לבחור מחדש: דראפט 2014 / יהונתן גזלה

קיץ 2014 היה מאוד אופטימי לחובבי ספורט. מכבי בדיוק זכתה ביורוליג במה שיהפוך למקפצה של דויד בלאט לקבל את משרת האימון של לברון ג'יימס. הספרס בדיוק ניצחה את ההיט של לברון באחת מתצוגות הגמר הדומיננטיות שראינו. בעולם, כולם היו עסוקים במונדיאל 2014 שהביא לא מעט כוכבים נוצצים בשיאם לטורניר שהיה פתוח לחלוטין מתחילתו ועד סופו (כי הרי כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת, לא?) ואפילו בית הנשיא הכין את טקסי הפרידה משמעון פרס אחרי 115 שנה בשירות הציבורי.

לחובבי הדראפט ראו את הדראפט הזה באופן דומה לזה של הדראפט של השנה. מכונת הייפ של ballislife ביוטיוב, מזה שנתיים פמפמה את שמו של השחקן שעמד להשתלט על הליגה בעידן פוסט-קובי. אנדרו וויגינס היה שמו. היה לו גוף כדורסלני מושלם עם אתלטיות שלא מהעולם הזה ואין דבר שהוא לא יכול היה לעשות כתיכוניסט. הוא בחר לשחק בקנזס תחת ביל סלף, מה שמשך לכל משחק שלו צבא של סקאוטים ומנהלים. אך מה שהדהים את אותם הסקאוטים היה שתוך כדי השנה כבר לא היה ברור מי הפרשמן הטוב בקבוצה: וויגינס או הבחור הענק שנע על המגרש כמו האקים אולג'ואן והתקדם בצעדי ענק ממשחק למשחק עם מובים חדשים בהתקפה, תוך כדי שהוא מראה אינסטינקטים חתוליים בהגנה שפשוט לא ניתן ללמד. ג'ואל אמביד היה שמו.

באוניברסיטת דוק חיכתה הצלע השלישית. שחקן בן 19 בגובה 8'6 עם מוטת ידיים 2'7 שמשחק כאילו היה מקצוען כבר עשור. סטפ בקים, פוסט אפים, חדירות ומשחק מיד ריינ'ג שלא היה מבייש את גראנט היל. ג'בארי פרקר היה שמו. ילד טוב שיקגו, חבר בכנסיה המורמונית.

נכון שהיו עוד כמה מועמדים כמו ארון גורדן האולטרה אתלטי אבל רוב קבוצות התחתית שמו עין על אחד מהשלושה שסומנו כסופרסטארים בטוחים.

2 קבוצות הצטיינו במיוחד בעונת הטאנקינג האגרסיבית: פילדלפיה של הינקי שכלא במרתף כל שחקן שבטעות התחמם או ניצח לו משחקים (או עשה עליו טרייד, לא זוכר אחד משניהם) ובכך סיים עם מאזן מדהים של 15 ניצחונות ו-67 הפסדים ומילווקי באקס שבאמת שניסו לבצע טאנק חזק יותר אבל בכל זאת צברו 19 ניצחונות שלמים. אורלנדו הייתה גם לא רחוקה עם 23 ניצחונות.

אבל אז בסיום הגרלת הולטרי כולם נותרו המומים. הקאבס, שבחרו ראשונים ב-2011 (קיירי) וקיבלו את הבחירה הראשונה שוב ב-2013 עם בחירת דראפט השערורייתית באנטוני בנט, שוב זכו בלוטרי. לא רק שהסיכוי הקומבינטורי היה אפסי לזכות בשלוש בחירות ראשונות בטווח של 4 שנים, אלא שהקאבס של 2014 בכלל סיימה במקום העשירי מלמטה עם 33 ניצחונות. אני עד היום סובר שהיה זה אחד הנכסים ששכנעו את לברון לחזור הביתה לקליבלנד בהחלטה שתבוא רק כשבועיים לאחר הדראפט.

אז הקאבס עמדו לבחור ראשונים, הבאקס אחריהם ופילדלפיה עמדה לבחור שלישית. אורלנדה נאלצה להסתפק בבחירה הרביעית.

ערב הדראפט, אי שם ביוני 2014, היה קונצנזוס שזהו דראפט בו ישנם שלושה מועמדים להפוך לסופר סטארים בטוחים ועוד המון בחירות עם פוטנציאל וכך היה הפוקוס. וויגינס שבועות ספורים לפני הדראפט, כבר לא נחשב בחירה ראשונה בטוחה באמת. אמביד ופארקר קיבלו מקום בכמה מוקים מובילים. עד פציעת הרגל של אמביד.

אבל אנליטיקה ומציאות לחוד, ברטרוספקט מדובר בדראפט הגדול בכל הזמנים… של בחירות סיבוב שני ושל שחקנים שלא נבחרו.

ברידראפט מככבים כמות גדולה של שמות שלא שמעו את אדם סילבר הקומיש החדש דאז, קורא בשמם. חלקם נבחרו לפסקול טלוויזיוני של פרסומת לפיצה האט כשהם מופיעים בטקסט שרץ בתחתית המסך.

לוגיקת הרידראפט

זהו אינו תהליך שבא לשפוט החלטות של קבוצות ואינו לוקח בחשבון את מה שידעו בזמן אמת על השחקן. חלק מהשחקנים מצדיקים את הבחירה העכשווית שלי במרחק רב מחוזי הרוקי שלהם או כאשר עברו פיתוח מואץ בקבוצה שנייה. חלק מהבחירות הן היותי דבוי של הרגע. ככל הנראה ב-2020 או ב-2019 היו כמה בחירות אחרות לגמרי.

1. הקליבלנד קאבלירס בוחרים בג'ואל אמביד (במקור בחירה 3)

בחירה מקורית: אנדרו וויגינס.

הינקי נתן לג'ואל לנוח שנה ולעבוד על משחקו וגופו כדי שלא להפריע לטנקינג חלק ב'. ג'ואל חזר לעונת 2015/6 גדול יותר, חזק יותר ודומיננטי יותר. הוא היה מוגבל בדקות משחק לפחות שנה וחצי אחרי שחזר ורק ב-2018 נראה כמו הסנטר הדומיננטי שאנו מכירים היום. מצד אחד זה מצחיק שאני בוחר בסנטר שעוד לא זכה בכלום לפני MVP מכהן. אך אני מאמין שיוקיץ' דורש משחק על פי שיטה ספציפית ודורש שחקנים מסוימים לידו. לעומת זאת, במה שאמביד מביא לשני צדי המגרש כל קבוצה יכלה להשתמש. שאלה לתחום דלתות מסתובבות: האם גריפין היה בוחר באמביד אילו ידע לפני הדראפט שלברון מצטרף? האם גם אז גריפין (בברכת לברון) היה מזיז אותו בטרייד? אמביד כיום הוא העוגן הכי יציב של קבוצה שעוברת מהפכות סגל ותהפוכות כמעט כל שנה והוא סופרסטאר לכל דבר.

2. המילווקי באקס בוחרת בניקולה יוקיץ' (בחירה 42 במקור)

בחירה מקורית: ג'אברי פרקר.

האם יוקיץ' ויאניס (בחירת דראפט 2013) היו מתפתחים יחד להיות מה שהם היום? מה היה קורה אילו ג'בארי פרקר שנבחר והיה במסלול להפוך לאולסטאר אחרי שקלע 21 נק' בעונתו השנייה, לא היה נפצע? האם היה מככב כאן כבחירה גבוהה מוצדקת. אך פציעה רדפה פציעה, כאשר ג'בארי שהיה ידוע כוורקהוליק הפך לדייר קבע במזללות והעלה במשקל. יוקיץ' היה ידוע כמוח כדורסלני משובח, אך הגוף שלו לא התאים ל-NBA. דנבר גם הכניסו אותו למשטר אימונים וגם זירזו את ההתפתחות שלו. למזלו נרקיץ' לקח ממנו מספיק דקות משחק עד שיוקיץ' היה מוכן לקבל את הספוט לייט. לא נדע איך היה מגיב אילו היה נבחר כבחירה שנייה ומקבל את הררי הלחץ כשעוד לא היה מוכן. יוקיץ' זכה השנה בפרס ה-MVP ומוביל את הנגטס כבר מספר שנים להופעות פלייאוף נאות. השנה יכלה להיות השנה שלו גם להתחרות על תואר האליפות. אך הפציעה של מורי וחוסר העומק שלהם פגע בו.

3. פילדלפיה בוחרת בזק לאבין (בחירה 13 במקור)

בחירה מקורית: ג'ואל אמביד.

התלבטתי בינו ובין ג'וליוס רנדל. האחרון בעיני שחקן מגוון יותר שלקח את קבוצתו לפלייאוף, אך עדיין מוקדם לקבוע עבור רנדל האם הייתה זו עונה חריגה סטטיסטית או נורמה חדשה של שחקן שנתן קפיצה. זק לאבין כבר כמה עונות נותן תוצרת של סטאר, במיוחד בהתקפה. הוא לא השחקן-כוכב הכי חכם בליגה וקשה להוכיח שהוא אכן גורם לאחרים סביבו להיות טובים יותר, אך לאבין כיום הוא אחד הסקוררים הקטלניים והיעילים בליגה והתחלנו לראות ממנו ניצנים של הגנה העונה (גם בבולס וגם בנבחרת האמריקאית). הקטע הוא שב-UCLA, כשהיה היילייט ריל מהלך, דיברו עליו כפוינט גארד. מינסוטה ניסתה את הקטע אך בין רוביו לוויגינס לא היה ממש מקום לזק להתפתח למה שהוא היום. כל פעם שפרח במיני הקבוצה נראתה איום וחבריו לא אהבו זאת.

4. אורלנדו מג'יק בוחרת בג'וליוס רנדל (במקור בחירה 7)

בחירה מקורית: ארון גורדון.

ג'וליוס יכול היה בכיף להצטרף לחבורה מעלה. כתיכוניסט הוא נמנה על החבורה הבכירה של המחזור. אך בקנטקי צצו 2 עניינים לגביו. סקאוטים גילו שלשמאלי האקפלוסיבי הזה, אין צד ימין. בכלל. רנדל, למרות שהראה פוטנציאל לזריקה מבחוץ, לא נראה מספיק מאיים כדי ששומרי NBA לא יחסמו לו את הכניסה בשמאל ויקוו לטוב. העניין השני היו ידי הטי רקס הקטנות שלו (במילים יותר יפות יש לו מוטת ידיים שלילית\נייטרלית). רנדל הושווה רבות בתהליך הסקאוטינג לזק רנדולף. אך לאחרון היו ידיים ענקיות שאפשרו לו לשחרר זריקות מעל למגן מבלי להתרומם הרבה. בדיעבד, בטח בעקבות התקופה שלו בלייקרס ובניו אורלינס, רנדל היה יותר צ'ארלס בארקלי לעניים: הורדת ריב' ושאיטה לכיוון הטבעת כאשר יכולת המסירה הנהדרת שלו, יחד עם העוצמה ומהירות של שחקן בגודלו הפכה אותו לנשק התקפי מצוין. מצד שני, הגנתית הוא לא סגר את הטבעת למרות שעמדה 5 ישבה עליו הכי טוב, והוא לקח על עצמו הרבה יותר מדי את הכדור לידיים, מה שלא אפשר לפוינט גארדים לצמוח לידו. השנה חווה עונת רנסנס לצדו של מאמנו תום טיבדו. הוא שיפר את משחק ההגנה שלו שבנוי כיום יותר על מיקום בסכמה קבוצתית, מאשר על הגנת אחד על אחד. והכי חשוב הוא שיפר את הזריקה שלו מבחוץ ללא היכר, מה שהפך אותו לכלי קטלני כששומרו נצמד אליו והוא יכול לקחת אותו לטבעת.

5. יוטה ג'ז בוחרת באנדרו וויגינס (במקור 1)

בחירה מקורית: דונטה אקסם.

וויגינס לא עמד בציפייה המקורית שלו, אין ספק. וגם היו שנים רבות שהוא היה 100% קלוריות ריקות. גם כשקלע 20 נק' למשחק באחוזים סבירים. השנה צפיתי בו לא מעט בג"ס ומאוד הופתעתי מהיכולת ההגנתית המשתפרת שלו ואיך לאחר שנה בלבד במועדון נורמלי עם שיטה ופיתוח שחקנים הוא הפסיק (רוב הזמן) לכפות את עצמו על המשחק. "מייפל ג'ורדן" הוא כיום שחקן TWO WAY עם אתלטיות, קליעה ואורך נהדר לעמדת ה-SG/SG. אך מאידך, הווריורס לא חוסמים הצעות לטרייד הכוללות אותו. כי למרות כל השיפורים והחיוביות של הבחור הוא לא אזרח טבעי בשיטת הכדורסל המשוחקת במפרץ. אין ספק שוויגינס נפגע מכל הסאגה של לברון ב-2014. ברמה האישית אולי היה חווה התפתחות חיובית לצד קיירי כפרוספקט כה מחוזר. יוטה, בדיעבד, יכולה להיות מאוכזבת מאוד מדראפט 2014 (דונטה אקסם נפצע בלי סוף), וקשה לי להאמין שוויגינס היה חווה עונות כל כך מבולבלות אילו היה נוחת בסאלט לייק בארגון המסודר של הג'ז.

6. הבוסטון סלטיקס בוחרת (שוב) במרקוס סמארט (במקור 6)

בחירה מקורית: מרקוס סמארט.

Marcus Smart does Marcus Smart things. זו ההגדרה הטובה ביותר לאיש שהיה סקורר אגרסיבי באוקלהומה שכללו תקריות מול קהל היריבה. הוא לא משאיר בטנק כלום כל ערב וקשה למדוד למה הוא כל כך טוב או למה הסלטיקס לא מוכנים לוותר עליו. אז סטטיסטית מקומו לא באמת כאן. תחתיו נמצאים שחקנים שיש להם שורות סטטיסטיות יותר מרשימות. אבל סמארט שחקן שהיה הבדל מרכזי בסדרות פלייאוף. בוסטון בלעדיו באפריל מתקשה מאוד. נכון שישנו פער גדול בין מי שהוא חושב שהוא התקפית, לבין המציאות, אך זו דחפה אותו לשפר את הקליעה והשליטה בכדור ברמה שתאפשר לו לייצר מצבים מכדרור. ההגנה של סמארט היא בין הטובות בליגה.

7. הלוס אנג'לס לייקרס בוחרת בקלינט קאפלה (במקור 25)

בחירה מקורית: ג'וליוס רנדל.

קפלה היה בלב אחת ההתקפות הכי מהפכניות ב-NBA: היוסטון רוקטס של הארדן. הוא החל את הטרנד של למצוא שחקנים שהם גבוהים אך לא יותר מדי כדי שמרכז המסה יישאר נמוך, אך ידיים סופר ארוכות, מאפשרות הגעה כאילו מדובר על דיוויד רובינסון או קווין גארנט. קאפלה מספיק אתלטי להחליף צדדים במהירות, לתפוס לובים, להוות מטרה שואבת בפיק אנד רול ולמקסם את האחוז האפקטיבי הכה חשוב לאנליטיקס. בלי פוסט אפים, בלי פייס-אפים הוא ייצר תבנית לסנטר מודרני שלא מפריע לגארדים והווינגים לשלוט בליגה, תוך כדי שמירה על קצב פוזשינים גבוה. הוויתור של הרוקטס על קפלה בשביל לאפשר לראס לשחק עם יותר קלעים סביבו, היא טעות פאטלית שהקדימה את פירוק הקבוצה. ההוקס קיבלו אותו בזרועות פתוחות והוא שינה לחלוטין את הגיאומטריה של המשחק כשהמתח בין הקליעה או חדירה של טריי, הלוב לקפלה או הוצאה לצדדים הפכה לסיוט של ההגנות השומרות את ההוקס.

8. סקרמנטו קינגס בוחרת בטי ג'יי וורן (במקור 14)

בחירה מקורית: ניק סטאוסקס.

טי ג'יי וורן היה סקורר מטורף במכללות שמשחקו דומה לרוקי שבחרו הנטס השנה, קאם תומאס (רק מעמדת ה-SF). הוא פשוט ידע להכניס את הכדור לרשת. בכל דרך אפשרית. ב-NBA הוא נאבק בקבוצתו הראשונה מפיניקס עקב אי יכולתו לרווח את המגרש. הוא שיפר את ההגנה שלו ועם השנים גם את הקליעה שלו. הוא עבר לאינדיאנה ונתן קפיצה נהדרת שהשיא שלה היה בבועה של 2020 (עד הפציעה). שם נראה בחלק מהזמן כמו סופרסטאר בהתהוות. מאוד מסקרן איך הוא יחזור השנה, אך אני על פציעה רצינית לא מעניש עד שאני מבין איזה שחקן חזר ממנה.

9. שארלוט הורנטס בוחרת בג'רמי גראנט (במקור 39)

בחירה מקורית: נואה וונליי.

בחירה גאונית של סם הינקי לסיקסרס, אך הופלפ פעמים עבור בחירת סיבוב ראשון. נחשב שנים כעוגן הגנתי בלבד ולא ממש ידע מה לעשות עם הכדור בהתקפה. בדנבר ראינו פריצה ראשונה, כאשר הוא הפך למשלים האידיאלי של יוקיץ' במקום מילסאפ המזדקן. הוא שומר על הטבעת בצד אחד ונע ללא כדור לפינות או לצבע בהתקפה. דנבר נאלצה לשלם את מחיר השיפור שלו מכיוון שלא יכלה לשלם לו את מה שקבוצות אחרות יכלו. דטרויט לקחה עליו צ'אנס וגראנט החזיר לה בעונת פריצה מהממת שדאכה מעט לקראת סוף העונה. הוא כיום שחקן פרינג' אולסטאר.

10. אורלנדו מג'יק בוחרת בספנסר דינווידי (במקור 38)

בחירה מקורית: אלפרד פייטון.

השחקן המשתפר של 2017/18 לא ליקק דבש בתחילת דרכו בליגה. בדטרויט מעולם לא הבינו איזה זהב היה להם כי כאשר אתה בחירה 38 אף GM לא יוצא לקרב מול צוות האימון לפתח אותך או לשתף אותך. וכך הוא מצא עצמו בשיקגו עבור חופן גרעיני אבטיח, שם גם לא ממש היה בתוכניות של גארפקס ואז מצא את ביתו בנטס. דינווידי ידוע בתור שחקן שנכנס למשחק וקולע בצרורות. אך ספנסר הוא גם אדם ושחקן סופר אינטליגנט שלא פעם תיקן קבלת החלטות רעה של כוכבי הנטס (ראסל בעיקר). הסיבה שהוא אצלי בעשיריה היא בגלל שהוא אחד הגארדים הכי טובים בשני צדי המגרש. הוא שומר סופר אנדרייטד שכשעוד שיחק עם כוכבי הנטס לא פעם עזר לה לנעול את הקו האחורי. בדיוק כמו במקרה טי ג'יי וורן. אני שומר לו מקום של כבוד כשאני לוקח בחשבון שהוא חוזר אותו השחקן.

11. שיקגו בולס בוחרת בגארי האריס (במקור 19)

בחירה מקורית: דאג מקדרמוט.

גארי האריס היה שוד לאור יום של הנאגטס יחד עם נרקיץ'. הבולס היו כה חמים על דאג מקדרמוט עם הכינוי הכי לבן שאפשר לדמיין (דאגי מקבאקטס) שהם ויתרו על שני פרוספקטים טובים ממנו. איכשהו, הנאגטס הצליחו להפוך את מקדרמוט ואנתוני רנדולף (מכוכבי ליגות הקיץ לדורותיהם) לגארי האריס, נרקיץ' ועוד החלפת בחירות סיבוב שני. האריס נמוך לעמדת השוטינג גארד אך ידיו ארוכות והוא יכול להתלהט משלוש בקלות. אך מה שחשוב זה שהוא מבצע מהלכים מנצחים. הוא נמדד מצוין במדדי RPM ולא בכדי, הפך מהר מאוד לשחקן חמישייה בנאגטס והיווה חלק בלתי נפרד מהריצה של הנאגטס סביב יוקיץ'. לאחר כמה עונות רוויות פציעות הוא הועבר בטרייד וישחק השנה באורלנדו.

12. פילדלפיה בוחרת בג'ורדן קלרקסון (במקור 46)

בחירה מקורית: דריו סאריץ'.

קלרקסון רוכב על עונתו הטובה בליגה כשחקן השלישי הכי חשוב בקבוצה שקישטה את צמרת המערב כל העונה. הוא עלה מהספסל והכניס ניצוצות לחמישייה השנייה כאשר הוא יוצר לעצמו מצבים בכלום. וזה מה שהרוסטר של יוטה היה חסר בשנים האחרונות מהספסל. ההתחלה הייתה מבטיחה כשנבחר לחמישיית הרוקיז כששיחק בלייקרס. הציפייה שיהפוך לרכז יוצר עם הגודל והאתלטיות שלו הלהיבה לא מעט. אך קלרקסון מעולם לא היה הטיפוס לזה. הוא שחקן מלא אינסטינקטים וחוצפה חיובית. ויוטה היא קבוצה שנותנת לו להיות בדיוק זה.

13. מינסוטה טימברוולבס בוחרת בארון גורדון (במקור 4)

בחירה מקורית: זק לאבין.

גורדון בתחילת דרכו היה כמו עיטוש שנבנה בתוך האף אך מסרב לצאת. כל קיץ היה מרים את ציפיית חסידיו. "הנה… יש לו סוף סוף קליעה מבחוץ", או "אפשר לשחק איתו כווינג יוצר ולא כגבוה שחותך לסל להטבעות". אבל למרות ששיפר לא מעט אלמנטים במשחקו, במיוחד בהגנה, גורדון יישאר אלוף ההטבעות של העם (השופטים קיפחו אותו לא פעם) ושחקן מבטיח שהוא תמיד כמעט שם. בדנבר ראו בו שדרוג התקפי לג'רמי גראנט. בפועל, למרות ריצת הניצחונות הנהדרת שהגיעה בדיוק כשנחת במיילס היי סיטי, שכללו לא מעט שתפים מהממים בינו לבין יוקיץ' ומייקל פורטר, הוא חזר לממדיו האמיתיים בשנייה שהחל הפוסט סיזן.

14. פיניקס סאנס בוחרת בג'ו האריס (33)

בחירה מקורית: טי ג'יי וורן.

ג'ו האריס הפך לפרוטוטייפ. כשרוצים לתאר שחקן שהוא קלע אוטומטי משלוש אך שלא מפחד להוריד כדור לקרקע ולתקוף למרות אתלטיות מוגבלת… או בקיצור שחקן לבן בעל קליעה שיש לו יותר מזה, מתארים אותו כג'ו האריס Type. האריס הוא השחקן המושלם לצד כוכב יוצר כמו דוראנט או לברון ג'יימס. אך קליבלנד יבשה אותו למרות שהגיע לליגה בגיל בוגר יותר. הוא היה מפגיז במשחקי אימון ובדקות מוגבלות אך לא מצא בכלל זמן משחק עד שעבר לנטס ומאז הוא לא מביט לאחור. אחד הקלעים הקטלניים בליגה בקץ' אנד שוט.

15. אטלנטה הוקס בוחרת בבוגדן בוגדנוביץ' (במקור 27)

בחירה מקורית: אדריאן פיין.

הגיע לליגה רק 3 שנים אחרי שנבחר ב-2017. מניח שהיה נבחר אחרת גבוה יותר. סוג של צדק פואטי שאטלנטה תוכל לשים על בוגדן את ידה ברידראפט. אחרי ששנים הרגיל אותנו שיש את בוגדן של נבחרת סרביה שהוא כוכב גדול מיוקיץ' ויש את ההוא מסקרמנטו שמשחק קר-חם עם הסל ולא שומר על שום דבר, הגיעה אטלנטה ושמה עליו כמה ז'יטונים. ההתחלה לא הייתה מבטיחה עם מאמן אחר ופציעות טורדניות. אבל ככל שהעונה נכנסה לגיר החשוב הוא החל להעלות הילוכים ונראה היה כאחלה הימור של ההוקס.

16. דנבר נאגטס בוחרת בוחרת ביוסף נרקיץ' (במקור 16)

בחירה מקורית: יוסף נרקיץ'.

ביג נרק פשוט לא נולד בעידן הנכון. הוא חווה הכי קשה את המעבר מכדורסל מסורתי\מודרני לכדורסל חדשני ומהפכני שהחל לתפוס את מקומו בליגה. בעונות הראשונות היה זה ירח דבש אדיר עם הבלייזרס שקלטו את הצלע השלישית שלהם תמורת מייסון פלאמלי… נרק הגן על הטבעת ונתן לבלייזרס אופציה בצבע שניתן לסמוך עליה. מאז, כשהכדורסל מתרחק משחקנים כמוהו, ערכו ירד. אך הוא עדיין שחקן מצוין ומגוון.

17. בוסטון סלטיקס בוחרת בדריו סאריץ' (במקור 12)

בחירה מקורית: ג'יימס יאנג.

הפרוסס היה בנוי על אג'ינג כדורסלי כואב של ציפייה ודחיית סיפוקים. קודם אמביד ישב עונה, לאחר מכן סימונס ישב עונה, אך מי לא בא? דריו… השנה היא 2016, בן ואמביד בעונתם הראשונה יחד קווינגטון בכנף ורדיק המפגיז ומי מגיע? המשיך הקרואטי. ההוא שהיה MVP של היורוליג בגיל 20. ההוא שה-IQ שלו לבד יכול להחזיק קבוצה שלמה. הוא הוצג כצלע השלישית של הפרוסס וקיבל תפקיד בחמישייה של הקבוצה המלהיבה ההיא שעמדה להשתלט על הליגה. הוא מסר, קלע, נלחם על כל כדור והפך ליקיר האוהדים שקראו לו The Homie, שם שאמביד נתן לו כשטס לספרד לצפות בו משחק לפני שהגיע. הפרוסס החל לדאוך ב-2018 והגעתם של באטלר ואחר כך האריס שלחה אותו בטרייד לסאנס שם הווה פקטור חשוב בריצת הסאנס השנה כקונטנדרית.

18. פיניקס סאנס בוחרת בדוויט פאוול (במקור 45)

בחירה מקורית: טיילר אניס.

אני לא בטוח בבחירה הזו. היא גם בנויה על כך שצפיתי במאבס הרבה כשהיא שיחקה איתו כפרטנר פיק אנד רול עם לוקה אחרי שפורזי נפצע שנה שעברה. עד שהוא קרע את גיד האכילס שלו הוא פשוט היה מפלצת. הוא אמנם אנדרסייזר אבל הוא אחד הסקרינרים הטובים שתראו ואחד המסיימים המגוונים והטובים שיש.

19. דנבר נאגטס בוחרת בדאג מקדרמוט (במקור 11)

בחירה מקורית: גארי האריס.

מקדרמוט הוא קורבן של ההייפ שהיה סביבו בטרם הדראפט. הוא שיחק אצל אבא בקולג' וקלע בלי סוף מכל טווח ובכל דרך. במכללות שיחק כ-PF אך ב-NBA קיווה להפוך לווינג יוצר סטייל מידלטון של עכשיו. למרות שנתן כמה עונות קליעה סופר מרשימות (כמו הכמה עונות שנתן בדאלאס), ולמרות שעבד ושמר על גופו כדי שיהיה מספיק אתלטי, הוא נותר שומר בינוני ושחקן עם תקרה מאוד ברורה. השנה סוף סוף נראה בשל כדי להיות רכיב חשוב בקבוצה והיה אחד מהבולטים בעונת הפציעות של הפייסרס. מאוד מסקרן לראות מה יקרה לו כאשר כריס דוארטה הרוקי בן ה-24 יתחיל לקבל דקות.

20. טורונטו ראפטורס בג'אברי פרקר (במקור 2)

בחירה מקורית: ברונו קובוקלו.

אני עושה קצת עוול לג'אברי. גם אחרי כל מגוון הפציעות שחווה, בכל קבוצה שמגיע נותן מיד תרומה התקפית גבוהה. אך ירח הדבש נגמר מהר כאשר הוא צריך לשמור בצבע. ג'אברי נותר שחקן פיזי אך אין זכר לאקפלוסיביות המטורפת שהייתה לו בדוק ובעונות ה-NBA הראשונות שלו. בסוף השחקן הכה אינטליגנט הזה החל לדרדר את מניותיו עם משפטים כגון: לא משלמים לי בשביל לשחק הגנה… ג'בארי עדיין מחזיק ממוצע קריירה של 14.5 נק' למשחק בכמעט 50% מהשדה. אבל ג'בארי מעולם לא היה ב-100% מושקע בעבודה מחוץ למגרש. שחקן עם מבנה שלו יכול היה לרדת למשקל של 215 פאונדס ולהפוך למכונת קליעה בליגה. בעונותיו הראשונות במילווקי עבד קשה לשפר את קליעתו מחוץ לקשת. בעונת 17/18 קלע 38% משלוש ב-4 ניסיונות אך אחרי עוד ועוד פציעות מעדיף לעשות את הנזק מהצבע כמו PF מהמניין.

21. OKC בוחרת בקייל אנדרסון (במקור 30)

בחירה מקורית: מיץ' מקגרי.

סלו מו הוא סוג של גניבה ב-30 אך ברטרוספקט לא מדובר בשחקן שעבר את הציפיות ממנו בכזה רווח. סן אנטוניו הרוויחו שחקן חשוב בסגל שעושה כמעט כל דבר, מלהוביל מתפרצות בהילוך איטי ועד הוצאת ההגנה משיווי משקל ומסירות יפות לכל הכיוונים. אנדרסון משחק בדרך חיובית שמשתפת את כולם ולא תוקעת את הכדור. ממפיס החתימו אותו על חוזה שנראה לא רע ב-2018.

22. ממפיס בוחרת באלפרד פייטון (במקור 10)

בחירה מקורית: ג'ורדן אדמס.

האיש שהיה אמור להיות הג'ייסון קיד של אורלנדו (שהיה הכינוי של כל הרכזים הגבוהים שלא קלעו מבחוץ). מסירות אמן המגיעות משחקן בגובה 6'6 עם ידיים ארוכות היו אמורות לשנות את המג'יק בשנים שלאחר מכן. הקרם שלו הייתה יכולת הגנתית בלתי רגילה שאפשרה לו לשחק בכל סגנון הגנתי אפשרי. בפועל פייטון לא הפך למי שחשבו שיהיה. בסוף, בליגה בה צריך לשים 115 נקודות בשביל לנצח, אתה לא יכול לקבל תרומה התקפית כה קטנה משחקן של 30 דקות למשחק. השנה שיחק בניקס במה שהייתה אמורה להיות עונת פריצה, אך לבסוף תיבס העדיף לתת דקות לקוויקלי וצעירים נוספים והוא חווה את העונה בה שיחק הכי מעט למשחק (23 דקות בלבד).

23. יוטה בוחרת ברודני הוד (במקור 23)

בחירה מקורית: רודני הוד.

למרות הפציעות ולמרות האכזבות שחווה עם לברון ולמרות הפריצות והדאיכות שחווה, אני שומר לו חסד נעורים מכיוון שבבחירה 23 הוא נחשב לא מעט שנים לגניבה השנייה הכי חשובה חוץ מיוקיץ'. דיברו על כך שהוא פוטנציאל להפוך לאולסטאר. כבר בעונתו החמישית קלע 16.8 נק' למשחק עם קרוב ל-40% לשלוש. ואז עבר לקליבלנד של לברון ג'יימס בטקס השנתי שלו בקאבס שנקרא: תביאו לי עזרה אחרת אנחנו אבודים. ובקאבס חווה נפילה קשה שכללה פציעות ואי הגעה לרגעים גדולים. בפורטלנד חווה רנסנס קצרצר אך גם זה לא החזיק ורודני נראה לאחרונה מחלטר בטורונטו.

24. מיאמי בוחרת בטיילור ג'ונסון (במקור לא נבחר בדראפט)

בחירה מקורית: שאבז נפייר.

ג'ונסון מחזיק את הכינוי הכי מצחיק מאוהדי ההיט כששיחק בקבוצת המופרעים הקשוחים של ריילי. עקב דמיון פיזי לסטף קרי רק עם עיוותים, הם קראו לו מת' קרי (מת'דון הוא סם למי שפספס את שובר שורות…). הסיבה היא שתמיד שיחק עם שיניים שבורות, פצעים בפנים ומראה כללי של נרקומן. ריילי אהב אותו אהבת נפש ושילם לו הרבה מעבר לערכו. מאז ימי ההיט מסתובב בליגה ונתן גיחות לסאנס ולברוקלין. אך פציעות וירידה בקליעה מנעו ממנו לתת את מה שיכל.

25. יוסטון בוחרת בטורי קרייג (במקור לא נבחר בדראפט)

בחירה מקורית: קלינט קפלה.

לאחר סיום לימודיו ב-USC Upstate בשנת 2014, נרשם קרייג לדראפט וקיבל 0 עניין מקבוצות הליגה. אז הוא עשה את דרכו לאוסטרליה ואז לניו זילנד והפך ל-MVP של הליגה הקשוחה דאוון אנדר. בילה קרייג את שלוש העונות המקצועניות הראשונות שלו באוסטרליה וניו זילנד. בשנת 2017 הוא חזר סוף סוף הביתה והחל את הקריירה שלו עם הנאגטס. קרייג הוא מגן פנטסטי שנותן הרבה מלחמה וקליעה מהפינות. היה אמור להיות גורם משמעותי עם הסאנס אך נפצע.

26. שארלוט הורנטס בוחרת בדונטה אקסם (במקור 5)

בחירה מקורית: פי ג'יי היירסטון.

אקסם הוא סיפור טרגי ולראות אותו מככב בנבחרת אוסטרליה המצוינת הקיץ עשתה לי טוב. הבחור הגיע לליגה כקובי בריאנט האוסטרלי אך נפצע די מהר. היה במיליון תהליכי שיקום, שיפר את קליעתו והפך לשחקן הגנה פנטנסטי מעמדות 1-3. אך הכדרור שלו, שהיה חולשיה ידועה, מעולם לא הפך מהודק וחד שיאפשר לו להפוך ליצרן נקודות. הוא אחד ה-WHAT IFS של המחזור.

27. פיניקס בוחרת במקסי קלבר (במקור לא נבחר בדראפט)

בחירה מקורית: בוגדן בוגדנוביץ'.

מקסי הגרמני לא נבחר בדראפט וכמו קרייג אני מנכס אותו למחזור זה עקב הרשמתו לדראפט. הוא לא נבחר בסופו של דבר למרות קילומטרז' יפה בליגה הגרמנית. אחרי שלא נבחר חתם עם באיירן מינכן וקלע 8 נק' עם 5 ריב'. אבל היכולת שלו הן לרווח את המגרש והן לצלול לסל הפכו אותו למטרה של המאבס חובבי הבין לאומיים. קלע השנה 41% משלוש ב-4 ניסיונות והפך לשחקן חשוב בספסל המאבס.

28. קליפרס בוחרת בגלן רובינסון ג'וניור (במקור 40)

בחירה מקורית: סי ג'יי ווילקוקס.

את האמת שאני מתקשה למצוא הרבה תורמים חשובים בשלב הזה של הדראפט. יאמר לזכותו שהוא עדיין בליגה למרות שחווה רק מיני פריצה אחת עם הווריורס בעונת הבועה. רובינסון הבן הוא היורש של אגדת NBA אך הוא מעולם לא הצליח להטביע את חותמו על הליגה למרות ממדיו המצוינים כווינג יוצר וקולע. דווקא בתחרות ההטבעות הוא הצליח לא רע. בבועה היה סוג של Vlogger שסיפר על רשמיו באקווריום האנושי באורלנדו.

29. אוקלהומה סיטי ת'אנדר בוחרת בלנגסטון גאלווי (במקור לא נבחר בדראפט)

בחירה מקורית: ג'וש הואסטס.

חיפשתי שחקנים שורדים לפני one-hit-wonders שנתנו שנה טובה ונעלמו מהליגה. מאוד הפתיע אותו שגאלווי הוא מהמחזור זה. הוא עבר המון גלגולים בליגה. אחרי עונת רוקי סנסציונית בניקס לרוקי שלא נבחר בדראפט (יש לניקס נטייה כזו ראו אולנזו טרייר) כאשר קלע 11 למשחק, החל גאלווי את מסעותיו בליגה דרך ניו אורלינס, סקרמנטו ודטרויט, נחת בסאנס לאחר עונת שיא שנתן בפיסטונס שנה שעברה. לא שיחק הרבה עקב פציעות וכעת הוא שחקן חופשי.

30. סאן אנטוניו ספרס בוחרת בנואה וונליי (במקור 9)

בחירה מקורית: קייל אנדרסון.

היו ימים שהוא נחשב לסחורה סופר חמה. הוא היה האב טיפוס לפרויקטים בדראפט בכדורסל המודרני. הוא גבוה, ארוך ורסטילי שכביכול היה יכול לעשות הכל. אבל הוא לא. מעולם לא קלע דו ספרתי ועונתו הטובה ביותר הייתה בניקס ב-2018/19. אך זה יותר עדות על הניקס שנתנו לו 25 דקות משחק מאשר על וונלי השחקן. יש לי תחושה שיכול היה להיות שוס כגבוה יורוליג קשוח ורב גוני עם היכולת לקחת את גופו הארוך ולנצלו בתוך הצבע.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 112 תגובות

  1. תודה רבה, אחלה דירוג.
    הדיון בין אמביד ליוקיץ' זה דיון מעניין, הבעיה העיקרית באמביד זו הבריאות, אם הוא ימצא דרך להיות יותר בריא הוא יכול להביא פייט ליוקיץ'.
    מבחינת כדורסל, שניהם מדהימים, למרות המשחק השונה. יוקיץ' נהדר בהתקפה וביצירה, אמביד בהגנה.

    עוד נקודה, לפי זכרוני דנבר הציעו לגראנט אותה הצעה, אבל הוא הלך לפיסטונס כדי לקבל חלק יותר גדול בקבוצה. בכל מקרה אני חושב שהוא עדיף על ויינגס והייתי מחליף ביניהם.

    דראפט דיי עמוק, עם 2 שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, ועוד שחקנים סף אולסטאר, ואחלה רול פלייר.

    1. אין ספק שהבריאות של אמביד צריכה להיכנס תחת השיקול. אבל בסיום ההתלבטות השאלה שלי הייתה, אם היום יש דראפט מחודש בליגה ואני יכול להתחיל פרנצ'ייז עם כל שחקן ממחזור זה אם מי הייתי מתחיל? התשובה שלי בסוף הייתה אמביד. כי אם יוקיץ' אני צריך לבנות משהו מאוד ספיציפי סביבו. למשל MPJ הוא שחקן נהדר אך גראנט עבד טוב יותר כי הוא מחפה עליו הגנתית והוא שחקן שיודע לחתוך לצבע חזק לקבל מסירות. אני מבין את השיקול לבחור אחרת זה לא שאצלי זו בחירה פשוטה

  2. אחלה סידור מחדש. מסכים עם הבחירות הראשונות. אולי הייתי מכניס את קאפלה לפני ויגינס וסמארט. אחלה דראפט לסנטרים…
    *
    ומצטער על המחטף – אין לי מקום אחר לדתף באתר. הנה שיחת "סולחה" של דריימונד וKD. הם מאשימים את קר ומאיירס בזה שלא פתרו את הבעיות של שניהם.
    אז בהינתן שהווריירס העמיסו את עצמם בפורוורדים הקיץ – האם זה סתם הפה הגדול של גרין והכל טוב – או שמתבשל כאן טרייד?
    https://www.sbnation.com/nba/2021/8/18/22631146/kevin-durant-draymond-green-warriors-fight-clippers-chips-video
    ביותר פופוליסטי בעברית:
    https://www.ynet.co.il/sport/worldbasketball/article/skijoiiek

      1. לא יודע. זה יותר אגרסיבי ופה גדול מהרגיל. אבל לא מפתיע אותי אם הם התרגלו לזה וזה באמת שגרתי שכזה.
        מה שכן – לילארד כבר כמה זמן מספר שמה שהוא רוצה זה לשתף פעולה עם דריימונד… וזה חזר על עצמו הקיץ…

          1. כשאתה מנמק את התשובות שלך ב-4 מילים שמספרות לאחרים מה הם עושים, מבלי שלך יהיה מושג מה הם עושים – הייתי נזהר מלרמוז לאחרים שהם נופלים לפופוליזם.

            1. טו-או-ב
              בגדול הם מדברים שם על הרבה דברים שאתה יכול לקרוא להם "נפיצים" (למרות שהם לא באמת). ולגבי הקטע הזה ספציפי אם נתעלם לרגע מזה שלשניהם יש אינטרס לצאת בסדר כאן הם גם צודקים. הווריורס היו צריכים לנהל את זה כמו כל סיטואציה פנימית שפותרים מי שמעורב. לשלוח את דריימונד להתנצל זה מגוחך.

            2. בשום שלב לא טענתי שבהנהלה ניהלו את זה טוב.
              אבל דריימונד שמספר שהוא צחק להם בפנים ואומר בפומבי שהם דפקו את זה… בתוך השיח בספורט האמריקאי מה שהוא אמר שם זה לחלוטין מחוץ לנורמה.
              יכול להיות שהוא כמו הדוד המשוגע שמתפוצץ מידי פעם וכולם רגילים לזה ולא לוקחים אותו ברצינות (חוץ מדוראנט) ואז הכל בסדר.

            3. נכון – אבל זה דריימונד. שם זין על הנורמה (בגלל זה גם משלמים לו לעשות את התוכנית).

            4. מה שהם היו צריכים סה להביא את אשטון קוצר ולגרום לדריימונד להאמין שהוא עובר למיניסוטה כולל הדלפות לווג ושאמאס.
              דריי היה יורד על 4 ומתחנן תאמינו לי😏
              לחשוב מחיץ לקופסא מה שנקרא ואז שהוא היה בא אליי הייתי צוחק כמו שהוא צחק ואשטון היה יוצא מולו

            5. ואני אחזור רגע למשוואה הבסיסית של הווריורס לפחות בראש שלי.
              דריי ה-BFF של סטף . וסטף לא נראה לי אחד שיזרוק אותו לכלבים.
              המשמעות היא שדריי לא הולך לשום מקום.
              ככה אני רואה את זה – אבל תמיד יש הפתעות.

            6. מסתבר שלדריי יש עוד BFFים…

    1. ובפרק הבא של Keeping Up With the KDishians:
      דריימונד תולש את שזירת השיער של וויגינס: "אתה השחקן הכי פחות מעניין למסור לו!"
      דוראנט והארדן מסתובבים ברחובות מיאמי ושואלים אם מישהו ראה את קיירי.
      קר עובד על איגודאלה ומספר לו שהוא מועבר לממפיס, שוב.

      1. חחח…
        אני אהיה בצד של גרין. ויגינס שחקן עם קפיצה אדירה ואיעשהו ההטבעות שלו הן ההדגמה המושלמת למונח Rim Grazer.

    2. שני ליצנים. התנהגו כמו ילדים ועכשו הם מתלוננים שאמא ואבא (קר ומיירב) אמרו להם להסתדר לבד. דוראנט מסוכסך עם עצמו ואכול קנאה בקרי כי הוא הבין שג"ס תמיד תהיה הקבוצה של קרי. גרין הבין בזמן אמת שדוראנט במסלול נטישה ולא היה מוכן לקבל את הזלזול שדוראנט הפגין כלפיו ולכן התפוצץ עליו.
      .
      כמו שאני מבין את האישיות של דוראנט, לא היה להנהלת ג"ס שום סיכוי, למעט טרייד על קרי, להשאיר את דוראנט בג"ס. לא יודע מה הם חשבו.
      .
      גרין כל קיץ מדבר מחוץ לקו של הקבוצה ובעונה עצמה מתנהל כמו שצריך. קרי מבין שגרין מוסיף ערך לקבוצה ולכן לא מבקש להעיף אותו. לקלי לא אכפת מכלום, רק שיתנו לו לשחק.

  3. דירוג נפלא
    לא ידעתי כמה וויגינס נחשב לפוטנציאל על בזמנו, שמעתי שהוא נחשב כפרוספקט הכי גדול מאז לברון בערך, וההבטחה די התנפצה, ככה זה בסיטואציות קשות שמגיעות בדרך כלל במינסוטה, סקרמנטו או אורלנדו. איך הוצאנו שחקן כמו סלו מו בדראפט הזה אלוהים יודע. כל פעם שאני חושב עליו הוא מזכיר לי את הפוסט שמאנו כתב על הישיבה הסודית של הספרס ואני לא מפסיק לצחוק

      1. אין לזה הוכחות פה כי לא הייתי בהופס אבל אמרתי ששניהם לא יהיו טובים שגבארי בלוף על.
        וויגינס היה קלעי מאד חלש במכללות היה חסר קליעה רצינית ומאד אנמי. הוא אפילו הפתיע אותי קצת שהפך לשחקן של 20 נק בליגה גם זה לא ציפיתי.
        היה ברור שאמביד זה השחקן הכי טוב בדראפט הזה בפער ענק הסיכון היה כמובן המצב הבריאותי.
        אחריו הבחירה שלי הייתה זאק לאבין. הילייטס הספיקו לי לדעת באיזה טאלאנט מדובר.
        כל היתר חשבתי יהיו פחונים😏
        גם בוגדן שצפיתי בו בניגוד לאחרים הפתיע אותי בהצלחה שלו בnba. בכלל אני חלש בלהעריך ונילים נוטה להערכת חסר איתם צריך את האשך שיאזן אותי

        1. אמביד נחשב בעיני כולם כשחקן הטוב בדראפט גם אז.
          העניין הוא שעל ווייגינס ופארקר היה הייפ שנתיים אחורה שרק הלך והתעצם ואמביד קצת הגיע משום מקום. ואז הוא נפצע…
          אבל די היה גם אז קונצנזוס שאם הוא לא נפצע הוא הולך ראשון בדראפט.

    1. בטוח שויגינס היה מצליח יותר אם הוא היה נוחת במקום שיותר מתאים לו. כמו רנדל שהבשיל העונה אולי גם לויגינס יש סיכוי לכמה עונות יותר ממכובדות.
      אבל נראה לי שבכל מקרה הוא לא היה מצליח לממש את הציפיות המקוריות…

      1. יש משהו בדבריך. הוא שחקן טוב אבל חוץ מסטף אני לא זוכר עוד שחקנים טובים בגיל שלו שפורצים והופכים להיות אול טיים גרייטס, אז התקרה שלו די נמוכה ומוגבלת כתוצאה מכך

      2. רנדל ממש לא הבשיל העונה – הדבר היחיד שהבשיל הוא מאזן הניצחונות של הניקס (או כל קבוצה אחרת שהוא שיחק בה).

        1. שויגינס יישפר בעונה הבאה את ממוצע הנקודות שלו ב-5 נקודות, יכפיל את כמות האסיסטים וייתן עונת שיא בריבאונד – כמו שרנדל עשה העונה… ונחליט אם זו תהיה עונת הבשלה או לא. גם אם זה מתקזז קצת בנתונים מתוקננים… סבבה.

          1. יש הבדל בין להשתפר להבשיל. וויגינס אולי השתפר אבל הוא לא הבשיל . גם לגבי רנדל אם נשים לרגע את האסיסטים בצד מה שקרה זה תיבס -ואתה יודע מה קורה עם תיבס רנדל פשוט קיבל הרבה יותר דקות.
            עכשיו לפחות המשחק שלהם עובר יותר דרכו וזה באמת משמעותי מעבר לנתונים. הנקודה שלי הוא שרנדל היה שחקן טוב כל הזמן רק שאנשים נטו לשים אותו תחת "קלוריות ריקות" (שזה המונח שאני הכי מתעב בכל הדיון הכדורסלני). דהיינו מבחינתי הוא כבר הרבה זמן "בשל".

            1. ואני בכלל לא נכנס כאן להשוואה עם וויגינס כי אני לא רואה דמיון בין המקרים.

            2. די תיארת את הדמיון בין המקרים.
              לא מבין את הצורך להיתפס לבחירת מילים.
              לאף אחד מאיתנו אין באמת יכולת להעריך מה קורה אצל שחקנים נפשית (מבלי להיות פסיכולוגים שמוסמכים לעניין ובאמת שוחחו עם השחקנים.
              הכוונה בהבשיל הייתה סוג של אמירה כללית לגבי זה שהוא מצא את מקומו/השתפר.

            3. לא נתפס למילה. כבר הסברתי בדיוק למה התכוונתי. אני ממש לא רואה דמיון בין המקרים.

        2. אני בדרך כלל מסכים איתך אבל רנדל לא היה רק עניין של יותר דקות. אולי העלייה בדקות והחופש המוחלט הוציאו עוד דברים ממנו אך האחוזים שלו עלו משמעותית במיוחד מבחוץ. זה פתח לו את החדירה ב-ISO מקשת השלוש משהו שבעבר היה פחות עובד. הפלייאוף שלו השאיר טעם מר אך כל העונה היה אי של יציבות.

          1. זה היה ביחס לנקודות והריבאונדים שהוא ציין.
            הנקודה שלי היא שרנדל שחקן מצוין כבר כמה שנים אחורה.

            1. עם זה מסכים

            2. "מצוין" זה עניין יחסי.
              לא מקבלים שחקן משתפר של העונה אם אתה עובר מ"מצוין" ל"מצוין עם קצת יותר דקות"…

            3. אם אתה בניו-יורק אז כנראה שכן…

    2. וויגינס אלו קלוריות ריקות. אין לו אישיות. הוא לא שחקן רע, ממעט לשגות (בגרסת ג"ס), קולע טוב, שומר טוב אבל הרכב שני ברשותו לא מגיע לשום מקום. אם היה משתכר 15 מיליון בשנה ומשאיר 15 מיליון לשחקן טוב נוסף זה היה אידיאלי, אבל הוא משתכר כפלים. אז לא.

    1. בדיוק באתי לרשום שגראנט עדיף מכל הלוול ביניים. מה שכן, עפת על דינווידי (ככה רושמים). אין סיכוי שהוא עדיף על רנדל – וגם בטווח ביניים הייתי נזהר במיקום שלו

        1. קטלני בפוטנציה, אבל לא סתם גראנט על חוזה 20 מיליון שנחשב אטרקטיבי (הכי אטרקטיבי בליגה לפי ברוך) ורנדל צעד ממקס, כשדינווידי על 54 לא מובטחים ל-3 שנים

    2. אני גם גבוה על דינווידי. הוא לא מצדיק בחירה גבוהה כזו בעיני על מה שהיה אלא על מה שיכול היה להיות, או יהיה בעתיד. הקליעה שלו מבחוץ לא יציבה אך בכל שאר הפרמטרים אתה רואה קומבו גארד שיכול להיות מנוע של קבוצה

      1. בליגה שבה שרודר מקבל MLE של קבוצה משלמת מס, נראה לי מוגזם לבחור שחקן שאחרי 6 שנים עדיין לא פיתח קליעה משלוש לפני סקוררים מוכחים כמו רנדל או אפילו וורן.

  4. פוסט מצוין! זוכר את ההייפ לפני הדראפט בטענה שיתחרה באיכויות שלו בטופ במחזורי הדראפט של 2003 או של 1996… בסוף יצא דראפט מצוין דווקא בעומק שלו. זוכר גם דירוגים שונים ומשונים של "20 שחקני ה NBA הטובים ביותר חמש שנים מהיום" בהם וויגינס מדורג במקומות הראשונים לצד שמות כמו אנטוני דייויס וקווין דוראנט. אז הוא כבר לא יתקרב לרמות האלה, אבל לפחות הוא הצליח להוציא משהו מהקריירה שלו בניגוד לג'בארי פארקר.

    1. בעיקר הוציא ברינקס מלשחק בקבוצות שלא הולכות לשומקום, אבל אם ימשיך במגמה של שנה שעברה הוא יעקוץ עוד מקס.

          1. איזה קבוצות כן הולכות? פורטלנד נחשבת כהולכת לאנשהו? או דאלס? הווריורס סיימו מקום 8, ועכשיו הם אמורים לקבל את קליי שבמידה ויחזור לשחקן שהוא היה לפני (וראינו את דורנט עושה את זה) + 2 רוקיס לא רעים בכלל + ווייסמן שאני מאמין בו מאוד + הקיץ המצוין שהם נתנו מבחינת החתמות והווריורס קונטנדרית לכל דבר

            1. אני לא אומר שלג"ס אין פוטנציאל השנה, דברתי על עד עכשיו. בשנה שעברה ג"ס הובסה כל שני וחמישי והייתה המופע של סטף קרי, לא יותר. ממפיס סיימה מתחתיה אבל לדעתי ממש אי אפשר להגיד שהיא הולכת לשומקום כי היא בתהליך צמיחה, וכל שנה כזו מקדמת אותה. בג"ס כל שנה כזו זה עוד כמה גרגירי חול בשעון של סטף.

              לשאלתך – קבוצות שהולכות לאיפשהו הכוונה קבוצות בהתפתחות או קבוצות פלייאוף לגיטימיות, לא וושינגטון.
              לדוגמא: קליפרס, דאלאס, יוטה, פניקס, דנבר, מילווקי, ברוקלין, פילי, אטלנטה, ניו יורק וכו'

    2. וויגינס התחיל את הקריירה מצויין. אך ההתפתחות שלו לא התקדמה לפחות 3-4 שנים. מאז הוא שיפר דברים קטנים אבל רק מאז עבר לווריורס אני מרגיש שהוא מבין את המשחק ברמה מספקת. אין לי צל של ספק שכזה חומר גלם היה מגיע לגבהים אחרים בקבוצה אחרת. לא חושב שבאופי יכל להיות סופרסטאר אך יכל להיות רובין מוצלח לאחד הבטמנים של הליגה אולי סוג של ג'יילן בראון

          1. אני חושב שזה היה יותר שקול. אני אישית חשבתי שליוקיץ' יש עדיפות מסויימת, אבל היו לשני הצדדים טענות טובות. (עד הפציעה כמובן).

            1. התכוונתי לבסקטבול רפרנס למשל, שם יוקיץ' היה הפייבוריט לאורך העונה עם 35-45% סיכוי זכייה (שהיה יותר מעל הארבעים בדרך כלל) ואמביד הסתובב סביב ה-15-23%.

            1. כי עכשיו אני צריך להתערבב בשיחות על ה-MVP, פרס שלא באמת מעניין אותי אישית.

  5. דראפט נהדר באופן קצת מפתיע לאור העובדה שבחירות 1 ו -2 היו סוג של באסט יחסית לציפיות. אמביד היה פרוספקט ברור לבחירה ראשונה אם לא היה עליו את "הצל" של גרג אודן. תודה ג'ון

    1. מסכים דור!
      כשהגיע להתאמן מול הסקאטים הם היו בשוק. הוא העלה מסה בלפחות 20 פאונדס מהמבנה הרזה של קנזס ונראה כמו חיה רעה. בכמה השבועות עד הפציעה עקף בלא מעט מוקים את וויגינס ופארקר. ג'אברי אף פעם לא הרגיש כאחד שממש רוצה את זה. לא בשמירה על הגוף, לא בהתפתחות ולא במנהיגות.

  6. 3 מבין הבחירות הראשונות( 1, 2 ו-5) התבררו בדיעבד כגרועות מאוד.
    אני הייתי בוחר ביוקיץ על פני אמביד כי הוא לדעתי שחקן יותר מגוון מאמביד ופחות פציע, אבל שניהם מספיק טובים כדי להיות פרנצייז פלייר, ולא להאמין שיוקיץ נבחר במקום 42 והפך למה שהוא היום.

    תודה על הפוסט.

  7. תודה ג'ון,
    דראפט איכותי בסופו של דבר עם שני כוכבים ועוד אולסטארים. לדעתי דינווידי, אם כשיר, יעלה את מניותיו בשנים הקרובות

  8. כתוב מצויין, ובחירות מעולות. לחשוב על יאניס עם יוקיץ' באותה קבוצה… מפחיד, בעיקר כי הם משלימים אחד את השני בצורה אופטימלית. גם היה נחמד לראות את שני האירופאים האלו יוצרים שושלת ובועטים לאמריקאים בטוסיק.

  9. חשוב להדגיש שיוקיץ' נבחר 41 לא כי כל הסקאוטינג היה גרוע. יוקיץ' היה על הרבה רדארים כגבוה עושה משחק אבל המשקל שלו הרתיע. בנוסף לא חרך את הליגה האדריאטית בכלל לפני הדראפט. הקליעה שלו היתה חלשה גם משלוש וגם מעונשין. הזריקה שלו אז נראתה אחרת. ובקטנה גם נמדד כ-10'6 ולא כ-0'7 כפי שהוא כיום. בקיץ שלאחר הדראפט, לא הגיע ל NBA אלא חזר לקבוצתו בסרביה. רק אחרי שכבר נבחר, הפך לכוכב אירופאי. בקיץ אחרי הדראפט עבד על הזריקה והראה שיפור ניקר בעונתו האחרונה באדריאטית עם 70% מהקו ו-33% משלוש. הוא כבר הגיע לנאגטס במעמד אחר וקיבל 22 דקות למשחק כרוקי. אילו היה יוצא לדראפט 2015 כבר היה נבחר טופ 10-15.

  10. תודה ג'ון
    .
    לדעתי מה שכתבת על אמביד ויוקיץ' זה הפוך. יכול להתאים את עצמו לכל שיטה בגלל הקליעה הטובה שלו מכל טווח וראיית המשחק בעוד אמביד הוא זה שזקוק לריווח.
    .
    וויגינס מדורג אצלי לא מעט מקומות למטה. בטח שמתחת לארון גורדון. גם קפלה צריך לרדת קצת. קפלה לא ממש קיים התקפית והמספרים היפים שלו לאורך הקריירה הם תוצר של משחק שלו ליד רכזי עילית כהארדן פול ויאנג

    1. תודה ג’ון גם אצלי אמביד ממוקם ראשון כמו שהיה ממקום ראשון ב2014, עוד בקנזס לפני המחנה אימונים בקיץ ששרף כל דבר שזז היה ברור שמדובר בבחירה ראשונה ובדובדבן של הדראפט הזה, פרט לחלק של ה״פציעות״ שיש לו כל פליייאוף וזה שהוא דחף את סימונס מתחת לגלגלים מדובר בשחקן בקליאבר של MVP.
      .
      לגבי יוקיץ it's better to be lucky than good אני מסרב לתת את הקרדיט לסקאוטינג של דנבר הרי הם בחרו את נורקיץ בבחירה ה16 ואת האריס בבחירה ה19, לא צריך להיות גאון לפגוע בסלוט משיין.
      .
      לגבי לווין הוא מהשטנץ של בראדלי ביל טאונס ארווינג… סקוררים מצויינים בלי הגנה וזהו שלא משפיעים על החברים לקבוצה או על המאזן הקבוצתי, למרות שהוא כשרוני יותר מרנדל הייתי לוקח את רנדל לפניו.

      תודה מצויין כרגיל

  11. אמביד או יוקיץ'? שאלה מעניינת.
    .
    בהתחשב במה שאנחנו יודעים היום על 2 השחקנים,
    הם תשובה שלי היא יוקיץ'.
    .
    הסיבה?
    בהתעלם ממה שמסביב,
    אם בוחנים כישרון נטו,
    ההשוואה צמודה למדי.
    2 השחקנים סקוררים מצוינים,
    כאשר יוקיץ' רב גוני ואמביד יכול לעתים להיות בלתי עציר באזור הצבע.
    בהגנה יש יתרון ברור לאמביד,
    בעוד שיוקיץ' הוא מנהל משחק בחסד.
    כאמור,
    צמוד למדי, כמעט כמו ה-PER של הצמד בעונה.
    .
    היכן ההבדל?
    כושר ובריאות.
    יתרון מכריע לטובת יוקיץ' בגזרה זו.
    .
    השורה התחתונה?
    מבלי להיכנס לעובי הקורה ברמת המשחק (לטעמי, גם אם מבטלים כושר/בריאות, יוקיץ' ראשון. יש לו סט יכולות אדיר שכולל יכולת קליעה בפוסט, יכולת ניהול משחק, לטווח. שחקן מדהים),
    אם היו מחלקים כדור בדולח ל-GMים של הליגה,
    אז זוהי קליבלנד שבוחרת ביוקיץ' ראשון בדראפט.

    1. ואז קליבלנד מטרידה אותו בשביל קווין לאב שבועיים אחרי.
      .
      כמובן שזה שאלה היפותטית , אני בכל מקרה הולך עם אמביד, הוא הראה שהוא פורח במספר רב של סגנונות וקצבים של משחק, בעוד יוקיץ בגלל החולשה ההגנתית צריך שחקנים מאוד ספציפיים לידו.

        1. מגני כנפיים שלא צריכים את הכדור ביד כדי להיות רלוונטיים, ההגנה שלהם העונה עד ההגעה של גורדון הייתה חלשה ביותר

            1. אני יודע שיש לך בעיות הבנה יקירי, לא התקפית הקבוצה תראה מדהים כיוון שהוא סקורר ומנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר ,הגנתית לא כל כך.

            2. אז בוא תסביר במדויק כי זרקת שני דברים יחד. איזה שחקנים בדיוק יוקיץ' לא יכול לידו בהתקפה ואיזה הוא צריך לידו בהגנה.
              ובוא בעיות בהבנת הנקרא זה הפורטה שלך – בעיקר אי רצון לקרוא.

            3. ואתה טוען שארון גורדון שינה את ההגנה שלהם?
              כי תצטרך להתאמץ בשביל לשכנע כאן.

            4. יוקיץ צריך שירוצו סביבו שהוא הרכז. תן לאמביד את מורי במקום סימונס ותראה מה הוא עושה ואת הפיסח סימונס תעביר ליוקיץ

            5. זה שהקבוצה משתמשת בזה כדי להיות יותר טובה לא אומר שהוא חייב את זה כדי להצליח. זה כמו לטעון שסטף חייב לשחק כשהכדור עובר דרך דריימונד.
              וראינו כמה מורי עזר ליוקיץ' בפלייאוף האחרון.

            6. שמעון, אמביד ליד רכז שיודע לקלוע טוב משלוש, לחדור בצורה סבירה, ולמסור אסיסטים, זה מפלצת.

              שים לידו את ברוגדון במקום סימונס, והוא יהיה עוד יותר דומיננטי. גם מאמן נורמלי לא יזיק.

        2. גם יוקיץ לטוב או לרע כיוון שהוא מנהל משחק אדיר הוא השיטה בדומה לדונציץ בדאלאס… אני לא אומר אם זה רע או טוב רק שהוא פורח בפחות סגנונות משחק בניגוד לאמביד

  12. חשוב להזכיר שבניגוד להמצאות שונות והשוואות לא קשורות, יוקיץ' יודע ומשחק בלי הכדור, חוסם המון לאחרים ואפילו מצליח לתזמר ולנהל התקפה מהאוף בול.

    1. לדעתי הוא יותר טוב ככה, לצד יוצר ברמה גבוהה. בגלל זה השילוב שלו ושל מארי(שישוב לאיתנו במהרה), זה כזה קטלני.
      *לא אומר שיוקיץ' לא טוב בתור עושה משחק, אבל לדעתי היתרונות של השימוש בראיית המשחק שלו, תוך כדי התקפה, ולא שהוא מקבל בהיי וההתקפה עומדת, זה נשק קטלני, שמאפשר להתקפה של דנבר להיות יותר דינאמית, ויותר יפה.

      1. אני תמיד מעדיף התקפות לא הליוצנטריות.
        התקפות שיש כמה שחקנים שיכולים לקחת את הכדור וכל האחרים יודעים מה לעשות במצב הזה ולא סתם עומדים בצד. משחק קבוצתי אמיתי.
        ככה דנבר משחקת, ויוצא שגם כשיוקיץ' מתחיל לנהל התקפה למעלה, היא יוצאת התקפה מאוד דינאמית ומגוונת.

  13. פוסט מעולה ג'ון תודה רבה רבה.
    .
    אני לוקח את יוקיץ', פשוט שחקן חד פעמי, ועם מנטליות קצת יותר מאוזנת, לפחות עד עכשיו.
    .
    מהרידראפטים האחרונים עולה שהשחקן שנבחר על ידי הספרס בדרך כלל קופץ למעלה. כתמיד, אצטער על כך שפיספסנו את יוקיץ', וכתמיד אזכיר שלמעט הדוגמא הזו לא הצלחתי למצוא הרבה מקרים נוספים בהם שחקן שבחרנו התברר כמשמעותית פחות טוב משחקן שנבחר אחריו. אמנם דגימה קטנה אבל בהחלט חיזוק חיובי גם לסקאוטינג וגם לפיתוח אחרי הבחירה, ובהחלט מתקשר לשאלות מה היה אילו נוסח טאונס וויגינס.

  14. תודה יהונתן.
    אישית, לא מבין איך אפשר להעדיף את אמביד על יוקיץ' כשכבר 7 שנים הוא מראה שאין לו את הרצון / יכולת לעשות את ההקרבות שצריך כדי להיות אחד הגדולים באמת. יוקיץ' התחיל סרבי שמנמן וכל קיץ חזר במצב קצת יותר טוב עד שהיום הוא אשכרה רץ את המגרש, כשלעומתו אמביד הוא עילוי פיזי שלא מסוגל להפסיק לטחון ג'אנק פוד וקולה וממשיך לחגוג על סנטרים ברבע הראשון ולהתנשף כמו זקנה במאני טיים…

    1. מה שכתבת על הכושר של אמביד לפחות להשנה, ממש לא נכון. הוא לא הפגין שום בעיה של כושר. (ובלי קשר אני לוקח את יוקיץ' לפניו בגלל ראיית המשחק הנדירה של הג'וקר)

      1. כל כך הרבה שקרים , אמביד לא שותה משקאות ממותקים ובטח שלא אוכל ג'אמפ פוד , יש לו שפ אישי ותזונתאי
        אמביד גם לא שותה אלכוהול בעוד יוקיץ' מעשן וחבר בכיר ב AA

        1. לא שקרים, "הנפצות" 🙂 יכול להיות שאתה צודק, אבל אני איבדתי את האמונה שלי באמביד. כשהוא בכה בהפסד לרפטורס באמת חשבתי שזו הסטירה שהיה צריך כדי להפסיק להתפנק ולהבין שהוא חייב לסבול כדי לנצח, אבל עונה אחרי זה הוא קיבל בשלוות נפש סוויפ קליל מבוסטון (רק לחשוב כמה היו משמיצים את ה-MVP אם היה מודח בסוויפ השנה בלי מארי) והעונה הוא פשוט זרק את בן סימונס לעיתונאים

          1. מה שהסיקסרס עשו לסימונס ולא משנה עד כמה הוא שיחק גרוע היה ביזיון. קארמה היא חתכת כלבה ואני מאמין שזה יתנקם בהם בעתיד

            1. לכלבה הזו יש איתם חשבון פתוח עוד מימי הינקי. מה שבעיקר משעשע עם פילי וסימונס זה שכבר שנתיים ברצף הוא ההסבר שלהם להפסד בפלייאוף – פעם אחת כי לא שיחק ושנה אחרי זה כי כן…

            2. 🙂

  15. תודה על כל התגובות. הפרויקט הזה די מגניב בסופו של דבר. אני לא מקנא באלה שיכתובו על מחזורים ממש ישנים. אין ספק ששם נגלוש למחוזות הפולקלור.
    כמה הערות מתגובותיכם
    1. ג'ואל אמביד אצלי ראשון על חוט השערה. הם שווים בלא מעט תחומים ומנוגדים באחרים. הכוונה שלי באמביד יכול לשחק בכל שיטה היא שגם אם היה משחק בקבוצה עם מכדררי על ונדרש ממנו להיות דיאנדרה אייטון אין לו בעיה להיות הגרסה הטובה של זה. הוא גם בעיני יכול לשחק בדיוק כמו יוקיץ', לקבל כדורים בהיי פוסט ולתת מסירות לחותכים. בזה יוקיץ' פשוט יותר טוב. בהגנה הוא יכול לשחק עם קלעים שהם חלשים הגנתית ב-4. יוקיץ' פחות. יוקיץ' נאבק קשות ששיחק מול אנטוני דיוויס או מול קלינט קפלה. לאמביד אין בעיה איתם. יוקיץ' אמנם התקדם בפלייאוף אך היה צריך הופעות הירואיות מטורפות של ג'מאל מורי. מצד שני פייר גם לומר שאמביד היה צריך את באטלר כדי לבצע את הקפיצה שלו. סימן השאלה הגדול הראשון שלי על יוקיץ' היה שכשיחק בנבחרת סרביה לא הצליח שלחזר את הדומיננטיות של דנבר ושוב נזקק לגארד כמו בוגדנוביץ' שיוביל את המשחק. אבל יש מצב שביום נתון הייתי יכול לבחור את יוקיץ' באותה המידה
    .
    2. ברור שיש פה גם העדפה אישית. אני הייתי על האי של וויגינס כנראה הרבה יותר מדי זמן וכל עונה שהייתה לו את ההתפוצצות השנתית הכנתי כבר בראש את פוסט ה"אמרתי לכם". באותה מידה הייתי אנטי זק לאבין הרבה זמן שנדחף להרכב מינסוטה והרס, כך הרגשתי את ההתפתחות של וויגינס, טאונס ורוביו. בשני המקרים אני מתמודד עם המציאות. זק לאבין הוא סטאר רציני גם אם אני לא מתחבר אליו. ואנדרו וויגינס אולי פחות טוב ממה שאני אולי מדמיין שאני רואה. כששחקן שאני אוהב עולה לשחק יש לי תגובה פבלובית של חיכוך ידיים כשהמחשבה אומרת "let's go!!!". כשספנסר דינוודי עולה לשחק אני מרגיש את זה. ברור לי שהסטטיסטיקה לא מצדיקה את מיקומו, אך הוא גורם למשהו מעניין על המגרש, השחקנים לידו מתעוררים והוא מביא מתח חיובי שקשה לי למדוד. וזה בכלל לא משנה אם זה ברכב הכוכבים של ברוקלין או כששיחק עם דיאנג'לו ראסל.
    .
    3. לא ראיתי הרבה התייחסות לכמות השחקנים שכלל לא נבחרו בדראפט או נבחרו בסיבוב השני ומחזיקים יופי בליגה. בעיני זהו מחזור שמכיל הרבה שחקנים שלא הוערכו כראוי ויש לי תחושה שנדבר על מחזור 2021 באותה הדרך בעוד 7 שנים. חלק לא קטן מנבחרי הסיבוב הראשון כן קיבלו דקות משחק בשנים הראשונות וחלקם נראו לא רע. אך רידראפט חשוב לעשות לפחות שנה-שנתיים לאחר שחוזי הרוקיז מסתיימים וצריך להתחיל לשלם כסף. אז הפרויקטים שלא צלחו נזרקים לפח והחוזים שלהם הופכים לא אטרקטיביים.

    1. ראית למשל איך יוקיץ' עבד ומה בדיוק הוא עשה כדי שלג'מאל יהיו את ההתפרצויות האלו בפלייאוף? כדורסל זה משחק קבוצתי, והצמד הזה משחק את המשחק ביחד, עם דגש על ביחד, ברמה הגבוהה ביותר שיש. יוקיץ' משפיע על המשחק והקבוצה בכל מקום ותפקיד על המגרש.
      אתה חושב שיוקיץ' לא יכול היה לשחק בקבוצה של מכדררי על ורק להיות מסיים בהתקפה? מאלון היה צריך להוציא ממנו בכוח את הנטייה הזו שלו וללמד אותו לקחת את המשחק על עצמו יותר.
      יוקיץ' בהחלט לא רים פרוטקטור מעולה כמו אמביד, זה בטוח. אבל הוא חוטף בחסד ומנצל את קריאת המשחק ויכולת קבלת ההחלטות המדהימה שלו גם בהגנה.
      יוקיץ' גם אף פעם לא הסתבך עם הורפורד וביינס.
      זכותך כמובן להעדיף את אמביד, בחירה לגיטימית. יש מספיק סיבות להעדיף את אמביד בלי רק לרדת על יוקיץ' על דברים שהם לא באמת נכונים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט