לבחור מחדש: דראפט 1996 / עמית טבול

איזה כיף לנו בממלכת הופס. בעיצומו של שיממון הפגרה צץ לנו פה אחלה פרויקט. הפוסטים שהחבר'ה מעלים פה הם תענוג אחד אחד. עם זאת, בניגוד לאחידות ברמת הפוסטים הגבוהה, כשמגיעים לבחון את הדראפטים אנחנו מגלים שונות די משמעותית. ראינו דראפטים שבמבחן הזמן היו מוצלחים יותר וכאלה שמוצלחים פחות, דראפטים שהפתיעו לטובה והפתיעו לרעה, אבל עם כל הכבוד למחזורי הדראפט לדורותיהם, יש פה שני דובדבנים בודדים בקצפת שמשאירים אבק לכל הדראפטים האחרים- דראפט 1984 ודראפט 1996. נתמזל מזלי וזכיתי לכתוב על אחד מהם. אז..קבלו בתופים ובמחולות את דראפט 1996!!!

מעריצי דראפט 2003 – אני יודע שאתם נסערים כרגע, אבל עם כל הכבוד הרב ללברון, בוש, מלו ו-ווייד, דראפט 2003 לא באמת מתחרה בדראפט 1996.

לפני שנתחיל עם הרשימות, אספר לכם על הפרמטרים עליהם הסתמכתי במדידת האיכויות של הדראפט והשחקנים:

מה עשתה החמישייה הראשונה והאם עמדה בציפיות.

הפתעות חיוביות (להלן: "גניבות דראפט") בבחירות נמוכות.

עומק הדראפט

הישגים ותארים לאורך השנים

מורשת

אז בואו נראה מה יש לנו כאן:

חמישייה ראשונה מקורית – אייברסון, קמבי, שאריף עבדור ראחים, מרבורי, ריי אלן. חמישייה מכובדת ביותר, בעיקר אייברסון ואלן. גם השלושה האחרים היו שחקנים טובים עם קריירות מכובדות.

גניבות דראפט – קובי בראיינט, סטיב נאש, בן וואלאס (לא נבחר) – שלושה הול אוף פיימרס בבחירות 13 ו-15 ו-999. הראשון על פי רוב טופ 10 בדירוג העזים, השני אמנם לא לקח אליפות אבל השפיע עמוקות על המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו היום. השלישי נחשב לאחד השומרים הטובים בהיסטוריה. שלוש פגיעות כאלו באותו דראפט משולות מבחינתי לאדם אחד שזכה פעמיים בלוטו (/לוטרי..), סוג של תמונת ראי לאדם שנפגע מברק פעמיים (דראפט 2000).

עומק הדראפט – בראי ההיסטוריה, מלבד רביעיית המחץ שכוללת את קובי, אייברסון, נאש וריי אלן שהוזכרו לעיל, שימו לב מה קורה בהמשך: אנטואן ווקר, סטפן מרבורי, מרקוס קמבי, שאריף עבדור ראחים, פג'ה סטויאקוביץ', ג'רמיין אוניל, אילגאוסקאס, קרי קיטלס, דירק פישר, בן וואלאס. איזה עומק, ינעל העולם!

בדראפט 1996 נבחרו 58 שחקנים. 47 מהם שיחקו בנבא.

עשרה מהם רשמו הופעות באולסטאר. הם זכו בשלל תארים קבוצתיים ואישיים – MVP, פיינלס MVP ויש גם ארבעה הול אוף פיימס.

מורשת – קובי בראיינט היה הדבר הכי קרוב לג'ורדן ומייסד הממבה מנטליטי, נאש הוביל את התקפת 7 השניות של פיניקס שמהווה את אב הטיפוס לכדורסל כפי שהוא משוחק היום וכמובן שיש לו גם את היעילות ההתקפית הנדירה שלא הזיקה לו בדרך לזכייה כפולה בתואר ה- MVP.  ריי אלן היה צלף שלשות טהור ועדיין מחזיק בשיא קליעות שלשות בקריירה שמן הסתם יישבר בקרוב ע"י סטף קארי. מי יודע כמה שלשות לערב הוא היה תופר בכדורסל של ימינו. חשוב מכך – אלן היה הפנים של הליגה, מענטש אמיתי וכמובן אחראי בלעדי על אחת הקליעות הגדולות והאסתטיות שנראו . זה קרה כמובן נגד הספרס במשחק 6 של סדרת הגנר נגד הספרס ב-2013. אייברסון (הכישרון הכי גדול פר סנטימטר, קשיחות בלתי מתפשרת בדמות קרוס אוברים על טיירון לו ועל ג'ורדן), וואלאס ואוניל (מורשת התקרית באוברן הילס שהולידה סרט בשירות הסטרימינג "פליקים נטו"), פג'ה סטויאקוביץ' (חלק מסקרמנטו הגדולה והמלהיבה של תחילת שנות ה-2000 שנעצרה רק בגמר המערב מול הלייקרס של שאקובי).

אחרי שאפיינו את הדראפט הנדיר הזה, נחזור שוב להשוואה הבלתי נמנעת מול דראפט 1984.

ג'ורדן, האקים, בארקלי וסטוקטון הם כנראה הרביעייה הקטלנית שהוציא דראפט כלשהו בהיסטוריה. קובי, אייברסון, ריי אלן ונאש אדירים לכשעצמם אבל לא מגיעים לרמה של הנ"ל. השאלה מה קורה בהמשך: אוטיס תורפ, קווין וויליס, אלווין רוברטסון, מייקל קייג' וג'רום קרסי (והברזילאי האדיר אוסקר שמידט – לא מחשיב אותו פה כי הוא לא שיחק בנבא) היו שחקנים מצוינים אבל הם לא יכולים על הכמות והאיכות של שחקני הדרג השני והשלישי של דראפט 1996. בעצם התשובה לשאלה הקשה הזו תלויה בכמה אנחנו מעריכים את הפער בין הרביעייה הפותחת של 1984 ובין הרביעייה הפותחת של שנת 1996, לעומת הפער בין שחקני דרג ב' ו-ג' של דראפט 1996 ובין המקבילים להם ב-1984.

דעתי האישית היא שגדולים ככל שיהיו, ג'ורדן וחבריו לטופ 4 ב-1984 לא מצליחים לחפות על הפער לטובת דראפט 1996 ולכן הדראפט הצעיר יותר לוקח בנקודות. אתם מוזמנים כמובן להתווכח ולהטריל כאוות נפשכם בתגובות.

ועכשיו לרשימה:

בחירה ראשונה: קובי בראיינט – פילדלפיה סוונטי סיקסרס (במקור נבחר במקום ה-13 ע"י שארלוט והועבר ללייקרס תמורת דיבאץ')

בחירה מקורית: אלן אייברסון.

פילי בוחרת את קובי, יליד העיר ובנו של ג'ו בראיינט, שחקנה של אותה פילי. קובי מתגלה כגניבה הגדולה של הדראפט ואחת הגדולות אי פעם. יכול היה לסייע לפילי להגיע לשלבים הגבוהים ואולי להפתיע בגמר את הלייקרס של שאקיל אוניל.

תארים אישיים:

פעם אחת MVP של העונה הסדירה.

פעמיים פיינלס MVP.

פעמיים מלך הסלים.

16 בחירות למשחק האולסטאר, 4 מתוכן מימש לתואר MVP של משחק הכוכבים.

פעם אחת אלוף תחרות ההטבעות (בעונת הרוקי). 11 בחירות לחמישייה הראשונה, שתי בחירות לחמישייה השנייה ושתי בחירות לחמישייה השלישית. 9 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה, 3 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה, בחירה לחמישייה השנייה של הרוקיז. מקום רביעי במספר נקודות שנקלעו בקריירה.

נתוני עונה סדירה (די דומים לנתוני הפלייאוף שלו): 25 נק', 5.2 ריב', 4.7 אס', 1.4 חט', חצי חסימה, 44.7% מהשדה, 83.7% מהשדה.

5 אליפויות, שתי מדליות זהב עם נבחרת ארצות הברית. נבחר לחבר היכל התהילה.

קובי נחשב על ידי רבים כאחד מעשרת השחקנים הטובים בהיסטוריה של המשחק.

ההישגים אליהם הגיע ביחס לבחירה 13 הם בלתי נתפסים. הקילר אינסטינקט המפורסם שלו ומוסר העבודה החולני הזכירו את מורו ורבו. היכולת, ההישגים האישיים והקבוצתיים, המנטליות והמורשת הספורטיבית שלו ממקמות אותו במקום הראשון בדראפט האיכותי הזה, ובפער.

בחירה שנייה: סטיב נאש – טורונטו ראפטורס (15)

בחירה מקורית – מרקוס קמבי.

נחשב לאחד מעשרת הרכזים הגדולים בתולדות המשחק. מוסר מחונן וקלעי מחונן לא פחות. לפני שסטף ודוראנט הציגו לראווה עונות עם אחוזי 50-40-90, נאש היה עושה את זה עם פיניקס על בסיס קבוע במשך שש עונות רצופות (!).

אחרי שנתיים ראשונות מאכזבות בפיניקס נאש עזב לדאלאס ושם התחיל לפרוח לצד נוביצקי ופינלי. הקבוצה הגיעה פעמיים לחצי גמר המערב ופעם אחת לגמר המערב.

לאחר השנים המוצלחות במאבריקס נאש חזר לפיניקס של דאנטוני, אחת הקבוצות המלהיבות שנראו. השפעתו הייתה מיידית ויחד עם הצעירים ג'ו גונסון, שון מריון ואמארה סטודמאייר הקבוצה שיפרה עונה עם מאזן שלישי 29-53 למאזן הטוב בליגה: 62-20. התקפת 7 השניות שכללה התקפות מהירות לפני שהיריבה מספיקה להתארגן, מתפרצות וקליעה מרחוק, השפיעה מאוד על הליגה.

בקדנציה הזו הסאנס העפילו לגמר המערב 3 פעמים ופעם אחת הגיעו לחצי גמר המערב. ככה זה כשיש סן אנטוניו ספרס.

תארים אישיים:

פעמיים MVP של העונה הסדירה, 5 פעמים מלך האסיסטים, פעמיים קלעי העונשין הטוב בליגה, 8 בחירות למשחק האולסטאר, 3 פעמים בחירה לחמישייה הראשונה, פעמיים חמישייה שנייה ופעמיים חמישייה שלישית.

שלישי בכל הזמנים במספר אסיסטים אחרי סטוקטון וקיד, מקדים באסיסט אחד את מארק ג'קסון שבמקום הרביעי. כנראה שהשנה ירד למקום הרביעי, שכן לכריס פול חסרים רק 60 אסיסטים כדי לעבור אותו.

ממוצעי קריירה: לא ממש מספרים את הסיפור שלו.

נאש נבחר לחבר היכל התהילה של הכדורסל.

בחירה שלישית: אלן אייברסון – ונקובר גריזליס (1).

בחירה מקורית – שאריף עבדור ראחים

אם היה מדד שבודק כישרון כדורסל פר סנטימטרים, אין ספק ש"התשובה" היה העז. הוא רק 1.83, אבל המהירות והקשיחות שלו פיצו על הכל ובגדול. השיא שלו היה בעונת 2000/01, עת סחב על גבו הקטנטן אוסף של שחקנים בינוניים כל הדרך עד לגמר הנבא נגד שאקובי והלייקרס. אייברסון המטיר 48 נק' במשחק הראשון והעלה את פילי ליתרון 0-1 בסדרה, אולם הלייקרס צחקו אחרונים, ניצחו בגמר וזכו באליפות.

תארים אישיים:

רוקי השנה, MVP של העונה הסדירה, 4 פעמים מלך הסלים, פעמיים MVP של משחק האולסטאר, 11 פעמים אולסטאר, פעמיים מלך החטיפות, 3 פעמים חמישייה ראשונה, 3 פעמים חמישייה שנייה, פעם אחת חמישייה שלישית. נבחר להיכל התהילה.

ממוצעי קריירה:

26.7 נק', 3.7 ריב', 6.8 אס', 2.2 חטיפות. מדהים.

בחירה רביעית: ריי אלן – מינסוטה טימברוולבס (5)

בחירה מקורית – סטפן מרבורי

חכמת הבדיעבד לא משנה את הקריירה המפוארת של ריי אלן. הוא גם ככה הגיע לבאקס יחד עם אנדרו לאנג, כאשר את הדרך ההפוכה עשה סטפן מרבורי.

במילווקי אלן ביסס את עצמו כקלעי מצטיין שבשיאו הוביל את הבאקס יחד עם סם קאסל לגמר המזרח בשנת 2001. בסדרה הזו פגש את חברו לדראפט אלן אייברסון, כאשר ידו של האחרון הייתה על העליונה. בהמשך עבר לסיאטל סופרסוניקס זצ"ל. בסיאטל הישג השיא (עם רשארד לואיס) היה העפלה לסיבוב השני בפלייאוף.

בשנת 2007 חבר לפירס וגארנט (+רונדו) במסגרת הסופר טים הראשונה שהוקמה בתקופה האחרונה. אלן הצטיין בקליעה והיה אחד הגורמים לזכייה באליפות של בוסטון, על חשבונה של הלייקרס. בבוסטון הוא הספיק להעפיל שוב לגמר נגד אותה לייקרס בשנת 2010, אולם הפעם קובי וגאסול היו גדולים על הירוקים.

לאחר 4 עונות ריי אלן עבר למיאמי היט של לברון, ווייד ובוש, שם תיפקד כרול פלייר.

בשנת 2011 הקבוצה הפסידה בגמר לדאלאס, ב-2012 זכו ההיט באליפות ושחזרו את ההישג ב- 2013 נגד הספרס, כאשר ריי אלן בשלשה אייקונית בסיום משחק 6, מציל את מיאמי מהפסד לדורבנות. במשחק 7 ההיט חגגו אליפות, אבל ב-2014 הספרס נקמו עם כדורסל עילאי.

תארים קבוצתיים: שתי אליפויות, מדליית זהב עם נבחרת ארצות הברית בסידני 2000, פעם אחת בחירה לחמישייה שנייה, פעם אחת בחירה לחמישייה שלישית, 10 הופעות במשחק האולסטאר, זוכה תחרות השלשות, בחירה לחמישיית הרוקיז השנייה, השחקן שקלע הכי הרבה שלשות בתולדות הליגה, פרס הספורטיביות של הנבא. נבחר להיכל התהילה.

ממוצעי קריירה:

18.9. נק', 4.1 ריב', 3.4 אס', 1.1 חט', 2.3 שלשות לערב ב-40%.  

בחירה חמישית: בן וואלאס – מילווקי באקס (לא נבחר בדראפט)

שחקן ההגנה האולטימטיבי. סנטר שהתעסק רק בצד אחד של המגרש וזכה באליפות סינדרלה עם הפיסטונס. לא נבחר בדראפט אבל כן נבחר להיכל התהילה של הכדורסל. הקטטה שלו עם הבא בתור ברשימה במסגרת משחק בין דטרויט לאינדיאנה, זעזעה את הליגה ואת עולם הספורט

בחירה שישית: ג'רמיין אוניל – בוסטון סלטיקס (17)

בחירה מקורית – אנטואן ווקר

אוניל הפחות חמוד התחיל את הקריירה בפורטלנד בצורה רעה מאוד ועבר בטרייד לאינדיאנה, שם גם פרץ, כיכב וקיבל את תואר השחקן המשתפר.

האחוזים שלו יחסית לסנטר לא היו בשמיים, אולם בתקופת השיא שלו באינדיאנה לצד רג'י מילר וארטסט, היה סנטר אימתני ששמר מצוין וגם יד רכה הייתה לו למכביר. במהלך 8 עונות באינדיאנה הוא קלע כמעט 19 נק' לערב עם קרוב ל-10 ריב' ו-2.4 בלוקים. בעונת 2003-04 אינדי נעצרה רק בגמר המזרח מול האלופה שבדרך, דטרויט פיסטונס. בעונת 2004-05 היה משתתף פעיל ומשמעותי בקטטה המפורסמת באוברן הילס. מאז הוא ואינדי לא הצליחו לשחזר את ההצלחות.  

תארים אישיים:

6 בחירות לאולסטאר, בחירה אחת לחמישייה השנייה, שתי בחירות לחמישייה השלישית, השחקן המשתפר לשנת 2002.

בחירה שביעית: פג'ה סטויאקוביץ' – לוס אנג'לס קליפרס (14)

בחירה מקורית – לורנזן רייט

הקליפרס של אותם ימים פספסו בחירות דראפט על ימין ועל שמאל. אחת מהן הייתה פג'ה סטויאקוביץ', שנבחר ע"י סקרמנטו, התבשל עוד שנתיים באירופה  בפאוק סלוניקי וחזר לליגה. אחרי דשדוש בעונתיים הראשונות, הצלף הגבוה וחסר המצפון פרץ לתודעה, הגדיר מחדש את הקליעה מבחוץ והיה חלק חשוב מסקרמנטו הגדולה והמלהיבה של תחילת המילניום. בעונת 2000/01 הוא חצה את ה-20 נק' למשחק, זכה במקום השני בהתמודדות על תואר השחקן המשתפר של העונה, נבחר לאולסטאר וגם זכה בתחרות השלשות שנתיים רצופות. בשנה שלאחר מכן הקינגס נעצרו בגמר המערב מול הלייקרס של שאקיל וקובי בסדרה גדולה ושנויה במחלוקת שהסתיימה בתוצאה 3-4. פג'ה היה פצוע בחלק מהמשחקים באותה סדרה.

הקרואטי המשיך לקלוע טוב גם בשנים שלאחר מכן. ממוצעיו בשמונה שנותיו בסקרמנטו עומדים על 18.3 נק', 5 ריב', 2 אס', 2.1 שלשות לערב (היום היה קולע 4 שלשות). כל זה ב- 46% מהשדה וכ- 40% מהשלוש.

הוא הועבר בטרייד לאינדיאנה וקצת לאחר מכן חתם עם ניו אורלינס ל-4 שנים במהלכן ההורנטס הצליחו למתוח את הספרס בסיבוב השני של הפלייאוף. בשנת 2011 פג'ה שימש כרול פלייר בדאלאס של נוביצקי והיה שותף לזכייה באליפות.

תארים אישיים:

אליפות אחת בדאלאס, בחירה לחמישייה שנייה, שלוש בחירות לאולסטאר, השחקן היחיד שקלע את 20 הנקודות הראשונות של הקבוצה שלו (2006).  

בחירה שמינית: שאריף עבדור ראחים – ניו ג'רזי נטס (3)

בחירה מקורית – קרי קיטלס

פורוורד התקפי מעולה שהשפיע כבר בעונתו הראשונה בליגה עם כמעט 19 נק' ו-7 ריב' למשחק. נכון שוונקובר לא נמנתה על אריות הליגה, אבל איך שלא תסתכלו על זה  (ובמחילה מדייויד ת'רקדיל) – הוא היה שריף רציני. אחרי 5 שנים מצוינות בוונקובר עבדור-ראחים הוטרד לאטלנטה וגם שם קלע מעל 20 נק' למשחק עם כמות ריבאונדים מכובדת. למרבה הצער, לאחר שעבר לפורטלנד הקריירה שלו נחלשה ולאחר שנתיים שם הוא נדד לסקרמנטו, שם סיים את הקריירה מוקדם מהצפוי. יש לו רק שש הופעות בפלייאוף עם סקרמנטו. אם היה ממשיך להיות בריא הקריירה שלו הייתה נמשכת הרבה יותר זמן וסביר להניח שהוא היה מגיע רחוק יותר ומופיע קצת יותר בסדרות פלייאוף.  

תארים אישיים:

הופעת אולסטאר אחת בעונת 2001/2 (אטלנטה).

בחירה תשיעית: מרקוס קמבי – דאלאס מאבריקס (2)

בחירה מקורית – סאמאקי ווקר

קמבי נבחר בבחירה השנייה בדראפט עם כמות כישרון בלתי נתפסת. הוא לא היה כוכב וכמובן שלא היה צריך להיבחר שני, אבל הוא תיחזק קריירה ארוכה, יציבה ומכובדת והיה אחד השומרים הטובים בנבא.

אחרי ששיחק את השנתיים הראשונות בטורונטו, הוא הועבר לניקס תמורת צ'ארלס אוקלי. באותה עונה (1999) הניקס העפילה לפלייאוף מהמקום השמיני והגיעה עד לגמר הליגה, שם נכנעה לספרס. בעונה שלאחר מכן הניקס הגיעו עד גמר המזרח והפסידו לאינדיאנה. אחרי ניו יורק קמבי עבר לדנבר, שם במהלך 4 עונות רצופות לא ירד מ-3 חסימות לערב, אולם הנאגטס לא הותירו חותם משמעותי בפוסט סיזון. אחרי שש שנים בדנבר קמבי נדד בליגה מספר שנים ובסוף חזר לעונת פרישה בניקס.

תארים אישיים:

שחקן ההגנה לשנת 2007, חמישיית ההגנה בשנים 2006 ו-2007, חמישיית הרוקיז (1997).

ממוצעי קריירה: 9.5 נק', 9.8 ריב', 2.4 בלוקים וחטיפה אחת.

בחירה עשירית: ז'ידרונאס אילגאוסקאס – אינדיאנה פייסרס (20)

בחירה מקורית – אריק דיימפיר

האיש שהתמדתו וגובהו הרב לא מנעו מלברון ג'יימס לקחת את כשרונו למיאמי. הליטאי הענק סבל קשות מפציעות מהיום שנבחר ועד שהתחלף המילניום. למעט עונת 1997/8 הוא לא שיחק כמעט עקב שברים בכל אחת מקרסוליו. לקראת בואו של לברון הוא התחיל לשחק כמות יפה של משחקים ובעונת 2002 אף קלע מעל 17 נק', קטף 7.5 ריב' לערב ובלק פעמיים. בעקבות הנתונים המשכנעים הוא נבחר לאולסטאר לראשונה בקריירה.

בשנה שלאחר מכן לברון הגיע והליטאי זרח עם 15 נק', 8 ריב' ו-2.5 בלוקים לערב. בשנת 2005 הוא נבחר בפעם השנייה לאולסטאר וב-2007 קליבלנד הגיעה עד גמר הנבא ונוצחה ע"י הספרס. ב-2009 הקאבס הגיעו עד גמר המזרח, שם הפסידו לאורלנדו.

בחירה 11: אנטואן ווקר – גולדן סטייט ווריורס (6)

בחירה מקורית – טוד פולר

ווקר היה שחקן מגוון ומרשים עם פוטנציאל אדיר. בתחילת הקריירה המקצועית שלו בבוסטון הוא שיחק טוב והשתפר מעונה לעונה, למרות החולשה היחסית של בוסטון באותם ימים.

בעונת הרוקי שלו הוא תרם 17.5 נק', 9 ריב', 3 אס' ו-1.3 חט'. במהלך שבע השנים שלו בבוסטון הוא הרשים מאוד עם 20.6 נק', 8.7 ריב', 4.1 אס' ו- 1.5 חט'. למרות היכולת המצוינת שלו, הסלטיקס היו בתקופת בצורת פלייאוף ארוכה וחזרו לשם רק אחרי שפול פירס הגיע והתחיל להזיז שם את העניינים. אחרי שבע שנים שחונות בוסטון עשתה את הפלייאוף והגיעה עד לגמר המזרח שם הפסידה לניו ג'רזי נטס.

בעונה לאחר מכן בעיית אחוזי השדה של ווקר החמירה (38% בלבד בנוסף לאחוז נמוך תמידי מהעונשין). הסלטיקס הגיעו באותה שנה לחצי גמר המזרח ושוב הפסידו לנטס.

ווקר עבר לדאלאס בעונה שלאחר מכן וטייל גם באטלנטה. לאחר מכן חזר לבוסטון ואז חתם במיאמי. בעונת 2006 הוא היה חלק משמעותי מהקבוצה של ווייד שזכתה באליפות הנבא.

לאחר עונה זו הוא הלך וירד ביכולת ופרש מהליגה בסוף 2008. בחיים האישיים הוא הסתבך בתקריות שונות והפסיד הון עתק.

הישגים אישיים:

 חמישיית הרוקיז 1997 ושתי בחירות אולסטאר.

בחירה 12: סטפן מרבורי – קליבלנד קאבלירס (4)

בחירה מקורית – ויטלי פאטפנקו

איזה כישרון היה למשוגע הזה. אם רק כל הברגים בראש שלו היו מחוברים…

מרבורי נבחר ע"י מילווקי והועבר בטרייד תמורת ריי אלן ותוספת.

הוא התחיל טוב את הקריירה ורשם 16 נק' ו-8 אס' למשחק, כל הדרך לחמישיית הרוקיז ומקום שני בהצבעה לרוקי העונה (אחרי אייברסון). יחד עם קווין גארנט מינסוטה העפילה לפלייאוף אבל הובסה בסיבוב הראשון ע"י יוסטון. גם בשנה הבאה הם הודחו בסיבוב הראשון, הפעם ע"י סיאטל. בעיות משמעת החלו לצוץ ואחרי שתי עונות מינסוטה וסטפן – כבר לא.

בנטס הוא שיפור את משחקו ועל אף ממוצעים מעולים של 24 נק' וכמעט 8 ריב' הנטס לא ראו פלייאוף בשנים איתו.

עונה לאחר מכן הוא עבר לפיניקס של ג'ייסון קיד והפסיד לספרס בסיבוב הראשון. אחרי עוד כמה עונות ועוד אחת בבוסטון מרבורי החליט לנסות את מזלו מעבר לים הסיני וכיכב בליגה שם כמה שנים טובות עם ממוצעי 2k.

ממוצעי קריירה בנבא:

19.3 נק' ו- 7.6 אס'.  

בחירה 13: דירק פישר – שארלוט הורנטס (24)

בחירה מקורית – קובי בראיינט

אלה לא המספרים שהיו לא רעים כשלעצמם, אלא היכולת המשופרת בפלייאוף למרות היותו שחקן ספסל בחלקים גדולים במהלך העונה, סלי הקלאץ' והמחויבות. דירק פישר הוא בעצם רוברט הורי בגרסה מוקטנת. זה שינעץ את השלשה המכריעה כשנותרו 0.4 שניות, זה שתמיד יהיה הרול פלייר המושלם שכל כוכב ירצה לידו. הרכז המצוין הזה העמיד קריירה ארוכה שכללה חמש אליפויות עם הלייקרס. הוא עבר בכמה קבוצות וגם ייצג את השחקנים מול הנהלת הליגה.

בחירה 14: קרי קיטלס – סקרמנטו קינגס (8)

בחירה מקורית – פג'ה סטויאקוביץ'

קיטלס נבחר על ידי בניו ג'רזי נטס והשפיע מיידית על הקבוצה (ועל הדרך נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה). הגרעין שכלל גם את קיד, קניו מרטין וקית ואן הורן לא היה המוכשר ביותר אבל עשה את העבודה והעפיל לגמר הנבא בשתי עונות רצופות: 2002 ו-2003. בפעם הראשונה הנטס הפסידו ללייקרס ובפעם השנייה לספרס.

קיטלס שמר על תרומה סולידית בנטס ולמעט עונת 2000/01 בה הושבת, קלע בכל עונה בדאבל פיגרס. בעונת 2004/05 עבר לקליפרס אבל נאלץ לפרוש אחרי עונה אחת בגלל פציעות.

בחירה 15: טוני דלק – פיניקס סאנס (16)

בחירה מקורית – סטיב נאש

שחקן שידע לשים נקודות על הלוח וגם טייל קצת ביוון בלי חובת בידוד בחזור.

בל נשכח את משחק השיא שלו בקריירה עם 53 נק' ב-20 מ-27 מהשדה נגד הקינגס (הארכה והפסד..).

ב-2006 עזב ליוון וסייע לפנאתינייקוס לזכות בשלל תארים.  

בחירה 16: מרקוס בראון – שארלוט הורנטס (46)

בחירה מקורית – טוני דלק.

בשלבים האלה אין כבר שחקנים שהשפיעו עמוקות על הליגה, לכן כוכב אירופאי בסדר גודל של מרקוס בראון מקבל פה יחס מועדף..

בחירה 17: אריק דיימפיר – פורטלנד טרייל בלייזרס (10)

בחירה מקורית – ג'רמיין אוניל.

בחירה 18: צ'אקי אטקינס – ניו יורק ניקס (לא נבחר בדראפט)

בחירה 19: לורנזן רייט – ניו יורק ניקס (7)

בחירה מקורית – וולטר מקארתי

בחירה 20: דורון שפר – קליבלנד קאבלירס (36)

בחירה מקורית – ז'ידרונאס אילגאוסקאס.

שפר היה שחקן אירופאי בכיר בהפועל גליל עליון ובמכבי תל אביב וגם זכה בגביע יול"ב כשחקן מוביל. הפרובינציאליות כמובן לא מזיקה פה…

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 129 תגובות

  2. אהרון שדה

    6 ספט 2021 08:39:56

    תודה רבה
    אמנם לא מדגדג את 84
    כנראה גם אחרי 03
    אבל חתיכת דראפט .
    אלן היה אחד הכוכבים הבודדים בליגה שצפיתי בו באופן קבוע טרם הגיע לשם …כשהיה עם שפר ביוקון .
    מי האמין שהוא יהיה כזו אגדה ?

    2. etayef

      7 ספט 2021 06:49:13

      דראפט הרבה יותר עמוק מ 84', מארבורי היה צריך להיבחר כאן 5, הוא היה אחלה שחקן, כישרון אדיר.
      קובי- אוברייטד.
      כולם מדברים על כמה שהוא היה גניבה, אבל הוא הצהיר שלא היהמוכן לשחק באף קבוצה חוץ מבלייקרס, עוד לפני הדראפט. מאמין שאם לא היה נופל לסיטואציה של שאק ופיל ג'קסון, אין לדעת לאן היה מתגלגל עם הממבה מנטליטי של השנים המוקדמות.
      אגב, גם הממבה מנטליטי, וגם הכינוי שלו – בלאק ממבה, הכל דברים שהוא המציא על עצמו.

  3. חגי "התותח" ניסני

    6 ספט 2021 08:41:23

    תודה רבה עמית. מעולה.
    אמנם אני נגוע היות וכתבתי עליו אבל לדעתי דראפט 2018 נותן פייט חזק גם ל96. בטח שמבחינת העומק.

            1. עידו גילרי

              6 ספט 2021 10:22:30

              🍎🍯

            2. חגי "התותח" ניסני

              6 ספט 2021 10:44:09

              פיני תלמד אותו בבקשה קצת הלכות תשובה

            3. פיני

              6 ספט 2021 12:20:32

              "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" (מתוך סליחות)
              "עזב נא בן אדם עזב נא. עזה נא יצר את אשר נפשך אוהבת. ותאמר נפשי מוטב שתהיי כואבת משתחפצי בור אחר שואבת… …הפנקס פתוח והיד כותבת שובי ותזכי לעתיד לבוא." (מתוך סליחות לצום גדליה)

            1. פיני

              6 ספט 2021 18:16:18

              זה הוקדש לחגי ועידו.
              מה אתה מתערב בכלל?…

  5. פיני

    6 ספט 2021 08:54:41

    דראפט אדיר. הכי עמוק שהיה פה. מבחינת איכות סופית, עדיין הייתי מניח אותו מתחת לדראפט 84', בו שני שחקנים עדיפים על הבחירה הראשונה (לטעמי… בכל מקרה, האקים בוודאי נותן פייט לקובי ואף אחד בעולם לא נותן פייט למייקל, למעט מישהו מדור הנפילים).

        3. thog

          6 ספט 2021 16:57:18

          אוף ווישפול, מה זה אמור להיות? הובטח לי שאתם אמורים להתווכח על בן וואלאס. תסתכל, הוא אפילו לא שם אותו ברשימה.

            1. thog

              6 ספט 2021 17:39:21

              אבל זה ספציפית כל כך מתבקש

            2. גיא רוזן

              6 ספט 2021 17:43:53

              באמת היא שחלפתי על הרשימה של שמעון בלי לקרוא אותה…

            3. ברוך רובין

              6 ספט 2021 17:48:25

              השאלה מאיזה נקודת מבט אתה מסתכל? בן וואלאס הוא בין השחקנים הטובים שיצאו בדראפט (אחרי 4 הראשונים ממש לפני לצד מרבורי וגרמי אוניל) אבל האם באותו נקודת זמן כשיש לך את הבחירה ה5 הייתה מתחיל איתו קבוצה? אני לא בטוח
              1. קובי
              2. נאש
              3. אייברסון
              4. ריי אלן

        4. ברוך רובין

          6 ספט 2021 17:35:54

          גיא התחלנו שוב עם השטויות ? לא מתאים לך איך קובי ברייאנט לא מגיע לקרסוליים של החלום? הם לפחות אותו רמה ואם אתה מוסיף אורך שיא קריירה והישגים קבוצתיים הייתרון נוטה לברייאנט בקטנה .
          קובי היה סקורר טוב מהאקים בעוד החלום שחקן הגנה טוב יותר. שניהם נמצאים ברשימה של השחקנים הגדולים ביותר שדרכו על הפארקט

          1. גיא רוזן

            6 ספט 2021 17:42:57

            שנה טובה, ברוך. הציניות חלפה מבלי ששמת לב…
            .
            אני במהלך הפרויקט משתדל לא להיכנס לויכוחי "כמה ולמה" מיותרים.
            אבל היה צריך מראה מול התגובה של שמעון על אלאג'ואן.
            .
            (למען הסר ספק –
            בספר שלי אלאג'ואן לפני קובי.
            אבל זה הספר שלי.
            אין לי שום בעיה עם מי שבוחר בקובי לפניו.
            מה שקצת מפריע בעין זה הדטרמניזם השמעוני הקלאסי)

            1. ברוך רובין

              6 ספט 2021 17:50:35

              שנה טובה ומתוקה גם לך, כן לא שמתי לב שמעון כמובן מגזים ומקצין, אצלי הם בהחלט נמצאים אחד ליג השני ברשימה אצלי צמודים לדאנקן בשחקנים ה גדולים שדרכו על הפארקט.

      1. פיני

        6 ספט 2021 13:49:40

        אפילו בדירוג שלך הצמדת את קובי ללברון וטענת שאם הוא ייקח אליפות רביעית בלי סופרטים, הוא יעבור אותו…

      2. שחר אלוני

        7 ספט 2021 02:53:47

        לדעתי לברון בבירור מעל קובי
        וייד עם קריירה יותר טובה מאייברסון, עשה יותר ממנו גם אישית וגם בקבוצה
        כרמלו הול אוף פיימר, משהו כמו טופ 10 קלעי בכל הזמנים, אם יפרוש עם טבעת יעבור את אלן ללא תחרות לדעתי
        נאש עדיף על בוש, מסכים

    2. thetroll

      7 ספט 2021 07:30:42

      84
      96
      03
      1. מייקל האקים ברקלי
      2. קובי , אייברסון נאש
      3. לברון וויד.
      לא יטדע ככה נראה לי.
      84 בודאות
      96 ו 03? כן בעצם 96 גם בודאות.

  8. NBA בדם

    6 ספט 2021 09:58:15

    עומק זה דבר חשוב לדראפט אבל בסופו של דבר דראפט עמוק ככל שיהיה בלי כוכבים גדולים שייצאו ממנו יהפוך אותו לפחות זכור ויוקרתי.
    הדראפט הזה הוא השלישי בחשיבותו מכיוון שמייקל והאקים לבד מחזיקים את 84 בצמרת כמו שלברון וקצת וויד מחזיקים את 03 בסגנות, ככה קובי,נאש ואייברסון מחזיקיםת בטופ 3 של הדראפטים.

      2. פיני

        6 ספט 2021 13:45:20

        זה לא נכון. דעתך ידועה, אבל זה די קונצנזוס שלברון מעל קובי.
        עדיין הטופ 4 של 96', לא פחות טוב מ03', אייברסון, נניח שווה לוויד (אייברסון אפילו עדיף), נאש>>כרמלו, אלן>>>בוש. נאש ואלן ככ הרבה עדיפים על מלו ובוש, שזה מתקזז עם הפער בין לברון לקובי. שאר הדראפט, הפער אדיר, ואני מסכים שהדראפט הזה נותן יופי של פייט לדראפט 84'.

        1. NBA בדם

          6 ספט 2021 14:56:56

          פיני, מסכים איתך מאוד אפילו שנאש וריי אלן טובים משמעותית ממלו ובוש.(בוש ומלו לא שחקנים אגדיים מבחינתי, גם לא ריי אלן, רק נאש נחשב לכזה אבל בתחתית של השחקנים האלה בלבד).
          הבעיה היא היא שכמה שהם טובים ריי אלן ונאש הם רחוקים שנות אור המטופ 10 ההיסטורי ככה שגם שהם גדולים על מלו ןבוש הם לא יכולים לצמצם פער של שחקן כמו לברון שהוא בדיון על הgoat לשחקן היסטורי כמו קובי אך רחוק בפער עצום מהגדולים באמת.

  10. Pistons

    6 ספט 2021 10:43:57

    הייתי שם את אייברסון ראשון. קובי זכה באליפויות אבל תמיד היה מוקף בגבוהים מאוד מוכשרים: שאקיל, גאסול, ביינום, אודום, האוורד, מלון בסוף הקריירה שלו ועוד.
    אייברסון לא זכה לסטארים כאלה סביבו. אני מאמין שאם היו לידו שחקנים כאלה, הוא היה זוכה בלא פחות תארים.
    חיכיתי לראות באיזה מקום ימוקם וואלאס. אם זכרוני אינו מטעה אותי, דיטרויט ניצחה בדרך לאליפות את הלייקרס. קצת מאכזב עבור הלייקרס עם שני כוכבים כל כך גדולים. הם הפסידו לחמישיה שאין בה באמת כוכב (אם כי למיטב זכרוני 4 מהם נבחרו באותה עונה לאול סטאר).

      1. Pistons

        6 ספט 2021 12:54:14

        אשרי המאמין בנוגע לזה.
        אשמח להתחייסות עניינית. האם לאייברסון היה כוח אש כמו שהיה מסביב לקובי? האוורד ושאקיל אולי היו הטובים בעולם בזמנו. גם שאר השמות שרשמתי היו מדורגים די גבוה.
        כשהלייקרס פגשו את דטרויט עם שני הוולאסים ושאק היה פחות דומיננטי, קובי התקשה הרבה יותר. לפני שתוסיף שגם לא ראיתי משחקים מהסדרה הזאת, ראיתי את חלקה הגדול בלייב.

        מבחינתי קובי תמיד היה אגואיסט ותמיד העדיף את זריקה קשה על שחקן בנפילה לאחור מאשר מסירה לשחקן פנוי יותר. תוסיף לזה שהוא הרס את הלייקרס בשנותיו האחרונות שם עם חוזים מופרכים ויכולת לא משכנעת ולא אפשר לה להתקדם הלאה.

      1. ברוך רובין

        6 ספט 2021 17:22:48

        איזה שטויות קובי ברייאנט אשם שהלייקרס שילמה לו חוזה שקרוב למקס אחרי פציעת אכילס? מה עם כל הכסף והתארים שהוא הכניס לבעלי הקבוצה.
        קובי בריאנט לפני פציעת אכילס היה טופ 3 בעולם והיה שווה כל אגורה.
        .
        אייברסון באמת לקח נגרים לגמר אבל הוא לא הציג את היכולת של קובי התקפית, קובי היה סקורר יעיל יותר ושחקן הרבה יותר טוב ברגע שאתה מכניס גם את ההגנה.
        ליד שאקיל בהחלט אייברסון לדעתי היה לוקח טבעות, כמו שאני רואה חצי מהרשימה לוקחת איתו טבעת, לבד עם ביינום וגאסול אני לא רואה אותו מחליף את קובי.

          1. ברוך רובין

            6 ספט 2021 21:13:36

            פה אני מסכים איתך, נאש בשיאו אבל עם כל האהבה שלי לנאש הוא לא מתקרב לקובי ברגע שאתה משלב אורך קריירה וזמן בפיק

        2. Pistons

          6 ספט 2021 19:53:18

          ברור שקובי בריינט אשם. קובי בריינט אגואיסט. כשלברון הגיע למיאמי הוא לא ויתר על כסף? דוראנט לא ויתר בשביל להשאיר בגולדן סטייס איזה שחקן (איגואידלה?). דאנקן לא ויתר על כסף? קובי בעונותיו האחרונות לא היה להיט ותקע את הלייקרס עם המשכורות שלו ועם זה שהוא רצה להמשיך להיות האלפא דוג ואף אחד לא רצה לבוא לשחק איתו.
          וברור שאייברסון היה פחות יעיל. הוא שיחק עם שחקני ספורטק לידו. קובי שיחק עם שחקנים שצריך לשמור עליהם, לעיתים אפילו בשמירה כפולה (כמו שאקיל). אם ליד אייברסון היו שחקנים שמושכים אש, הוא היה קולע באחוז גבוה יותר.
          מי השחקן התקפי הכי טוב שהיה ליד אייברסון? פילדלפיה לא היתה כזאת מעניינת ועברו המון שנים מאז אז אין לי מושג. אולי איגואידלה בהנחה שבשנים החופפות שלהם היה מדובר בשנים הטובות שלו (לא בדקתי).
          אני חושב שאתה מאוד ממעיט מהיכולת של אייברסון. בשש עונות אחרונות שלו הוא קלע כבר פחות מ-20 נקודות למשחק ובכל זאת בממוצע קריירה סיים מעל קובי.
          אני חושב שאין ספק שאייברסון היה לוקח אליפויות עם שאקיל. מה היה קורה אם אייברסון היה זוכה לאחר מכן לשחקן כמו דוייט הווארד כששניהם בשיאם? אולי זה היה מסתדר יותר טוב מאשר עם קובי והם היו נשארים ביחד ולוקחים אליפויות (כמובן שזה היפוטטי כי הגילאים שלהם לא מסתדרים).

          1. ברוך רובין

            6 ספט 2021 21:11:10

            אתה מצחיק בנסיון לשנות את ההיסטוריה קובי ברייאנט שיחק עם נגרים מ2005 ועדיין היה סקורר אפקטיבי ויעיל יותר מאייברסון בשיאו.
            .
            דאנקן לא וויתר על אגורה עד גיל 34, אותו דבר לברון שלא ויתר על כסף בשביל לחתום במיאמי או דוראנט שחתם מקס פעם אחר פעם וויתר על פירורים, שלא היו משנים במקרה של קובי, שהכניס מאות מליונים והביא לארגון הלייקרס 5 אליפויות, אני לא מדבר על כסף בכלל ממכירות חולצות ומרצנדייז ב2014.
            .
            אייברסון היה לא פחות אגואיסט מקובי בלי הגנה ומקרה ראש בעייתי לאין שיעור אתה חושב שהוא היה מסתדר עם דוויט?

            1. עידו גילרי

              6 ספט 2021 21:30:44

              לברון וויתר על 1/6 מהשכר שיכל לקבל במיאמי (גם בוש וגם וייד שויתר על קצת יותר).

            2. Pistons

              6 ספט 2021 21:31:39

              ברוך אתה מביא את הנתונים שלך. דוראנט: https://www.cnbc.com/2018/06/07/why-kevin-durant-took-a-10-million-pay-cut-to-play-for-the-warriors.html
              ויתכן שהוא ויתר יותר מפעם האחרונות. ואידך זיל גמור, תבדוק בנוגע לאחרים. אנחנו מדברים כאן על דוראנט בשיאו שמוכן לוותר על לא מעט בניגוד לקובי שכבר היה שחקן לא אפקטיבי שבחר לקחת משכורת עתק.
              כשאמרתי אגואיסט, התכוונתי מחוץ לפרקט בזה שהוא לא אפשר ללייקרס להבנות מחדש. בהחלט הוא גם היה אגואיסט על המגרש.
              אם אתה קורא לגאסול, ביינום, אודם, הווארד (שאולי היה הטוב בעולם בזמנו) נגרים, אז קטונתי.
              בנוגע למקרה ראש – דוראנט, קיירי ואפשר לומר שגם הארדן הם מקרי ראש. יכול להיות ששני מקרי ראש היו מסתדרים ביחד.

            3. Pistons

              6 ספט 2021 21:32:48

              *אני לא מבין מאיפה אתה מביא את הנתונים שלך.
              ראיתי עכשיו שגילרי הגיב לך. אני לא זוכר אם זה שישית אבל הוא בהחלט ויתר.

            4. עידו גילרי

              6 ספט 2021 22:19:56

              ההנחה היחידה שדוראנט עשה היא ללייקוב. לא הייתה לה שום השפעה על היכולת להחתים את איגואדלה או ליווינגסטון. בוא נגיד שעכשיו הוא משלם הרבה יותר על וויגינס.

            6. thog

              6 ספט 2021 22:49:42

              ובפועל ההבדל בעצם קטן יותר בגלל הבדלי מיסוי בין אוהיו ופלורידה

            7. Pistons

              6 ספט 2021 22:51:12

              גילרי – אולי אני לא זוכר נכון, אבל עם דוראנט לא היה מוותר, הווריירס היו צריכים לשלם סכום יפה של מסים ויתכן שהיו מוותרים על איגואידלה.
              בכל אופן, תהא הסיבה אשר תהיה לויתור, אני חושב שאין חולק על זה שדוראנט היה שווה מקס. מצד שני, אני חושב שגם אין חולק שבריאנט בשנותיו האחרונות לא היה שווה את מה שקיבל.

            8. עידו גילרי

              6 ספט 2021 23:18:28

              2.9 מתוך 17.4 – שישית

            1. עידו גילרי

              6 ספט 2021 23:23:08

              הם שילמו גם ככה סכום מאד יפה שמחוויר לעומת מה שהם משלמים עכשיו. הם היו מחתימים את איגואדלה ככה או ככה.

            2. Pistons

              7 ספט 2021 00:47:58

              גילרי, אני בטוח שקראת מה הסיבה שהם עושים את זה. הם עברו לאולם חדש ולאזור שבו הם יוכלו להכניס הרבה יותר בהנחה שהקבוצה תהיה טובה ולכן היו מוכנים לשלם הרבה יותר מס.
              זה לא אומר שבתקופה של דוראנט הם היו עושים את זה.
              זה גם ממש לא רלוונטי לדיון, בסופו של דבר היו פה שחקנים בפריים שלהם שויתרתו על כסף כדי לעזור לקבוצה (בין אם הקבוצה היתה מסתדרת או לא) והיה כאן שחקן הרבה אחרי הפריים שלו שלקח סכומים מגוחכים ביחס ליכולת ומנע משחקנים אחרים להגיע כי אף אחד לא רצה לשחק איתו ולהיות בפסטיבל קובי בריינט.
              מאיפה ברוך הביא את הנתונים של שהשחקנים שרשמתי אינם ויתרו על כסף? אינני יודע.

  11. AD

    6 ספט 2021 10:47:32

    מבחינת עומק הדראפט הזה לוקח את 03 קל כי בדראפט של לברטן אחרי 4 שחקנים אין כמעט על מה לדבר
    שנה טובה ומתוקה לכולם!!!

  12. עגל

    6 ספט 2021 11:11:12

    תודה על כתבה מהולה בהרבה אהבה.
    מעניין לעשות מדד לאיכות הדראפט לפי סך כל העונות ששחקניו שיחקו בליגה. זה לא יתפוס איכות כמו של האקים או ג'ורדן אבל יראה כמות וגם זה חשוב.
    כמו שעמית ציין, בדראפט זה הרבה שחקנים אכן שיחקו. לכמה עונות זה הצטבר אני לא יודע.
    שתהיה שנה טובה לכולם והרבה בריאות בעיקר למנחם

  13. Jonathan

    6 ספט 2021 11:32:21

    תודה על הסיקור.
    איזה דראפט מדהים.
    במבט לאחור שכחתי שכל כוכבי העל האלה הגיעו ביחד לליגה.
    יותר עמוק מדראפט 1984 לדעתי. צד שני חשבתי על השוואה בין הטופ 3 ב1984 לדראפט הזה ואם אני זוכר נכון לטופ 1 (בחירה שלישית) בדראפט 1984 יש יותר תארי MVP, אליפויות ומלך הסלים מאשר לכל הטופ 3 ב1996….

  17. Tzafriros

    6 ספט 2021 12:08:05

    תמיד מדהים אותי שג׳רי ווסט ידע לפי האימון שקובי הוא נכס ועשה הכל להביא אותו. כל השאר המקומות לא יכלו להשפיע כמו קובי. הוא גניבת הדראפט הגדולה בהיסטוריה

  18. עמיחי קטן

    6 ספט 2021 12:08:20

    תודה עמית.
    לדעתי זה הדראפט הטוב בהיסטוריה ביתרון קל על 1970 כשהמתחרים העיקריים אחריהם הם 1984, 1985, 1950 ו-1960. 2003 נופל בגדול אחרי הטופ 5, בניגוד לדראפטים האחרים ברשימה

    1. Yinon Yavor

      6 ספט 2021 13:30:05

      לא הגיוני להתייחס לדראפט 1950, סה״כ 3 עונות אחרי תחילת הליגה.
      מול מי נבחרי הדראפט ההוא התחרו? מול שניים וחצי דראפטים?

  19. Dor

    6 ספט 2021 12:12:03

    תודה עמית. איזה דראפט נהדר לקחת. אצלי אייברסון שני ממש קצת אחרי קובי בעיקר בגלל שלא היתה לו קבוצה לידו במשך רוב הקריירה

  22. NBA בדם

    6 ספט 2021 14:37:33

    פיני, מסכים איתך מאוד אפילו שנאש וריי אלן טובים משמעותית ממלו ובוש.(בוש ומלו לא שחקנים אגדיים מבחינתי, גם לא ריי אלן, רק נאש נחשב לכזה אבל בתחתית של השחקנים האלה בלבד).
    הבעיה היא היא שכמה שהם טובים ריי אלן ונאש הם רחוקים שנות אור המטופ 10 ההיסטורי ככה שגם שהם גדולים על מלו ןבוש הם לא יכולים לצמצם פער של שחקן כמו לברון שהוא בדיון על הgoat לשחקן היסטורי כמו קובי אך רחוק בפער עצום מהגדולים באמת.

      1. NBA בדם

        6 ספט 2021 17:18:09

        קובי היה הכי קרוב למייקל בצורת המשחק ובמנטליות הבלתי מתפשרת.
        קובי לא התקרב לרמת ההישגים של לברון, גם בעונה הסדירה ובמיוחד בפלייאוף.
        הוא זכה פעמיים ככוכב בלעדי ועןד פעמיים הגיע לגמר ככזה, פלוס mvp בודד.
        לברון זכה ב4 אליפויות ככוכב ראשי,הגיע ל5 גמרים וזכה ב4 תארי mvp ויותר עונות בחמישייה הראשונה.

            1. עידו גילרי

              6 ספט 2021 21:31:30

              לא בטוח – ממש לא בטוח.
              יש מקרים שזה עוזר יש מקרים שזה הורס.

  25. רועי ויינברג

    6 ספט 2021 15:46:49

    בחירות טובות וכתיבה נהדרת כרגיל, ריגשת עם שפר. קמבי נחשב באסט?
    .
    כאילו הייתה לו קריירה ארוכה ודי מוצלחת בליגה, אבל בהתחשב באופציות שהיו אחריו (או אפילו לא נבחרו בדראפט) הוא לא היה הבחירה הטובה

  26. The Pro

    6 ספט 2021 16:05:42

    להוציא את קובי ואלן הדראפט הזה מלא בשחקנים "שמות" אוברייטד שלא מימשו את הפוטנציאל.
    את דריק פישר היה צריך להעלות יותר גבוה בדירוג.
    –
    מאייברסון שהיה הכי כשרוני אבל הכי לא מקצועני.
    קמבי ואוניל שחקנים פציעים שלא הגיעו רחוק גם כמשלימים.
    מרבורי שהמקום היחידי שכיכב היה בליגה הסינית ושיווק הנעליים שלו.
    נאש שככל שהיה טוב בניהול התקפה גם היה חור בהגנה.
    שאריף עבדול ראחים שהצליח לפרוח רק בליגת השלישיות לפנסיונרים אחרי הפרישה.

  27. ברוך רובין

    6 ספט 2021 16:13:45

    הדראפט החזק ביותר פרט לזה של 84, זה לא רק איכות הכוכבים זה העומק הבלתי נגמר של הדראפט שדחף כמות כשרון לא הגיונית לליגה.
    לגבי ברייאנט עצמו הוא היה אמור להיבחר בבחירה של מילווקי הוא פשוט סרב לשחק שם

    1. dror

      6 ספט 2021 20:48:06

      ראס הזה אחד האהבלים…😂😂. גם אני לוקח את נאש ראשון. לפני קובי. כמובן שזה תלוי מה הקבוצה צריכה אבל נאש יעיל יותר מנהיג יותר ומשפר את כולם מסביבו בניגוד לקובי. וכמובן יותר קואצ'בל. קובי אוברייטד מאד. שמעון קובי גדול מלברון רק בדמיון הפרוע שלך. ואני לא סובל את שניהם. תודה על הפוסט עמית.

      1. ברוך רובין

        6 ספט 2021 21:17:09

        אין שחקן שמשפר את כולם סביבו יש שחקנים שפורחים בסגנון משחק שונה ופרחו ליד נאש, אפילו אוהדי פיניקס לא לוקחים את נאש ראשון ברגע שאתה משלב אורך קריירה הישגים… קובי אמיל מעל הדראפט

        1. dror

          6 ספט 2021 21:40:37

          חשבונות הבנק של סטודמאייר מריון ראגה בל גראנט היל ועוד רבים וטובים מעידים אחרת. לנאש מגיע 30% מכל החוזים האלה. סביב נאש אפשר לבנות, סביב קובי זה הרבה יותר קשה. הישגים זה עניין שתלוי בהרבה דברים אחרים וגם מזל. ולנאש יש הישגים: הוא הוביל קבוצה גבוה מאד ולולא ההרחקות נגד הספרס אולי היה גם אלוף. אני לא בא לזלזל בקובי אבל בחירת זריקות טובה יותר ואופי פחות חרא היו תורמים יותר לקריירה שלו. פלוס טיפהל'ה רצון למסור לאלו שפנויים לידו. נאש גם היה שחקן קלאץ מצוין. לא רחוק בזה מקובי אם בכלל.

          1. ברוך רובין

            6 ספט 2021 22:28:38

            קובי סקורר פי עשר טוב יותר ממה שנאש חלם להיות, שחקן הגנה טוב משמעותית, סביב קובי היה אפשר לבנות הרבה קבוצות מנצחות בגלל שהוא שחקן של כמה שיטות משחק. נאש הוביל קבוצה גבוה מאוד קובי לדאבל ו3 הופעות בגמר.
            הפיק של נאש קצר משמעותית מזה של קובי וגם אז קובי נחשב לשחקן הטוב בעולם

          2. ברוך רובין

            6 ספט 2021 22:35:21

            נאש שחקן ענק אבל קובי הוא לא אפילו לא קרוב. קובי נמצא ברשימה אקלוסיביות של 10-15 שמות ששינו את המשחק לצד דאנקן האקים שאקיל… נאש לא שם.
            .
            11 פעמים חמישייה ראשונה לעומת 3 של נאש
            9 פעמיים חמישיית הגנה ראשונה לעומת 0 של נאש
            18 אולסטאר לעומת 8
            5 אליפוית…

            1. dror

              7 ספט 2021 00:34:38

              אתה צודק שאפשר לבנות שיטות שונות סביב קובי. אבל אולי קצת שוכח שהיה די בלתי אפשרי לאמן אותו בהתחלה ולקח לו זמן להוציא את הראש מהתחת. הגנה אין מה לדבר יתרון עצום לקובי. סקורר? בדקתי את ממוצעי הפליאוף של שניהם. יש הפרש של כתשע נקודות בינהם לטובת קובי. אבל לנאש יש 4 אסיסטים יותר למשחק. כלומר הם שווים מבחינת תפוקה כשלנאש אחוזים טובים משמעותית. שינו את המשחק? שחקני איסו טובים היו לפני ואחרי קובי. נאש והשבע שניות שינו את המשחק יותר.

            2. ברוך רובין

              7 ספט 2021 00:41:45

              מה זה ממוצע פלייאוף אתה צוחק, תבדוק מה קרה ששניהם היו בשיא ההפרש של קובי ברייאנט זה איזה 12-13 נקודות יותר וסקורר טוב משמעותית.
              .
              לגבי השטות של בלתי ניתן לאימון בגיל 22 היה לו 3 טבעות והוא כבר היה בדרכו לשחקן הטוב בעולם, זה שהוא רב עם ג’קסון שאמר את השטות הזאת? בסוף בנו סביב קובי אליפויות ולא מעט חברים לקבוצה מרעיפים עליו שבחים. תוסיף לזה אורך קריירה ושיא ארוך משמעותית השגים אישיים וקבוצתיים ותגלה שקובי כמה רמות מעל נאש

  31. bobby

    6 ספט 2021 20:34:42

    דראפט נהדר, נראה לי שהוא חזק יותר מ-03 ו-84, בגלל שכאן בהחלט יש דרג שני חזק ורחב מאוד.
    הייתי כותב כמה מילים גם על אריק דאמפייר, שנתן כמה עונות יפות בדאלאס ומנע מהיריבים לחדור לצבע בצורה דיי יעילה.

    1. jefffoster10

      7 ספט 2021 01:26:46

      קיבל מקיובן את אחד החוזים ההזויים דאמפייר (91 מיל' ל7, משהו כזה), מופרך בעליל. אפילו נוביצקי ביקר אותו בשעתו שהוא לא תורם מספיק לקבוצה.

    1. MBK

      7 ספט 2021 00:18:42

      בול
      נאש היה לייט בלומר, שחקן מוערך יתר על המידה
      ה זוכה פעמיים MVP היחיד שלא הגיע לשחק בגמר(בינתיים גם דרק רוז ויוקיץ לא)
      אייברסון היה מס 1 וייתכן ונשאר מס 1 בהתחשב במסלול הקריירה שלו
      פזה סטויקוביץ קצת לא מוערך
      מרכוס קמבי עשה קריירה מספיק יפה(בעיקר הגנתית)

  33. jefffoster10

    7 ספט 2021 01:25:33

    מבקש את פז'ה למקום ה-10 עבור אינדי…הגיע עשור מאוחר מדי ולקבוצה רעה מדי, אבל אחד מהאהובים עלי שאני שמח שלקח טבעת בסוף (דאלאס הזו סידרה הרבה סגירות פינה שכאלה, עוד כמה דראפטים נגיע למרכזית שבהן). אוניל היה צריך לעבור את שעבר כדי להבשיל לפני אינדי.
    הייתי לוקח את נאש לפני אייברסון, וקובי לפני שניהם- אתה פשוט לא מוותר על שחקן דורי.
    חמישיה מול חמישיה- 84' לוקח. רוסטר מול רוסטר- 96' לוקח. 03' הנהדר כשלעצמו לא בליגה שלהם.
    תודה, יופי של כתיבה

  34. zivovivo

    7 ספט 2021 08:02:03

    אחלה דראפט תודה עמית. אני כמובן ממקם את פגה לפני גרמין אוניל ואולי גם לפני ביג בן. פגה היה תענוג צרוף לצפיה גם במגרש וגם מחוץ קלאס אקט.מסכים שאנטואן ווקר טוב יותר מהמיקום שלו. כתבת מעניין המון תודה

  35. Nisimiko Kofi

    7 ספט 2021 08:43:50

    הדירוג שלי-

    1. קובי בראיינט

    2. אייברסון

    3. מרבורי

    4. נאש

    5. ריי אלן

    6. אוניל

    7. ווקר

    8. קמבי

    9. דלק

    10. קרי קיטלס

    11. סטויאקוביץ

    12. בן וואלאס

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט