אחד על אחד 2021 (1) – זאיון וויליאמסון נגד לוקה דונצ'יץ'/ עידו ישראל VS רותם אלרן

אחרי התחלת סדרת הכתבות בשנה שעברה, גם הקיץ השוואות השחקנים הצעירים חוזרות כשבכל כתבה נעלה שני שחקנים ונדבר על מי עדיף כפרנצ'ייז פלייר וסביב מי מהשניים היינו מעדיפים לבנות קבוצה לשנים הקרובות. הפעם נדבר על שניים מהצעירים הבולטים בליגה של היום – לוקה דונצ'יץ' וזאיון וויליאמסון.

שחקןדקותמהשדה
(אחוזים)
מהשלוש
(אחוזים)
מהעונשין
(אחוזים)
ריבאונדים
(התקפה)
אסיסטיםאיבודיםחטיפותחסימותעבירותנקודות
לוקה דונצ'יץ'34.39.8/20.5
(47.9%)
2.9/8.3
(35.0%)
5.2/7.1
(73.0%)
8.0 (0.8)8.64.31.00.52.327.7
זאיון וויליאמסון33.210.4/17.0
(61.1%)
0.2/0.6
(29.4%)
6.0/8.7
(69.8%)
7.2 (2.7)3.72.70.90.62.227.0

אלרן: היום, בכתבת הפתיחה של "אחד על אחד" גרסת 2021, אני ועידו לקחנו שניים מהשחקנים הצעירים המוכשרים ביותר שיש היום שצפויים להיות הפנים של הליגה בשנים הקרובות – לוקה דונצ'יץ' וזאיון וויליאמסון. הבחירה שלי כאן הייתה דונצ'יץ', שכבר אחרי שלוש עונות הספיק לצבור רזומה נאה – פרס רוקי השנה, שתי בחירות לחמישיית העונה הראשונה בליגה ומיקום בפסגת הרשימה של ההצבעות לתואר ה-MVP הגיעו בזכות יכולת נהדרת שלו על המגרש, וגם בפלייאוף האחרון הוא הוכיח את עצמו כשגרר את הקליפרס, אחת מהקבוצות הטובות בליגה, לשבעה משחקים, ואת זה הוא עשה כשהשחקן השני בטיבו בקבוצה כמעט ולא היה פקטור בסדרה.

לוקה מביא חבילה כמעט שלמה לחלוטין בצד ההתקפי עם סיומת מצוינת שמתבטאת ב-61.3% בצבע, ניהול משחק מצוין שאותו מראים 8.6 אסיסטים לערב וקליעה משלוש טובה שניכר בה שיפור משמעותי בעונה החולפת כשהאחוז מהטווח עלה מ-31.6% ל-35%. זאיון הוא סקורר יעיל מאוד ופינישר מצוין, אך 61.3% האחוזים של דונצ'יץ' קרובים מאוד ל-62.9% של וויליאמסון, וכשאלו מאוד קרובים זה מראה כמה הסיומת של לוקה מרשימה, ואליה הוא מוסיף עוד שלל כלים שמהווים איום, לעומת זאיון שהקליעה אצלו כמעט ולא קיימת ויכולת הפליימייקינג לא מתקרבת לזו של הסלובני. שניהם שחקנים יוצאי דופן, אבל לוקה הראה העונה את הבדלי הרמות ביניהם, בין אם ביכולת אישית ובין אם ביכולת להוביל קבוצה אל הפלייאוף, כשלוקה הציב את דאלאס במקום החמישי במערב הקשוח, לעומת זאיון שלא הצליח להיכנס אל הפלייאין.

ישראל: זה נכון שלוקה מתקרב מבחינת אחוזים לזאיון בסיומת בצבע, אך הוא מצליח להיות מתחת לזאיון בקטגוריה הזאת למרות שזאיון זורק מהמרחק הזה בווליום הגבוהה משל לוקה פי 2.36. הוא לוקח מהמרחק הזה 16.1 זריקות למשחק לעומת ה-7.2 שלוקה זורק מהמרחק. מבחינת סיומות בצבע ההשוואה ביניהם לא מתקרבת לשוויוניות והיא בעלת עליונות מוחלטת של זאיון שכבר בעונה השנייה שלו מצליח להשתמש בחוזק העצום שלו ובאתלטיות האדירה שלו בשביל להיות בלתי עציר בצבע ובאזורו.

לגבי הנקודה השנייה, לגבי המיקום של דאלאס (שהמקום החמישי שלה קצת משקר שכן הייתה עם מאזן זהה למקום השביעי) שלך יש לי תשובה אחת ברורה:
הקבוצה שלו בנויה בצורה נוראית בעבורו. בשנה שעברה, עם סטיבן אדאמס כסנטר שאינו מרווח כלל, עם אריק בלדסו בין הגארדים המרווחים הרעים בליגה, ועם לונזו בול שאמנם שיפר את הקליעה אבל רק במהלך העונה אך לקח לו זמן להפוך לאיום ולהוציא את ההגנה החוצה. זאיון התמודד השנה בקבוצה שלא מתאימה לו כלל וכלל ולמרות זאת הצליח לסיים עם נתון אדיר של 27 נקודות למשחק.

העונה השלישית של שחקן, העונה שידועה בשיפור הדרסטי ביותר (באופן כללי, תמיד יהיו שחקנים שיפרצו בשנים מיוחדות) שבה לוקה ועוד שחקנים רבים וטובים קפצו את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר שלהם היא השנה הקרובה מבחינת זאיון, ולא רק שזו השנה הקלאסית לקפיצת מדרגה אלא שהקבוצה שלו עובדת בשבילו כדי לשפר אותו עוד יותר. הצוות המקצועי בניו אורלינס הביא את יונאס ולנצ'ונאס, סנטר קולע ומוסר שעובד מצוין מחוץ לקשת, שם ישתמשו בו, ומכריח את ההגנה לצאת עליו כדי לא לאפשר לו לזרוק ולחסום לו קווי מסירה. הפליקאנס גם נפטרו מאריק בלדסו, התוקע את הצבע מעמדות הגארד, ובמקומו הביאו בשוק החופשי את דבונטה גרהאם, קלעי של 37.5% משלוש בווליום של 8.7 שלשות למשחק, שההגנות לא יכולות לאפשר לעצמן לתת לו אפילו רבע מטר בשביל להיות יותר קרובים לזאיון.

ההעברות החדשות יאפשרו לזאיון לשלוט בצבע בצורה בלתי עצירה עוד יותר ממה שהיה עד עכשיו, וכשהוא עומד בפני שנה שלישית כשבאמתחתו כבר עונה של 27 נקודות ולידו יש קבוצה שתתאים לצרכים שלו אני לא רואה אף הגנה שעוצרת אותו או אפילו מתקרבת לכך. זה עלול לגלוש למחוזות היסטוריים של מעל 40 נקודות למשחק או אם כלל ההגנות יבחרו לוותר על הקלעים שבחוץ כדי לעזור עליו להפוך לעונה היסטורית של ממוצע טריפל דאבל של מעל 30 נק'. מה שזה לא יהיה זה יכלול דומיננטיות שלא ראינו מאז שאק בכל צבע בליגה, וכל זה בגובה 1.99.

אצל לוקה ראינו כבר מה הכיוון של ההתפתחות, אצל זאיון זה בהחלט מסוגל להגיע לשמיים.

אלרן: עידו מעלה טענה נכונה בנוגע לסגל המשלים של זאיון, אבל חשוב לזכור שגם לוקה לא שיחק עם שחקנים שמותאמים לו סביבו – רמת הכישרון של דאלאס בשתי העונות האחרונות לא הייתה מבריקה גם היא, ודוגמה טובה לכך היא שבפלייאוף האחרון הוא נאלץ לשחק עם טים הרדוואי ג'וניור כשחקן השני בטיבו בקבוצה במהלך הסדרה לאור החולשה של פורזינגיס בה, ובפלייאוף לפניו הרדוואי וסת' קרי היו השחקנים המשמעותיים ביותר אחריו בקבוצה למשך חצי מהסדרה לאחר פציעה של פורזינגיס במהלך המשחק השלישי בה. דוגמה נוספת שמראה כמה הוא משמעותי למאבריקס היא בהבדל בין הנתונים ההתקפיים של הקבוצה כשהוא על המגרש ביחס לאלו כשהוא לא משחק – העונה דאלאס קלעה בממוצע 116.6 נקודות ל-100 פוזשנים כשלוקה היה על המגרש, ובדקות בלעדיו הקבוצה ירדה ל-107.7, ירידה משמעותית מאוד שמראה כמה הקבוצה תלויה בדונצ'יץ', וכשהוא לא משחק היא קורסת.

זאיון אמנם שיחק עם קבוצה שלא מאוד התאימה לו, אבל גם לוקה נמצא בסיטואציה דומה, כשפורזינגיס, הכוכב השני בקבוצה, שיחק 100 מתוך 147 משחקים פוטנציאליים בשתי העונות שלו בדאלאס. חוץ מדונצ'יץ' ופורזינגיס, אין בקבוצה אפילו עוד שחקן אחד עם הופעת אולסטאר בקריירה, ולמרות כל אלה לוקה הצליח לקחת את הקבוצה למקום גבוה בקונפרנס צפוף מאוד, לעומת זאיון שגם לא שיחק עם סגל שהתאים לו, אך כן עם כוכב שני יותר חזק מפורזינגיס – אינגרם היה אולסטאר ב-2019/20 והעונה קלע 23.8 נקודות למשחק, כשהוא מראה יותר יציבות ובריאות מהלטבי, והשחקנים סביב זאיון לא היו שיא ההתאמה אליו, אבל אפשר לומר את אותו דבר על השחקנים סביב דונצ'יץ' במאבס, ולמרות זאת הוא הצליח להוביל את הסגל לעונה טובה.

בדיוק בגלל הסיבות האלו לוקה הוא השחקן הטוב יותר, גם כרגע וגם לעתיד. היכולת שלו ליצור לעצמו ולחברים לקבוצה ניצבת ברמות של השחקנים הגדולים ביותר, וזאיון הוא סקורר נהדר עם פוטנציאל עצום, אבל הוא לא משתווה לרמה שדונצ'יץ' הציג עד עכשיו, וגם עניין ההתאמה הוא חשוב כאן – שניהם שיחקו עם סגל לא אידיאלי ליכולות שלהם, אבל לוקה הצליח לקחת את הסגל שלו ל-7 משחקים מול אחת מהקבוצות החזקות בליגה, וזאיון סיים במקום ה-11 במערב.

הסלובני מתאים בהרבה יותר סיטואציות ויש לו משחק מגוון בהרבה, ולעומתו וויליאמסון הראה הרבה פחות מגוון ויכולת לסחוב קבוצה בינונית למיקום גבוה, דבר שלוקה עשה כבר בעונה השנייה שלו. שניהם שחקנים מאוד מוכשרים, אבל הרמה שלוקה הגיע אליה כבר עכשיו מציבה אותו בין השחקנים הטובים בעולם, ופוטנציאלית הוא יכול להיות בין הגדולים אי פעם, וזה מבדיל אותו מוויליאמסון, למרות הפוטנציאל הגבוה שהציג האחרון, וכשמדברים על כיוון ההתפתחות של השניים, העובדה שלוקה כבר הראה לאן הוא מסוגל להגיע בגיל כל כך צעיר ולאן הוא עוד יוכל להגיע, רק מציבה אותו עוד יותר מעל זאיון.

בנוסף לכל אלו, קיימת גם שאלת הכשירות – זאיון היה בריא יחסית בעונה החולפת ופספס 11 משחקים מתוכה, כולל ששת המשחקים האחרונים של העונה אחרי שהפליקנס איבדו את הסיכוי להעפיל לפלייאין, אבל הבריאות שלו עלולה להיות בעייתית. זאיון הוא שחקן יוצא דופן פיזית, ובמשקל 130 ק"ג שמתפרסים על 1.98 מ' עם ניתור גבוה שהוא לא מהסס להשתמש בו, הברכיים שלו עלולות להישחק לאחר מספר שנים בודדות, ומנגד לוקה לא מסתמך על היכולת הפיזית שלו, מה שיכול לעזור לקריירה שלו להימשך שנים רבות, וגם הגורם הזה משמעותי מאוד בהסתכלות על העתיד של השניים, וזו רק סיבה נוספת למה דונצ'יץ' הוא השחקן העדיף מבין השניים.

ישראל: קיוויתי שרותם ידבר (וידבר דברים נכונים לכל הדעות) על רמת הכישרון בדאלאס הנמוכה כמעט כמו בניו אורלינס, אך הוא לא עונה על הטענה שלי. הטענה שלי הייתה ועודנה שקבוצה כמו ניו אורלינס של השנה שעברה לא התאימה לזאיון בשום צורה, שחקן שכמו לוקה בולט ועובד בצורה הכי טובה והכי אפקטיבית עם צבע פתוח וקלעים מסביב. מן העבר השני, דאלאס, אשר אמנם בהחלט לא חזקה מבחינת כישרון, אך הייתה התאמה מצוינת ללוקה מבחינת סגל השחקנים. על המגרש עם לוקה ברוב המשחקים היו שני סטרץ' פורוורדים (פורזינגס וקליבר) במקום סנטר, הצבע היה פתוח ומרווח ולוקה היה מוקף בקלעים כשהאחוז הממוצע בחמישייה חוץ ממנו היה 39.47% ל-3, גן עדן לפליימייקר מסירה לקליעה אדיר כמו לוקה, שיודע גם להשתמש בצבע כמו שצריך גם לצורכי סיומת ונהנה מהריווח מאוד.

למרות הרמה, הקבוצה של לוקה התאימה לסגנון המשחק שלו בצורה כמעט מיטבית והיא אפשרה לו להוביל אותם כל הדרך להדחה בסיבוב הראשון במשחק 7 מול הקליפרס הנהדרים. הנתונים מצביעים שלוקה הצליח לשדרג פלאים קבוצה בינונית שהתאימה לו כמו כפפה ליד. זאיון, שכבר עכשיו משחק ברמה אדירה וזה עוד בסיטואציה לא מיטבית, צפוי לשדרג את ניו אורלינס המחודשת שמתאימה לו מאוד ואולי אפילו בנוסף לשיפור האישי ההיסטורי שהוא מסוגל לעשות גם לקחת את ניו אורלינס לגבהים שהם לא ראו כבר שנים ארוכות עמוק בשמינייה הראשונה של המערב. כל זה אם יקרה השנה יקרה כשזאיון עוד לא בגיל הנוכחי של לוקה המבוגר ממנו בכמעט שנה וחצי.

עוד דבר הוא שכפי שרותם כתב, לוקה אכן משפר את הקבוצה שלו ב-8.9 נקודות ל-100 פוזשנים וזה בהחלט נתון אדיר שמעיד על השפעה אדירה, אך זאיון משפר את הקבוצה משמעותית גם הוא כשהפליקנס קולעים 6.5 יותר נקודות ל-100 פוזשנים כשהוא על המגרש. כדי להראות אף יותר שההבדל ביניהם מבחינת השפעה התקפית לא גדול כפי שנראה ומרגיש מצפיה בנתונים שהעלת ולעיתים גם במשחקים: בעונתו השנייה בליגה, העונה הנוכחית של זאיון, לוקה שידרג את קבוצתו התקפית ב-4 נק' ל-100 פוזשנים. נתון מצוין אך נמוך מהנתון המקביל של זאיון כך שלטעון שההשפעה המיידית והאבסולוטית של לוקה על ההתקפה של דאלאס גדולה משמעותית מזו של זאיון בניו אורלינס היא לא נכונה, בטח ובטח אם הכוונה היא להוכיח את זה בעזרת הנתון הזה.

לאחר חשיבה ממושכת על הסיבות וההשוואות שהעלתי עכשיו וקודם, אני חושב שזאנוס (הכינוי האדיר שניתן לזאיון באוניברסיטת דיוק על שם ת'אנוס נבל העל) הולך להיות השחקן הטוב מבין השניים. הוא אמנם לא מגוון כמו לוקה, אך הוא בלתי עציר בצורה שלוקה רק יכול לדמיין, ולעומת לוקה שאנחנו יודעים להעריך למה הוא יהיה מסוגל (כדורסל מצוין ואסתטי שלליגה יהיה קשה מאוד לעצור), בעיקר מבחינת סגנון משחק, בסיטואציה הנכונה בה השומרים לא יכולים לנטוש את השחקנים שמחכים בחוץ כמו שהיה השנה הליגה הולכת להתגעגע לימים העליזים בהם זאיון היה קולע "רק" 27 נקודות. לוקה צפוי להיות שחקן בטופ 5 הליגה בעשור הקרוב אם לא יהיו הפתעות, לעומת זאת אם לא יפצע זאיון צפוי להיות מעין גרסה המחודשת של שאק או בארקלי, ולליגה יהיה קשה מאוד לעצור את זה מלקרות.

Created with QuizMaker

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. תודה עידו ורותם. אם נתעלם מהקושי בהשוואה בין שחקנים מעמדות וסגנון שונה לרגע אני לוקח את לוקה לבנות סביבו קבוצה. בניגוד לזאיון מסוגל הרבה יותר ליצור לעצמו ואחרים ובעיקר משדרג מאוד את מי שמשחק לידו.

  2. תודה חברים
    .
    כל עוד לוקה קולע בצורה כל כך טוב מיד-ריינג' (לא פעם עם משחק של גב לסל) כל עוד השלשות נכנסות באיזור 35% והעונשין ממשיך להיות בסביבות ה75%, אין שחקן מהשחקנים הצעירים שאני לוקח היום לפניו. הבעיה שאני לא מאמין שהוא יקלע באחוזים כאלו באופן עקבי (אולי זה יותר משאלת לב מאשר אמונה). היכולת האבסולוטית שלו מבחינה התקפית מציבה אותו כבר היום בטופ של הליגה והגיוון הרבה יותר גדול של ציון. אבל לדעתי הוא גם יכול לחזור בכיף לאיזור ה30% מהשלוש ואיזור ה40%-45% מהמיד-ריינג' ואז היעילות ההתקפית נפגעת משמעותית.
    .
    מה שכן רותם כמו שעידו ציין דאלס בנויים למידותיו המדוייקות של לוקה. אפשר להתווכח על כישרון ועל כך שזינגר לא מספיק מוכשר (ואני חלקית סבור כך) או שבסוף עם כמה שמהללים את לוקה חלק מהשחקנים כגון זינגר לא רק שלא טובים יותר לידו אלא גם הולכים אחורה (וגם בזה אני סבור חלקית) אבל דאלס בנויה לשחק עם צבע פתוח. זו לא בעיה להביא שחקן שהוא רים ראנר ושהוא גם מגן טבעת טוב סטייל ג'אבל מגי. אבל היות ודאלס מנסים לפנות את הצבע אז לא פעם הם משחקים עם קליבה וזינגר כסנטרים מה שבסוף פוגע בהם הגנתית.

  3. אני מת על זאיון אבל הוא לא לוקה עדיין אפילו לא קרוב, הניסיון של פוינט זאיון עבד מצויין התקפית לפליקאנס, אבל לוקה הוא מפלצת התקפית שקיום בגיל 22 אפשר כבר להכריז שהוא הטוב בעולם, הוא מחזיק בשילוש הקדוש של קליעה מסירה חדירה מכל טווח.
    .
    זאיון סקורר אדיר גם הוא אבל הוא לא מתקרב ללוקה מבחינת ניהול משחק וקליעה מכל טווח ולוקה הרבה יותר מגוון בדרכי יצירת נקודות (שזה קריטי לפלייאוף), וזה הייתרון של לוקה שלגמרי נראה פוטנציאל לראשמור, היום יש רק שני שחקנים שאפשר להשוות ללוקה הראשון זה יאניס והשני זה דוראנט. זאיון אדיר אבל עדיין לא שם.
    במילים אחרות לוקה לוקה לוקה

  4. היום כשמתחשבים בגיל השחקן היחיד שמסוגל להתחרות בלוקה זה יאניס של הפלייאוף שהפך לסנטר יאניס במשרה מלאה (בערך מסוף הסדרה של ברוקלין ברגע שבאד קלט שלופז לא מסוגל להישאר על הפארקט עם דוראנט).
    .
    שוב לגבי לוקה אין צעיר ב5 שנים האחרונות שנבחר שמתקרב עליו בכלל הבנייה סביבו היייתה על הפנים אם זה הגופה של הפרימדונה שהיה ברור שהוא בלוף בטח אחרי שנתיים פציעה, הטרייד הנוראי על קרי תמורת ריצ’ארדסון… עדיין הוא ייקח כל קבוצה בשינה לפלייאוף ויפרק כל הגנה, הוא גרם להגנת הפרימטר הטובה בליגה להראות כמו ילדים. יש לו כל סקיל התקפי שקיים ברמה הכי גבוהה ובלתי אפשרי כיום לעצור את זה אם היה לו סגל מוכשר כמו של הפליאקנס (שהרבה יותר מוכשרים מדאלאס), היה מגיע רחוק יותר.

      1. מול הסאנס מול אטלנטה בכללי ממשחק 6 מול ברוקלין ועד סוף הפלייאוף,יאניס הפך לסנטר במשרה מלאה והמשחק שלו השתנה והפך ליותר יעיל בהרבה יאניס הפך להיות חוסם בפיקאנדרול בתדירות הרבה יותר גבוהה (סיבה למה 9 מ10 המשחקים שלו עם הכי הרבה חסימות בפיקאנדרול הגיעו בפלייאוף הזה (רובם ממשחק 6 אחרי ברוקלין),
        בנוסף לכך יאניס נגע פחות בכדור אבל עשה איתו הרבה יותר.
        יאניס ממשחק 6 מול ברוקלין מאז שהפך לסנטר קולע יותר ומאבד פחות, מוריד יותר ריבאונד התקפה, מגיע יותר לקו, קולע באחוזים טובים יותר מהשדה וזורק פחות שלשות. עד משחק 6 מול הנטס יאניס זרק 52% מהזריקות שלו מאזור הטבעת. ממשחק 6 הנתון הזה קפץ ל-59%. העלייה הזו באה ישירות על חשבון הבלטות והלבנים שלו מחוץ לקשת.
        .
        החמישייה של הולידיי, מידלטון, טאקר, קונאטון ויאניס שיחקה 55 דקות בכל שלושת הסיבובים הראשונים. באד שיחק בסדרה מול הסאנס יותר דקות עם ההרכב הזה שהפך גם להרכב הסוגר שלהם. יש בשני הסדרות האחורנות הוא ירד בכמות הבידודים, ולא פחו חשוב ובהגנה הוא מילא את המקום של לופז כעוגן באזור הטבעת, ממליץ לך לצפות שוב במשחק 4 מול הסאנס אולי בתים את זה בחסימה הפסיכית שיאניס נתן בסוף.

          1. עניתי לך עם נתונים, חמישייה שמשחק יותר זמן יוצר מהלכים כחוסם בפיקאנדרול, יוסאג יותר נמוך… יאניס בפלייאוף עשה מטמורפוזה משחקן חוץ לשחקן פנים במשרה מלאה הוא הפך מפחות פוינט יאניס ליותר סנטר יאניס.
            .
            ההבדל בנתונים ממשחק 6, 3 נקודות יותר,9 אחןז יותר מהשדה,1.7 זריקות פחות מ3, כמעט 3 פעמים יותר הגעה לקו במשחק, ריבאונד התקפה נוסף במשחק יותר אסיסטים על 2.2 איבודים ( יחס אסיסטים איבודים השתנה מ1.43 ל2.4 ויוסאג שנמוך ב3, יוסאג שיותר מזכיר את 2017-2018, שוב יקירי תצפה במשחקים תחבר את זה עם הנתונים תגיע לאותה מסקנה

            1. איך הנתונים האלה מעידים שהוא סנטר במשרה מלאה?
              נעזוב רגע בצד את זה שהטענה על פחות נוגע בכדור ממש לא נכונה. שום דבר ממה שרשמת כאן לא רלבנטי לטענה שלך.הוא עדיין שיחק את רוב הדקות שלו בהרכבים לצד לופז או פורטיס.
              זה שתכתוב יקירי הרבה פעמים לא יהפוך את הטיעונים שלך ליותר נכונים (גם לא זה שתתפייד מכל דיון בכל פעם שלא נוח לך)

            2. ועוד משהו – יאניס לא היה שחקן חוץ אף פעם.

            3. יותר מהלכים כחוסם בפיקאנדרול, פחות בידודים,יותר זריקות קרוב לטבעת (שבא מזה שמשתמשים בו כחוסם יותר),יותר ריבאונד התקפה (שזה גם בא מעובדה שהוא נמצא הרבה יותר מבפנים מבחוץ. החמישייה שלו כסנטר שיחקה יותר מכל 3 הסדרות הראשונות, הוא ירד מ81 נגיעות ל73.7 נגיעות זה המון. עכשיו הנתונים האלה נותנים לך תמונת מצב נאמנה כשאתה מחבר אותם למראה עיניים (שוב מציע לך לצפות יותר במשחקים,במיוחד בסדרה מול הסאנס) תגיע לאותה מסקנה שכולם הגיעו

            4. לאיזה מסקנה כולם הגיעו? יאניס לא תופקד כסנטר ברוב הזמן בסדרות האלה. הוא אכן תופקד יותר. זה שתזרוק מלא נתונים שלא קשורים לטענה לא ישנה את זה.

            5. אוי זה קשה אבל יש לי סבלנות כל הנתונים קשורים אחד לשני ולשינוי משחק שיאניס עבר בפלייאוף האחרון ממשחק 6 מול ברוקלין, ריבאונד זריקות שיותר קרובות לטבעת מהלכים כחוסם …
              https://m.youtube.com/watch?v=F7gcBkRpvIw

              גם טייטום רשום בעמדת SF שבפועל הוא PF

            6. והנתונים שלך על הנגיעות לא נכונים. הוא היה עם 81 בסדרה מול הסאנס.

            7. יאניס ב11 משחקים האחרונים עם 73.7 נגיעות, ב10 משחקים לפני עם 81 נגיעות בכדור.

            8. בקיצור הבנתי – אז הפעם אתה מדברר את זאק לואו. זה בסדר.
              זה לא עניין של איך רשום אלא איך הוא מתופקד.
              כמה מהלכים יותר בפוסט היו לו?
              נלך אחורה איך אתה מגדיר סנטר?

            9. 78 ב-11 האחרונים 76 ב-10 לפני

            10. אני לא מדובב את זאק לואו, אתה מתקשה להבין אז אמרתי אולי הוא יסביר לך בפשטות . אני לא יודע אם אתה מתעקש לא להבין או שאתה באמת לא מבין.
              סנטר זה לא רק מהלכי פוסט אבל יפה שאתה מנסה לפסול טענה נכונה על ידי נתון שלא רשמתי ….
              .
              שוב הנתונים+ מראה עיניים לא משקרים, זה הבחירת זריקות היוסאג שירד הריבאונד התקפה שעלה בגלל שהוא קרוב יותר לטבעת, הבחירת זריקות שהשתפרה משמעותית שוב הוא משחק יותר כסנטר יאניס, פחות בידודים יותר מהלכים כחוסם האיבודים שירדו משמעותית… תצפה שוב בסדרה מול הסאנס ומול אטלנטה או אפילו רק מול הסאנס נחזור לדיון.

            11. תקשיב – כל זה התחיל בגלל שאתה טוען שהוא היה סנטר רוב הזמן. מה לעשות (כן ראיתי את המשחקים) הוא לא תופקד כסנטר ברוב הזמן במשחקים הוא כן תופקד יותר פוזשנים. איך יוסג' נמוך יותר קשור לזה? אתה זורק מספרים בלי קשר. הבאתי את הפוסט אפ כדי להתייחס לנתון שאיכשהו קשור יותר לטיעון של מי שמתופקד כסנטר שהכדור הולך אליו. אני לא מביא את זה כנתון בלעדי. אתה הבאת את לופז בתחילת הדיון כשלופז בעיקר עסוק בלעמוד בצד ולזרוק שלשות. אז הוא מפסיק להיות סנטר? אז בעצם גם עם לופז יאניס היה הסנטר?
              בקיצור אם אתה רוצה דיון ענייני תגדיר יותר טוב ואז נוכל לדבר ולהשוות למה שהיה לפני ואחרי.
              וטיפ קטן – כל פעם שאתה אומר נתונים + מראה עיניים לא משקרים ושולח אנשים לראות משחקים כאילו אתה היחידי בעולם שראה אותם – אתה רק מאבד אמינות. גם זה שתגיד שאני מתעקש לא להבין לא עוזר לחזק את הטיעון שלך.

  5. סקירה יפה, וטיעונים טובים בהחלט.
    יש חלק שלא התייחסתם אליו – החלק המנטלי.
    לוקה הוא ווינר מטורף, שפורח ככל שהמעמד יותר מלחיץ. מגיל כלום הוא הוביל קבוצות לאליפויות בכל מסגרת ששיחק בה (אליפות ספרד, היורוליג, אליפות אירופה עם הנבחרת), וגם בפלייאוף ה-nba פרח עם תצוגות מטורפות. הקליפרס קבוצה הרבה יותר טובה מדאלאס, ובנויה בדיוק לשמירה עליו עם מגיני הפרימיטר הטובים בליגה, ועוד שומרים אדירים בעמדות הגארד והפורוורד. הוא עשה מהם קציצות כל הדרך למשחק 7.
    זאיון עוד לא הוכיח את עצמו ברמות האלה, ולא הצליח להגיע אליהן. כשזה יקרה נוכל לדבר על השוואות.

      1. לא חסרים שחקנים מוכשרים שנחנקים במאני טיים. זאיון עוד לא הוכיח את היכולת שלו להתמודד עם לחץ ברמות הכי גבוהות, כשכל הקבוצה השניה מתכווננת אליך וכל המדינה/היבשת/העולם צופים בך. לוקה כן.

        1. עוד פעם האגדות האורבניות הללו?? איזה שחקן מהטופ של הליגה נחנק במאני טיים למעט פול ג'ורג' שגם הוא השנה נתן פלייאוף מצוין? ומה הקשר ליכולת מנטלית? למה להשתמש במושגים שאין להם קשר למה שקורה על המגרש?

          1. באמת אין קשר? ללברון סתם היתה סדרה לא טובה מול דאלאס? הרוקטס במקרה החטיאו 27 שלשות רצופות מול גולדן סטייט? הקליפרס במקרה לא הפסידו לרוקטס אחרי הובלה 3-1 והרבה האחרון?
            למצב המנטלי והחוסן המנטלי יש תפקיד עצום בהצלחה או הכישלון של שחקנים וקבוצות. לך ולי אין מושג מה זה להתמודד עם לחץ ברמות האלה. זה פקטור מאוד מאוד משמעותי לדירוג של שחקנים.

            1. תראה כמה רחוק אתה הצריך ללכת בשביל להוכיח דבר כל כך לא קשור – עד ללברון של 2012. אם יורשה לי לשאול אותך אז מה זה בעצם "חוסן מנטלי" ומהו "מצב מנטלי"??

            2. אני חייב להודות שהדיון קצת מוזר בעיני.
              אם מעניינות אותך הגדרות מדויקות של מושגים אתה מוזמן לגגל אותם.
              באופן כללי, אני מאמין שמוסכם על רובנו פה שלשחק ב-nba, ובעיקר בפלייאוף, זה ממש מלחיץ. כבני אדם לחץ משפיע עלינו בכל מיני צורות. הרבה קבוצות ספורט מקצועניות מחזיקות מערכים מקצועיים שנועדו לעזור לספורטאים להתמודד עם הלחץ, ככה שהתפקוד שלהם במאני טיים לא יירד ואפילו יעלה. אם שמת לב היה דיון ער על השפעת הלחץ על ספורטאים סביב סימון ביילס, ולפני כן סביב שחקנים כמו דמאר דרוזן, קווין לאב ואחרים. היו על זה גם לא מעט דיונים פה באתר, עם סטטיסטיקות של קלאץ' והשוואה בין שחקנים במאני טיים (נגיד חמש דקות אחרונות של משחקי הכרעה עם הפרש של פחות מ-5).
              ללוקה זה כנראה בא טבעי יותר מאחרים, וזה אפשר לו לתפקד ברמה גבוהה בטורנירים וגמרים מלחיצים מאוד בגילאים צעירים מאוד, עם אחוזי הצלחה לא רגילים. אולי גם לזאיון יש יכולות כאלה, אבל בינתיים לא ראינו אותן.

            3. אני מתיימר לדעת מהו חוסן מנטלי רק שזה לא קרוב לדרך שאתה משתמש בו . אתה לא באמת משווה בין ה"מצב המנטלי" של סיימון ביילס שעברה אונס במשך שנים – אונס שהושתק על ידי האיגוד בה היא הייתה חברה בשל אינטרסים פנימיים, לבין לחץ של משחק כדורסל. פשוט אין קשר בין הטראומה הזו למשחק, או בין התקפי החרדה, לבין מצב בקלאץ'.
              .
              בוא תראה הכמה הטיעון שלך לא רציני. לוקה שנה שעברה בקלאץ' היה על 45% TS (הרבה מתחת לממוצע הליגה) והשנה הוא על 57% (טיפה מעל ממוצע הליגה). אתה רוצה לומר לי שהוא עבר מהפך מנטלי בשנה הזו? אתה מבין עד כמה הטיעון הזה מופרך?

            4. אפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים. בינתיים לא סתרת את הטיעון הבסיסי – לוקה היה בהרבה מצבים מלחיצים ותפקד הרבה מעל המצופה, לראייה רשימת התארים האישיים והקבוצתיים שלו השחקן מוביל מגיל 18 והלאה.
              זה שיש לו סדרות פחות טובות, או רגעי קלאץ' שבהם הוא מתפקד פחות טוב – קורה לכולם, יש שמועות שאפילו לג'ורדן היו כמה סדרות פחות טובות בקריירה.
              העליתי את הנושא של סימון ביילס כדוגמא לדיון הער שיש היום בנושא ההתמודדות המנטלית עם הלחץ במעמדים כאלה. מסכים שהאונס המתמשך שהיא עברה וכל הסאגה סביב זה משנים את הסיטואציה, אבל הדיון שהיה סביב זה עדיין רלוונטי.
              גם זאיון היה בכמה משחקים מלחיצים, אבל לא באותה אינטנסיביות של לוקה, ולכן אנחנו לא יודעים מה רמת היכולת שלו להתמודד עם הלחצים ברמות הגבוהות. עדיין לא הבנתי מה הוויכוח על הנקודה הזאת.

            5. הנקודה היא שאין קשר בין הפאן המנטלי שאתה מנסה להמחיש לבין היכולת על המגרש. ותוכל לחזור על זה עד מחר אבל בינתיים הדברים שהבאת די הופרכו כמו הקלאץ' אז אם אתה טוען משהו לפחות תהיה קוהרנטי

    1. שלום דרור, מסכים שללוקה יש חיבה מיוחדת למעמדים קובעים. הוא נוטה להתעלות בהם. זו תכונה טובה מאד לשחקן שרוצה להוביל קבוצה בעתיד רחוק בפלייאוף

        1. גמר אליפות אירופה ושאר משחקי ההכרעה עד הגמר, שם הוא הוביל בגיל 18 את הנבחרת לזכייה ונבחר לחמישיית הטורניר; גמר הליגה הספרדית, אחרי שבגיל 19 נבחר ל-mvp שם; הפיינל פור של היורוליג, אחרי שנבחר באותו גיל ל-mvp של העונה הרגילה ושל הפיינל פור; סדרת הפלייאוף הראשונה מול הקליפרס בעונה שעברה, שהוא אמנם הפסיד בה אבל לחלוטין היה בעניינים, כל זה בגיל 20; והעונה הזאת, עם כל העומס שהיה בה, בה הוא הצליח להוביל את דאלאס במערב הצפוף לפלייאוף ולתת סדרה טובה מאוד מול הקליפרס העדיפים, עם סוללת שומרי פרימיטר אדירים שכאילו בנויים בשביל להקשות עליו.
          על כמה שחקנים בני 22 אתה יכול להגיד את זה?
          זאיון קצת יותר צעיר אבל לא מתקרב לזה בהספקים. מקווה שאתה לא מתכוון להתנשא על היורוליג, אליפות אירופה והליגה הספרדית, הרבה שחקנים טובים מאוד, שחלקם גם הצליחו ברמות הגבוהות של ה-nba, לא הצליחו לעשות שם את מה שהוא עשה עד גיל 20.

            1. איפה הצלחת לראות את ההיגיון הזה?

            1. באמת לא הבנתי.
              אתה מטיל ספק בזה שמשחקי פלייאוף בליגה הספרדית, היורוליג, אליפות אירופה וה-nba (וגם האולימפיאדה שלא ברשימה) הם משחקים מלחיצים?
              אם אלה לא מעמדות קובעים, מה כן?
              מוזמן להאיר את עינינו למה נחשב מבחינתך משחק קובע.

            2. טוב אתה סתם מתעקש ומתחפר בנקודה הזו.
              אתה טוען שהעניין הוא "מנטלי" אז תצטרך להוכיח את זה. באותה המידה אפשר בדיוק לכתוב "זאיון הגיע לליגה עם ציפיות לא הגיוניות ועדיין עמד בהם מעל ומעבר מה שמוכיח את חוזק המנטליות שלו" רוצה להוכיח שמדובר בעניין מנטלי? תצטרך להראות את זה וזה אומר להשוות את הנותנים של לוקה לנתונים של עצמו במשחקים "לא מלחיצים מנטלית" ולהראות שהוא אכן עמד בהם מעל ומעבר (רמז הוא לא) ואם כבר עניין מנטלי – איך התאוריה שלך מסבירה את ה55% מהעונשין? את זה שבחצי הגמר מול צרפת הוא שיחק לא טוב? מה קרה שם בעצם הוא נשבר מנטלית? אתה מבין שההסברים הללו על מנטליות משווים לפסיכולוגיה שמתיימרת להיות כמה שיותר רצינית – משקל של אסטרולוגיה..?

  6. בנקודת הזמן הנוכחית ההשוואה ללוקה אכזרית עבור זאיון – הוא הגיע לליגה שנה אחרי לוקה, עם הרבה פחות ניסיון קודם והרבה יותר פציעות, והוא בתפקיד שתלוי יותר בקבוצה מסביבו. ברור שהיום לוקה טוב יותר.
    .
    אבל, לדעתי ההשוואה מעניינת כי היא מראה עד כמה זאיון עוד יכול להתפתח, ומצביעה, לדעתי, על כך שאכן מדובר באחד השחקנים היחידים בליגה שיש להם פוטנציאל מספיק בכלל להיכנס להשוואה כזו. מקווה שזה יקרה.
    .
    תודה רבה חברים, אחלה רעיון וביצוע משובח.

  7. כרגע לוקה לוקח בלי ספק בכלל, אך לזאיון יש עוד המון לאיפה להתפח, זאיון לקראת סוף העונה הפך לשחקן של 30 10 5 ו חס וחט, מראה רק כמה כישרון יש בו, בתכלס אחרי 2 עונות בליגה אפשר להגיד שרק עכשיו סיים את עונת הרוקי שלו, העונה הראשונה שיחק רק 30 משחקים וגם הם כשהיה פצוע, לעומת לוקה שמשחק כבר מגיל 17 הליגה מקצועית.
    שחקנים בלבל של זאיון עושים קפיצות רצינות כל שנה ביכולות, מעניין איזה זאיון נקבל העונה ועל מה הוא עבד בקיץ.
    שחקן נוסף שהייתי מכניס למשוואה כפנים העתידיות של הליגה זה אנטוני אדורדס שמי הוחלף המאמן וקיבל את הדקות והכדור הוכיח שהוא בליגה של הגדולים, גם הוא רוקי צעיר מאוד עוד לא בן 20, נראה כמו גימס הארדן בעונה הרביעית שלו בליגה.
    קולע מכל מקום, מהיר, כוח מתפרץ, סחב את הקבוצה בסוף העונה ולמרות שיש כבר 2 כוכבים בקבוצה הפך לאלפא גאי של הקבוצה כרוקי שזה לא קורה ב 99.9 מהמקרים.
    יותר מלוקה מעניין אותי ההתפתחות של זאיון ואדודרס העונה

  8. פוסט מעולה ואחלה השוואה.
    *
    זאיון שחקן נהדר ובקבוצה עם רכז טוב וקלע חוץ טוב (תכלס מודל מילווקי) תהיה שם אליפות.
    *
    אבל לוקה בעיני לוקח כרגע. ללא ספק. גם מבחינת ההצלחה שלו לסחוב קבוצה לא מאוד מרשימה.
    צריך לדבר גם על כמה שהוא חזק. לא רואים את זה עם מה שנראה כמו שומן תינוקי יותר משרירים. יש שמחשיבים אותו כגארד, אבל אצלנו בג"ס הוא היה מקבל לשחק בהתקפות פאוור פורוורד/סנטר כמו דריימונד. אנחנו אוהבים את הגבוהים שלנו גמדים.

  9. אם לציון היו עוד 10-15 סנטימטר הייתי שוקל לקחת אותו.
    אם מחפשים פרנצ'ייז פלייר אז צריך מישהו לטווח ארוך, לא מפלצת אתלטית שלך תדע כמה שנים יחזיקו הברכיים….
    הקיצר, לוקה. בלי שאלה בכלל.
    🙂

  10. השחקן הכי אוברייטד מול השחקן כמעט הכי אנדייטד בשנים האחרונות.
    זאיון וויליאמסון דומה מאוד לאנטקטקומפו בכך שהוא בעל יכולת אטלטית מאוד גבוהה עם יכולת בינונית ומטה בשאר האספקטים של המשחק.

    לעומתו, דונציץ' הוא אחד מהשחקנים השלמים ביותר שהיו בנבא אי פעם, דומה קצת ללברון בבחינה הזאת.

      1. הזלזול הוא בהשוואה. הם שחקנים מעולים אבל לוקה הוא שחקן שיזכרו עוד דורות קדימה בזמן שציון ויאניס יהיו "עוד שחקן טוב ששיחק פעם".

  11. אז פעמיים mvp של הליגה שבאופן נדיר גם זכה במקביל בdpoy, הוא השוואה מזלזלת ללוקה ירום הודו. אבסורד. ועוד השוואה מזלזלת לשחקן שקולע ביעילות גבוהה יותר ממנו למרות שהקבוצה שלו בנויה בצורה מזוויעה. אבסורד.

    1. מה אתה משווה? הוא זכה עם סלובניה ביורובאסקט?…
      הוא עבר בפלייאוף את הקליפרס וקוואי? אה גם לוקה לא.. סליחה… הוא לא זכה ביורוליג!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט