בעיה בשלושה נעלמים: סיכום שבוע 7 ב-NFL/ שחר דלאל

1. הגיע הזמן לדבר על קנזס סיטי. הקבוצה שכולם אוהבים לאהוב, שנחשבת למועמדת וודאית להגיע לסופרבול בכל עונה ומחזיקה את "הקווטרבק שיסיים את הקריירה כטוב ביותר", מגמגמת מתחילת העונה. עכשיו כבר לא מדובר בהפסדים צמודים שנבעו מאיבודי כדור, כאשר התבוסה מול טנסי בשבוע החולף (בה אפילו לא השיגו טאצ'דאון) מסמנת לנו שיש בעיה בקבוצה. הסיבות? כמו בצבא הן מתחלקות לשלושה.

נתחיל בפשוטה. שיטת המשחק של קנזס סיטי מתבססת על היכולת האישית העילאית של שחקני "הסקיל" שלה. הק"ב הטוב בליגה, הרסיבר המהיר בליגה והטייט אנד הטוב בליגה. המשולש הזה חייב בשנים הקודמות קבוצות להמר, מכיוון שאין אפשרות להגן על כולם באותה מידה של ייעילות. עם זאת, הצ'יפס תמיד שמרו על איזון עם משחק ריצה משובח, שתמיד השאיר את ההגנה דרוכה. השנה אנחנו לא מקבלים את אותה התפוקה על הקרקע, ואנחנו רואים שההגנות מצליחות להתמודד טוב יותר עם ההתקפה האווירית שלהם.

הבעיה השניה היא קו ההתקפה. לאחר הגיעו בשנה שעברה לקו הסיום חבולים ומובסים, החליטו בקנזס סיטי להצעיר את הסגל שלהם והביאו את אורלנדו בראון (טרייד מבולטימור) ולהשאיר את מייק ראמרס, שעבר מספר קבוצות בשנים האחרונות, ופתח כמחליף בסופרבול האחרון. ירידה משמעותית מהרמה לה היו רגילים בימי אריק פישר ומיטצ'ל שוורץ. ועבור קבוצה שזקוקה לזמן רב עד שההתקפה שלה תתפתח (ותשיג מהלכים "גדולים") מדובר בהכרח. ואכן אנחנו רואים עלייה בכמות הסאקים על מהומס וירידה במספר היארדים הממוצעים בכל זריקה – כאשר בשתי הקטגוריות מדובר במספרים הגרועים ביותר מאז הגיע לליגה.

הבעיה השלישית, המסוכנת והמסתורית ביותר היא הכשירות של מהומס. כזכור בשנה שעברה הוא סבל מפציעה שנקראת "turf toe", שלמרות השם הקליל שלה נחשבת לאחת המסוכנות ביותר שיש בפוטבול, וחיסלה קריירה של רבים כולל חבר היכל התהילה דיון סנדרס (מי שמרגיש ממש אמיץ מזמן לחפש את התמונות של הניתוחים שמבצעים בעקבות הפציעה).

הפציעה שהתחילה במשחק הפלייאוף הראשון בעונה שעברה החמירה, עד שבסופרבול הדיווחים דיברו על כך שהוא לא הצליח "לנטוע" את הרגל שלו נכון לפני המסירה, מה ששינה משמעותית את תכנית המשחק של הקבוצה, ועכשיו השאלה היא האם באמת החלים ממנה לחלוטין. כרגע מדובר בהשערה בלבד, אך גם הפרשנים בארה"ב כבר מתחילים לדבר על המכניקה של הזריקה שלו השנה, שהובילה לאיבוד אחד לפחות בכל אחד מששת המשחקים האחרונים. אנחנו נחזיק אצבעות שזה לא משהו שיפגע לו בהמשך הקריירה.

2. בהיעדרה של קנזס סיטי מי שמחזיקה בראשות ה-AFC היא סינסינטי בנגלס שרק לפני שנתיים החזיקה במאזן הגרוע בליגה. אחת הסיבות לכך היא בלי שום ספק הרוקי ג'אמר צ'ייס. הרבה גבות הורמו בערב הדראפט כאשר בסינסינטי בחרו ללכת על רסיבר ולא על עמדת הטאקל שנועדה להגן על ג'ו בורו, אבל הבנגלס זיהו שהוא יהיה גיים צ'יינג'ר שיעשה את ההבדל.

בעבר קבוצות רבות החליטו ללכת על גישת דאלאס של ג'ימי ג'ונסון, אשר גורסת שצריך הרבה מאוד שחקנים טובים בכל העמדות, בעוד בשנים האחרונות מבינים שהדגש צריך להיות על שחקנים שמשנים את המשחק. כרגע לפחות, נראה שהם בחרו נכון.

3. עוד שחקן שנאבק איתו על תואר רוקי העונה הוא הטייט אנד קייל פיטס, שמשנה את כל מה שידענו על עמדת הטייט אנד. בקצב הנוכחי הוא עתיד לשבור את אחד השיאים הוותיקים ביותר בליגה: שיא היארדים לטייט אנד רוקי, שנקבע על ידי מייק דיטקה ב-1961 (1,076 יארדים ב-14 משחקים).

4. אחרי משחק הנקמה של ג'ראד גוף שנזרק מלוס אנג'לס (העזיבה של מאט סטאפורד היתה ברצון של שני הצדדים), אפשר להכריז שדטרויט כנראה הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה שמחזיקה במאזן 7:0. הרבה בדיחות סופרו על המאמן דן קמפבל, שהבטיח "לנשוך את פיקת הברך" של היריבים, אבל אין ספק שהוא מוציא הרבה יותר מהסגל שעומד לראשותו. עם ה-GM יספק לו את השחקנים הנכונים אולי נראה סוף סוף את הליונס יוצאים ממרתפי הליגה.

5. שישה קווטרבקים רוקים פתחו העונה לפחות משחק אחד בקבוצה שלהם. חלקם מצליחים יותר מהאחרים, אבל תמיד צריך לזכור שלפעמים האשמה היא על המאמן ולא עליהם:

6. איש השבוע הוא ללא ספק האוהד הזה, שקיבל את הט"ד ה-600 בקריירה של טום בריידי ועשה עסקה משובחת עם הקבוצה (שווי המתנות – 100,000 דולר):

7. משרת האימון היוקרתית באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) נפתחה באמצע העונה והעמידה על הרגליים האחוריות אין ספור אוניברסיטאות עילית שפוחדות לאבד את המאמן שלהן. מי שלא צריכים לחשוש הם הסטילרס, שהמאמן שלהם ויתר מראש על ההצעה:

8. שחקן המשחק של יום חמישי היה הרץ השלישי של קליבלנד – ד'ארנסט ג'ונסון, שקיבל את ההזדמנות ולקח אותה בשתי הידיים. עם זאת, מדובר בסיפור סינדרלה קלאסי, לאחר שכמעט אף קבוצה לא הסתכלה עליו אחרי הקולג' והוא התחנן למבחנים בליגת ה-AAF שקרסה לפני שנתיים. הוא עבר אותם בהצלחה, כיכב בליגה וסידר לעצמו מקום בסגל של הבראונס. היכולת שלו היא הוכחה נוספת לכך שה-NFL חייבת ליגת פיתוח.

9. ביוסטון מדווחים שנסגרו תנאי העסקה בין הדולפינס לטקסנס על העברתו של דשון ווטסון למיאמי, וכרגע הם מחכים לאישור של הקומישינר רוג'ר גודל לכך שהוא יוכל לשחק אם ירצו בכך. נחיה ונראה.

10. נסיים בנקודה עליה דיברתי רבות בשבועיים האחרונים. גודל התייחס השבוע לסוגיית המיילים שיצאו מוושינגטון וטען "שהבעלים דן סניידר שילם את חובו", כאשר במקביל עלו טענות כי בעלי יוסטון קאל מקניר, השתמש בביטויים גזעניים כלפי אסיתיים. בעולם כזה קשה לנו לא התחבר יותר ל-NBA שיודע לנקש את העשבים השוטים שלו (קליפרס ובתקווה פיניקס), בעוד ב-NFL מצופפים שורות. מאכזב.

*

משחק יום חמישי (03:20 בין חמישי לשישי): גרין ביי פאקרס (1:6) אצל אריזונה קרדינלס (0:7)

באופן ייחודי קיבלנו את משחק השבוע כבר ביום חמישי. מעט מאוד אנשים ציפו לראות את המארחים מובילים את טבלת הליגה אחרי שבעה מחזורים, אבל הקרדינלס עושים בדיוק את זה, כאשר הם שניים בליגה בנקודות (225, שמונה פחות מטמפה ביי) ומציגים את ההגנה השלישית בטיבה בליגה בספיגת נקודות (אחרי באפלו וניו אורלינס).

לכל הטוב הזה הצטרף בשבוע שעבר גם זאק ארץ' הוותיק, שכבר במשחקו הראשון בקבוצה שבר (ביד אחת) את שיא התפיסה שלו ועמיד אותו על 47 יארד. אבל הטייט אנד הוא רק עוד נשק בארסנל של הק"ב קיילר מארי, שמסר כבר למעלה מ-2000 יארד העונה ונעזר בשרשרת של שחקנים איכותיים ובראשם: הרסיברים דיאנדרה הופקינס (420 יארד), קריסטיאן קירק (408 יארד) ואיי ג'יי גרין (406 יארד) והרצים צ'ייס אנדמונדס (397 יארד) וג'יימס קונור (336 יארד).

בצד השני יעמוד ארון רודג'רס, שלאחר משחק פתיחת העונה הראה שהוא עדיין בכושר והוביל את גרין ביי לשישה ניצחונות רצופים, בהם מסר ל-15 ט"ד. הוא יתקשה מאוד במשחק הזה, לאחר שייחסר את שני הרסיברים הבולטים שלו דבנטה אדאמס ואלן לאזר, שנכנסו לפרוטוקול COVID.

תחזית: בלי הרבה כלים התקפיים הפאקרס יתקשו מול הסקנדרי האימתני של אריזונה, הקארדינלס יישארו במאזן מושלם גם אחרי המחזור השמיני.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תומר

    28 אוק 2021 09:26:25

    תודה על סיכום מעולה

    מפה לשם, מסתמן שג'יי ג'יי וואט גמר את העונה (כתף). נכון שהוא כבר לא המפלצת שהיה אבל עדיין גורם משמעותי בליין של הקרדינלס

    1. שחר דלאל

      28 אוק 2021 14:17:54

      אכן פציעה מבאסת, וכנראה שכבר לא יהיה ניתן (באופן סופי) לסמוך עליו כשחקן מוביל עד לפרישה.
      למזלם של הקרדינלס זה קרה לפני תום מועד ההעברות, כך שיש סיכוי שנראה אותם עושים ניסיונות להתחזק בעמדה.

    1. שחר דלאל

      28 אוק 2021 14:16:11

      משהו לא מתחבר בין טואה לצוות המאמנים, ואנחנו רואים את במאזן של כקבוצה העונה, לאחר שהיו ציפיות די ראליות שיעשו פלייאוף. ובשלב הזה של הקריירה של שניהם, מבחינת כישרון בלבד, ווטסון עולה עליו בכל קטגוריה.
      כתבתי בעונה שעברה על המחוייבות של מיאמי להשיג "ק"ב משנה מועדון", כנראה שהם מרגישים שטואה הוא לא כזה והם לא מוכנים להתפשר.

  6. Avner

    31 אוק 2021 10:31:17

    תודה שחר, מעניין כמו תמיד 🙂
    אצל הצ'יפס מאז הסופרבול נראה שקצת למדו איך להתמודד איתם – בגדול לתת את המהלכים הקצרים ולחכות שהם יפשלו.
    ההצלחה של הרץ המחליף בקליבלנד לצערי מחזקת אצלי עוד קצת את הירידה בערך העמדה. שחיקה גבוהה, תפוקה שתלויה במידה רבה בקו התקפה והקלות היחסית בה הם ניתנים להחלפה פשוט לא מצדיקים חוזים גבוהים לרצים. לא הוגן אבל זה המצב.
    .
    אחת לכמה זמן צף עוד אירוע שגורם לך לרצות להקיא על הליגה הזאת. עם כל האהבה למשחק (למרות הבעייתיות המובנת בו), לשחקנים ולמוחות משני הצדדים, כשזה מגיע להנהלה נראה שהם מתעקשים להיות הסמל לכל מה שרע ורקוב בבני אדם.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט