איך שגלגל מסתובב לו – סקירת בית ה- NFC EAST / יניב שושני

איך שגלגל מסתובב לו – סקירת בית ה- NFC EAST / יניב שושני

המשך סקירת קבוצות ה- NFL לפני פתיחת העונה, והפעם הבית המזרחי של ה- NFC.

בעונת 2017 זכתה פילדלפיה איגלס בסופרבול הראשון בתולדותיה, והבית המזרחי של ה-NFC רשם בכך הישג חסר תקדים, הוא הבית היחידי בליגה כולה שכל קבוצותיו זכו בתואר האליפות הנכסף. אבל מאז, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ומעונה לעונה מאזן הקבוצות בבית הולך ומתדרדר, עד "להישג" של מאזן שלילי לכל הקבוצות בעונה הקודמת, ומקום של כבוד מפוקפק כאחד הבתים הגרועים אי פעם. המאזן הדל צורם אף יותר, בתחשב בכך שזהו הבית העשיר ביותר ב- NFL, וארבע הקבוצות נמצאות שנים רבות בעשיריה הראשונה מבחינת שווי קבוצה, כך שתירוצים של חוסר במשאבים אינם מתקבלים בברכה.

אז מה צופן לו העתיד עבור הבית הקשוח הזה? האם מפה ניתן רק לעלות וגלגל המזל יתחיל להסתובב בכיוון החיובי או שמא קבוצות הבית ימשיכו להציג יכולת ירודה ולבנות על הדראפט כבר באמצע העונה. בואו נראה מה עבר על הקבוצות בפגרה הארוכה, וננסה להעריך איך תעבור העונה הבאה עלינו לטובה על כל קבוצה וקבוצה.

וושינגטון פוטבול טים

בעונה שעברה: מאזן 9-7, הפסד בשלב הווילד קארד

מבין כל קבוצות הבית, הפוטבול טים נראית הכי קרובה לסיום תהליך בניה, אבל עם בעיה אחת רצינית. מצד אחד, ההגנה שנבנתה בשנים האחרונות הינה אחת מהטובות בליגה, עם קו קדמי אימתני שכולל את ג'ון בוסטיק, מונטז סווט, ראיין קריגן, וכמובן הרוקי ההגנתי של העונה החולפת, צ'ייס יאנג. השיפור שעברה ההגנה בעונת 2020 הוא מרשים ביותר, ממקום 27 בספיגת יארדים כוללים היישר למקום השני בליגה, וקיצוץ של 25% בספיגת נקודות, מה שהביא את ההגנה למקום רביעי בקטגוריה זאת. העונה ההגנה אמורה אפילו להשתפר עוד יותר עם בחירת דראפט סיבוב ראשון בדמותו של הליינבקר ג'מין דיוויס, ולמרות עזיבתו של הקורנבאק רונאלד דרבי, הגעתם של ווילאם ג'קסון (שחקן חופשי) ובנג'מין סיינט-ג'סט (בחירת סיבוב שלישי) אמורה לסגור את החור בעמדה זאת.

הבעיה של וושינגטון היתה בהתקפה, ובעיקר עמדת הקווטרבק. דווין האסקינס פישל בגדול, ולמרות הקאמבק המרגש של אלכס סמית', גילו המתקדם ורגלו השברירית חייבו את וושינגטון לבצע מהלך בגזרה זאת. המהלך היה הבאתו של הקווטרבק הוותיק ראיין פיצפטריק, ויהיה מעניין לראות אם עדיין נשארו קסמים באמתחתו. על מנת להשלים את המהלך ולחזק את ההתקפה החלשה, הוחתם הרסיבר קרטיס סמואל, וכעת יש לטרי מקלורין גיבוי אווירי, שיוריד ממנו את העומס ואת ההגנות הכפולות. גם קו ההתקפה עבר שינויים, התאקל מורגן מוזס עזב לג'טס, סמואל קוסמי נבחר בסיבוב השני, צ'ארלס לינו וקורנליוס לוקאס הוחתמו, ובפוטבול בול מקווים לשיפור הכרחי בהגנה על הקווטרבק, לאחר עונה של ספיגת 50 סאקים (רק האיגלס ספגו יותר סאקים).

אז מה יהיה? נראה שבפוטבול טים התנהלו בתבונה בפגרה, ועם בחירות דראפט ראויות ופעילות מוגברת בשוק השחקנים החופשיים, הקבוצה תמשיך את גרף השיפור גם בעונה הקרובה, ואולי אולי גם נחזה בהעפלה בפעם השניה ברציפות לפלייאוף, דבר שלא קרה מזה 30 שנים בבירת ארה"ב.

מה יהיה עם השם הזה??? (צילום: tmz.com)

ניו יורק ג'ייאנטס

בעונה שעברה: מאזן 10-6

בעונת 2011 חוללו הענקים הפתעה רבתי, זכו בסופבול השני שלהם בחמש שנים, וכל העיר היתה על גג העולם. אבל מאז, כלום ושום דבר. הופעה אחת בודדת בפלייאוף, 7 עונות במאזן שלילי כולל אחת עם המאזן הגרוע בתולדות המועדון, והאוהדים לא יודעים איפה לקבור את הבושה.

בעונה החולפת התפריט לא היה שונה. הקווטרבק דניאל ג'ונס עבר את עונתו המלאה הראשונה ולא ממש הצדיק את הציפיות שנתלו בו, הרץ סאקון בארקלי נפצע וגמר את העונה בשלב מוקדם מאוד של העונה, קו ההתקפה היה מחורר מתמיד, ורק ההגנה פסעה צעד אחד קדימה, עם ירידה נאה בספיגת נקודות ויארדים. אין פלא שרק ניצחון אחד מהשישה היה על קבוצה בעלת מאזן חיובי…

יותר מהכל, השנה הקרובה תהיה שנת המבחן של דניאל ג'ונס, סוג של להיות או לחדול. הקווטרבק הצעיר מתחיל את עונתו השלישית עם לא מעט סימני שאלה מעל ראשו, ואחד הפרמטרים העיקריים טעוני השיפור אצלו הוא זמן החזקת הכדור. על מנת להימנע מעוד עונה של 50 סאקים (כן כן, בדיוק כמו הפוטבול טים), ג'ונס צריך ללמוד לשחרר את הכדור מהר יותר, ולשם כך חיזקו הג'ייאנטס את המערך האווירי שלהם. התופס קדריוס טוני נבחר כבחירת דראפט ראשונה, קני גולדאי (תופס נוסף) המוכשר עבר מהליונס, ויחד עם סטרלינג שאפארד והטייט אנד איוון אנגרם מקווים בניו יורק לשיפור דרסטי במשחק המסירה, שהיה טוב רק למיקום ה- 29 בליגה מבחינת יארדים. ועדיין, הכוכב הגדול ביותר של התקפת הענקים הוא הרץ האחורי סאקון בארקלי, ויכולת טובה שלו תוריד הרבה עומס ולחץ מכתפיו של ג'ונס. נשאר רק לראות באיזה כושר חוזר בארקלי מפציעה לא פשוטה בכלל, ועד כמה הקו הקדמי יעשה עבודתו נאמנה.

בהגנה כאמור המצב טוב יותר, עם קו קדמי סולידי וחזק, בראשות הדפנסיב תאקל ליאונרד וויליאמס והליינבקרים ג'יימס ברדברי ובלייק מרטינז. הנקודה שבה הגנה זו צריכה להשתפר הוא הלחץ על קווטרבק היריבה וכפיית איבודי כדור, ועזיבתם של קיילר פאקרל ודלווין תומליסון לא ממש תעזור בתחום זה. מי שאמור לחפות על חסרונם יהיו הליינבקר אזיז אוגולרי (בחירת דראפט שניה) ורג'י רגלנד (החתמה מדטרויט), ובניו יורק מייחלים לשיפור נוסף של ההגנה, בדרך לספיגת פחות מ-300 נקודות בעונה בפעם הראשונה מאז 2016.

אז מה יהיה? בניו יורק מחכים כבר מספר שנים לעונת הפריצה שתוציא אותם מתקופה ארוכה של אי וודאות ואכזבות וברוב המוחלט של ההערכות והסיקורים עולה שם אחד שוב ושוב, דניאל ג'ונס. באם ג'ונס יבצע קפיצת מדרגה, הג'ייאנטס יהיו אגוז קשה לפיצוח, עם צפי למאזן חיובי והתמודדות על ראשות הבית. הערכה ריאלית יותר תביא את הענקים למאזן חצוי פלוס מינוס, והמשך החיפושים אחרי קווטרבק העתיד של המועדון.

ג'ונס ובארקלי, עליהם תקום ותיפול עונת 21 של הענקים (צילום: bleacherreport.com)

דאלאס קאובויס

בעונה שעברה: מאזן 10-6

160 מיליון דולר לארבע עונות, זה מה ששפכו בדאלאס על הקווטרבק דאק פרסקוט, הימור לא קטן על שחקן שנכנס לעונתו השישית ב- NFL, ושעבר פציעה קשה במחזור החמישי של העונה הקודמת, פציעה שגמרה לו ולכל הקבוצה את העונה.

לפני הפציעה הקאובויס היו קבוצת התקפה מסחררת, עם משחק מסירה כמעט בלתי ניתן לעצירה. אבל מרגע הפציעה, חסרונו של פרסקוט הורגש היטב, וכל התקפת דאלאס נעצרה מהמחזור החמישי ועד סיום העונה, כולל שני משחקים רצופים נטולי ט"ד. השנה שמרה דאלאס על כל הנכסים העיקריים שלה בהתקפה, וטריו התופסים אמארי קופר, סידי לאמב ומייקל גאלופ יותר משמחים לקבל את פראסקוט בחזרה, ולנסות ולשחזר את הכושר הנפלא מתחילת העונה החולפת. מי שדווקא ירצה לשכוח את העונה הקודמת, הוא הרץ האחורי זיק אליוט, שחווה עונה בינונית למדי, בטח בסטנדרטים שלו. אליוט טוב הוא חיוני להתקפת דאלאס, ואם גם הוא יגיע בכושר לעונה הקרובה, מתאמי הגנה ברחבי הליגה יחוו כאבי ראש רציניים בשבוע שלפני המשחק מול הקאובויס.

עכשיו קחו את היכולות של ההתקפה, הפכו במאה ושמונים מעלות, והרי לכם הגנת דאלאס בעונת 2020. עם ספיגת נקודות בקצב מפחיד, ואי יכולת לעצור את התקפת ריצה של היריבות, לא מפתיע כלל שבדאלאס התרכזו בעיקר בחיזוק ההגנה בפגרה. שש הבחירות הראשונות בדראפט היו של שחקני הגנה, בראשם הליינבקר מיקה פרסונס כבחירת סיבוב ראשון, והקורנרבק קלווין ג'וזף בסיבוב השני. בדאלאס לא עוצרים פה, ומצרפים שחקני קו כמו טארל באשם, ברנט אורבן וקרלוס ווטקינס, ושרשרת סייפטים/קורנרים כמו דמונטה קזי, ג'יירון קירס וקיאנו ניל, שמגיע מאטלנטה יחד עם מתאם ההגנה החדש, המאמן הראשי לשעבר דן קווין. לקווין מצפה עבודה רבה, ועם חוסר השקט המסורתי בדאלאס, הרבה ימי חסד לא יהיו לו, למרות התחלופה הרבה וחוסר ההישגים בשנה שעברה.

אז מה יהיה? האופטימים יחלמו כל התקפה משומנת שתדרוס כל מה שיעמוד מולה, על הגנה שמתחברת לה מהר ומראה שיפור ניכר כבר במשחקים הראשונים, והקאובויס רצים לראשות הבית ללא תחרות. רואי השחורות רואים קווטרבק שלא חוזר לעצמו, המשך הדעיכה של רץ אחורי, והגנה מחוררת ולא יציבה. אנחנו נהמר על תרחיש הביניים, שבו דאלאס אכן משתפרת, ההגנה מתייצבת, ואליפות הבית נמצאת בהישג יד.

צמד החמד חוזר לעונה נוספת, עד איפה ירחיקו הפעם? (צילום: sportscasting)

פילדלפיה איגלס

בעונה שעברה: מאזן 1-11-4

אחרונה חביבה, הקבוצה נטולת הציפיות לעונה הקרובה, שמחדשת את עצמה רק שלוש שנים לאחר הזכיה בסופרבול. הגמגום והיכולת הלא משכנעת בשנתיים שאחרי הזכיה, הפכו להתפרקות כללית בשנה שעברה, ובפילדלפיה רושמים את אחד מהמאזנים הגרועים בהסטורית המועדון. כמה התפרקות? קו התקפה שספג הכי הרבה סאקים (65), ובפער גדול מהקבוצות הבאות בתור (חברותיה לבית), מקום שלישי באיבודי כדור, הגנה שספגה הכי הרבה עבירות (דגלים), מקום רביעי מהסוף במספר חטיפות… טוב, הבנתם את הרעיון.

כתוצאה מעונת הנפל הקבוצה נפרדת מהמאמן בחמש השנים האחרונות, דאג פדרסון, ובמקומו מגיע מתאם ההתקפה ניק סיריאני, שזוהי לו משרת המאמן הראשי הראשונה בקריירה. גם הקווטרבק מועד הפציעות קארסון וונץ פונה לדרך חדשה, ובמהלך שנוי במחלוקת, פילדלפיה שמה מבטחה בבחירת הסיבוב השני מ- 2020, ג'יילן הארטס. הקווטרבק הצעיר, שכבר פתח בארבעה משחקים בעונה הקומת, אמנם מראה יכולות ריצה לא מבוטלות, אבל בתחום המסירה וקבלת החלטות הוא לוקה בחסר, וקשה להמר עליו כרגע בקווטרבק העתיד של המועדון. ליתר ביטחון הוחתם ג'ו פלאקו הוותיק והמוכח, במידה ותירשם קטסטרופה בעמדה חשובה זאת. על מנת להקל על הארטס את ההתאקלמות, נבחר שחקן השנה במכללות, התופס דבונטה סמית', שכבר שיתף פעולה עם הארטס במכללות. עוד בחירה מעניינת הוא הסנטר לנדון דיקרסון שנבחר בסיבוב השני, וגם הוא יצטרף למושבת אלאבאמה אצל האיגלס.

יחד עם סיריאני, מגיע מהקולטס גם מתאם ההגנה החדש, ג'ונתן גאנון. גאנון יצטרך להתמודד עם עזיבה אחת מרכזית של הסייפטי ג'יילן מילס, אבל שאר שחקני ההגנה המובילים נשארים, כולל שני הפרובולים ברנדון גראהם ופלטשר קוקס. בפילדלפיה הקדישו שש מתוך תשע בחירות הדראפט בשחקני הגנה, ובהתאם לתוצאות בשטח, שחקנים כמו מילטון ווילאמס (תאקל הגנתי) וזק מקפירסון (קורנר) יכולים לקבל הזדמנויות מוקדם מהצפוי.

אז מה יהיה? האיגלס מתחילים דרך חדשה, ומוקדם מהצפוי. בהתאם לכך, רף הציפיות נמוך, ושיפור של ניצחון או שניים למאזן יהיה מבורך.

לא להתייאש, יוצאים לדרך חדשה (צילום: memegenerator.com)

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. האם פיץ האיום ירשום סופסוף הופעת פלייאוף ראשונה בגיל 39? תכל'ס הסיבה העיקרית לעקוב אחרי הבית הדי בינוני הזה

  2. תודה רבה על המאמץ , סקירה מושקעת ולדעתי גם מאוד מדויקת לדוויזן המעניין בליגה. נקווה שדאלאס תהיה יותר טובה, מהייתר אין לי הרבה ציפיות. אולי איזה רסיבר מניויורק כבאקאפ בפנטזי.
    תודה שוב לכל אנשי הפוטבול באתר.

  3. מעולה יניב! מאמין שגם השנה נראה את הבית הצמוד ב-NFL, גם אם לא האיכותי ביותר.
    .
    מדהים מה קרה לפילדלפיה לאחר הזכיה בסופרבול. פשוט לא ניתן לזהות את הקבוצה הזאת…
    .
    ומשהו קטן לסיום – אוהדי מינסוטה ירצו להחליף איתך מילה אחרי "שזכו" באליפות ה-NFL האחרונה (ב-1969) לפני האיחוד הרשמי (סתם, אפילו הם לא מאמינים בזה…)

  4. תהיה עונה סופר צמודה ומעניינת בבית, בוודאי בהשוואה לשנה שעברה, גם יהיה תחרותי יותר מול הדיוויזיה. הלב רוצה שוושינגטון יזנקו לפלייאוף שנה שניה ברציפות, אבל מרגיש כאילו דאלאס יצליחו לשקם את כבודם ולצאת גדולים. הפציעות כרגיל יכריעו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט