"אחרי עשרים שנה שוב אינני ילד, תמו נעורי, שיבה זרקה במלך, רק את עודך עימי, איתך שוב אל עצמי אני חוזר"

עשרים שנה חלפו מאז הדראפט של שנת 2001 וזו הזדמנות מצוינת לארגן פגישת מחזור לרוקי'ז של 2001 ולבדוק מה נשתנה אחרי עשרים שנה מבחינת מיקומם ההיסטורי וסדר בחירתם אלו היינו בוחנים את הקריירות שלהם בסיומן. מודה שלא התחשבתי בצרכי הקבוצה הבוחרת באותו זמן כי נראה לי פחות רלוונטי אחרי 20 שנה אלא פשוט דרגתי לפי איכות קריירה.

מספר מסקנות זריזות על דראפט 2001 :

1.לא השוותי לדראפטים אחרים אך בתחושה שלי זהו דראפט לא עמוק במיוחד בהתייחס לראי ההיסטורי, למעשה מתוך 58 בחירות (אז היו 29 קבוצות בליגה) הצלחתי למצוא כ- 20 שהצליחו לתחזק קריירת NBA ראויה, מי יותר ומי פחות למשך כעשור לפחות.

2. יש בדראפט הזה כמה  גניבות דראפט טובות ואחת מופלאה בסוף הסיבוב הראשון וגם תחילת הסיבוב השני (ספוילר- אוהדי הספרס חבים לאחת מהן הרבה מאוד רגעי אושר ספורטיביים)

3. אין ספק שהדראפט הזה מביא את אחד המועמדים הראויים לבאסט הגדול בתור בחירה מספר 1 בהיסטוריית הדראפטים.

4. היו כמה וכמה החלפות בחירות בערב הדראפט הזה לאחר הבחירה, כאן מופיעה הקבוצה שבחרה במקור בטרם ההחלפה.

הדירוג שלי לנבחרי דראפט 2001:

הערות: בסוגריים מופיע מיקום הבחירה המקומי, באדום הבחירה המקורית של הקבוצה.

1. וושינגטון וויזארדס קוואמי בראון – טוני פארקר (28) – 15.5 נק', 5.5 אס'. 2.7 ריב' אלו ממוצעי הקריירה של השועל הצרפתי. 6 פעמים אולסטאר, 4 בחירות לחמישיות הליגה, MVP final בגמר 07 אלו התארים האישיים שלו והם לא מספרים קמצוץ מחשיבותו במשך 17 עונות על ההצלחה של הפרנצייז' הכי מצליח בספורט האמריקאי במאה הנוכחית – הסאן-אנטוניו ספרס.

פארקר היה אחת משלוש הצלעות בטריו המנצח של הספרס והטריו שניצח הכי הרבה משחקי פלייאוף יחד בתולדות הפלייאוף. דאנקן היה המוח, מאנו היה הלב וטוני היה המנוע שלעתים היה נראה על ספידים שמריץ את העסק. הקליעה לא הייתה הכי משופשת אולי אבל ראיית המשחק, החדירה הקטלנית ומוח הכדורסל שלו חיפו על הכל, כולל על מה שהוציא את פופוביץ' מדעתו. טופ 5 של כדורסלנים אירופאים ששיחקו בליגה ואחת מגניבות הדראפט הגדולות בעיניי מעניקים לו את המקום ה-1 בדראפט. שאפו לפופ על ההימור.

2. לוס אנג'לס קליפרס – טייסון צ'נדלר – פאו גאסול (3) – 17 נק' , 9 ריב', 3.2 אסיסטים אלו ממוצעי הקריירה של הספרדי הבכיר לבית משפחת גאסול. רוקי העונה של המחזור , 6 פעמים אולסטאר ,4 בחירות לאחת מחמישיות העונה ושני תארי אליפות בהן היה הרובין של באטמן בלייקרס.

גאסול היה יעיל מאוד בשני צידי המגרש  (1.6 חס' ממוצע קריירה) ובעל חוכמת משחק מרשימה . על אף הדעיכה בשנתיים-שלוש האחרונות בהתאם לגיל תחזק קריירה מופלאה.

3. אטלנטה הוקס – פאו גאסול – גילברט אריאנס (31) – האיש והברגים הרופפים, אייג'נט זירו . ללא ספק לצד פארקר זוהי הגניבה של הדארפט הזה. 21 נק', 5.5 אס' ו-4 ריב'. גם בגזרת התארים האישיים יש לו 3 הופעות אולסטאר, 3 בחירות לאחת מחמישיות העונה ותואר השחקן המשתפר (02-03). איכשהו הדבר הראשון שיעלה בהקשר של אריאנס לעד תהיה תקרית האקדחים בחדר ההלבשה עם ג'ווריס קרינטטון, אבל כשמסתכלים על המספרים נזכרים שהיה מדובר בסקורר חסר מעצורים, שומר אישי לא רע בכלל (1.5 חט' בממוצע קריירה) ואיש שאינו ידע פחד וזריקה רעה מה היא. השיא היה קצר מדי, משהו כמו 4-5 עונות, והראש בלי ספק מנע ממנו להשיג יותר בקריירה בעיקר במישור הקבוצתי.

4. שיקאגו בולס – אדי קארי – ג'ו ג'ונסון (10) –  16 נק', 4 אס', 4 ריב'. בחירה לחמישיית הרוקי'ז, בחירה לחמישיית העונה (09-10), 7 בחירות לאולסטאר וסלי הקלאץ'. סקורר מאוד יציב ויעיל לאורך רוב שלבי הקריירה, מספק את הקבלות וכוכב קבוצות במעמד ביניים עם הפנים למעלה. לא הצליח להגיע מעולם מספיק קרוב לטבעת על אף הניסיון בנטס עם גארנט ופירס בשלהי הקריירה שלהם ודרון וויליאמס.

5. גולדן סטייט – ג'ייסון ריצארדסון – זאק רנדולף (19) – 16.5 נק', 2 אס', 9 ריב'. בגיל 20 מצא את עצמו זיבו בג'יילבלייזרס ואחרי שנתיים ראשונות לא פשוטות פרץ קדימה והיה עוגן מרכזי בה במשך 4 עונות נוספות. אחרי אפיזודה קצרה של שנתיים (ניקס וקליפרס) זיבו מגיע לממפיס ושם מבסס את מעמדו בליגה סופית, הוא יוצר את צמד תאומי המגדל המודרני עם מארק גאסול והופך למבוגר האחראי לצידו ולצד קונלי לקבוצת ה-grit&grind של הדובים. בממפיס הוא זוכה להבחר פעמיים לאולסטאר ואף נבחר לאחת מחמישיות העונה של הליגה (10-11).

6. ממפיס גריזליס – שיין באטיה – ג'ייסון ריצ'ארדסון (5) – 17 נק', 2.5 אס' , 5 ריב'. בחירה לחמישיית הרוק'יז. סקורר לא רע בכלל, ניחן גם ביכולת הגנתית לא רעה בכלל (1.5 חט'). מאלו שלפחות על פי מה שציפו מהם בבחירה שלהם ענו על הציפיות. לצערו למעט פעמיים לא זכה להזדמנויות בקבוצות שמשחקות בפלייאוף ומתחרות על הטבעת, ולרוב שיחק בקבוצות מעמד ביניים ומטה.

7. ניו גרז'י נטס – אדי גריפין – טייסון צ'אנדלר (2) – 8 נק', 1 אס', 9 ריב' , 1.2 חס'. ביחס למיקום הבחירה המקורי שלו יש שיראו בצ'אנדלר אכזבה, לא מדובר בכלי התקפי מלוטש בלשון המעטה אך מסתבר שמספיק לפעמים להיות מסיים יעיל מתחת לסל ובעיקר שחקן הגנה מצוין. צ'אנדלר מגן טבעת בשביל קריירה שהסתיימה עם אליפות בדאלאס המופלאה, 3 בחירות לחמישיית ההגנה, זכיה בתואר שחקן ההגנה (11-12) ובחירה באותה עונה לאחת מחמישיות העונה. אלו ממש מסוג המקרים שהמספרים לא מעידים על טיבה של הקריירה.

8. קליבלנד קאבלירס – דיסאנגה דיופ – שיין באטיה (6) – 8.5 נק' , 2 אס', 4  ריב', חטיפה וחסימה בממוצע בקריירה. כמו קודמו בסדר, גם אצל באטיה הצד שבגינו בלט בליגה היה הטיקט ההגנתי שלו ובעיקר חוכמת המשחק שלו. בהתקפה ידע לקחת מה שנותנים לו ומאוד אהב שלשות פנויות כ-38% עם 3.3 זריקות מעבר לקשת. חלק חשוב יחד עם פאו גאסול בהתבססות של ממפיס בליגה בחילת הקריירה וחלק חשוב כמבוגר אחראי והאיש למשימות הגנתיות בסופרטים של ההיט שגם זיכו אותו בצדק בשתי טבעות אליפות .

9. דטרויט פיסטונס – רודני וייט – ג'ראלד וואלאס (25) – 12 נק', 2 אס', 6 ריב', 1.5 חט'. הקריירה של וואלאס התחילה ב-3 שנים קשות בסקרמנטו בהן היה שחקן קצה רוטציה עד המעבר לשארלוט שם החלה הפריצה קדימה. במשך 6 עונות היה צלע חשובה בקבוצה, התגלה כספק נק' לא רע בכלל על אף קליעה אפעס לא משהו מבחוץ, אך לצערו למעט פעם אחת לא ראה פלייאוף. אחר כך הגיע מעבר לפוטלנד והנטס שם הפך לווטרן חשוב שעולה מהספסל לפני סיום הקריירה בליגה בדעיכה ב-3 עונות בברוקלין ובוסטון… יכול היה להפיק יותר מהקריירה, אך בהתחשב במיקום הבחירה המקורית עשה קריירה טובה ואף יותר.

10. בוסטון סלטיקס – ג'ו ג'ונסון – ריצ'ארד ג'פרסון (13) – 12.5 נק' , 2.5 אס', 4 ריב'. סוגר את העשירייה הפותחת. ביסס את מעמדו בליגה במשך 7 עונות בנטס כסקורר אתלטי עם קליעה לא רעה גם מחוץ לקשת , בהמשך עבר שינוי במעמדו ובחצי השני של הקריירה הפך לשחקן שמביא נסיון רב מהספסל ומנצל מבטים פנויים מחוץ לקשת, מעמד שאפילו הביא לו טבעת בקליבלנד. נבחר לחמישיית הרוקיז'.

11. בוסטון סלטיקס – קנדריק בראון – מחמט אוקור (38) – 13.5 נק' , 2 אס' ,7 ריב' לטורקי שבעיניי הוא אחת מגניבות הדראפט הזה, לא אומנם בסדר גודל של פארקר או ארינאס אבל מאזור אמצע סיבוב שני למצוא סטרץ' 4-5 (38% משלוש ממוצע קריירה עם כ-3 זריקות) שהוא ספק נק' יעיל בין אם בחמישייה או בין אם עולה מהספסל זה לא עניין של מה בכך. עשה קריירה נאה של עשור בליגה עם טבעת במדי דטרויט המופלאה 04 ובחירה אחת לאולסטאר במדי יוטה.

12. סיאטל סופרסוניקס – ולדימיר רדמנוביץ' – טרוי מרפי (14) – 11 נק' , 1.5 אס' , 8 ריב' שנמתחו ע"פ 12 עונות של הפורוורד-סנטר השמאלי. בחלק לא קטן מהן הוא היה שחקן חמישייה לגיטימי בליגה. שחקן שהיה מאוד מודע למגבלותיו ולא ניסה לעשות דברים שלא יודע. ניחן גם בקליעה לא רעה בכלל מחוץ לקשת עם ממוצע קריירה של 38% על 2.5 זריקות מחוץ לקשת. מאלו שגם במבט לאחור בראי היסטורי של 20 שנה הצדיקו את המיקום של הבחירה ופשוט עמדו בציפיות שהיו מהם ערב הדראפט.

13. יוסטון רוקטס – ריצ'ארד ג'פרסון – אדי קארי (4) – 13 נק' , 0.5 אס' , 5 ריב' אלו המספרים המאכזבים ביחס לציפיות שהיו מקארי. הוא הגיע ישר מהתיכונים בתור תקווה גדולה להיות העתיד של הבולס פוסט עידן ג'ורדן-פיפן .היו לו שנתיים ראשונות לא פשוטות של למידה של הליגה תוך כדי תנועה שלאחריהן במשך 5 עונות בבולס ואחר כך בניקס אליהם הועבר הראה מימוש של חלק מהפוטנציאל אך אף פעם לא באמת קיים את ההבטחה שראו בו. קארי גם תמיד נראה כבעל מוסר עבודה נמוך ואחד שלא ממש דואג לתחזק את גופו דבר שהשפיע על אורך הקריירה שלו שבעצם הסתיימה בגיל 26 באופן מעשי.

14. גולדן סטייט – טרוי מרפי – ג'אמל טינסלי (27) – 8.5 נק' , 6 אס' ,3 ריב' אלו הנתונים הסטטיסטיים של טינסלי שפתח את קריירת ה-NBA שלו בסערה כולל בחירה לחמישיות הרוקי'ז ומיצוב של עצמו כרכז פותח בליגה במדי אינדיאנה. הבעיה של טינסלי שכמו שעלה כך גם דעך במהרה, לאחר 4 עונות החלו להגיע פציעות וגם הברגים לא תמיד היו במקום מה שגרם לו להחמיץ שתי עונות מלאות ובסופו של דבר לקריירה שנחשבת כמפוספסת.

15. אורלנדו מג'יק – סטיבן האנטר – סמואל דלמברט (26) – 7.5 נק' , 0.5 אס' , 1.8 חס' , 8 ריב'. אלו המספרים שלו. דלמברט בזכות היכולת הגנתית הטובה שלו כמגן טבעת בנה לעצמו קריירה יציבה, ארוכה וטובה של 13 עונות בליגה. בהסתכלות על סט היכולות שלו מדובר במיצוי כמעט מקסימאלי של מה שהיה יכול להשיג בליגה.

16. שארלוט הורנטס – קירק האסטון – ארל ווטסון (40) – 6.5 נק' , 4.5 אס', 2.5 ריב' וחטיפה אחת לרכז הקטן והזריז הזה. ווטסון על אף המבנה הפיזי הקטן מיצב את עצמו לאורך הקריירה כרכז מחליף סופר לגיטימי בליגה ואם מסתכלים על המיקום בו נבחר גם הוא סוג של גניבונת ביחס לדראפט בו נבחר.

17. טורונטו ראפטורס – מייקל בראדלי – בובי סימונס (42) – 9 נק' , 1.5 אס' , 4 ריב' . למעט שתי עונות פריצה (04-06) , באחת מהן אף זכה בתואר השחקן המשתפר (05) רוב הקריירה סימונס היה שחקן ספסל בליגה שמוצא את מקומו ברוטציה, סבל מאוד מפציעות בחלק השני של הקריירה כאשר בשלוש העונות האחרונות לא הגיע ל-25 משחקים בעונה באף אחת מהן מה שמנע ממנו לממש את עצמו.

18. יוסטון רוקטס – ג'ייסון קולינס – ולדימיר רדמנוביץ' (12)- 8 נק', 1.5 אס', 4 ריב' . הבוסני התחיל את הקריירה שלו בליגה בצורה טובה ואף נבחר לחמישיות הרוקי'ז בתום עונתו הראשונה . מיצב את עצמו בסיאטל בחמש העונות הראשונות כשחקן רוטציה לגיטימי מהספסל בתור קלעי אמין עם 38% בכשלוש וחצי זריקות מחוץ לקשת. אחרי העזיבה של סיאטל החל לדעוך לאיטו ולא ממש הצליח לעמוד בציפיות הראשוניות שהיו ממנו.

19. פורטלנד טריילבלייזרס – זאק רנדולף – אדי גריפין (7) – 7 נק' , 1 אס' , 6 ריב' , 1.5 חס'. אלו המספרים של מי שהיה ממקרי הראש הקשים בליגה. אחרי שנתיים ראשונות לא רעות בליגה ביוסטון החלו הצרות לבוא בצרורות עקב ההתנהגות של גריפין. תקיפת אישה בנשק , התמכרות לאלכוהול ואשפוז לגמילה וסיום הקריירה הקצרה באופן טראגי אחרי 5 עונות בליגה במותו אחרי שהתנגש עם רכבו ברכבת.

20. קליבלנד קאבלירס – ברנדון הייוארד – קוואמי בראון (1) – 6.5 נק' , 1 אס', 5 ריב' לאחד המועמדים הלגיטימיים לתואר גדול הבאסטים בבחירה מספר 1. בראון הגיע היישר מהתיכונים, מהר מאוד התגלה כלא בשל ומוגבל מאוד ביחס לליגה. את רוב הקריירה שלו העיר כסנטר מחליף ברחבי הליגה והדבר העיקרי שזוכרים ממנו זה שהועבר לממפיס במסגרת הטרייד שהעביר את גאסול ללייקרס וסידר לקובי עוד 2 טבעות אליפות. אילולא חולשותו היחסית של הדראפט הזה הוא היה נזכר גרוע יותר בראי ההיסטוריה.

בחירות 21-28 ללא נימוקים והאמת שמי שיסתכל בממוצעים יבין גם למה:

21. בוסטון סלטיקס – ג'וזף פורטה – ברנדון הייווארד (20) – 7 נק', 0.5 אס', 6 ריב' וטבעת אחת באדיבות נוביצקי במדי דאלאס.
22. אורלנדו מג'יק – ג'ראל ססאר – קרלוס ארויו (לא נבחר) 6.5 נק', 3 אס', 2 ריב'.
23. יוסטון רוקטס – ברנדון ארמסטרונג – רודני וויט (9) – 7 נק', 1 אס', 2 ריב'.
24. יוטה ג'אז – ראול לופז – צ'ארלי בל (לא נבחר) 8.5 נק', 2.5 אס', 2 ריב'.
25. סקרמנטו קינגס – ג'ראלד וואלאס – טרנטון האסל (30) – 6 נק', 2 אס', 3 ריב'.
26. פילדלפיה – סמואל דלמברט – ראול לופז (24) 6.5 נק', 4 אס, 1.5 ריב'.
27. ממפיס גריזליס- ג'אמל טינסלי – ג'ייסון קולינס (18) – 3.5 נק' ,1 אס', 3.5 ריב'. בעיקר נזכור ממנו את היותו הכדורסלן המקצוען הראשון שיצא מהארון בעת היותו פעיל בליגה עדיין.
28.  סאן אנטוניו ספרס – טוני פארקר – ג'ארון קולינס (53) – 4 נק', 1 אס', 3 ריב'.