עניין של הזדמנות / עומר בקאל

עניין של הזדמנות / עומר בקאל

בכל עונה אנחנו רואים שחקנים נפצעים, סופרסטארים מחליפים קבוצות, מועדונים משנים כיוון או שחקנים בעלי משמעות ישר מהדראפט וכשמהלך כזה קורה, דקות משחק נתפסות בצד אחד ומתפנות בצד אחר. הרכבתי רשימה לפי כמה פרמטרים במטרה למצוא את השחקנים עם הסיטואציה שמתאימה להם בצורה הטובה ביותר.

היעדר כוכב – פציעה, טרייד או חלון ההעברות. שחקן ברמת אולסטאר ומעלה שלא יהיה חלק מהקבוצה לעתיד הקרוב ואיתו נעלמו גם מספר הזריקות והדקות שיועדו לו.

מערכת – סגנון המשחק של השחקן מתאים לאופי השחקנים שנבנה סביבו או שקיים בהרכב חיסרון ברור שהוא יכול למלא.

יכולת אישית – במידה והשחקן יקבל במה גדולה יותר מבעבר האם ריאלי שהוא יעמוד במשימה.

*זוהי לא הרשימה שלי לפרס השחקן המשתפר למרות שהיא מכילה בחלקה שמות שיתמודדו על התואר, אלה רשימה שמתמקדת יותר בסיטואציה שנוצרה מאשר בפוטנציאל שטמון בשחקן.

דג'ונטה מארי – סן אנטוניו נכנעה לבסוף לתנועת הצעירים שניסתה לכבוש את הרוטציה של פופוביץ' בשנים האחרונות ללא הצלחה ועוד נרחיב עליה בהמשך. מארי הולך להיות מוביל הכדור העיקרי ברוטציה של הספרס בעונה הקרובה לצד דריק וואייט וביחד עם היכולת שהוא מביא איתו בצד ההגנתי, העונה הקרובה כנראה תהיה הטובה ביותר שלו מבחינה אישית אך את המקום ברשימה הוא הפסיד לחברו לקבוצה שבעיני הולך לקחת את הקפיצה הגדולה ביותר.

קמבה ווקר – קודם כל הוא בחזרה בניו יורק, העיר שבה התחיל לשחק כדורסל. לניקס יש קבוצת הגנה מספיק קשוחה שבהובלת ת'יבודו תצליח להחביא את קמבה על המצ'אפ הנוח ביותר ובנוסף התלות ברנדל בפלייאוף הייתה גדולה מדי והצורך במוביל כדור במדיסון סקאוור גארדן הייתה ברורה. אבל אחרי ההופעות של קמבה בשנים האחרונות בבוסטון, קבוצה עם פרופיל דומה למה שתיארתי עד עכשיו, אני בספק אם הוא הולך לספק את הסחורה.

כריס דוארטה – הרוקי של אינדיאנה נכנס לליגה בגיל 24 והוא מוכן לשחק כדורסל ישר מהפתיחה. בעמדת הרכז אינדיאנה שמה את מבטחיה בברוגדון כבר כמה שנים טובות ובקו האחורי המלחמה הקרה בין סאבוניס לטרנר ככל הנראה תיגרר גם העונה אבל בעמדת הכנף היא נכנסת לבעיה. זמן החזרה של טי ג'יי וורן (כף רגל) וכריס לאברט (גב) למגרשים עדיין נמצא בסימן שאלה וכרגע לפייסרס אין סקורר אמיתי בסגל. על הנייר נראה שדוארטה, 17.1 נק' בעונה האחרונה על 42.7% משלוש, יתאים למשבצת הפתוחה אך קרלייל הראה שיש לו נטייה לא לבטוח בשחקני עונה ראשונה לכן הוא לא נכנס לרשימה.

Kemba Walker looks like Kemba Walker in debut with Knicks: 'There weren't  any nerves tonight' – The Athletic
קמבה. מרגיש בבית.

מייקל פורטר ג'וניור – 31 דקות למשחק (שלישי בקבוצה), 13.4 זריקות למשחק (שלישי בקבוצה)

ג'מאל מורי עבר ניתוח לטיפול הקרע ברצועה הצולבת ממנה סבל בעונה שעברה וזמן החזרה שלו למגרשים עדיין לא ברור. השילוב בין פורטר ג'וניור ליוקיץ' הוא מצוין, הפורוורד הצעיר יכול לקלוע מחוץ לקשת עם יד בפרצוף תודות לקפיצה שנותנת לו שחרור גבוה של הכדור ויש לו חוש לכניסות מהדלת האחורית כשהMVP המכהן מושך את תשומת הלב של ההגנה בפוסט. המספרים של MPJ לאחר הפציעה של מורי היו מזהירים, הוא קלע 23.5 נק' למשחק, קיבל יותר זריקות (15.6), דקות (33.4) ובכלל ביסס את מקומו ככינור השני לסרבי המוכשר. החוזה מקסימום החדש שקיבל רק מראה שבמועדון קיים ביטחון ביכולת שלו להיות אחד השחקנים הטובים ביותר בקבוצה בשנים הבאות ובעונה הבאה הוא יקבל את ההזדמנות הטובה ביותר להראות להם שהם צודקים.

ריקי רוביו – 26.1 דקות למשחק (חמישי בקבוצה), 7.3 זריקות למשחק (שביעי בקבוצה)

בקליבלנד יש בעיית ניהול משחק ברורה. מוביל הכדור העיקרי שלהם הוא קולין סקסטון שלמרות אחוזים שערורייתיים בהחזקת כדור (29.7%) רושם רק 4.4 אסיסטים למשחק. אמנם הרכז הפותח של הקבוצה, דאריוס גארלנד, עשה התקדמות רצינית בכל מה שקשור ליכולות הפליימייקינג שלו בעונה האחרונה אך הקבוצה עדיין סיימה במקום ה21 בליגה במספר האסיסטים למשחק והייתה הקבוצה עם מספר האיבודים השני הגבוה ביותר. אז מה השתנה העונה? העתיד של קליבלנד כבר לא שוכן בקו האחורי אלא בקדמי, בין לאורי מרקאנן שהגיע משיקגו, ג'ארט אלן שחתם על חוזה של מאה מיליון דולר והבחירה השלישית בדראפט אוון מובלי הקבוצה צריכה מוביל כדור מנוסה ומדויק בשביל להעריך באמת את הכישרון של כל השחקנים החדשים שצירפה לשורותיה ולפתח אותם. רוביו, רק בן 31, יכול למצוא לעצמו מקום אמיתי ברוטציה של קליבלנד אחרי קאמבק לא מוצלח במינסוטה בעונה האחרונה.

קלדון ג'ונסון – 28.5 דקות למשחק (רביעי בקבוצה), 10.2 (חמישי בקבוצה)

הזכרנו את סן אנטוניו כשדיברנו על דג'ונטה מארי, הספרס וויתרו בקיץ האחרון על אולדרידג' (בייאאוט), דרוזן (סיין אנד טרייד), פאטי מילס (חתם בנטס) ורודי גיי (חתם ביוטה) וכנראה יתמקדו בפיתוח השחקנים הצעירים שלהם (מלבד קלדון ומארי יש גם את וואייט, לוני ווקר, ג'ושוע פרימו, דווין וואסל ופולטל). העובדה שפופוביץ' לקח את קלדון ג'ונסון איתו לאולימפיאדה האחרונה מצביע בעיני על הביטחון שיש למאמן המנוסה בג'ונסון להיות שחקן ברמות הגבוהות ביותר של המשחק. באולימפיאדה ובעונות האחרונות בספרס התפקיד שלו על המגרש התמקד בעיקר בעבודה השחורה אך אני מאמין שפופוביץ' בונה עליו כאופציה הראשונה בהתקפה בעונה הקרובה. דריק וואייט כבר לא הולך לפתח משחק התקפי מגוון יותר בגיל 27 והקרב על האופציה הראשונה בהתקפה ייפול בין ג'ונסון למארי, כשהראשון בעיני הוא האופציה העדיפה.

Keldon JOHNSON (USA)'s profile - Tokyo 2020 Men's Olympic Basketball  Tournament - FIBA.basketball
ירוויח מהניסיון שצבר באולימפיאדה.

פאטי מילס – 24.8 דקות למשחק (שמיני בקבוצה), 9 זריקות למשחק (שמיני בקבוצה)

במידה וקיירי לא הולך להתחסן למשך שאר העונה פאטי מילס צפוי לפתוח בקו האחורי של אחת המועמדות המובילות לאליפות, טוויסט מפתיע בקריירה של הגארד האוסטרלי הוותיק שפתח רק 57 משחקים בליגה עד כה מתוך 739 בהם שותף. אחרי עשר שנים במדי הספרס מילס חתם בברוקלין במטרה לעלות מהספסל ולתת לקבוצה אנרגיות וקליעה מחוץ לקשת אך העלילה הלא צפויה שהתפתחה בחדר הלבשה של הנטס ככל הנראה תפני למילס את המקום הפותח בהרכב. הכניסה של מילס לחמישייה הפותחת בברוקלין לא אמורה ליצור בעיה, מילס לא צריך את הכדור בידיים בשביל לקלוע והוא מחזיק ב38.8% מחוץ לקשת לאורך הקריירה, הוא יוכל למלא תפקיד של קלעי לצד הארדן ודוראנט או לקחת על עצמו יותר מעול ניהול המשחק כשהמזוקן לא עולה לשחק. כמובן שהנטס יכולים להחליק את ג'ו האריס בחזרה לעמדה מספר 2 (היה סמול פורוורד רוב העונה שעברה), לשים את דוראנט בשלוש ואז לבחור צמד מתוך בלייק גריפין, מילסאפ, אולדריג' או קלקסטון לקו הקדמי אך לדעתי הם הולכים ללכת על הרכב הרבה יותר נמוך ומרווח לדקות שדוראנט על המגרש.

סקוטי ברנס – עונה ראשונה בליגה

לקח לי זמן להתגבר על הבחירה של טורונטו בברנס כשג'יילן סאגס עדיין היה על הלוח אבל כנראה שמסאי הוא אדם חכם ממני. הבחירה בבארנס מגיעה בגלל סט הכישרונות הייחודי שלו, שחקן כנף בגובה 2.06 מ' עם זריקה בעייתית משלוש, זרק 0.6 פעמים למשחק וקלע ב27.5 אחוזים, יכול לשמור על 4 עמדות בהצלחה רבה, בעל איי קיו כדורסל גבוה ויכולת לנהל את המשחק. ברוב הקבוצות בליגה בארנס יכל להיחשב בטעות כשחקן 3&D ולבלות את עונת הרוקי שלו תקוע בפינה של המגרש אבל המערכת ההתקפית של ניק נרס צריכה עוד מובילי כדור. אחרי המעבר של לאורי למיאמי ועם השמועות מצד המחנה של דראגיץ' על חוסר רצון להיות חלק מהקבוצה אני רואה את טורונטו משתמשת בהבנת המשחק הגבוהה של בארנס בתפקיד אקטיבי יותר ולא מפחדת לשים את הכדור אצלו בידיים. אנחנו יודעים שוואן ווליט יודע לשחק עם פוינט גארד נוסף לצידו ואם יש מאמן שאני בטוח שיידע כיצד להשתמש בשחקן רב גוני כמוהו זה ניק נרס.

Raptors preseason observations: It's already Scottie Barnes time as Raptors  re-debut in Toronto – The Athletic
כמו כפפה ליד

רוברט וויליאמס – 18.9 דקות למשחק (תשיעי בקבוצה), 5 זריקות למשחק (עשירי בקבוצה) 

הסיטואציה הזאת קצת שונה כי היא תלויה כולה על השחקן. אחרי שת'ייס עזב לשיקגו בראד סטיבנס ואודוקה מצאו את עצמם עם רוטציית סנטרים בעייתית. הורפורד כבר לא אתלטי מספיק לשחק שם וכנראה יחזור לעמדה המקורית שלו, סטרץ' 4 וקנטר יכול להיות סולידי לפרקים אבל בקדנציה האחרונה שלו במועדון סטיבנס לא העלה אותו על הפרקט בפלייאוף, אז נשארנו עם וויליאמס. אודוקה התבטא בנושא באחת ממסיבות העיתונאים ובה אמר שמה שהוא רוצה לראות מסטיבנס זה שיפור כללי במשחק ויכולת להישאר על הרצפה, החוזה המובטח שקיבל והעובדה שהוא הולך לבלות יותר זמן על המגרש העונה הם הבעת אמון מצד המועדון. מצד אחד לורד הזמן יכול לסגור לבוסטון הרבה פינות פתוחות מסביב לטבעת בשני צידי המגרש, בסדרה מול ברוקלין רשם תשעה חסימות וקבע שיא מועדון, שני אזורים שבוסטון התקשתה בהם עם הסגל הנוכחי אבל העובדה שבשלוש שנים רשם 113 משחקים היא מדאיגה. לוויליאמס יש את הפוטנציאל להיות מה שבוסטון צריכה ממנו ואת התמיכה מהקבוצה, במידה ויצליח להישאר בריא הוא מסוגל להיות פיסה חשובה ברוטציה של אודוקה.

טרנס מאן – 18.9 דקות למשחק (שלושה עשר בקבוצה), 5.2 זריקות למשחק (ארבע עשר בקבוצה)

טרנס מאן נכנס לפנקס של כל אוהד כדורסל ממוצע אחרי שהעיף בעצמו את הג'אז מהפלייאוף עם 39 נקודות. אחרי שקוואי נפצע באותה סדרה היה ברור שהקליפרס לא הולכים להתמודד על האליפות בעונה הקרובה אבל הם סוף סוף יוכלו לעבוד על פיתוח השחקנים הצעירים בקבוצה והשלמת הסגל מסביב לשני הסופרסטארים. השחקן שמילא את החלל שקוואי השאיר מאז היה טרנס מאן, אחרי הפציעה הדקות שלו עלו מ13.5 ל28 ומספר הזריקות שקיבל עלה מ3.1 ל8.8. החוזה החדש שחתם (22 מיליון לשנתיים) רק מראה על הביטחון שיש להנהלת הקליפרס ביכולת שלו לקחת צעד קדימה והעונה תהיה ההזדמנות הטובה ביותר שהוא יקבל לשחק כדורסל חופשי ולהתפתח. המשחק של מן הוא מגוון, הוא יכול לזרוק מחוץ לקשת, להוביל כדור, לסיים בטבעת והטבע הלוחמני שלו בצד ההגנתי של המגרש גרם לו להשתלב באופן טבעי בהרכבים הנמוכים של טיירון לו בפלייאוף. בצורה דומה למייקל פורטר ג'וניור (רק עם פחות לחץ), מן צריך לנצל את הפציעה של קוואי ואת הבמה שיקבל בשביל להיות בורג משמעותי בקבוצה שתרוץ לאליפות ברגע שהוא יחזור לפרקט.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה עומר. בחירות מעולות. אותי מאוד מסקרן לראות את קלדון ג'ונסון מהרשימה ששמת , הראה את הניצוצות כבר בעונה שעברה. הייתי מוסיף לרשימה את דזמונד ביין של ממפיס שינוע בין חמישייה לשחקן שישי לדעתי והראה לא מעט פוטנציאל בעונת הרוקי שלו.

  2. יופי של נקודות,
    אמן שפאטי מילס יחליף את הדפקט ,והאמת,שיצליח ושיזכו בטבעת,
    מתאים לי שהדפקט יזרק מהליגה,הורס את ההנאה מהמשחק עם הזיוני מוח שלו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט