מאת צוות הופס פוטבול: יניב שושני ורביב פייג

סיכום משחק יום חמישי

ג'קסונוויל ג'אגוארס (4-0) – סינסנטי בנגלס (1-3) 24-21

נקודת האור עבור הג'אגוארס וטרבור לורנס היא שלראשונה לורנס לא מסר כדורים להגנת היריב לאחר שהפרוספקט הגדול ביותר בNFL מאז אנדרו לאק, חווה קבלת פנים מעוררת וקשה למקצוענים עם 7 חטיפות בשלושה משחקי הפתיחה שלו ואיבוד 2 פאמבלים.
הג'אגוארס פתחו את המשחק טוב כשעלו ליתרון 14-0 במחצית כשג'יימס רובינסון המצויין (2 ט"ד במשחק הזה) אחראי לאחד ולורנס מוכיח שהוא יכול לעשות את זה גם הרגלים ונכנס לאנד זון מ7 יארד.
אבל הבנגלס וג'ו בורוו הוכיחו את האופי החדש של הקבוצה כשענו במחצית השניה עם 3 ט"ד משלהם 2 במסירה לטייט אנד טי.ג'יי אוזמה ואחד של ג'ו מיקסון על הקרקע.
במה שמותג כמשחק בין שתי בחירות מס' 1 בדראפט, ניכר שניסיון של כמעט עונה בNFL ולמרות פציעה קשה, כרגע בורו הוא השחקן שהסתגל טוב יותר. סינסנטי עולה למאזן 1-3 וכרגע נמצאת בראש בית שהופך למעניין ותחרותי ביותר.


סקירת שבוע 4

דאלאס קאובויס (1-2)  – קרוליינה פאנת'רס (0-3) (דאלאס, ראשון 20:00)

מאמן דאלאס, מייק מקארת'י, מעולם לא היה חסיד של משחק הריצה, אבל בשני המחזורים האחרונים נראה שחל בו שינוי, והקאובויס שלו מבצעים יותר ויותר מהלכי ריצה, ומדורגים במקום רביעי מבחינת יארדים על הקרקע. כתוצאה מכך יורד הלחץ מהקווטרבק דאק פרסקוט, אחוזי ההשלמה שלו בשמיים, והתקפת דאלאס תהווה אתגר מול כל הגנה שתשחק מולה.

גם בהגנה רואים ניצני שיפור, בעיקר בכל הנוגע לעצירת הריצה, אבל הגנת המסירה חלשה מאוד, ונמצאת במקום הלפני אחרון מבחינת ספיגת יארדים.

ואיזו הגנה ספגה הכי קצת יארדים? קבלו את הגנת הפנתרים, שגם מובילה את הליגה בסאקים, ועדיין לא ספגה יותר מחמישים יארדים בריצה בשום משחק. יהיה מעניין לראות כיצד תעמוד ההגנה מול המכונה המשומנת של דאלאס, שהיא סיפור אחר לגמרי מההתקפות החלשות של הג'טס והטקסנס.

נתון מעניין – הרצים של דאלאס, זיק אליוט וטוני פולארד, הם הצמד היחיד בליגה עם מעל 180 יארדים בריצה לכל אחד.

תחזית – התקפת דאלאס מול הגנת קרוליינה, זאת ההתמודדות שתכריע את תוצאת המשחק. הפעם נלך עם ההתקפה, והפנת'רס סופגים את הפסדם הראשון העונה.

פילדלפיה איגלס (2-1)  – קנזס סיטי צ'יפס (1-2) (פילדלפיה, ראשון 20:00)

האם יכול להיות שפטריק מהומס והצ'יפס חווים את סינדרום הפסד סופרבול לטום בריידי?

אחרי שלושה מחזורים לצ'יפס יש מספר הפסדים כמעט זהה לכל עונת 2020, והם נמצאים בתחתית הבית המערבי, מקום מאוד לא מוכר להם בשנים האחרונות. ההתקפה אומנם אחת מהטובות בליגה, בעיקר בגזרת המסירה, אבל ההגנה, אוי ההגנה, כמה שהיא גרועה כרגע, ועם חוסר איזון שכזה, הסופרבול נראה רחוק מתמיד עבור קנזס.

וכמו בהזמנה, מגיעה יריבה כמו פילדלפיה, שחוזרת לממדים האמיתיים אחרי החגיגה במחזור הפתיחה. לג'יילן הרטס יש הרבה עבודה בשיפור משחק המסירה, וכל הקבוצה צריכה לצבור ניסיון לפני השיפור המיוחל.

נתון מעניין – 92 הנקודות שספגו הצ'יפס מדרגות אותם במקום ה-31 בליגה, מביך משהו.

תחזית –  פתיחת העונה אכן מלחיצה מאוד את הצ'יפס, אבל מול האיגלס הם חייבים ניצחון, והם ישיגו אותו.

באפלו בילס (1-2)  – יוסטון טקסאנס (2-1) (באפלו, ראשון 20:00)

הטקסנס מנצחים את משחקם הראשון, ומפסידים די בקלות את השניים הבאים. הבילס מפסידים במחזור הראשון, ומביסים את שתי היריבות הבאות בתור. זה בערך מסכם את יחסי הכוחות בין שתי הקבוצות.

בפאלו היא אחת מהקבוצות החזקות בליגה, ואם ההגנה תמשיך לשחק כך גם בהמשך העונה, גוברים הסיכויים לסופרבול ראשון אחרי יותר מיובל שנים.

יוסטון בתחילת תהליך בניה ארוך, וכרגע אין לה כלים לנצח קבוצות כמו בפאלו, אולי רק לנסות להפריע קצת.

נתון מעניין – סטפון דיגס עדיין לא קלט יותר מ-70 יארדים בכל אחד משלושת המשחקים העונה, הרצף הארוך ביותר שלו מאז פתיחת עונת 2019.

תחזית – פערי הכוחות בין שתי הקבוצות פשוט גדולים מידי, והבילס רושמים ניצחון שלישי ברציפות.

שיקאגו ברס (2-1)  – דטרויט ליונס (3-0)  (שיקאגו, ראשון 20:00)

ובפינת המשחק המייאש של המחזור, שתי קבוצות שידעו ימים יפים הרבה יותר, ועדיין לא רואות את האור בקצה המנהרה.

האורחים מדטרויט מוצאים דרכים מקוריות להפסיד משחקים צמודים, ורושמים את פתיחת העונה הגרועה ביותר מאז עונת 2015. לזכותם ניתן לומר שהגרלת המשחקים זימנה להם שלוש יריבות חזקות, ולמרות כמות הנקודות הגבוהה שספגה ההגנה, עדיין יש שיפור יחסית לעונה הקודמת, וגם התקפת הריצה מראה סימני חיים, חידוש לעומת העונות הקודמות.

גם אצל הברס אין חדש תחת השמש, עם התקפה אנמית ביותר, שלא מצליחה לייצר כלום באוויר. ההגנה עדיין משחקת היטב, עם צמד הליינבקרים המאיימים חליל מאק ורוברט קווין, אבל במשחק מול הבראונס היא "בילתה" כמעט 40 דקות על המגרש, וככה קשה מאוד לנצח משחקים.

נתון מעניין – ג'רד גוף רושם ממוצעים טובים יותר במדי הליונס משנותיו בראמס, ועדיין הוא ללא ניצחון. ברוך בואך לדטרויט.

תחזית – היריבות העתיקה בין שתי הקבוצות מבטיחה משחק צמוד גם אם לא ברמה גבוהה, והפעם הליונס יצליחו לנצח ולהשתוות לברס במאזן הניצחונות/הפסדים.

מיאמי דולפינס (2-1)  – אינדאנפוליס קולטס (3-0)  (מיאמי, ראשון 20:00)

לכזאת פתיחת עונה לא ציפו ולא פיללו באינדאנפוליס, הפתיחה הגרועה מאז עונת 2011 האיומה. ההימור על קארסון וונץ בעמדת הקווטרבק די נכשל בשלב זה, התקפת המסירה מדורגת בשליש התחתון של הליגה, והתקפת הריצה לא מצליחה הרבה יותר.

במפתיע, גם ההגנה נגררת ליכולת בינונית, וספיגה של מעל 100 יארדים על הקרקע בכל משחק דורשת שיפור מיידי בתחום זה.

מזלם שמיאמי מאכזבת בפני עצמה, בשני צידי המגרש. טואה טגובאילואה שוב נפצע (מה יהיה?), ומחליפו ג'קובי בריסט הוא לא האיש שיוביל את מיאמי להצלחות.

ההגנה, למרות ההשקעה הגדולה בשנים האחרונות, פשוט לא מספקת את הסחורה, בדומה לקולטס מתקשה בעיקר כנגד הריצה.

נתון מעניין – קארסון וונץ רושם הפסד שביעי ברציפות, הרצף הארוך בקריירה.

תחזית – לאור יכולת הקווטרבקים והגנות הריצה, לא נתפלא אם יהיה זה משחק עם הרבה ניסיונות ריצה. במיאמי לא יתחשבו במצבם העגום של הקולטס, וישיגו ניצחון ביתי יקר וחשוב.

ניו אינגלנד פטריוטס (2-1) – טמפה ביי באקנירס (1-2) (פוקסבורו, שני 03:20)

הנה לו המפגש המסקרן ביותר במחזור הרביעי, ולא בגלל מה שיקרה על המגרש בערב המשחק, אלא בגלל המפגש ההיסטורי של טום בריידי עם המועדון איתו הוא מזוהה יותר מהכל, ובעיקר מול המאמן ביל בליצ'ק.

כל כך הרבה שנים היה בלתי ניתן להפריד בין צמד הענקים הללו, שיחדיו הפכו מועדון צנוע לאימפריה, ורשמו כל כך הרבה שיאים ותארים, שקצרה היריעה מלהכיל אותם. הלילה בריידי חוזר למגרש בו ניצח 115 פעמים (עוד שיא כמובן), הפעם במדי קבוצה אחרת שאיתה זכה בטבעת אליפות נוספת, ולאחר קבלת הפנים המדהימה שהוא יזכה לה, הוא ובליצ'ק יעשו הכל בשביל לנצח אחד את השני, ואל תאמינו לעשרות הראיונות שבו הם הכריזו שזהו רק עוד משחק, זה ממש לא עוד משחק.

עוד פרט שמעצים את המפגש, כרגע בריידי רחוק 67 יארדים בלבד משבירת שיא היארדים במסירה (דרו בריס מחזיק בשיא, אם שאלתם), ואם חשבתם שקבלת הפנים תהיה מדהימה, חכו לרגע שבו השיא יישבר, לא נזכה לראות הרבה פעמים בחיים אצטדיון שלם מריע ממושכות לקווטרבק היריבה, אבל כמו שאמרנו, מפגש רגיל זה לא.

אה כן, מבחינה מקצועית הבאקנירס עדיפים על הפטריוטס, שנמצאים בתקופת חניכה של מאק ג'ונס, בתקווה שהוא יהיה הבריידי הבא של המועדון.

נתון מעניין –  עזבו נתונים, הם פחות חשובים הפעם.

תחזית – חגיגה מרגשת בפוקסברו, כמיטב המסורת האמריקאית, וטום בריידי שוב לוקח הקופה.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (1-2)  – לאס ווגאס ריידרס (0-3)  (לוס אנג'לס, שלישי 03:15)

המחזור ננעל במפגש של שתי המרעננות הרשמיות של הליגה, הריידרס והצ'רג'רס.

המארחת מציגה קבוצה צעירה ונחושה, מובלת על ידי הקווטרבק ג'סטין הרברט, שבעונתו השניה ממשיך להראות אופי של מנצח, והתקפת המסירה בראשותו נמצאת בטופ של הליגה.

גם ההגנה אינה קוטלת קנים, ולעצור את ההתקפות של דאלאס וקנזס סיטי על 20 ו-24 נקודות בהתאמה אינו דבר של מה בכך.

גם החבר'ה בשחור מראים אופי בכמויות, וכבר סופרים שני ניצחונות דרמטיים בהארכה. דרק קאר פשוט משחק נפלא, ונמצא כרגע בקצב מטורף של 401 יארדים למשחק. שימו לב גם לטייט אנד המרשים דארן וולר, שעם 224 יארדים בתפיסה הוא שני רק לטרוויס קלסי מהצ'יפס.

נתון מעניין – הריידרס מדורגים ראשונים בליגה ביארדים במסירה. הצ'רג'רס קצת אחריהם במקום הרביעי.

תחזית – משחק צמוד, הרבה מסירות באוויר, ואף קבוצה לא פייבוריטית לניצחון. תחושת הבטן הולכת לכיוון של הצ'רג'רס, שמנחילים לריידרס את הפסדם הראשון העונה.

טנסי טייטנס (1-2) – ניו יורק ג'טס (3-0) (ניו ג'רזי 20:00)

לוקח זמן לשנות אופי לוזרי של מועדון, ואפילו מאמן שנחשב מוטיבייטור גדול כמו רוברט סאלה, יתקשה לעודד את השחקנים שלו אחרי הפסד על ה-0 לדנבר ברונקוס בשבוע שעבר.
סאלה הוא מאמן הגנתי בבסיסו, וההגנה בראשותו מגרדת את הטופ 10 כרגע בNFL. אבל חוסר הפרודקטיביות ההתקפי (מקום 30 בליגה) עומד בעוכרם ויקשה על ההגנה להחזיק מעמד לאורך משחקים, ולאורך העונה.
טנסי עדיין לא יורה בכל התותחים העונה, אבל היא עושה דבר אחד מצויין בהתקפה, ולמרבה הצער זו הנקודה הפחות חזקה של הגנת הג'טס. וזה לטחון עם משחק הקרקע. אני מצפה השתוללות של הרץ המוביל בליגה ביארדים, דריק הנרי, במיוחד לאור העובדה שחוליו ג'ונס ואי ג'יי בראון לא יעמדו לרשותו של טנהיל עקב פציעות.



קליבלנד בראונס (1-2) – מינסוטה ויקינגס (2-1) (מיניאפוליס 20:00)

הבראונס בונים לעצמם הגנת ברזל שם באוהיו, וגם ההתקפה, במיוחד התקפת הריצה נראים כמשהו שיכול להפוך את הבראונס לתחרותיים בבית הAFC  צפון שהופך לאכותי יותר ויותר בשנים האחרונות.

במינסוטה לעומת זאת קירק קאזינס  נושא את רוב המעמסה ההתקפית לאחר הפציעה של דלווין קוק שהוגדר כבספק למשחק הזה. קאזינס בינתיים משחק משחק נקי וללא טעויות ומגיע עם מינסוטה לאחר נצחון מורלי ראשון חשוב על הסיהוקס והסקנדרי שלהם.
קשה מאוד לנבא מה יהיה במשחק הזה, אבל נראה שהבראונס מגיעים עם יותר מומנטום ושלמים יותר משני צידי הכדור.


הקרב על המערב

סיאטל סיהוקס (2-1) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (1-2) (סנטה קלרה 23:05)
סן פרנסיסקו היא קבוצה עם זהות. הזהות שלה היא ריצה. הניינרס מובילים את הליגה באחוז ניכר במהלכים שיוצאים מPlay action  ובשביל שמהלכים כאלו יצליחו, משחק הריצה חייב להיות מאיים מספיק כדי להקפיא את ההגנות בחוסר וודאות.
אז הכל היה מוכן לעונה גדולה, רחים מוסטרט, הרץ הפנומן, חזר מפציעה, נבחרו בדראפט כמה מחליפים מבטיחים עבורו כתעודת ביטוח, וג'ימי גארופולו היה מוכן לעוד עונה של handoffs, check downs, screens וNaked bootlegs
זה כל מה שצריך, והYAC brothers שלישיית התופסים הבלתי עצירים, דיבו סמואל, ג'ורג' קיטל ומוסטרט, יעשו את השאר.
אבל אז מוסטרט נפצע במשחק הראשון, פציעה מסיימת עונה, וכמו כן המחליף שלו שעשה עבודה טובה   איליי מיטצ'ל, וגם הרץ השלישי, ג'מיקל הייסטי במצב לא כשיר והקבוצה נאלצה לתת לבחירת הדראפט השלישית, טריי סרמון, את הזדמנות חייו.
"אני חושב שעשיתי עבודה טובה סך הכל" אמר סרמון לאחר ההפסד לפילדלפיה איגלס במחזור השלישי כששורת הסטטיסטיקות שלו הראתה 11 נסיונות ל39 יארד במשחק. אז לא, סרמון עדיין לא מוכן.
סטיב יאנג אמר בראיון שהקבוצה תצטרך להסתמך מעתה על היד של גארופולו, ואני לא בטוח שזו תוכנית טובה במיוחד.
למרות שסטטיסטית הוא במידל אוף דה פאק, גארופולו לא מצליח לייצר מהלכי וואו. הוא מחזיק את הקבוצה במשחק, לפעמים אפילו מתעלה על עצמו כמו בדרייב האחרון מול האיגלס, אבל הרבה מהסטיסטיקות שלו הוא חייב לדיבו וסמואל, ג'ורג' קיטל, קייל יוזצ'ק הפול בק ושכמותם שמצליחים לתפוס את הכדורים הלא תמיד מדוייקים שלו, להלחם על כל יארד, לשבור תאקלים על ימין ועל שמאל ולייצר המון מכלום.
ללא משחק ריצה אפקטיבי, סן פרנסיסקו הופכת לחד מימדית ומחוץ לאלמנט שלה.
והקולות מתגברים לתת לטריי לאנס, "עתיד המועדון" את המושכות.
אני לא אתפלא אם קייל שאנאהן יתחיל לשלב את לאנס במשחק יותר ויותר, במיוחד אם המטצ'אפ מול סיאטל ייצא משליטה, למרות שכל משפט של המאמן הראשי בעניין רומז שלאנס עדיין לא מוכן.
הניינרס מארחים בסנטה קלרה את סיאטל סיהוקס, היריבה המרה. משחק סופר חשוב עם השפעות פלייאוף, כבר במחזור הרביעי.
סיאטל מגיעה למפרץ עם הרבה סימני שאלה, במיוחד בהגנה שם הם נמצאים קרוב מאוד לתחתית (31), הגנה שהורסת את המאמצים הכבירים של ראסל ווילסון, די קיי מטקאלף וטיילר לוקט. אבל לא רק ההגנה אשמה. ההתקפה של הסיהוקס מובילים את הליגה בניקוד במחצית הראשונה, אבל במקום האחרון בניקוד במחצית השניה. למה? לפיט קרול פתרונות.
אחרי שני הפסדים רצופים, סיאטל, שמעולם לא הפסידה 3 משחקים ברצף בעידן של ראסל ווילסון, חייבת לעשות את התיקונים הנדרשים השבוע, במיוחד לאור המפגש הקשה שמצפה 5 ימים בלבד לאחר המשחק מול הניינרס, מול קבוצה נוספת לבית, לוס אנג'לס ראמס.
וכרגע, ממיקומם בתחתית אחד הבתים הקשים והתחרותיים ביותר בNFL, זה שבוע של פרשת מים.
ואכן, לדעתי, סיאטל יצאו מהמפגש הזה כשידם על העליונה, לסן פרנסיסקו אין את הכשרון הקרוב אפילו בסקונדרי לעצור את מטקאף ולוקט,במיוחד לאור מה שהראו שבוע שעבר מול דבונטה אדמס. וחוליית הקו ההגנתי הקדמי של הניינרס, עדיין לא מצליחה לממש את הפוטנציאל למרות ההתאוששות של ניק בוסה ולא תצליח לרסן את ווילסון.

אריזונה קארדינלס (0-3) – לוס אנג'לס ראמס (0-3) (לוס אנג'לס 23:00)
הממתק הזה בבית ה NFC מערב, משחק נוסף עם השפעות פלייאוף קריטיות,  מביא לנו מפגש פסגה בין שתיים מהקבוצות המלהיבות בליגה כרגע.
ההימור של שון מקווי להביא ק"ב מנוסה כמו מת'יו סטאפורד, נראה שסיפק לו את המרכיב הסופי להוציא לפועל ולהציג לראווה את הגאונות שלו שקנתה לו את השם של אחד המאמנים המיוחדים בליגה,  בתחילת הקריירה שלו עם הראמס. אבל כנראה שצריך ק"ב קצת יותר אינטליגנטי מאחד שלא בטוח שהשמש תמיד זורחת במזרח ושוקעת במערב כדי לממש את כל הפוטנציאל הטמון במשחק של התקפת הראמס.
אם רק היה להם משחק רצה קצת יותר מסביר, הראמס היו מפחידים הרבה יותר.
סטאפורד פתח את העונה כמעט מושלם וענה על כל הציפיות כשהוא מפתח כימיה מדהימה עם קופר קאפ במיוחד שצבר כבר 5 ט"ד בשלושה מחזורים ומוביל את הליגה בנתון זה ובמספר היארדים. קלווין ג'ונסון הלבן, אמרנו?
אבל מהצד השני עומדת התקפה לא פחות מלהיבה, כשקיילר מורי בשנתו השלישית בליגה, מתחיל להרגיש בנוח בהתקפה של שון קינגסברי, ומהוה סיכון באויר (7 ט"ד)  וביבשה (3 ט"ד, אחד בכל משחק העונה).
מוריי לא יכל לבקש נשקים מושלמים יותר מדאנדרה הופקינס, אי ג'יי גרין וקריסטיאן קירק. נבחרת אולסטאר.
שתי הקבוצות נמצאות כרגע במאזן מושלם וינסו בכל כוחן לשמור עליו ולהיות הבודדה בראשות הבית, אבל אריזונה על הנייר נראית קצת יותר עדיפה כרגע, גם התקפית אבל גם הגנתית. צפו למשחק התקפי משובח שיכל להיות מרובה נקודות ויגמר בנייל בייטר רציני.
לדעתי זה משחק השבוע, יותר מפסטיבל בריידי בליצ'ק.

פיטסבורג סטילרס (2-1) – גרין ביי פאקרס (1-2) (גרין ביי 23:25)

הסטילרס מוצאים את עצמם לאחר המחזור השלישי כחוליה החלשה בבית הAFC צפון. כששאר הקבוצות בבית מתחילות לפתוח עליה פער גם במאזן וגם באיכות.
הסטילרס לא מצליחים לפתח את משחק הריצה שלהם (מקום אחרון בליגה) ובן רותליסברגר "המזדקן" לא מצליח להחזיר את הקסם לקבוצה.
מהצד השני "ותיק" נוסף, שגם הזניח את עצמו בפגרה הסוערת . הזנחה שגלשה לתחילת העונה. אבל נראה שאהרון רודג'רס מצא מחדש את חדוות המשחק בשניות הסיום של הנצחון מול סן פרנסיסקו, וכבר הרבה זמן לא ראינו אותו מאושר ככה.
וכשרודג'רס חוזר להינות, זה מסוכן.
גרין ביי לא הייתה צריכה לעשות יותר מדי כדי לשמור על ראשות הבית ונראה שגם אחרי המחזור הזה מעמדה יהיה בטוח.
לפאקרס יש יותר כלים, יותר כישרון ושני אהרונים שיכולים לנצח כל משחק.

בולטימור רייבנס (1-2) – דנבר ברונקוס (0-3) (דנבר 23:25)

קרב צפוני נוסף יתרחש בדנבר. אני בטוח שאף אחד לא חשב לפני חודש שנגיע למשחק הזה עם דנבר במומנטם ומאזן מושלם לעומת הרייבנס שמשתרכים מאחורי סינסנטי ומנסים להחזיק חזק לא לתת לקליבלנד לעבור אותם.
בלי לקחת את ההקרדיט ממה שטדי ברידג'ווטר עושה בקולרדו, דנבר עושים את זה בעזרת הגנת הריצה הכי טובה בליגה כרגע והיי, איזו הפתעה, בדיוק מגיעה אליהם קבוצת הריצה מס' 1 בליגה.
יהיה מעניין. אני מהמר שדנבר יפתיעו ותנו לנו הרבה על מה לדבר בשבוע הקרוב.

וושינגטון פוטבול טים (2-1) – אטלנטה פאלקונס (2-1) (אטלנטה 20:00)
גם משחקים פח זבל צריך לסקר.
המשותך לשתי הקבוצות? לשניהם הנצחון הבודד הגיע מול הג'איינטס. לא נראה לי שזה סממן לאיכות.
יש מצב שהניסיון של מאט ראיין ויתרון הביתיות יגאלו את אטלנטה ואותנו מהמשחק הנוראי הזה.

ניו יורק ג'איינטס (3-0) – ניו אורלינס סיינטס (1-2) (ניו אורלינס 20:00)
הסיינטס חוזרים הבייתה מניצחון מוראלי מול הפטריוטס המתקשים  אל עיר שספגה נזקים קשים מהוריקן אידה. אבל זה לא יפריע להם לשטוף את הג'איינטס האומללים מעיר שנראה שהוריקן לוזריות עבר עליה.
הג'איינטס סובלים ממכת פציעות בחולית התופסים וכשהק"ב דניאל ג'ונס עם תפוקה קרקעית יותר גבוהה מסקוואן בארקלי, המצב לא נראה מזהיר.
נראה שגם השבוע הג'איינטס יפסידו.