סיכום שבוע 15 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג ויאן מלניקוב

מגיע להם פעם אחת להיות על השער, ליונס.

סיכום מחזור 15
שבוע של משחקים דחויים בגלל בעיות קורונה, קרבות פנים ביתיים בשפע ואחד האפסטים הגדולים ביותר בתולדות הNFL ממשיך את הנרטיב של העונה המיוחדת הזו. הכל יכול לקרות והכל פתוח.
כבר הרבה זמן לא נהניתי מעונה כל כך מטורפת כששלושה שבועות לפני סיום העונה הסדירה, הקלפים נטרפים שבוע אחר שבוע והמירוץ לפלייאוף עדיין בעיצומו.
חלק מראשי הבתים כבר די יושבים בבטחה, אבל השבוע הזה ראה גם את חלקם מפסידים בצורה מפתיעה ולא אופיינית.

כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

הערה: בגלל המבנה המיוחד של שבוע המשחקים, הפוסט הזה יהיה מתגלגל ויעודכן כשהמשחקים המאוחרים של השבוע, יתווספו בהמשך, אז שווה לחזור.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (12-2) – יוסטון טקסאנס (11-3) 30-16
כנראה אם אתה קבוצה עם בסיס ממש גרוע, גם הבאמפ האופייני לשבוע לאחר פיטורי מאמן, לא יעזור לך.
הגנת הג'אגוארס, שלפני מה שנראה עידנים, הייתה מקור לגאוות הקבוצה, נתנה לטקסאנס להבקיע יותר נקודות מכל משחק שהם שיחקו העונה מאז, ובכן, שבוע הפתיחה מול… ג'קסונוויל ג'אגוארס.
דיוויד מילס היה יעיל עם משחק של 209 יארד ב19/30 2 ט"ד וחטיפה כשהטקסאנס לקחו את ההובלה מהפתיחה. הג'אגוארס הצליחו להישאר קרוב יחסית במחצית, אבל 2 שערי שדה בלבד במחצית השניה, אחד מהם מחטיפה של מילס שסידרה להם מצב הבקעה נוח, לא הספיקו לסגור את הפער ומסירה קצרה של מילס לקוקס (102 יארד וצמד) שנלקחה 43  יארד לט"ד, בסוף הרבע הרביעי, היתה המסמר האחרון בארון.
דארל ביוול, המאמן הזמני של ג'קסונויל, אמנם השתמש יותר ברץ רובינסון שגמל לו ב75 יארד וט"ד, אבל משחק פושר של לורנס (22/38 ל210 יארד ללא) לא ממש עזר לשים נקודות נוספות על הלוח.
לורנס עם 0 ט"ד, כבר בשישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלו.  נדרשת טלטלה יסודית במועדון אם הוא לא רוצה לגמור בתור אחד הבאסטים הגדולים בNFL.



מיאמי דולפינס (7-7) – ניו יורק ג'טס (11-3) 24-31
משחק פנים בייתי בAFC  מזרח של שתי הקבוצות "האחרות" בבית   התפתח לדו קרב שקול למדיי כשהג'טס לקחו הובלה מוקדמת וסיימו את הרבע הראשון עם יתרון של 10-0 ו17-10 במחצית.
אבל המחצית השניה כבר הייתה סיפור אחר כשהדולפינס התאוששו, הצליחו להשוות ברבע השלישי, איבדו את היתרון ואף עלו ל7 הפרש בתחילת הרבע הרביעי.
דיוק ג'ונסון, שנותר הרץ היחידי הכשיר בכל הרוסטר של מיאמי, נתן יום קריירה של 107 יארד ו2 ט"ד.
אבל אז נראה שמיאמי  יורה לעצמה ברגל עם תותח הוביצר כשאחרי דרייב שנגמר בפאמבל אבוד, טואה (16/27 ל196 יארד, 2 ט"ד ו2 חטיפות) מסר לפיק 6 בחטיפה השניה שלו, והחזירו את הג'טס לתמונה.
אבל בדרייב לאחר מכן טואה מצא את דוונטה פארקר באנד זון ומיאמי חזרה להוביל.
השלוש וחצי דקות שנותרו לא היו פרודקטיביות ומיאמי חתמה את הניצחון ומשאירה תקוות פלייאוף קלושות, אבל קיימות.



באפולו בילס (6-8) – קרוליינה פנת'רס (9-5) 14-31
קרוליינה חזרה לקאם ניוטון והפנת'רס ממשיכים להפסיד. לא בטוח שיש קורלציה אבל מה שבטוח שניוטון לא הפתרון.
ניוטון עם פחות מ50 אחוז השלמה (18/38 ל156 יארד. ט"ד וחטיפה) היה גם הרץ מוביל בקבוצה עם 71 יארד וט"ד ב15 נשיאות ונראה שהוא איבד את הבטחון במשחק האויר שלו.
הגיחה של ניוטון לאנד זון בסוף המחצית באה לאחר טעות בודדת של ג'וש אלן (19/34 210 יארד, 3 ט"ד וחטיפה) שזרק לחטיפה. מלבד זאת היה לפנת'רס דרייב אחד מוצלח לנקודות בגארבג' טיים.
הבילס ניצלו את קרולינה החלשה להתאושש מההפסד הכואב מול הבריידיס בשבוע שעבר, אבל מצבם בטבלת הפלייאוף מסובך מתמיד כשהקולטס והצ'רג'רס החמים אף באף איתם במרוץ.

אינדיאנפוליס קולטס (6-8) – ניו אינגלנד פטריוטס (5-9) 17:27
רצף הניצחונות של הפטריוטס נעצר. מחצית ראשונה חלשה במיוחד של מאק ג'ונס וההתקפה, שלוותה גם בפאנט שנחסם לט"ד עבור הקולטס, הייתה אחראית להפסד החוץ הראשון של ניו אינגלנד העונה. ג'ונס מסר שתי חטיפות לא נעימות אחרי מעט יותר מחצי שעה של פוטבול, והרבע הרביעי נפתח כשהקולטס מובילים 20:0. ג'ונס כמעט הצליח להוביל קאמבק עם 17 נקודות רצופות, אך ג'ונתן טיילור, במשחק פושר עד אותה נקודה, סגר עניין עם ריצת ט"ד של 67 יארד, שהעלתה את הסך הכולל שלו ל-170 ב-29 נשיאות. בניגוד לברנדון סטיילי יומיים קודם, פרנק רייך הצליח לעבור דאון רביעי שלוש פעמים מתוך שלושה ניסיונות, ששיחקו חלק מרכזי בניצחון של הקולטס.

ניו יורק ג'איינטס (10-4) – דאלאס קאובויס (4-10) 21:6
הצרות ההתקפיות של הג'איינטס גדולות מספיק גם כשהקווטרבק הבכיר שלהם לא פצוע. עם מייק גלנון, ההגנה של דאלאס קיבלה מתנות אחת אחרי השנייה. המחליף הותיק מסר ל-99 יארד בלבד עם שלוש חטיפות, אחת מהן העלתה את מאזנו של טרבון דיגס ל-10. פרסקוט והתקפת דאלאס היו ביום לא גדול כשמצאו את האנדזון פעמיים בלבד עם 217 יארד של מספר 4, אבל זה הספיק במשחק הזה, בזכות ההגנה הדומיננטית וההתקפה היריבה חסרת התקווה.

פיטסבורג סטילרס (1-6-7) – טנסי טייטנס (5-9) 13:19
זה עוד היה נראה טוב עבור טנסי במחצית הראשונה, אותה סיימה ביתרון 13:3 ולא נתנה להתקפת פיטסבורג הזדמנויות. זה השתנה במחצית השנייה, כאשר ההתקפה של טנסי החלה לתת לפיטסבורג מה שההגנה לא נתנה. שלושה שערי שדה בעטה פיטסבורג ברבע הרביעי, כולם הגיעו ישירות מאיבודי כדור רשלניים במיוחד של הטייטנס. הסטילרס לא נדרשו לתפקד בהתקפה על מנת לנצח, כאשר נאג'י האריס צבר 18 יארד בלבד ב-12 נשיאות, ורותליסברגר צבר 145 יארד באוויר לצד ט"ד אחד על הקרקע במהלך סניק. טנסי ממשיכה לאבד גובה ונופלת מהמקום הראשון ב-AFC, פיטסבורג נשארת חזק בתמונת הפלייאוף.

דטרויט ליונס (1-11-2) – אריזונה קרדינלס (4-10) 12:30
זה היה המשחק הראשון בהיסטוריה בו קבוצה עם כמות הפסדים דו ספרתית מנצחת יריבה עם כמות ניצחונות דו ספרתית, בהפרש דו ספרתי. הליונס פשוט היו הקבוצה הטובה, הקשוחה, הממושמעת והמאומנת יותר ביום ראשון מדהים למדי, וגרמו לאריזונה להיראות כמו הקבוצה שהגיעה למשחק עם ניצחון אחד בלבד באמתחתה. ג'ארד גוף היה יעיל במיוחד עם 21 השלמות מתוך 26 ניסיונות, ל-216 יארד ושלושה ט"ד. קרייג ריינולדס, הרץ המחליף של המחליף, נשא את הכדור 26 פעמים ל-112 יארד. יותר מ-55 דקות של פוטבול עברו עד לט"ד הראשון של אריזונה, שאיבדה לגרין ביי את המקום הראשון בקונפרנס עם ההפסד הזה.

בולטימור רייבנס (6-8) – גרין ביי פאקרס (3-11) 31:30
לא רבים ציפו שבולטימור עם שלל הפציעות שלה, ובמיוחד עם זו של למאר ג'קסון, תוכל להוות יריבה עבור גרין ביי. מעטים עוד יותר ציפו שהיא תצליח להביא את המשחק למהלך אחרון ומכריע לאחר שנכשלה בדאון רביעי ו-6 במחצית המגרש שלה ברבע הרביעי בפיגור 11 נקודות. אבל עם כארבעים שניות לסיום, טיילר האנטלי מצא את האנדזון בפעם השלישית במשחק – ולראשונה באמצעות רגליו –וסידר לבולטימור הזדמנות לעלות ליתרון עם המרה מוצלחת לשתי נקודות. הוא חיפש את מארק אנדרוז, שהיה אחראי עד אותו מהלך ל-10 תפיסות, בסך כולל של 136 יארד ושני ט"ד. אך הפעם הצליח דארנל סבאג' לעצור אותו, וגרין ביי החזיקה מעמד. הניצחון הזה סידר לגרין ביי את כרטיס הפלייאוף הראשון העונה, כאשר היא הבטיחה זכייה ב-NFC צפון ועלתה למקום הראשון בחטיבה.

טמפה ביי באקנירס (4-10) – ניו אורלינס סיינטס (7-7) 9:0
טייסום היל נשא את הכדור 11 פעמים במשחק הזה, ל-33 יארד בלבד. ההתקפה של הסיינטס, בצורתה הנוכחית, לא ממש מתפקדת גם כשהנשק העיקרי של היל כן בא לידי ביטוי – אך מול טמפה וטום בריידי, זה הספיק לניצחון. כמו אהרון רוג'רס במחזור הפתיחה, בריידי היה חסר אונים מול ניו אורלינס כאשר צירף גם שני איבודי כדור להופעה לא יעילה – אם כי ראוי לציין שבמהלך המשחק הוא איבד גם את לנארד פורנט, גם את מייק אוונס, וגם את כריס גודווין (לשאר העונה). אין ספק שבריידי לא נהנה להפסיד, ומצד שני, אין ספק שכבר יש לו תוכנית למקרה של מפגש נוסף איתם בפלייאוף.


דנבר ברונקוס (7-7) – סינסנטי בנגלס (6-8) 15-10
שבוע חדש ושוב משחק עם השלכות פלייאוף עבור 2 הקבוצות ובעיקר סינסנטי שנמצאת במאבק צמוד על ראש בית הAFC  צפון ופיספסה הזדמנות למסד את מיקומה בשבוע שעבר בהפסד לסן פרנסיסקו.
ומה שקיבלנו היה משחק הגנתי עם שלושה שערי שדה במחצית הראשונה ולא פחות מ9 פאנטים.
המחצית השניה טיפה נפתחה במונחים של משחק הגנתי כבשו ברבע השלישי ט"ד בודד, אבל פספוס של שער שדה של דנבר ופאמבל אבוד של דרו לוק שהחליף את ברידג'ווטר שנפצע ברבע השלישי, חתמו את המשחק לטובת סינסנטי.
ג'ו בורו במשחק אנמי יחסית אליו (15/22 ל157 יארד וט"ד) שומר את סינסנטי זמנית בראש הטבלה בבית התחרותי,  והברונקוס פוגעים בעצמם כשכל משחק חשוב לשיפור המאזן מהמקום האחרון בבית הAFC מערב הקשוח וכדי להתמודד על הכרטיס האחרון בAFC  הצמוד מאוד.



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (6-8) – אטלנטה פאלקונס (8-6) 13-31
נראה שהניינרס למדו איך לנצח בבית כשטחנו את הפלקונס ללא התנגדות קשה במיוחד.
מלבד פאלטה אחת של פאמבל של מחזיר בעיטת הפתיחה שהעניקה לאטלנטה את הכדור על קו ה-12 של סן פרנסיסקו (והם יצאו מזה ללא נקודות!), הניינרס שלטו במשחק לאורך כל הדרך כשג'ימי גארופולו (18/23 ל235 יארד וט"ד) נותן משחק נקי ויעיל ומוביל את סן פרנסיסקו לדריב אחר דרייב של ניקוד. למעשה, גארופולו חווה את התקופה הטובה ביותר בקריירה שלו כשהדירוג PFF שלו בקרב כל שאר הק"ב בליגה בשבעת המשחקים האחרונים הוא מס' 1.
כל זאת הוא עושה בעזרת חוליית תופסים שמתגבשת לאחת הטובות מול עינינו (דיבו שוב עם ט"ד מעמדת הרץ, מס' 7 שלו העונה, שזה כבר 3 מעל השיא הקודם) , הטייט אנד הכי טוב במשחק (קיטל 6 תפיסות ל93 יארד ושיאNFL ביארדים לטייט אנד ב3 העונות הראשונות),  במשחק ריצה יעיל (ג'ף ווילסון עם 102 יארד-אטלנטה לא הרשתה מעל 100 יארד בריצה קרוב לשנה) , וכמובן הגנת ברזל.
ואכן, הסיפור במשחק היה הגנה פנומנלית שעצרה את הפלקונס ארבע! פעמים ללא נקודות בתוך 10 היארדים מהאנד זון עם 4 נסיונות לחדור.
ניק בוסה ממשיך להכתיב את הטון והמועמדות לשחקן ההגנה של השנה והקאמבק של השנה, עם סאק נוסף שמביא אותו ל15 (שני בליגה). וכשהמגרש מצטמצם ולא צריך להסתמך על הקורנרים, הגנת סן פרנסיסקו היא הדבר הטוב בNFL כרגע.
אלו אמנם "רק" הפלקונס, שהגיעו לאן שהגיעו השנה דרך ניצחונות על קבוצות חלשות יחסית, אבל גם בסיוע השופטים (ראו ציוץ מצורף), אטלנטה לא הצליחה להתקרב או לעשות משהו משמעותי במשחק.
סן פרנסיסקו אמנם רק במקום השלישי בבית הNFC מערב, אבל עם הניצחון חיזקו משמעותית את מצבם בדירג הפלייאוף,  ועתה צריכים בשבוע קצר מאוד להוכיח את עצמם שוב מול טנסי החזקה במשחק יום חמישי.



קליבלנד בראונס (7-7) – לא וגאס ריידרס (7-7) 16-14
ומק"ב אחד של סן פרנסיסקו לק"ב אחר של סן פרנסיסקו. ניק מולינס, שהיה ק"ב מחליף של גארופולו , נאלץ לקחת את ההגה של קליבלנד כשבייקר מייפילד בפרוטוקול קורנה. וזה כמעט הצליח לו.
לאס וגאס אמנם סיימה את המחצית הראשונה עם יתרון 10-0 כשקליבלנד לא מצליחה לעשות כלום מלבד לפספס שער שדה, פספוס שיתברר כקריטי לתוצאה הסופית, אבל במחצית השניה הבראונס הצליחו להתאושש ואף לעלות ליתרון עם 4 דקות על השעון, אחרי כניסה של צ'אב (23 ריצות ל91 יארד וט"ד)  ומסירה של מולנס (20/30 ל147 יארד וט"ד).
אבל למרות חטיפה של דרק קאר (25/38 ל236 יארד ט"ד וחטיפה) בדרייב הבא, הבראונס לא הצליחו לבזבז את הזמן כשהכדור היה אצלם וירדו מהמגרש אחרי 57 שניות והשאירו לריידרס כמעט 2 דקות להגיע לטווח שער שדה ולנצח את המשחק.
הריידרס בקרב קשה בבית שלהם ויכולים תאוריטית להגיע עדיין לפלייאוף וגם הבראונס באותו מצב, אבל עם ההפסד הזה הם התדרדרו למקום הרביעי בבית שלהם.



שיקגו ברס (9-3) – מינסוטה ויקינגס (7-7) 17-9
לקירק קאזינס הספיקו 87 יארד ו2 ט"ד להשכיב את שיקגו לישון.
שיקגו הולכת מדחי אל דחי והצליחה לשים רק 3 נקודות על הלוח עד שניה לסיום המשחק שבה ג'סטין פילדס המבוזבז (26/39 ל285 יארד וט"ד) קינח בט"ד ניחומים.
המשחק של הברס היה רווי טעויות, 2 פאמבלים אבודים, 3 פעמים כישלון בהמרת דאון רביעי ושער שדה מוחמץ, שגם אם לא היו עושים את השינוי בסופו של דבר אולי היו יכולים להצית איזה ניצוץ.
מאט נאגי לגמריי על הצ'ופינג בלוק.
מינסוטה במשחק מינורי, והם לא היו צריכים הרבה יותר מזה, נמצאים כעת במאזן חצוי שתאוריטית עדיין מאפשר להם דרך לפלייאוף.

פילדלפיה איגלס (7-7) – וושינגטון פוטבול טים (8-6) 17-27
למרות דחיית המשחק, טיילור היינקי, הק"ב של וושינגטון, עדיין לא יצא מבידוד הקורונה, הוחלף על ידי גארט גילברט ופילדלפיה, אפשר לומר, זכו מן ההפקר.
ג'יילן הרטס (20/26 ל 296 יארד, ט"ד וחטיפה ו-2 ט"ד בריצה) הסתמך בעיקר על הטייט אנד שלו, דאלאס גודארד שמצטרף גם הוא לרנסאנס הטייט אנדים עם 7 תפיסות ל135 יארד.
האיגלס גם פילחו את הגנת וושינגטון, שבדרך כלל מעל הממוצע, עם 232 יארד על הקרקע (131 מהם של מיילס סנדרס).
זה התחיל רע עבור האיגלס כששני הדרייבים הראשונים שלהם הסתיימו בחטיפה ובפאמבל ונקלעו לפיגור של 10 נקודות. אבל מהרבע השני הם התאוששו וחזרו כדי לנצח.
התפרצות הקורנה לא יכלה להגיע בזמן רע יותר עבור וושינגטון כשתי הקבוצות הגיעו למשחק עם מאזן שווה והניצחון של האיגלס מקפיץ אותם למקום שני בבית וסיכוי קטן אך סביר להגיע לשלב הווילד קארד בעוד וושינגטון תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה לשמר את הסיכוי הקלוש לפוסט סיזן.
אבל היי, לפחות קיבלנו פוטבול בשלישי בלילה.

משתמש ברגליים, ג'יילן הרטס



לוס אנג'לס ראמס (4-10) – סיאטל סיהוקס (9-5) 10:20
לראשונה בעידן ראסל ווילסון, הסיהוקס יפסידו יותר משחקים בעונה מאשר ינצחו. זה היה משיק רע של הקווטרבק, אחד מני רבים העונה, ובשלב זה של העונה, קשה להאמין שהפציעה היא יותר מתירוץ. שופטי המשחק אמנם פספסו עבירה ברורה על הרץ די ג'יי דאלאס, מה שמנע מסיאטל הזדמנות להשוות ברבע האחרון, אבל בשורה התחתונה, ההתקפה שלה פשוט לא הייתה טובה מספיק כדי לנצח. ההגנה, לעומת זאת, עצרה עוד יריבה על פחות מכמות הנקודות הממוצעת שלה למשחק, ולמרות עוד הופעה אדירה של קופר קאפ – 9 תפיסות ל-136 יארד ושני ט"ד – הראמס נשענו על ההגנה כדי לנצח כאן. סטאפורד וחבריו חוזרים לקרב על ראשות הבית, הסיהוקס פונים אל הלא נודע.



 


לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. אחחה סיכום, אני עדיין מנסה להבין מה קרה שם במשחק בין דנבר לסינסי😳
    לפני המחזור זה היה נראה כמו שבוע של משחקים בינוניים… עד שקיבלנו עוד מחזור משובח. מדהים איך הליגה הזאת מפתיעה ומרגשת כל פעם מחדש

  2. מה שעשה לי את השבוע היו הפיטורין של מאיירס. אף פעם לא סבלתי את הבנזונה, אפילו כשגרתי בפלורידה והוא אימן את יוניברסיטי אוף פלורידה.
    לפלקונס ההפסד הוציא אותם מהפלייאוף. לא מתמטיקלי אבל מעשית.

  3. בתור עוקב חדש מאוד נהניתי מהדרמה במשחק של הריידרס למרות כל החסרונות של הבראונס. אחרי ההפסד הנוראי לצ׳יפס כל ניצחון ולא משנה מול מי ואיך היה נחוץ למנוע התרסקות

  4. מה שתמיד הורס אותי בפוטבול הוא שמועדון מתאמן חודשים, בונה הרים של אסטרטגיות, תצלומי אוויר, חמישים מאמנים, טכנולוגיה ובסוף מנצחים מאיזה דרייב פסיכי נו-האדל בדקה ורבע מפוקס והייל מרי. אותו דבר פה, לפי הניירות, קבוצות היו צריכות לחטוף ששה טאצ׳ דאונס ולקרוס כמו עלה נידף ברוח. לא קרה, ואפילו חלק מהשחקנים המחליפים של המחליפים נתנו הופעה יפה. זה כמובן לא אומר כלום על כלום, אבל עדיין, תמיד מקסים איך דווקא בענף הכי מחושב עדיין מה שקובע זה האדם שבטנק ולא הטנק שבאדם

  5. אחלה עונה ואחלה סיקור, תודה.
    .
    הניינרס נראים כעולים על הגל וכרגע נראים כמעט בטוחים בפלייאוף. המשחקים שמצפים להם הם טנסי בשבוע הבא (מוקש?), יוסטון בשבוע שאחרי שאמור להיות V ובמחזור האחרון נגד הראמס שיש סיכוי שלא יהיה להם על מה לשחק. גם אם ינצחו רק אחד מהם, עדיין רוב הסיכויים שיגיעו לפלייאוף. האמת היא שלא רק שהם מנצחים ולא רק שהם נראים לא רע בכלל, כיף לראות אותם משחקים. ההגנה חזרה להיות אימתנית כמו לפני שנתיים וגם בהתקפה יש לגארופולו (שכמו שכתבתם, נראה ממש טוב לאחרונה) בלי סוף מטרות טובות.
    מוקדם מדי לחלום אבל מאוחר מדי כדי לא לחלום.

  6. הדבר העיקרי שמשמח אותי בעונה המרתקת הזו הוא שהפעם השדרים לא צריכים להמציא סיבות להתלהב, כי באמת רוב המשחקים חשובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט