אחד על אחד 2021 (2) – דונובן מיטשל נגד שיי גילג'ס אלכסנדר/ רועי ויינברג VS רותם אלרן

מיטשל נגד גילג'ס אלכסנדר - סטטיסטיקה

שחקןדקותמהשדה
(אחוזים)
משלוש
(אחוזים)
מהעונשין
(אחוזים)
ריבאונדים
(התקפה)
אסיסטיםאיבודיםחטיפותחסימותעבירותנקודות
דונובן מיטשל33.49/20.6
(43.8%)
3.4/8.7
(38.6%)
5.0/6.0
(84.5%)
4.4 (0.9)5.22.81.00.32.226.4
שיי גילג'ס אלכסנדר33.78.2/16.1
(50.8%)
2.0/4.9
(41.8%)
5.3/6.5
(80.8%)
4.9 (0.5)5.93.00.80.72.023.7

ויינברג: היי רותם, תודה שהסכמת לעשות את זה. הפעם יש לנו את שיי גילגיוס אלכסנדר ודונובן מיטשל באחד על אחד, אני עם מיטשל. אני חושב שדי ברור שהוא השחקן הטוב יותר היום ולא רק בגלל שהוא מבוגר בשנתיים משג"א: מיטשל היה השחקן הטוב ביותר של הקבוצה הטובה ביותר בעונה הסדירה האחרונה. הוא היה מועמד לגיטימי ל-MVP (ולדעתי אגב היה נבחר לאחת מחמישיות הליגה אם היה משחק בשוק גדול יותר).

כשמשווים שורות סטטיסטיות חשוב להסתכל על ההקשר, ומיטשל נתן 26.4 נקודות למשחק (יחד עם 4.4 ריב' ו-5.2 אס') בקבוצה הכי טובה באן.בי.איי. השורה של אלכסנדר גם מרשימה, אבל הוא עשה אותה בקבוצה מזעזעת ובהרבה פחות משחקים. השאלה הגדולה, אני מניח, היא התקרה של שניהם, וגם כאן אני הולך על מיטשל.

היכולת של מיטשל בפלייאוף פשוט מטורפת. 36.3 נקודות למשחק בפלייאוף הקודם, 32.4 בפלייאוף הנוכחי ובשניהם מי שהיה אמור להיות הסקורר המשמעותי השני לידו לא היה בריא לחלוטין והיעילות שלו מזנקת. אם אחת מ-2 האפשרויות היא שחקן שקולע מעל 30 נקודות למשחק באחוז פסיכי ברגעים החשובים של העונה, פשוט אין סיבה לבחור באף אחד אחר. יש מצב שיכולת הפלייאוף של מיטשל כבר עכשיו גבוהה מהתקרה של אלכסנדר.

אלרן: מיצ'ל אכן נראה טוב מאוד בפלייאופים האחרונים, אבל כבר עכשיו לגילג'ס אלכסנדר יש יתרונות בולטים על פניו – הראשון בהם, השיפור שלו בשנים הראשונות בליגה. קו הצמיחה שלו בשלוש העונות הראשונות בקריירה מרשים מאוד, כשאחרי עונת רוקי טובה כשחקן משלים הוא עבר לתפקיד של השחקן השני בטיבו ובחשיבותו בקבוצת פלייאוף, ובעונה האחרונה הוא כבר היה שחקן המפתח של הת'אנדר, עד שהשביתו אותו על מנת לקבל בחירה גבוהה בדראפט. ההתפתחות המשמעותית ששיי הראה מעונה לעונה מנבאת טובות, במיוחד לאור כך שהוא רק בן 23, כך שיש לו יותר מקום להשתפר ממיצ'ל בן ה-25.

ההגנה של גילג'ס אלכסנדר גם היא מבטיחה, ובוודאי שטובה יותר מזו של מיצ'ל – האחרון הוא לא נזק כשחקן הגנה, אבל גם לא יתרון, כשבגובה 1.85 מ' הוא בנקודת נחיתות כמעט בכל מצ'אפ, ולעומתו שיי בגובה 1.98 מ' לרוב לא מנוצל כמיסמאץ' כשהוא שומר על גארדים אחרים ואפילו על פורוורדים.

יתרון נוסף שיש לשיי על פני מיצ'ל הוא ביעילות. עם עליית החשיבות של שיי לקבוצה, כך גם גדלה כמות הזריקות שלו, ולמרות שלרוב עם עלייה של ווליום מגיעה ירידה ביעילות, איתו דווקא קרה גם ההפך הגמור, וכיום הוא אחד הגארדים היעילים בליגה עם טרו שוטינג שעומד על 62.3%, נתון זהה לזה של דמיאן לילארד וגבוה מזה של שחקנים כמו ג'יימס הארדן, בראדלי ביל או קיירי אירווינג. כשמדברים על שחקנים שמנפחים מספרים בקבוצות חלשות, לרוב כמות הנקודות שלהם יגיעו על חשבון יעילות, אך שיי מצליח להעמיד כמות נקודות מכובדת מאוד (23.7 בממוצע למשחק העונה) עם יעילות גבוהה. דבר נוסף בו הוא מראה יעילות גבוהה מאוד הוא בפיק נ' רול, והוא מדורג במקום הראשון בליגה באחוז האפקטיבי בין שחקנים שהריצו את המהלך לפחות 5 פעמים בממוצע למשחק.

הפער לטובת שיי ביעילות מרשים עוד יותר כשמביאים בחשבון שהוא שיחק בקבוצה שבה השחקן השני בטיבו הוא אל הורפורד, שבעונה הקרובה צפוי להיות השחקן החמישי בטיבו בבוסטון, קבוצה שהייתה משמעותית פחות טובה מיוטה בעונה האחרונה, ושני השחקנים הבאים ברשימת כמות הנקודות למשחק בקבוצה אחרי הורפורד ושיי קלעו בפחות מ-40% מהשדה. אחוז השלשות של אוקלהומה דורג במקום ה-29 בליגה, הרייטינג ההתקפי שלה היה אחרון בליגה כולה, ובפער לא מבוטל מהבאה אחריה. היכולת של שיי ליצור מכדרור היא אחת מהבולטות ב-NBA כבר היום, ועצם העובדה שהוא הצליח להעמיד מספרים גבוהים עם יעילות מצוינת כשסביבו יש את אחד הסגלים החלשים בליגה, אם לא החלש ביותר, מציבה אותו כשחקן עדיף לבניית קבוצה לקראת השנים הקרובות.

ויינברג: אלכסנדר מראה התקדמות ויכול להיות מועמד ל-MVP, אבל זה שהוא קולע 24 נקודות למשחק באחוזים טובים בעונה הסדירה לא אומר הרבה על הפלייאוף ושם באמת קשה לדעת בקשר אליו, כי הוא היה בסדר ב-2 הסדרות הקודמות והן היו לפני הקפיצה.

עכשיו בוא נדבר על השחקנים היחידים שנתנו פלייאוף ברמה של מיטשל (36.3 נקודות ב-69.6% טרו שוטינג ב-2020, 32.3 נקודות ב-60.2% טרו שוטינג) ועשו את זה ביותר מפעם אחת: קארים עבדול ג'באר, קווין דוראנט, לברון ג'יימס. ג'ורדן עשה את זה פעם אחת. הפלייאוף של מיטשל בשנתיים האחרונות מראה שהוא שם, וזאת הבמה הגדולה ביותר. שלושה מעשרת שחקני ההתקפה הגדולים בהיסטוריה הגיעו אליה וגם הוא, אני לא בטוח בכלל שאלכסנדר יגיע לרמה הזאת בפלייאוף.

נכון שאלכסנדר יותר יעיל בעונה הסדירה, אבל העונה הסדירה היא לא הבעיה של מיטשל. השנה, למרות שהוא הפסיד 19 משחקים ומייק קונלי 21, יוטה היו עם המאזן הטוב ביותר בליגה. הקבוצה הייתה נהדרת כשהוא שיחק, ואולי זה שהם היו ראשונים בליגה הושפע מהפציעות בלייקרס ובברוקלין אבל אין ספק שהם קבוצת עונה סדירה נהדרת ושהוא היה המוביל שלה.

גם במקרה של ההגנה, המסגרת הפיזית היא לא הכל. מיטשל עושה עבודה נהדרת על מובילי כדור ואולי לא שומר על פורוורדים, אבל הוא לא צריך כשיש את רויס אוניל ובעיקר את רודי גובר שמחכה בצבע. אני חושב שהגנה אישית היא לא משהו קריטי כשמשווים בין גארדים בהשוואה להתקפה שלהם, ואין ספק שמיטשל שחקן התקפה טוב יותר ברגעים החשובים באמת וכמובן גם השחקן הטוב יותר עכשיו. אנחנו לא יודעים כמה בריא אלכסנדר יהיה אחרי הפציעה שעבר, שמנעה ממנו גם לפספס את הטורניר הקדם-אולימפי, או אם היעילות מהשנה תשמר כשהוא ישחק 82 משחקים בעונה. מיטשל כבר הוכיח את עצמו בדרגה ששחקנים בודדים מגיעים אליה. לכן אני עדיין הולך עליו.

קליפרס – 34.8 נקודות ב-59.8% טרו שוטינג.
ממפיס – 28.5 נקודות ב-60.9% טרו שוטינג.
דנבר – 36.3 נקודות ב-69.6% טרו שוטינג.

אלרן: בליגה יש מעט מאוד שחקנים שמסוגלים לנצח עם קבוצה ברמה כל כך נמוכה כמו הת'אנדר של העונה, ושיי הצליח לנצח 16 מ-35 המשחקים שבהם שיחק העונה. לשם השוואה, ב-37 המשחקים שבהם לא עלה על המגרש, אוקלהומה הצליחה להשיג 6 ניצחונות בלבד. הזכרת את העובדה שמיצ'ל החמיץ 19 משחקים במהלך העונה הסדירה, דבר שלא השפיע על כך שיוטה סיימה במקום הראשון במערב, וזה דווקא דבר שעומד לטובתו של גילג'ס אלכסנדר – מיצ'ל שיחק עם סגל חזק מאוד לצדו ותחת אחד המאמנים הבכירים בליגה, ולעומתו שיי שיחק באחת מהקבוצות החלשות בליגה ותחת מאמן בעונתו הראשונה כמאמן ראשי בליגה.

כשמסתכלים על שניהם ולא כחלק מקבוצה קיימת, ניתן לראות ששיי הוא השחקן השלם מהשניים ומחזיק במגוון רחב יותר של יכולות. יש לא מעט סקוררים מצוינים בליגה, רובם לא ברמה של מיצ'ל. שניהם מביאים יותר מרק סקורינג, אך גילג'ס אלכסנדר מחזיק ביתרונות לא מעטים על פניו, וכשמסתכלים על מי מהשניים הוא השחקן העדיף לבסס קבוצה סביבו, שיי הראה שהוא מסוגל לשפר קבוצה חלשה מאוד לכזו שהייתה מסוגלת להיכנס אל הפלייאין (אחוז הניצחונות של הת'אנדר ב-35 המשחקים ששיחק הוא 45.7%, והספרס העפילו אל הפלייאין עם 45.8%).

שיי רק ממשיך לפתח אספקטים נוספים במשחק שלו כמו שהראה השנה, וכשמיצ'ל משחק בסיטואציה שקרובה להיות אידיאלית ליכולות שלו ושיי משחק בקבוצה עם התאמה לא טובה עבורו, ניתן לראות שקל יותר לבנות קבוצה סביבו מאשר להתאים אותה לכישורים של מיצ'ל, וזה רק אחד מהדברים שמכריעים את הדיון הזה לטובתו.

SurveyMaker

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. מיטשל שחקן טוב יותר היום ללא ספק וגם לגבי העתיד קשה לי להאמין ששי יהפוך לשחקן טוב ממנו.
    מיטשל הוא סוג של וייד או ווסטברוק מרוסן
    שי מראה נתונים יפים אך נראה יותר כמו כוכב מספר 2 בקבוצה

            1. עברת לגזרת הווישפול…
              וולקאם למועדון אוהדי הסאנס

  2. אחלה טור ויופי של טיעונים אבל מי שקרא את הטור שכתבתי על שי גילגוס כשהגיע לליגה( יש בגוגל) מבין שאני תמיד בעדו 😍

  3. מוקדם לי.
    אין לי מושג אם שיי הוא על באמת שחקן של 40%+ מהשלוש כפי שהציג בעונה שעברה (ב-30 וקצת משחקים ששיחק),
    או שהוא השחקן של 35 האחוזים מהעונה לפני.
    .
    אין ספק שהפוטנציאל שם.
    רק שיש הבדל בין פוטנציאל לבין מיצ'ל,
    שאני יודע בוודאות ש-"יש לו את זה".
    .
    תודה, חברים.

  4. לא מבין את ההשוואה, שחקן רוטציה במקסימום מול סופרסטאר ?
    הייתי משווה בין מיטשל למארי זה יותר הגיוני

    1. מה שחקן רוטציה במקסימום? ברור ששג"א הולך להיות שחקן מוביל בליגה, אני לא חושב שיש על זה סימן שאלה.

    2. שחקן רוטציה המקסימום?
      יד המקרה, ויש בליגה בדיוק 30 שחקנים שסיימו את העונה הקודמת עם 22+ נקודות למשחק.
      בממוצע, שחקן אחד לקבוצה.
      מעט יותר מ-"שחקן רוטציה".

  5. תודה חברים
    .
    לא חושב שאפשר להשוות בין השניים גם בגלל השונות בתפקיד בקבוצה, גם בגלל ההבדל בוותק של הפלייאוף וגם בגלל המעמד של כל אחד עד עכשיו. מיצ'ל הוא יותר בר השוואה לטייטום, ואינגרם. שג"א יותר בר השוואה לטריי, לוקה וג'ה.
    .
    אוף טופיק: נכון שמיצ'ל נתן 2 הופעות פלייאוף מהסרטים אבל אני מתקשה להאמין שתהיה שלישית כזו. אם יש משהו בטוח בחיים זה שהסטטיסטיקה תתיישר מתישהו ואני מהמר על הפלייאוף הבא של מיצ'ל.

  6. מסכן שג"א. שחקן טוב עם פוטנציאל להיות ענק, אבל שום דבר שהוא עשה בקריירה לא מכשיר אותו ל 1 על 1 מול מיטשל. קצת כמו להשוות את זאיון מול לוקה…

    אני חושב שכדאי להתמקד בשחקנים באותו הסטטוס במאצ'ים הבאים, כדי שהנימוקים (שכתובים ומנוסחים יפה, זה לא אשמתם) יהיו רלוונטיים לבחירה.

  7. מעולה, תודה רבה.
    על פניו, זה נראה "לא כוחות" קלאסי.
    אבל זה רק כי מיצ'ל פרץ מהר מאוד, בקבוצה טובה מאוד.
    שרגא הפוך – לייט בלומר, ונקלע לסיטואציות בעייתיות מבחינת הישגיות, לטרייד בלוק-באסטר ולקבוצה שמנסה להיות הכי גרועה שאפשר.
    בנוסף, עצרה לו הפציעה את ההתקדמות המטאורית השנה.
    לטווח הארוך – לדעתי לשרגא יש תקרה גבוהה יותר (ואני מחובבי מיצ'ל הגדולים מההתחלה).
    רותם כתב עליו ממש מעולה ופירט את יתרונותיו.

      1. דרך אגב כתבתי בתגובה פה למטה שמה שיש למיטשל אלה אשכי שור . מתברר שאתה טוען ששגא זה אותו סיפור . נעקוב גם אחרי זה… 🙂

  8. האמת שלא חשבתי שבכלל הם ברי השוואה אבל עשית עבודה טובה רותם… שכנעת שיש איזה שהוא קייס להשוואה (למרות שלא הרבה יותר מזה לפחות קדימה).
    מה שיש למיטשל זה דבר שלא רואים בסטטיסטיקה וזה נקרא אשכי שור. (בעצם כן רואים את זה בסטטיסיטיקה שחקנים עם אשכי שור הם שחקנים שבפליאוף הממוצעים שלהם לא יורדים אלא ההיפך עולים. אצל מיצ'ל הם נוסקים). מיטשל הוא פנומן בעייני כרגע אין השוואה למרות ששגא בהחלט פוטנציאל קדימה . אין לי מושג איך הקליפרס ויתרו עליו בשביל פול גורג לדעתי שילוב שלו עם קוואי היה יכול להביא להם יותר.

  9. רותם, אתה "סוכן שחקנים" מעולה, אבל מולך עומד שחקן שהיה בפלייאוף והראה לנו את יכולותיו,
    באמת עשית עבודה טובה, כמעט השתכנעתי … אבל, בבבקשה תבין, ראיתי את מיטצ'ל משחק בפלייאוף, זה לא כתוב בסטטיסטיקה, זה פשוט שם,
    רועי, לא יפה לטמון לו מלכודות, תמצא מצ'אפים יותר הוגנים (מיטצ'ל או יאנג ? הגבה או יאניס ? )
    אחלה דיון.
    תודה

    1. קודם כל תודה רבה 🙂
      אם לומר את האמת אני זה שהציע את הצמד מלכתחילה ואפילו בחרתי את שיי, מאוד מאמין בו גם אם ההשוואה נראית לא הוגנת עבורו כרגע, ומשוכנע שגם יראה למה הוא יריב ראוי במצ'אפ הזה בשנים הקרובות.

    1. אני חושב ששחקנים היו מקבלים יחסי ציבור טובים יותר אם הם היו משחקים בניו יורק או לוס אנג'לס, ערים שנחשבות בסלנג האמריקאי לשוק גדול יותר, מאשר באינדיאנה או יוטה

  10. עבודת סנגוריה מעולה, אבל לשגא דרוש עוד קצת זמן בכדי להגיע למיצל. בכל מקרה הוא שחקן מצויין.
    תודה רבה לשניכם על הפוסט

  11. אם הייתי מנהל וצריך לבחור בין השניים – חד משמעית מיטצ׳ל.
    יעילות זה דבר חשוב, אבל:
    1. עוד כמה אחוזים מהשדה או משלוש די זניחים
    2. יותר מזה, ריבאונדים ואסיסטים שהם לא בדיוק מדד אמין של תרומה לפעמים להיפך
    3. אפילו הגנה שהיא אלמנט חשוב, בגלל שההקשר הוא משחק קבוצתי, יכולה להיות ממוסכת עם הציוות הנכון.
    עם מה נשארים: יכולת מנהיגות. כרגע נוקאאוט של מיטצל ממש לא בטוח שזה ישתנה.

      1. צר לי לאכזב,
        1. לקלוע עוד 2 אחוז מ-15 זריקות זה 0.3 *2 = 0.6 נקודות, מתוך 200 ומשהו שנקלעות במשחק זה זניח, כנ״ל הבדל של 5% שיהיו שוים 1.5 נקודות יותר – עדיין לא גיים צ׳יינג׳ר.
        2. ראסל ווסטברוק…
        3. בירד, מגיק, נאש, בארקלי, נווצקי, קארי – כשיש מנהיג השחקנים האחרים יכולים לחפות על חולשות שלו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט