לבחור מחדש: דראפט 2000 / עומר בקאל

לבחור מחדש: דראפט 2000 / עומר בקאל

הכותב הינו בעל פודקסט בשם פיק אנד גול אשר מדבר על הNBA ועל כדורגל אירופאי. מוזמנים להיכנס לקישור ולבדוק אותו: https://rss.com/podcasts/pickandgoal/.

img.bleacherreport.net/img/images/photos/003/44...
כמות כישרון מוגבלת. דראפט 2000.

בלי שחקן אחד שייכנס להיכל התהילה של הכדורסל או אפילו אול סטאר אמיתי דראפט שפתח את הליגה למילניום חדש, מהמאה ה20 למאה ה21 מורכב בעיקר משחקנים משלימים או סקוררים מהספסל אבל רבים מהם מצאו את עצמם בדרך לתרומה מסויימת בקבוצת אליפות שונות כמו דאלאס ב2011, בוסטון ב2008 או מיאמי ב2012. קבוצות כמו ונקובר, קליפרס, שיקגו ואורלנדו (שתי האחרונות אף הצליחו לשים את ידיהם על שתי בחירות בעשר הראשונות) שהיו זקוקות באופן נואש לכישרון מכל סוג שהוא לא הצליחו להשיג את מבוקשם בדראפט המקורי וגם בבחירה החוזרת לא יצאו עם הרבה.

ועכשיו לנתונים, הדראפט העלה בחירת All NBA אחת (מייקל רד, קבוצה שלישית), הדראפט היחיד שלא השיג בחירה אחת לקבוצה הראשונה או השנייה (בלי לקחת בחשבון את השנים האחרונות שבוודאות ישיגו לפחות בחירה אחת בעתיד) ורק שלוש בחירות אולסטאר שהושגו על ידי שלושה שחקנים שונים, רד, קניון מרטין וג'מאל מגלואייר (הפעם הראשונה שאף שחקן לא נבחר פעמיים) והמספר הנמוך ביותר לבחירות אולסטאר לדראפט כשהמספר הגבוה ביותר אחריו הוא 13 (ההשוואות מתייחסות לבחירות שנעשו מתחילת עידן הלוטרי ב85'). רק 4 שחקנים בדראפט הגיעו לBPM (מדד פלוס מינוס מוערך ל100 פוזישנים) חיובי לאורך הקריירה, נתון שמראה לאורך טווח את היכולת של שחקן לתרום לכדורסל מנצח ורק 4 חצו את רף ה10,000 נק' שמראה בדרך כלל נקודת ציון לכך ששחקן השאיר חותם מסוים בליגה.

מהבחירה השישית בדראפט חלה ירידה משמעותית באיכות השחקנים וכמות המחקר שנעשתה לצורך כתיבת הכתבה הזאת היא גדולה מהממוצע. בצורת הכישרון בדראפט הגיע בזמן נוראי עבור הליגה שהייתה מלאה בשחקנים שלא הצליחו להשאיר חותם ושכנראה לא היו מוצאים מקום בקבוצות הG league של היום.

לדוגמא, אלו הם חמשת השחקנים שהשלימו הכי הרבה דקות עבור 6 הקבוצות הראשונות בדראפט בעונת 99/00 – 

ניו ג'רסי נטס: סטפן מרבורי, קית' ואן הורן, קנדל גיל, ג'אמי פיק וקרי קיטלס.

ונקובר גריזליס: שאריף עבדול ראהים, מייק ביבי, מייקל דיקרסון, אוטלה הארינגטון ובראיין ריבס.

לוס אנג'לס קליפרס: למאר אודום, מייקל אולווקאנדי, טיירון נסבי, מוריס טיילור ודרק אנדרסון.

שיקגו בולס: אלטון ברנד, רון ארטסט, דיקי סימפקינס, רנדי בראון והארסי הוקינס.

אורלנדו: דארל ארמסטרונג, רון מרסר, בן וולאס, ג'ון אמאצ'י וצ'אקי אטקינס.

אטלנטה: דיקמבה מוטומבו, אלן האנדרסון, ג'ים ג'קסון, אייזאה ריידר ובימבו קולס.

ועכשיו לדראפט:

  1. ניו ג'רזי נטס: מייקל רד (43) –

בחירה מקורית: קניון מרטין

מייקל רד (הוט) נבחר בסיבוב השני למילווקי ומלבד עונה אחת בפיניקס שאחריה פרש בילה בה את הקריירה שלו. עד לעונת 06/07, שהייתה הטובה ביותר בקריירה של רד, הפורוורד המוכשר העלה את ממוצע הנקודות שלו בכל עונה ותוך כדי קיבל יותר דקות והזדמנויות. בעונת השיא שלו עמד על 26.7 נק' על 38.2% משלוש עם 5.8 ניסיונות למשחק כולל משחק שיא של 57 נק' נ גד הג'אז למרות שעונת האולסטאר שלו הגיע בכלל ב2003 עם הפריצה שלו לתודעה של הליגה. המשחק של רד הוא מודרני לחלוטין עם יכולות מהמיד ריינג' ואפילו יותר מהשלוש, סיים את עונת 02/03 עם 43.1% משלוש עם 5.1 ניסיונות למשחק, ומשחק טוב בצבע. רד התחיל לסבול מפציעות בעונת '08 ועד שפרש ב2012 לא הצליח להשלים יותר מ51 משחקים בעונה. הנטס נכנסו למילניום החדש עם הרכב מפסיד וללא סיכוי אמיתי עם מקום בפלייאוף כשהכדור מבלה את רוב הזמן בידיים מרבורי, עם הבחירה הזאת ברד הם מעבים את יכולות הסקורינג שלהם, מוסיפים למרבורי אולסטאר לחלוק איתו את הכדור ובעיקר מקווים לקלוע יותר מהיריבים שלהם.

  1. ונקובר גריזליס: קניון מרטין (1)

בחירה מקורית: סטרומייל סוויפט

הפרנצ'ייז המקורי מקנדה שמסתכל בקנאה על הקבוצה מטורונטו שהצליחה להנחית את וינס קרטר ולשכנע אותו לשחק בקנדה, לעומת סטיב פרנסיס שהתחיל לבכות בזמן שלבש את הכובע של הגריזליס, מקווה לשקם את עצמה עם הבחירה השנייה בדראפט. קניון מרטין לקח חלק פעיל (מעל 30 דקות למשחק) בשני קבוצות שהתחרו על האליפות, הנטס של ג'ייסון קיד ודנבר של כרמלו. מרטין הוא לא פרצ'ייז פלאייר אבל הוא שחקן משלים מצוין שממלא מקום של אתלטיות מטורפת ויכולת הגנתית להתמודד עם שחקנים גדולים ממנו. התקופה ליד ג'ייסון קיד, ביחד עם ריצ'רד ג'פרסון, הראיתה לליגה מה התקרה של קניון מרטין, להתעופף באוויר ולתפוס אלי אופים כל הדרך לגמר לצד סופרסטאר שצריך את הכדור בידיים. התקבע על 12.3 נק' בקריירה אבל גם על 1.1 חסימות ו1.2 חטיפות. אמנם ונקובר לא השיגו את השחקן המוביל שקיוו לו אבל בקבוצה שפותחת עם שאריף עבדול ראחים ומייק ביבי ההגנה והאתלטיות של קניון מרטין יהיו נחוצות לקבוצה.

  1. לוס אנג'לס קליפרס: מייק מילר (5) – 

בחירה מקורית: דריוס מיילס

הרוקי המצטיין של המחזור, שהעביר בסופו של דבר 17 עונות בליגה הטובה בעולם כקלעי מצטיין, שסיים את הקריירה על 40.7% משלוש, מעולם לא היה זקוק לכדור בידיים, ממוצע של 18.2% יוסג' רייט, או לנעליים על הרגליים בשביל להשפיע על המשחק וזכור בעיקר מ2012-13 כקלעי המצטיין מחוץ לקשת לצד בוש, לברון ווייד בדרך לניצחון על אוקלוהומה בגמר הNBA. לפני שהתקבע מחוץ לקשת מילר היה סקורר נהדר שקלע בתקופתו בממפיס, בה הוא גם זכה בשחקן השישי של העונה, 23.7 נק' למשחק כשבעונת השיא ב2006 הוא עמד על 40.7% משלוש עם 9.3 זריקות למשחק. הקליפרס אליהם מגיע מילר הם ללא ספק הקבוצה הגרועה בליגה, אחרי עונה עם 15 ניצחונות מילר הוא לא שחקן שיכול לשנות את המצב של הקבוצה אבל בהחלט יכול להיות אבן בניין, ביחד עם הבחירה השביעית, לקבוצה חדשה שתיבנה מחדש בלוס אנג'לס.

  1. שיקגו בולס: ג'מאל קרופורד (8) – 

בחירה מקורית: מרקוס פייזר

גילוי נאות, קרופורד הוא לא השחקן האהוב עלי. יכולות הכדרור והכישרון בהחלט שם ותמיד היו אבל משהו תמיד היה חסר במשחק שלו בשביל לנצח כמה משחקי כדורסל ברצף.

אז שיקגו הולכת על בנייה מחדש, בעונה הראשונה לאחר העשור הגדול ביותר של כל קבוצה מאז הסלטיקס של שנות ה60 החליט ג'רי קראוס לא להחזיר את פיל ג'קסון והשרידים היחידים שנשארו מהקבוצה ההיא הם בי ג'יי אמסטרונג וטוני קוקוץ'. זה נגמר עם 15 ניצחונות והבחירה הרביעית בדראפט, מבחינת תרומה לקבוצה מנצחת הידו טורגלו נמצא מעל קרופורד בלוח שלי אבל מחזיקי הכדור המובילים של שיקגו בעונה הקודמת הם טוני קוקוץ', אלטון בראנד, כריס קאר וקורי בנג'מין והם זקוקים לגארד שיניע את הכדור ולמישהו שיוכל לצבור נקודות. קרופורד הוא סקורר עם ארסנל בלתי נגמר של מהלכים והטעיות, מוביל את הדראפט בנקודות כשהוא קולע מעל 14 למשחק מ2003 עד ל2016, קלע 50 נק' במדי 4 קבוצות שונות וזכה שלוש פעמים בשחקן השישי של העונה אבל איפשהו בין ההגנה הלא קיימת לעובדה שהייתה לו נטייה לכפות זריקות במשחקים צמודים נשאר קרופורד במשבצת של סקורר מהספסל לאורך הקריירה.

  1. אורלנדו מג'יק: הידו טורגלו (16) – 

בחירה מקורית: מייק מילר

הפאוור פורוורד הטורקי לקח חלק אינטגרלי בשתי קבוצות אייקוניות, סקרמנטו של תחילת העשור יחד עם מייק ביבי, כריס וובר ופג'ה ואורלנדו עצמה ב2009 ביחד עם דוואייט. אמנם הוא מעולם לא זכה בטבעת טורגלו תמיד תרם לכדורסל מנצח ונכון וזה נובע מהאספקטים המודרניים במשחק של הפורוורד, הזריקה משלוש, 38.4% לקריירה כולל עונת שיא באורלנדו בה רשם 40% על 5.1 זריקות איפשרה לו לרווח את המשחק ולהוות שחקן משלים לביג מנים כגון דוואייט הווארד וכריס וובר והיכולת לתפקד כמנהל משחק, פוינט פורוורד, שבאה לידי ביטוי בעיקר בקבוצה באורלנדו ובמיוחד בזמן סדרת הגמר מול הלייקרס כשטורגלו מילא את עמדת הפוינט גארד לדקות רבות במקום ג'אמיר נלסון שלא יכל להישאר על המגרש. את שנת 07/08 הוא סיים עם 19נק' ו5 אסיסטים והוא בהחלט הקדים את זמנו ויכל להיות משומש הרבה יותר בכדורסל של ימינו. 

  1. טורונטו ראפטורס: קוונטין ריצ'רדסון (18) –

בחירה מקורית: דמאר ג'ונסון

קשה לנתח את ריצ'רדסון בתור שחקן בגלל הקריירה הלא עקבית שהוא עבר, האחוזים משלוש נעו מ38% ל30 ובחזרה ל35, כשביחד איתם גם התפוקה והנקודות. השיא של ריצ'רדסון בליגה היה בסאנס ב04/05, בקבוצה שניצחה 62 משחקים והגיעה לגמר המערב ובה ריצ'רדסון שיחק 35 דקות וקלע 15 נק' למשחק ליד סטיב נאש, ריצ'רדסון מגיע לקובוצה האייקונית של טורונטו עם וינס קרטר וטרייסי מגריידי. ביחד עם דל קורי, די בראון ודאג כריסטי טורונטו שיחקה כדורסל מודרני והסתמכה על השלוש וזוהי הנקודה בה ריצ'רדסון יכל להתפתח בה ולתרום לקבוצה שהפסידה בסופו של דבר בסיבוב הראשון.

  1.  שיקגו: ג'מאל מגלואייר (19) – 

בחירה מקורית: כריס מים.

מגלואייר מצטרף לקרופורד בשיקגו בתור סקורר שמתמחה בעיקר במיד ריינג', בטבעת ובעונשין שכן הוא מעולם לא קלע שלשה בליגה הטובה בעולם. עונת השיא שלו הגיע ב2004 כשסיים עם 13.6 נק' ו10.3 ריבאונדים, נבחר לאולסטאר והוביל את נבחרת המזרח בנקודות באותו משחק עם 19. ב7 העונות הראשונות שלו בליגה השלים 81 או 82 משחקים ב5 מהם אך מ2007 סבל מפציעות חוזרות ונשנות שעצרו לו את הקריירה, לא הצליח לקלוע יותר מ3 נק' למשחק מנקודה זו והלאה אבל הופעה אחת בנבחרת האולסטאר זה די והותר לבחירה שביעית בדראפט הזה.

  1. קליבלנד קבאלירס: דסמונד מייסון (17) –

בחירה מקורית: ג'מאל קרופורד

על הנייר מייסון נראה כמו עוד שחקן שמתאים לפרופיל של העשור שאנחנו נכנסים אליו, סקורר שעיקר הנקודות שלו מגיעות מהטבעת, עונת השיא שלו מגיעה מילווקי, 04/05, בה הוא סיים עם 17.2 נק', אבל גם מחזיק בראייה צרה על המגרש, 1.6 אסיסטים לאורך הקריירה ולא מסוגל לקלוע את השלשה בצורה עקבית. אבל מה שמייחד את אלוף תחרות ההטבעות של 2001 הוא האתלטיות המטורפת שהוא שיחק איתה, 360 בסיום מתפרצת, פוסטרים נבזיים במיוחד, ההטבעות של דסמונד מייסון יספקו בידור וסיבה לאוהדי קליבלנד לבוא למגרשים אחרי עונה שבה הקלעי המוביל שלהם היה שון קמפ בצד האחר של הקריירה שלו, זה יספיק לפחות עד שמישהו אחר יגיע…

זה בהחלט יביא את אוהדי קליבלנד למשחקים.
  1. יוסטון רוקטס: דאשון סטיבנסון (23) –

בחירה מקורית: ג'ואל פריזבילה

האקים אולג'ואן וצ'ארלס בארקלי עדיין בקבוצה אבל ביחד הם לקחו חלק רק ב64 משחקים (בארקלי 20 אולג'ואן 44) והקבוצה שייכת לסטיב פרנצ'ייז. סטיבנסון, שקפץ כמו רבים בדראפט הזה ישר מהתיכון, זכור לכולנו משני אירועים עיקריים: אחד מהם היה הריב המתוקשר עם לברון שכלל גם את ג'יי זי והשני היה הסקאוט שאחרי שראה אותו משחק כתב בהשוואות שחקן אחד, מייקל ג'ורדן. אז ג'ורדן הוא לא גדל להיות אבל סטיבנסון גדל להיות רול פלאייר שימושי בליגה, קלע 10.7 נק' למשחק בין 2003 עד 2008 ולקח חלק פעיל בזכייה של דאלאס ב2011 וקיבל 17 דק' למשחק בסדרת הגמר מול מיאמי והראה שהוא מסוגל לתרום לקבוצה מנצחת כמו ימי התהילה שבטקסס מנסים לשחזר.

  1. אורלנדו מג'יק: מוריס פיטרסון (21) – 

בחירה מקורית: קיון דולינג

פיטרסון, 10.7 נק' לקריירה כולל עונת שיא בטורונטו בה קלע 16.8 נק' למשחק הוא קלעי מחוץ לקשת, 37.3% משלוש לקריירה, שלא צריך את הכדור בידיים, 9% יוסג' רייט. פיטרסון חתום על סל הניצחון הביזארי ביותר של השנים האחרונות אחרי שב2007 בפיגור של שלוש נקודות כנגד הוויזארדס, ניסתה הקבוצה המובילה למשוך זמן על ידי זה שהיא זרקה את הכדור לאוויר לפני הבאזר, שנפל לידיים של פיטרסון שקלע מאחורי החצי והשווה את המשחק, שטורונטו לבסוף ניצחה. פיטרסון מצטרף לטורגלו בפלורידה וישמש כרכז המחליף מאחורי דאריל ארמסטרונג.

  1. בוסטון סלטיקס: אדי האוס (37)  – 

בחירה מקורית: ג'רום מוייסו

הגארד, שהספיק לעבור לא פחות מ10 קבוצות במהלך הקריירה הארוכה שלו בליגה, העביר את הזמן בעיקר כשחקן אנרגיה מהספסל ולרווח את המשחק. אדי הוא זורק מצוין משלוש, 39% לעומת 40.9% מהמגרש לאורך הקריירה וזכור בעיקר כחלק משמעותי בספסל של בוסטון שזכה באליפות ב2008, ב18.5 דקות האוס סיים עם 8 נק' 2.5 ריבאונדים ו2.5 אסיסטים בסדרת הגמר. מעולם לא קלע יותר מ10 נק' למשחק בעונה (מינימום של 15 משחקים). ההגעה המוקדמת של אדי לבוסטון שנמצאת תחת השליטה המלאה של פטינו כנראה אומרת שהוא לא ישרוד שם יותר מחצי עונה, אבל עדיין קיים הסיכוי שהוא יחזור ב2008.

  1. דאלאס מאבריקס: ספידי קלקסטון (20)

בחירה מקורית: אית'ן תומאס

דאלאס מרגישה שהיא בדרך לאנשהו. דירק נוביצקי הוא סופרסטאר לכל דבר והילד הקנדי הכחוש מדראפט 96' מסתמן ככוכב עולה בליגה והיא מרגישה שזוהי השנה שלה, אז הבחירה ההגיונית האחרונה שנשארה על הלוח היא ספידי. הגארד הקטן (1.80 מ') מהקולג' האלמוני הופסטרה, הוא השחקן המוביל בדראפט באסיסטים למשחק עם 4.3 ומחזיק בעונת שיא בגולדן סטייט ב04/05 כשהוא מסיים עם 13.1 נק' 2 חטיפות ו6.2 אסיסטים. ספידי הראה שהוא יכול לתרום לקבוצה מנצחת בזמן שלבש את מדי סן אנטוניו ב03' וסיים את סדרת הגמר עם 6.2 נק' ו1.5 אסיסטים כרכז המחליף של פארקר.

  1. אורלנדו מג'יק: ג'ואל "The Thrilla" פריזבילה (9)

בחירה מקורית: קורטני אלקסנדר

לא נשארנו עם הרבה לכתוב עליו הביתה בחלק הזה של הדראפט אבל פריזבילה שבילה 9 עונות בליגה הוא סנטר לקצה האחורי של הספסל, שחקן תשיעי או עשירי, והא מסוגל לתפוס ריבאונדים, 6.2 לקריירה כולל משחק שיא ב07' של 26 ריבאונדים, להגן על הטבעת, ב06' רשם 2.3 חסימות למשחק ולסיים מסביב לטבעת. לקבוצה ממוצעת כמו אורלנדו של העשור החדש כל שחקן שמסוגל לתרום יספיק.

Brian Cardinal (@Custodian_35) | Twitter
"Citizen Pain"
  1. דטרויט פיסטונס: בראיין קרדינל (44) – 

בחירה מקורית: מאטין קליבס

The Custodian, Citizen Pain, The Janitor

לא אשקר קרדינל כנראה נלקח בבחירה ה14 בעיקר בגלל הכינויים המטורפים שקיבל לאורך הזמן שלו בליגה, על המגרש מדובר בשחקן רוטציה שמסוגל לתרום לקבוצה מנצחת, לקח חלק ביחד עם סטיבנסון בדאלאס ב2011 ותרם 6.1 דקות בסדרת הגמר. לא מסוגל לעשות יותר מדי הגנה אבל היה מסוגל לקלוע מחוץ לקשת, 37.2% לקריירה אמנם על מספר מועט של ניסיונות.

  1. מילווקי באקס: דריוס מיילס (3) – 

בחירה מקורית: ג'ייסון קוליי

מיילס נכנס לליגה כשחקן בעל פוטנציאל אבל מצא את דרכו החוצה עד אחרי שפספס את עונות 06'-08' בגלל פציעה בברך שהגיעה אחרי עונת שיא של 14 נק' בפורטלנד אך לא הצליח לשקם את הקריירה לאחר מכן. קלע 10.1 לקריירה וב03' גם חטף כדור למשחק וחסם זריקה למשחק, מילווקי תנסה להחליף את הקליעה שקיבלה מרד בשנים הבאות באתלטיות של מיילס ותקווה שיוכל להישאר זמן רב יותר על המגרש.

  1. סקרמנטו קינגס: קיון דולינג (10) – 

בחירה מקורית:הידו טורגלו

סקרמנטו בוחרת חיזוק מיידי לספסל, הגארד שסיים את הקריירה עם 7 נק' למשחק ו2.2 אסיסטים שיחק 12.7 דקות בפלייאוף לקריירה והיה שותף בכמה קבוצות שעברו שלבים בפלייאוף, מיאמי 05' (גמר המזרח), בוסטון 12' (גמר המזרח) וממפיס 13' (גמר המערב).

  1. סיאטל סופרסוניקס: סטרומייל סוויפט (2) – 

בחירה מקורית: דסמונד מייסון

הפורוורד שהעביר 9 עונות בליגה, חתום על שני עונות עם מספרי נק' בספרות הכפולות ו7 עונות עם חסימה אחת או יותר מצטרף לקבוצה מסיאטל בהובלת גארי פייטון הוותיק שמכוונת לפלייאוף.

  1. לוס אנג'לס קליפרס: אימאיי אודוקה (לא נבחר) – 

בחירה מקורית: קוונטין ריצ'רדסון

הקליפרס בוחרים את המאמן הנוכחי של בוסטון שלא נבחר בדראפט כלל והעביר כמה עונות בתור שחקן רוטציה בלייקרס של 03' ובסן אנטוניו מ07' עד 11'. שיחק בעמדות השוטינג גארד, סמול פורוורד ופאוור פורוורד בהמשך הקריירה והראה סימנים למשחק מודרני עם עונת שיא בפורטלנד שבה רשם 8.4 נק', 1.5 אסיסטים וקלע מעל 40% משלוש.

  1. שארלוט הורנטס: מרקו יאריץ' (30) – 

בחירה מקורית: ג'מאל מגלואייר

שארלוט בוחרת את יאריץ' שזכה באליפויות באיטליה ואליפויות העולם עם הנבחרת הסרבית נבחר ע"י הקבוצה אליה הגיעה במקור עם הבחירה ה30, כמעט נגע בספרות כפולות בליגה עם 9.9 ב05' ולא הצליח לקלוע בצורה עקבית מחוץ לקשת, 34.4% לקריירה אבל הוא מקבל הזדמנות נוספת עם הקבוצה שבחרה אותו להשאיר חותם בליגה הטובה בעולם בצרעות בהובלת אדי ג'ונס, שהגיעה מהלייקרס, ועם שאיפות לגעת בפלייאוף.

Clippers 2000 Draft | Nba draft, Nba, Los angeles clippers
הדראפט הלא מתאים להשיג שלוש בחירות סיבוב ראשון. הקליפרס.
  1. פילדלפיה סיקסרס: אדוארדו נג'ארה (38) – 

בחירה מקורית: ספידי קלקסטון

הפורוורד האיטלקי שבילה את זמנו על המגרש בעיקר מתחת לסל ובפוסט, יכל לזוז לא רע ולמסור קצת את הכדור. פילי מקווה למצוא שחקן שיוכל לשים את הכדור ברשת כשאייברסון על הספסל.

  1. טורונטו רפטורס: מרק מדסן (29) – 

בחירה מקורית: מוריס פטרסון

מדסן הוא סנטר סולידי שאמנם מעולם לא קלע יותר מ4 נק' לעונה או קלט 4 ריבאונדים לעונה אבל שותף בדקות מסוימות בריצה של הלייקרס לשלוש אליפיות רצופות. טורונטו שמחזיקה בשאיפות גדולות לפלייאוף ובוחרת מישהו שמסוגל לתרום מהרגע הראשון.

  1. ניו יורק ניקס: מרקוס פייזר (6) – 

בחירה מקורית: דונל הארווי

ניו יורק מגלגלת את הקובייה על פייזר, שנכנס לסיטאוציה לא נוחה מאחורי אלטון ברנד בשיקגו ולא הצליח לקבל הרבה הזדמנויות, הצליח להגיע לממוצע של 12.3 נק' בעונתו השנייה אבל קרע בACL בעונתו השלישית היה רק קצה הקרחון והשחקן מצא את עצמו מחוץ לליגה עד 06'. עם הבחירה הזאת הניקס בוחרים שחקן עם כישרון שיוכל לממש אותו רק אם יצליח להישאר על המגרש.

  1. יוטה ג'אז: איתן תומאס (12) – 

בחירה מקורית: דאשון סטיבנסון

פורוורד אתלטי ואנרגטי, מין גרסא פחות מוצלחת של קנת' פאריד וינסה לתרום לג'אז של סטוקטון ומאלון שכנראה כבר רואים את השיא שלהם מהצד השני.

  1. שיקגו בולס: כריס מים (7) – 

בחירה מקורית: דאליבור באגאריץ'

שיקגו בוחרים את הסנטר שהעביר 10 עונות בליגה, השיא שלהן היה בלייקרס בין 04' ל06' בהם קלע 10 נק', 6.5 ריבאונדים וחסם 1.3 זריקות וגם היה חלק מהקבוצה שהגיעה לגמר ב2008. 

  1. פיניקס סאנס: קאליד אל אמין (34) – 

בחירה מקורית: ג'ייק צאקאלידיס

אל אמין לא הצליח להשאיר חותם בליגה ומצא את דרכו החוצה אחרי עונה אחת אבל זכה באליפיות עם קונטיקט בקולג' ולאחר מכן בטורקיה, אוקראינה וגם ביורוקאפ. גארז קטן אבל זריז עם יד טובה ממיד ריינג' שבפיניקס בחרו במטרה לטפח לכדי הרכז המחליף לג'ייסון קיד.

  1. דנבר נאגטס: איגור ראקוצ'ביץ' (51) –

בחירה מקורית: מאמאדו נ'דייה

נשארים עם אותו מוטיב. ראקוצ'ביץ' נשאר בליגה רק לעונה אחת לפני שמצא הצלחה רבה באירופה אך באותה עונה הראה פוטנציאל כשזרק 41.7% מחוץ לקשת (מוביל את הדראפט) על 5.2 ניסיונות ובדנבר מקווים שיוכל להפוך לשחקן רוטציה.

  1. אינדיאנה פייסרס: דרמאר ג'ונסון (6) – 

בחירה מקורית:  פרימוש ברז'יטס

אחרי עונה שנייה סולידית עם 8.4 נק', 0.9 חטיפות ו36% משלוש ג'ונסון נפצע קשה בתאונת דרכים שהשביתה אותו לזמן רב, הוא אמנם הצליח לקחת חלק ב5 עונות בליגה לאחר מכן אבל מעולם לא הצליח לשחזר את אותה יכולת ואינדיאנה בוחרים את השחקן בתקווה שהקריירה שלו תוכל להיראות אחרת אם אותה תאונה לא הייתה מתרחשת.

  1. פורטלנד טרייבלייזרס: פרימוש ברז'יטס (27) – 

בחירה מקורית: אריק בארקלי

זכה בשלוש אליפויות בסלובניה ואף שותף ב8 עונות בליגה בהם קלע בספרות כפולות פעמיים. 

  1. לוס אנג'לס לייקרס: ג'ייסון הארט (49) – 

בחירה מקורית: מארק מדסן

הלייקרס בוחרים רכז לשים בסוף הספסל, שהספיק להעביר עונה אחת מוצלחת ביוון וחתום על עונת שיא בשארלוט ב2005 שכללה 9.5 נק', 1.3 חטיפות ו5 אסיסטים בתור רכז מחליף מהספסל.

וזהו! דראפט שלא מותיר אחריו הרבה תהיות למה יכל להיות (או בכלל) אבל בהחלט אחד מעניין במיוחד, תודה על הקריאה.

נשארו עדיין כמה כתבות פנויות בפרויקט. ניתן להירשם כאן: https://docs.google.com/spreadsheets/d/17jbmwh3UIx62GvGMCDgsSgmzT_aFeZcjP_cCFV-h2rM/edit?usp=sharing

לפוסט הזה יש 116 תגובות

  1. הדראפט הכי חלש שאני זוכר (כלומר מתחילת שנות ה-90). עדיין, דולינג ומיילס צריכים להיות גבוה יותר, דולינג אולי אפילו בטופ 10.

    1. לגבי דולינג הקריירה שלו לא הייתה בולטת מספיק בעיני ושחקן שתרם לקבוצה שזכתה באליפות הוא בעל יותר ערך לקבוצת שמכוונת גבוה. ומיילס פשוט הפציעות הלא פוסקות מנעו ממנו אחרי כמה עונות בודדות הוא פשוט לא הצליח להישאר על הפרק

            1. זכותך…לדעתי אתה מסתכל על זה לא נכון.

            2. מה השיקולים שלך?

            3. בין מגיניס לקולינס שהגיע ל4 משחקי אולסטאר אני עדיין רואה את הדראפט הזה הגרוע יותר אבל 1973 בהחלט מביא לו תחרות ראויה בנוסף 1973 הביא את מייק דאנטוני לעולם הnba הוא כבר מקבל בונוס על זה

            4. מקגיניס שייך באמת לדראפט הזה? לא ממש.

            5. ואז אתה נשאר רק עם קולינס והשממה שמאחוריו – השם ישמור.
              מחזור שרוסק על ידי פציעות.

            6. בהחלט שממה בלי קולינס ואני מסכים שכל מה שקשור לABA באותה תקופה הוא לגמרי תחום אפור, כמו הMVP's של דוקטור ג'יי אבל הוא בבחירה ה22 בדראפט אז אפשר להכניס אותו

            7. אז אתה מכניס שחקן שכבר משחק שנתיים מקצוענית לדראפט?.כל הבחירות האלה הן לא ממש בחירות דראפט אלא תפילות למרות שלפחות במקרה הזה השחקן הגיע בסוף למועדון שעשה את הבחירה. אז אם אתה מוריד את שנות ה-ABA שלו יש לך עוד אולסטאר בנוסף לקולינס – וזהו. העומק מתחת והקריירות הקצרות גם של הכוכבים של הדראפט – קולינס ושיהיה גם מקגיניס מטות את הכף בקלות לטעמי.

            8. אהה זה חשוב – אין שום תחום אפור ב-MVP או באליפויות של הד"ר ב-ABA.

            9. מקגיניס שיחק ב-ABA לפני שנבחר בדראפט של ה-NBA, אבל אחרים שהיו בדראפט הזה הגיעו רק אחר כך ל-ABA והפכו לאולסטארים. למשל – לארי קנון (שגם היה אולסטאר ב-NBA אחרי האיחוד), סוון נייטר, מייק גרין וקולדוול ג'ונס. נוסף לזה את קולינס וקרמיט וושינגטון ויש כאן לדעתי יתרון גם אם לא כוללים את מקגיניס.

            10. אתה מדבר כאן על שחקנים שגם התחילו את הקריירה ב-ABA וזה בדיוק חלק מהפקטור של למה הדראפט זוועה – ידעו שהם הטלכים לשחק ב-ABA ברוב המקרים. לארי קינון – שחקן טוב, דוגמא קלאסית. מייק גרין? עוד קריירה מחוסלת על פציעות שאתה סופר לו עונה סבירה ב-ABA? סוון ניטר – שחקן סביר לא יותר. קולדוול ג'ונס -בעיקר גופה להשכרה.
              אתה מסתכל על אולסטארים בתקופה שהיו שתי ליגות ומשליך משם. בפועל זה דראפט הרבה יותר חלש.

            11. ואתה לא באמת הבאת את קרמיט וושינגטון כדוגמא.

            12. אני מדגיש שוב כי כאן לטעמי הפספוס הגדול – אי אפשר לקחתשחקנים שנבחרןו בדראפט ולא הלכו לקבוצות שבחרו בהם כ"הצלחה". ן, זה שהדרפט חלש זו תוצאה ישירה של התחרות עם ה-ABA. אבל מבחינת מה שהוא הכניס לליגה זה המחזור החלש ביותר.

            13. אני מודד את הדראפט לפי השחקנים שנבחרו בו. במובן הזה הדראפט של 2000 היה החלש ביותר. אם אתה מודד עד כמה דראפט השפיע על ה-NBA אז דראפט שבו רוב השחקנים הטובים בכלל לא היו ב-NBA הוא כמובן חלש יותר משמעותית.

            14. כמו שאמרתי – זכותך. אבל לטעמי לבחירת דראפט צריכה להיות משמעות. אחרת אתה סתם מדרג שחקנים שהתחילו לשחק בשנה -X ואז לכל הפרויקט הזה אין שום משמעות.

            15. לא מסכים. ובטח לא חושב שלפרויקט "אין משמעות".
              לשיטתך, גם לא צריך לספור את בן וואלאס או אחרים שלא נבחרו, רק כי הם התחילו לשחק בשנה X

    1. דיימונד באולבטאר זה לא הזוי כלל. הוא שחקן משובח גם אם מוגבל בהתקפה. שחקן הגנה מעולה, ריבאונדר משובח, שחקן חכם ומוסר נהדר. בלעדיו רמת המשחק של הלוחמים ירדה והיה שחקן חשוב מאוד ללוחמים גם בלי להיות דוראנט, קארי או קליי. הוא היה חשוב ללוחמים כמו שגראנט או רודמן או קוקוץ' היו חשובים לשווקים.

  2. שלא נדע עוד דראפטים כאלה לעולם. כזה פח עוד לא היה לנו. לא הכרתי איזה שליש מהשחקנים כאן, והשמות נוראיים בהתאם. המיקסטייפ של מייסון הוא יחיד במינו, אתלט מופרע

  3. תודה עומר. כבוד על ההשקעה ביחס לדראפט באמת חלש.
    דראפט השחקנים המשלימים.. אגב באפיזודות המקומיות של הדראפט הזה חליד אל-אמין שהיה סוג של הבטחת קולג' הספיק לעשות סיבוב אפילו במכבי ר"ג … וכמובן מרקוס פייזר שעשה סיבוב במכבי ת"א..בין הבכירות דראפט הבכירות שעברו פה …

  4. מעניין כמה זמן לקח לעשות את הכתבה הזאת. החל מהטופ 4-5 צריך באמת לקרוא על כל שחקן כי הוא באמת באמת לא מוכר כל הכבוד על ההשקעה

    1. בכלל חבל שאין דראפט כל שנתיים…כך שני דברים יקרו. הכישרון האמיתי יתפזר באופן גדול יותר ושחקנים שהיו נבחרים תחילת סיבוב שני יהיו חופשיים לחתום חוזים כאהבת נפשם ללא תלות בקבוצה שלרוב לא באמת משקיעה בבחירות אלו.

      1. לדעתי זה יהיה הרסני, כי מצד אחד זה יהפוך את הטנקינג לעוד יותר אטרקטיבי, ומצד שני לא ייתן לקבוצות לבנות את עצמן מחדש, כי קבוצה שבחרה כוכב ונשארה חלשה, תישאר ככה לפחות שנתיים

  5. יאייקס…
    מזעזע ביותר. כל הכבוד קודם כל שבחרת לכתוב על המחזור הזה. אני מרגיש שאתה כמו ישוע שסבל בשל חטאינו…
    מצד שני אני חייב לציין שלמרות שלא מעט מהשחקנים הנ"ל לא הותירו חותם משמעותי בליגה, הם אסופה מאוד מבדרת של שחקנים.
    לראות קליפים של קניון מרטין או ג'מאל קרופורד או אפילו דזמונד מייסון המעופף הם לא הדבר הכי נורא. נבחרו המוני פרויקטים לא מפותחים בדראפט הזה חלקם היישר מהתיכון כאשר הליגה ברמת הפיתוח הייתה בחיתולים לעומת התשתית שיש כיום (מאמני פיתוח, הג'י ליג, מאמנים אישיים)

    1. לגמרי וזה משהו שמשותף להמון שחקנים אתלטיים של תחילת העשור הזה, לא הצליחו לפתח אף יכולת אמיתית מלבד התעופפות באוויר

            1. טעים מאוד!!!

      1. הוא היה הרבה…
        אבל כן פויינט גארד דרדס שהיה בפזארו, ציבונה, רומא, אולימפיאקוס, ואיפה לא…בטח שכחתי כמה

  6. תודה עומר, אבל יש כמה שאני ממש ממש לא מסכים איתם.
    .
    פרימוש ברז׳יטס בשום עולם לא מדורג אחרי איגור ראקצ׳וביץ׳. הם היו ליגה אחרת לגמרי של שחקנים וחבל שאתה נותן לפופוליזם פה באתר להשפיע על בחירותייך ככה. חשוב הרבה יותר – נג׳ארה אחרי פריזבולה?!? לא ידעתי שאין לך נפש ..
    .
    סטורמייל סוויפט

    1. תשמע לנג'ארה יש יותר כישרון מפריזבילה אבל הוא השאיר חותם קטן יותר בליגה (לא שפריזבילה זה שם מוכר בכל בית) אבל הרגיש לי שבמידה וקבוצה תצטרך לבחור בין השניים היא תיקח את פריזבילה לפני לאיזה תפקיד קטן שהיא תדע בדיוק מה הוא אמור לתת לה

        1. חחחחחח מניח שאני לוקח ברצינות מדי הגנה על הבחירות שלי בדראפטים האלה, במיוחד בוויכוח בין פריזבילה ונג'ארה

            1. בהחלט מקסיקני אז לפי בסקטבול רפרנס \NAH-hur-ah\ זה ההגייה הנכונה לדעתי זה עם ה' במקום ח'

            2. באסקטבול רפרנס הוא אתר אמריקאי😉

              איך אומרים חורחה או הורהה?

            1. נאחרה

  7. וואו, כנראה שאתה בהחלט סקרן אם החלטת לפשפש בדראפט המשמים הזה 😂
    ייאמר לזכות רד ומרטין, שלדעתי גם אם נשים אותם עם מחזורים עמוקים יותר, הם יכולים להשתחל לטופ-10 (אבל לא לטופ 5). בנוסף, היו עוד שמות סהכ מוכרים שעיטרו את מקומות 6-20 כאן, אבל כמובן שבהשוואה למחזורים אחרים, קשה היה למצוא להם מקום מעל 15 כנראה.
    בראיין קרדינל.. וואו. האמת שהוא היה שחקן חביב כזה, פייטר. התרומה שלו בסדרת הגמר מול ההיט הייתה דווקא דיי ניכרת, הרבה שלשות משנות מומנטום כאלה.
    ואין ספק שהקליפרס יצאו מנחוס עם 3 בחירות בכזה דראפט משמים 😂 מקווה שלא יגידו את זה בעוד כמה שנים על יוסטון ודראפט 2021 🤭

    1. היה פעם דירוג של ערוץ הספורט על "השחקן האלמוני ביותר שזכה באליפות NBA". קרדינל הגיע למקום השני, לפניו היה רק איזה סיני שהשתייך לסגל של הלייקרס ב2009 או 2010. אבל כן בגמר ההוא היו לו כמה שלשות בעיקר ברבעים השניים שסייעו לדאלאס.

    2. בריאל קרדינל הגיע למקום מאד גבוה ברשימת האגדות שלי בראשמור שם לצד מדסן רופין וסקלבריני
      יש אפילו מגיב שנקרא על שמו פה ומעריץ אותו השרת היקר שלנו
      ואם כבר בשרת עסקינן קרדינל צריך להיות גבוה יותר עזר למאבס להביא טבעת

  8. שכחתי לגמרי מסוויפט, המפלץ האתלטי שהיה לבסוף למפלצת באסט!
    לא אשכח שבקיץ 2005 הוא היה שם חם בפרי אייג׳נסי, כשעדיין האמינו שהפוטנציאל שלו יכול להתממש. יוסטון היו זקוקים נואשות לפאוור פורוורד איכותי לצידו של יאו מינג, במקום ג׳ואן האוורד המזדקן, והלכו חזק על סוויפט. איך התרגשתי מהידיעה שאכן השיגו אותו, בתמורה כמובן לכמה מיליונים טובים..
    את ההמשך כולנו יודעים – בעונת 05/06 יאו וטימאק הרבו להיפצע (אם כי בעונה שלאחר מכן הם כמעט ולא החסירו), וסוויפט? הוא לא היה שם כדיי להושיע את הקבוצה, שסיימה את העונה בלוטרי. מאז יוסטון אני לא חושב שהוא עוד לקח חלק משמעותי איפשהו בליגה.

    1. לא זוכר את המספרים המדויקים אבל הבחור הרוויח הרבה כסף בקריירה בהחלט אחת מהבחירות השניות הגרועות בהיסטוריה

  9. איזה דראפט שפל
    אני מפשפש בזיכרון ועשיתי גם חיפוש בגוגל ולא מצאתי- סטרומייל סוויפט לא נרצח לפני כמה שנים?
    .
    .
    .
    דשון סטיבנסון היה לא פחות ממופלא בסדרת הגמר ההיא של דאלאס נגד מיאמי ב2011, ובראיין קרדינל בכלל- מי היה מאמין שפקיד השומה יקלע שלשות מהפינה בגמר הליגה? למרות שעושים לו קצת עוול, היו לו שנים יפות גם בממפיס של יובי בראון.
    הפוסט תענוג, ולחובבי שחקני שפל- גם הדראפט הזה תענוג. כל אחד ומה שעושה לו כיף… אפשר לגרד מכאן כמה שחקני רוטציה חביבים

    1. סטיבנסון וקרדינל היו סוג של אקס-פקטורים מהספסל 😎
      בתכלס דאלאס היו זקוקים להתעלות של שחקנים משלימים, בין היתר כי קרון באטלר שנתן עונת קריירה, נפצע במהלך העונה והחמיץ את הפלייאוף המופלא. היו שסברו שזה יפגע בדאלאס, אבל התעלות של פורוורדים ותיקים שונים כגון מריון, סטויאקוביץ וכן גם סטיבנסון וקרדינל – תרמה מאוד לאליפות.

  10. מדהים שגם היחיד שהיה נורמלי בדראפט הזה נבחר סיבוב שני .
    לא יודע מה אתכם לי זה מזכיר את הממשלה הנוכחית …..ולמי שחולק עליי …לא נתווכח נעשה פשוט מאמר בהופס עוד 20 שנה ….😏

        1. אור בכל דבר כולל השכלה רשמית אמסלם אוכל בלי מלח את לפיד
          ואמסלם הוא עשרייה שנייה בליכוד לפיד הוא ראש המחנה
          ואסתפק בזאת .

            1. תשובה עניינית אם יש תכתוב ואם לא אז בבקשה את תתגזען

            2. צווחות "הגזענות" כבר לא עושות רושם. מריח לי מיותר אפילו לנסות לנהל אתך דיון בעניין (בניגוד לענייני כדורסל) ולכן נסיים בזאת. חג שמח

            3. דור שתהיה שנה טובה ומתוקה
              לפרוטקול נרשם שפרשת באופן לא ענייני
              כל טוב

  11. הזכירו כאן את nba live 2001. נראה לי שזה היה המשחק הראשון ששיחקתי מבין הסדרה. זה היה המשחק שבו היו שלושה שחקנים בשיוויון מבחינת הציון אובראול?
    אני לא זוכר אם זה היה במשחק הזה או באחד יותר מתקדם, אהבתי מאוד להרכיב קבוצה של שחקנים גבוהים (קית קלוס, ג'ונתן בנדר ודומיהם).
    יצא לי גם לשחק באחד ישן יותר ב-ps. היה שם את מיורסאן שהיה 7'7. אם זכרוני אינו מטעה אותי, בויקינס היה על העטיפה

  12. לדראפט 73 היו 10 בחירות אולסטאר, כמו 1961.
    ל-1957 היו 8 בחירות, וזה הכי קרוב ל-3 העלובות של דראפט 2000, שאחת מהן ממילא היתה רק בגלל שחייבים היו לבחור סנטר (מגלור). [משחקי אולסטאר התחילו ב-1956, לכן מה שלפני לא נחשב].
    ל-73 גם היתה בחירה אחת לחמישיה ראשונה ואחת לחמישיה שניה, בעוד ש-2000 רק עם בחירה בודדת לחמישיה שלישית.
    מהבחינה הזו דראפט 1961 הוא באמת יוצא דופן, עם 0 (אפס!) בחירות לחמישיות הליגה.

      1. צודק.
        חמישיות ליגה החלו להיבחר ב-1956, לכן לקחתי משם גם את נקודת ההתחלה של האולסטאר (להשוואה בין דראפטים).

  13. אגב גם קרדינל וגם מדסן נבחרו באותו דראפט אלו 2 מהביג 3 של הראשמור. זה בהחלט דראפט אגדי

    תארו לכם משחק 2 על 2 של מדסן וקרדינל מול רופין וסקלבריני. אם הייתם רואים אותם על המגרש בשכונה הייתם מאמינים שמדובר בשחקני nba? או בסתם נהגי משאיות גבוהים שמשחקים כדורסל?

    1. מאדסן מקום ראשון אצלך לא?
      אגב- למה שלא תפרסם דירג נגרים עדכני? בוודאי יש חבר'ה מהשנים האחרונות שראויים להיכנס.

    2. היתה פעם כתבה כזו, על שחקני עבר 'נגרים' שכל הזמן מקבלים אתגרים מאנשים במגרש השכונתי, כי הם בסך הכל נגרים. זה תמיד נגמר בהשפלה, ולא לנגר. גם שחקני לאומית נראים כמו NBA במגרש השכונתי

      1. חחח מצחיקה התגובה שלך צחוק הגורל כנראה המקרה שהיה היום זימנת אותו.

        היום החברה בשכונה לא רצו לבוא ולא היה לנו מספיק אז אני והתמנון זרמנו למכה של ירושלים בכדורסל. חשבתי חמישי מלא מפוצץ שם בכוכבים פעם 3 שאני בא לשם ומשחק מול פחונים ברמה מביכה לרוב קיצר ניגבנו סתם הייתי מבואס שבשביל זה נסעתי ואז הגיע איזה שחור הר אדם מעל 2 מטר אמריקאי אמרתי הוא בטוח שחקן ולא זיהיתי אין לי מושג שאלתי אותו אכן שחקן זר בליגת העל שאני לא מכיר כנראה חדש. הוא היה עם 2 חברים שלו בגודל רגיל לא שחקנים טובים.
        היינו אני תמנון ועוד איזה הר אדם רוסי ליד אנשים רגילים אבל לידו נראה קטן😎
        קיצר הוא הטביע אותו ואת התמנון יחד כמה פעמים 😂😂 ניגב אותנו קלעתי כמה סלים עליו עם הקרש מהחצי פינה שהוא לא התאמץ לשמור קרוב סתם דידה במגרש הוא החמיא על הסלים וצחק על הקרשים והריץ טראש טוק בסלים שלו אז זרמתי איתו קצת בטראש טוק מאז נעל אותי עם 6 גגות ושאגות 😂😂.
        חגג עלינו כל הערב ניצח את כל ה4 משחקונים. לא איפשר שיצלמו כנראה אסור לו לשחק ברחוב או משהו 😂😂
        איזה הר אדם הוא יא רבאק התמנון נראה ילד לידו בגוף 😂😂

  14. בתור אוהד שיקאגו חיכיתי מאוד לדראפט הזה, אחרי שג'רי קראוס אסף לחיכו שש (6!) בחירות דראפט שהיו אמורות לשנות את עתיד המועדון (ביחד עם החתימה הצפויה של גרנט היל וטרייסי מקגריידי, שלבסוף הלכו לאורלנדו). לצערי ככל שהתקרב הדראפט היה ברור שלא יהיה הרבה מה לעשות עם הבחירות האלה ונשאר רק ליהנות מהעונה היחידה של חאליד אל אמין…
    תודה שצללת לבור השופכין הזה.

    1. בהחלט הצורה שקראוס התנהל לאחר הפירוק של אותה קבוצה אגדית, שהוא רצה, הוא מביך. בנה מאוד מאוד על הדראפט הזה

  15. אחלה פוסט וכל הכבוד על ההשקעה על דראפט שממלא את הבן אדם הממוצע והסביר בתחושת עצב וחוסר אונים. דראפ מזעזע

כתיבת תגובה

סגירת תפריט