A Kosher Hot Dog: משנת הזום לשנת הבום / ארז שץ ויוני לב ארי

צילום: NJ.com

ספורט ופוליטיקה הם שני דברים שפחות כדאי לערבב (ובכלל, למה לי פוליטיקה עכשיו?). אבל ספורט ומלחמות? ביניהם כבר קשה להפריד. בפרק מספר 30 של A Kosher Hot Dog, פודקאסט הבייסבול העברי הראשון בתבל, דיברנו על מקרים בהם המלחמות הפריעו לנו בספורט בכלל ובבייסבול בפרט.

מה עוד בפרק? נזכרנו בתחילת השיא, אולי, המדהים ביותר בספורט, ניסינו להבדיל בין גרושתו של טוני פארקר לשחקן הסן פרנסיסקו ג'איינטס, למדנו על המרחקים בין הבסיסים וכמובן, סיקרנו את החדש בליגה ואצל טרוור באוור. תבלו

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. תודה חברים
    .
    חידשתם לי לגבי באוור הפעם, מאמין שהוא יירגע כאשר הקבוצה תחזור לנצח בקצב סביר
    .
    ארז בטוח שאתה בוחר בגלאווין ולא במאדוקס? לדעתי הפיצ'ר הכי מדויק שהיה לפחות מאלה שאני מכיר מתחילת שנות ה-90 ועד ימינו

    1. אמרת יפה, ירד קצת בעריכה, ציינתי שמדוקס נחשב ל-ה-פיצ׳ר, אבל מדוקס כוחו היה ביכולת שלו להתל בחובטים, הקומנד שלו היה מושלם, אלא שזה התבטא בככה שהוא זרק מסביב, היה לו מגוון מאוד רחב של זריקות, והוא עבד מאוד חכם. אבל אם אני צריך מישהו שמטווח, פאסט בול אחרי פאסט בול, זה גלאווין, שהיה יותר בקטע של בום לסטרייק זון והחובט פוגש אוויר. אןתן דבר למשל פדרו מול ראנדי ג׳ונסון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט