הקללה של צ'אקי: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

אחרי שהיה מושבת לשבועיים (אירועים משמחים, רק משמחים), מדור סיכום השבוע חוזר במתכונת מצומצמת, עם הסיפור הגדול של העונה.

*

הפיטורים של ג'ון גרודן לא הגיעו בהפתעה. כלומר הם כן, הרי עדיין נשארו לו 60 מיליון דולר בחוזה, אבל אחרי שהליגה לא התירה למארק דייויס ברירה, הצעד הזה היה ברור כאור השמש. אבל כרגיל בימי חמישי, נתחיל מההתחלה.

דמוריס סמית' הוא איש מוכר מאוד במשרדי הליגה. נשיא ארגון השחקנים אומנם מעולם לא דרך על המגרש, אבל האמירות השנויות במחלוקת שלו בתקשורת והמאבקים של מול בעלי הקבוצות הפכו אותו לשם מוכר בקרב חובבי ה-NFL. אבל בעיקר, וזה מה שחשוב, לאהוב הבעלים.

סמית' אומנם מייצג את הצד השני, אבל בעשור (פלוס) שהוא מוביל את הארגון בעלי הקבוצות רשמו ניצחונות מתוקשרים, שלא היו קרובים אליהם מאז שנות ה-70, כשהשיא היה שינוי בחלוקת הרווחים בליגה (הסכם ה-CBA הקודם) והוספת משחק נוסף לעונה (ה-CBA הנוכחי), מבלי שיאלצו לוותר כמעט על כלום.

אבל כל הטוב הזה עמד להסתיים, כאשר שחקני הליגה הצביעו על הדחתו של סמית' מהתפקיד, ונותר רק לנציגי הקבוצות להעביר הצבעה פורמלית לסיום תפקידו (אפשר להקביל את זה להצבעה של הכנסת שעוברת לאישור סופי של הממשלה). ואז פורסם המייל הראשון של גרודן, שמתייחס לאותו סמית', במהלך דיוני השכר של 2011, בו הוא משתמש בהערות גזעניות כלפי צבע עורו. מיותר לציין שההצבעה שהתרחשה יום אח"כ היתה לטובתו של נשיא הארגון.

*

נעשה רגע הפסקה מתודית. למה בכלל צץ אימייל שנשלח ב-2011, אז עבד גרודן ב-ESPN, ומדוע הוא לא יצא במהלך העשור שחלף מאז? כשנענה על השאלה נבין מי בעצם פרסם אותו.

*

זה מרגיש שזה קרה לפני כמה מחזורי חיים, אבל רק לפני כמה חודשים פורסם תחקיר של הוושינגטון פוסט בנוגע לתרבות הארגונית במשרדי המועדון שנקרא אז הרדסקינס. לפי עדויות שניתנו לעיתון היה מדובר בתרבות ארגונית חולה שהתעללה בנשים, התייחסה אליהם כחפצים, הטרידה מינית ועודדה אווירה כללית של מיזוגניה.

הליגה, שניסתה לנקות כל דבר שקשור למועדון הזה, פתחה בחקירה. האשם העיקרי לא הופנה כמובן אל הבעלים דניאל סניידר, אלא אל נשיא הקבוצה בזמנו, ברוס אלן, בנו של המאמן האגדי ג'ורג' אלן.

"החשיפה" היא תוצאה של חומרים שהועברו לידי הליגה, וכללו מיילים אישיים של אלן – בו התמקדה החקירה. בין המיילים התגלו לא מעט מיילים מפלילים על גרודן שכללו אמירות הומפוביות, גזעניות ומיזוגניות. המיילים כללו תמונות עירום של מעודדות וושינגטון, אמירות פוגעניות נגד מאמנים אחרים והסתייגות גדולה נגד הבחירה של מייקל סאם – ההומו המוצהר הראשון שנבחר בדראפט. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה כנראה המייל שבו גרודן יורד באופן אישי על הקומישנר רוג'ר גודל.

הליגה (גודל) קיוותה שהמייל המקורי שיצא יהיה זה שיוביל לפיטוריו של מאמנה לשעבר של הריידרס, אבל למרות שהוא עשה הרבה רעש בליגה, מארק דייויס סרב לפטר את המאמן שהוא מחשיב "כבן".

*

נעשה רגע עוד הפסקה מתודית ונדבר על שושלות בליגה. האדם הראשון שנדבר עליו הוא אל דייויס, מהגר יהודי שהצליח בזכות חושים מדהימים להפוך לבעלים של הריידרס ולהוביל לאיחוד של ה-NFL עם ה-AFL. דייויס הוא כנראה האדם השני (אחרי ג'ורג' האלאס) שיהיה על הר הראשמור של הליגה, בעיקר בזכות הדברים שהוזכרו, אך גם בגלל שהוא היה ממובילים האינטגרציה בפוטבול המקצועני. הוא לא היסס לקחת שחקנים שחורים שלא הסתכלו עליהם במקומות אחרים או כאלה שנזרקו מה-NFL בגלל צבע עורם.

האדם השני שכדאי להכיר הוא ג'ורג' אלן. המאמן חבר היכל התהילה ונחשב "לאבי הקבוצות המיוחדת". השורשים שלו אומנם נטועים עמוק במפלגה הרפובליקנית, אבל נחשב לכזה שהיה קרוב מאוד לשחקניו השחורים והחשיב את דיקון ג'ונס האגדי כבן בית. ביתו ג'ניפר סיפרה בעבר שתמיד חינך אותם לשוויון בין בני האדם. רחוק מאוד מהדמות של בנו, המשתקפת מהאימיילים שפורסמו.

לסוגיה הזאת התייחסה אחת המנהלות הבכירות בעבר בריידרס, איימי טראסק, וסיכמה שזה פשוט לא משהו שהיה יכול לקרות תחת האבות המדוברים.

*

נחזור להווה. דייויס הוא כנראה הבעלים החלש בליגה, שחייב מאות מיליוני דולרים לבעלים האחרים, אחרי שמימנו את בניית האיצטדיון המפואר של הריידרס בלאס וגאס. אחרי איומים מרומזים כאלה ואחרים הם איימו בפרסום יתר המיילים הקשורים למאמן (לפי הדיווחים הם עברו על 64,000 כאלה), במידה והוא לא יסיים את תפקידו. כשהלחץ גבר, הוא הגיע לסיכום עם גרודן על סיום תפקידו (רשמית: התפטרות), אולי יותר בעיקר כדי להגן על מה שנשאר מהמוניטין שלו.

עם זאת צריך לזכור שהליגה לא באמת מוכנה לשינוי. זה דבר אחד לזרוק מאמן מיליונר עטוף בזפת לכיכר העיר, אבל זה אחרת לגמרי כשמדובר במיליארדר שמחזיק באחת הקבוצות הכי חשובות בליגה. והמהלך הזה נועד בראש ובראשונה להסיט את האש מדניאל סניידר. דייויס Just had to take one for the team.

נכון לכתיבת שורות אלה זה עובד. ארגון השחקנים דרש לפרסם רק את המיילים הקשורים במאמן, בעוד טמפה ביי הסירה את שמו מהיכל התהילה של הקבוצה (למרות שהוביל אותם לזכייה בתואר הראשון שלהם), בעוד ענייני וושינגטון מוזכרים רק בדרך אגב. במקביל התחילה סערה נוספת, שמנסה להשחיר את כתב ESPN אדם שפטר, שהיה בקשר עם אלן בזמן שביתת השחקנים וביקש אישור לכתבה שפרסם. אבל כל אלה הם רק הסחות דעת, שום דבר לא באמת ישתנה עד שסניידר יעזוב את המועדון ובוושינגטון יוכלו באמת להתחיל בדרך חדשה.

*****************************

משחק יום חמישי: טמפה ביי באקס (1:4) אצל פילדלפיה איגלס (3:2)

טום בריידי לא שוכח, וההפסד בסופרבול מול האיגלס חקוק אצלו עמוק, גם אם הצליח להשיג תואר נוסף שנה מאוחר יותר. הוא יבוא טעון מאוד למשחק בפילדלפיה, כשהבקאס יגיעו פייבורטים בהפרש של טאצ'דאון למשחק החוץ הזה.

למעשה בטמפה ביי הפכו השבוע לפייבוריטים הברורים של סוכנויות ההימורים לזכייה נוספת, אחרי שעברו את קנזס סיטי לראשונה זה שנתיים. זה לגמרי מתיישר עם היכולת של הקווטרבק שמציג אולי את עונתו הטובה ביותר בעשור האחרון, כשמסר כבר ל-1767 יארדים, 15 ט"ד ורק שתי חטיפות. הוא עושה את זה בזכות שלושה רסיברים שכבר השיגו יותר מ-300 יארד, ולמרות הפציעה של רוב גרונוקווסקי, שיעדר גם מהמשחק הזה.

בצד השני בעיקר מנסים להשיג ניצחון בית ראשון, אחרי שהשיגו ניצחון מפתיע מאוד בקרוליינה. מי שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה הוא ג'יילן הרטס, שמוביל את הקבוצה ביארדים באוויר ובקרקע, ומראה שהוא יכול להיות ק"ב אפקטיבי מאוד בליגה. האם זה יספיק נגד הבאקס?

תחזית: ההגנה האימתנית של טמפה ביי אומנם לא תצליח לעצור לגמרי את הרטס, אבל מספיק כדי לתת להתקפה שלה לעשות את העבודה, בדרך לסופ"ש רגוע.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. אף פעם לא אהבתי את ג'ון גרודן, לא כמאמן ולא כפרשן.
    לפעמים תחשת בטן וצפייה בהתנהלות של אדם יכולים לתת הצצה לאופל שבתוכו.
    מקווה שלא ימצא דרך להיות מעורב בפוטבל שוב, אבל המציאות מלמדת שהזיכרון קצר, להיות מקושר, חזק מלהיות הוגן והוא כנראה יקבל חוזה שמן בפינה אחרת של פוטבול.

    1. פשששש לראות את צפריר בפוסט על פוטבול, איזה יופי !
      שנים שאני מנסה להפיל אותך בהתמכרות הקשה הזו מי יודע?
      יש לך גם שתי קבוצות בל.א לבחור, שתיהן ראויות לך…

  2. המון מזל טוב על הארועים המשמחים שחר!
    לא היה לי מושג שכזאת סערה משתוללת בליגה, תודה רבה על העדכון 🙂
    המדור שאני הכי מצפה לו, אין עליך שחר!

  3. תודה שחר, כלומר החשיפה של המיילים נועדה להגן על דמוריס סמית' שמתנהל יותר כנשיא איגוד הבעלים ולא השחקנים? ולמה הבעלים בכלל צד במי יהיה נשיא איגוד השחקנים? ליצנות לשמה. אבל כרגיל, הכסף מדבר.

    1. יש כמה רבדים לזה:
      1. התזמון נועד להגן על סמית'.
      2. הפרסום בכללותו נועד להסיט את האש מהבעלים של וושינגטון.
      .
      הקשר בין ארגון השחקנים לבעלים הוא מורכב, ואפשר לצמצם אותו לשם אחד – ג'ין אפשאו.
      השחקן האגדי היה זה שהוביל את הארגון לאורך שנים (1983-2008) עד מותו באופן פתאומי. הישגו האחרון חלוקת רווחים של 57% לטובת השחקנים. מיד לאחר מותו הבעלים בחרו לנצל את סעיף היציאה מההסכם ומאז מאזן הכוחות עבר באופן מובהק לטובת הבעלים – סמית' הוא הסיבה העיקרית לזה. בשנה האחרונה יש הרבה קריאות של השחקנים המובילים להחליף אותו, שהגיעו לשיא עם הרצון לפטר אותו (ושם מתחיל הסיפור שלנו).

        1. מה אתה אומר על זה שהדודג'רס מעלים את הרליבר קנבל ורק אח"כ את חוליו אוריאס? מעניין או יותר מדי אנליטיקס?

        2. כל קבוצה בוחרת נציג (שחקן פעיל, לא נציג הבעלים) שיהיה הקול שלהם בדיונים. ההצבעה הראשונית היתה משאל של כל השחקנים, האם להאריך את החוזה של סמית' לאחר שנגמר. עם זאת, ההחלטה של *כל* השחקנים לא קובעת, אלא ההצבעה של הנציגים. בד"כ ההצבעות הן פורמליות, הפעם היא היתה הפוכה לרצון של רוב השחקנים.
          (עם זאת, ההחלטה היתה שהחוזה שלו יוארך בשנה בלבד, במקום 5 כפי שהיה עד עכשיו)

  4. תודה. ניתוח עמוק ,מקצועי ומעניין. כל הכבוד על כתבות הפוטבול פה באתר, רמה גבוהה תמיד.
    מה שחשוב אבל באמת זה שאנטוניו בראון ייתן עונה מטורפת למטרות הפנטזי שלי.. והאיש שהוא צריך להכיר זה רנדי מוס…

  5. תודה על ההסבר.
    למרות המהלך הציני כנראה שגרודן קיבל את מה שמגיע לו. מצד שני, אם כל המיילים היו נכספים כנראה שהרבה היו נופלים יחד איתו, לא סתם הליגה העדיפה לשלם לקאפרניק בזמנו ולא לחשוף מידע פנימי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט