מסקנות חפוזות 9 / עמיחי קטן

היום המסקנות יתמקדו רק במשחק 5 בין ברוקלין למילווקי, מכיוון שהיו לי כמה דברים שנחפזתי לכתוב תוך כדי צפייה במשחק ומיד אחריו.

1. ההשפעה של הארדן.

הארדן היה במשחק חלש בכל מה שקשור ליכולת האישית שלו, וסיים עם 5 נקודות ב-1/10 מהשדה, בעיקר בגלל 0/8 לשלוש, גם אם תרם 6 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. ההשפעה המרכזית שלו הייתה האופן שבו ההגנה נאלצה להגיב אליו, מכיוון שמילווקי לחצו אותו חזק והביאו גם שמירות כפולות לפעמים. כבר הזריקה הראשונה במשחק הייתה שלשה פנויה לחלוטין של האריס (שהחטיא אותה), וברבע השלישי ברוקלין למדו איך לנצל את ההתמקדות ההגנתית בהארדן כדי לייצר מצבים לאחרים שכן קלעו (בניגוד להאריס שהמשיך להחטיא).

2. ג'ף גרין.

אף שחקן לא ינצח משחקים לבד, ואת זה יודע כל אחד. גם ברוקלין היו צריכים היום עזרה לדוראנט, ומי שתרם אותה היה ג'ף גרין שנכנס לראשונה אחרי 5:18 דקות מהפתיחה בפיגור 12-4 והספיק להגיע ל-8 מתוך 15 הנקודות של הנטס ברבע הראשון. למעשה, גרין ודוראנט קלעו את כל הנקודות של ברוקלין ברבע השעה הראשונה של המשחק (23 במספר) והוא המשיך ללהוט עד הדקות האחרונות.

גרין הוא שחקן מנוסה שהיה בהרבה קבוצות, 10 ליתר דיוק כולל ברוקלין, ובלא מעט פלייאופים קודמים – זה הפלייאוף השמיני שלו. היו לו בעבר כמה התעלויות במשחקים קריטיים, כמו למשל 19 נקודות ו-8 ריבאונדים במשחק 7 של גמר המזרח במדי קליבלנד נגד בוסטון ו-26 נקודות במשחק שמנע הפסד בסוויפ לניקס, אז במדי בוסטון, אבל המשחק הזה היה הטוב ביותר. השילוב של שיא הקריירה בפלייאוף עם הצורך לחלוק עם בלייק גריפין את השמירה על יאניס, ובעיקר היעילות שהעמידה אותו על 104.5% אפקטיבי במשחק הזה, הופכת אותו ככל הנראה למשחק הפלייאוף הטוב בקריירה של האיש הנודד הזה.

3. כוכבי מילווקי מול היתר.

בסופו של דבר, הספסל של מילווקי לא נותן מספיק תפוקה בתחום שאמור להיות לו יתרון משמעותי מול ברוקלין הקצרה, והבאקס הופכים להיות תלויים ביכולת של 4 השחקנים המרכזיים שלהם – יאניס, מידלטון, הולידיי ולופז.

במחצית הראשונה קונאטון ופורבס הוסיפו 13 נקודות מהספסל וחיפו על טאקר שכבר עבר את המשחק ההוא שהוא קולע יותר מנקודה אחת בפלייאוף, וזה גם גרם לכך שהכוכבים של מילווקי קיבלו קצת יותר חופש פעולה. במחצית השנייה שוב ראינו את התלות של הבאקס בכוכבים, כאשר יאניס והולידיי לקחו 11 זריקות כל אחד, מידלטון לקח 10, לופז 7 והשאר עוד 3, וברבע האחרון גם לופז נדחק החוצה כשכל אחד מהביג 3 לקח 6 זריקות, לופז לקח 2 וקונאטון הוסיף עוד זריקה אחת.

מביניהם יאניס היחיד שנתן תרומה יעילה ברבע האחרון, אבל בכל מקרה הם צריכים להכניס את הספסל קצת יותר לעניינים. אלייז'ה ברייאנט נכנס ברבע השני, חטף 2 שלשות על הפנים וחזר למושב הקבע בספסל, פורבס הסתפק ב-3 זריקות לסל וקונאטון זה לא מספיק ספסל כשיש לך גם בחמישייה שחקן ששלשה אחת היא כנראה מעבר לממוצע הנקודות שלו.

4. KD.

כולם מדברים עליו, אבל גם המסקנות שלי לא יהיו שלמות בלי עיסוק בהופעת היחיד הטובה בפלייאוף הזה (וד"ש ללוקה דונצ'יץ' שאיבד את הבכורה). קודם כל, מדובר במקרה הראשון בתולדות הפלייאוף בו שחקן קולע 45 עם 15 ריבאונדים ו-10 אסיסטים לפחות וגם האחוזים של דוראנט היו מצוינים עם 16/23 מהשדה.

עם זאת, שני הדברים המרכזיים מבחינתי הם ההגנה הטובה של דוראנט, שלא ויתר בצד הזה של המגרש על אף שלא קיבל מנוחה, והיכולת שלו לשתף את האחרים לאורך כל המשחק ולקחת על עצמו ברבע האחרון, בו הוא קלע 20 נקודות (לעומת 21 של מילווקי כולה). דוראנט לקח 9 מתוך 16 הזריקות מהשדה של ברוקלין ברבע האחרון, אבל רק 23 מתוך 77 הזריקות לאורך המשחק, מה שאפשר גם לג'ף גרין להצטיין ולגריפין ושאמט לתת את התרומה שלהם.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. משחק הכסאות בין ארדן לארווינג הוא מצחיק.
    אף אחד מבינהם לא פצוע בצורה רצינית ולקבל את הזקן בכל כושר זה שדרוג רציני.

    זה לא שאלה בכלל שמבחינת כשרון כדורסל קווין הוא הדבר הכי קרוב ללברון ג'יימס.
    אבל הוא לא הראה את זה מספיק אפילו לעומת אחד כמו קוואי.
    וגם אליפות עם סופרטים בסדר הגודל של הנטס לא תשנה את זה.

  2. איבוד כדור של יאניס אחרי המסירה המדהימה של מידלטון אליו דיי סגרה את הסיפור. כמה כדורים דוראנט איבד ?

  3. תודה רבה עמיחיים..
    תתקן את הפסקה הזאת:
    "והבאקס הופכים להיות תלויים ביכולת של 4 השחקנים המרכזיים שלהם – יאניס, מידלטון, הולידיי ויאניס"..

  4. שמע אם בלחץ אתה מתכוון לזה שג'רו הולידיי נצמד להארדן מוקדם אז בסדר. אבל איך זה השפיע על מצבים ששחקנים אחרים קיבלו?
    ההגנה של הבאקס ממש לא התמקדה בהארדן אלא השאירה עליו את השומר שלו ולפעמים עם סוויצ'ים בפיק אנד רול ב (בעיקר כשמידלטון היה עליו). להיפך בחלקים נרחבים של המחצית השנייה יכולת לעצור אותו בעוון שוטטות על המגרש כי הוא בפירוש נראה מוגבל מאד בתנועה. היתרון שהוא עדיין מסוגל לנהל את המשחק כי אין להם באמת פויינט גארד אחר בהיעדרו של קיירי בנוסף.
    המצבים הנוחים שאחרים קיבלו היו רובם ככולם בזכות דוראנט.

    1. הולידיי נצמד להארדן זה משמעותי. חוץ מזה, לקח להם זמן להבין שהוא לא מספיק כשיר, והיו שלבים שראיתי קצת יציאות גבוהות לחסימות וכל מיני דברים שנתנו מבטים פנויים. גם ניהול המשחק היה משמעותי. במקרה של דוראנט, הייתה שמירה אישית טובה של טאקר ומידלטון שלא תמיד עזרה, אבל אחרי חסימות התגובה הייתה רכה, בעיקר כשמדובר בשחקן של לופז

      1. ניהול המשחק בהחלט משמעותי – ולכן לדעתי הוא גם שיחק כל כך הרבה. אבל בחייאת הם ממש לא המתקדו בו. אני זוכר אולי מקרה אחד שקונטון שכח ועזב את גרין אבל מעבר לזה זה רחוק היה מלהיות פקטור במשחק.

  5. תודה עמיחי
    הארדן נראה ממש מוגבל, הנטס הם פרויקט ממש חריג. דוראנט אחרי אכילס נקרא להציל את המולדת עם 48 דקות כבר בסיבוב השני משחק 5.
    נראה אם יאניס והבאקס יתפקסו סופית בהמשך. בינתיים יאניס נראה סבער ביחס לפיק ברכיים שהיה לו, מלבד בדקות ההכרעה ששם עדיין יש טעויות מנטאליות.

  6. בס"ד
    תודה.

    ה vip של המשחק, היא המחלקה הרפואית של הנטס,
    דבר דואר שהביאה את דוראנט חזרה ליכולת כזאת.

  7. עמיחי, ללא הארדן לא היה נצחון. זה היה משחק חימום עבורו, אבל לדעת לרכז ולשמור על הכדור לא צריך חימום. הארדן היה האדם שאליו הלכו הכדורים בעת צרה. הוא לא קלע כמובן, אבל ריכז מצויין והיה ה-"SAFE" בכספת של הנטס.

  8. עמיחי מאוד אהבתי את הכתיבה שלך. שקולה ומקצועית וגם קלילה. תמשיך לכתוב לנו עוד הרבה 🙂 .
    לגהי דוראנט, הרגשתי שהייתי עד למשחק היסטורי . ואני פשוט מאושר מזה. גם רק ראיתי את התקציר חחח
    נעשה השלמות אחכ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט