שבת בבסיס: 150 שנה למשחק הראשון / יוני לב ארי

השנה היא 1871. צבא פרוסיה כובש את פריז ומכניע את צרפת, חוק הרחם החופשי מיושם בברזיל, בדרך לביטול העבדות, ויהושע ילין מקים את בית הכנסת העתיק במוצא – בואך ירושלים. אבל עזבו הכל, ב-4 במאי באותה השנה נפל דבר, כשמשחק הבייסבול הרשמי הראשון שוחק על אדמת ארה"ב, אי שם ב-פורט וויין, אינדיאנה.

הקליבלנד פורסט סיטי (צילום: clevelandareahistory.com)

אך כדי להגיע עד למשחק עצמו, צריך לעבור כמה שלבים לפני כן. הרעיון של הקמת ליגת בייסבול עלה בתחילת אותה השנה. ב-20 בינואר הקים אייברס וויטני אדאמס (Ivers Whitney Adams), בהשקעה של 15 אלף דולר, את הבוסטון בייס בול קלאב (זו לא טעות, באותה התקופה המילה בייסבול חולקה לשתי מילים) ואת הבוסטון רד סטוקינגס.

הכל התחיל בניו יורק

התאריך המשמעותי הראשון בהקמת הליגה הראשונה, הוא ה-17 במארס 1871. בערב ניו יורקי גשום, ארח ג'יימס וולטר קולייר (James Walter Collier), שחקן תיאטרון ודמות ידועה בעיר, את נציגי עשר קבוצות, שהקימו את הליגה הראשונה – National Association of Professional Base Ball Players.

אני מקווה שאני לא טועה. זה יהושע ילין (צילום: arielp.co.il)

ביתו של קולייר נמצא בפינת הרחובות ברודוויי ורחוב 13, מול תיאטרון וולאק (באנגלית זה נשמע יותר טוב – Wallack's Theatre). הפגישה נערכה בסלון שבקומה השניה, כשהליגה החדשה עליה דובר באותו הערב היתה מבוססת בעיקרה על חוקי הליגה החובבנית, שרוב הקבוצות הללו לקחו בה חלק בעבר.

שמיניות באוויר

מתוך עשרה נציגי הקבוצות, שמונה החליטו לשים את שטר הכניסה לליגה, על סך עשרה דולר, ולקחת חלק רשמי בליגה המקצוענית החדשה:

Philadelphia Athletics

New-York Mutuals

Washington Olympics

Troy Haymakers

Chicago White Stockings

Rockford Forest City

Cleveland Forest City

Boston Red Stocking

וזה כנראה קולייר (צילום: irwincollier.com)

נציגי הברוקלין אקפורדס (Brooklyn Eckfords) והוושינגטון נשיונלס, החליטו לא להשקיע את הכסף ולהביט בשלב הזה מהצד. קבוצה תשיעית הפתיעה את מי שהתעניין בתחום – דווקא פורט וויין קקיאונגה (Fort Wayne Kekionga), שמגיעה מאינדיאנה, וקרויה על שם התיישבות אינדיאנית מאיזור מיאמי.

בובי, בינבה ובונבון

ומדוע זה הפתיע? הקקיאונגים נחשבו לקבוצה חלשה, וכלל לא היה ברור אם הם מספיק טובים כדי לשחק בליגה המקצוענית הראשונה. הם הובסו בעונה שלפני כן 86:8 ו-41:7 לסינסינטי רד סטוקינג (היה להם קטע עם השם הזה), וסיימו את העונה עם מאזן מחפיר של 70:1. אך הסיבה שפתאום הסתכלו על הקבוצה מאינדיאנה בצורה שונה, היא החיזוק שהגיע לאחר אותה העונה, בדמות מספר שחקני בולטימור, מועדון שפשט את הרגל.

לגולשי האתר מצורף פוסטר של הקקיאונגים, 1871 (צילום: orangebeanindiana.com)

החיזוק המשמעותי ביותר היה בובי מת'יוס, הפיצ'ר המצוין, שירשום לאורך הקריירה מספרים בהחלט נאים. מספר ימים לאחר אותה פגישה בניו יורק, נשלח ג'ורג' מאייר, הקאצ'ר, הקפטן ומזכיר הקבוצה (איש אשכולות), לניו יורק בכדי לנסות ולהחתים עוד כמה שחקנים, ובכך הפכו הקקיאונגים לקבוצה מן המניין בליגה החדשה, שכללה כעת תשע קבוצות.

והרי הודעה רשמית:

ראשי הליגה הודיעו בצורה רשמית: משחק פתיחת הליגה החדשה נקבע ל-4 במאי 1871. מצד אחד, קליבלנד פורסט סיטי, שנחשבה לקבוצה חזקה מאוד, יש שיגידו, מועמדת לאליפות, בהנהגת האינפילדר ג'ים דיקון ווייט (Jim Deacon White), הול אוף פיימר בעתיד.

שימו לב לרוח הנעורים. דיקון ווייט (צילום: sabr.org)

מהצד השני, המארחת, אותה פורט וויין קקיאונגה, דווקא היא (היתה פה הגרלה? שוחד? שווה חקירה). החבורה מאינדיאנה, להזכירכם, חובבנים ברובם, כשמעבר לאותו מת'יוס בן ה-19 (מצחיק לראות תמונות שלו ולחשוב שהיה בן 19) אין שם הרבה ניסיון. זוכרים את הקפטן / מזכיר מאייר? הוא ויתר על מקומו בליינאפ, תמורת רכש שהוא הביא בעצמו – בילי לנון (Billy Lennon), התופס שהגיע מהניו יורק מוהוקס (Mohawks).

עזרא ובניו

קליבלנד הציגה ליינאפ, מעבר לווייט עליו כבר דיברנו, שכלל את ג'ון באס בתפקיד השורט סטופ, ועזרא סאטון בבסיס שלישי. שאר השחקנים היו פחות טובים בהרבה, עם שמות כמו ג'ים קארלטון, ארט אליסון ואלמר ווייט. היו לקבוצה שני פיצ'רים, מה שנחשב אז להרבה – אל פראט היה הסטארטר, וצ'ארלי פאבור עלה כרליבר. יצוין שבאותם הימים היתה הפסקה של 4-5 ימים בין משחק למשחק, כך שלא באמת היה צורך ברוטיישן.

ולזו של בובי מת'יוס (צילום: Pinterest)

מהצד השני עלתה קבוצה, שכאמור רק חוברה לה יחדיו ימים ספורים לפני כן. מת'יוס היה הפיצ'ר היחיד, שחקן ההתקפה הבולט ביותר היה ג'ים פוראן ששיחק בסיס ראשון, ואף חבט את אחד משני ההום ראנס של הקבוצה. את ההום ראן השני העיף פרנק סלמן, אך מעבר לפוראן לא היו לפורט וויין שחקנים עם ממוצע חבטות מעל 231..

The Finest Game on Record in this Country

במהדורה לקראת המשחק, כינה השיקגו טריביון את הענף החדש הזה: The Finest Game on Record in this Country. לפני יציאת החבורה מאוהיו למשחק, נכתב ב-קליבלנד הראלד: "הפורסט סיטי'ז יצאו אמש למסע חוץ קצר במערב. היריבה הראשונה היא הקקיאונגאס מפורט וויין, משחק קליל שייערך היום אחה"צ. אם הקקיאונגאס ישחקו כמו שהשם שלהם נשמע, הם יהיו מאוד עייפים אחרי המשחק".

מערכת הקליבלנד הראלד. מכאן הכל יצא (צילום: Pinterest)

אך מה כל ילד יודע היום? שמשוויץ – יוצא שפריץ. מת'יוס הראה לחבורה מקליבלנד בייסבול איכותי מהו (או נכון יותר, בייס בול איכותי מהו). את ההיט הראשון בהיסטוריה של המשחק חבט דיקון ווייט, בחלק העליון של האינינג הראשון, אך ריצה לא יצאה מזה. לאחר אינינג אחד נטול ריצות, המארחים עם השם המוזר עלו ל-0:1 בחלק התחתון של האינינג השני: לנון פתח עם דאבל. טום קיירי (Tom Carey), שחקן הבסיס השני, שלח כדור לסנטר פילד, שם חיכה ארט אליסון, שתפס את הכדור בצורה מרהיבה, מה שהביא לציטוט מוזר בעיתון שלמחרת: "התפיסה היפה ביותר שנראתה עד כה". בואו, כמה תפיסות כבר ראיתם?

עלילות ג'יימס (או ג'ו) בעיר הגדולה

אד מינצ'ר (Ed Mincher) האאוטפילדר נפסל אף הוא, ונראה היה שהפיצ'ר אל פראט ייצא מהמצב המסובך אליו נקלע, אך ג'יימס מקדרמוט (James McDremott), שיש הטוענים שבכלל קראו לו ג'ו, שלח סינגל והביא את לנון הביתה. אותו מקדרמוט, אגב, רשם קריירה לא משהו, עם 11 היטס וארבע ריצות בלבד. באינינג החמישי נקבעה תוצאת המשחק, כשהמקומיים הביאו רץ נוסף הביתה, עלו ל-0:2 וסגרו עניין. מת'יוס, כאמור, שמר על אפס ריצות מהצד השני, והפך לפיצ'ר עם ה-W הראשון בהיסטוריה של המשחק.

הקהל נוהר בהמוניו למגרש (צילום: Alamy)

אותו עיתון מאוהיו דיווח בצורה מעט שונה לאחר המשחק: "עשרה שחקנים מופתעים הגיעו אתמול לאינדיאנה כדי לפתוח את עונת 1871, אך מי שבאמת פתח את העונה היו העשרה מהצד השני". אך לעומת זאת, הסינסינטי גאזט כתב: "השחקנים מקליבלנד היו מרוצים מהתוצאה, ומכך שלקחו חלק במשחק היפה ביותר בארץ".

בשל מזג האויר המתעתע, רק 200 צופים הגיעו לחזות באירוע ההיסטורי, שהתקיים ב-Grand Duchess Ballpark. גשם ירד לאורך רוב המשחק, כשבסופו של דבר הוחלט לא לחדש את המשחק באינינג התשיעי התחתון. לא מהסיבה שהקבוצה המארחת מובילה, החוק הזה עדיין לא היה קיים אז, אלא פשוט בגלל הגשם. אגב, באותם הימים הקבוצה הביתית היתה בוחרת אם לחבוט ראשונה או שניה, כך שהיו משחקים בהם האורחים היו חובטים בחלק התחתון.

נותנים כבוד להיסטוריה (צילום: WANE)

המצב השתפר לרעה

פורט וויין רכבה על אותו ניצחון, והמשיכה למאזן של 1:4, כולל ניצחון בקליבלנד 7:16, ונראה היה שיש בקבוצה הזו משהו מיוחד. אך בזה זה פחות או יותר הסתיים, כשהם הפסידו 11 מ-12 המשחקים הבאים, כולל תבוסות של 32:12 ו-30:9, לוושינגטון אולימפיקס ולבוסטון רד סטוקינגס בהתאמה. העונה הסתיימה במאזן של 12:7, ובזאת גם הסתיים הפרק של פורט וויין בהיסטוריה של המשחק.

קליבלנד, שסיימה בסך הכל מקום אחד מעל לפורט וויין, נקלעה פעמיים במהלך העונה לרצפים של ארבעה הפסדים, נעלה את העונה עם הפסד בבוסטון ורשמה מאזן סופי מאכזב של 19:10. את האליפות ייקחו האת'לטיקס מפילדלפיה, עם מאזן של 7:21. הפורסט סיטי'ס מקליבלנד יחזיקו עוד עונה אחת בלבד, ויפנו מקום לקבוצות אחרות. מה שכן, עזרא סאטון נכנס אף הוא לדפי ההיסטוריה, כשחבט ב-9 במאי את ההום ראן הראשון בתולדות המשחק, בדרך ל-25 כאלה בקריירה.

ב-4 במאי 2017, בשעה שש בערב, 146 שנים בדיוק אחרי הפיץ' הראשון, הונחה אנדרטה ב-Camp Allen Park, אתר קמפינג שיושב על אותו המקום בו היה ה-Grand Duchess Ballpark, וכך למעשה נסגר המעגל.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. אדיר יוני, האם אותה קבוצה מפורט ווין היא זו שהנחילה לנו את המושג ״קבוצה קקיונית״? מה שבטוח, רוב המועדונים שמה לא שרדו, השיקגו וויט סטוקינג שלחו את הגרביים הלבנות לכביסה והמכבסה התבלבלה עם גדוד מילואימניקים ובמקום גרביים הם קיבלו מעילי דובון, אז שינו את השם לשיקגו קאבס. הבוסטון רד סטוקינס, כנראה נתקעו באותה מכבסה והחליפו את הגרביים באומץ, והם הפכו לבוסטון ברייבס. ורק הפילדלפיה את׳לטיקס לא הסתבכו בשום מכבסה אלא נקראים ככה עד היום, אם כי בצד השני של המפה. בכלל נראה שיותר מדי יצירתיות בבחירת השמות לא היתה שמה, צריכים ללמוד מליגת העל בישראל איך בוחרים שמות לקבוצות.

    1. מה שכן אני שמח לראות שעיתונות הספורט כבר אז לא בחלה באווירת הסקנדל או פסטיבל כולל חלוקת סופרלטיבים בלי הכר עוד לפני שנזרק כדור אחד. מנהג מבורך שמלווה אותנו עד היום.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט