ראש בראש! דוראנט או דוקטור-ג'יי?/ רותם אלרן ושחר אלוני



ג'וליוס ארווינג (דוקטור ג'יי)/שחר אלוני


אז קודם כל יש לי הרבה כבוד לדוראנט, הוא שחקן מעולה ועשה עד כה קריירה גדולה.
לדעתי בשלב הזה הקריירה של הדוקטור יותר מרשימה, ואני מאחל לדוראנט שבשנים הבאות ישתווה אליו ויעבור אותו.
כמובן אצל הדוקטור לוקחים את כל הקריירה, גם ABA וגם NBA.

כמה נתונים:

3 אליפויות (2 ככוכב ראשי, ואחת עם מוזס עם 4-0 בגמר על קארים ומג'יק).
את השנים ב NBA הוא העביר במקביל לכמה מהגדולים של כל הזמנים (קארים, מג'יק, בירד, ואחרים).
16 עונות בליגה, 16 פעמים אולסטאר
6 פעמים MVP בעונה הרגילה או בפלייאוף.
חבר קבוצת כל הזמנים ב ABA ו 50 הגדולים ב NBA.
בעונת הרוקי היה ראשון בליגה בריבאונד התקפה.
9 פעמים חמישית עונה ראשונה 3 פעמים חמישיה שניה. פעם אחת חמישית ההגנה.

מעל 30000 נקודות ! (רק 7 שחקנים בתולדות הליגה קלעו יותר)
במועד פרישתו היה הראשון בהסטוריה גם בחטיפות.
יותר מ 10500 ריבאונדים ו 2000 חסימות וחטיפות.
נתונים שמציבים אותו כאחד השחקנים עם הקריירה הטובה אי פעם.

מעבר לזה, ד"ר ג'יי וקארים היו הסמלים של הכדורסל המודרני (כמו שאריק איינשטיין זיהה).
הדוקטור הגיע לליגה מהמכללות, שם היה בין הבודדים בהסטוריה שסיים עונה עם ממוצע של מעל 20 נק' ומעל 20 ריב' במשחק (32.5 , 20.2).

הגעתו לליגה ומאוחר יותר ל NBA חוללה מהפך תודעתי בחשיפה של הכדורסל לקהלים רבים. הדוקטור היה במידה רבה שגריר המשחק בזכות הנוכחות הכריזמטית והחיובית שהביא לכל מקום, והיה מקובל כקונצנזוס על שחקנים, מאמנים אוהדים ושדרנים. הוא אף היה השחקן השחור הראשון שהיווה מודל לחיקוי לשחקנים לבנים ולילדים שהחלו לשחק כדורסל. והשחור הראשון שקיבל חוזה פרסום מסחרי בליגה (מקונברס).

הוא היה הפנים של הליגה ביחד עם קארים למשך עונות רבות, ובמשך רוב הקריירה היה השחקן מספר 1 או 2 או 3 בעולם.

בנוסף לכל, הוא הביא איתו גם מהפכה בסגנון המשחק. עד לתקופתו ההתקפה היתה בנויה בעיקר על מהלכים ארוכים שבנויים על תבניות מסוימות שהקבוצה תרגלה באימונים. הדוקטור היה הראשון שהביא את הביטוי האישי והאתלטי לשחקני חוץ (גארדים –למרות שהיה בעצם סמול פורוורד) ובעצם המציא מחדש את סגנון המשחק והעמדה.

הוא הביא איתו וירטואוזיות, התבססות על כניסות לסל ואתלטיות, אסתטיקה ויכולת אלתור באוויר כולל הטבעות יצירתיות והעברת כדור מיד ליד תוך כדי ריחוף. כל זה מובן מאליו היום, אך לא היה קיים כמעט כשיטת משחק של שחקן בליגה עד אז.
הוא בעצם הביא את סגנון המשחק של משחקי הרחוב ושילב אותו בליגה (היו כאלה שעשו זאת לפני כן, אך רק מהתקופה של הדוקטור זה הגדיר מחדש את העמדה).

נראה לי שגם מבחינת נתונים אישיים (3 אליפויות, סך נקודות, אולסטארים ובחירות) הוא עולה בשלב זה על דוראנט המצוין. וגם במידת השפעתו על הכדורסל ועל הליגה הוא עולה עליו.


ולמי שתהה מאיפה הכינוי "הדוקטור", מפה –





קווין דוראנט/ רותם אלרן

השחקן אשר בחרתי לכתוב עליו בדיון זה הוא קווין דוראנט, ולמרות שהקריירה שלו טרם הגיעה אל קיצה, אני רואה אותו כבר עכשיו כשחקן גדול יותר היסטורית מהדוקטור, וזאת מבלי להוריד מגדולתו הבלתי מעורערת של האחרון.

אתחיל מהרזומה העשיר של KD:
רוקי העונה.
מקום 24 בכמות נקודות קריירה ב-NBA.
זכייה אחת בתואר ה-MVP.
2 אליפויות, בשתיהן זכה ב-FMVP.
6 פעמים בחמישיית העונה הראשונה, 3 פעמים נוספות בשנייה.
11 פעמים אולסטאר.
הוביל את הליגה 4 פעמים בנקודות בממוצע למשחק, כשנכון לנקודה זו בעונה הוא מוביל גם השנה.

כפי שניתן לראות ובדומה לארווינג, גם ארון התארים של דוראנט לא לוקה בחסר כשהוא מחזיק בתואר MVP לצד שני תארי מצטיין הגמר, נכנס לאולסטאר 11 פעמים ואל חמישיות העונה השונות 9, והנתון האחרון גם הוא קריטי לקייס שלו, כשהוא מציג את היציבות, הגיוון והדומיננטיות של הסקורינג שהפורוורד הציג מאז כניסתו לליגה.

אחד הדברים שיש להכיר בהם בראש ובראשונה כשמשווים בין שני השחקנים העצומים הללו הוא חוזקה של הליגה בזמן ששיחקו בה. הדוקטור היה אחד מהשחקנים הדומיננטיים כבר כששיחק בליגת ה-ABA והמשיך בקו זה גם כשהגיע ל-NBA, הליגה הנוצצת מהשתיים, אך חלק גדול מכך גם היה תלוי ברמת התחרות שפגש. אמנם באותם ימים שיחקו בליגה אגדות ששלטו בליגה ביד רמה, ולמרות זאת, התפתחות של יעילות, שיטות הגנתיות יעילות יותר ויכולת פיתוח שחקנים הובילו לליגה שמשתפרת ככל שהזמן עובר. ההישגים של ארווינג הם מרשימים, אך חשוב לזכור שבעונת האליפות היה לצידו את מוזס מאלון, גבוה אגדי בפני עצמו והשחקן שהוביל את הקבוצה בכמות הזריקות והנקודות באותה עונה.

דוראנט מציג רשימת תארים והישגים מכובדת שסביר להניח שרק תמשיך לצמוח לאור היכולת אותה הוא מציג כרגע, והעובדה שהוא הגיע להישגים אלו בליגה חזקה יותר ובעלת רף כישרון גבוה מזה שהיה קיים לפני 40 ו-50 שנים הם משמעותיים בהסתכלות על הישגים אלה. דוראנט מיקם את עצמו כאחד מהסקוררים המחוננים והמוכשרים ביותר שאי פעם עלו על מגרש NBA, והוא ממשיך להוכיח את זה גם אחרי פציעה קשה כשהשנה הוא מוביל את הליגה בממוצע הנקודות למשחק.

ההחלטה לעבור לווריורס עשויה להצטייר כהחלטה שפוגעת בערכיו של הספורט ושמורידה את רמת התחרותיות, אך בסופו של דבר כמעט ואין שחקנים ברמה היסטורית כל כך גבוהה שזכו באליפות ללא שחקן שגם הוא גבוה בדירוג ההיסטורי – לג'ורדן היה את פיפן, ללברון את וויד וקיירי, למג'יק את קארים ולקארים את רוברטסון, וכך הרשימה ממשיכה. ההחלטה הזו לא מצטיירת בצורה חיובית כלפי חוץ, אך אני מאמין שהרמה אותה הציג ומציג דוראנט, לצד כך שהוביל את אוקלהומה למקומות אליהם לא הצליחה להתקרב מאז עזיבתו והעובדה שייתכן שהוא הסקורר הטוב ביותר ששיחק בליגה, כשהוא מסוגל להכניס את הכדור לסל מכל טווח וכמעט בכל דרגת קושי של זריקה, מבדילה אותו מהדוקטור וממקמת אותו גבוה ממנו בדירוג כל הזמנים, גם אם מסתכלים על דירוג זה בנקודת זמן זו.

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. קודם כל תודה רבה.
    מעניין וכיף להגיב על פוסט כזה .

    "ההישגים של ארווינג הם מרשימים, אך חשוב לזכור שבעונת האליפות היה לצידו את מוזס מאלון, גבוה אגדי בפני עצמו והשחקן שהוביל את הקבוצה בכמות הזריקות והנקודות באותה עונה"

    בהמשך הפיסקה הזו היית צריך לכתוב על אחת הקבוצות החזקות בהיסטוריה אליה הצטרף דוראנט בעלת המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה לעונה סדירה…
    לא בפסקה חדשה…

    'גם היה תלוי ברמת התחרות שפגש. אמנם באותם ימים שיחקו בליגה אגדות ששלטו בליגה ביד רמה, ולמרות זאת, התפתחות של יעילות, שיטות הגנתיות יעילות יותר ויכולת פיתוח שחקנים הובילו…"

    פעם היה מותר להגן…להרביץ…עד השנה ב4-5 השנים האחרונות החוקים היו ביזיוניים ולא נתנו להגן.

    אגב זו רק דעה תודה לכם
    מעניין וכיף של בוקר.

  2. שמח לראות טור על כל אחד מהענקים הללו. אבל לדעתי אין מקום להשוואה בכלל. הם אפילו לא באותה עמדה. בכל מקרה בסוף הקריירה נוכל להעריך סופית את דוראנט שעדיין מככב ביג טיים.

  3. תודה רבה
    ממליץ לשלוח את הטור לד"ר ג'יי, אפילו הוא לא יאמין שמשווים אותו לדוראנט…
    אגב הפערים בנתונים ביניהם מתחדדים בפלייאוף.
    לדעתי המחשבה שד"ר ג"י יותר טוב מדוראנט איננה לקוחה מעולם הכדורסל, כי אם מעולם הפסיכולוגיה של העדפת העבר במעין נוסטלגיה.
    גם אני לפעמים נזכר בערגה בראנץ' ספרדי כפול שהייתי דופק מידי פעם, זה לא אומר שאני חושב שהראנץ' היה (או עודנו) טוב יותר מהמבורגר של הויטרינה למשל…

      1. ב – land of basketball עשו השוואה ביניהם לאחרונה והנתונים בבירור לטובת דוראנט.
        בלי קשר, אני מייחס לטאנדם mvp-fmvp חשיבות אדירה, וללא שילוב ביניהם שחקן לא יכול להיכנס ל-top 10.

            1. הם השוו רק 2/3 קריירה של הדוקטור (בלי ABA).
              2 אליפויות היו ב ABA, ראה למעלה את המספרים. ברור שאם מורידים לו את השליש הראשון (וכנראה הכי חזק) של הקריירה אז הוא כבר קצת מתחת לדוראנט.
              סכמתי את הכל כמובן, אחרת אין בסיס להשוואות

  4. לדוקטור ג'יי אין שלוש אליפויות. יש לו אחת וגם היא בתור הקובי של שאק
    עם כל הכבוד, גם אז, האיי.בי.איי היתה ליגה נחותה משמעותית מאחותה הגדולה ולקרוא לזה 'אליפות' זה לא רציני

    1. תודה אבי, אין אינדיקציה שה abaהיתה פחות טובה. מי שעבר באיחוד הצליח באותה מידה. כן אפשר לומר שכשיש שתי ליגות יש שתי אליפויות. אבל אז כל האליפויות בזמן שיש שתי ליגות הן באותו משקל

  5. נכון שהד"ר התמודד מול הגנות פחות יעילות מהיום אבל חשוב לזכור שהן היו יותר אלימות מהיום ובנוסף רמת האימון שלו עצמו הייתה נמוכה בהרבה מהמעטפת של דוראנט, כולל תזונה וקפיציות הנעליים.
    בנוסף
    גדול בכדורסל זה לא רק סטטיסטיקה
    זה גם שואו ודרך התנהגות מלהיבה מסויימת.
    הדוקטור התנהג כמו דוקטור.
    דוראנט מתנהג כמו ילד קטן מוכשר ומפונק.
    אין מה להשוות בכלל לדעתי
    🙂

  6. מבחינה אישית אין מה להשוות לדוקטור לא היה קליעה. הוא היה אתלט על לאותה תקופה.
    דוראנט שחקן בכמה רמות יותר טוב אבל זה עידן אחר.
    הדוק שיחק מול הגנות שיכלו להרביץ היום אסור בכלל להיות קרוב למתקיף כל שפשוף שנוצר זה עבירה ודוראנט קנה את האליפויות שלו. דוראנט קרי וקליי זה לא כוחות זה כמו לשים את יאניס אמביד ודוראנט יחד (אופס הם יהיו במזרח באולסטאר).
    בכל אופן דוראנט מעליו

  7. יש חוסר הוגנות בסיסית להשוות שחקנים מהעבר שאף אחד לא ראה או מעטים מאיתנו ראו לשחקנים היום.
    בהינתן חוסר ההוגנות הזאת אני עם דוראנט שבעייני הוא אחד משלושת השחקנים הכי טובים ששיחקו אי פעם בליגה (מייקל סטף ודוראנט). וכן ראיתי את שאק בירק מג'יק ג'ונסון כמובן לברון ועוד כל מיני ראשמורים למינהם.
    מניח שרוב אלה שמזדהים עם לברון יבחרו בדר ג'יי. אבל דוראנט הוא אחת משלושת מכונות ההתקפה הכי קטלניות שהיו בליגה (חוזר למייקל וסטף) והוא גם שחקן הגנה טוב.
    דר ג'יי זה משהו שגדלנו עליו אבל הוא היה אתלט על אבל בטח שלא היתה לו את הקליעה של קיידי לכן קיידי הבחירה שלי.

    1. תודה , בחירה סבבה,
      תכלס אי אפשר להשוות לרוב גם באותה תקופה, זה כמו שאתה אומר הולך לפי מה שכל אחד רואה מבחינתו

    2. Thetroll
      צריך לפי דעתי להתייחס לדוקטור ממיזוג הליגות ששם הוא הוביל את פילי לכמה גמרים והפסיד, אבל היה mvp פעם אחת.
      דוראנט שחקן יותר מוכשר ולא אתווכח כלל עם מי שרוצה להגיד שהוא המוכשר ביותר שהיה מאז ומעולם, אבל כמות ההישגים שלו מעט פחות טובה מהדוקטור, זכייה באליפות ככוכב ראשי ועוד איזה mvp אחד והוא משאיר אותו מאחור.
      לגבי סטף הוא מכונת קליעה יותר ממכןנת התקפה.
      בפלייאוף יציבות הקליעה שלו יורדת בבירור.

      1. מסכים. במיוחד לגבי נושא הפליאוף של סטף. אני ממש מעריך אןתו אבל חושב שיש לו איזה מחסום פסיכולוגי. כל פעם שצריך להוכיח משהו או כשהכסף על השולחן כמו שאומרים הוא קצת מאבד את זה. לדוגמא שבירת השיא של ריי אלן. התחיל לפספס בכמויות לא אופייניות. או בגמרים שבסופו של דבר לא זכה ב fmvp. חובת ההוכחה עליו בקיצור ומעניין אם יש לא את זה. השנה הזאת תקבע הרבה. המון תודה .

  8. חבר'ה. אני אוהד של דוקטור ג'יי, עוד מהימים ששידרו אותו בשחור לבן בערוץ הראשון באיחור של שבועיים, ואני לא מצליח להבין את ההשוואה:
    במה הם דומים?
    1.96. מול 2.11
    האיש ששינה את הצורה שמשחקים כדורסל והיה הפנים של אמריקה במשך 2 עשורים שכתבו עליו שירים וסרטים
    מול הפקיד המצטיין. מי שהצליח רק בקבוצת כוכבים מוכנה (אה כן וסחב את נבחרת ארצות הברית על הגב).
    האיש עם הקלאסה או הפרצוף של הבאסה.
    מי שמהמשחק המרגש שלו שינה את חוקי המשיכה מול האיש ששינה את חוקי ההחתמה.
    דוראנט הוא התלמיד המצטיין, הדוקטור הוא המדען המבריק.

  9. לדעתי כרגע אין מקום להשוואה בכלל. בוא נראה עד כמה דוראנט יתבגר וכמה הישגים יהיו לו עד סוף הקריירה. אם יצליח להפוך לשחקן שלוקח את קבוצתו לאליפות ויותר מפעם אחת (ולא, הווריורס לא נחשבים. תעשו לי טובה) אז לדעתי הוא ועבור ללבל של הגדולים. עד אז, סקורר מהמוכשרים שראינו בליגה. בעיני במשבצת של סטף ג'ורדן ובראיינט מבחית סקוררינג. אבל לא מעבר.

  10. יש את סוגיית בדורות השונים (קשה לי לשפוט שחקנים ששיאם היה בשנות ה-60 או ה-70),
    ויש בוכייה משמעותית לא פחות –
    הדוקטור בשיאו שיחק ב-ABA, כך שקשה עוד יותר לקבל מושג מלא על גדולתו.
    .
    אסכם בפשטות (לטעמי, ןלדעתי האישית וסובייקטיבית) –
    .
    אני בוחר בלארי לג'אנד לפני מי מהצמד …
    .
    תודה, חברים.
    לעילא ולעילא.

    1. תודה עמיחי, האמת שלדעתי דוראנט שחקן יותר שלם, למשל קליעת שלוש וכד'
      בסך הקריירה העדפתי את הדוקטור, בשל השגיו. דוראנט גם הוא עם קריירה טובה ומאחל לו שהפרויקט בברוקלין יצליח להניב אליפות גם כן

  11. הכריזמה הכריזמה.
    דוקטור יש אחד. דוראנט אחד מהרבה כוכבים בתקופה הנוכחית.
    על דוראנט ידברו מעט עוד 40 שנה, את הדוקטור עדיין זוכרים

  12. הם כרגע באותו לבל (שהד"ר מעט מוביל), אבל שנתיים דומיננטיות של דוראנט אמורות לשים את דוראנט מעליו.
    אחלה השוואה.

    1. בכיף , תודה, בקריירה נראה לי שהדר' מעליו במעט כרגע, דוראנט צריך עוד אליפות או שתיים, בחירות לחמישיית העונה ונקודות ויוכל להשתוות או לעבור, אבל זה לא פשוט

  13. בס"ד
    שלום עליכם
    כרגע, הד'ר מבחינתי מעט גבו יותר, אבל כוחו של דוראנט עדיין במותניו.
    נצטרך לחכות לסיום הקריירה של דוראנט.

  14. בשנתיים הקרובות יש לו סיכוי ריאלי לזכות באליפות אחת לפחות ככוכב ראשי, השנה הוא המוביל לתואר הmvp בעונה הסדירה ויהיה לו לפחות 2 בחירות לחמישיות העונה למיניהן, ככה שהוא די בוודאות יעקוף אותו אבל לא בטוח שבהרבה.
    הרבה מזה תלוי בבריאות שלו.

    1. יש מצב, לדעתי בלי אליפות אין מה לדבר. ל 30000 נק' הוא כנראה יגיע תוך כמה שנים, מאמין שישאר מספיק בריא למספיק זמן כי היום הטכנולוגיות טובות ומאריכות קריירה. MVP זה פחות קריטי בעיני (בכל אופן לדוקטור יש שישה כאלה).
      אליפות אחת דוראנט כמעט סוגר, שתיים הוא עובר

  15. לחשוב מה היה קורה אם לדורנט היה את הארדן ולא את ראס באו קיי סי (שהיום יש מי שטוענים שהוא הורס את הלייקרס ורק בגללו הם נראים כך) אני מניח שזה היה קצת יותר מ2 טבעות

    1. מסכים לגמרי, בעיני הקריירה של דוראנט מפוספסת בגלל כל מיני סיבות. הוא "שווה" בעיני עד עכשיו איזה 2-3 אליפויות כמוביל, ויש לו 2 כמצטרף לגולדן, לא שזה משנה לי, אבל זו לא אותה מורשת.
      גם יואינג, ברקלי וקרל מלון שווים טבעות בעיני, לא תמיד זה מסתדר

    2. חגי התותח,
      הכי קל להפיל על ראס שקייידי לא זכה באליפות עם אוקלהומה, היו פציעות וחוסר מזל, אבל גם דוראנט לא תמיד היו בשיאו בפלייאוף ושבק לעיתים ברגעים חשובים.
      נכון שראס לא יציב ויכול להרוס משחקים, אבל רוב שיאו של ראס היה עם דוראנט שבשיא ראס היה טופ 10 בליגה, ואץ זה שדוראנט לא הצליח באוקלהומה אי אפשר לפטור אותו כלל מאחריות.

  16. דיון מצויין. אני שראיתי את שניהם (את ד"ג ג'יי עוד כשהיה סתם 'ג'וליוס' במגרש משחקים בהמסטד, 300 מטר מביתי, כשהיה בן 14 ו-15) הייתי בוחר בד"ר ג'יי. הייתה לו אנרגיה גדולה בהרבה מאשר לדוראנט, ועל כל שלשה של קווין, אירוינג היה מכניס שתי חדירות. הניתורים שלו כשהיה ב-ABA היו המדהימים ביותר (עד היום!). היו לו רגליים ארוכות עד להודעה חדשה ומוטת זרועות של תחנת רוח. הוא היה מחזיק בכדור כמו בתפוח עץ. בלי מלהתחשב בתקופה, אילו שניהם היו תינוקות היום והייתי צריך לבחור באחד מהשניים הייתי בוחר בדוקטור.

  17. מתי בדיוק דורנט שבק? ויש לא מעט שגם כיום ידרגו את ראס טופ 30 בליגה וכמובן שיש ללברון את. Ad אז הלייקרס לשיטתך היא סופר טים? אגב ראיתי בזמנו דירוג ששם את מידלטון טופ 10. האמנם זה באמת כך?

    1. ראס מתחת לממוצע בליגה באחטזים. טופ3 או 1 באיבודים ולא שומר, אז לא חושב שהוא שחקן מוביל בליגה.
      לגבי דוראנט הוא לרוב התעלה ברגעים החשובים

  18. הכי זכור לי שדוראנט ירד ביכולתו מאמצע הסדרה עם גולדן והתקשה להתעלות ככל שהסידרה התקדמה.
    לגבי ראס, שיאו כיום מאחוריו, אני מדבר על התקופה עם דוראנט עד 2016, היו לפחות שנתיים שהיה טופ 10 בליגה, בשיאו הגופני ועם קליעה מתקבלת על הדעת.
    היה גם את איבלקה האיום ,סטיבן אדאמס בסוף הקדנציה ועוד שחקן שניים שכל שנה התווספו ונתנו בוסט מהספסל.(רגי' ג'קסון,דיון וויתרס,ספאלושה,קווין מרטין)
    אי אפשר להגיד שדוראנט חף מאשמה שלא הגיע ליותר גמרים, למרות שהיו בדרך פציעות וחוסר מזל משווע.
    שחקן ברמת הכישרון של קיידי היה צריך לעשות קצת יותר.

    1. נראה לי שהכישרון האישי העצום של דוראנט משכיח לפעמים שהוא לא מנהיג כמו הערד שבונה קבוצה ותלכיד. הוא אינדבדואליסט שמספק מעולה את הסחורה, סקורר, אבל לא מנהיג שיוצר שלם שגדול מסך חלקיו. זה מגביל את יכולתו לזכות בהרבה תארים מלבד עם גולדן. מאחל לו שיראה אליפות בברוקלין

  19. דיון מצוין.
    לא מכיר מספיק את הקריירה של הד"ר אז נמנע מלחוות דעה.
    אבל התשובה בהחלט לא חד משמעית כלפי דוראנט כפי שחלק מהמגיבים חושבים.
    אגב דוראנט, הוא בהחלט היה נחנק ב-י-ח-ד עם ווסטברוק בגלל האגואיסטיות וההירו בול של שניהם ולא בגללו.

  20. בעיני אין שום כוכבית על הfmvp של דוראנט. הוא נתן הצגות אדירות בשני צידי המגרש בשתי האליפויות הללו והאפיל על כל מי שהיה על המגרש, גם בקבוצה שלו וגם ביריבה
    ובאוק הוא סחב לבד את הקבוצה לפלייאוף כשראס היה פצוע, מה שכידוע ההיפך לא קרה.
    ברור שבגלל הקליעה האדירה והבלתי עצירה וגם בגלל היכולת ההגנתית, בניתוח קר הוא יכול לצאת עדיף על דר ג'יי, אבל זה לא עובד ככה. הדר היה אגדה. דוראנט היה ויהיה כוכב ענק, אבל לא אגדה.

  21. דיון מעולה
    לדעתי אלו 2 שחקנים שלא מוערכים כראוי מבחינה היסטורית
    ד״ר ג׳יי הגיע לליגה ופילי הפסידה לא מעט גמרים עד שמוזס מאלון הגיע לעיר
    דוראנט נכשל ב OKC ולא באשמתו
    הד״ר היה פורץ הדרך לדור המעופפים, היכולת שלו לדאות באוויר הייתה מדהימה
    מהצד השני דוראנט, כנראה שחקן ההתקפה הטוב בהיסטוריה מבלי לדעת שהוא כזה. יש לו נון שאלנטיות במשחק וחסר לו קילר אינסטינקט
    אני חושב שדוראנט לוקח את הקרב הזה בנקודות בודדות
    ולמי שאמר שהד״ר ורסטילי יותר …
    דוראנט טופ 3 כיום אם ישחק 2-3-4 והוא יכול לשחק גם בעמדה 5

כתיבת תגובה

סגירת תפריט