לבחור מחדש: דראפט 1995 / עידו רבינוביץ'

לבחור מחדש: דראפט 1995 / עידו רבינוביץ'

שנת 1995 הייתה שנה מכוננת בספורט.

ישנן שתי דרכים להסתכל על הביטוי, "שנה מכוננת": דרך אחת, לבחון אותה כצעד ראשוני רב חשיבות בדרך למסע היסטורי מופלא, ללא בסיס גם גורדי השחקים הגבוהים ביותר, יתרסקו. הדרך השנייה, היא הסתכלות על כך ש-1995 החווירה בהשוואה לשנה שבאה אחריה – מייקל ג'ורדן נתן את אחת מהעונות הגדולות ביותר בהיסטוריה, אם לא הגדולה שבהן, כדי להתחיל "ת'רי-פיט" נוסף עם הבולס ששברו את שיא הניצחונות באותה התקופה. פיט סאמפארס הפסיד את משחק הווימבלדון היחיד שלו בין השנים 1993-2000 כאשר ריצ'רד קרייצ'ק לקח את המקום הראשון על הדשא בגראנד סלאם היחיד בקריירה שלו. אטלנטה אירחה את אולימפיאדת הקיץ הפנטסטית, ניק פאלדו הרעיד את עולם הגולף ניצח את המאסטרס בחמש חבטות לאחר שפיגר בשש בכניסה לסיבוב המכריע, מנצ'סטר יונייטד הפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שזוכה בדאבל המקומי פעמיים וכמובן, דראפט 1996 שהוציא לא פחות מעשרה אולסטארים כולל אלן אייברסון, קובי ברייאנט, סטיב נאש וריי אלן.

דראפט 95' הוציא שחקן פוקר מקצועי, מגדל פרות, "מומחה התערבויות" (Intervention, לא Bets),  ובמקרה גם שישה אולסטארים, עם שם אחד שצמח מעל כולם, אליו נגיע בקרוב.

הצעיר הראשון שעמד על הבמה האמיתית בטורונטו בשנה זו היה ג'ו סמית'. שחקן גנרי בעל שם גנרי שלא עורר הדים גדולים בליגה, אדם שבערך הויקיפדיה שלו רשום בסוגריים את המילה "כדורסל", כיוון שכאשר נזכר השם ג'ו סמית', רוב דרי כדור הארץ לא חושבים על הפורוורד הסולידי ששיחק ב-21 קבוצות שונות. אדם שכל קיומו ביקום הכדורסל נוצר כיוון שאחד ממתכנתי המטריקס בו אנחנו נמצאים היה עייף מדי במשמרת כדי לחשוב על שם מיוחד יותר.

בחידוש שלי, השחקן הראשון אליו יקרא דייויד סטרן הוא אישיות מעניינת במיוחד, עם כישרון גדול עצום. שחקן גדול מהחיים ביותר מובנים מאחד שהליגה לא הייתה נראית אותו דבר בלעדיו.

הבה נתחיל, הווריורס הגישו את הבחירה שלו, הקומישינר עולה להכריז, היסטוריה חלופית בדרך.

בבחירה הראשונה בדראפט 1995, הגולדן סטייט ווריורס בוחרים את: קווין גארנט, פורוורד, תיכון מולדין.

(נבחר במקור – ג'ו סמית. קווין גארנט נבחר על ידי המיניסוטה טימברוולבס בבחירה החמישית).

השחקן הטוב ביותר בכיתת הדראפט הנוכחית, בלי שום צל של ספק. שחקן היכל התהילה, 15 פעם אול סטאר, פעם אחת MVP ואליפות גדולה עם השלישייה בבוסטון. כל ההישגים הללו לא מותירים מקום לדעה לגיטימית אחרת לבחירה זו. לצד טים הארדוואי האב שיאכיל אותו בפיק אנד רול, כריס מאלין ודוניאל מארשל שיפנו לו מקום עם הקליעה וחבר מצוין לקו הקדמי בשם רוני סייקלי, הלוחמים מהמפרץ היו יכולים להקים שושלת אדירה לסיום המילניום הקודם.

מסקרן לדעת כיצד היה מוצב גארנט בין הגבוהים הגדולים בהיסטוריה אם הווריורס היו שמים עליו את ידם. ייתכן והיכולת שלו הייתה מתרגמת לעוד אליפויות וממצבות אותו גבוה יותר ברשימות כל הזמנים.

בבחירה השנייה בדראפט 1995, הלוס אנג'לס קליפרס בוחרים את: ראשיד וואלאס, פורוורד, צפון קרוליינה.

(נבחר במקור – אנטוניו מקדייס. ראשיד וואלס נבחר על ידי הוושינגטון בולטס בבחירה הרביעית).

ה-"טאר היל" הראשון ולא האחרון שנבחר אצלי בפסגת הדראפט. חניכו של דין סמית', שאימן 36 עונות בצפון קרוליינה, היה גם דמות ווקאלית ולא פשוטה לעיתים כמו גארנט, אך שחקן עילאי שחטף הרבה שלא באשמתו. הוא נבחר לאולסטאר 4 פעמים, זכה באליפות מרגשת עם הפיסטונס ב-04' מול שאקובי והלייקרס והצליח לגרור את הקריירה שלו עד גיל 38.

הקליפרס של אמצע העשור ההוא נזקקו לעזרה דחופה בכל עמדה. לשם השוואה, בעונת 95/96, הקלעים המובילים של המהדקים היו: לוי ווט (מאוית Loy Vaught, מה שנשמע כמו עיירה בריטית), ביזון דלה שמרגיש כמו חיית פרא, פו ריצ'רדסון ורודני רוג'רס. אם הכרתם אחד מהשמות הללו, אתם לא. 'שיד היה מספק תוספת בריאה למגרש וגם קצת אקשן שהאחות הקטנה בעיר המלאכים לא קיבלה במשך עשורים.

בבחירה השלישית בדראפט 1995, הפילדלפיה 76' בוחרים את: ג'רי סטאקהאוס, גארד/פורוורד, צפון קרוליינה.

(נבחר במקור – ג'רי סטאקהואס! בול בפוני, סיקסרס).

חברו לקבוצה של ראשיד וואלאס נשאר בקבוצתו המקורית. סטאקהאוס היה קלעי רותח עם שיא אדיר בו קלע 29.8 נקודות למשחק בעונת 00/01. השחקן הפרוליפי, שבאופן משעשע היה מכונה "סטאק" או "האוס" (תודה רבה, Basketball Reference) שיחק רק שלוש עונות בעיר אחוות האחים לפני השיא שלו. אולי במציאות המדומה שלנו, הוא יוכל להישאר עם הקבוצה לעונת 00/01 בה הסיקסרס הגיעו לגמר עם אלן אייברסון ועזרה רדודה.

בבחירה הרביעית בדראפט 1995, הוושינגטון בולטס בוחרים את: מייקל פינלי, גארד/פורוורד, וויסקונסין.

(נבחר במקור – ראשיד וואלאס שנחטף בסנריו שלנו לפני 2 בחירות, מתנצל, וושינגטון).

ההתלבטות הראשונה שלי ברשימה הזו, מייקל פינלי היה שחקן כנף אתלטי שנבחר לשתי קבוצות אולסטאר והיה חלק מהשלישייה הכיפית של המאבריקס בתחילת שנות האלפיים יחד עם דירק נוויצקי וסטיב נאש. הבולטס, שהיו עמוסים בקו הקדמי עם כריס וובר וג'וואן הווארד, מחליטים לקחת שחקן חיצוני שיקח קצת מהעול של שניהם.

בבחירה החמישית בדראפט 1995, המיניסוטה טימברוולבס בוחרים את: אנטוניו מקדייס, פורוורד, אלבמה.

(נבחר במקור – קווין גארנט)

באופן מפתיע, המיניסוטה טימברוולבס לא מרוצים מאפשרות לבחור מחדש בדראפט. הם פגעו בבינגו עם גארנט בדראפט המקורי והם מקבלים שנמוך אדיר בעמדה עם מקדייס.

כאמור, ההשוואה לגארנט מקטינה את הקריירה של מקדייס, אולם הפורוורד מהקרימזון טייד העלה לספרי ההיסטוריה קריירה נאה מאוד. אולסטאר ונבחרת אול NBA ב-00/01, מעל אלף משחקים במהלך 15 שנים ומשחק מאוד עקבי בצבע בשני צדדי המגרש.

בבחירה השישית בדראפט 1995, הוונקובר גריזליס בוחרים את: דיימון סטואמייר, גארד, אריזונה.

(נבחר במקור – ברייאנט ריבס)

רוקי השנה של עונת 95/96 נבחר בבחירה השישית, וגם זה בקושי רב ותחושה אמביוולנטית. הוא קלע מעל 19 נקודות בעונות הרוקי והסופמור שלו, אבל ההתדרדרות הייתה חדה ומהירה. הוא עזב את טורונטו שבחרה בו במקור ועבר לפורטלנד שם הקריירה שלו נתקעה. אני סבור כי היה יכול להשיג יותר כגארד מוביל של קבוצה חדשה כגון הגריזליס ולהיות אחד מהשחקנים המחשמלים ביותר של סיום המאה ה-20.

בבחירה השביעית בדראפט 1995, הטורונטו ראפטורס בוחרים את: ת'יאו ראטליף, פוורורד/סנטר, וויומינג.

(נבחר במקור – דיימון סטודאמייר)

ראטליף היה סנטר הגנתי מצוין ששיחק ממש לעומק העשור הרביעי של חייו, נבחר לאולסטאר בעונת 00/01, הוביל את הליגה בחסימות 3 פעמים ונבחר לקבוצת ההגנה של השנה פעמיים.

הוא נבחר רק במקום זה בשל היותו חוסר התקפי רוב הקריירה שלו, ופציעות רבות שהשביתו אותו למשחקים רבים.

בבחירה השמינית בדראפט 1995, הפורטלנד טרייל בלייזרס בוחרים את: ברנט בארי, גארד/פורוורד, אורגון סטייט.

(נבחר במקור – שון רספרט, שהועבר למילווקי באקס בערב הדראפט)

אח של ג'ון והבן של ריק עשה קריירת NBA לא רעה בכלל בתפקיד צלף שלשות יעיל, עם עונה פנטסטית בתחילת המליניום עם 47.6% מעבר לקשת ב-3.4 ניסיונות למשחק. הוא זכה בשתי אליפויות בקריירת המשחק שלו.

בבחירה התשיעית בדראפט 1995, הניו ג'רזי נטס בוחרים את: קורט תומאס, פורוורד/סנטר, TCU.

(נבחר במקור – אד או'באנון, שיחק רק 2 עונות בליגה לפני שעזב לאירופה)

הבחור הגדול מהמכללה הדתית בטקסס היה ביג-מן מהדור הישן שטחן בצבע, שאב כדורים חוזרים וסיפק הגנה קשוחה. שחקן צווארון כחול שתמיד היה אהוב על ידי מאמניו וחבריו לקבוצה.

שיאו הגיע בתחילת עשור הראשון של המילניום בו היה חלק משמעותי מהניקס הבינוניים.

בבחירה העשירית בדראפט 1995, המיאמי היט בוחרים את: בוב סורה, גארד, פלורידה סטייט.

(נבחר במקור – קורט תומאס)

הרכז של הסמינולז נשאר במדינה ומגיע למיאמי היט. בובי סורה היה רכז מחליף לאורך רוב שנותיו ונדודיו בין קליבלנד, גולדן סטייט, דטרויט, יוסטון ואטלנטה.

בסיום עשר העונות שלו בליגה, החליט להפוך לשחקן פוקר מקצועני ואף השתתף בתכנית "The Big Game" הזכורה לטובה אצל חובבי טקסס הולד'ם טלוויזיוני.

בבחירה האחד עשר, המילווקי באקס בוחרים את: אריק סנואו, גארד, מישיגן סטייט.

(נבחר במקור – גארי טרנט)

הרכז, שזכור בעיקר מהצימוד שלו ליד אלן אייברסון בפילדלפיה, נבחר לנבחרת ההגנה של השנה פעם אחת, והצליח לפרוח לאחר שלא פתח במשחק אחד בשלוש השנים הראשונות בקריירה שלו.

הוא פספס אליפות כאשר עבר מדטרויט לאטלנטה באמצע ריצת האליפות של הפיסטונס ב-2004.

בבחירה השנים עשר, הדאלאס מבריקס בוחרים את: ג'ו סמית, פורוורד, מארילנד.

(נבחר במקור – צ'רוקי פארקס)

הבחירה הראשונה האמיתית מתרסקת כמעט אל מחוץ ללוטורי. סמית' הפציץ בנקודות אצל הווריורס בעיקר כי היה הבחירה הראשונה וקיבל לפתוח כמעט את כל המשחקים, אך הוא לא היה יותר משחקן סולידי בכל שנותיו, יותר ממלא חורים מאשר שחקן שניתן להסתמך עליו בעמדה פחות חשובה מהשניים שנבחרו לפניו.

בבחירה השלושה עשר, הסקרמנטו קינגס בוחרים את: קורליס ווילאמסון, פוורורד, ארקנסו.

(נבחר במקור – קורליס ווילאמסון! פגיעת בול שנייה בתרחיש)

על אף שנותרו על הלוח שחקנים מוכרים וזכורים יותר כגון גרג אוסטרטג (הסנטר של הג'אז בשנות החלומיות עם סטוקטון ומאלון), פרד הויברג (מאמן הבולס דאז) וטראוויס בסט, קורליס נשאר בבירת קליפורניה כפי שהמציאות הכתיבה.

הוא נבחר לשחקן השישי של העונה בעונת 01/02 והיה סקורר אפקטיבי ומנהיג של חוליית המחליפים של המלכים במשך 8 עונות.

בבחירה הארבע עשר, הבוסטון סלטיקס בוחרים את: בריאן ריבס, סנטר, אוקלוהומה סטייט.

ריבס היה סנטר נחמד מאוד כשיחק, אך התוצר של הקאובויז היה זמין רק ל-6 עונות ולכן מעד מהבחירה השישית עד לזו שנועלת את הלוטורי.

הסלטיקס היה יכולים להשתמש בריבס כחתיכה לחזור על דרך המלך, משנת 1992 עד 2002 הם סיימו במאזן שלילי כל עונה ועונה.

בחירות נוספות בסיבוב הראשון:

15 – דנבר נאגטס: אריק וויליאמס (נבחר על ידי הסלטיקס ב-14 במקור). סקורר חביב בשתי עונותיו הראשונות, לא הצליח לחזור לפורמה לאחר פציעה בעונה השלישית.

16- אטלנטה הוקס: גרג אוסטרטג (נבחר על ידי הג'אז ב-28 במקור) סנטר שלקח ריבואנדים ועשה הגנה, אבל לא על זה מבזבזים בחירת לוטורי, למרות החולשה היחסית של הבחורה השנה.

17 – קליבלנד קאבלירס: טראוויס בסט (נבחר 23 על ידי הפייסרס במקור) קלע 11.9 נקודות במעל 38% מחוץ לקשת שנה אחת, זה מספיק לשלב הזה של הדראפט.

18 – דטרויט פיסטונס: אלן הנדרסון (נבחר על ידי ההוקס ב-16 במקור) הצליח להשלים עונה מלאה של 82 משחקים בתור הפותח של העיטים מג'ורג'יה לקראת באג 2000.

19 – דטרויט פיסטונס: גארי טרנט (נבחר על הבאקס בבחירה ה-11 במקור) ב-45 משחקים בעונת 98/99, הצליח לקלוע 16 נקודות ולהוריד 7.8 ריבואנדים לערב. זה היה השיא מבחינתו.

20 – שיקגו בולס: פרד הויברג (נבחר על ידי הפייסרס ב-52 במקור). הבולס בוחרים את המאמן העתידי שלהם שהיה רכז מחליף אמין כששיחק אצל הפייסרס ושיקגו.

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. אחלה טור
    לא יודע למה אבל אבל מייקל פינלי תמיד הזכיר לי ממש את פיפטי סנט.
    אלו היו ה 2 סנט שלי על הדירוג ההגיוני שנתת פה
    😎

  2. תודה על אחלה פוסט.
    הייתי רק הן 4 וחצי בדראפט הזה, אך כמה שחקנים אהובים… מייקל פינלי, ת׳יאו רטליף, דיימון סטאדומייר… פשוט דראפט סבבה, no more, no less…

  3. תודה על אחלה פוסט.
    הייתי רק בן 4 וחצי בדראפט הזה, אך כמה שחקנים אהובים… מייקל פינלי, ת׳יאו רטליף, דיימון סטאדומייר… פשוט דראפט סבבה, no more, no less…

  4. Meet Joe Smith
    הדראפט שהוציא את הסיפור ההזוי של קווין מקהייל במינסוטה, ג'ו סמית' והניסיון לרסק את הקריירה של קווין גארנט עם כסף מתחת לשולחן.

  5. הגניבות הגדולות בדראפטים בשנים האלה היו בגלל שבחרו שחקנים ישר מהתיכון, כולל חלק מהכוכבים הגדולים (גארנט, קובי, דוייט) וזה הוסיף לחוסר הוודאות

    1. נקודה טובה.
      הפער הכי גדול – לברון מול קוואמי..
      שניהם נבחרו כמקום 1 הישר מהתיכון, בהפרש של שנתיים. האחד הול אוף פיימר, והשני הוא..,לברון.
      .
      .
      .
      😉

  6. מאיפה שלפת את ניק פאלדו… רק שזה יותר הכריש עם המלטדאון הגדול ביותר בסיבוב האחרון של המאסטרס לפחות עד שרורי מקלרוי עשה את שלו עשור וחצי מאוחר יותר.

    1. אני דווקא לגמרי עם שיד במקום 2. מתחת למקדייס? קצת היסחפות בעיני. התחרות היחידה היא מול סטאק ולדעתי זה די בבירור לטובת וואלאס

  7. הווריורס ניצחו את הלוטרי (מימשו 9% לבחירה 1) ודפקו את הבחירה. לפחות הוולבס שנפלו מחוץ לטופ 3 הצליחו לבחור נכון.

  8. נפלא. אהבתי מאוד את הבחירות.
    ג'ו סמית מזכיר לי את מקרה ג'יימס וייסמן.
    שיד היה בנזונה של שחקן – לחלוטין מקום 2.
    עוד שם מוכר מהמחזור לחובבי הכדורסל האירופי – טיוס אדני הרכז הנמוך שהיה שם דבר בסביבתנו.

            1. זה יותר כמו קבוצות ומה הם עשו בהן

            1. 👏👏
              הוא גם בדראפט הזה.

            2. טיוס אדני וזידק הצ’כי
              זכו ב UCLA ובאליפות אירופה עם ז’לגיריס

            3. מידן הקדים אותי בשם החבר… לקח לי רגע למצוא את שם החבר בעזרת אלוהי הגוגל..

            4. סבבה, ניתן לך עוד צ'אנס. לחבר השמנמן יש עוד הישג דרך יחודי שקשור לדיון שהיה כאן בעקבות הדראפט של מאנו.

  9. אחלה סקירה, תודה רבה!
    וואלה סך הכל מחזור חביב.. פחות רווי בסופרסטארים לעומת 96 כשרק גארנט הוא סופרסטאר משמעותי כאן, אבל כן יש פה עומק של שמות ידועים מסוף שנות ה-90 והעשור הראשון של המילניום.
    קורליס ווילאמסון! אחלה שחקן. אם אני לא טועה, הוא עבר בהמשך לדטרויט והיה חלק באליפות של 2004.

  10. יש לי שאלה שמעניינת אותי. עד כמה יש משמעות בדירוג להישגים הקבוצתיים? הרי בסופו של דבר ראשיד וגארנט סיימו על אליפות אחת אם אינני טועה. אומנם נתוני האול סטאר ונתונים אחרים של גארנט הרבה יותר מרשימים, אבל את האליפות הבודדת הוא לקח כשמסביבו פירס, אלן ורונדו.
    ראשיד לקח עם בן וואלס, פרינס, המליטון, בילאפס. בדטרויט לא היה איזה כוכב עילאי. לא היה איזה סקורר מדהים. היה מדובר בקבוצה התקפה די בינונית עם הגנת ברזל.
    ראשיד לא היה מלך הטכניות של כל הזמנים?
    דרך אגב, היתה כאן כתבה על המכות בפאלאס. לא רציתי לקרוא לפני שצפיתי. יש למישהו קישור לכתבה?

  11. גארנט זכה באליפות אחת כי רובהקריירהלא שיחק בקבוצה מספיק טובה לכך. כשני סביבו את הסגל המתאים לכך עשה זאת כשהוא השחקן החשוב ביותר של הסלטיקס והדבק של הקבוצה עם נתונים של 19 ו-9 בלבד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט