסיימים את הדרך לפלייאוף בקול ענות חלושה, כשהם נכנעים לפילדלפיה במחצית השניה של המשחק לאחר שהובילו כמעט 3 רבעים.
האיגלס הבטיחו לעצמם סופית מקום בפלייאוף עם הניצחון הזה שהגיע בצמד שערי שדה ברבע הרביעי שהעניקו להם את היתרון, ועצירת ההיל מארי של הינקי (27/36 ל247 וחטיפה) עם שניות הסיום.
למרות התחברות של  המערכים של פילדלפיה בכמה המשחקים האחרונים, ג'יילן הרטס (17/26 ל214 יארד 0 ו0 ) היה פחות פעיל בניקוד והיה זה הרץ בוסטון סקוט שמצא פעמיים את האנדזון.|


טנסי טייטנס (5-11) – מיאמי דולפינס (8-8) 3-34
מייאמי, קבוצה נוספת שפלירטטה עם הפלייאוף, חוותה איזה רנסנס מסויים בשבועות האחרונים שהצית תקווה בלב האוהדים, צנחה במפגש מול טנסי לקרקע המציאות ומחוץ לתמונת הפלייאוף.
טנסי שלטה בכל החזיתות כשההגנה שלה עוצרת את מיאמי על 3 נקודות כל המשחק וטנהיל לא צריךלעשות יותר מדי , (13/18 ל120 יארד ו2 ט"ד) כדי להית יעיל ולתת לדאונטה פורמן לתעל את דריק הנרי עם 135 יארד וט"ד.
טנסי, למרות המכה הקשה של איבוד דריק הנרי במהלך העונה, מצליחה למצוא פתרונות לנצחונות, ובעצם להגיע למצב שהיא מובילה את כל הAFC במירוץ לפלייאוף וכרגע בסיד מס' 1 עוד לפני קנזס סיטי.
במחזור הבא, והאחרון, הם כנראה גם ישמרו על המקום בראש הAFC אחרי מפגש מול הטקסאנס החלשים.

אינדיאנפוליס קולטס (7-9) – לאס וגאס ריידרס (7-9)  23-20
קרב חפירות עיקש ביותר מתרחש על שני הכרטיסים האחרונים לפליאוף, ושתיים מן המתמודדות על מקומות אלו נפגשו למשחק שיה יכול לאפשר לקולטס מרחב נשימה וללאס וגאס סיכוי ממשי להשתחל לפלייאוף.
כנראה שהריידרס רצו את זה יותר במשחק  שהתחיל חלש עבור הקולטס, משהו שהם נוטים לעשות בזמן האחרון, הם לא השכילו לנצל טעויות של דרק קאר (24/31 ל255 יארד, ט"ד ו2 חטיפות)  ורק התחילו להתאושש ואף לעלות ליתרון זעום ברבע השלישי.
אבל, כאמור, הריידרס רצו את זה יותר ולאחר תחלופת נקודות ברבע הרביעי השיווין שנוצר השאיר את הכדור אצל הריידרס עם קצת פחות מ2 דקות על השעון וזה הספיק ללאס וגאס לצעוד לשער שדה מנצח.
קרסון וונץ היה פחות במשחק הזה (16/27 ל148 יארד וט"ד) וג'ונתן טיילור אמנם נתן את התפוקה (108 יארד וט"ד ב20 ריצות), אבל זה לא הספיק.
הקולטס, למרות ההפסד, עדיין מחזיקים בכרטיס השישי לפלייאוף ומפגש שבוע הבא נגד ג'קסונוויל יכול לעזור להם לשמור על המיקום. אבל הם עדיין מאויימים מכל עבר.
לא וגאס עם הנצחן שיפרה משמעותית את גורלה והמפגש הרותח במחזור האחרון מול הצ'רג'רס, יהיה כנראה המשחק על כרטיס הפלייאוף.

והנה להן עוד שתי שניות ארוכות ארוכות

באפולו בילס (6-10) – אטלנטה פאלקונס (9-7) 15-29
הנצחון על אטלנטה, שהגיע למרות 3 חטיפות של ג'וש אלן שהתקשה לייצר משחק אוירי בשלג של צפון מדינת ניו יורק (11/26 ל120 יארד ו-3 חטיפות), מציב את הבילס בעמדה מצוינת לזכיה שניה ברציפות באליפות הבית, והבטיח הופעת פלייאוף נוספת, הרביעית במספר בחמש השנים האחרונות.

המשחק עצמו היה צמוד מאוד במחצית הראשונה שהסתיימה ביתרון נקודה בלבד לקבוצה המקומית, אבל במחצית השניה הגנת הבילס חנקה את הפלקונס, השאירה אותם על אפס נקודות כל המחצית, ודווין סינגלנטרי חתם את התוצאה עם גיחת 4 יארדים לאנדזון, וסגר את המשחק עם 110 יארדים ושני ט"ד בריצה.

בצד המפסיד מאט ריאן ניסה והשתדל, אבל 5 סאקים עליו היו יותר מידי, והפאלקונס מודחים רשמית מתמונת הפלייאוף.

משחקים בשלג (תמונה: billswire.usatoday.com)

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (7-9) – יוסטון טקסנס (12-4) 7-23

את המשחק מול הטקסנס סיימו בסאן פרנסיסקו ברגשות מעורבים. מצד אחד ניצחון שמקרב אותם לפלייאוף, אולם מצד שני הכרטיס עדיין לא ביד, ונשאר להם משחק בחוץ מול הראמס החזקים, שישמחו לנקום בניינרס ולהדיח אותם מהפלייאוף.

בשורות הניינרס טריי לאנס פתח את המשחק בפעם השניה בקריירה הקצרה שלו, וניפק משחק לא רע בכלל של 249 יארדים, שני ט"ד במסירה, נחטף פעם אחת ורייטינג של 116. הגנת הניינרס שיחקה טוב וחזק, סיימה מחצית שניה ללא ספיגת נקודות, וממשיכה את השיפור במשחק כנגד התקפת הריצה של היריבה.

הטקסנס החזיקו מעמד מחצית אחת, אבל נכנעו לקבוצה עדיפה מהם. זה לא היה היום של הקווטרבק דיוויס מילס, וללא רץ אחורי שיוריד ממנו עומס הוא נראה די אבוד, בעיקר במחצית השניה.

כל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, טריי לאנס (תמונה: ninernoise.com)

לוס אנג'לס צ'רג'רס (7-9)  – דנבר ברונקוס (9-7) 13-34

כאשר הצ'רג'רס מצליחים לעצור את משחק הריצה של היריבה, בעיקר של קבוצות ריצה טובות כגון הברונקוס, הם בעמדה טובה לנצח את המשחק. הצ'רג'רס פתחו עם ט"ד כבר בדרייב הראשון של המשחק, ולא הסתכלו לאחור עם פער שהלך ותפח ככל שהמשחק התקדם.

ג'סטין הרברט היה סולידי עם 237 יארדים ושני ט"ד, אוסטין אקלר הוסיף עוד 112 יארדים משולבים וט"ד אחד בריצה, ומסדרים לנו משחק על כל הקופה בשבוע הבא בלאס ווגאס.

הברונקוס לא היו יריב הולם במשך כל המשחק, ועם הפסד שלישי ברציפות עפים סופית מתמונת הפלייאוף, ויישאר להם רק העונג להרוס ליריבה המושבעת מקנזס סיטי במחזור הבא.

ניו אורלינס סיינטס (8-8) – קרוליינה פנת'רס (11-5) 10-18

בשיניים, בציפורניים, ואיכשהו הסיינטס משאירים לעצמם סיכוי סביר להשיג את הכרטיס האחרון לפלייאוף ב- NFC.

המשחק היה בסימן הגנתי, בעיקר מצד הסיינטס, שלמזלם היה להם את אלווין קאמארה במהלכים החשובים, כולל תפיסת ט"ד מכריע באמצע הרבע הרביעי, שממנו הפאנת'רס כבר לא חזרו.

טייסום היל סיים משחק סביר עם אפס איבודים, וכהרגלו הוסיף עוד כמה ריצות קריטיות, וסיים כרץ המוביל עם 45 יארדים על הקרקע.

ומה נאמר על סאם דארנולד האומלל, שקיבל הגנה מחפירה מקו ההתקפה שלו, הופל לא פחות משבע פעמים, וכתוצאה מהלחץ הבלתי פוסק גם איבד שני כדורים. הפאנת'רס מציגים קריסה לתפארת בחצי השני של העונה, וזה עוד אחרי פתיחת עונה נאה של 0-3.

האייס של הקבוצה, קאמארה (תמונה: si.com)

סיאטל סיהוקס (10-6) – דטרויט ליונס (1-13-2) 29:51
תוצאת המשחק הייתה פחות מעניינת מהפיכתו האפשרית לציון דרך – משחק הבית האחרון של ראסל ווילסון ו\או פיט קארול בסיאטל. אם זה אכן היה הסוף, הסיהוקס נתנו הדרן הולם שהזכיר קצת את ההתקפה האדירה שהייתה להם עד לא מזמן. רשאד פני המשיך את השיקום שלו עם 25 נשיאות ל-170 יארד ושני ט"ד, ווילסון היה יעיל למדי עם 20 השלמות מ-29 מסירות ל-236 יארד וארבעה ט"ד, שלושה מהם לדי. קיי מטקאף. ההגנה אמנם אפשרה לטים בויל 29 נקודות, אבל גם חטפה לו שלושה כדורים ויכולה להיות מרוצה בהתחשב בהפרש הניצחון.

דאלאס קאובויס (5-11)  – אריזונה קארדינלס (5-11) 25-22

4:01 דקות לסיום הרבע השלישי, שער שדה של מאט פרייטר מעלה את אריזונה ליתרון 7-22 והמשחק נראה די גמור. לא אם תשאלו את דאק פרסקוט והקאובויס, שמצליחים להתקרב עד הפרש של שער שדה ארבע דקות לסיום המשחק, רק בשביל לראות את הקארדינלס מנצלים את העובדה שלקאובויס לא נשארו פסקי זמן, קיילר מוריי פשוט מוריד ברך בשתי הדקות האחרונות, ומשיג ניצחון סופר חשוב לקראת הפלייאוף.

אחרי שלושה הפסדים רצופים, הניצחון הזה מגיע בזמן המתאים עבור הקארדינלס, ומשאיר אותם עדיין עם סיכוי לאליפות בית, אבל הם לא תלויים רק בעצמם, אלא גם מה יעשו הראמס במחזור האחרון.

אחרי שהבטיחו את ראשות הבית, בדאלאס מקבלים את ההפסד בשיוויון נפש גם משום שעם היצחון של הפאקרס אפסו הסיכויים לסיים במאזן הטוב בחטיבה, וכרגע נשאר להתחיל בהכנות למשחק הראשון בפלייאוף, שבמצב הנוכחי יהיה שוב מול אותם קארדינלס.

גרין ביי פאקרס (3-13)  – מינסוטה וויקינגס (9-7) 10-37

אם לפני המשחק עוד היה נר של תקווה במינסוטה להפתיע ולנצח את גרין ביי, באה הקורונה וכיבתה גם את בדל התקווה הזה. קירק קאזינס לא היה כשיר למשחק עקב פרוטוקול הקורונה, ומול ההגנה החזקה של הפאקרס, לא היה סיכוי לקווטרבק המחליף שון מניון, שזהו משחקו השלישי בלבד כקווטרבק פותח מאז נבחר בדראפט בשנת 2015.

הפאקרס שלטו גם באוויר וגם על הקרקע, החזיקו בכדור כמעט זמן כפול מהוויקינגס, וזכו בחסד במאזן הטוב בחטיבה, שמביא איתו את שבוע החופש החשוב אחרי עונה כה מתישה. ארון רוג'רס ניפק עוד משחק טוב, ושיתוף הפעולה שלו עם דוונטה אדאמס הוא ברמות היסטוריות, פשוט תאווה לעיניים.

הוויקינגס כאמור לא היו במשחק, את הפלייאוף הם יראו עונה שניה ברציפות רק בטלוויזיה, אולי לקראת שינויים מפליגים לקראת העונה הבאה.

פיטסבורג סטילרס (1-7-8) – קליבלנד בראונס (9-7) 14:26
השבוע הסתיים עם ההזדמנות האחרונה של מייפילד והבראונס להוציא משהו מהעונה הזו. הבראונס עשו איתה מה שאפשר לצפות מהם – תשעה סאקים על מייפילד, רק 58 יארד לניק צ'אב, ומשחק חלש במיוחד בכל אספקט שאפשר לסטילרס לברוח לניצחון שמשאיר אותה בתמונת הפלייאוף. משחק הבית האחרון, ככל הנראה, של בן רותליסברגר בפיטסבורג הסתיים, איך לא, עם 123 יארד ב-46 ניסיונות מסירה, ועם 188 יארד של נאג'י האריס ב-28 נשיאות, אחת מהן לט"ד.

איש ושחקן גדול, ביג בן (תמונה: post-gazette.com)

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. תודה רבה על הסיכום, והדבר הכי חשוב שיוצא מהמחזור הזה – הבנגאלס בפלייאוףףףףףףףףף והבטיחו ראשות בית, המשחק נגד הצ'יפס היה אחד המשחקים הטובים השנה, הצגות של שני הק"ב.

  2. תודה על הסיכום
    סוף סוף תמונת הפלייאוף מתבהרת.
    נשארו כמה מאבקי מיקום וחמש קבוצות שעוד לא הבטיחו עליה לפלייאוף

  3. תודה.
    לציין שראוי להקדיש יותר מפסק. לסיום המדהים של רות'סלברגר בפיטסבורג.
    מעבר לכך, מי שתרצה לזכות בתואר תצטרך לעבור את גרין ביי. הם נראים מדהים.

    1. רות'לסלברגר ורוג'רס, שני קווטרבקים ששיחקו כל הקריירה במועדון אחד בלבד.
      הראשון כנראה יפרוש עם שתי טבעות אליפות, וכולי תקווה שהשני ישיג את הטבעת השניה השנה.

  4. עונה באמת כיפית, כן ירבו. מי שראה את הפאקרס ראה מה שהאמריקנים מכנים poetry in motion, שירה צרופה, כל מהלך בול, כל תנועה פגז, ממש לא להאמין, ולא להאמין מה קורה לוויקינגס, הם עוד היו בתמונה באיזה שלב. מהצד השני, הקאובויז פספסו הזדמנות נהדרת לעשות מהפך מהפך, והג׳טס… אוי הג׳טס. לא צריך את ההגנה שלהם להזכיר לנו כמה בריידי גדול, חבל כפול. לי כואב על הפנת׳רס, קבוצה שפתחה את העונה עם כל הכלים לדבר בצמרת אבל ירדה לקרקע מהר מדי ולא הצליחה לחבר שני משחקים. מצד שני מרשים מאוד הצ׳יפס שדווקא פתחו גרוע, והיה נדמה שזהו, הליגה פצחה את מהומס אבל הוא הפך את הסיפור על ראשו כמו ענק ומה שלא יקרה איתם בעונה הזו או בכלל, זה הציר שעליו הסיפור שלו יכתב.

  5. תודה על הסיקור.
    בנגלס-צ'יפס היה חתיכת משחק, היה לבנגלס הרבה מזל בדאון האחרון, יש מצב שהיו צריכים ללכת על בעיטה אבל זה כבר היסטוריה.
    הפאקרס נראים טוב, מאוזנים ולא מסתמכים על קסמים מהqb שלהם. מצד שני בכל השנים של רוג'רס זה התחבר רק להופעת סופרבול אחת ויש איתו בחטיבה qb שהוא כמעט תמונת מראה מהבחינה הזאת.
    קאמבק מרגש והכל לבריידי, אבל כל זה נדרש כדי לנצח בקושי את הג'טס? וAB???

כתיבת תגובה

סגירת תפריט