סיכום השבוע בבייסבול: המזרח הפרוע / יוני לב ארי

נתחיל בתלונה אישית. אני מנוי ב-MLB TV מזה שנים רבות. לפחות עשר. תכפילו בערך ב-150 משחקים שאני רואה בעונה, ותקבלו מספר די מפחיד של משחקים שראיתי. No Hitter של היאנקיז, קבוצתי האהודה, עדיין לא ראיתי בעיניים שלי. את האינינג האחרון של המשחק המושלם של דייויד קון ב-1999 שידר לי אחי בטלפון, אבל עוד הייתי אוהד בחיתולים, והטכנולוגיה, או שידורים בטלויזיה, בטח שלא היו קיימים בישראל.

קלובר חוגג נו היטר (צילום: elitesportsny.com)

בלילה שבין רביעי לחמישי היתה לי ההזדמנות הראשונה לראות No Hitter, כמו שצריך, עם כל הדרמה והמתח, כשקורי קלובר זרק אחד כזה במדי היאנקיז מול טקסס. א-מ-מה, ב-MLB TV החליטו לפנק את צופי ה-Apple TV בעדכון באפליקציה: לפני שפותחים את המשחק, התוצאה אמנם מוסתרת, אבל רשום בצד בקטן – No Hitter. מייד כשנכנסתי ראיתי – והמשחק נהרס. מיותר לציין שלא צפיתי ביותר מתקציר. 20 שנה אני מחכה, באה הזדמנות – ונהרסה.

הרסתם לבד?

תהיו חיוביים

ולעניינינו. אז היאנקיז רשמו No Hitter ראשון מאז 1999, ולא סתם, אלא מאוד איכותי, כשקלובר הסתפק בהולכה אחת בדרך ל-0:2 על טקסס. הניצחון הזה היה השני ברצף של שישה ניצחונות, שעדיין רץ, כשבארבעה מהם, רצופים, הסטארטרים של ניו יורק זרקו כל אחד שבעה אינינגים מבלי לחטוף ריצות! החלק היותר מרשים הוא העובדה ששלושת הניצחונות האחרונים הושגו מול הווייט סוקס, אולי הקבוצה הטובה בליגה. בין לבין ההגנה של היאנקיז פינקה גם בטריפל פליי.

ועם כל הרצף המדהים הזה, היאנקיז עדיין במקום השלישי בבית. כל זה כי גם טמפה ביי (עשרה ניצחונות רצופים) וגם בוסטון (3:7) ממשיכות בדהרה שלהן, וכך נוצר בראש הבית המזרחי של האמריקן ליג משלוש חזק במיוחד. אפילו טורונטו, שבמקום הרביעי ורחוקה 4.5 משחקים מבוסטון, מחזיקה במאזן חיובי של 22:23.

כיף להיות שחקן של הרייז בימים אלה (צילום: blackchristiannews.com)

נותנים לך, תיקח

את הלו"ז הקשה של שיקגו לא ממש ניצלו באמריקן ליג מרכז. גם אחרי סוויפ בניו יורק, והפסדים בארבעה מחמשת המשחקים האחרונים, הווייט סוקס עדיין מוליכים את הבית. האינדיאנס, שדולקים מאחורי שיקגו, הפסידו סדרה למינסוטה, ורחוקים משחק וחצי מהפסגה. אותם טווינס, ללא ספק מאכזבי העונה, נועלים את הבית עם מאזן מחפיר של 29:17, כשכרגע שלושה נצחנות בארבעה משחקים הם כמו כוסות רוח למת, יהיה צורך ברצף מרשים בהרבה כדי לסגור את פער ה-9.5 משחים משיקגו.

המתמודדת על מאכזבת העונה עם מינסוטה היא הקבוצה האדומה מלוס אנג'לס. האיינג'לס, שקיבלו בחזרה את אנתוני רנדון מפציעה, איבדו במקביל את מייק טראוט, ומתקשים לטפס במעלה הבית. LA אמנם ניצחה בשלושה מארבעת המשחקים האחרונים, אך 7.5 משחקים מאוקלנד הם כבר די הרבה. האייז, מצידם, בתקופה די פושרת, אך הם מנצחים סדרות וזה מה שחשוב. אוקלנד ניצחה בארבע מחמש הסדרות האחרונות שלהם, אך ההפסד היחיד הגיע דווקא ליוסטון, הדולקת אחריה, שרחוקה משחק וחצי מהירוקים.

נשאר לבד. אוטאני (צילום: fanduel.com)

מרביצים לך, תברח

ואם כבר ביוסטון עסקינן, דווקא אחרי ריצה של 1:8, הגיעו האסטרוז לטקסס וחטפו סוויפ מאחת הקבוצות הפחות מרשימות באמריקן ליג. מי שמאבדת גובה לאחרונה היא המרעננת הרשמית, סיאטל, שהפסידה שישה משחקים ברציפות (כולל סדרה ביתית לטייגרס), וב-11 מה-14 האחרונים.

קרובים קרובים

נעבור לבית הצמוד ביותר בליגה. בכל שבוע אנחנו מדברים על זה, ותמיד מחכים שלפחות קבוצה אחת תברח, או למעלה או למטה, וזה פשוט לא קורה. בראש הנשיונל ליג איסט עומדים המטס, עם מאזן של 19:21, די בינוני. בתחתית נמצאים הנשיונלס, עם 23:20, רחוקים 2.5 משחקים בלבד, כשכבר עברנו יותר מרבע עונה. זה די מרשים.

משני קצוות הבית. המטס והנשיולנס (צילום: Amazin' Avenue)

המטס, שמקבלים בקרוב בחזרה את ג'ייקוב דגראם, עמוסים בפציעות מכל כיוון, מה שעלה להם בהפסדים לשתי הקבוצות מפלורידה: סוויפ מהרייז בטמפה ביי, והפסד 2:1 במיאמי למארלינס. ועדיין, הם בראש הבית. מי שעושים קולות של התעוררות הם הברייבס, שניצחו שלושה משחקים ברציפות, וארבעה מהחמישה האחרונים, כשדווקא אוסטין ריילי הוא זה שסוחב את אטלנטה על גבו.

בבית המרכזי, שיקגו היא הקבוצה החמה של השבוע. הקאבס ניצחו סדרה שלישית ברציפות, 1:2 על מוליכת הבית מסיינט לואיס, במיזורי, כולל 3:12 ענק, כשקריס בראיינטס וחאבייר באייז מובילים את הקאביס עד למרחק שני משחקים מהקארדינלס. גם מילווקי לא מוותרת, ולאחר שישה הפסדים בשבע משחקים הגיעו שני ניצחונות על סינסינטי, וגם הברוורס עדיין בתמונה.

מי יכול עליו. טטיס (צילום: New York Post)

מישהו לרוץ איתו

הבית המערבי מתחיל להיראות כמו שכולם חשבו שייראה. בפסגה – שתי הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר במייג'ורס. הפאדרס מוליכים עם 17:30, בזכות תשעה ניצחונות ברציפות, ו-12 מ-13 האחרונים, כשפרננדו טטיס מתחמם (13 הום ראנס).

דולקת מאחורי סאן דייגו, החבורה מלוס אנג'לס, עם 18:29, מרחק משחק אחד בלבד, כולל רצף של שבעה ניצחונות ו-11 מ-12, כל זה למרות ערימה מכובדת של פציעות. הג'איינטס עדיין קרובים, מרחק שני משחקים מהפסגה, אך איבדו הרבה גובה לאחר הסוויפ שחטפו מהדודג'רס בבית. מה שכן, הענקים החזירו לחיים את סקוט קאזמיר קשישה (37), שזרק לראשונה מאז 2016. הוא אמנם הפסיד, אבל היה בסדר גמור לגילו (:

מי שרואה את המייג'ור ליג בורחת לה היא אריזונה, שחטפה פעמיים סוויפ, מקולורדו ומהדודג'רס, ובסך הכל הפסידה שמונה רצוף, וב-11 מ-12 המשחקים האחרונים. ועם הרצף מהצד השני של הבית, המרחק של הדי-באקס מהפסגה עומד על 12.5 משחקים, הכי הרבה במייג'ורס.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה רבה יוני
    .
    כאמור גם בפודקאסט שלא יצא לי להגיב, היה שבוע+ מטורפים של בייסבול, אנסה קצת להגיב גם על מה שדיברת עם ארז
    .
    הדודג'רס פתחו מבערים עם פיצ'ינג ללקק את האצבעות, גם הפותחים שמתעללים בכל קבוצה שמולם בהובלת באוור האדיר וגם הרליברים בהובלת קנלי ג'נסן שאמנם ירדתי עליו בכל הזדמנות אבל נותן עונת רנסנס. ואגב פוהולס נותן עבודה במדים החדשים עד עכשיו, יפה לראות.
    .
    בהמשך לנקודה הנ"ל ולכל הנו-היטרס, שמעתי כל מיני תיאוריות אבל לדעתי ההסבר הכי טוב ממה שפורסם השבוע, חוץ מהנטייה של חובטים להעיף את הכדור – הפיצ'רים פשוט מרמים (בלי שזה מפריע למישהו כמובן) מה שגורם לספין על הכדור שכמעט בלתי אפשרי לחבוט אותו. אני בטוח לגמרי שיהיו שינויי חוקים שכבר מנסים בליגות הנמוכות, בעיקר שהמאונד יורחק באינץ'.
    .
    תקרת מס על שכר – יפה אמרתם, זו גם הסיבה שבגינה הרד סוקס עשו את טעות חייהם ושלחו את מוקי בטס לדודג'רס בניסיון לרדת מתחת לסף אחרי החוזה המוגזם שנתנו לג'יי די מרטינז שכמובן לא ויתר על האופציה שלו באותו קיץ.
    .
    חבל על טראוט אבל מה זה משנה..
    .
    אני לא מהטיפוס המהמר אבל תחילת העונה חשבתי לשים כסף על אוטאני המלך ל-MVP, הייתי צריך ללכת עם התחושה שלי 🙂
    הנה מקבץ הדברים המדהימים שהוא עשה השבוע
    https://sports.yahoo.com/what-did-shohei-ohtani-do-this-time-throw-his-hat-into-the-home-run-race-182857015.html
    .
    טוני לה-רוסה.. וואו איזה אידיוט, בחיי.
    .
    יוני, אחרי שקלובר אהובך נתן נו-היטר איך הרגשת לגביו? 🙂

    1. טוב, מכל הסיבות לירידה בהיטינג זה שהפיצ׳רים מרמים זה באמת ברמה של הרצפה עקומה. פיצ׳רים מרמים מאז שקיים המשחק. אם זה שפשוף הכדור, מריחת שלל דברים עליו, בתנועה, הכל. והם עשו את זה גם שנה שעברה וגם שנה לפניה וגם ב2018. מה שקורה העונה לדעתי בעיקר נובע ממה שקרה בעונה הקודמת, ומהנסיון לחזור לשפיות אחרי שבעונה שעברה שיחקו רק 60 משחקים עם כל ההפסקות, פלוס השינוי בכדור שפוגע באלמנט האחד שהוא חזות הכל בבייסבול, ההומראן. כל השינויים לא יעזרו. שיזיזו את המאונד אחורה וישימו שעון זריקות. אגב, מי שראה את הנו היטר של מיילי מהסינסינטי רדס יכל לשים לב שמי שבעיקר סובלים מפיצ׳ר שזורק בלי לעצור בין זריקות הם החובטים, שהלכו לאיבוד ברגע שהפיצ׳ר מולם יורה שלושה כדורים בשניה ולא שני כדורים בדקה כמו שהם רגילים. בסופו של דבר כולם אומרים את זה, החובט מגיב, הזורק יוזם. כל ההשתעבדות לזוויות שילוח, מהירות יציאה וכיוב עיקרה את החובט הממוצע מהיכולת שלו לחבוט. אם אתה טאטיס או אקוניה, חייך דבש, והקריירה שלך תמשיך להתקדם בצעדי ענק. אם אתה טראוט, אתה חובט מספיק מדהים להתמודד עם זה. אם אתה כל השאר, יש לך בעיה.

      1. לדעתי מה שעשו פעם היה יותר ספוראדי ולא אותו דבר כי לא ידעו למדוד ולהתמקד ב-spin rate. תראה היום איך מגישים מתחתית הליגה הגדילו אותו ב-10-20% תוך שנתיים-שלוש ומנגבים את הכדור לעיני כל בלי בושה (בניגוד לעבר)

        1. מנגבים את הכדור כי זה מראה שאין עליו שום רוק או זיעה או שאר חומרים. זורקים מרמים כבר עשרות שנים, אז מה פתאום עכשיו היתה להם קפיצה בספין רייט? כי בזמן האחרון התחילו לשים על זה דגש, אז כל המאמני פיצ׳ינג מתמקדים בזה, והתוצאות בהתאם. כמו שפתאום התחילו כולם לזרוק 95-100, כמו שפתאום כולם פוסלים או חובטים הומראן. ברגע שאתה נמדד על יכולת למצוא את הסטרייק זון, או לפסול, או לזרוק משחקים שלמים, או על מהירות הזריקה, או על הספין רייט שלה, זה מה שאתה עובד עליו, וכנל בילדים, וכנל בתיכון ובמיינורס. במיינורס מרמים הרבה יותר מבמייג׳ורס, אז שם הספין רייט צריך להיות בהתאמה, ולא כך הוא, כי עדיין צריך יכולת. אתה יכול להגביר את המהירות עם תמרח שרף על האצבעות, אבל אני יכול לטפטף שרף בכל הבית לא יצא לי כדור של 100 מייל. הדור שמשחק היום בליגה גדל בעשור האחרון על launch angles ועל spin rates. אז כל הכדורים מסתובבים המון וכל החובטים פוסלים. לרמות רימו גם לפני 20 שנה ו40 שנה.

          1. בסדר אבל אתה לא יורד לסוף דעתי. כל קודם מנגבים הכוונה למורחים משהו או איך שלא תקרא לזה. אני טוען שמרמים יותר מאז שמודדים והתגלתה ההשפעה של הספין רייט ויודעים בדיוק איך להעלות אותו בצורה ממוקדת ואפקטיבית

          2. מן הסתם זה בשילוב עם העלייה החדשה בכמות הזורקים לשלוש ספרות, למרות שמכל אלה שזרקו לנו-היטר לא זכור לי שיש מישהו בקבוצה הזו

  2. תענוג יוני. המצב במטס ממש בקאנטים. אפילו זקני קווינס לא זוכרים כזו מכת פציעות, ולא שהיה חסר. בכלל אחרי פתיחה קצת מבולגנת, נראה שהמצב התיישר ואפשר להצביע על הקרבות שיובילו את הליגה בחודשים הקרובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט