הגביע מגיע לוושינגטון – פריוויו 2021-22: וושינגטון וויזארדס  / יניר רובינשטיין

הגביע מגיע לוושינגטון – פריוויו 2021-22: וושינגטון וויזארדס / יניר רובינשטיין

מאזן בעונת 2020-21: מאזן שלילי 34-38, מקום 8 במזרח.

פלייאוף 2020-2021: קשה להאמין, אבל במזפח מאזן שלילי הספיק על מנת "להעפיל" לפלייאוף. הדחה באמצעות מטאטא שבור בשם הפילדלפיה 76.

מאמן: ווס אנספלד (אני מראש מוותר על הג'וניור לעונה הקרובה לטובת קילוח הכתיבה, כמו שמנחם מבת גלים אומר). אביו ז"ל היה מגדולי שחקני וושינגטון בכל הזמנים. הייחאס עזר, אבל כל הסימנים מעידים שהוא מאמן עם ידע הגנתי לא רע בכלל.

GM: טומי שפארד. נשוי + 7. לשעבר יד ימינו של ארני גרונפלד הידוע לשמצה בבירה. מאז שלקח את המושכות עושה עבודה לא רעה.

סיכום הפרקים הקודמים: ג'ון וול בא, ולאחר עשור ג'ון וול הלך, לא לפני סאגה מתוקשרת היטב בה צולם ללא חולצה מנפנף בג'ובות בחברת חברי כנופיה. הגיע ראסל ווסטברוק. החליט לשנות את הדיסקט. אך דיבורים בצד, מעשים בצד, השחקנים לא ממש אהבו את התרבות החדשה, non plus. אך למרבה המזל יש GM אחד בליגה בשם רוברט טוד פלינקה ג'וניור אשר מעשיו לפעמים מובנים, לפעמים מובנים פחות, ולעתים לעתים בלתי מובנים בעליל. וכך יום בהיר אחד התברר לעולם, שלמעשה, ג'ון וול — היושב על החוזה הכי פחות שכיר בהיסטוריה של הנ.ב.א. — הוחלף, בהסכמתו הנדיבה של רוברט טוד הנ"ל בלא פחות מאשר:

  1. קייל קוזמה, שעד לפני שנה נחשב לשחקן הבית הטוב ביותר של הלייקרס,
  2. מונטרז הארל, שעד לפני שנה נחשב לשחקן השישי הטוב בליגה,
  3. ו-KCP שעד לפני שנה נחשב לאחד השחקנים החשובים ביותר לאליפות של הלייקרס ב 2020.

ועל כך אני מוריד את כובע הבייסבול בפני טומי שפארד ג'וניור.

אוהדי וושינטון סבלו מספיק. שלוש העונות האחרונות היו דומות לתאונת שרשרת מתורגמת לבערך 200 שעות צפייה לעונה (RATED R בגלל סצינות קשות לצפייה). בשרשרת העסקות שטומי הוציע לפועל — אני נזהר לא לומר הינדס, כיוון שלמעשה היה לו גם די הרבה מזל, הוא יותר זכה מההפקר — הוא הפיח תקווה סוף סוף בלב האוהדים.

צעד לא פחות חשוב מכך היתה העובדה שלא האריך את החוזה לסקוט ברוקס (ואגב, כמה טוב שיש לסוכן שלך מאמנים בחצי מהקבוצות בליגה כך שתמיד תמצא משרת עוזר (תודה ניל אולשני, מנכ"ל פורטלנד)).

בקיצור, אני, לראשונה מאז 2016, מרגיש אופטימיות זהירה כלפי הקבוצה. אין לי שום ספק שהקבוצה תשחק בצורה אחראית, אורגנית יותר. אך יותר מכך, אני משוכנע שהאווירה בחדר ההלבשה תהיה סוף סוף נעימה. המאמן החדש הוא שינוי מרענן לעומת האגו הגדול של המאמן היוצא, והעובדה שבעצם אין בקבוצה כוכבי-על היא שינוי נפלא. אני צופה לוושינגטון שיפור רציני בהגנה בעונה הבאה. ייתכן מאוד שבתחילת העונה יצטברו הפסדים, ובעיקר הפסדים צמודים, אך אני משוכנע שעם הזמן השיטה תחלחל וכאשר קבוצות אחרות יגיעו לשלב העייפות בעונה וושינגטון תתחיל לצבור נצחונות.

ישנן כמובן בעיות רבות עם ההרכב, ואמנה כמה מהן, אך באופן כללי ישנן פחות בעיות מאשר בשנתיים האחרונות. ובכן, כמה נקודות חולשה:

  1. דאוויס ברטאנס. אין הרבה מה להרחיב לגבי שחקן שיושב על חוזה מובטח לעוד 4 שנים, אבל אשר מתקשה לתרום לקבוצה בערבים בהם הוא אינו מפגיז מרחוק, וימים אלה, לצערנו, ספורים למדי.
  2. רוי האצ'ימורה: שחקן אשר לא באמת מתקדם לשום מקום, אך מצד שני גם אינו מספיק גרוע כדי להחליט לספסלו. מה עושים איתו? מתי יתחיל להבין שיטות הגנה מודרניות? אולי המאמן החדש יצליח, אך קשה לחזות.
  3. תומאס ברייאנט וספנסר דינוודי: השאלה הגדולה לגביהם היא באיזה כושר יחזרו לאחר פציעות רציניות לברכיים (ובמקרה של דינוודי זו לא הפציעה הראשונה)? המועדון השקיע לא מעט בדינוודי, אז הנחת היסוד היא שהם בדקו טוב טוב את הסחורה, אך במקרה של וושינגטון באמת קשה לדעת (ראה ערך ג'ון וול, יאן מהינמי, דוויט הווארד).
  4. בראדלי ביל ו-47 הרגל: בראדלי ביל התחרה על תואר מלך הסלים, אך היה כמעט בלתי מורגש בחצי המגרש שבו עמד הסל של הקבוצה שלו. הדרוג ההגנתי של הקבוצה איתו על המגרש היה נמוך באופן משמעותי מאשר בלעדיו וזה עוד בעונה בא מחליפי וושינגטון לא היו מנצחים את עירוני נס ציונה. אם ביל יחליט שהשנה הוא שומר גם הקבוצה תשמור. אם הוא שוב ייצור התקפות של אפס מסירות על ימין ועל שמאל ואז יוותר ללא אוויר לרוץ בהגנה אז לא יהיה שמח בחדר ההלבשה.
  5. עמדת המחליף לביל: לא ברור לי מי אמור להחליף את ביל. אני מבין שבימינו הכדורסל "הוא ללא עמדות" וכו'. כן, בטח. ממש כפי שהעולם הוא ללא גבולות, וכו'.

תחזיות, תחזיות….

תחזית אופטימית: ספנסר אץ ורץ ומוכיח שרפואת הספורט קפצה כמה מדרגות קדימה ומתברג לחמישיית הליגה השלישית לאחר עונה של 19.5 נק', 4 ר', 2.5 חטיפות ו-8 אס' ו-2.1 איבודים בלבד. תומאס ברייאנט קפיצי יותר מאשר לפני הפציעה וניצל את ההפוגה לעבוד 4 שעות ביום בחדר הכושר. הוא מצליח לעשות בוקס-אאוט לסנטרים אחרים, מצליח לייצר חסימות, ובשנת החוזה מוכיח שאין גבול למה ששחקן יכול לעשות ונבחר ל-MIP של הליגה עם 14 נק', 9.7 ר', ו 71% מהשדה עם 39% מהשלוש ו-4.5 אס' מחסימות למשחק. דני אבדיה גם הוא חוזר כמו חדש ומראה שיפור פנומנלי בקליעה משלוש, עד שהוא מתוייג בתור מייקל פורטר ג'וניור של המזרח והופך יחד עם ביל ודינווידי ל BIG3 של וושינגטון אשר מתברגת למקום ה-3 במזרח לאחר ברוקלין והניקס ולפני אטלנטה. טומי שפארד שולח את האצ'ימורה לחבור ליוטה וואטאנאבה בטורונטו ובטרייד של ארבע קבוצות מביא את פסקאל סיאקאם אשר חובר לחמישיה של ביל-דינוודי-אבדיה-סיאקאם-גאפורד אשר מעניקה לוושינגטון את המאזן הטוב בליגה לאחר פגרת האול-סטאר ומבטיח לה יתרון ביתיות והדחה קלילה של בוסטון בסיבוב הראשון. בסיבוב השני וושינגטון פוגשת, שוב עם יתרון ביתיות, את מיאמי היט אשר הדיחה את הניקס בשישה משחקים לאחר שסיימה שביעית בלבד בעונה הרגילה. מונטרז הארל שולח את ג'ימי באטלר לבית חולים במשחק מספר 3 לאחר שמיאמי כבר מובילה 2-0, ובסופו של עניין וושינגטון עולה לגמר המזרח לראשונה זה 43 שנה לאחר ניצחון 2-4. בגמר המזרח וושינגטון פוגשת את ברוקלין, אך ללא ייתרון ביתיות. דוראנט הפעם מנצח את המשחק ה-7 על הבאזר לאחר שהפעם הוא מופיע למשחק יחף, ובכך נמנע מלדרוך על קו ה-3 באלפית המילימטר. ביל מחליט להאריך חוזה בסוף העונה, וג'ייסון טייטום חברו מילדות מודיע לבראד סטיבנס שהוא רוצה OUT מבוסטון, מגיע לוושינגטון בעסקת סיין-אנד-טרייד שבה וושינגטון נפרדת מ-5 בחירות עתידיות.

תחזית פסימית: דינוודי פציע, ביל עדיין רודף אחרי תואר מלך הסלים, ותומאס ברייאנט חוזר לפעילות חלוד. מן העבר השני, דיוויס ברטאנס אינו פוגע, ודני אבדיה אינו רואה דקות משחק בעוד האצ'ימורה ממשיך לזרוק מחצי-מרחק ב-45% וממשיך לא לסחוט עבירות או לשמור. ביל מודיע בינואר שהוא רוצה OUT, ושפארד שולח אותו לגולדן סטייט תמורת וויגינס ללא בחירות נוספות. ווס אנספלד מפוטר לאחר 10 משחקים ומאזן 1-9 ובראדלי ביל הופך לשחקן-מאמן הראשון מאז ג'ורדן. וושינגטון מסיימת במקום ה-14 במזרח אך מפסידה בלוטרי וזוכה בבחירה ה-6 בלבד אותה היא מעבירה בטרייד על מנת להיפטר מהחוזה של האצ'ימורה.

תחזית ריאלית: דינוודי וביל מסתדרים היטב על המגרש, המאמן משפר את שיטת ההגנה של הקבוצה, ושלל הקומבו-פורוורדים של הקבוצה מפרגנים אחד לשני ונותנים תפוקה על המגרש. האצ'ימורה מוכיח שלא בזבז את הזמן בקיץ, וקייל קוזמה נותן קפיצה. וושינגטון מסיימת במקום ה-6 במזרח ומפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף 3-4 לאטלנטה.

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. פרוויו מעניין ומשעשע.
    כל המזרח התיכון מחכה לראות אם אבדיה יקבל דקות.
    בכל מקרה נראה שהשינויים בדרג המנהלתי יכולים לעשות שינוי.
    בהצלחה
    🙂

  2. תודה יניר.פריוויו מצוין. יש 5-6 קבוצות מעליהם לדעתי(נטס,באקס,היט,הוקס,פילי ואולי גם בוסטון/בולס)
    יותר ינסו שוב להכנס לפלייאוף דרך הפלייאין מול הבולס/בוסטון, אינדיאנה והניקס…

    1. נטס, באקס, הוקס, בוסטון, פילי, בולס, ניקס, סלטיקס ההורנטס ואינדיאנה בעלי סגלים ושחקנים טובים מהם. הראפטורס תלויה באיזה סיאקום נקבל את של בועה + 2021 או של 2020? הייתי אומר שברמת הסגל הם בליגה של המג'יק והקאבס ומעל הפיסטונס.

  3. תודה על הפריוויו המשעשע.
    איכשהו הטרייד של ראס ללייקרס דאג בעיקר לראס. הלייקרס נראו קצת יותר חלשים לפני שהם עשו השלמות… ו-וושינגטון קיבלו מזה משהו שממש לא היה חסר להם: פורוורדים סבירים. כאלה שעולים לעשות קצת רעש מהספסל או סוגרים חמישיה בשקט.
    לא בטוח שזו קבוצה שתגיע לפליי-אין. אבל הם הפתעו בשנה שעברה אז אני לא מהמר נגדם.
    והרבה בהצלחה לדני אבדיה.

  4. תודה רבה.
    מהלכים יפים היו לוויזארדס הקיץ. בנו סגל יחסית עמוק ורחב מסביב לביל, אבל יש הרבה סימני שאלה כמו בריאות (דינווידי, אבדיה), יציבות (המון צעירים) והתקדמות (שלל הצעירים).
    יש שם הרבה עבודה לצוות האימון לחבר ולהריץ את הבלילה הזו לקבוצה שתילחם על הפלייאוף (המזרח פשוט מתחזק סוף סוף מעונה לעונה).
    זאת גם תהיה עונה שהיא שנת מבחן עבור ביל, אם הוא מסוגל להיות המנהיג שסוחב קבוצה לפלייאוף, או שפשוט סקורר שצריך עוד כוכב או מנהיג לצידו.

  5. תודה שלהבת.
    אני בעד וושינגטון אם הם נותנים לאבדיה את הבמה, לא רק בדקות התרוצצות, אלא עם הכדור ביד. אני מאוד מאמין בו וחושב שהתפתחות שלו מאוד תועיל לקבוצה בטווח הבינוני והרחוק.

  6. יופי של פריוויו אופטימי יניר. יש בוושינגטון יותר מדי שחקנים שלא שומרים (בראיינט הנוראי, האצ'ימורה, ברטאנס וכאלה) ואני לא רואה את זה משתנה. יותר מדי בכנפיים ופחות בקו האחורי, ככה יהיה קשה לבנות הירארכיה. עשו פלייאוף בגלל ההישגיות של ביל וראס והשנה קשה לי להאמין

  7. ווש מילאה את עצמה בשחקנים בינוניים מחוזקים בדווינדי וביל. זה בגדול מה שהיא עושה מאז ימי וול וביל, אז קשה להתווכח עם הצלחה…

    לגבי אבדיה – עם כמה שאני בעדו, הוא עוד לא הוכיח שהוא שייך לנ.ב.א, הייתי ממליץ לחכות עם הדרישה לתת לו להריץ תרגילים. שחקנים שלא מגיעים על תקן כוכבים צריכים להראות שהם יודעים לשמור ולקלוע כשהם חופשיים. הייתי ממליץ לו להתמקד בזה.

    1. כדי ששחקן יוכיח משהו צריך לתת לו את ההזדמנות.
      אם אתה לא חושב שיש לאבדיה פוטנציאל כזה זה דבר אחד, אבל וושינגטון בחרו אותו מתוך אמונה שהוא גם פליימייקר ומוביל כדור, אז הם צריכים לתת לו את ההזדמנות הזאת כדי שהוא יוכל להתפתח.

      1. אני לא אומר שאין לו את הפוטנציאל, אבל את הפליימייקינג שלו הוא יצטרך לעשות אחרי שהוא תופס ריבאונד הגנה/חוטף או מקבל את הכדור בהתקפה (לא כשהוא פנוי על הקשת). לבנות על ספר התרגילים של הקבוצה שלו בלי שהוא הראה יותר מדי ובלי שהוא הגיע עם טיקט של כוכב נראה לי מופרך.

        1. אבדיה כנראה לא הולך להיות רכז, אבל אם וושינגטון רוצים שהוא יתפתח להיות מוביל כדור הם צריכים לתת לו לעשות את זה. כמה ואיך זו שאלה טובה ותלויה בדברים שיתבררו תוך כדי העונה.

  8. פריוויו מצויין, תודה רבה נהניתי לקרוא.
    התאור שלך על ביל מדוייק, וושינגטון יהיו הרבה יותר טובים בלעדיו.
    דני אבדיה צריך לצאת מהכונכיה, הוא כבר לא צריך לעשות כבוד לווסטברוק, שיתחיל לשחק ונראה אם הוא שייך.

  9. תודה שלהבת, קבוצה מסקרנת, יהיה צריך שנה שנתיים כדי לראות לאן זה הולך.
    נראה אם יכנסו לפלייאין, אם הכל יתחבר אז לגמרי אפשרי

  10. תודה רבה!
    קודם כל ישתפרו ע"י החסרה – של השחקן הכי מזיק בליגה.
    בנוסף עיבו את הסגל בשחקנים מצוינים שיכולים לפרוח במועדון קטן בלי לחץ וגם החליפו מאמן כושל.
    הם בטוח יהיו מהנים יותר לצפייה (עונה שעברה זה היה לחובבי הסנאף), ואני חושב שגם יהיו טובים יותר.

  11. אני די בשוק מהאופטימיות שרצה כאן כי לדעתי הם לא רואים פלייאוף אפילו עם משקפת. מה גם שהם תקועים עם המון שחקנים סוג 'בינוני' ובלי שום פוטנציאל פריצה. קיצר, תקועים במקום הכי גרוע שיש – 8-11 בקונפרנס, כשעונה טובה תביא אותם גג לסיבוב הראשון (גם זה בלחץ) ועונה פחות טובה לא תקרב אותם מספיק לבחירת דראפט גבוהה.

    דיעה לא פופולרית. ג'ון וול בריא. הוא נראה לא רע כשהוא שיחק בעונה שעברה, וכשהוא + ביל היו בריאים ווש יכלה לנצח כל קבוצה (כאוהד בוסטון יש לי עוד סיוטים מהסדרה מולם). הטרייד עליו התמצא בסופו של יום בשחקנים חביבים אבל כאלו שלא לוקחים אותך לשום מקום ולא הופכים את הקבוצה הזו למסוכנת. דעה לא פופולרית – הטרייד עליו היה טעות. קדימה, כנסו בי.

    אה, ועוד משהו. כתיבה נהדרת, יופי של פוסט יניר.

      1. שמע, הטרייד על וול בעיקר עזר לתרבות בחדר ההלבשה. הוא שחקן מצויין בעיקרון אבל עם אגו גדול ובסופו של דבר זה לא עבד כל כך מחוץ למגרש.

    1. שלל דיעות לא פופולריות זה נכון אבל זאת לא הסיבה שאני איתך. הסיבה שאני איתך היא כי הן דעות נכונות. מסכים איתך מילה במילה חסכת לי.
      נ.ב 1 : זו קבוצה שהגג שלה הוא בינונית.
      נ.ב. 2 : בהצלחה ענקית לאבדיה – אין ספק שהסיטואציה יותר מורכבת עבורו מזו של שנה שעברה. הוא יהיה חייב להיות חוצפן ולהילחם בשיניים בלי לדפוק חשבון לאף אחד אם הוא רוצה להמשיך בליגה. אני דרך אגב חושה שהוא פוטנציאל מצוין קדימה.

  12. כל עוד ביל המזיק נוכח, הקבוצה לא תגיע לשום מקום חיובי.
    ולגבי אבדיה, הוא לא היה, וגם לא יהיה רכז. לא מבין על מה כל האופטימיות הקוסמית הזאת מבוססת.
    שלהבת, יופי של פוסט.

  13. באחד הלילות, שיחקתי בטרייד מאשין ודמיינתי מה הספרס צריכים כדי לקבל את מונטרז וקוזמה.
    אני עד היום חושב שהם אנדרייטד:
    שניהם אמנם קצת עצלנים הגנתית, אבל לא משהו שפופ (או כל מאמן טוב אחר) לא יכולים לתקן.
    קוזמה היה שחקן של כמעט 20 למשחק עד שהוא קיבל את הלברון על הראש שלו.
    הארל פרח בקליפרס ודי נרדם בלייקרס. הם כל כך "אהבו" אותו שהודיעו שהם לא בונים עליו לעונה הבאה.
    בקיצור, 2 מציאות אחרי תאונה, מחכים לשיפוצניק. נקווה שמצאו אותו.
    במחשבה שנייה, גם אבדיה הוא בסוג של שיקום אחרי עונה ראשונה מתסכלת מאד.

  14. בפעם ראשונה מזה אי פעם, יש לי איזשהו רגש חיובי לקבוצה הזו. כל דנבר התגייסה כדי לעזור לווס אנסלד ג'וניור להשיג תפקיד מאמן ראשי באחת הקבוצות. כולם העריכו ואהבו אותו. דיברו על מאמן הגנה ופיתוח שחקנים חכם שיודע גם איך לדבר עם השחקנים ולגרום להם לעבוד איתו.
    אז או שהוא פוטנציאלית ההתגלות השנייה של פופ, או שכולם בדנבר התאחדו כדי להעיף את העובד הנוראי שאף אחד לא סובל על ראש קבוצה תמימה שלאף אחד לא אכפת ממנה. בכל מקרה יהיה מעניין עבורי.

  15. תודה שלהבת מעולה!
    דעתי:
    1. בלי ראס הקבוצה נחלשה משמעותית. בליגה הרגילה ראס עדיין כוכב על ששווה הרבה נצחונות.
    2. מסכים עם אברי – אין מה לדבר על פלייאוף.
    3. ביל חייב לברוח משם דחוף. יהיה אומלל מאוד השנה.
    4. דני יצטרך להשקיע הרבה עבודה וגם לא מעט מזל בשביל דקות. אנשים פה התלוננו בשנה שעברה ושכחו שהוא קיבל מקום בחמישייה בתור רוקי. היום זה נראה דמיוני.
    בגדול – אני פסימי – וזה חבל לי – אהבתי מאוד את וושינגטון של ביל/וול/ראס – קבוצה קשוחה ולוחמת, עם אבק של כוכבים. הריצה בסוף העונה שעברה הייתה מרגשת.

  16. תודה רבה על הפריוויו …
    קבוצה בינונית מאוד. אוסף שחקנים לא ממש ברור,
    מקוה שהמאמן החדש יהיה טוב ויצליח לגרום להם לשמור, ואז יראו פלייאוף.
    אחרת תקוותם בלוטרי (יש פורוורדים בדראפט הבא ? )

כתיבת תגובה

סגירת תפריט