All Madden: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

פרידה מאגדה.

הוא כבר כמה שנים לא בעין הציבורית, אבל כשהחדשות יצאו אתמול כי ג'ון מאדן הלך לעולמו בגיל 85, הוא הותיר קהילה של מאות מיליוני אוהדים שהרגישו שחלל עמוק נפער להם בלב. לרובם, ואני בניהם, מאדן היה השער דרכו הם ראו את ה-NFL והבינו את המשחק המסובך בתבל קצת יותר טוב.

להיכל התהילה הוא נכנס בכלל בגלל תפקידו כמאמן, אחרי שלא הצליח לפלס את דרכו לליגה כשחקן. "בגיל 24 הייתי על גג העולם וחשבתי שאין לי מה ללמוד כי הייתי מאמן ראשי בג'וניור קולג'", אמר פעם על היום ששינה את חייו. "הגעתי להרצאה של וינס לומברדי וישבתי בשורה האחרונה, לא חשבתי שיש לו מה לתרום לי. אחרי ההפסקה כבר הייתי בשורה הראשונה וגמעתי כל מילה שיצאה לו מהפה".

יעברו עוד 17 שנים עד שיניף את הגביע על שמו של לומברדי, אחרי שלבעלים של אוקלנד ריידרס – אל דייויס – הספיקו שנתיים בלבד בקבוצה כדי לראות בו את הדמות שתביא סוף סוף את האליפות לחור השחור. הוא עשה את זה בעונת 1976, כאשר הוביל קבוצה עם שמונה חברי היכל התהילה לאליפות ועזב את הקווים שנתיים מאוחר יותר עם מאזן של 103 ניצחונות, רק 32 הפסדים (ו-7 תוצאות תיקו) ו-75% אחוזי הצלחה בקריירה – טוב יותר משל לומברדי. אבל האגדה של ג'ון מאדן, החלה לגדול דווקא אחרי שפרש.

עד להעסקתו ב-1979 ב-CBS פרשנות הפוטבול היתה יבשה וסיפקה בעיקר "דיבורי מאמנים" (Coaches talk) שעברה מעל הראש של רוב הצופים בבית. הוא פישט את המשחק והכניס הרבה הומור, כאשר השידורים שלו הפכו לחובת צפייה בכל בית אמריקני (וגם בישראל).

כשבחר את הרכב ה-All Madden שלו (קריצה לנבחרת "האול אמריקן" בקולג'ים) עולם הפוטבול עצר את נשימתו, כי כל שחקן רצה להיות ברשימה הזאת. ולא, היא ממש לא היתה הרשימה הרגילה שהייתם מקבלים, כאשר בשנה אחת בחר בשבעה Nose Tackles כי הרגיש שהם לא מוערכים מספיק על ידי הציבור הרחב.

אבל כל זה היתה רק ההכנה לקראת המשחקים של EA Sports שהכניסו אותו לכל בית, והפכו את הספורט לתופעה בין לאומית, שה-NFL גוזר עליה קופון עד היום. הוא היה כל כך מזוהה עם המשחק, שחברת משחקי המחשב הצעירה החליטה לשים אותו על העטיפה, ולא שחקן מוכר, כי הפופולריות שלו היתה בשיאה.

עם זאת, מה שרבים יזכרו לו לנצח הוא הפחד המשתק שהיה לו מטיסות (בעקבות תאונת מטוס שהרגה 16 מחבריו לקולג'). בשיא ההצלחה שלו כשפרשן את משחקי המאנדיי נייט, הוא היה נוסע ברחבי ארה"ב באוטובוס המיוחד שבנו לכבודו, שהפך לסימן ההיכר שלו: "אני לא מפחד לטוס", היה אומר, "אני רק מפחד למות".

בשידורי ספורט אמריקאי תמיד מקפידים על שלושה תפקידים: שדר, פרשן ואיש צבע. מאדן אומנם הכניס המון צבע לשידור, אבל היה פרשן חד שידע להעביר את המשחק בפשטות לקהל בבית שרובו מעולם לא לבש מדי פוטבול. הוא סייע להפוך את ה-NFL למפלצת שהיא היום ומעטים יחלקו על העובדה שהוא צריך להיות בהר ראשמור של הליגה, אם יוקם כזה. תעשו לעצמכם טובה, לכו לצפות באחד השידורים שלוץ  

*

כמה היה מתקדם מאדן? כדאי לראות את הקליפ הזה, שמדבר על זעזועי מוח. הרבה לפני שמישהו חשב להעלות את הנושא:

*

בחזרה למגרש.

1. אם יש בנאדם שירצה לקחת את הדברים שלו בחזרה, הוא מתאם ההגנה של בולטימור, דון "ווינק" מרטינדייל, כשנשאל על העובדה ששם שמירה כפולה על דבנטה אדמס מגרין ביי והאם הוא מתכוון לעשות את זה גם מול סינסנטי וג'אמר צ'ייס: "אדאמס הוא אחד משני הרסיברים הטובים בליגה, והוא לא מספר 2… אה, וגם ארון רודג'רס הוא ק"ב שיגיע להיכל התהילה. אני לא חושב שאפשר כבר להתחיל לחלק ג'קט מוזהב לג'ו בורו".

"אני לא חושב שזה היה הכרחי שהוא יגיד את זה", אמר בורו בתגובה, אבל שמר את התגובה האמיתית למגרש עצמו. הוא סיים את המשחק מול היריבה לבית ה-AFC צפון עם 525 יארד (מקום 4 בהיסטוריה) ארבעה ט"ד ןמעל ל-80% השלמה. אה, וגם ניצחון 21:41 על הרייבנס. נקמה כזאת שמורה רק לגדולים ביותר.

2. ואם כבר מדברים על גדולה, תראו את המספרים של שלושת הרסיברים המובילים שלו, פשוט שנה פנטסטית לשחקן בעונתו השניה בליגה, ושחזר מפציעה קשה בברך:

3. הליגה הקלה שוב את נהלי הקורונה, בהתאם להחלטת ה-CDC וקיצרה את תקופת הבידוד לחמישה ימים בלבד. עם זאת, וריאנט האומיקרון מתפשט במהירות בארה"ב והוביל לביטולים רבים של משחקי הבולים השונים במכללות, לכן אל תתפלאו אם תראו קבוצות שעדיין נאבקות על כרטיס לפלייאוף אוכפות נהלי קורנה מחמירים יותר.

4. המדור יוצא להפסקה קלה בהכתרת קבוצות "חמות", לאחר שהכניס את אריזונה להקפאה עמוקה. אבל אולי הסיבה האמיתית היא יכולת ניהול המשחק של קליף קינגסברי בשבועות האחרונים?..

5. הרבה ביקורת יש מתחילת העונה על הק"ב של פילדלפיה, ג'יילן הרטס. נכון, הוא לא מושלם, אבל בשנתיים שלו בליגה הוא הוכיח שיש לו תכונות שיכולות להפוך אותו לק"ב של קבוצת פלייאוף ובהחלט אפשר "לנצח איתו". גם המאמן שלו, ניק סריאני יודע את זה:

6. אגב, לא בטוח שהוא צריך שאנשים יגנו עליו:

7. אם כבר מדברים על קווטרבקים, אז ניו אורלינס פנו בשבוע שעבר לדרו בריס ובדקו האם יסכים לחזור מפרישה ולסייע לקבוצה עד סיום העונה. לאחר שהשיב בשלילה, הם נאלצו להספק ברוקי יאן בוק מנוטרדאם, כנראה שהם ידעו למה הם לא רצו לפתוח איתו…

8. החל מהשבוע הליגה מאפשרת לקבוצות שפיטרו את מאמנם להתחיל לראיין מועמדים למשרה. הדבר נועד להקל על מאמנים בקבוצות פלייאוף, שיעדיפו להתראיין עכשיו ולא לחכות לסיום העונה. עם זאת, נראה שהפיילוט לא צלח.

ראשית, הליגה מאפשרת לקיים רק שיחות זום בנות שעה אחת בלבד, כאשר הקבוצה של אותו מועמד יש זכות סירוב. לכן לא מפתיע שג'קסונוויל, הקבוצה היחידה שמחפש אקטיבית מאמן, בחרה לראיין רק שני מועמדים שנמצאים מחוץ לליגה – אקס מאמן דטרויט ג'ים קלדוול ואקס מאמן פילדלפיה דאג פדרסון. עוד מאמן לשעבר שפנו אליו, דן קווין (מתאם ההגנה של דאלאס), בחר לסרב להצעה בטענה שהוא רוצה "להתכונן לפלייאוף בשקט". אני מניח שהוא לא היחיד.

9. קווין כנראה על מה הוא מדבר, אחרי שהקאבויס הבטיחו את אליפות ה-NFC מזרח, והם מציגים את אחת הקבוצות המאוזנות שיש לליגה להציע. ניצנים של יכולות ההתקפה ראינו בשנה שעברה, עד הפציעה של דאק פרסקוט, אבל השנה בזכות שינויים שנעשו בפגרה אנחנו רואים גם את ההגנה ככוח חשוב – בראשותם של שני שחקנים שמועמדים לתואר שחקן ההגנה של השנה – טרבון דיגס ומיכה פארסונס. לקווין יש חלק מאוד גדול בזה.

10. אחרי שהפסידו בשבועות רצופים גם לניו אינגלד וגם לטמפה ביי, באפלו החזירו לעצמם את חלום הפלייאוף (והאליפות) עם ניצחון במשחק החוזר מול הפטריוטס. כוכב המשחק היה כמובן ג'וש אלן עם 314 יארד, 3 ט"ד ו-64 יארדים בריצה. הם עוד צריכים לפגוש בשני המחזורים האחרונים את הג'טס ואטלנטה, ובמידה וינצחו הם כנראה יכתרו לאלופי ה-AFC מזרח, ואולי אולי יפגשו שוב את היריבה המושבעת – ניו איגלנד – בסיבוב הראשון של הפלייאוף…

*

השבוע אין משחק ביום חמישי, אנחנו ממליצים לכם לנצל את סוף השבוע כדי לצפות באין ספור משחקי הבולים מהמכללות (כולל חצאי הגמר בין סינסטי לאלבמה ומישיגן לג'ורג'יה, שייערכו ביום שישי).

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. PhillySpecial

    30 דצמ 2021 08:41:16

    תודה רבה, פשוט נהדר.
    ג'ון מאדן אגדה אמיתית, לא חושב שאפשר למצוא משהו שלילי לומר עליו וזה נדיר.
    לא הגעתי לליגה בגלל מאדן אבל התמכרתי ונשארתי 20 שנה הרבה בזכותו.

    1. רביב פייג

      30 דצמ 2021 09:47:33

      אחד המפגשים הראשונים שלי עם פוטבול היה אי שם אני חושב ב1988 כשיצא המשחק הראשון לDOS בתואם אפל. בתקופה הזו ההבדל היחידי בין ג'ו מונטנה לג'רי רייס על מסך הCRT היה הצבע של הפיקסלים הבודדים מתחת לקסדה. אם הוא היה ירוק בהיר יותר (מונטנה) או כהה יותר (רייס).
      מאז הגרפיקה השתפרה "קצת" אבל מפלצת EA ספורט, שמאדן אחראי במידה מסויימת להפיכתה לכזו, נהייתה מכונת סחיטת כספים שאני משתדל להתרחק ממנה.

  5. Havlicek stole the Ball

    30 דצמ 2021 14:20:14

    אדיר כרגיל, תודה גדולה.
    .
    לג׳רי ווסט ואלג׳ין היה פעם את הכינוי mr inside&outside, לא?
    ככה גם ווסט ומאדן – שניהם היו Hof מובהקים בקריירה המשחק/אימון, ומאז – כנראה מהכוחות האדירים שדחפו אותו קדימה – ג׳רי מבפנים, דרך ניהול מבריק לאורך שלושה וחצי עשורים, ומאדן מבחוץ, עם השידור הקאנוני והמשחק המזוהה עם הספורט יותר מכל. תודה לשניהם.

  6. מנחם לס

    30 דצמ 2021 17:59:57

    לי היה הכבוד לפגוש את ג'ון מאדן אישית בקנט אוהיו, שם חנה האוטובוס שלו שלושה ימים לפני המשחק נגד הקליבלנד בראונס. עשיתי אז סמסטר שבתון באוניברסיטה בה רינה ז"ל, אשתי ואני, קבלנו את ה-MA וה-MS – היא בפסיכולוגיה קלינית ואני בביומכניקה. הייתה לו פוביית טיסה והוא הגיע לכל משחק חוץ באוטובוס מיוחד ששופץ והוכן עבור נסיעה כל שבועיים למקום אחר בארה"ב. הוא הגיע לבאר שהיה ידוע כבאר המועדף על מאמני אוניברסיטת קנט, והוא הגיע לשם שני ערבים ברציפות. הצגתי את עצמי כפרופסור מישראל והוא נידלק ממש. מסתבר שהוא היה שפוט על צה"ל (הוא לא ידע לומר צה"ל אבל דיבר על 'הצבא שלכם') ורצה לדעת עוד ועוד. ישבנו חצי שעה ממש כמובן עם הפרעות מאנשים שהגיעו לומק היי או לבקש חתימה – שהוא סרב בהרבה מקרים כי הוא לא אהב לחתום והאמין שזאת השטות הגדולה מהכל) ורצה שאסביר לו בדיוק את התפתחות העניינים מאז הקמת המדינה. היו שניים בהסטוריה שלי כעתונאי בארה"ב שהיו כה מעוניינים לדעת על מדינתנו: מג'יק וג'ון מדאן.

    הגדולה של ג'ון, לדעתי, הייתה שהוא אימן – ושידר – כאחד מין השורה. הוא תמיד נתן לך את ההרגשה שמה שהוא עושה זה כל כך קל ופשוט שגם אתה יכול לעשות זאת. כשנתיים או שלוש אחרי ישבתי בתא העתונאים במשחק של הניו יורק ג'טס נגד הריידרס, והוא ניכנס לומר היי לכמה עתונאים שהוא הכיר מהלוס אנג'לס טיימס וכאלה, ופתאום העיניים שלנו ניפגשו. הוא ניגש אלי ואמר "היי מל, ווטס דואינג?". כמעט נפלתי מהכסא. הוא זכר את שמי!!!

  8. שחר אלוני

    31 דצמ 2021 02:35:01

    תודה שחר
    אני לא יודע כמעט כלום על פוטבול חוץ מהמושגים הבסיסיים ושמות של 5 שחקנים מיתולוגיים, אבל הטקסט על מאדן שאת שמו לא הכרתי בבורותי, לקח אותי לגמרי

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט