יומן הלייקרס 6 – התעלות או הדחה בסיבוב הראשון, ופרידה ממיאמי (ו-וושינגטון?)/שחר אלוני

רכבת ההרים של הלייקרס נמשכת, וכרגע הם בפיגור 3-2 בסדרה מול פניקס האיכותית שמשתדרגת ממשחק למשחק.
בפוסט הקודם, המצב היה 1-1 ונראה אופטימי למדי ללייקרס שעמדו לחזור לצמד משחקי בית. הם אכן ניצחו במשחק 3 ועלו ליתרון מבטיח של 1-2, אולם אז נפצע דייויס במשחק הרביעי והחסיר את החמישי, שניהם נגמרו בהפסד, ופניקס עלתה ליתרון 3-2, עם שתי הזדמנויות להדיח את האלופה המכהנת בימים הקרובים.


הסיפור בסדרה הוא ההסתגלות של הלייקרס לחזרת הכוכבים – לברון ודייויס שחזרו מפציעות.
הסגל המסייע התרגל במשך חודשיים לשחק בלי שניהם, ובנוסף היתה גם הצטרפות של דראמונד ומקלמור לקבוצה.
עם חזרת הכוכבים, נראה שלוקח זמן לשאר השחקנים למצוא מחדש את מקומם ותפקידיהם במגרש, ורובם נראים בסדרה לא ממש סגורים על עצמם וללא ביטחון, וזה למרות שנראו טוב רק לפני כמה שבועות לקראת סוף העונה.

ללייקרס היו 3 משחקים חלשים במיוחד בסדרה, מה שלא קרה בשנה שעברה, שם נתנו משחק חלש אולי פעם אחת בכל סדרה. 2 מהמשחקים האלה הסתיימו בהפסד בהפרש סביר, והשלישי מאתמול, הסתיים בתבוסה, לאחר שפניקס שדרגה את רמתה מבינונית לאורך הסדרה, לטובה מאד במשחק הזה.

הסטטיסטיקות בלייקרס בשלושת המשחקים הללו לא טובות, כאשר לברון שחוזר מפציעה ארוכה, נותן משחקים סה"כ טובים, והשאר בין בינוני לחלש.
האחוזים נפגעים מאד (בעיקר ל-2, אבל גם ל-3), והקבוצה באופן כללי נראית כמתקשה לעשות סל, למרות שיש לה על המגרש שחקנים יוצרים כמו שרודר וקוזמה (וכמובן לברון עצמו).

אז לאן הולכים מפה?
משחק 6 שיערך כבר הלילה הוא כמובן קריטי, ואחריו נראה האם לברון יודח לראשונה בקריירה בסיבוב הראשון (עד היום יש לו 14 מתוך 14 בסדרות סיבוב 1). אם הלייקרס ישרדו את משחק הבית הקרוב, מצפה להם משחק 7 בחוץ, בדומה אולי לסדרה של לברון מול אנדיאנה של אולדיפו לפני מספר שנים.
הרבה תלוי בחזרה של דייויס, ואם יחזור, באיזה כושר יהיה. המשחקים עכשיו מאד צפופים, והלייקרס יצטרכו להתעלות גם אם דייויס לא יחזור בהמשך הסדרה או יחזור בכושר חלקי.

נפרדים ממיאמי

לפני מספר ימים הסתיימה הסדרה בין הפינאליסטית מיאמי לבין מילווקי באקס, בתוצאה 4-0 לבאקס.
בשנה שעברה, השתיים נפגשו בהרכבים די דומים ומיאמי ניצחה 4-1. כלומר הבאקס עברו ממינוס שלוש לפלוס ארבע. מה גרם לשינוי הדרסטי?

מבחינת ההרכבים עצמם אפשר אולי להצביע על שינוי מסוים כאשר בבאקס הולידיי האיכותי החליף את בלדסו וכן נוספו ברין פורבס ופורטיס היעילים. במיאמי הסגל אולי נחלש מעט בשל עזיבת קראודר. עם זאת, קשה להסביר את השינוי הגדול רק בשינויים האלה בסגלים.

הסיפור נראה מנטאלי לא פחות מאשר מקצועי:
בשנה שעברה הבאקס הגיעו לבועה במצב לא טוב במיוחד, נראו פחות טוב מבעונה הרגילה והיו עסוקים בשביתה זמן קצר לפני הפלייאוף. המשחקים עצמם אשתקד היו צמודים, אך בכל פעם ברבע הרביעי נראה היה שהבאקס ניצבים מול מחסום שהציבה להם הנחישות של מיאמי, והם נטו לקפוא ולשחק ברמה הרבה פחות טובה כמעט כל פעם לקראת סיום המשחק. גם יאניס בשנה שעברה חווה שנמוך ביכולותיו בפלייאוף יחסית לעונה הרגילה, בה הוא נבחר ל-MVP.

מיאמי, לעומת זאת, הגיעו בשנה שעברה מפוקסים, ונראו טוב מאד. התחושה לאורך הפלייאוף היתה שהם מוציאים מעצמם שלם הגדול מסכום חלקיו, וכל שחקן שם נותן יותר ממה שציפו ממנו. הם הגיעו עד הגמר הכללי, כאשר מובילים אותם באטלר (שנחשב עד אז לכוכב מדרג שני), דראגיץ' הותיק מהספסל, באם אדבאיו הצעיר ועוד כמה שחקני שנה ראשונה שהצטיינו בעיקר בשלשות.

השנה הדברים התחילו כאילו דומה, המשחק הראשון היה צמוד, ויאניס שוב נראה משונמך. ברבע הרביעי זה היה בולט במיוחד, שכן יאניס החל ללקות בקבלת ההחלטות שלו וגם להחטיא הרבה, בעיקר מהעונשין. עם זאת, שאר שחקני הבאקס התעשתו ודאגו להשאיר את הניצחון אצלם במשחק צמוד ומותח עם סל ניצחון של מידלטון ומשחק טוב של הולידיי.

לאחר שעברו את המחסום המנטאלי במשחק הראשון השנה, שיחקו הבאקס באופן משוחרר במשחקים הבאים והביסו שלוש פעמים את מיאמי, בזכות פערי הכישרון בין שתי הקבוצות.

מיאמי יכולה עם זאת להסתכל באופטימיות על העתיד, יש להם סגל אימון טוב, יש את באטלר שהוכיח את עצמו בפלייאוף אשתקד, ואפשר להמשיך לבנות סביבו, או לקבל עליו הרבה בטרייד. יש את באם ושאר הצעירים המבטיחים, כך שהשלד לשנים הקרובות קיים, ועכשיו נשאר רק להחליט אם הולכים על טרייד גדול על כוכב (או לחילופין מנסים להביא את קוואי), או שבונים לאורך שנים קדימה על הצעירים, בסגנון של הבניה בבוסטון.


נפרדים מוושינגטון?

הוויזארדס נמצאים כרגע בפיגור 3-1 מול פילדלפיה ונראה שהם בדרך להדחה מול המדורגת ראשונה במזרח. את העונה שלהם קשה לנתח, היא מאד לא סטנדרטית. הם התחילו חלש מאד, ובשליש האחרון של העונה הפכו פתאום לקבוצה שבונה רצפי נצחונות, הצליחו להתברג לפלייאין, ואף להשתחל בסוף לפלייאוף. ווסטברוק שבר את שיא הטריפלים של אוסקר רוברטסון, וביל כמעט היה מלך הסלים של הליגה (סיים שני אחרי קרי, אולי בשל הפציעה שעבר).

העונה של וושינגטון לא היתה כישלון מספיק גדול כדי לעשות מהפכות בסגל, אבל סביר שבשנה הקרובה (או מקסימום בקיץ) תהיה החלפת מאמן או טרייד על אחד משני הכוכבים, שכן לא ברור אם הקבוצה יכולה לעשות הרבה יותר בסגל הקיים, וזאת גם מתוך הנחה שאת ראסל עדיף להטריד מוקדם, שכן לא בטוח שערכו יישמר לעוד שנה או שנתיים.

דני אבדיה פתח את העונה קצת מהוסס אבל היה מצוין בהגנה וקצר תשבוחות ממומחים שונים לגבי הפוטנציאל שלו, שלא מנוצל מספיק בוושינגטון. לאחר מכן נפצע והחמיץ את הפלייאוף, אך נראה שהפוטנציאל אכן קיים ויהיה מעניין לראות אם הקבוצה תדע לבנות אותו טוב יותר בעונה הקרובה.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  2. עמיחי קטן

    3 יונ 2021 21:08:27

    תודה שחר. אני בכלל לא בטוח שהלייקרס הם הקבוצה הטובה יותר בסדרה, גם בהנחה שכולם בריאים וכשירים. אני חושב שהקבוצה מסביב ללברון ודיוויס לא כל כך מאוזנת, ובעונה שעברה זה הועלם על ידי כמה משחקני המשנה שהתעלו, מה שלא קרה בינתיים.

      1. עמיחי קטן

        3 יונ 2021 23:09:05

        אם אתה מודד בשמות של שחקנים אני אסכים איתך, אבל בעונה שעברה היו גורמים מאזנים שלא קיימים השנה – איום הקליעה של דני גרין, הגנת הצבע של הווארד וניהול המשחק של רונדו למשל.
        העונה אין ללייקרס אף גארד עם מניות של קלעי אמין בפלייאוף, מארק גאסול הוא הסנטר היחיד שיכול לתת הגנה וגם הוא אחרי שיאו ואין רכז חוץ מלברון.

        1. שחר אלוני

          3 יונ 2021 23:27:31

          יש בזה משהו, אם כי גרין היה די בינוני ויש כמה קלעים של 40 אחוז בעונה הרגילה עכשיו. שרודר התווסף כמוביל כדור, ובצבע גאסול ודייויס מגינים טוב, אבל בוא נראה אם דייויס בכלל ישחק עוד בפלייאוף

          1. עמיחי קטן

            3 יונ 2021 23:48:27

            גרין קלע כמעט 2 שלשות למשחק באחוזים לא רעים בפלייאוף שעבר, כאשר רק לברון ומארק גאסול נותנים משהו כזה ללייקרס העונה, גם בכמות וגם באחוזים, ואילו שרודר נותן 2.8 אסיסטים למשחק והוא יותר סקורר ממוביל כדור.

  3. ירון, החלום

    3 יונ 2021 23:46:50

    בס"ד
    תודה רבה שחר. לגבי מיאמי ההבדל הוא קטן גדול.
    בשנה שעברה הם ניצחו כמעט את כל המשחקים הצמודים.
    אם אני לא טועה הפסידו פעם אחת בהארכות, מתוך הרבה משחקים כאלו.
    השנה, כבר בעונה הרגילה הם הפסידו הרבה מהמשחקים הצמודים.
    יש להם בהחלט עתיד יפה אבל הם צריכים קפיצה של הצעירים.
    ציפו להתקדמות 'ל הירו, נאן ורובינסון וזה לא ממש קרה.
    מעבר לכמות פציעות רבה מאד.

    לגבי הלייקרס, הסגל המשלים בכללותו מאכזב מאד.
    Kcp, קוזמה, מתיוס חלשים מאד.
    שרודר לא יציב.
    הראל ומוריס לא קיבלו הרבה הזדמנויות.
    גאסול כבר לא ילד.
    רק דראמונד וקארוסו פחות או יותר בסדר, וגם לא מבריקים בהגנה.
    ובלי שהצוות המסייע יקלע שלשות, יהיה ללייקרס קשה מאד.
    פיניקס מצופפים את הצבע בצורה חכמה.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט