וורלד סירייס, גיים 2: האסטרוז איזנו ל-1:1 / יוני לב ארי

ההתקפה הטובה בעולם חזרה לעצמה. היוסטון אסטרוז גברו לפנות בוקר (בין רביעי לחמישי) 2:7 על הברייבס, ובכך איזנו את הוורלד סירייס ל-1:1, בתום שני משחקים בטקסס. כעת תעבור הסדרה לשלושה משחקים באטלנטה, שלושה ניצחונות של אחד הצדדים – ותהייה לנו אלופה.

חוסה רוץ ברח, חוסה רוץ ברח… (צילום: minifeednews.com)

חטפו רביעייה – חלק א'

לאחר משחק התקפי אנמי של האסטרוז במשחק הראשון, החבר'ה של דאסטי בייקר השתלטו על העניינים כבר בפתיחה, עם 1:5 אחרי שני אינינגים. ג'ף באגוול האגדי זרק את הפיץ' הראשון לפני תחילת המשחק, מה שהרשים את חוסה אלטובה, שהחל את המשחק עם דאבל כבר באינינג הראשון. מייקל ברנטלי קידם אותו לבסיס שלישי, ואלכס ברגמן, עם חבטת הקרבה, הביא אותו הביתה.

הברייבס ענו מהר, כשטראוויס דארנואו, היחיד שהגיע לעבודה היום מהצד האורח, ירה הום ראן באינינג השני והשווה ל-1:1. אך אז הגיע החלק התחתון של האינינג, שהיה החשוב במשחק. קייל טאקר ויולי גוריאל עם סינגלים, וחוסה סירי (לא ההוא מהאייפון) עם אינפילד סינגל, קבע 1:2. מייד אחריו עלה מרטין מאלדונאדו, כשסינגל רביעי ברציפות ייצר לנו 1:4 גדול. הריצה הרביעית, של סירי, הגיעה בעקבות זריקה לא טובה של אדי רוסאריו לבסיס שלישי. לאחר שאלטובה נפסל, ברנטלי עם סינגל נוסף קבע 1:5, ולמעשה סגר את המשחק.

דארנואו ענה מהר עם הום ראן משלו (צילום: rusamerica.com)

חטפו רביעייה – חלק ב'

בינתיים, חוסה אחר – אורקווידי, עצר את הברייבס, כשעד לאינינג החמישי הוא הרשה ריצה אחת וארבעה היטס. בחמישי הצליח פרדי פרימן לצמק ל-5:2, עם סינגל שהביא את דארנואו הביתה. גם אחרי אורקווידי עלתה רביעיית רליברים שעצרה את הברייבס על היט אחד בארבעת האינינגים הבאים – כריסטיאן חאווייר, פיל מארטון, ראיין פרסלי וקנדל גרייבמן.

את ההתקפה הביתית לא עניין מה שהפיצ'ינג עושה (אולי בעצם קצת עניין), כשהיא ממשיכה להוסיף ריצות. בשישי התחתון עלה יורדן אלווארס עם הולכה, כשמייד אחריו הגיע סינגל של קרלוס קוריאה. טאקר קידם את הרצים, וכשגוריאל חובט, אוזי אלביס לא הצליח לתפוס כדור פשוט לדאבל פליי שקיבל מדאנסבי סוואנסון – אלווארס הגיע הביתה – וזה 2:6 יוסטון. ריצה שניה במשחק שהגיעה בעקבות טעות בהגנה הברייבית.

גרייבמן קובר את אטלנטה (צילום: unitednewspost.com)

תוצאת הסיום נקבעה בשביעי, עם ליד אוף הום ראן של אלטובה. 2:7 יוסטון, במדיה כולם השיגו לפחות היט אחד למעט ברגמן ואלווארס. אלטובה (הום ראן ודאבל) וברנטלי הגיעו לשניים. מהצד השני אדי רוסאריו סוף סוף נרגע, עם 0 מ-4, הברייבס אמנם השיגו שבעה היטס, אבל לא הצליחו לחבר מספיק כאלה כדי להשיג ריצות.

מקס פריד, האייס של הברייבס, זרק חמישה אינינגים לא טובים, עם שש ריצות, כשמבחינתו זה כבר משחק שני ברציפות שהוא לא נראה כמו אייס (בהפסד 11:2 לדודג'רס הוא חטף חמש ריצות). בלילה שבין שישי לשבת נראה מהצד הטקסני את לואיס גארסיה, ומצד שני את איאן אנדרסון הנפלא.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 23 תגובות

    1. תכלס לא כזה התרשמתי ממורטון גם כשהדודג'רס לא עשו מולו הרבה. גם ליוסטון בלי מקאלרס אין מגישים פותחים נורמלים

  1. ממש לא נוראי, אלא אם אתה קורא למשחק של שישה אינינגים בלי לספוג שום ריצה משחק נוראי.
    התחיל מעולה, המשיך טוב, ונפל בשני המשחקים האחרונים שלו.
    מי שאבדו עקבותיו זה אוסקר אינואה, לא חזר לעצמו אחרי ששבר את ידו ועכשיו הוא אפילו לא רואה מגרש.

    1. צודק, לאחרונה הוא נוראי. אם נשקלל את כל המשחקים הוא למעשה ניצח משחק וחצי והפסיד שניים שזה לא מספיק טוב בתור "אייס"

        1. בתכלס הוא אס כבר שנתיים, אבל יוני ניחס אותו שאמר בפודקאסט שהוא מעדיף אותו ביאנקיז על פני קורי סיגר:) יוני צודק אבל נראה לי שסיגר יגיע לשם בכל מקרה

          1. אם משחק אחד קובע מי אייס ומי לא, אפשר לסגור את הליגה. מבחינת הברייבס העונה זה היה צ׳ארלי מורטון, עם פריד ממש לידו כמספר 1.5 יותר ממספר 2. שניהם די נתנו תפוקה די דומה, ככה שזה פוגע בpurity של היות מורטון או פריד ה״אייס״. וחוץ מזה, זה הרי מוסד הולך ונעלם, אז בכלל אולי אפשר לאפסן את הדיון הזה למילניום הקרוב.

            1. חחחח, נכון

  2. טוב, אמרנו שזו תהיה סדרה כזו ובינתיים זה לא מאכזב. יום ראשון ברייבס, יום שני אסטרוז, בינתיים כל נצחון חד צדדי, כאילו הקבוצה השניה שמה תפאורה. לא מקנא באוהדי הקבוצה שתפסיד, הולכים להסתובב הרבה זמן עם הרגשה ש״היו יכולים״.

      1. אם אתה ביום ראשון דורס, וביום שני נדרס, אז בסופו של דבר קבוצה אחת תשיג יותר והשניה תזכר ביום שני ורביעי וחמישי ותגיד לעצמה ״איך לא ניסינו״. להפסיד על ווק אוף מלמד שהמשחק היה צמוד ויכולתם לנצח. אני מעדיף להפסיד כאלה בפלייאוף מאשר לנצח שניים ולהפסיד ארבע שכל השישה במעמד צד אחד, זה בעיני מבאס. היו סדרות צמודות שנגמרו 4-1, אבל כל משחק היה קרב. זו סדרה שיכולה להגמר 4-3, אבל כאילו לא שיחקו אותן קבוצות.

        1. לא יודע, בסדרה מול אטלנטה היה גם וגם ונחש ממה התאכזבתי יותר. עדיין מנסה להבין בראש איך בפיגור שני ראנס עם בסיס שני ושלישי ובלי אאוטס לא משיגים אפילו כאן אחד.. חח די כבר הגענו לקצה

  3. מעניין לראות משהו נכון שארז ציין, לא עולה לי לראש אפילו פיצ'ר אחד שהגיש בצורה סבירה פלוס כל משחק שלו בפלייאוף הזה

  4. פרמבר וולדז במשחק חמש של הacls, שמונה אינינגס, שלושה היטס, ריצה אחת, חמש k. אבל האירוניה היא כרגיל שגם אם היה מאפשר חמש ריצות, הו גיבס א פליינג וכו׳, היה נגמר 9:5 לאסטרוז ולא 9-1…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט