לבחור מחדש: דראפט 1998 / רועי ויינברג

דראפט מעניין מאוד עם הרבה שחקנים שהיו יכולים להיות אפילו יותר טובים בליגה של היום מאשר זאת שנכנסו אליה ב-1998. בלי הקדמות מיותרות, בואו נתחיל:

1.דירק נוביצקי – קליפרס

נבחר במקור: מייקל אולוקוונדי. נוביצקי נבחר בבחירה התשיעית ע"י מילווקי והועבר לדאלאס.

השחקן הכי טוב שיצא מהדראפט הזה בפער. פרנצ'ייז פלייר והשחקן היחיד מכאן שנכנס ל-50 ואולי גם ל-25-30 הגדולים בהיסטוריה. אין מישהו אחר שמתקרב אליו, אבל כן הייתה לי מחשבה בקשר לבחירה הזאת.

זה הרגיש כאילו וינס קרטר היה יותר מוכן לליגה ואולי נוביצקי לא היה מתפתח לשחקן כזה בקבוצה אחרת, גם בדאלאס הקפיצה שלו הגיעה רק בשנה השנייה. אני כן מאמין ששחקנים ברמה של דירק מספיק טובים בשביל להפוך להיסטוריים בכל קבוצה, וזה מביא אותי לשאלה אחרת:

דאלאס לא בזבזו את הקריירה שלו? 4 פעמים חמישיית ליגה ראשונה, MVP ושנים באמת מדהימות, אבל אליפות אחת, גמר אחד וגמר אזורי אחד. וזהו. בשנות השיא היו מסביבו ג'ייסון טרי, ג'וש הווארד ודווין האריס, לא בדיוק אגדות NBA. בשנה שבה היו שומרים טובים סביבו, גם אם מעבר לשיא (שון מריון, ג'ייסון קיד), הוא סחב קבוצה לאליפות. נוביצקי היה יכול להגיע ליותר אם לא היה נשאר בדאלאס? והאם יהיה לנו דיון כזה בעוד עשור על לוקה דונצ'יץ'?

2.וינס קרטר – ונקובר גריזליס

בחירה מקורית: מייק ביבי. קרטר נבחר בבחירה החמישית על ידי הווריורס (הועבר לטורונטו).

התלבטתי בין קרטר לפול פירס. יכול להיות שפול פירס שחקן טוב יותר, אבל הוא שיחק בקבוצה יותר טובה ממה שהייתה לקרטר כל הקריירה ואין הבדל גדול בין ההישגים שלהם עד לבנייה של אלן-פירס-גארנט. שניהם סקוררים אדירים, הקריירה של פירס כשחקן מוביל הייתה ארוכה יותר, אבל כאן נכנסים לשיקולים של הקבוצה. השחקן הכי מבטיח של הגריזליס היה שאריף עבדול-ראחים בן ה-21 ששיחק בעמדה של "האמת", וקרטר שחקן בפרופיל שיווקי גבוה יותר. יכול להיות שאם הוא היה מגיע לוונקובר במקום לטורונטו אז הם היו הקבוצה שנשארת בקנדה.

3.פול פירס – דנבר נאגטס

בחירה מקורית: ראלף לה פרנץ. פירס נבחר בבחירה העשירית.

דנבר היו ממש רעים. ניצחו 11 משחקים מ-82, הסקוררים המובילים שלהם היו לפונזו אליס וג'וני ניומן והם החליפו 3 ג'נרל מנג'רים בעונה. אין סרט שבו הם לא בוחרים את השחקן הכי טוב שזמין. ראלף לה פרנץ לא היה שחקן רע, אבל לבחור אותו ואת טוני באטי בבחירות טופ 5 רצופות זה לא מזהיר. ואני עדין.

4.אנטואן ג'יימיסון – טורונטו ראפטורס

בחירה מקורית: אנטואן ג'יימיסון (הועבר בטרייד לגולדן סטייט).

אנחנו מניחים כמובן שאין טרייד על וינס קרטר. היו לראפטורס שוטינג גארד מבטיח (טרייסי מקגריידי) ואין הרבה מעבר – הם העבירו את מרקוס קמבי על צ'ארלס אוקלי ואת צ'אנסי בילאפס בתחילת השנה. אנחנו לא יודעים אם הם היו מתפתחים לשחקנים אגדיים (ולמרקוס קמבי) בטורונטו, אבל ג'יימיסון היה נותן יותר חופש לטי-מאק ועוד אופציה התקפית בקבוצה שהייתה יכולה להיות מאוד נפיצה התקפית.

5.מייק ביבי – גולדן סטייט ווריורס

בחירה מקורית: וינס קרטר (הועבר בטרייד לטורונטו). ביבי נבחר שני במקור.

לווריורס היו את ג'ו סמית' ואריק דמפייר בני ה-22 שנראו כמו העתיד של הקבוצה בקו הקדמי, כך שלא היה חכם לבחור עוד גבוה (ופערי האיכות בשלב הזה בדראפט קטנים יותר). לא היה להם רכז משמעותי ומייק ביבי בהחלט היה אחד כזה בתקופתו בליגה בשנים בוונקובר וסקרמנטו. אולי כל ההיסטוריה של הקבוצה ההיא של הווריורס הייתה נראית אחרת וג'ו סמית' היה נשאר שם וממשיך במגמה שהוא הראה לפני שעבר לסיקסרס.

6.בראד מילר – דאלאס מאבריקס

בחירה מקורית: רוברט טריילור. מילר לא נבחר בדראפט.

התלבטתי בין מילר לג'ייסון וויליאמס, אבל הקריירה של מילר הייתה טובה יותר: פעמיים אול-סטאר ומספרים עדיפים מוויליאמס שהיה מאוד flashey אבל לא נתן מעולם מעל 15/8 למשחק. השילוב של בראד מילר עם מאמן כמו דון נלסון היה יכול להיות מאוד מבטיח, גם אם זה היה יוצא משהו שונה מהקבוצה האדירה של אדלמן בקינגס ההיא. יחד עם מייקל פינלי היה יכול להיות שם אחלה של בסיס, שכמובן היה חלש יותר מזה שהיה במציאות עם נוביצקי.

7.ג'ייסון וויליאמס – סקרמנטו קינגס

בחירה מקורית: ג'ייסון וויליאמס.

אם זה לא שבור אין סיבה לתקן. הקינגס הגיעו לשנים יפות עם וויליאמס, למרות שהשדרוג האמיתי הגיע בעידן של מייק ביבי. יש שחקנים טובים יותר על הלוח, אבל שניהם היו מתנגשים עם כריס וובר בעמדת הפאוור פורוורד וזה לא היה עידן שבו סי-ווב היה מצליח כסנטר (למרות שזה אולי היה קורה היום).

8.רשארד לואיס – פילדלפיה 76'

בחירה מקורית: לארי יוז. לואיס נבחר בבחירה ה-32.

אני אוהב את רשארד לואיס. היה אדיר ליד הווארד ב-2009 והיה אול-סטאר גם לפני כן ב-2005 בסיאטל. הוא היה נשק התקפי מהשנה השלישית שלו בליגה, בערך, והיום היה יכול לתת גם 25 נקודות במשחק. הוא היה עשוי להיות כוח אש רציני ליד אלן אייברסון. למה בחרתי בו ולא באל הרינגטון? בעיקר כי הוא היה טוב מוקדם יותר. שניהם היו משמעותית טובים יותר ב-NBA של 2021 עם הסטרץ' 4 שלה.

9.אל הרינגטון – מילווקי באקס

בחירה מקורית: דירק נוביצקי (הועבר לדאלאס). הרינגטון נבחר במקור בבחירה ה-25.

לבאקס היה את ריי אלן הצעיר בשוטינג גארד, את גלן רובינסון בסמול פורוורד ואת טרל ברנדון כפוינט גארד. לא היה להם פאוור פורוורד קבוע, הרינגטון היה יכול להכנס לנישה הזאת. הוא היה שחקן התקפה טוב בשיאו ומוסיף עוד קליעה ליד ריי אלן, בצמד שהיה יכול להיות שלד התקפי מוצלח גם היום. יחד עם עוד גבוה אולי הבאקס, קבוצה קצת אנדר-אצ'יברית במזרח של תחילת שנות ה-2000', הייתה יכולה להראות אחרת.

10.קוטינו מובלי – בוסטון סלטיקס

בחירה מקורית: פול פירס. מובלי נבחר במקור בבחירה ה-41.

התלבטתי בין מובלי ללארי יוז. מובלי היה סקורר לא רע ואולי מתאים יותר ליד ווקר, בסוג של צמד גארד-פורוורד שהיה יכול לעשות חיים קשים להגנה של יריבות. מובלי קצת נשכח, בהשפעת הפרישה המוקדמת ב-2008, אבל הוא השיג נקודות. זה היה אמנם בקבוצות חלשות, אבל אולי לצד כישרון כמו ווקר ובמזרח חלש זה היה מתפתח אחרת.

11.ראפר אלסטון – דטרויט פיסטונס

בחירה מקורית: בונזי וולס. אלסטון נבחר בבחירה ה-39.

דטרויט היו בנקודה רגישה. היה להם את גרנט היל בשנים הבריאות והכמעט-לברוניות שלו, היה את ג'רי סטקהאוס שחיכה על הספסל לפרישה של ג'ו דומארס. הם לא היו צריכים עוד כישרון בכנפיים ולכן יוז או ריקי דיוויס לא מתאימים כאן. לקח לאלסטון זמן להתרגל לליגה (וההפך), אבל הוא היה מנהל משחק טוב בקבוצה שעשתה פלייאוף והיה נותן להם רכז.

12.לארי יוז – אורלנדו מג'יק

בחירה מקורית: נאזר מוחמד. יוז נבחר בבחירה השמינית.

המג'יק היו צריכים כישרון, בהתחשב בכך שזאת הייתה העונה לפני האחרונה של פני הארדוואי עם סגל לא זוהר סביבו. יוז התפוצץ בשנה הראושנה בליגה כשחקן חמישייה (22.8 נקודות למשחק בגולדן סטייט) והיה סקורר טוב לאורך הקריירה הקצרה שלו, כולל שנה אחת בה היה השחקן השני בטיבו בפיינליסטית. אולי לידו העונה האחרונה של פני הייתה נראית אחרת.

13.ראלף לה פרנץ – אורלנדו מג'יק

בחירה מקורית: קיאון קלארק. לה פרנץ נבחר בבחירה השלישית.

הייתה ללה פרנץ קריירה לא רעה בכלל. שחקן חמישייה סולידי שהיה שם בדאלאס שעשתה גמר אזורי ב-2003 ואולי היה יכול לתרום גם באורלנדו, לצד שחקני הגנה טובים יותר וקבוצה שרוצה לנצח. לא היה שווה את הבחירה השלישית אבל עדיף על האפשרויות האחרות.

14.מאט הרפרינג – יוסטון רוקטס

בחירה מקורית: מייקל דיקרסון. הרפרינג נבחר בבחירה ה-15.

הרוקטס של 1999 היו הקבוצה של סקוטי פיפן, צ'ארלס בארקלי והאקים אולג'ואן. הם היו צריכים עוד שחקנים שיכולים לתרום כאן ועכשיו והרפרינג, שנבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה, הוא השחקן הכי מוכן לליגה שהיה זמין. הוא היה שחקן הגנה לא רע ונתן גם תרומה התקפית בשנים שלו ביוטה, ולכן אולי היה עוזר לאחד מפרוייקטי הגלאקטיקוס הנשכחים.

15.רובן פטרסון – אורלנדו מג'יק

בחירה מקורית: מאט הרפרינג. פטרסון נבחר במקום ה-31.

פטרסון היה שחקן הגנה טוב והיה יכול לתרום לקבוצה שאמנם הלכה על העתיד, אבל רצתה גם להיות תחרותית בהווה עם הארדוואי, גרנט וניק אנדרסון (בנוסף לצ'אק דיילי על הקווים). לא השחקן הזכור שיצא מהדראפט הזה, אבל כן שחקן NBA טוב.

המשך הסיבוב הראשון (בקצרה)

16.בונזי וולס – יוסטון (11 במקור).
נתן שנים יפות בג'ייל בלייזרס והיה מוסיף לא מעט ביוסטון, שאולי הייתה מצליחה להוציא ממנו צדדים פחות בעייתים בקבוצה עם הרבה וטרנים. מצד שני, הם לא היו הדוגמה לקבוצה מוצלחת במיוחד.

17.ריקי דיוויס – מינסוטה (21 במקור).
זכור בעיקר בזכות הניסיון לסל עצמי וריבאונד במדי קליבלנד, אבל היה סקורר בכל מקום בקריירה ומוסיף עוד כישרון ליד קווין גארנט. האופי הבעייתי כנראה מנע ממנו להגיע לגבהים גבוהים יותר ב-NBA.

18.נאזר מוחמד – יוסטון (29 במקור).
סנטר הגנתי טוב שהיה יכול להיות בק-אפ לאולג'ואן והיה סנטר פותח באלופה, סן אנטוניו 2005. קריירה ארוכה בליגה, בעיקר כמחליף, אבל שחקן רוטציה לגיטימי ששיחק 18 שנה ב-NBA.

19.טיירון לו – מילווקי (23 במקור).
נוכחות טובה בחדר ההלבשה, גם כמאמן, ורכז סולידי מחליף בשנותיו כשחקן. היה יכול לתת כמה דקות לא רעות במילווקי בכל משחק.

20.פט גריטי – אטלנטה (19 במקור).
גבוה עם קליעה מהשלוש שהיה יכול להיות טוב יותר לו היה משחק היום. היה מקבל דקות ליד מטרייה אווירית כמו דיקמבה מוטומבו וזה אולי היה עובד יותר טוב מהאפשרויות האחרות שיש כאן.

21.מייק ג'יימס – שרלוט הורנטס (לא נבחר במקור).
הייתה לו שנה אחת טובה מאוד בטורונטו רעה מאוד ושנים סולידיות כרכז מחליף. ההורנטס היו אז עם דיוויד וויסלי הסולידי וזאת בחירה עם אפסייד לא רע בכלל.

22.ראשו נסטרוביץ' – קליפרס (נבחר 17 במקור).
סנטר מחליף סולידי. אין דברים יותר טובים בשלב הזה בדראפט.

23.בראיין סקינר – דנבר (נבחר 22 במקור).
דומה מאוד ל-22.

24.שאראס – סן אנטוניו (לא נבחר במקור).
קריירת ה-NBA שלו לא התרוממה, אבל מה היה קורה אם הוא היה מגיע לספרס?

25.מייקל דיקרסון – אינדיאנה (נבחר 14 במקור).
שלוש שנים טובות בקבוצה רעה עד שפציעות גמרו לו את הקריירה. אם היה בריא בוודאות היה גבוה יותר.

26.גרג באקנר – לוס אנג'לס לייקרס (נבחר 53 במקור).
היה נותן דקות מנוחה לקובי.

27.מייקל אולוקוונדי – סיאטל סופרסוניקס (נבחר 1 במקור).
סנטר מחליף סביר, ואחת הבחירות הראשונות הגרועות בהיסטוריה.

28.מירשאד טורצ'אן – שיקגו בולס (18 במקור).
אגדת יורוליג. גם מיסייאו באסטון וקורי קאר נבחרו בדראפט הזה.

29.שון מרקס – יוטה ג'אז (נבחר 44 במקור).
היה שנים בליגה, קבוצות אהבו אותו. אחלה ג'נרל מנג'ר.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. לשאלתך – נוביצקי היה בשני גמרים לקח אליפות וזכה ב-MVP. המאבס לא בזבזו את הקריירה שלו.
    אתה מוזמן לפנות בשאלות לצ'ארלס בארקלי, קארל מאלון, סטיב נאש, פטריק יואינג והרשימה ממשיכה….

    1. בניגוד לנוביצקי, השחקנים ברשימה הזאת לא לקחו הרבה פחות כסף משהיו יכולים לקבל שנה אחרי שנה כדי לתת לקבוצות שלהם להתחזק ולהעמיד סגל לאליפות.
      המאבס בהחלט לא סיפקו את הסחורה.

  2. אם וינס היה מקבל את אלן וגארנט גם לו היתה לפחות אליפות אחת בכיס.
    לפחות…
    וינס בזבז את השיא שלו במקומות הלא נכונים.
    הדרפט הזה היה טוב.

  3. תודה רועי.
    מסכים בכללי. אולי פירס לפני קרטר. בטוח שראשרד לואיס לפני ברד מילר ו-וויליאמס.
    עוד כמה קטנות אבל סה״כ אחלה

  4. תודה רועי הדראפט של 98 מצויין, לא מסכים איתך לגבי הדירוג כלל.
    אני לוקח את פירס לפני קרטר בכל הזדמנות, וגם רשארד לואיס יותר גבוה מבראד מילר ומייק ביבי

  5. יופי של דראפט עם כמה יהלומים ועומק לא רע בכלל. גם לדעתי וינס צריך להיות 2. בשיאו היה פשוט מדהים וחייבים לפרגן לאורך הקריירה שלו. תודה רועי

  6. לכתוב על נוביצקי “אולי גם ב 25-30 הגדולים בהסיטוריה” זה כמו לכתוב על קלואי קרדשיאן שהיא אולי אוהבת בולבולים של שחקני NBA

  7. שיששש איזה טופ 10. מצחיק שמי שמתחיל להתעניין בכדורסל עכשיו אפילו מפרגן להנהלה של הקליפרס כל כך קל לשכוח שבמשך עשרות על עשרות שנים הם היו הארגון הכי לא מתפקד בכל הספורט האמריקאי (זה צ'ארלס בארקלי אמר בדראפט 2000 לא אני) ואולווקאנדי בבחירה הראשונה זה פשוט ייפייפה

  8. בשנתו הראשונה בדאלאס, צימדו את נוביצקי לרודמן. כן, דניס המשוגע רודמן. אני זוכר אותו אומר משהו בסגנון, 'הילד הזה הולך להיות תופעה. הוא יהיה שחקן מעולה'. עם כל הטירוף שלו, כדורסל הוא הבין מצוין, מיסטר רודמן.

    דראפט מדהים בעומקו.
    אני זוכר שאולווקאנדי היה כזה מגושם ומעאפן, שבפורום ותיק של כדורסל הוא כונה 'עץ הסקויה המטומבל'.

  9. ביבי לא קינג? מדכא. כלומר, לכמה עצוב אפשר עוד להגיע? כאילו, אל תענה לדלת, גם ככה אין אף אחד בבית, אבל כשהתעוררתי היום בבוקר לא חשבתי שאחטוף את הדיכאון בשלוש בצהריים רק בגלל המלאך הקטן והמתוק שלי, הביבי בוגי יש שיאמרו. אולי אבל אתה צודק, והוא פשוט צריך להיות בליגה בקבוצה אחרת, לשלם את המחיר, כדי להיות הבוס של הקינגס אחר כך.

    1. אל תדאג, הוא עוד יהיה. יש דברים שתמיד מתנקזים לאותו מקום, אפילו כשיש אין סוף אפשרויות, בסוף זה יקרה.

      נו, כמו בסרט ההוא…

  10. יופי של בחירות רועי. הייתי מחליף בין ביבי וג'יימסון, מעיף את וויליאמס די הרבה מקומות למטה, ואת ריקי דייויס קצת קצת יותר למעלה, אבל סה"כ בחרת טוב.
    תיקון קטן לעניין שמו של הבחירה השלישית המקורית. רייף, ולא ראלף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט