שבת בבסיס – הפסקת אש / יוני לב ארי

אני מודה, אני חובב הגנות בבייסבול. אני תמיד אעדיף משחק של 0:1 על 8:9, ובעיני אין ענף בו משחק ההגנה מהנה יותר לצפייה מאשר בייסבול. בשבוע האחרון היו ליאנקיז שלי רצף של ניצחונות על ה-0, ואין ספק, זה כיף. Having Said That, אפילו לי יש גבולות.

אוטוטו נחצה את קו שליש העונה, נקודה בה ברור שכבר אפשר להתחיל להסתכל על סטטיסטיקות בצורה רצינית. המגמה במייג'ור ליג בייסבול בעונת 2021 מאוד ברורה – ירידה דראסטית בהתקפות, עליה משמעותית בסטרייק אאוטס, עליה באורך המשחק, ובעיקר, יותר מדי זמן מת במהלך המשחק.

סטייייירייק אאוט! (צילום: umpirebible.com)

"The K is a handsome and sturdy letter. More than 12,000 words start with K, but it's not our most popular or coolest letter. It's just a hard consonant in the middle of the alphabet. And yet, in this 2021 baseball season, the K is the most important letter, even when written backward, because K is the symbol for the strikeout, and strikeouts are almost all that we talk about these days". Tim Kurkjian, ESPN  

K-300

היסוד של הבעיה מתחיל בניסיון המוגזם של פיצ'רים, לא רק לפסול חובטים, אלא לפסול אותם בסטרייק אאוט. קדושת ה-K, שהגיעה הרבה בזכות שיפור משמעותי בסקאוטינג על החובטים, ו-Shift בלתי נגמר, הביאו את הפיצ'רים למצב שכל מה שחשוב זה שהמחבט לא יפגע בכדור. בעבר היו פיצ'רים שכל מה שהם רצו זה שהמחבט יפגע בכדור – וההגנה שלהם תטפל בזה.

שיפט כזה ראיתם? (צילום: Baseball America)

שימו לב לנתון הבא: בעונת 2021, ב-36.1 אחוזים מה-אט באטס, אנחנו לא רואים את ההגנה עובדת: סטרייק אאוט, הולכה, כדור שפוגע בחובט או הום ראן. זה המון. יותר משליש מהמשחק, למעשה, לא קורה כלום. אתה יכול לאהוב הגנות, לחבב הום ראנס, אבל אתה רוצה אקשן. וזה סופר חסר.

רוצים עוד? לפי ESPN, במהלך חודש אפריל, נראו במייג'ורס 1,092 סטרייקאאוטס יותר מהיטס, ההפרש הגבוה ביותר בין שתי הקטגוריות האלה בהיסטוריה של המשחק. שיא הסטרייקאאוטס לעונה יישבר בוודאות בתום 2021, בפעם ה-15 ברצף. במהלך 2016, ב-21.1 מהמקרים ראינו K. המספר הזה עלה בהדרגה כל עונה: 22.3, 23, 23.4, וכעת הוא ועמד על 24.3, חתיכת קפיצה.אפילו ב-"עונת הפיצ'רים", 1968, קיבלנו 15.8.

גם הוא היה בשנת הפיצ'רים. בוב גיבסון (צילום: mopupduty.com)

ולחובטים, בינתיים, לא כל כך מפריע להיפסל בסטרייק אאוט, כל עוד הם מעיפים הום ראנס, מה שהופך את ההתקפות למשעממות וחלשות. עד כמה ההתקפות חלשות? השיאים שעומדים להישבר העונה הולכים רחוק מאוד. עד כה היו חמש עונות בהן ממוצע החבטות למשחק עמד על שמונה היטס או פחות. שלוש מהן היו בתקופת ה-Dead-ball, 1907, 1908 ו-1909. הרביעית ב"עונת הפיצ'רים" – 1968. הפעם החמישית – העונה. 7.8.

במקום הכי נמוך בתל אביב

ממוצע החבטות בעונת 2021 עומד על 236. עלוב, שיא ששבר את ה-237. של 1968. נכון לעכשיו, מתוך 30 הקבוצות בליגה 12 חובטות לממוצע של 230. ומטה, כששיא השפל מגיע מכיוון סיאטל – כשהמארינרס נעצרים על 198. בלבד.

עוד מארינר מתוסכל (צילום: The Seattle Times)

במקביל כמות הסטרייק אאוטס עולה כל הזמן. זה יכול להיות בגלל הכדור החדש, שנכנס לעבודה לאחר עונת ההום ראנס המפלצתית של 2019, אבל היום אנחנו רואים סטרייק אאוט ב-36.5 אחוזים מהמקרים. לפני עשור זה עמד על 30%. חשוב לציין, אמנם עברנו שליש מהעונה, אבל זה השליש הקר של השנה, ומחודש יולי המספרים כן אמורים לקבל טוויסט חיובי.

ההתקפה הכי טובה היא הגנה?

רוצים עוד קצת מספרים? בבקשה. ב-1968, שנת הפיצ'ר כאמור, אליה נחזור בהמשך, שני פיצ'רים העמידו ממוצע של יותר מסטרייק אאוט אחד לאינינג. שניים. היום? 39 מתוך 69 סטארטרים הגיעו לזה, כולל שמות שאף אחד מכם לא מכיר. וזה לא נגמר בסטארטרים – מבין 143 רליברים שזרקו ב-15 משחקים או יותר, 94 מגיעים אף הם למספרים האלה.

גם הוא בחבורת ה-K. גאריט קול (צילום: dailyrecord.com)

תוסיפו לזה את העליה הקבועה במהירות של הפאסט בול, ותקבלו מתכון מושלם לאפס אקשן. מהירות הפאסט בול הממוצע ב-2002 עמדה על 89 מייל לשעה. היום? היא כבר עומדת על 93.4, וכנראה שרק תמשיך לעלות. עד לפני שבוע, נזרקו 405 פיצ'ים במהירות הגבוהה מ-100 מייל לשעה (160 קמ"ש). ב-2008, לצורך ההשוואה, נזרקו כל העונה 214 כאלה. העובדה שעד עכשיו ראינו העונה שישה נו היטרס היא לא מקרית… המחיר, אגב, הוא די ברור: לא מעט פציעות.

מקום ראשון. מהסוף

אני השוותי את הממוצעים אליהם אנחנו צפויים להגיע העונה, לאלה של כל עונה מאז 2000 (למעט עונת הקורונה כמובן). המייג'ור ליג בייסבול הולכת לשבור שיא שלילי בכל אחת מהקטגוריות הבאות: חבטות, ריצות, דאבלס, טריפלס ו-RBI. ואני עצרתי ב-2000, זה כנראה נמשך הרבה יותר, במיוחד בתקופת הסטרואידים של סוף המילניום הקודם.

מוביל את הליגה בסטרייק אאוטס. ג'ואי גאלו (צילום: Dallas Morning News)

הקטגוריה היחידה בה ההתקפות לא ישברו שיא שלילי – היא הום ראנס. וכאן חלקו של החובט נכנס לתמונה. עד עכשיו דיברנו על ההקלות שהפיצ'רים קבלו, והתשוקה שלהם לסטרייק אאוט. אבל מצד שני, חובטים כבר לא מסתפקים בסינגל, דאבל, או אפילו טריפל. או שתעוף החוצה – או כלום. הניסיון של חובטים רבים להעיף הום ראנס עולה להם כמובן בממוצע חבטות בירידה, ובהרבה פחות אקשן במשחקים.

העונה של הפיצ'רים

אז מה היא למעשה העונה של הפיצ'רים? הנה לכם קצת מורשת קרב. במהלך שנות ה-30 וה-40 היתה קפיצה משמעותית בהתקפות במייג'ורס, כשהליגה והבעלים של הקבוצות (כן, היו שנים שהם שלטו פה בעניינים ולא השחקנים) התאהבו בהתקפה, ראו את כמות הקהל עולה, ופעלו במספר דרכים כדי להקל על החובטים.

המהלך הזה הגיע בשלב מסוים לרמות מוגזמות, כשהיו עונות שממוצע החבטות עבר את ה-300., דבר בלתי נתפס. ואז הגיע הצד השני של המטבע, כשהוחלט להגדיל את הסטרייק זון ובכך להקל על הפיצ'רים. השיא הגיע בעונת 1968, כשלוחות התוצאות החלו להתמלא באפסים, והאוהדים התקשו עם השעמום הזה.

ממוצעי החבטות בליגה ירדו משמעותית, כשהממוצע של כל חובטי האמריקן ליג עמד על 230. בלבד. השיא הגיע מכיוון היאנקיז, שנעצרו על 214. מעליב. שחקן אחד בלבד עבר את ה-300. בכל האמריקן ליג – קארל יסטרזמסקי, שנזקק ליום גדול במשחק האחרון של העונה כדי לסיים עם 301..

בעקבות המספרים יוצאי הדופן של 1968, הוחלט להזיז לאחור את המאונד, ובמקביל גם להחזיר את הסטרייק זון המקורי, ובכך כבר ב-1969 מספרי ההתקפות חזרו לעצמם והחלט לעלות בחזרה.

ירחיקו את המאונד? (צילום: iStock)

אז מה הלאה?

על פי השקפתו של אחד הג'נרל מנג'רים בליגה, המגמה שאנחנו רואים תימשך בשנים הקרובות. "לדעתי אנחנו עדיין לא בתחתית", הוא אמר, בלי לתת לנו תקווה אמיתית. ולמרות זאת, ב-MLB שוקלים לעשות כמה שינויים בחוקים, בשלב זה במשחקי המיינורס, כמו הגבלת ה-שיפט, הגבלת כמות הפיק אוף, ואולי גם להזיז את המאונד לאחור.

ב-New York Post העלו כמה הצעות לשיפור ההתקפה. הדבר הראשון שהם היו עושים – להוריד את הסטרייק זון נמוך יותר. לטענתם, פיצ'רים אוהבים את הפינות הגבוהות של הסטרייק זון. אם הוא יירד למטה, יהיה להם יותר קשה לייצר K בקצב הנוכחי.

רעיון נוסף שעלה, הוא כמובן להגביל את ה-שיפט. ג'נרל מנג'ר אחד אמר: "אנחנו פשוט הרבה יותר טובים בלהעמיד הגנות". לדוגמה, ב-AA העונה, על כל האינפילדרים להיות עם שתי רגליים על החול ולא על הדשא, מה שמקשה על השיפט. כמו כן יש מחשבה להוסיף הגבלה לחצי השני של העונה – כל שני אינפילדרים נמצאים בצד אחד של הבסיס השני.

אין כמו דאבל או טריפל (צילום: upi.com)

שני הסנט שלי

בעיני, הוספת שעון זריקות, רעיון שכבר עלה ועשוי לקצר את הזמן המת במשחק בלי קשר, יגרום לפיצ'רים לפעול מהר יותר, וכנראה לבצע את הפיצ'ים בצורה פחות מושלמת. תחשבו על זה: לפיצ'ר יש כרגע את כל הזמן שבעולם להתכונן לפיץ' שהוא זורק. כמה זמן יש לחובט כדי להגיב? מעט מאוד… מהלך כזה כנראה יהפוך את הביצוע של הפיצ'רים לפחות טוב, וכך ייתן יותר הזדמנויות לחובטים.

אך מעבר לזה, בעיני אחת הבעיות המרכזיות היא בראש של ההתקפות. חובט שמעיף בעונה 25 הום ראנס בממוצע, ומקבל הגנה עם שיפט שמשאירה לו את כל צד שמאל פנוי, לא ינסה להפיל את הכדור באמצעות באנט לכיוון בו אין הגנה. כי הוא פה כדי להעיף הום ראנס. בעיני זה מגוחך. אחרי שתפעל ככה פעמיים – שלוש, ההגנות ייאלצו להתאים את עצמן, ויהיה לך קל יותר לחבוט לאן שאתה רוצה. לכן זה מתחיל באסטרטגיה של החובט.

בינתיים כל שנותר לנו זה ליהנות מפיצ'ינג נפלא, מהרבה הום ראנס, ולקוות שבקרוב גם הסינגלים, הדאבלים והטריפלים יגיעו למחוזותינו. איימן.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. תודה יוני, מוסיף גם את העלייה ב-spin rate שגורמת לחובטים לא לשים את המחבט על הכדור במיוחד כשהוא באופן תדיר סביב ה-100 מייל לשעה.
    .
    שעון זריקות זו גם תוספת חשובה שחייבת להיכנס כך או כך כדי לזרז את המשחק
    .
    אין לי דעה נחרצת, רק שומע מה אומרים ומחליט אם זה נשמע לי נכון או לא, אז אשתף סרטון שאהבתי בנושא ומערב את רוב הדברים שנגעת בהם
    https://youtu.be/hs4vckSivw0
    .
    בסיכום של מה שהם אומרים, כמעט בלתי אפשרי לפגוע בכדור במהירות ובספין שהוא נזרק כך שייפול בדיוק בתפר בין ה-shift לאאוטפילד העמוק אז כבר מנסים להעיף אותו החוצה וזהו.

  2. תודה יוני.
    אני בדרך כלל רק עוקב מהצד במהלך העונה הסדירה ומתעניין רק בפלייאוף והפוסטים הנהדרים שלך חוסכים לי את הצורך להתעדכן מדי פעם. ספציפית לגבי הנושא שהעלית, כאמור, אני לא מבין גדול בתחום, אבל נדמה לי שהחובטים יבינו בשלב מסוים שהם לוקחים יותר מדי סיכונים, בעיקר בשלבים מכריעים של העונה, וילכו יותר על סינגלים, דאבלים וטריפלים. לא יותר מהשערה…

  3. ההתנהלות של ראשי ה-MLB מזכירה לי את זאת של ראשי קבוצות ה-CFL (ליגת הפוטבול הקנדית) שמוכנים לטבוע עם הספינה כדי לא לשנות את החוקים שלהם ולהתאחד עם ה-XFL של דווין ג'ונסון ("דה רוק").
    לצופים הצעירים לא אכפת מההיסטוריה של המשחק, הם רוצים ליהנות מממנו, ואם לא יהיה מהנה ימצאו משהו אחר לעשות עם הזמן שלהם. ההנאה של רוב הצופים החדשים תלויה בעיקר בהתקפה ובאורך המשחק, והחוקים חייבים להתייחס לזה (ולא להיפך כמו שקורה עכשיו).
    (וכן, אני מבין שאנשים זקנים כמונו רוצים לשמור על "המסורת", אבל אם נרצה או לא נרצה היא תשנה בסוף, עדיך שנזרום עם הזרם ולא נגדו)

  4. אני בעד שעון זריקות, שום דבר לא יקרה לזורקים, להפך, במקום לחשוב שעה הם פשוט יזרקו, הmuscle memory ידפוק והם יתבחבשו פחות. מאה שנה זרקו at bat בדקה ולא קרה כלום לזורקים, כנ״ל ב1968. אגב, הזורק הכי מהיר שראיתי לאחרונה היה ג׳ון מינס מהאוריולס, והוא זרק נו-היטר בלי לנשום בין הזריקות. הדבר היחיד שאולי ייפגע זה היכולת של זורקים לייצר 100 מיל לשעה באופן רצוף, שזה לא דבר כל כך שלילי.
    לגבי כל השאר, אמרתי את זה בתגובה קודמת ובכלל, שיפסיקו עם התירוצים. הספין רייט זה תירוץ. המהירות זה תירוץ. חובטים היום לא מנסים לחבוט, נקודה. תעשו חיפוש על טקטיקות חבטה עם שני סטרייקס ומאמר אחרי מאמר יסבירו לכם למה להגן על הצלחת ולנסות ליצור מגע בכל מחיר זה פאסה, זה לא אפקטיבי, לא חובטים ככה היום ואין לזה סיבה ולא צריך לפחד מסטרייקאאוט ושאר דברים שהאנליטיקס לימד אותנו. ושורה תחתונה, זה הסיפור. כל התיאורים שעולים לך כל משחק גדודים של זורקים שמעיפים 100 מייל לשעה במשך אינינג ויורדים, זה תספר למישהו שלא רואה את המשחקים. נכון שתיאורטית זה שיש לרליבר רק אינינג אחד מאפשר לו לא לשמור כוחות, אז מה. דבר ראשון אם הוא מסתבך, אז מהר מאוד הוא קורס, כי הוא לא אמור לזרוק 20 זריקות לאינינג. הרליברס לא יודעים לנהל רצים, וכאמור, חוק ההסתברות, ככל שאתה שולח יותר זורקים הסיכוי שאחד מהם ביום פח גובר, וכל מה שצריך בבייסבול זה רליבר אחד ביום לא טוב והנה לנו 5 ריצות. אז זה לגבי המיתוס של גדודי הרליברס הבלתי ניתנים לעצירה. הלוואי וזה היה נכון.
    לגבי הזורקים בכלל, תקשיבו למה שאומרים הפרשנים, היום לא מתעסקים בpitching אלא בthrowing. הזורקים למדו להשען על הכדורים המהירים ולזרוק המון זריקות משניות, וזה בא על חשבון הדיוק, וזה בא על חשבון הטקטיקה. הזורקים היום כמעט ולא מסוגלים לחשוב על הרגליים. יש להם הוראות מהאנליטיקס, ויש להם סט של זריקות. היכולת של זורקים בעבר להתל בחובטים, למצוא את נקודת התורפה של חובט, ולזרוק לשם במדוייק היא נחלתם של מתי מעט. העובדה שהיום זורק יורד ב100 זריקות, או בסיבוב השלישי של החובטים גם גורמת לזה שהם זורקים פחות, והיכולת בהתאם. וכמובן פסיכולוגית ברגע שטוחנים לך שאם אתה רואה חובט שלוש פעמים הלך עליך, אתה עולה במחשבה שהלך עליך.
    לגבי הזריקות הבלתי ניתנות לחבטה, שני דברים, אחד, כשאתה מחכה לכדור ההוא שיתקע לך במידל ולמטה כדי להעיף אותו, זורקים לומדים את זה. הזורקים משתדלים יותר לזרוק פנימה ולמעלה. זה תהליך שתמיד קורה, יש התקדמות בצד אחד, הצד השני משתפר, וחוזר חלילה. הבעיה היא, וזה שניים, שכמו שהזורקים כבר לא צריכים לעבוד עם הראש, גם החובטים מאבדים כלים די מהותיים, אם כל מה שחובט מחפש זה את הכדור הטוב, הוא מאבד את היכולת להוציא מכדורים לא טובים משהו. אם אתה אקוניה, טראוט, סוטו, טאטיס, אלה יכולים להוציא הומראן מכל כדור, למעלה, למטה, ימינה שמאלה. רוב הליגה לא בספירה הזו. אבל שזה מה שאתה מנסה, ואתה מקבל כדור לא נוח, ופוסל כי מותר לך לא לנסות להלחם על האאוט, אז עוד פסילה ועוד פסילה ואופס, נו היטר. ואז באים בתירוצים. ב1968 המאונד היה גבוה ב5 אינץ׳ והסטרייקזון היה עד הכתפיים ועדיין הממוצעים השנה פחות מאז, זה לא בגלל הספין רייט ולא בגלל הכדורים, זה בגלל שחובטים לא יודעים לחבוט. לחבוט בבייסבול זה דבר מאוד קשה, לכן מי שמצליח להשיג 3 מ10 שווה מליונים. עכשיו גם תעקר לחובטים אלמנט אחרי אלמנט מהיכולת שלהם לחבוט כי האנליטיקס מראים שגם 1 מ4 עם ה1 הזה הוא הומראן אז הכל דבש.
    זה כמו שתקחו קבוצת כדורסל ותגידו להם לזרוק רק שלשות. לא חדירה לצבע, לא חצי מרחק, לא הטבעות, לא כלום, רק שלשות. כמה לדעתכם הם יפסידו? אבל הרי האנליטיקס מראים שמי שקולע הרבה שלשות מנצח. כן, אבל זה בהנחה וההגנה צריכה לנסות לעצור את המסירה פנימה, והחדירות, והמשחק בצבע והזריקות מחצי מרחק. ברגע שההגנה צריכה להתפרס על הקשת ולמנוע את השלשה, חלק ייכנסו, אבל זה ייגמר בתבוסה די מחפירה. אז יסבירו לנו שצריך לשנות את חוקי ההגנה שלא יוכלו לעמוד כל ההגנה על הקשת, ושצריך להקטין את הכדור ולהגדיל את הסל ולקרב את הקשת וכל זה כשכולם מבינים שהבעיה היא שלקחתם את כל הכלים שיש לשחקן והשארתם לו רק כלי אחד. זה המצב בבייסבול, וזה ישתנה ששחקנים יתחילו להשתמש בכל הכלים שלרשותם.

    1. אני מעריך את הנכונות שלך להסביר יותר מפעם אחת כל מה שעומד מאחורי הדעה שלך אבל סורי, אני לא קונה את זה. יש קשר ישיר בין מהירות ההגשה הממוצעת ובין הספין רייט ועלייתם משנה לשנה לאחוזי החבטה המתדרדרים משנה לשנה, אז זה בעיקר כי החובטים לא מנסים לחבוט? לא.
      .
      לגבי עניין הרמאות, אני לא יכול לענות על טיעון, נכון ככל שיהיה, שמתבסס על השוואה לבייסבול מלפני מאה שנה, אבל בסדר קיבלתי שאולי זו לא הסיבה העיקרית. אני עדיין חושב שמרמים היום בצורה גורפת בניגוד ל"פעם" (בעשור, שניים, שלושה האחרונים) ושזה תורם את חלקו לעניין גם אם לא הסיבה העיקרית.

      1. אין קשר ישיר כי אתה לא יכול לקחת משהו שהתחילו למדוד לפני עשור ולשייך אותו לכל מה שקורה בבייסבול. כנ״ל הרמאויות שזה בכלל נתון שאי אפשר לכמת אותו.

        1. לא בדיוק הבנתי, אבל לי נראה שדווקא "חובטים לא מנסים לחבוט, נקודה" זו קביעה שאי אפשר לכמת לעומת אחוזי חבטה ביחס למהירות הגשה ממוצעת ולספין רייט שדווקא כן

    2. אגב, נראה לי שגם אני צריך לציין את זה פעם נוספת – יש הבדל בין כל מיני חומרים שהשתמשו בעבר כולל pine tar וכאלה שהתרומה העיקרית שלהם הייתה שליטה ואחיזה נוחה יותר (ואם למשל היו חומרים אחרים שגרמו לנאקל בולס זה באותו אופן גרם לחוסר שליטה טוטאלי ולא כזה יתרון מובהק למגיש) לבין החומרים של ימינו גורמים לקפיצה בספין רייט באופן ממוקד ובצורה שעדיין מאפשרת להגיש לאן שרוצים, ושבהחלט דופקים את החובטים, וזה מבחינתי רמאות פרופר.
      גם לא הבנתי אם התכוונתי אליי שאני לא רואה משחקים כי זה די מעליב 🙂
      עוד נקודה, יש עלייה במהירות ההגשה ה*ממוצעת*, זה לא אומר שכל המשחק זורקים 100 מייל לשעה וכבר רשמתי את זה שאלו שזרקו נו-היטר השנה הם לא המפלצות האלה לכן יותר התמקדתי בספין רייט ואיך שהוא קופץ בצורה לא טבעית לדעתי ומשפיע על אחוזי החבטה בהתאם (כאמור זה נכון גם למהירות ההגשה רק ששם אין שום דבר לא טבעי).

      1. כדורים שויפו בכל ההיסטוריה, היו פיצ׳רים שעלו עם פלסתר שהודבק אליו נייר זכוכית. בסדרה של המטס נגד האסטרוז ב86 הם ניסו לשים יד על כל כדור כדי לבדוק אותו כי היו טענות שהם שורטים את הכדור. וכנ״ל ספיט בולס, שגורם לכדור לנוע באופן לא צפוי, ומה שאתה לא רוצה. ספין רייט זה דבר ראשון תוצאה של טכניקה, וכשעלתה המודעות לכך גם התחילו לאמן זורקים בהתאם. כפי שקרה ברגע שהתחילו לדבר על זוויות שיגור. בסופו של דבר אין דבר כזה ״דופקים את החובטים״ ג׳ייקוב דה גרום קיבל הומראן מכדור של 100 מייל לשעה שנזרק באופן בלתי חביט. לנולאן ראיין היה era של 3.17 ואפילו בוב גיבסון ב68 אפשר היטס.
        יש עליה במהירות הממוצעת, על פי אמות המדידה הנוכחיות, אין וויכוח, אבל זה מן הסתם פוגע ביכולת הקונטרול של הזורקים, מה שאומר שהכדורים יותר מהירים, אבל פחות מדוייקים.
        לגבי הלא רואים משחקים, לא התכוונתי אליך, ממש לא. אני כל הזמן שומע שדרים ופרשנים חוזרים על המנטרות של ״כשעולים מולך רליברז שזורקים 100 מייל לשעה…״ ואני תוהה אם אנחנו רואים את אותו משחק, כי על הנייר זה נשמע מרשים, בפועל יש מקרים שהרליברז באמת גומרים את המשחק, במובן של נועלים את הכספת, ויש מקרים שבהם הם ״גומרים״ אותו בכך שמשחק של 1:1 בחמישי הופך ל7:2 בשביעי כי מאן דהוא תפס יום גרוע. בסופו של דבר האנליטיקס מדברים לאורך עונות ובראיה משטחת של המשחקים. זה עדיין בייסבול, ובכל זריקה נתונה יכול לקרות עולם ומלואו. אתה יכול לזרוק משהו ש99.9 אחוז יגמור בכפפה של התופס ולחטוף מזה טריפל או לזרוק כדור מעפן ולהשיג דאבל פליי גומר אינינג.
        מה שאני מנסה להגיד הוא שדבר ראשון כולנו רואים מה קורה במגרשים, וזה הסיפור האמיתי. הגורמים לזה הם מכלול של סיבות, שכוללות לאונץ׳ אנגלס ומהירות זריקה וטקטיקה ושיפטס ושינוי של הכדור וספין רייט ועוד ועוד. קשה לנתק אלמנט אחד מהמכלול ולהצביע עליו, מעבר לזה ששינו את הכדור ובעצם הציפו את כל הבעיות על פני השטח. הבעיות האלה היו קיימות גם לפני שנה וגם לפני חמש שנים, פשוט לא ראו אותם כי כל משחק 3-4 כדורים עפו ליציעים ועוותו את התוצאה.

  5. ועוד משהו לגבי הטיעון של הרמאויות של הפיצ׳רים. עד 1920 היה מותר חוקית לירוק על הכדור, לגלגל אותו בבוץ, לדרוך עליו, למרוח עליו כל מני חומרים, ולא רק זה, אלא שלא החליפו את הכדור עד שהוא התפרק או נעלם ליציע, לא שהוא היה נעלם ליציע כי הכדור היה כל כך כבד ומעוך שאין סיכוי שהיית משיג הומראן. קראו לזה עידן הdead ball. עם כל זה החובטים הצליחו לחבוט יותר מאשר הם מצליחים היום.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט