לבחור מחדש: דראפט 2016 / עמיחי קטן

הפעם נעסוק בדראפט שהניב עד כה יבול של 5 אולסטארים, שני אוסטרלים בטופ 10, לא פחות מ-5 צרפתים ו-3 קרואטים, מהם שניים שמשחקים היום במכבי ת"א, 3 בחירות בטופ 20 של דנבר ומספר יוצא דופן של 8 בחירות שעשה דני איינג' עבור בוסטון, אם כי 2 בחירות סיבוב שני הוא העביר לממפיס אחרי הדראפט. כיום, 5 שנים אחרי אותו הדראפט, אפשר כבר להתחיל להסיק מסקנות, אם כי אין ספק שבשנים הקרובות יחולו עוד שינויים משמעותיים בדירוג הזה.

1: ג'יילן בראון (פילדלפיה):

הבחירה המקורית: בן סימונס.

פילדלפיה של קיץ 2016 עמוסה בסנטרים שזקוקים לצבע. התקווה הגדולה אמביד שהפעם באמת יעלה על פרקט אחרי שנתיים, ג'אליל אוקפור שנתן עונת רוקי מצוינת ונרלנס נואל שצריך להפוך אותו לנכס ראוי לטרייד. עכשיו הסיקסרס זקוקים לקליעה מבחוץ, הגנה על שחקני חוץ ושחקן שיכול להסתדר בלי הכדור. ג'יילן בראון הוא האיש המתאים ביותר, ובלי קשר לזה אני גם חושב שנכון לעכשיו מדובר בשחקן הטוב ביותר מהדראפט הזה.

2: ברנדון אינגרם (לייקרס):

הבחירה המקורית: ברנדון אינגרם.

הלייקרס מתחילים בנייה מחדש ובינתיים מביעים אמון בדיאנג'לו ראסל וג'וליוס רנדל הצעירים, בלי לדעת ששניהם ייבחרו לאולסטאר לא הרבה אחרי שיברחו ממלתעות LA. בכל מקרה, ללייקרס יש רכז ועוד שחקן מוביל שמצטיין בעיקר בדברים שאינם קליעה, אז הם זקוקים למישהו שמסוגל לקלוע ולייצר בעצמו. אינגרם אמנם לא כל כך הצליח בלייקרס במקור, אבל הם הצליחו להוציא מזה כוכב יותר גדול, והאפשרות הנוספת היא שאינגרם יקבל יותר זמן וסבלנות וזה יעזור לו להביא גם ללייקרס את מה שהוא מביא היום לפליקנס.

3: דומנטאס סאבוניס (בוסטון):

הבחירה המקורית: ג'יילן בראון.

כששני שחקני הכנף הבכירים כבר לא על הלוח, הפעם בוסטון ינסו לשנות גישה וללכת בדראפט על גבוה שמזכיר התקפית את אל הורפורד אותו הם החתימו באותו קיץ. גבוה שיכול לנהל את המשחק גם מבפנים וגם מבחוץ הם מקבלים בדמותו של סאבוניס, והשילוב שלו עם אייזאה תומאס יכול להיות מפחיד. בתרחיש כזה, בוסטון כמובן ילכו לכיוון קצת שונה בשוק השחקנים החופשיים, אבל לא חסרים כוכבים אחרים שניתן להשיג, בין אם בעזרת הבחירות של ברוקלין ובין אם דרך המקום הפנוי תחת תקרת השכר.

4: פסקל סיאקם (פיניקס):

הבחירה המקורית: דראגן בנדר.

בפיניקס בשלב הזה יש את דווין בוקר שנתן עונת רוקי טובה וטי ג'יי וורן הצעיר שעוד צריך להתפתח, אריק בלדסו, רגע לפני שהוא יודיע לעולם שהוא לא רוצה להיות כאן וברנדון נייט שנתן עונה של 19.6 נקודות למשחק. רוב השחקנים הבולטים שנותרו על הלוח הם גארדים, אבל הסאנס יכולים לדעת שגם בבחירה ה-8 יישאר להם גארד טוב, אז כאן הם ילכו על השחקן הטוב ביותר שאינו גארד או מוביל כדור, וזה פסקל סיאקם. אפילו באחוזים מחוץ לקשת יש לסיאקם יתרון קל לאורך הקריירה על פני האיש שפיניקס בחרו לפני 5 שנים, דראגן בנדר.

5: בן סימונס (מינסוטה):

הבחירה המקורית: קריס דאן.

זאק לאבין, אנדרו וויגינס וקארל-אנתוני טאונס הצעירים זקוקים לרכז שיסדר להם מצבים טובים יותר ומישהו שגם יודע לעשות הגנה. בלי קשר לשאלה איפה סימונס מדורג בין כוכבי הדראפט, הסיטואציה הזאת במינסוטה היא מושלמת עבורו להפגנת היתרונות שלו במקום שלא צריך עוד שחקנים שיזרקו מרחוק או בכלל יזרקו לסל. טאונס מתאים הרבה יותר לשחק על הקשת מאשר אמביד, וויגינס הראה לאחרונה שלא יזיק לו לשחק בלי כדור וזאק לאבין יחגוג עם אלי-הופים בקצב מסחרי.

6: ג'מאל מארי (ניו-אורלינס):

הבחירה המקורית: באדי הילד.

השלב שבו הפליקנס נפטרים מאריק גורדון וריאן אנדרסון ומתמקדים בבנייה מסביב לדיוויס והולידיי, רגע לפני הניסיון להמר על קאזינס. הולידיי יכול להרוויח המון ממוביל כדור נוסף לידו, בזמן שבהגנה הוא יחפה על מארי. מארי מצדו הוכיח שהוא יודע לשתף פעולה עם גבוה דומיננטי לא פחות מדיוויס ולהיות יעיל עם או בלי הכדור, בזמן שעם חוסר היציבות היחסי שלו אפשר להתמודד בקבוצה שיש בה את דיוויס שנותן עבודה קבועה.

7: מלקולם ברוגדון (דנבר):

הבחירה המקורית: ג'מאל מארי.

בשלב שיש התלבטות בדנבר בין יוקיץ' לנורקיץ', יחד עם וויל בארטון וגארי האריס שתופסים עמדות בכנפיים, דנבר זקוקים לרכז שיכול להוביל כדור או לקלוע בלי כדור, ובעיקר בעל יכולת להיכנס לזון ולצלוף. כאן הייתה לי התלבטות בין שני שחקנים שיש ביניהם לא מעט דמיון, אבל ברוגדון הוכיח לדעתי עדיפות קלה, הן כשחקן משנה שתרם קצת יותר והן כדמות ראשית שהצטיינה קצת יותר, גם אם יש לואן-וליט יותר הישגים קבוצתיים. חוץ מזה, לברוגדון הייתה עונת 90-50-40…

8: פרד ואן-וליט (פיניקס):

הבחירה המקורית: מרקיז כריס.

זה נכון שפיניקס מחזיקים בכמה שחקנים טובים בקו האחורי, אבל היחיד מביניהם שבונים עליו לעתיד זה בוקר, ובכדורסל המודרני הוא ישמח לרכז קולע לידו. ואן-וליט נמצא בעמדת הביניים שבין רכז לשוטינג גארד, אבל גם בוקר יודע להוביל כדור והם יסתדרו טוב ביחד. את בלדסו אפשר להעביר בטרייד עוד לפני שהוא יצייץ שהוא לא רוצה להיות בפיניקס וברנדון נייט יכול לתרום מהספסל אם יישאר בריא.

9: באדי הילד (טורונטו):

הבחירה המקורית: יאקוב פולטל.

טורונטו מגיעים לדראפט הזה אחרי ביקור ראשון בהיסטוריה בגמר המזרח ועוד עם 2 ניצחונות נגד קליבלנד באותו גמר מזרח. קבוצה שיש לה את ולנצ'יונאס ודרוזן זקוקה לשיפור בקליעה לשלוש, והקלעי הכי טוב בדראפט הזה הוא באדי הילד. בטורונטו, החסרונות של הילד בכל תחום שהוא לא הקליעה פחות יבלטו, כי לאורי, דרוזן ודמארה קארול יחפו עליו, בזמן שהוא יעניק לטורונטו בדיוק את מה שחסר להם בקליעה מבחוץ.

10: קאריס לברט (מילווקי):

הבחירה המקורית: ת'ון מייקר.

החצי השני של עונת 2016 הביא שינוי משמעותי בגזרת מילווקי, כאשר המאמן ג'ייסון קיד החליט לשים את הכדור בידיים של יאניס ולהפוך אותו למוביל כדור. הניסיון הזה הצליח מעבר למשוער, כאשר יאניס הפך לאולסטאר ומעבר לזה ועכשיו הגיע הזמן לבנות סביבו את הקבוצה. מידלטון וג'בארי פארקר כבר ישנם, אם כי מידלטון פצוע עכשיו ופארקר ייפצע בהמשך, מה שאומר שצריך מישהו שיכול להוביל כדור ליד יאניס ולייצר לעצמו או לאחרים, ואולי גם מישהו שידחוף את מידלטון לעמדה 3 ויסייע להוצאת טוני סנל מהחמישייה. לברט הוא המתאים כאן.

11: מאליק ביזלי (אוקלהומה):

הבחירה המקורית: דומנטאס סאבוניס.

רגע לפני ההחלטה הקריטית בתולדות אוקלהומה, ההזדמנות האחרונה של סם פרסטי לשכנע את דוראנט להישאר. איבקה נשלח לאורלנדו בתמורה לאולדיפו והבחירה הזאת, והת'אנדר ראו בגמר המערב שהם זקוקים לקלעי שלא יאפשר להגנה של גולדן סטייט להשאיר אותו פנוי כמו שהם עשו עם רוברסון. ביזלי יתרום קליעה מצוינת ויוכל גם לקחת על עצמו את ניהול המשחק יחד עם אולדיפו בדקות המנוחה של ווסטברוק.

12: דג'ונטה מארי (אטלנטה):

הבחירה המקורית: טוריאן פרינס.

אטלנטה ויתרו על הורפורד והלכו על דוויט הווארד במקומו והחליטו ללכת על הבחירה הזאת במקום ג'ף טיג, כאשר הארדווי, בייזמור וקורבר סוגרים היטב את הכנפיים. עם זאת, בזמן ששרודר יוקפץ לחמישייה ויעשה את שלו, ההוקס זקוקים לרכז שישלים אותו מהספסל ויוכל לתרום הגנה וניהול משחק. מארי הוא האיש המתאים גם מבחינה הגנתית וגם מבחינת היכולת שלו להפעיל את קורבר ויתר הקלעים, או את מילסאפ והווארד בפיק-אנד-רול.

13: ברין פורבס (סקרמנטו):

הבחירה המקורית: גאורגיוס פאפאינאניס.

לאורך רוב עונת 2016 ההתקפה של הקינגס הייתה טובה וההגנה מזעזעת, אבל כשהשחקנים המובילים הם רודי גיי וקאזינס זה לא הולך להשתנות, אז כדאי לפחות לרווח עוד קצת את הצבע עבור קאזינס. חמישייה של דארן קוליסון, פורבס, רודי גיי, עומרי כספי וקאזינס יכולה וצריכה להיות בצמרת ההתקפית של הליגה וזה עוד עשוי להספיק לשבירת בצורת הפלייאוף שבדיוק מציינת עשור.

14: איביצה זובאץ' (שיקגו):

הבחירה המקורית: דנזל ולנטיין.

מינוי פרד הויברג במקום תום ת'יבודו לא הוכיח את עצמו, והדרך של הויברג לא להפסיד ללברון בפלייאוף הייתה הדרך הקלה שהיא לא להגיע בכלל לפלייאוף, מה שהוביל את שיקגו לפירוק. ה-MVP של 2011 גורש לניקס בתמורה ללחם ונזיד עדשים, הקו הקדמי של גאסול ונואה עוזב ועכשיו הבנייה היא מסביב לג'ימי באטלר ואולי דווין וויד ששיקגו כבר שנים מנסים להביא ורונדו שעשוי להגיע במבצע. זובאץ' יכול להיות הדמות הראשית של הקו הקדמי ולהפוך לסנטר הגנתי מהטובים בליגה במהירות, בזמן שהקו האחורי יוכל להפעיל אותו בהתקפה.

15: דריק ג'ונס ג'וניור (דנבר):

הבחירה המקורית: חואן הרננגומז.

דנבר זקוקים לשחקנים שטובים בהגנה ולא צריכים את הכדור בידיים. התפקיד של ג'ונס אצל הנאגטס יהיה להתרומם לאלי-הופים שילהיבו את הקהל ולעשות הגנה על שחקני הכנף של היריבות. ההגנה של דנבר הייתה מהגרועות בליגה מאז הופעת הפלייאוף האחרונה ב-2013, ואחרי שנמצא הכוכב ההתקפי בדמותו של יוקיץ' דנבר זקוקים לשחקנים שיעשו בצד השני את מה שהסנטר הסרבי לא מתכוון או לא מסוגל לעשות.

16: פורקאן קורקמאז (בוסטון):

הבחירה המקורית: גרשון יבוסלה.

עכשיו בוסטון צריכים שחקני כנף חוץ מג'יי קראודר, ובמיוחד כאלה עם קליעה והגנה שיוכלו לרווח לאייזאה תומאס וסאבוניס בצד אחד ולחפות עליהם מהצד השני. קורקמאז הוא זה שמשלב בין התכונות האלו הכי טוב מבין מי שנותר עדיין על הלוח בשלב הזה, והוא יכול להשלים חמישייה מסקרנת מאוד עם תומאס, אייברי בראדלי, קראודר וסאבוניס בזמן שמרקוס סמארט הוא השחקן השישי שיקבל יותר דקות מקורקמאז. האמת היא שבוסטון יכולים גם לשקול להעביר את הבחירה בטרייד על כוכב, אבל שחקן 3&D תמיד יהיה נכס בטרייד.

17: אלכס קארוסו (ממפיס):

הבחירה המקורית: וויד בולדווין.

ממפיס מחפשים רכז מחליף לקונלי שיכול גם לשחק לידו בדקות ובהרכבים מסוימים, והדרישות הן מישהו שיכול לעבור את החצי עם הכדור ולמסור לאחד הגבוהים יחד עם הגנה והאופי הקשוח של ממפיס. קארוסו עומד בכל המטרות האלה ואמנם אולסטאר הוא לא יהיה, אבל גם מייק קונלי לא אולסטאר וזה לא מנע ממנו להוביל יחד עם זיבו וגאסול את ממפיס לגמר המערב ב-2013. לכל אחת מקבוצות המערב הבכירות יש רכז בכיר בשלב הזה – סטף, ווסטברוק, טוני פארקר, כריס פול, לילארד והארדן – והשילוב בין שחקן הגנה טוב ובין המערכת הקבוצתית של ממפיס אולי יכול להשפיע בפלייאוף.

18: דוריאן פיני-סמית (דטרויט):

הבחירה המקורית: הנרי אלנסון.

אנדרה דראמונד הוביל את הפיסטונס חזרה לפלייאוף אחרי 7 שנים, ועכשיו דטרויט זקוקים לקלעים מהספסל שיוכלו להשלים את החמישייה הסולידית של רג'י ג'קסון, KCP, מרקוס מוריס, טוביאס האריס ודראמונד. פיני-סמית יוכל להחליף את מוריס בהגנה על שחקני כנף בכירים בשלבים מסוימים ומספק קליעה לא רעה מחוץ לקשת שיכולה להוסיף לספסל הלא מספיק טוב של דטרויט, ואולי דטרויט יצליחו גם לנצח איזה משחק פלייאוף אחד או יותר.

19: דנואל האוס (דנבר):

הבחירה המקורית: מאליק ביזלי.

דנבר ממשיכים בחיפוש אחר שחקני הכנף שיכולים לעשות הגנה ולקלוע זריקות פנויות. לדנבר יש את הזמן והסבלנות הדרושים להאוס כדי להתפתח ולהיות שחקן שיספק את השלשות וההגנה, ולמרות הספק לא מרשים של 162 משחקים ב-5 שנים, אפשר לבנות עליו כמישהו שישפר את ההגנה של דנבר כבר בטווח המיידי יחד עם ג'ונס ולקוות שהקליעה תעבוד לו מספיק טוב עם המבטים הפנויים שיוקיץ' וברוגדון יסדרו לו.

20: טימופיי לואוו-קברו (ברוקלין):

הבחירה המקורית: קאריס לברט.

הקבוצה הנואשת ביותר בליגה שרואה את בוסטון משיגה את כוכבי העתיד עם בחירות שהיו אמורות להיות שלה מגיעה לבחור כשהיא בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. בגדול, הנטס מחפשים את השחקן הכי טוב בפעולה הזאת שנקראת "טו פוט דה בול אין דה סל" והאמת היא שאחרי נדודים, ההצלחה היחסית של TLC הגיעה בכמה משחקי הפצצות בברוקלין שהראו את הפוטנציאל, אז בתרחיש הזה הוא מקבל את ההזדמנות הזאת כמה שנים מוקדם יותר.

מכאן ועד סוף הסיבוב הראשון אני אסתפק בנימוק קצר יותר:

21: אטלנטה – יאקוב פולטל – דוויט הווארד עומד להגיע בקיץ במקום הורפורד ופולטל יקבל שיעורים בהגנה על הצבע משחקן שהוא עדיין בין הטובים בתחום.

22: סקרמנטו – יוגי פרל – רונדו לא מתכוון להישאר בסקרמנטו ודארן קוליסון יזדקק לחיפוי. חוץ מזה, פרל לא יפגע בדקות של עומרי כספי וזה גם שיקול חשוב.

23: בוסטון – דמיאן ג'ונס – סאבוניס מהבחירה השלישית ימלא את חסרונו של הורפורד בהתקפה. דמיאן ג'ונס יכסה חלק בהגנה.

24: פילדלפיה – דנזל ולנטיין – אמביד זקוק לקלעים לידו, ודנזל ולנטיין הוא הקלעי הכי טוב שנשאר.

25: קליפרס – חואן הרננגומז – שחקן שנותן תרומה סולידית בדקות מועטות, ויכול לחפות קצת על החיסרון של הקליפרס בכנפיים מאחורי בלייק גריפין ופול פירס הזקן.

26: פילדלפיה – ג'ורג'ס ניאנג – עוד שחקן כנף של 3&D עבור הקבוצה אצלה אמביד מבלה כבר שנתיים ביציע ובחדרי הניתוחים.

27: טורונטו – טוריאן פרינס – קבוצה שרואה את עצמה כקונטנדרית במזרח זקוקה לשחקנים האלה שיש להם את היכולת, ולו באופן תיאורטי, לתרום קצת בהגנה על לברון.

28: סקרמנטו – עבדל ניידר – אל תדאגו לכספי, כי ניידר הוא פרוספקט עתידי שייקח לו כמה שנים לבוא לידי ביטוי, אבל כנראה יהפוך לשחקן ההגנה הטוב ביותר של הקינגס בעתיד.

29: סאן-אנטוניו – דראגן בנדר או אנטה זיזיץ' – עברנו לשלב הגימיקים. הספרס והאירופאים זה גימיק שתמיד אפשר ללכת איתו, גם אם מדובר היום בקו הקדמי של מכבי ת"א בכלל.

30: גולדן סטייט – פטריק מקאו – עוד גימיק, והפעם השחקן שלקח 3 אליפויות ב-3 עונותיו הראשונות בליגה, כולל 2 עם אותו מועדון שהולך לבחור אותו גם כאן.

נשארו עדיין כמה כתבות פנויות בפרויקט. ניתן להירשם כאן:

https://docs.google.com/spreadsheets/d/17jbmwh3UIx62GvGMCDgsSgmzT_aFeZcjP_cCFV-h2rM/edit?usp=sharing.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 81 תגובות

  1. גם אחרי עוד סדרת פלייאוף נוראית קשה לי להסכים עם הנפילה של סימונס ל5. אני עדיין הייתי לוקח אותו מעל סאבוניס וסיאקם, אני מאמין שנראה שחקן אחר כשהוא יצא מהסיטואציה בפילדלפיה ובגלל היכולת ההגנתית המטורפת שלו אני עדיין לא יכול לפסיק לחשוב על הפוטנציאל.

    1. איזה קבוצה תבחר נגר בטופ 5? זה מה שרציתי לרשום, אבל אז נזכרתי בטורונטו. מצד שני, חשוב לזכור שזה דראפט בדיעבד. אם לטורונטו היה כדור בדולח לראות איך הקליעה של בארנס תהיה בעוד 5 שנים והם היו מגלים סימונס, אז הוא היה נבחר בקושי בלוטרי (אולי ס"א ב-12)

  2. תודה עמיחי כהרגלך מושקע ומנומק. אגב אני מבין לגמרי את הבחירה בסאבוניס בגלל ההתחשבות בצרכים של בוסטון , מה שכן אם גם כך הנחתת בבחירה 8 רכז בפיניקס (ואן ליט) הייתי לוקח בבחירה 4 את מארי לסאנס ,ואן ליט 6 לניו אורלינס וסיאקם ב-8 לסאנס שזה מיקום יותר ריאלי עבורם בעיניי בהתאם למה שהראו עד היום ותוך התחשבות בצרכי הקבוצות דאז. בעיניי דווקא המיקום של סימונס ריאלי לגמרי בהתאם למגבלות שהראה עד עכשיו ולא נראה שזה הולך להשתפר למרות ההבטחות מדי קיץ שהוא עובד על הקליעה..

  3. אה ואיכשהו בתחושה אם יש מאמן שהיה מוציא משהו מבנדר/זיזיץ' זה כנראה פופ.. אחרי שהיו כמובן עוברים את שנת הטירונות והייבוש המסורתית.

  4. אני מקבל סחרחורת ממגוון האופציות שיכולנו לעשות כאן. לדעתי קודם כל ג'מאל מורי אבל גם סיאקאם וסאבוניס אופציות אדירות בשבילנו.
    על מי אני עובד – בערך כל דבר אחר מבנדר וכריס יותר טוב בשבילנו…

  5. ג'אמל מורי, לטעמי, צריך לתפוס את אחד מ-2 המקומות הראשונים.
    לצד אמביד הוא היה פורח,
    לא פחות מאשר הלייקרס.
    בראון?
    אם לא ראשון,
    אז 3. אין מצב של לייקרס הייתה הסבלנות הנדרשת לפתח אותו.
    .
    או במילים אחרות:
    .
    מורי.
    סימונס.
    בראון.
    אינגראם. הוא היה תפור על קבוצה צעירה נטולת שאיפות שלא הולכת לשום מקום….

    1. זה באמת מצחיק.
      אני זוכר שבאתרי הסלטיקס שאלו אותי מה יש לי להגיד על בנדר.
      אני אמרתי, לא לגעת ובשום אופן לא לבחור אותו עבור הסלטיקס, כי הוא לא שווה בכלל סיבוב ראשון.
      תודה לאל שלא הגיע לבוסטון.

          1. באמת לא ייאמן שבזבזתם שם בחירה גבוהה על כלום קשקשים.
            יש עוד דדי אחד שנכנס להופס מידי פעם, הוא ידע למי התכוון המשורר, בעצם הוא המשורר…..

  6. מארי לדעתי מתאים למינסוטה הם יכולים לעשות אולי אין על התקפה כמו שהם עושים היום רק בחמש שנים אחורה. חוץ מזה, נקווה שזה הכתבה האחרונה על בן סימונס בעתיד הקרוב 🙃

    1. מארי יכול להתאים למינסוטה אם שוכחים מהצד השני של הפרקט. חוץ מזה, ת'יבודו בדיוק נכנס לתפקיד המאמן וה-GM במינסוטה באותו קיץ, אז הכי הגיוני זה לקחת מישהו שמצטיין דווקא בהגנה

      1. הוא גם נכנס לתפקיד המאמן בניקס בקיץ שעבר והביא את קוויקלי, גארד דומה יחסית למארי, שניהם לא מצטיינים הגנתית, וזה עבד לא רע בכלל. תן למאמן למקסם את ההגנה ולשחקנים את ההתקפה, בניו יורק זה מצליח

  7. תודה רבה, דראפט עמוק בצורה בלתי רגילה.
    בנוגע לבחירות,
    לדעתי מארי צריך להיות ראשון, גם רכז, גם קלעי, גם יוצר, ובכללי שחקן יותר טוב מבראון(בהפרש ניכר). השילוב שלו עם יוקיץ' מצויין, ואין סיבה שלא היה ככה עם אמביד.

    אינגראם שחקן טוב מבראון, אם כי לשני יש יתרונות עליו, חושב שהלייקרס עדיין היו הולכים עליו.
    סימונס למיני יכול להיות הימור ששווה את זה(גם היום). למרות שלפיניקס הוא עדיף על פאסקל.

    1. דראפט זבל. מה עמוק? אחרי 10 אין כלום למעט זבל טהור וגם ב10 זה הרבה בינוניים….
      באיזה עולם סימונס עדיף על פאסקל? פאסקל עולה עליו בכל דבר. גם בהגנה הם די קרובים ברמה שלהם ופסקל הרבה פחות נגר מסימונס

      1. לא יודע אם זבל, אבל באמת שאחרי העשירייה הראשונה, שממה. כלום ושום דבר. גם בעשירייה עצמה אין עושר גדול מידי בכישרון.

            1. אני על דראפט 2001 …נסה להתחבט בין טרוי מרפי לאדי גריפין זצ"ל…

    2. תודה.
      אני מסכים עם אלה שאמרו שהדראפט הזה לא חזק במיוחד אחרי הטופ 10, וגם שם הוא פחות מוצלח מדראפטים אחרים. הייתי אומר שמדובר בדראפט די בינוני.
      לגבי מארי ובראון, בראון עדיף משמעותית בהגנה וקולע יותר ביעילות טובה יותר לאורך הקריירה ודי זהה בעונה האחרונה.

  8. תודה עמיחי,
    סדר מקורי, בהתחשב בצרכים.
    הייתי מעלה את מארי וברוגדון.
    סימונס לדעתי פחות טוב כרגע מבחירות 6 עד 10. ון וליט למשל היה נותן יותר לפילי. גם לבארט

      1. סיאקם והילד עדיפים על לברט, אבל בסך הכל סדר טוב. אגב, אם סימונס נבחר 10 סיכוי טוב שהוא היה במקום טוב יותר היום

        1. לא סגור על זה. דווקא היה אמור להיות סקורר בקבוצה כמו הקינגס היה יכול לאסוף הרבה נקודות זבל אבל הוא לא יציב וגם לא מספיק יוזם. האחרים ברמה אחת מעליו.

    1. יפה.
      ג'מאל מרי 1 ללא כל ספק .
      2. בראון
      3 סבוניס
      4 אינגרם
      5. ברוגדון
      סימונס לא בעשיריה הראשונה.
      על היתר מסכים עניינים של סמנטיקה לא יותר.
      באופן כללי דראפט ממש לא משהו

      1. אחרי התבוננות פנימית עמוקה הגעתי למסקנה שאני חולק על עצמי ולכן משנה את הרשימה שלי:
        1. מארי על זה אין ויכוח.
        2. בראון וגם על זה אין ויכוח.
        3. סאבוניס וגם על זה אין שום ויכוח.
        4. ואן ליט. אני לא יכול לשכוח את הצ'אקות מהשלוש שהוא דפק על המוח של כל הקבוצות באליפות של טורונטו ולדעתי הוא היה השחקן השני הכי חשוב שם אחרי קוואי. הוא חייב להיות פה ולא נמוך יותר.
        5. סיאקם. כן זה המקום שלו.
        6. ברוגדון – אני אוהב את השחקן היעיל הזה של ה 40/50/90 למרות שאינדי שלו לא מתפקדת אבל זה לא נראה לי כקשור אליו.
        7. אינגרם. זה נמוך מידי זה ברור אבל אני לא יכול לשים אותו גבוה יותר עד שלא יעשה בליגה משהו יותר מאשר מספרים יפים. זה נמוך לא שלם עם זה אבל לא יכול להזיז אף אחד מאלה שלפניו. אולי בעתיד
        8. לבארט. כן זה המקום שלו אחלה שחקן.
        9 באדי
        10. לא סימונס. שלא יכנס לעשיריה הראשונה. עניין של אמירה.
        11. סימונס.

  9. תודה לכולם, אני אתייחס לכמה נקודות מרכזיות שעלו כאן:
    1. ג'יילן בראון הוא לדעתי השחקן הכי טוב בדראפט הזה כרגע. ההתאמה שלו לפילדלפיה מספיק טובה כדי שהוא יהיה ראשון.
    2. ג'מאל מארי יכול להתאים לפילי, אבל שם העדפתי את בראון, בעוד שהלייקרס ובוסטון לא צריכות גארדים ובמקרים של פיניקס ומינסוטה היו לי העדפות אחרות שאני מפרט בהמשך.
    3. לגבי פיניקס, סיאקם לא היה נשאר על הלוח ב-8, כי הוא מאוד מתאים ליד יוקיץ' בדנבר ויכול להתאים גם בפליקנס או מינסוטה ליד דיוויס או טאונס, ולכן העדפתי אותו כשבבחירה 8 עדיין נשאר רכז מעולה בדמות ואן-וליט.
    4. לגבי סימונס ומינסוטה, ההתאמה בין שחקן שלא קולע לקבוצה שיש לה רק קליעה היא יוצאת דופן. אני לא נכנס לדיון כמה סימונס שווה ביחס לאחרים נטו בתור שחקן, אבל ההתאמה כאן מאוד גבוהה.

  10. סחתיין על הבחירות, די מסכים איתך. הערה אחת – אמרת שפילי צריכה קליעה מבחוץ, ונכון שג'יילן קולע היום טוב אבל בתקופת הדראפט הוא בעיקר השליך לבנים. אנשים שוכחים שהוא היה פוטנציאל מאוד בלתי אפוי בשנה שנתיים הראשונות שלו.

    1. תודה.
      אני בכוונה מסתכל על בראון, ועל כל שחקן אחר, לפי היכולת היום. אם אני אסתכל על מה שידעו עליהם ב-2016 אני יכול פשוט להעתיק את הדראפט או איזה מוק דראפט מאז

  11. תודה עמיחי.
    .
    גם לדעתי מארי צריך להיות הראשון. שחקן שחקן. לדעתי כשחקן מוביל היה שם 25 נק' לערב (וזה ממש לא נגד יוקיץ' להיפך יש ביניהם שילוב נהדר אבל ברור שיוקיץ' הוא האופציה הראשונה)
    .
    סימונס למיני היה יכול להיות מדהים. אני לגמרי רואה אותו פורח לצד טאונס ואת טאונס סוף סוף מקבל את ההגנה שהוא צריך
    .
    יום אחד אני אוכל לספר לילדים שממש לפני לא הרבה שנים הם לא היו צריכים לשנוא את פיניקס (בכל זאת הם יהיו היריבים המיתולוגיים של ההוקס) הם היו קבוצה אומללה והבדיחה של הליגה. ושדוד גיא ודוד עידו היו 2 אנשים מאוד פסימיים.

  12. מעולה עמיחי, תודה.
    מבין את הסדר שלך, עדיין סבור שמארי צריך להיות מדורג גבוה יותר.
    נ.ב. זה לא הדראפט שברוגדון סיים בו כרוקי העונה?

  13. "דנבר ממשיכים בחיפוש אחר שחקני הכנף שיכולים לעשות הגנה ולקלוע זריקות פנויות"
    יום אחד דנבר באמת תתחיל לחפש שחקנים כאלה. ואז… Watch out, league.
    .
    אישית, אני חושב שהמיקום הריאלי של ג'יילן בראון בדראפט הזה הוא עמוק בלב שלי.

  14. מארי חייב להיות ראשון אני לא בטוח שבראון טוב מאינגרם ימים יגידו.
    סימונס הרבה מתחת לשמות שנרשמו אחריו. מתחרה על מקומות 9 10 11 עם הילד ולאברט(רק בגלל הפציעות כי הוא שחקן הרבה יותר טוב)

      1. בראון נפל לסיטואציה יותר טובה מאינגרם אני חושב שהפוטנציאל ההתקפי של אינגרם גבוה יותר והוא יכול להשתפר בהגנה בהמשך. לדעתי הוא עוד יהיה סטאר בליגה

  15. אז אפשר כבר להעלות את הציון שאינג' מקבל פה באתר? כל השלד של הסלטיקס היום הגיע דרך בחירות דראפט שאינג' בחר. אולי זה מערך הסקאוטינג אבל בסופו של יום בראון טייטום סמארט. גולדן סטייט עם הרבה סבלנות ובחירות נכונות הגיעו להיות אימפריה ולדעתי זה מה שדני אינג' ראה לנגד עיניו. אם מארי לא היה כלכך פציע היה מקבל מיקום יותר גבוה, כי מבחינת כישרון לדעתי הוא פה מעל כולם.

  16. אם כבר דראפט 2016, אז בינתיים מאליק ביזלי מסיים לשלם את חובו למדינת מינסוטה. לצערו הוא לא לבן עשיר במיזורי שעל אותו הדבר בגדול מקבל קנס וחנינה מהמושל אפילו כשהוא מצהיר שהיה עושה זאת שוב פעם ועוד פעם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט