וורלד סירייס: הברייבס עלו ל-1:2 על יוסטון / יוני לב ארי

ה-28 באוקטובר 1995. טום גלאווין והברייבס מנצחים באטלנטה את האינדיאנס, וזוכים באליפות השלישית בתולדות המועדון. מאז עברו 26 שנה, הברייבס הספיקו לפתוח אצטדיון (טרנר פילד) ולסגור אותו, אך לנצח משחק ביתי בוורלד סירייס? זה לא קרה. חמישה הפסדי בית רצופים רשמו הפטישים במעמד הגדול הזה. עד לפנות בוקר (בין שישי לשבת).

אטלנטה לבשה חג (צילום: usapost2021.com)

איאן אנדרסון, שהיה בן מינוס שלוש ב-1995, היה פשוט נפלא, והוביל את הברייבס ל-0:2 ענק על האסטרוז, יתרון של 1:2 בסדרה, ומרחק שני ניצחונות מאליפות. הבעיה? מי יפתח הלילה. זה עדיין לא ידוע, כשהפציעה של צ'ארלי מורטון, שנותח אמש, שיבשה משמעותית את המצב לאטלנטה.

וזה לא היה סתם ניצחון. הברייבס עצרו את ההתקפה הטובה במייג'ורס על שני היטס בלבד, כשההיט הראשון הושג רק באינינג השמיני. הפעם האחרונה שיוסטון נעצרה במשחק פלייאוף על אפס ריצות היתה לפני 36 משחקים – ב-12 באוקטובר 2019, אז מסאהירו טנאקה והיאנקיז ניצחו אותם ביוסטון 0:7.

לא מבין מה כל ההמולה סביבו. אנדרסון (צילום: elemergente.com)

אז זה החל עם חמישה אינינגים של נו היט מצידו של אנדרסון, שהולך ומבסס את עצמו, כבר בגיל 22, כגרג מדוקס הבא. אחרי 76 פיצ'ים בלבד – מה שנקרא "הבייסבול החדש", אנדרסון הוחלף. למזלו של המנג'ר בראיין סניטקר, זה הצליח לו. איי.ג'יי מינטר ולוק ג'קסון המשיכו את ה-נו היטר, טיילר מאצק הרשה היט אחד, כמו גם וויל סמית', שנעל את המשחק.

גם מהצד השני לא היתה יותר מדי התקפה, אבל מי צריך הרבה עם כזה פיצ'ינג? את האינינג השלישי פתח אדי רוסאריו עם הולכה, וסינגל של פרדי פרימן קידם אותו לבסיס שני. אוזי אלביס נפסל, אך דאבל של אוסטין ריילי קבע 0:1, רוסאריו שוב היה שם, כמובן.

דארנואו עוקב אחרי הכדור הכל כך חשוב (צילום: ici.radio-canada.ca)

האסטרוז עם לואיס גרסיה, יצאו ממצב קשה בהמשך האינינג, כשחורחה סולר עלה עם הולכה והבסיסים התמלאו עם פסול אחד, אך אדם דובל וטראוויס דארנואו נפסלו מבלי לקדם רצים, והאינינג הסתיים ב-0:1.

עד לאינינג השמיני שמרו גרסיה, בלייק טיילור, יימי גרסיה, ברוקס ראלי וראיין סטאנק על 0:1 שניתן לסגירה, אך אז עלה קנדל גרייבמן, וקבר את המשחק. לאחר שפסל את סולר ודובל, הגיע דארנואו, והעיף טל קרקע-סנטר פילד שסגר סיפור – 0:2 אטלנטה, מפה כבר אין דרך חזרה. לא היום.

יש לנו גרג מדוקס 2? (צילום: Bleacher Report)

ההתקפה של יוסטון ייצרה סינגל של אלכס ברגמן, ועוד אחד כזה של המחליף אלדמיס דיאז, ושלוש הולכות. זהו. תצוגת הפיצ'ינג של הברייבס ממש הזכירה ימים משנות ה-90, עם השלישייה האגדית – גרג מדוקס, טום גלאווין וג'ון סמולץ. הבעיה, כאמור, היא שאחרי אנדרסון אין לברייבס כל כך את מי לשים הלילה על המאונד בגיים 4, וזה יהיה כנרה שילוב של קייל רייט, דרו סמיילי או אחד מהם ושאר הבולפן. מהצד השני יעלה זאק גרינקי המנוסה, זה שהפסיד את אותו 7:0 ליאנקיז לפני שנתיים.

אנדרסון, אגב, נכנס לכמה ספרי היסטוריה עם התצוגה המופלאה שלו. הוא היחיד מאז דון לארסון שזרק חמישה אינינגים של נו היט בוורלד סירייס, לארסון אמנם המשיך לנצח את המשחק עם פרפקט גיים, אבל אלו היו ימים אחרים… אם הסדרה הזו תלך רחוק, סיכוי סביר שאנדרסון יעלה במשחק השישי. ימים יגידו.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. חתיכת הימור,
    אבל אם המשמעות היא אנדרסון במשחק 6 אם סיכוי לקחת אליפות?
    זה הופך להימור הגיוני (גם לא בדיעבד).
    .
    ואף מילה מצדי על רוסאריו…
    .
    תודה, יוני.

  2. אם לפני הסדרה מישהו היה מכריז שהברייבס ישיגו רק 6 ריצות בשלושה משחקים ועדיין יובילו 1-2, הוא היה מקבל הפניה לרופא…
    ואם זה לא מספיק, לאטלנטה אין פיצ'ר פותח למשחק הרביעי, לא זוכר מצב שכזה בסדרת גמר.

    1. פעם שלישית מול החובטים של יוסטון. בכלל דוק, הגיע הזמן להפרד לשלום מכל מה שאנחנו מכירים על זורקים פותחים. נראה טוב, לא נראה טוב, זרקת ארבעה חמישה, תגיד יפה שלום ותלך לשבת.

  3. ימח שמם של רוסאריו וסוונסון. על הבלופ המפגר הזה לזרוק נו-היטר? מילא היה כדור בלתי ניתן לעצירה, אבל הבדיחה הזו שסבתא שלי ז״ל היתה תופסת? איזה דיכאון.
    מה שכן, אחלה משחק. מאוד דרמטי ואמנם לא הרבה אקשן, אבל עבר מהר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט