וורלד סירייס: יוסטון חזרה לעניינים / יוני לב ארי

הזהרנו אותם. אל תלכו איתם ראש בראש בהתקפה. אבל הם לא הקשיבו. למרות יתרון של 0:4 באינינג הראשון, הברייבס נכנעו לפנות בוקר (בין ראשון לשני) 9:5 ליוסטון אסטרוז, ופספסו הזדמנות לחגוג בבית אליפות ראשונה מאז 1995. כעת, במצב של 2:3 לאטלנטה, הסדרה חוזרת ליוסטון, למשחק השישי, ואולי גם לשביעי.

אלטובה וקוריאה חוגגים (צילום: septimaentrada.com)

כאמור, זה החל עם מתקפה רבתי מצד המארחים כבר באינינג הראשון. חורחה סולר עלה עם סינגל, ולאחר שפרדי פרימן ואוזי אלביס נפסלו, סינגל של אוסטין ריילי והולכה של אדי רוסאריו מילאו את הבסיסים. אדם דובל, הרכש מחלון ההעברות, הטיס כדור לסנטר-רייט פילד – 0:4 אטלנטה. האצטדיון בשמיים. וואו.

התשובה של יוסטון לא אחרה לבוא. בשני העליון יולי גוריאל וקייל טאקר עלו, כדי לתת לאלכס ברגמן, שהורד בליינאפ משלישי לשביעי, הזדמנות להראות מה הוא שווה. דאבל שלו וזה רק 4:1. מייד אחריו הקריב מרטין מאלדונדו את עצמו עם כדור לסנטר פילד – טאקר הגיע הביתה וההפרש נחתך באמצע.

דובל רץ על הבסיסים אחרי הגראנד סלאם (צילום: trendfool.com)

בשלישי העליון האסטרוז המשיכו בדיוק מהיכן שהפסיקו. אחרי שחוסה אלטובה עלה בזכות טעות של דאנסבי סוואנסון בהגנה, מייקל ברנטלי הולך, וקרלוס קוריאה, שכל כך אוהב את המעמדים האלה, הטיס כדור לסנטר פילד – אלטובה הגיע הביתה, ברנטלי המשיך לשלישי. גוריאל, שוב הוא, הביא גם את ברנטלי הביתה – והאסטרוז חזרו כל הדרך ל-4:4.

הברייבס גמורים? לא כל כך מהר. עם תחילתו של השלישי התחתון, פרדי פרימן שלח כדור שנגע בירח, שוב לאיזור יציעי הסנטר רייט פילד – הום ראן ענק – והברייבס שוב למעלה – 4:5. ברביעי העליון קרה דבר משעשע, כשהאסטרוז שלחו את זאק גרינקי, כן כן, הפיצ'ר, כפינץ' היטר. הוא החזיר להם עם סינגל – הראשון של פיצ'ר כפינץ' היטר בוורלד סירייס מאז 1923.

צפונית? דרומית? קוריאה חוגגת (צילום: recordpatriot.com)

האינינג המשמעותי מכולם היה החמישי העליון. איי.ג'יי מינטר, שהיה מצוין עד כה, זרק לאטלנטה, כזכור, במצב של יתרון ריצה אחת. סינגל לקוריאה, יורדן אלווארס נפסל. סינגל לגוריאל, טאקר נפסל. ברגמן קיבל הולכה חופשית, והנה יש למאלדונאדו בסיסים מלאים. מינטר איבד אותו – הולכה, ויש לנו 5:5.

מארווין גונסאלס הוותיק עלה כפינץ' היטר על הפיצ'ר – שלח סינגל שמצא דשא בין השורט סטופ ללפט פילד – 5:7 ענק ליוסטון, שמפה כבר לא הסתכלה לאחור. אין כמו ניסיון, לא יעזור כלום. אך האסטרוז לא עצרו פה. שביעי עליון. אחרי דאבל של טאקר, הגיע שוב מאלדונאדו, במשחק חייו, הביא עם סינגל שעבר את סוואנסון במילימטר את טאקר הביתה – 5:8. היתה זו הריצה ה-50 של יוסטון עם שתי פסילות בפלייאוף הזה, הכי הרבה בהיסטוריה של המשחק.

בשמיני האסטרוז הראו קצת Small Ball. אלטובה עלה עם סינגל, גנב לבסיס שני, וברנטלי קידם אותו לבסיס שלישי. קוריאה, עם ההיט השלישי שלו במשחק, שלח את אלטובה הביתה – 5:9 יוסטון, שהמשיכה לסגור את המשחק בתשיעי, לצמק את הסדרה ל-3:2 ולשלוח אותה בחזרה לטקסס. המשחק השישי ייערך ביוסטון בלילה שבין שלישי לרביעי, כשלאטלנטה סוף סוף יהיה סטארטר אמיתי עם מנוחה נורמלית. מקס פריד, שזרק את המשחק השני, יהיה זה שכנראה יפתח (עוד לא יצאה הודעה רשמית), מה שישאיר לאטלנטה את איאן אנדרסון זמין למשחק שביעי פוטנציאלי. יוסטון תעלה כנראה עם לואיס גארסיה.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אחרי שני משחקים רוויי אקשן, מהסוג הטוב, חזרנו למשחק רווי אקשן, מהסוג הפחות, ואין ספק שיוסטון, באופן אירוני, מעדיפה קרב יריות סטייל או-קיי קוראל שכולם יורים לכל הכיוונים ואחרי זה סופרים פגיעות מדו קרב מקסיקני שבו שני הצדדים עומדים באקדחים שלופים אבל איש לא לוחץ על ההדק. ונעבור לדימויים פחות אלימים.
    החדשות הטובות לשני הצדדים הן שלמרות שהיחיד שזרק יותר מחמישה אינינגס היה מקס פריד וגם זה נגמר אחרי ווק וסינגל (כלומר רשמית הוא זרק רק חמישה…) עדיין זה לא אומר שהבולפנים קורסים. כמובן שמרבה זורקים מרבה סיכוי שאחד מהם יפשל, אבל אי אפשר להגיד שהרליברס פה שופכים מנוע, אלא כרגיל, יום עסל יום הומראן. מי שכן נראים גמורים הם דווקא האינפילד של הברייבס, בעיקר סוואנסון עם משחק חלק ואלביז שנראה קצת אאוט. יכול להיות שהם חושבים על ההתקפה שלא הולכת להם, יכול להיות שהריצות בגלל השיפטים כבר יותר מדי, או סתם עודף לחץ. היום מנוחה יבוא להם בטוב. אבל צריך להגיד, השגיאה של סוואנסון בשלישי והשתי unearned runs שהגיעו בגללה הפכו משחק של 4-2 ל4-4 ונתנו לאסטרוז רוח גבית במשחק שנראה גמור בראשון. בפינות, כלומר פרידמן וריילי, הכל אייזן, גם בהתקפה וגם בהגנה. ד׳ארנו חזר למקומו הטבעי ומיד גמל במשחק של 2 מ4, והפעם לא אפשר לרץ לגנוב שני ולהגיע לשלישי אלא רק לגנוב את השני. דיינו. רוסאריו הפעם הולך פעמיים ואז נפסל פעמיים במצב של רצים על הבסיסים. הגימיק של סניטקר לשים אותו חמישי מול השמאליים ופותח מול הימניים זה סבבה, אבל פה הוא הרג כל rally בפעמיים שהוא עלה בחמישי ובשמיני. גם הפינץ׳ היטינג של הברייבס נדם היום. ובפועל, זה היה בעיקר משחק שבו הזורקים של האסטרוז שיתקו את החובטים של הברייבס (אחרי הפייסטה באינינג הראשון כמובן).
    ***
    מהעבר השני, דאסטי בייקר ניהל משחק כמו שרק מי שאין לו מה להפסיד יכול. אחרי שפלייאוף שלם הליינאפ של האסטרוז קבוע כאילו ירד מהר סיני פתאום קוריאה משחק שלישי, ברגמן יורד לשבע, גוריאל וטאקר מחליפים מקום וכל מיקום בול. ברגמן לשבע וקוריאה לשלוש זה שינוי שהיה צריך להתבצע כבר במשחק השלישי, שניהם נראים הרבה יותר טוב במקומות החדשים שלהם, ובעיקר הסגל של האסטרוז עכשיו יותר מאוזן, למשל עכשיו מלדונדו לא תקוע אחרי קוריאה טאקר וגוריאל כאילו הוא קלינאפ. אני כמובן לא אומר שזה מה שגרם למחבטים של יוסטון לחזור ולהפגיז, אבל הליינאפ הזה, נראה יותר נכון ליכולת שלהם כרגע, מאשר הליינאפ ה״קבוע״ שהיה נכון ללפני חודש. אם הסדר של השחקנים לא זז מילימטר מאז תחילת הפלייאוף, בהנחה שלא סיימתם את כל הסדרות שלכם בסוויפ, זה אומר שיש פה קבעון מחשבתי. וחבל שצריך להגיע ל3-1 כדי להזיז את דאסטי בייקר מהקבעון שלו, אבל מוטב מאוחר וכו׳. גם להעלות את אורקווידי לזרוק זה גימיק נחמד שמלמד שבאמת ביוסטון משחקים בשיטת ״קודם ננצח, אחרינו המבול״. וזה גם לא שהם שורפים סטארטר, גם ככה מי שלא יפתח במשחק הבא יוחלף תוך שלושה אינינגס, אז זה לא באמת חשוב…
    ***
    אז זה המצב. אטלנטה לא השכילה לנצל את המומנטום ויתרון הביתיות כי אין באמת דבר כזה, בטח שלא בבייסבול. הברייבס חבטו 8 הומראנס בסדרה הזו ויוסטון רק 2, ומנגד הברייבס פסלו 51 פעמים בסטרייקאאוט, והאסטרוז רק 43. מי שתנצח את הסדרה הזו תעשה את זה או למרות שחבטה פחות הומראנס או למרות שנפסלה יותר בסטרייקאאוט, אם כי יהיה מעניין לבדוק את נתוני האמת לכשיהיו, וגם לבדוק את הממוצעים לכל אורך הפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט