קנזס ועוד שלוש: לקראת העונה, AFC מערב / יאן מלניקוב

קנזס ועוד שלוש: לקראת העונה, AFC מערב / יאן מלניקוב

אולי למעט זה הצפוני, הבית המערבי של ה-AFC הוא הבית המוכשר בקונפרנס. לכל קבוצה בו יש איכויות מסוימות, שהופכות אותה אטרקטיבית, וכמעט לכל קבוצה בו יש סיכוי לשחק פוטבול בשבוע השלישי של ינואר. אבל – ואל תתנו למשחק האחרון שלהם להטעות אתכם – הקנזס סיטי צ'יפס עדיין נמצאים גבוה מעל שאר הקבוצות, ועל פניו הם אפילו התחזקו השנה.

חוזרים טובים יותר
קנזס סיטי צ'יפס (בעונה שעברה: מאזן 14-2, הפסד בסופרבול)

ללא צל של ספק, הקנזס סיטי צ'יפס היו הקבוצה הטובה ביותר בעונת 2020. אך אופי הפלייאוף ב-NFL מבטיח לנו שהקבוצה הטובה ביותר בליגה בדרך כלל אינה האלופה. הצ'יפס נתנו את המשחק הגרוע ביותר שלהם בעונה בזמן הגרוע ביותר לעשות זאת, וצפו בטום בריידי מניף עוד גביע, בסיום הסופרבול הקליל היחיד שהיה לו בקריירה.
לא כך הייתה צריכה ליפול קבוצה חזקה כל כך, שניצחה כל כך הרבה משחקים והייתה כתף מעל שאר קבוצות הליגה למשך העונה כולה. בקנזס סיטי מבינים את זה מצוין, והם לקחו קשה מאוד את ההפסד – כפי שמעידים המהלכים שלהם בפגרה.
קו ההתקפה, החשוד המיידי בהפסד לבאקנירס, הוחלף כולו. זה היה אחד השיפוצים היקרים בזמן האחרון, כשהצ'יפס שחררו את מיצ'ל שוורץ ואריק פישר, וגייסו לשורותיהם את אורלנדו בראון שיקבל את מבוקשו וישחק בעמדת התאקל השמאלי, את הגארד היקר משוק השחקנים החופשיים ג'ו ת'וני, ואת הסנטר הרוקי מהסיבוב השני, קריד האמפרי.
אלה נראו בתחילה כמו מהלכים פזיזים ויקרים – ת'וני, כאמור, היה החתמה יקרה משוק החופשיים, אורלנדו בראון דרש ירידה של 27 מקומות בדראפט, שתי בחירות נוספות וחוזה יקר, והאמפרי היה בחירת סיבוב שני. במהרה הסתבר שזו הייתה גישה אגרסיבית אך גם בעלת מידה מסוימת של אחריות. ההגנה אפילו חזקה יותר, כשכריס ג'ונס, פרנק קלארק וטייראן מאתיו הצטרף ג'ארן ריד. העומק בקו ההתקפה השתפר, מאחורי הסנטר עדיין נמצא פטריק מהומס, הוא עדיין מוסר לטייריק היל וטראוויס קלסי – אם כי הוא היה יכול בהחלט להיעזר בנשק שלישי לצידם יותר מאשר בגארד שמאלי שעולה 16 מיליון דולר לעונה.
הקנזס סיטי צ'יפס שהפסידו בסופרבול 55 היו טובים יותר מהקנזס סיטי צ'יפס שניצחו בסופרבול 54. הקנזס סיטי צ'יפס שמנסים להגיע לסופרבול 56 הם טובים אפילו יותר. צפויים כאבי גדילה – בכל זאת, הקבוצה עברה מתיחת פנים לא קטנה – אבל לבסוף, קנזס סיטי נשארה הפייבוריטית החד משמעית של הבית הזה, ושל ה-AFC כולו.

קבוצה עם תקרה
לאס וגאס ריידרס (בעונה שעברה: מאזן 8-8)

קשה להסביר את מה שעובר על הריידרס בשלוש השנים האחרונות. מאז שעברה לידיהם של מיטב פרשני הפוטבול באמריקה, מייק מאיוק וג'ון גרודן, היא עשתה לא מעט שדרוגים, עוד יותר שנמוכים, ויותר מכל, מהלכים מבלבלים – מעבר לזהות המאמן והג'נרל מנג'ר כשלעצמה. מצד אחד, מראה ג'ון גרודן המאמן שהוא ממש לא איבד את זה. דרק קאר בהחלט נהנה ממנו ומשחק את הפוטבול הטוב בקריירה שלו, והתקפת המסירה מסוגלת להתמודד עם כל יריבה. השחקנים נראים מחויבים לגרודן ולדרך שלו. אבל תמיד, בסופו של דבר, הריידרס לא מצליחים לשמור על ההיי למשך עונה שלמה.
זאת מכיוון שבמקביל לכישורי האימון שלו, במיוחד קריאת המהלכים, ג'ון גרודן הוא לא מנהל קבוצה או בונה סגל מוצלח במיוחד. בכל דראפט אותו ניהל לצד מאיוק הצליח גרודן לבחור לפחות שחקן אחד שנוי במחלוקת, בטענה שהוא מעדיף אופי על כישרון (הערת צד: תוך כדי שהוא מחתים את אנטוניו בראון וריצ'י אינקוגניטו). שחקנים כמו קלילין פרל, ג'ונתן אברם, הנרי ראגס ודיימון ארנט היו אמורים להיות אבני פינה אצל גרודן, אך כל אחד מסיבותיו שלו לא מצליח לתרום את חלקו לקבוצה.
כל זה לפני שמתחילים לדבר על מה שקרה השנה – פירוק מוחלט ובלתי מובן של קו ההתקפה המעולה, כשגם טרנט בראון התאקל הימני, גם רודני האדסון הסנטר וגם גייב ג'קסון הגארד הימני נשלחים בטריידים לרחבי הליגה. לטובתם ייאמר שאלכס לת'רווד, בחירת הסיבוב הראשון בחודש אפריל, נראה בינתיים טוב בעמדת התאקל הימני, כמו גם טרבון מייריג, בחירת הסיבוב השני, בעמדת הסייפטי. ההחתמות של קווינטון ג'פרסון לקו ההגנה וקייסי הייוורד מגן הפינה גם כן עושות רושם טוב. בראיין אדוורדס עשוי להתפתח למטרה מספר 2 של דרק קאר (מאחורי דארן וולר) וג'ון בראון גם הוא תוספת מעולה. אך לקבוצה הזו ישנה תקרה מוגדרת, כזו שמשאירה אותם תמיד מחוץ לפלייאוף, בדיוק בגלל אותם מהלכים תמוהים שהיא עושה בכל שנה מחדש.

לנצח את ההיסטוריה
לוס אנג'לס צ'ארג'רס (בעונה שעברה: מאזן 7-9)

הצ'ארג'רס של דון קורייל, דן פאוטס וקלן ווינסלו, דרסו את הגנות הליגה אבל לא הצליחו להגיע לסופרבול. דווקא הקבוצה של 1994, בה השם הבולט ביותר היה הג'נרל מנג'ר בובי בת'ארד, הגיעה לשם, רק כדי להימעך על ידי סטיב יאנג והניינרס. הקבוצות הדומיננטיות של פיליפ ריברס ומרטי שוטנהיימר אפילו לא הצליחו להתקרב, כמו גם מנצחות הבתים עם נורב טרנר, וגם קבוצות פוטבול טובות אחרות שאפילו לא התקרבו לציפיות. בכל עונה חדשה שמתחילה, הלוס אנג'לס צ'ארג'רס מגיעים להילחם בהיסטוריה שלהם. כזו שאומרת שלא משנה כמה טובים הם יהיו, בין אם בבניית הקבוצה או על המגרש, משהו בסוף ישתבש.
ג'סטין הרברט מהווה תקווה חדשה עבור הקבוצה הזו, לאחר עונת רוקי מרשימה לכל הדעות. אבל גם ג'סטין הרברט נלחם השנה בהיסטוריה – לא שלו, אלא של קווטרבקים כמוהו. קווטרבק שמירב ההצלחה שלהם הייתה במצבים שקשה מאוד לשמר בהם הצלחה – בדאונים מאוחרים ותחת לחץ. על מנת לקחת את הצעד הבא, על מנת להראות שהוא באמת הדבר הבא בלוס אנג'לס, הרברט יאלץ להראות שיפור ועקביות במצבים הפשוטים יותר, השכיחים יותר והבטוחים יותר – בכיס נקי ובדאונים מוקדמים.
אם הוא יצליח לעשות את זה, לצד הכישרון הטבעי עליו הוא כבר יודע להסתמך – הצ'ארג'רס של עונת 2021 ידברו חזק. קו ההתקפה שודרג באמצעות ראשון סלייטר התאקל, כמו גם קורי לינסלי הסנטר. כריס האריס ג'וניור ואסאנטה סמואל ג'וניור ישדרגו משמעותית את הקו האחורי, לצד דרווין ג'יימס, שיכול להיות שחקן ההגנה הטוב בליגה – שלא עונה לשם אהרון דונלד – כשהוא בריא.
כמו כמעט תמיד, לצ'ארגרס יש סגל נהדר ומאוזן, עם שחקנים מעולים בכל מקום על המגרש. אם ג'סטין הרברט ימשיך להתקדם, אולי הפעם הם יצליחו גם לנצל את זה – ואם לא יעשו זאת השנה, הם לפחות יכולים להיות אופטימיים לעתיד.

סוס ללא פרש
דנבר ברונקוס (בעונה שעברה: מאזן 5-11)

האם יכול להיות שאחד הקווטרבקים הגדולים בתולדות הפוטבול, ג'ון אלוויי, חושב שלא צריך קווטרבק על מנת להצליח ב-NFL? או שאולי הוא חושב שטדי ברידג'ווטר הוא הקווטרבק שינצח משחקים עבור הדנבר ברונקוס? כך או כך, מכל השגיאות של אלווי כג'נרל מנג'ר של הברונקוס, הפגרה של 2021 נראית כמו הכישלון הגדול ביותר שלו – אפילו אם לא היה אחראי ישירות על הסגל.
מה שבאמת עצוב בכל העניין הזה זה שלדנבר יש קבוצת פוטבול באמת נהדרת. קו ההתקפה סולידי ומעלה, כשגארט בולס התברר כהצלחה לאחר עונת רוקי איומה ב-2017. יחידת סקיל פוזישנס נהדרת, עם קורטלנד סאטון, ג'רי ג'ודי, נואה פאנט ואף הרץ הרוקי ג'אבונטה וויליאמס. בהגנה אפשר למצוא את אחד השחקנים הטובים ביותר שלא שמעתם עליהם, אלכסנדר ג'ונסון; קו הגנה לא מפחיד אבל מסוכן; ואחת מיחידות הסקנדרי הטובות בליגה – עם קארים ג'קסון והכוכב ג'סטין סימונס כצמד הסייפטיז, לצד סוללת מגני פינה עמוקה במיוחד שכוללת את קייל פולר, רונאלד דארבי, ברייס קלהאן, והרוקי מהסיבוב הראשון, פטריק סרטיין.
הבחירה בסרטיין, שחקן מצוין לכל הדעות, עוד עלולה להוכיח את עצמה כבחירת הדראפט הגרועה בהיסטוריה של דנבר. הרבה דברים צריכים לקרות כדי שזה ייזכר כך בדיעבד, אבל בשעת מעשה, קשה למצוא בחירות גרועות יותר. הדנבר ברונקוס היו חייבים קווטרבק. לא היה שום טעם בשנה נוספת של המתנה, של חיפוש הקווטרבק ה"נכון". במיוחד לאור העובדה שדרו לוק, שהיה אמור להיות העתיד של הברונקוס, הוחזר לספסל אחרי עונה מלאה אחת בלבד כפותח.
ההחלטה להשאיר את ג'סטין פילדס (או את מאק ג'ונס. באמת שגם זה לא היה נורא) על הלוח משאירה לדנבר לפחות עוד שנה של חוסר רלוונטיות, והבאת סגל כזה לחוסר רלוונטיות היא פשע נגד הפוטבול. נשאר רק לקוות שאולי בשנה הבאה יימאס לאלווי לחכות לקווטרבק הבא.

תחזית

1. קנזס סיטי צ'יפס – ברור מאליו. יש קבוצות מעטות בקונפרנס שבאמת איכותיות מספיק על מנת לדחוף את קנזס סיטי לקצה, ואף אחת מהן לא נמצאת בבית הזה.
2. לוס אנג'לס צ'ארג'רס – על מנת שהתחזית הזו תתממש, ג'סטין הרברט חייב לקחת את הצעד קדימה. אחרת, הצ'ארג'רס לא יתקדמו לשום מקום.
3. לאס וגאס ריידרס – זו התקרה של הריידרס עם ג'ון גרודן. רגעים של פוטבול מצוין, קבוצה שמסוגלת להוות מטרד, אבל לא מעבר.
4. דנבר ברונקוס – אולי בשנה הבאה.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. סיקור טוב.
    אני דווקא מצפה מהברונקוס השנה להלחם על המקום ה-2.

    ההפסד לבאקנירס הוא לא מקרי,
    יש הרבה הקבלות בין טום בריידי ללברון,
    העובדה שמדובר ב-2 שחקנים ששלטו בענף במשך יותר מ3 עשורים וכאלה שמחסלים קבוצות איכותיות כמו הצ'יפס.

  2. החיסרון של פישר ושוורץ בסופרבול מאוד הורגש- ההגנה הרעבתנית הבאקנירס פשוט צדו את מהומס פעם אחר פעם, כל העונה הוא לא אכל דשא בכמות כמו בסופרבול. לכן, ההחלטה לחזק את ההגנה עליו היא ההחלטה הכי נכונה שיכולה להיות- והמחיר לא נראה כזה גבוה כשחושבים על העובדה שהקו מגן על שחקן של חצי מיליארד דולר (לא הכל מובטח). יש לך ביחד כזה נכס, אתה צריך להגן עליו (אהמ, אהמ בנגאלס). בצ'יפס מעניין מה יהיה דווקא עם המטרות של מהומס- משחק הריצה כמעט ולא היה קיים (ליביון בל זה צל של צל של השחקן שהיה בפיטסבורג), ואני לא יודע כמה זמן היל וקלסי יחזיקו מעמד- במיוחד קלסי, שמשחק בעמדה נוטה לפציעות ובסגנון נוטה לפציעות- ע"ע גרונק. פציעה שלו יכולה לשבש משמעותית לצ'יפס את התוכניות, גם עם מהומס כשיר.
    הק"ב של דנבר זו תאונה בהמשכים, וברידג'ווטר- שלא באשמתו- פשוט עוד חוליה בשרשרת התאונות הזאת.
    הצ'ארג'רס ימצאו דרכם לבעוט בדלי כמו שרק הם יודעים (לא רק, אבל הם מתמחים בזה), הכישרון שם נוטף אבל מרגיש גרוש חסר ללירה.
    והריידרס? קריסטל פאלאס של הnfl.

    1. היתה למהומס סטטיסטיקה מדהימה בסופרבול כשהוא רץ קרוב ל 500 יארד אחורנית או לצדדים לפני שמסר (או משהו בסגנון). החיזוק של קו ההתקפה בהחלט מתבקש בתנאים האלו.

  3. הנקודה היא שכל קבוצות היית כולל קנזס מחזיקות באופי של " לוזר "
    אלו שאת המשחק שצריך או שחייבים לנצח הן יפסידו

  4. תודה יאן!

    מעניין יהיה לראות איך העזיבה של סמי ווטקינס תשפיע על משחק המסירה של קנזס. בסופו של דבר עזיבה שכזאת (ללא תחליף ראוי) יכולה לעזור להגנות להתכונן יותר טוב נגדם.

  5. הצ'יפס הרגישו לי בשנה שעברה כמו הברס שלי ב-2006. כן, הם הגיעו לסופרבול בתצוגות נהדרות, אך הפציעות המשיכו להיערם וזה כבר הגיע לשלב שלא היה ניתן להסתיר אותן. טמפה ביי ניצלה כמובן את קו ההתקפה הרעוע, והשאר היסטוריה.
    .
    ניתחת מצוין את הריידרס. גרודן מראה שלא שכח פוטבול, אבל במקביל הוא ומייוק עושים הכל כדי להיראות מיוחדים ומשלמים על זה. אתה לא בוחר את פרל וארנט במקומות שנבחרו, לא משנה כמה אתה חושב שהם יתאימו "למארג החברתי". ה-NFL היא ליגה של כישרון וכשיש לך אפשרות לבחור שחקנים שוברי שוויון אתה עושה את זה. העובדה שהם ניסו להחזיר השנה את חליל מאק רק מוכיחה את גודל הכישלון.
    .
    אין הרבה מה להוסיף על הצ'ארג'רס. תמיד הם נראים טוב על הנייר ונכשלים ברגע האמת. השנה נראה אם זה באמת היה קשור למאמן או לא…
    .
    לגבי דנבר ההרגשה היא שזאת קבוצה בהמתנה לשנה הבאה, אז לפי כל הדיווחים צפוי להצטרף ארון רודג'רס. בינתיים נזכה להינות מההגנה הנהדרת שלהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט