כשאתה ברומא / צפריר אוזדובה

מתארגנים לצאת לשדה, אני מייד לובש את ג׳קט הארגמן שלי, והגברת שלי מייד מגיבה
״הצבעים שלך לא תואמים, אולי תחליף ג׳קט״
״זה ג׳קט של רומא ואנחנו טסים לרומא זה יוצר סימפטיה״
לא היה לה מושג על מה אני מדבר. אך כשנחתנו רצנו כמו כולם לביקורת דרכונים, אני רואה איך אחד אחד אנשים מציגים טפסים ואת הטלפון לשוטרים, ומבין שכל הסיפור הולך לקחת הרבה זמן. בדיקות קורונה, תו ירוק, דרכון ויש רק שתי עמדות.
הרגע המיוחל הגיע, תורנו! אתה מיד מרגיש כאילו זכית בגביע ואתה הולך להניף אותו. רק שאז המציאות מכה בך כשהשוטר אומר לי
״בדיקת קורונה בבקשה״
אוי רגע לא צילמתי מסך, מה הייתה הסיסמא של האתר של הבדיקה?
״אתה אוהד של רומא״ השוטר שואל
״שרוף״ עניתי
״והגעת לעיר למשחק?״
״כן!״ עניתי בהתלהבות
״בסדר, כנסו״
הייתי בשוק ושהגברת שאלה אותי
״מה בדיוק קרה פה? הוא נתן לנו להיכנס סתם ככה בלי בדיקה של תו ירוק ובדיקת קורונה?״
גם אני הייתי בשוק אבל התעשתתי ואמרתי לה
״אחוות רומאים, הכדורגל פה הוא כמו דת״.

נרגשים באולימפיקו

הגענו לאיצטדיון במונית כשעה ורבע לפני המשחק, רציתי לראות את החימום לשמוע את ההמנון. לראות את כל תושבי העיר צועדים באדום לאולימפיקו גרם לי להגיד לזוגתי
״דמייני שחזרנו אחורה בזמן 2000 שנה ואנחנו מגיעים לסירקוס מקסימוס.״ התקדמנו עם כל האוהדים דרך דוכני המשאיות של האוכל דרך פארק של פסלים עצומים מעוצבים בסגנון ריאליסטי עברנו את הבדיקות של התו הירוק, כרטיסים, וחיפוש. 20:00 בדיוק זמן! יש לנו 45 דק לספוג אוירה. כשזוגתי ביקשה לעצור לקנות מים למרות התור העצום מיד הסכמתי. זה בטח רץ מהר.
זה לקח לי חצי שעה! התחלתי לשנוא את כל מי שביקש שיחממו לו את הפיצה או הנקניקיה. כל זה נמשך כמו נצח אבל בסוף הרגע הגיע.
התיישבנו (לא לפני שסילקנו שני אנשים שישבו לנו במקומות) והצטמררנו מהאווירה, הקהל הרומאי שר את ההמנון הרומאי בקולי קולות וגם מי שלא חובב כדורגל חייב להתרגש.

ישבנו קרוב ליציע של אוהדי מילאן, זוגתי הסבה את תשומת ליבי ונאלצתי להסכים.
״בייב, לא מזכיר לך קצת חיילי ss”
כולם היו לבושים שחור, צועקים, רוקעים ברגליים, וכולם לפי הוראה של מטורף קירח עם מגאפון. שטיפס על הגדר וגבו בכלל למגרש.

ההמנון הרומאי


רומא פוגשת את מילאן, השותפה של נאפולי למקום הראשון ו שמאמנה סטפנו פיולי בנה קבוצה ממושמעת שכל שחקן יודע את מקומו.
ואכן מהפתיחה מילאן הייתה טובה יותר והגיע ליותר מצבים. לעומת זאת רומא, כמו שחפרתי לזוגתי המסכנה בהתחלה, לא ממצה את הפוטנציאל שלה. זאניולו מתבזבז כקשר ימני, תמי אברהם בודד שם למעלה ו מוריניו משחק עם אותו הרכב ואותם שני חילופים כל משחק והשחקנים מותשים. אבל בבית הכל אפשרי! ואז הגיע הבעיטה החופשית של זלאטאן, 1-0 מילאן. חשבתי שהשער יעיר אותנו אבל לא הייתה תגובה. אפילו מוריניו נראה קצת מנומנם ולא אחוז טירוף כתמיד. במחצית השניה זלאטאן כבש את השני וכשזוגתי קפצה משמחה מיד משכתי אותה לכסא והסברתי לה שהחליפו צדדים.

כבר איבדתי תקווה ואז לפתע נס, השער נפסל. תודה לוואר! אנחנו עדיין במשחק. אבל כמה דקות אחרי זלאטאן מקבל כדור ברחבה אני רואה בבירור שאיבנז מעיף לו את הכדור בצורה נקייה, ישבתי בשורה 25 קרוב לשער והייתה לי זווית מושלמת. פנדל, שורק השופט
״אל תדאגי יבטלו את הפנדל יש וואר. לשופט לא הייתה זווית טובה״
ואכן השופט רץ לטלויזיה לקול תשואות הקהל, ואז הוא שורק פנדל. לא הצלחתי להבין את זה אבל כשהסתכלתי במצלמות של האיצטדיון ראיתי שאפשר להוכיח מגע כלשהו, זה בטוח לא פנדל אבל ככה השופט מצליח להוכיח לכולם שזו לא טעות. 2-0 מילאן, מאכזב וכנראה גמור. אבל אז בדקה ה 66 תיאו הרננדז המגן המצוין של מילאן הורחק וכל המומנטום השתנה. התקפה אחר התקפה וחילופים התקפיים שאל שערוואי, קרלס פרז, ושומרדוב האוזבקי נכנסו. רק בדקה ה 93 אל שערווי צימק. היו לנו עוד 3 דקות לתוספת שבהם קיווינו לנס אבל ללא הועיל. זה נגמר 2-1 למילאן. פעם שלישית שאני צופה במשחק של רומא ובשלושתם הם לא ניצחו אבל זו פעם ראשונה שאני זוכה לראות אותם כובשים.
״בייב זה היה כיף צריך לעשות את זה שוב״ אמרה זוגתי שלה זה משחק הכדורגל הראשון שצפתה בחייה (היא אמריקאית)
״טוב שאמרת את זה כי יש ביום חמישי משחק נגד בודו גלימט בקונפרנס ליג. אולי סוף סוף ננצח״
כשיצאנו מהאיצטדיון נתקלנו בגונזאלו וייאר הספרדי של רומא שהושעה על ידי מוריניו יחד עם עוד ארבעה שחקנים על ההפסד המשפיל 6-1 לבודו גלימט ודפקנו איתו סלפי.
הערב הסתיים כשנסחפנו עם הצבא האדום וחזרנו למלון ברגל אחרי הליכה של שעה.

סלפי עם גונזלו וייאר

כשקמנו בבוקר מנהל המלון והחבר החדש שלי סטפנו סיפר לי שהוא אוהב לשבת באיצטדיון למעלה כי הוא נהנה מהטקטיקה לא פחות מהיכולת (כל כך איטלקי) ואז התלונן על איכות הקישור ושוורטוט ו כריסטנטה לא מספיקים בשביל לרוץ לאליפות. אני התבכיינתי איך עד לפני שלוש שנים היה לרומא את הקישור הכי טוב באיטליה עם דה רוסי, סטרוטמן ונאינגולאן.
זה יקח זמן הסכמנו שנינו. הפרויקט של משפחת פרידקין (הבעלים האמריקאי של רומא) ושל ז׳וז׳ה מוריניו רק התחיל.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. כיף ממש לקרוא. תודה רבה. יאללה צפריר מה עם איזה משחק של הלייקרס. ראס, ומוריניו באותה עונה, ללא ספק מיוחד.

  2. וואי חברים תודה רבה!!!ממש שימחתם אותי!
    בנוסף שמחתי לגלות הבוקר שהלייקרס ניצחה כ שלברון משחק 4 ודיוויס 5. הדרך הנכונה לטבעת נוספת

  3. תודה צפריר!!
    איזו חוויה בלתי נשכחת!
    מסכנות הנשים שלנו אוהבי הספורט, צריכות לבוא איתנו למשחקים כדי לקבל קצת תשומת לב בדרך לשם. 🙂

    1. טוב אני פריק של היסטוריה אז מאוד נהניתי מהמוזיאון הקפיטוליני. יש שם את הפסל המקורי של הזאבה הקפיטול ית ופסל מדהים של מרקוס אורליוס הקיסר מסוף המאה השנייה. יש שם גם שאריות מדהימות ממקדש יופיטר. הנקודה המרכזית בפורום הקדום. לקחנו מדריכה אם תרצה אברר את שמה היא הייתה מעולה והמשכנו שעה מעבר לזמן.
      כמובן שוויה דל קורסו שהתחלתי עם המוזילאם של אוגוסטוס (צריך להזמין מראש לכל אתר בגלל הקורונה) ואתה ממשיך עד לארמון תוך כדי כל האתרים המרכזיים. יש שם גם הרבה חנויות ומסעדות. יש שם גם חנות של as Roma.

  4. נפלא צפריר
    זלעטי זה חתיכת שחקן
    מקווה שמילאן שוב תיקח אתו אליפות כמו לפני כעשור.
    אם אתה מגיע במקרה למילאנו בקר בדוומו, בגלריה (בשביל האישה) ובקסטליו. יש גם הסעודה האחרונה אבל צריך להזמין תור חודש מראש, לעמוד שעות בתור ולא שווה לבזבז חצי יום על פרסקו.

    1. לגבי הגול השני, כי הטיל לפינה היה פשוט מופלא ומאד מחוכם עם הימלטות שחקני מילאן, טוב שאישרו את הפנדל כי זלעטי היה עם חלק מהיד בנבדל שפסל לו שער שני.
      בכל מקרה האיש קוסם קסום מקסים.

      1. דוק לא מפריע לך שלא באמת היה פנדל? אגב גם הקוריירה דלו ספורט וגם הקוריירה דלה סרה טוענים שלא היה פנדל. ולשרומא דווקא הגיעה פנדל

  5. הזכרת נשכחות
    בשנת 2010 הייתי מטעם העבודה בפרויקט ברומא(עיר שכל ביקור בה הוא תוספת אוטמטית של 3 קילו)
    נאלצתי להשאר אובר דה וייקאנד וביום שבת הלכתי למשחק של רומא מול אינטר
    אינטר לקחת את הטרבל בעונה הקודמת וכשאני אומר טרבל אני לא מתכוון לגביע הטוטו אלא לצ׳מפיונס ליג
    ישבתי באזור מעולה של האולמיפקו, רוב הקהל ביציע שלי היה די מנומנם אבל ניכר שהיה איכותי מאוד שלא לומר ״מקושר״
    בשאר היציעים הייתה אווירה פסיכית, בעיקר בקורבה, היציע של האוהדים השרופים.
    המשחק היה חזק, כדורגל איטלקי אולד פאשן
    0-0 עד הדקה ה 92
    רומא הגיעה למשחק ללא ניצחון(מחזור 5)
    בהתקפה האחרונה של המשחק מירקו ווציניץ מבקיע ושולח את הקהל של רומא לשמיים, ברגע שהשער הובקע נפתחו ארובות השמיים וגשם התחיל לרדת, זה היה כמו בסרטים. הבצורת נגמרה.
    עשינו את הדרך לעיר ברגל, לא נראה שיש דרך אחרת
    כשעה של הליכה מהירה
    הבל בוי במלון היה אוהד של לאציו, היה מבואס טילים
    הגעתי למלון רטוב אך מאושר

    1. "ברגע שהשער הובקע נפתחו ארובות השמיים וגשם התחיל לרדת, זה היה כמו בסרטים. הבצורת נגמרה."
      מה נשאר להגיד?
      חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, אמרתי הכל.

  6. כתיבה מעולה!
    תודה על השיתוף…
    בפעם הקודמת שראינו את רומא יחד היתה תוצאה קשה, לפחות הפעם כבשו.
    מקווה שבחמישי כבר תזכה לניצחון ראשון

  7. אין כמו החיבור של ספורט. כמה דילים הוצאתי ממוכרים פקיסטנים והודים באירופה בזכות היכולת שלי לדקלם את ההרכב של הנבחרת שלהם בקריקט, רק זה היה שווה לי איזה 50 יורו במצטבר 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט