אסיסט 94#- התקפה שווה אליפות? / אסי שלם

בס"ד

אסיסט 94#- התקפה שווה אליפות?

אני מניח שיש לכל אחד מאיתנו העדפה לקבוצה מסויימת. אבל בואו נעשה משאל זריז:

לברון או דוראנט?

סטף קארי או כריס פול?

איבקה או בלייק גריפין?

סטפנסון או הארדן?

עכשיו תנסו לראות האם העדפתם את השחקן עם האוריינטציה ההגנתית יותר(כחול) או ההתקפית יותר(אדום)?

בואו נחשוב לאיזה קבוצה הייתם מעדיפים לקנות כרטיס:

יוסטון או ממפיס?

פורטלנד או שיקגו?

סאן אנטוניו או OKC?

ועכשיו תבדקו האם קניתם יותר כרטיסים ירוקים(התקפה) מכחולים(הגנה).

יעילות הגנתית של קבוצה נמדדת לפי אחוזי הקליעה של היריב. אם קבוצה קולעת באחוזים נמוכים, כנראה שנתקלה בהגנה יעילה שגורמת ליריבה להתקיף ממחוזות שפחות נוחים לה.

אחד לוחץ על הכדור מצויין, השני מספק את המטרייה האווירית

הולינגר, גאון הסטטיסטיקה של ESPN, מפרסם יעילות הגנתית על ידי חישוב כמות הנקודות שהקבוצה תקבל ב100 התקפות(possessions). הנה ה5 הקבוצות המדורגות ראשונות ביעילות הגנתית לפי 100 התקפות. בסוגריים רשמנו את הדירוג הכללי של הקבוצה בליגה ולהלן התוצאות:

1. אינדיאנה(1)

2. שיקגו(15)

3. אוקלהומה(2)

4. גולדן סטייט(9)

5. סאן אנטוניו(3)

__________________

ממוצע מקומות- 6.

כנראה שהגנה לא מתכון בטוח להצלחה בליגה. בואו נבדוק את ההתקפה. נלך שוב עם ידידנו הולינגר בסטטיסטיקת ההתקפה לפי כמות הנקודות שקבוצה תקלע ב100 התקפות, בסוגריים להזכירכם המיקום הכללי בליגה:

1. פורטלנד(4)

– מיאמי(5)

3. קליפרס(3)

4. סאן אנטוניו(4)

5. אוקלהומה(2)

_____________

ממוצע מקומות- 3.6. שיפור משמעותי. כלומר דירוג התקפי גבוה ישפיע יותר על הדירוג הכללי שלך לעומת הדירוג ההגנתי.

האם אנחנו לקראת שינוי בגישה?

נלך לקבוצות האלופות האחרונות שהיו ונמדוד את היעילות ההתקפית שלהם מול ההגנתית בדירוג שלהן במהלך העונה:

תמונה1

לפי הטבלה ברור שהקבוצות שזכו היו יותר הגנתיות מאשר התקפיות, מלבד מיאמי של ווייד-שאק, הלייקרס של קובי-גאסול-ביינום ומיאמי האחרונה של הBIG3. מצד שני, ניתן לראות ירידה בדומיננטיות ההגנתית אצל הקבוצות המצליחות ועלייה ביעילות ההתקפה. בשנה האחרונה אנחנו רואים את היתרון עובר להתקפה.

האם ת'יבודו פאסה? האם מאמן צריך לעבוד על התקפה לפני הגנה? לא נמהר לחתוך אבל ניתן לשער כמה תשובות אפשריות:

1. 'פלייאוף בסקטבול' הוא בדרך כלל יותר לחוץ והגנתי, כך שלקבוצת הגנה טובה סיכויים טובים יותר.

2.בשנים האחרונות ההתקפות הולכות ונהיות יעילות יותר. דוראנט, לברון הם סקוררים שקולעים באחוזים בלתי נתפסים מהשדה. יותר קבוצות משחקות מהר, מה שמעלה את יעילות ההתקפה וכמות הזריקות הקלות.

3. לדעתי, שחקנים נבחרים בדראפט קודם כל בשל יכולות התקפיות מאשר יכולות הגנתיות. מלבד דייויס, בוגוט והאווארד, בשנים האחרונות השחקנים שנבחרו היו בעלי אוריינטציה התקפית יותר- בלייק, קיירי, ג'ון וול, רוז, בארניאני. לברון היה ליגה בפני עצמו בשני צידי המגרש. כוכבי ההווה מעלים את רמת ההתקפה של המשחק ביחס לרמה ההגנתית.

למה הוא נבחר ראשון בדראפט?

ומה עכשיו? מלו ודוראנט- IN, דיאנדרה ג'ורדן וסרג' איבאקה OUT?

כמובן שלא. בכל קבוצה צריך את השילוב של השניים. רובכם תסכימו איתי ששיקגו לא מסוגלת לשחק התקפה טובה בהרבה עם הכלים שיש לה, כך שלשחק הגנתי עם מה שיש לך, זהו רעיון טוב מאוד. האסלם, אנדרסון באטייה וקול הם צוות הגנה רצחני שבלעדיו לשלישייה של ההיט אין סיכוי לתואר.

איפה היתה גולדן סטייט בלי איגואדלה? האם אינדיאנה היתה מצליחה כל כך בלי ההגנה של היברט וסטפנסון?

השילוב בין השניים חשוב וכנראה שגם הכף שנוטה לכיוון ההגנה, בעיקר בפלייאוף.

ולמי שמתגעגע להגנה של פעם, בשנים שלפני רון ארטסט. כשידעו ללכת מכות והקנסות היו קטנים יותר, הנה הBAD BOYS המקוריים שגם עשו מזה אליפות.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה על הפוסט.
    הקבוצה האלופה היא לא זאת שהוא התקפית יותר או הגנתית יותר, אלא זאת עם השחקנים הטובים יותר!

    1. צודק מנחם, אבל עילויים כמו מייקל ועכשיו לברון לא תמיד זכו באליפויות. האם דאלאס היתה טובה יותר מבחינת סגל מההיט? האם לספרס שכן ניצחו את לברון בקליבלנד היה כישרון דומה? לא בטוח. דוראנט אוכל קש בפלייאוף מלבד שנה שעברה, ממפיס אשתקד היא אחלה דוגמא וכנ"ל שיקגו שסכום חלקיה פחות מהשלם שבה.

  2. לקבוצות הטובות בדרך כל יש 3 הגנתיים ו2 התקפיים או הפוך וזה מתחלק 1 הגנה 1 התקפה בקו קדמי ואחורי לדוגמא אוקלהומה ..ראס התקפי, ספלושה הגנתי (גארדים) דוראנט התקפה , איבקה הגנה (פורווד) פרקינס הגנה, אין ספק שללא הגנה טובה משמעותית איאפשר להגיע רחוק ראה מינסוטה , קבוצות בעלות הגנה טובה יגיעו רחוק תמיד סיאטל בסופר בול .(שבה לרוב הקבוצה עם ההגנה הטובה יותר מנצחת) יוון שזכתה ביורו … אני מאמין שקבוצות ימשיכו להעדיף לקחת בדרפט שחקנים התקפים אך זה מובן…
    השחקן היחיד בליגה שיכול לשנות משחק מההגנה זה אנטוני דיוויס

    1. מסכים אבל לצורך הדיון האם סקרמנטו של וובר לא היתה התקפית ומדהימה?פיניקס של נאש-אמארה היתה מכונת התקפה קטלנית ולא היה רחוק שהם יזכו בתואר. בכל עונה יש כמה קבוצות התקפה שלא רחוקות מתואר, אבל השורה התחתונה עם ההגנה.

  3. אוק סיטי אצלך מול הספרס, בתור קבוצה "התקפית" מול "הגנתחת".
    פסקה אחרי התאנדר מופיעים כמספר שלוש ביעילות הגנתית.
    שתי פסקאות אחרי הספרס מופיעים כמספר 4 ביעילות התקפית.

    אולי הכל עניין של סטיגמה?
    ואולי כדורסל זה ק צ ת יותר ממספרים?

  4. וכמובן, כל המספרים מתייחסים לעונה הרגילה ולא לפלייאוף.
    וכמובן, אין התייחסות למשחקים צמודים שבהם הסטטיסטיקה כמעט מאוזנת מבחינת מספרי הגנה התקפה, אבל ההצלחות של הקבוצות שונות זו מזו לחלוטין.
    ועוד כמה דברים

  5. לא לא הוא התבלבל.. בשורה הראשונה חשדתי אבל בכריס פול התקפי מול קארי הגנתי הבנתי.. מאמר טוב ונכון אבל אני חושב שזה קצת יותר מידי חלוקה לשחור ולבן כמו שהדוק אמר..
    ההשוואות טובות אולי לעונה הסדירה אבל בפלייאוף המפתח הוא השילוב בין השחקנים ובין ההתקפה להגנה.. הקבוצה שתיקח תיהיה זאת שהשילוב וניהול המשחק שלה בשני הצדדים יהיה אידאילי ותוסיף קורטוב של וינריות ואקורד סיום

  6. אני לא מסכים עם הביקורת על המספרים. נכון שהמשחק בנוי בסופו של דבר על פעולות אנושיות, אבל בהכנה למשחק, יש חשיבות רבה למספרים. מאמן שיודע שמולו קבוצה שקולעת ב-40% לשלוש יתכונן אחרת מאשר מול קבוצה גרועה מהטווח, ועל זה הדרך גם בסטטיסטיקות נוספות. כשפיני גרשון שאף למספרים של 60,40,80 באחוזים מהשדה, מהשלוש ומהקו, זה סימן כיוון חשיבה מסוים ובהתאם גם סגל שחקנים שמסוגל לעמוד בכך, וכך גם האמרה הידועה שאחוזים נוטים להתיישר ואם הייתה סטייה במחצית הראשונה היא אמורה להתאזן בשניה. בקיצור המספרים הם חלק משמעותי מהמשחק בעיקר בהכנה אליו, ובשורה התחתונה כמעט שכחתי שכמו תמיד תמיד תענוג לקרוא את הטורים של אסי – תודה.

  7. והיום בתוכנית "שאלות שעכברי כדורסל שואלים את עצמם ובינם ובין עצמם"… 🙂
    דון נלסון תמיד ניסה לבנות קבוצות התקפה טהורות ולצערי לא קיבל טבעת על המאמץ. הוא (עדיין?) בעל מספר הנצחונות הגבוה ביותר.

    אולי כדאי לך להשוות את הנתונים שלך גם לקבוצות שהיו מקום ראשון בעונה הרגילה באותן שנים. יהיה מעניין לראות ביחס לאלופות בפועל.

    מעניין, אני חייב לציין. נראה מה יהיה השנה.

    תודה .

  8. אם הקבוצה שקולעת הכי הרבה הייתה זוכה באליפות פיניקס סאנס היו המועדון הגדול בתולדות הליגה

    הקלישאה טוענת שאין יום רע בהגנה לראיה הפיסטונס של 2004 עם הרכב הגנתי יוצא מגדר הרגיל
    למרות זאת הניקס של אמצע שנות התשעים היו עם הגנת ברזל ( אוקלי + מייסון+סטארקס ) פישלו

    בשורה תחתונה עם יש לך קילר אינסטינקסט תיקח אליפות

  9. הניקס ההיא הייתה קבוצה חסרת כישרון כמעט לחלוטין למעט יואינג, שמיצתה מעצמה כמעט 100% יכולת, אבל לצערה נתקלה בגדול מכולם שמצא דרך להתגבר על ההגנה החונקת שלהם, וכשהוא כבר פרש אז הכישרון של אולג'ואן עם קבוצה מוגבלת לא פחות היה גדול משל יואינג, אבל גם הוא ניצח על חוט השערה.
    בגדול גם קבוצות עם אוריינטציה התקפית מובהקת צריכות לדעת להגן על הסל וגם להיפך. לקבוצות מוגבלות יש תקרת זכוכית ששבירתה תלויה בנסיבות ובמזל.

    1. זו התגובה שהרגישה לי הכי נכון.
      לא עניין בהכרח של "הכי טוב" אלא יותר של סף מינימלי.
      אפשר אולי לבדוק את הצד השני, האם יש קבוצה שזכתה באליפות עם הגנה או התקפה שלא דורגו ב10 הראשונות בליגה באחת הקטגוריות.
      נתנו פה כבר את הדוגמאות של פיניקס וממפיס משני הצדדים.

  10. יעילות הגנה / התקפה זה לא רק נקודות פר X פוזשנים.
    זה גם קצב משחק.
    קבוצה יכולה להיות מצוינת בקצב איטי (למשל ממפיס של השנים האחרונות), לכפות את הקצב שלה ומס' פוזשנים נמוך במשחק וכך להוציא את היריבה ממשחקה הטבעי. זאת גם יעילות הגנתית.

    וכנ"ל קבוצות ריצה או ראן-שנד-גאן שמוציאות את היריבה משיווי משקל ע"י המון פוזשנים. זאת גם יעילות התקפית, אחרת.

    אם מחשבים זאת פר פוזשנים היעילות הזאת הולכת לאיבוד.

    בקיצור כמו שדובי אמר משחק הכדורסל הוא הרבה הרבה מעבר לסטטיסטיקות יבשות (להלן, השחקן הבינוני הטוב הטוב בעולם, שיכולתו הבולטת היא ניפוח הסטטיסטיקה האישית שלו על חשבון טובת הקבוצה הכללית) וכך גם במדד היעילות ההגנתית או ההתקפית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט