המנצחות והמפסידות של פגרת ה- NFL/ פריים-טיים זק

המנצחות והמפסידות של פגרת ה- NFL/ פריים-טיים זק

דראפט ה-NFL כבר מאחורינו, וכך גם מרבית המעברים (טריידים ושחקנים חופשיים) בין הקבוצות. שוק השחקנים בפגרה היה – כצפוי – רותח ודינמי, במיוחד בעמדת הק"ב הקריטית כאשר יותר משליש מהקבוצות בליגה החליפו את מנהיג ההתקפה (או לפחות גייסו את שחקן העתיד בעמדה החשובה ביותר בספורט – מה שהשאיר את הק"ב הנוכחי בסיטואציה של "ברווז צולע").

עוד יהיו שינויים ודרמות בחודשים שנותרו עד לפתיחת העונה, אך סגלי הקבוצות – המעוצבים כבר כמעט לחלוטין  – מאפשרים להעריך אילו מהמועדונים בליגה הצליחו להתחזק, להעלים נקודות תורפה ולהתייצב לקראת עונת 2021/22 בתקווה להגיע להישגים טובים יותר. לעומתם, יש לא מעט קבוצות שנחלשו, לא הצליחו למלא את החורים בסגל וצפויות להידרדר בדרוג ביחס לשנה הקודמת.

להלן מיפוי מהיר של הקבוצות שהתקדמו או נסוגו במיוחד בשלושת החדשים שעברו מאז הסופרבול בו הוכתרה טאמפה ביי באקנירס כאלופת ה-NFL. לא כללתי בין ה"מנצחות" את ג'קסונוויל והג'טס שגייסו שני ק"ב מצוינים בשתי הבחירות הראשונות בדראפט (ואחרי שצברו יחד 3 ניצחונות בעונה הקודמת, הן ללא ספק ישתפרו השנה – לפחות במידת מה…). זאת כיוון שגם לאחר הדראפט יש להן עדיין הרבה מאד חסרים ומגבלות, וייקח להן עוד כמה שנים עד שיתקדמו מספיק בתהליך הבניה כדי להוות גורם משמעותי בליגה.

המנצחות

טאמפה ביי באקנירס – האלופה המכהנת הצליחה לשמור על כל (כל!) 22 השחקנים שפתחו בהרכב בעונה שעברה (כולל כאלה שנראו בדרך החוצה כמו הפאס-ראשר שאקיל בארט) ואפילו התחזקו ברץ נוסף בדמותו של ג'יובני ברנרד. כתוצאה מכך הדראפט נועד בעיקר להוסיף עומק לספסל ולחפש את שחקני העתיד של הקבוצה. הגיוס הבולט ברוח זו הוא של מי שאולי יירש (מתישהו בעשור הבא, אולי…) את טום בריידי – הק"ב קייל טראסק שנבחר בסיבוב השני. בסגל מלא בניצוחו של מייג'ור טום, הבאקס הם פייבוריטים ברורים לזכות בבית ה-NFC דרום ולריצה עמוקה אל תוך הפלייאוף שעשויה להיגמר בטבעת נוספת. מישהו מוכן להמר נגדם?

בריידי וגרונק חוגגים אליפות : האם ישחזרו את ההישג גם השנה? – צילום Hypebeat

אריזונה קרדינלס – אריזונה ממשיכה להוסיף כישרון וניסיון לסגל העמוס שלה. אחרי דאנדרה הופקינס שהגיע בשנה שעברה, השנה הגיעו (קחו נשימה עמוקה) : ג'יי-ג'יי וואט (הדיפנסיב אנד האגדי מיוסטון), איי-ג'יי גרין (התופס המצוין מסינסינטי), ג'יימס קונר (הרץ היעיל מפיטסבורג), מלקולם באטלר (הקורנר המעולה מטנסי וניו אינגלנד) ועוד… גם הדראפט היה מצוין עם בחירות טובות הממלאות צורך ברור כמו הליינבקר זבן קולינס שנבחר בסיבוב הראשון והתופס רונדל מור בסיבוב השני. בבית ה-NFC מערב הקשה, הקרדינלס מתבלטים כקבוצה מוכשרת, עמוקה ואגרסיבית ועם עוד שנה של התבגרות לק"ב המבטיח קיילר מאריי הם ככל הנראה לא יפספסו את הפלייאוף השנה.

שיקגו ברס – שיקגו החליטו לאחוז בשור בקרניו ולטפל סוף סוף בבעיית הק"ב שמנעה מהם להגיע להישגים בשנים האחרונות. מיץ' טרוביסקי שוחרר, אנדי דלטון הובא במקומו אך הבשורה הגדולה באמת הגיעה בדראפט כאשר הקבוצה החליטה לבצע עסקה שאפשרה לה לבחור במקום ה-11 את הק"ב המצוין ג'סטין פילדס שמשום מה נשאר על הלוח לאחר עשר הבחירות הראשונות (שכללו גם 3 ק"ב, למרות שרבים ראו בו את הק"ב השני בטיבו בדראפט). בשתי הבחירות הבאות גויסו שני שחקני קו התקפה (כולל טבן ג'נקינס המצוין) שישמרו על היהלום ויאפשרו לו להתפתח. ההגנה תמשיך להיות דומיננטית ועם משחק מסירה משופר מדלטון או פילדס (למרות סגל תופסים בינוני למדי), הדובים יכולים להשיג יותר מהמאזן החצוי שהגיעו אליו בשנה שעברה ובוודאי להיות אופטימים יותר לקראת השנים הבאות.

ג'סטין פילדס בשיקגו : האם הוא הפרנצ'ייז ק"ב שהברס מחכים לו? – צילום Chicago Sun

סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס – השיפור העיקרי של הניינרס בפגרה לא בא מהחתמות שחקנים או הדראפט אלא מעצם העובדה שהכמות הבלתי נתפסת של פצועים שהחריבה את עונת 2020 לקבוצה (שהגיעה כזכור לסופרבול ב-2019) אמורה לחזור כמעט במלואה לסגל הקבוצה. רשימה חלקית : ג'ורג' קיטל, ניק בוסה, דיבו סמואל, ראחים מוסטרט, די פורד, ריצ'רד שרמן וכמובן ג'ימי גארפולו – שחוזר לסיטואציה מאתגרת מאד לאחר שהקבוצה בחרה את יורשו (טריי לאנס) בבחירה השלישית בדראפט. ניהול הסיטואציה המורכבת הזו תכתיב את העונה של הניינרס, אבל בכל מקרה לקבוצה יש סגל מצוין משני צדי המגרש (בתקווה שיישאר בריא), מאמן מעולה ולאחר שעמדת הק"ב הפותח תעבור ל-לאנס בשלב כלשהו (במהלך העונה או בסיומה) נבנה כאן בסיס להצלחות גדולות בעתיד.

דאלאס קאובויס – הצעד החשוב והמשמעותי ביותר בפגרה היה החתמתו של הק"ב המצוין דאק פרסקוט (שנעדר בשל פציעה מרבית העונה הקודמת) על חוזה ארוך טווח אחרי שנים של "פרנצ'ייז-טאג" וסחבת שיצרה דם רע בין הצדדים. עם פרסקוט בריא ומאושר וסגל התקפי עמוק וכשרוני (למרות נסיגה מסוימת ביכולתו של קו ההתקפה) התקפת דאלאס תהיה בין הטובות בליגה. סימן השאלה הגדול יהיה בהגנה, שם הובא דן קווין (לשעבר המאמן הראשי של אטלנטה) לשקם את ההריסות. הדראפט הוקדש למטרה זו כאשר בכל ששת הבחירות הראשונות גויסו שחקני הגנה, כולל הליינבקר המצוין מיקה פרסונס, שאמור לשתף פעולה בחוליה האמצעית עם לייטון ונדר-אש במקום שון לי שפרש. אחרי עונת 2020 שהייתה סיוט מתמשך, הקאובויס יכולים לכוון לראשות בית ה-NFC מזרח החלש ולחזור לפלייאוף.

דאק פרסקוט בריא ועם חוזה חדש : האם יוביל את הקאובויס להישגים? – צילום TheSpun

קנזס סיטי צ'יפס – החולשה העיקרית של הצ'יפס, שמנעה מהם אליפות שניה ברציפות ב-2020, הייתה הבינוניות והיעדר העומק של קו ההתקפה – מצב שהוחמר עם עזיבתם של אריק פישר ומיצ'ל שוורץ שהיעדרם בסופרבול איפשר לפאס ראש של טאמפה לרדוף אחרי מהומס כל הערב. הנהלת הקבוצה התמקדה בנושא זה ועשתה עבודה נפלאה (על הנייר) של בניית קו התקפה מחודש ומבטיח מאד. ג'ו טוני המצוין הובא מניו אינגלנד, אורלנדו בראון מבולטימור, וביחד עם ההחתמות של מייק רמרס והסנטר אוסטין בליית יש לקנזס סיטי קו התקפה חזק ועמוק שייתן לפטריק מהומס את כל הזמן שהוא צריך לעשות את קסמיו – גם מול ההגנות החזקות בליגה. זה כנראה יספיק כדי להפוך את הצ'יפס למועמדת עיקרית לאליפות ה-AFC והופעה שלישית ברציפות בסופרבול.

מיאמי דולפינס – היו לא מעט ספקולציות לגבי עתידו של טואה טגווילואה כק"ב העתיד של הקבוצה (במיוחד לאור העובדה שלקבוצה היתה את הבחירה השלישית בדראפט ויכלה לבחור שם את אחד הק"ב המובילים), אך בסופו של דבר החליטו הדולפינים להמר על הפוטנציאל של טואה לא בחרו ק"ב בדראפט וגם שיחררו את ריאן פיצפטריק הוותיק שפתח בחלק מהמשחקים בשנה שעברה. בדראפט עצמו מיאמי ביצעו שורת עסקאות שנתנו להם בחירות נוספות ועתידיות תוך שהם מגייסים (במקום השישי) את התופס ג'ייסון וואדל (ששיתף פעולה בהצלחה עם טואה בקולג'). ההגנה המצוינת משנה שעברה קיבלה חיזוק בדמות הליינבקר ג'יילן פיליפס והסייפטי ג'בון הולנד ולאחר שנת גיבוש תהיה בין הטובות בליגה. השאלה הגדולה תהיה בקו ההתקפה, שהיה בינוני בשנה שעברה, ותלוי בהשתלבות המוצלחת של שני הגיוסים בדראפט ובעיקר של ליאם אייכנברג שנבחר בסיבוב השני.

טואה טאגווילואה : הדולפינס מהמרים עליו בגדול. האם זה ישתלם? – צילום USA Today

לוס אנג'לס צ'רג'רס – הצ'רג'רס זכו בלוטו בשנה שעברה, כאשר הק"ב השלישי בטיבו (לכאורה) בדראפט – ג'סטין הרברט – היה זמין עבורם בבחירה השישית. בדיעבד הרברט התעלה על הציפיות, הפגין יכולת מצוינת וזכה בתואר הרוקי ההתקפי של השנה. הקבוצה הבינה שעתידה תלוי בהתפתחותו ובריאותו של הרברט (שסבל ב-2020 מקו התקפה רעוע) והקדישה מאמצים רבים כדי להגן עליו – הסנטר קורי לינסלי המצוין הובא מגרין ביי, הגארד מאט פיילר הובא מפיטסבורג ובסיבוב הראשון גויס רשון סלייטר, שנחשב השני בטיבו מבין שחקני קו ההתקפה בדראפט. הטייט אנד ג'ארד קוק הגיע להחליף את הנטר הנרי שעזב ואם הרברט ישחזר (או אף ישדרג) את היכולת שהציג ב-2020, ההתקפה תתברג בעשיריה המובילה בליגה. הקבוצה תקווה שהמאמן הראשי החדש ברנדון סטיילי (שהיה מאמן ההגנה של הראמס) יצליח להפיק יותר מהסגל ההגנתי הקיים שכן למעט גיוס הקורנר אסנטה סמואל ג'וניור בסיבוב השני בדראפט לא היו תוספות בולטות בצד זה של המגרש.

קליבלנד בראונס – הבראונס מיקדו את מאמציהם בפגרה בשדרוג ההגנה (שדורגה במקום ה-25 אשתקד). הדיפנסיב-אנד ג'דבון קלאוני הגיע מטנסי, הטאקל ההגנתי מליק ג'קסון מפילדלפיה ובשילוב שלהם עם שתי הבחירות הראשונות בדראפט – הקורנר גרג ניוסום והליינבקר ג'רמיה אווסו-קרמואה – ההגנה של קליבלנד נראית הרבה יותר קשוחה ואגרסיבית. בהתקפה גויס התופס אנתוני שוורץ אך השדרוג העיקרי הוא כמובן בחזרתו (אחרי שנה של פציעה) של התופס המוביל אודל בקהאם ג'וניור שיעזור לבייקר מייפילד (וג'רוויס לנדרי) להפוך את משחק המסירה לאלמנט משמעותי הרבה יותר לקבוצה שמשחק הריצה שלה הביא אותה ב-2020 לניצחון ראשון בפלייאוף אחרי 25 שנה. נראה שהשנה הבראונס יהפכו למועמדים רציניים לזכות בבית ה-AFC צפון ואולי אף להגיע לסופרבול.

אודל בקהאם ג'וניור : האם חזרתו תהפוך את התקפת הבראונס למאוזנת יותר? – צילום NJ.com

ניו אינגלנד פטריוטס – ניו אינגלנד סבלו מעונה חלשה, רצופת פציעות והיעדרויות קורונה, לאחר עזיבתו של בריידי והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מזה שנים רבות. כדי להתאושש ולחזור לצמרת הקבוצה הייתה אגרסיבית ופעילה מאד השנה בשוק השחקנים וצרפה בין היתר את התופס נלסון אגולור (מהריידרס), הטייט-אנדים הנטר הנרי (מהצ'רג'רס) וג'ונו סמית (מטנסי), הפאס ראשר מתיו ג'ודון (מבולטימור) והליינבקר קייל ואן נוי (ממיאמי). הרכישות הללו ישדרגו את יכולת הקבוצה בהגנה ובעיקר בהתקפה, שתהנה מאוסף שחקנים כשרוני יותר מסביב לק"ב למרות פרישתו של ג'וליאן אדלמן. המהלך הבולט בדראפט היה הגיוס (גם בזכות לא מעט מזל) של הק"ב מאק ג'ונס בבחירה ה-15. ג'ונס צפוי במהרה לתפוס את מקומו בהרכב הפותח, בהתחשב ביכולת החלשה שהפגין קאם ניוטון בשנה שעברה. בפעם האחרונה שביליצ'ק העלה להרכב ק"ב צעיר, לבן ולא אתלטי (העונה לשם טום בריידי) זה נגמר בזכיה בסופרבול באותה שנה ובאחת השושלות הגדולות בתולדות המשחק. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?

המפסידות

גרין ביי פאקרס – אצל הפאקרס, שהגיעו בשנה שעברה לגמר החטיבה, הבעיה בפגרה לא קשורה לשחקנים שעזבו או נקודות תורפה שלא תוקנו אלא למערכת היחסים בין המועדון לכוכב הענק שלו – הק"ב ארון רוג'רס. רוג'רס הביע את חוסר שביעות רצונו מהנהלת הקבוצה כבר בשנה שעברה, אחרי שהקבוצה לא  חיזקה את סגל התופסים והשתמשה בבחירת דראפט גבוהה לגייס ק"ב צעיר (יורש?). גם השנה לא עשתה הקבוצה דבר לפעול לפי משנתו של הכוכב, מה שגרם לו לצאת בהצהרות של חוסר שביעות רצון עוד לפני הדראפט. אחרי שהקבוצה בחרה תופס רק בסיבוב השלישי (אחרי שתי בחירות טובות שלעצמן של קורנרבק וסנטר) האירוע הפך למלחמה כוללת כשרוג'רס מאיים לפרוש אם לא יועבר בטרייד (או לחילופין אם ה-GM של הקבוצה לא  יעזוב). עדיין לא ברור איך ייגמר הסיפור הזה, אבל גם אם רוג'רס יישאר קשה להאמין שייבנו בגרין ביי מספיק אמון ורוח קבוצתית שיאפשרו לשחזר את הישגי העונה הקודמת. אם הוא יעזוב, הפאקרס ייראו את הפלייאוף רק בטלוויזיה.

ארון רוג'רס מתוסכל : האם יישאר בגרין ביי גם בעונה הקרובה? – צילום NBC

ניו אורלינס סיינטס – דרו בריס פרש, הסיינטס צריכים להתחיל את הבניה מחדש – ומאד מתקשים לעשות זאת. מחליף ראוי לבריס לא הובא – איאן בוק שגויס בסיבוב הרביעי הוא כנראה לא התשובה, הקבוצה כבר הפגינה חוסר אמון בג'מיס ווינסטון וטייסום היל הוכח כגימיק ולא יותר. קו ההגנה הקדמי נחלש מאד עם עזיבתם של שלדון רנקינס וטריי הנדריקסון ואילו שלושת בחירות הדראפט הראשונות של הקבוצה (כולן בהגנה) נראות כמו הימורים על שחקנים שהיו אמורים להיבחר לפחות סיבוב אחד מאוחר יותר. נראה שהקבוצה וויתרה השנה על ראשות בית ה-NFC  דרום (בו זכתה בשנה שעברה, לפני טאמפה ביי) מראש וללא קרב. למרות שיש עדיין בקבוצה סגל הכולל לא מעט שחקנים מהעלית של הליגה, ייתכן בהחלט שהקבוצה עומדת בפני התפוררות הדרגתית ובניה מחדש בשנים הקרובות.

סיאטל סיהוקס – ראסל ווילסון (עדיין) בשיאו אך שנה אחר שנה הקבוצה לא מצליחה להקיף אותו בסגל שחקנים תומכים שבעזרתם יוכל לחזור לסופרבול. אף אחת מהבעיות היסודיות של הקבוצה לא טופלה ביסודיות בפגרה. קו ההתקפה החלש צירף את גייב ג'קסון מהריידרס אך זה רחוק מלפתור את הבעיות שרודפות את היחידה הזו כבר שנים. לא צורפו תופסים בכירים שנדרשו כדי לייצר עומק לחוליה (מאחורי מטקאלף ולוקט), וגם בקבוצת הרצים לא חל שינוי שהיה דרוש כל כך. הרכש הבכיר ביותר היה דווקא בהגנה עם צירופו של האדג' אלדון סמית (מהקאובויס) אך גם שם נראה שלא נעשה מספיק כדי לחזק את ההרכב שספג הרבה יותר מדי נקודות וגרם ללא מעט הפסדים בעונה החולפת. נראה שגם השנה ווילסון יידרש לחולל ניסים בכוחות עצמו – וב-NFC מערב החזק (והמתחזק עוד יותר) זה עלול לא להספיק אפילו להגעה לפלייאוף.

ראסל ווילסון נמלט : האם קו ההתקפה של הסיהוקס ישתפר השנה? – צילום Seattle Times

דטרויט ליונס – הליונס התחילו את תהליך הפירוק וההרכבה שנדרש כבר כמה שנים, אך המהלכים שנעשו עד כה נראים בעייתיים למדי. הק"ב מתיו סטאפורד נשלח (לראמס) וג'ארד גוף הגיע במקומו כתחליף נחות בהרבה מהמקור. כדי להקשות על גוף את הקליטה, כמעט כל חולית התופסים (בראשות קני גולאדיי המצוין) שוחררה והתחליפים שהגיעו  (ברשד פרימן וטיירל וויליאמס) לא יעזרו לו להתגבר על הגעגועים ללוס-אנג'לס. הגיוס הבכיר בדראפט דווקא מוצלח – האופנסיב טאקל פניי סיוול  – אך זה רחוק מלהספיק כדי לכסות על החורים בשאר הסגל. דטרויט התחילה את העונה שעברה עם שאיפות פלייאוף (שהתרסקו די מהר) אך השנה היא תהיה כנראה בטריטוריה אותה איישו ג'קסונוויל והג'טס בעונה שעברה – הקרב על המקום הראשון בדראפט 2022.

פיטסבורג סטילרס – הסטילרס החלו את הדעיכה כבר בשלהי העונה שעברה והתהליך הזה ממשיך גם אל תוך הפגרה. ביג בן, על כל זכויותיו ההסטוריות ובגילו המתקדם, הוא כבר מזמן יותר נטל מנכס ואין בסגל (גם לא אחרי הדראפט) אף אחד שיוכל להיכנס לנעליו. קו ההתקפה, אחת מנקודות החוזק של הקבוצה בשנים האחרונות, יהיה הרבה פחות טוב אחרי עזיבתם של הסנטר מרקיז פונסי והטאקל אלחנדרו ווילנואבה. ההגנה איבדה מספר שחקנים חשובים, ביניהם הפאס-ראשר אלווין דופרי והקורנר סטיבן נלסון. משחק הריצה של הקבוצה בשנה שעברה היה רע מספיק כדי לגרום להנהלה לבחור רץ אחורי בסיבוב הראשון (בניגוד למקובל בשנים האחרונות) – נאג'י האריס מאלבמה אמור בהחלט לשפר את המצב בחזית הזו. 2 הבחירות שאחרי האריס הוקדשו לשחקני קו התקפה, אך גם אם יתבררו כבחירות מוצלחות ייקח להם זמן להיכנס לנעליהם הגדולות של פונסי ו-ווילנואבה. מהצד השני, לא נעשה כמעט דבר כדי לפתור את החורים שנוצרו בהגנה. אחרי שמרבית העונה שעברה היו הסטילרס בתמונת התחרות על הרקורד הטוב בליגה, השנה נראה שהם לא יסיימו בשני המקומות הראשונים אפילו בבית ה-AFC צפון, ויצטרכו הרבה מזל כדי להשתחל לפלייאוף.

קו ההתקפה של הסטילרס ב-2020 : האם השנה תבוא הנפילה? – צילום The Atlethic

יוסטון טקסנס – המכות ממשיכות לנחות על הטקסנס האומללים בזו אחר זו. אחרי שאיבדו את מרבית נכסיהם (בראשות התופס דיאנדרה הופקינס) בשנים האחרונות, הם נשארו עם נכס אחד בעל ערך – הק"ב דשון ווטסון, שהתמורה שהיו אמורים לקבל עליו בטרייד (אחרי שכבר ביקש לעבור) הייתה יכולה להציב אותם במצב סביר לבניה מחדש של הקבוצה. ההצעות התחילו לזרום, אך אז הסתבך ווטסון בתביעות תקיפה מינית וכתוצאה מכך גם לא יישחק כנראה השנה וגם הפך לבלתי סחיר. הסמל הגדול של הקבוצה בעשור האחרון, הדיפנסיב אנד ג'יי-ג'יי וואט, עזב והקבוצה נשארה עם סגל חלש ומבוגר למדי בכל חלקי המגרש כאשר המצטרפים הם בעיקר שחקנים מדרג שני או כאלה שמרבית הקריירה מאחוריהם (כמו הרץ מארק אינגרם והתופס דונטה מונקריף). לעמדת הק"ב הפותח הביאה הקבוצה את טיירוד טיילור הוותיק, שאיבד את מקומו בלוס אנג'לס. בשל עסקאות עבר (כושלות) לטקסנס לא היו בחירות בשני הסיבובים הראשונים בדראפט ובסיבוב השלישי היא בחרה ק"ב  – דייויס מילס מסטנפורד – בתקווה שיוכל להוביל את הקבוצה בעתיד. יוסטון לא תגרד יותר משניים-שלושה ניצחונות השנה ותקווה שווטסון יזוכה מההאשמות שעומדות נגדו כדי שתוכל להשתמש בו כנכס לצורך הבניה מחדש.

לאס ווגאס ריידרס – הריידרס כמעט הגיעו לפלייאוף השנה והתקווה של אוהדיהם הייתה שהפגרה תנוצל להתחזקות שתאפשר ריצה טובה יותר השנה – אך זה לא קרה. הקבוצה וויתרה על שני שחקני קו התקפה חשובים (הסנטר רודני הדסון והגארד גייב ג'קסון) וגייסה במקומם בדראפט בסיבוב הראשון את הטאקל אלקס לדרוווד, שאף אחד לא חשב שייבחר לפני שלהי הסיבוב השני. סגל התופסים הבינוני לא התחזק ולמרות צירופו של הרץ קניאן דרייק (שלא ברור למה הם צריכים אותו עם ג'וש ג'ייקובס בסגל) נראה שההתקפה תהיה פחות טובה מבעונה הקודמת. לפחות בהגנה נעשו צעדים משמעותיים לשיפור עם הגעתם של כמה ווטרנים בראשות האנד יאניק נגקואה מהרייבנס. גם בדראפט עיקר תשומת הלב (אחרי לדרווד) הוקדשה להגנה ולפחות הסייפטי טרוון מוהריג נראה כמו הימור טוב. בניגוד לתקוות ולציפיות, הקבוצה תמשיך לדשדש סביב המאזן החצוי ותבזבז עוד שנה של הק"ב הלא-מוערך-דיו דרק קאר.

מאמן הריידרס ג'ון גרודן : האם יתגברו סימני השאלה סביבו? – צילום KTNV

דנבר ברונקוס – סאגת הק"ב של הברונקוס, שכבר נמשכת מספר שנים, הולכת ומסתבכת. דרו לוק ממשיך לאכזב (ולהיפצע) אך במקום לגייס מחליף ראוי בדראפט הביא ג'ון אלווי את טדי ברידג'ווטר (שאכזב בקרולינה) להתחרות איתו על התפקיד. נראה שגם השנה ייראו בדנבר יכולת בינונית מאד בעמדה החשובה ביותר במשחק. הקבוצה הביאה שני קורנרים טובים (רונלד דארבי וקייל פולר) אבל אז "בזבזה" את הבחירה הראשונה שלה בדראפט (במקום התשיעי) על קורנר נוסף – פטריק סרטיין,– וזאת כאמור כשהקווטרבקים ג'סטין פילדס ומאק ג'ונס עוד היו על הלוח. סרטיין עצמו יהיה שחקן טוב, וכך גם הגיוס בסיבוב השני (הרץ ג'בונטה וויליאמס). ההגנה תמשיך להיות בשליש העליון של הליגה (הייתה מקום 13 בשנה שעברה, ותשתפר השנה) אך עם משחק התקפה נטול השראה, ובבית ה-AFC מערב הקשה, הם לא יגיעו רחוק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. מסכים בהכל.
    טור נפלא שגורם לי עוד יותר לחכות שתתחיל העונה הבאה.
    הפכתי מכור ל nfl.הסוגיה המעניינת האחרונה שנשארה פתוחה היא ארון פריקינג רוד'גרס.
    הגיש לפאקרס את הנקמה קרה אחרי פגרה שעברה שנתן עונת mvp שהם חשבו שהעונה יתחיל לדעוך.
    הבן אדם מאוהב מעל הראש בשחקנית שיילין וודלי(אני איש של סדרות ופחות דל סרטים אז למי שראה את הסדרה שקרים קטנים גדולים או באנגלית Big little lies)והתארסו אחרי מספר חודשים.ראיתי ראיון שלו איתה ובואו נגיד שפוטבול עבר למקום שני אצלו והבן אדם מאוהב מעל הראש ובראיון מדבר על שהגיע הזמן לילדים ומשפחה.
    אולי ינחת בברונקוס ויתן לגיא קצת נחת אחרי 6 שנים.
    ה NFC West הוא מה שאצלנו בכדורגל קוראים לו בית המוות.כל 4 הקבוצות מבחינתי חייבות להיות בפלייאוף

        1. צריך לעשות על זה מחקר פעם.. מרגיש לי שרוב מי שהתחיל לראות פוטבול באייטיז (בישראל) אוהד או את SF או את דנבר (וקצת הבלחות של הריידרס)

    1. הג'יאנטס הלכו על טקטיקה מעניינת בדראפט – הם עשו כמה מהלכי TRADE-DOWN ועדיין גייסו שחקנים לא רעים (התופס קדריוס טוני והפאס-ראשר עזיז אוג'ולרי) תוך שהם צוברים בחירות עתידיות (כולל בחירת סיבוב ראשון נוספת ב-2022). יש סברה שזה מהלך מאד ג'נטלמני מצד ה-GM דייב גטלמן כיוון שיש סיכוי סביר שהוא לא יישאר עד אז כדי לקטוף את הפירות… מעבר לזה הם הביאו (בפרי-אג'נסי) את התופס המצוין קני גולאדיי והקורנר אדורי ג'קסון שיעזרו לתקן נקודות חולשה של הקבוצה. עם חזרתו מפציעה של הרץ המעולה סקון ברקלי ההתקפה בהחלט תיראה טוב יותר אך כל עוד הק"ב המוביל הוא דניאל ג'ונס (ועם הגנה שנשארה עם סגל די בינוני) אני לא רואה אותם עושים קפיצת מדרגה השנה – אם כי בהחלט ייתכן שיש כאן התחלה של תהליך שיוביל להישגים בשנים הבאות.

      1. באופן הזוי גם אחרי שעשה טרייד דאון הוא עדיין לא הצליח להבין איך להגדיל את "הערך" (value) שלו בדראפט, ובמקום לבחור בטאקל כמו דארישו (שהיה 2-3 במחזור לפי כל המומחים) או קורנר, הוא בחר ברסיבר שהיה יכול למצוא כמוהו בסיבובים המאוחרים. זה לא כמו לבחור רץ בבחירה השניה, אבל בהחלט לא אידיאלי…

  2. זו אמנם הקבוצה הכי לא חשובה והכי לא מעניינת בליגה, אבל הסינסינטי בנגאלס- מצד אחד, הגיעה WR1 בשאיפה לשנים וחוזק קו ההתקפה (אני עדיין חושב שהיה צורך לבחור בסיוול, אבל מה אני יודע)
    מצד שני, לא ברור מי יפתח ק"ב בכלל העונה (אני לא מעודכן, אבל לאור חומרת הפציעה שלו, בתור אוהד הייתי מעדיף שבורו יישב עונה בחוץ כדי להחלים על מלא). עדיין יש הרגשה שהסקילס פוזשן של הקבוצה לא חוזק מספיק, כמו גם קו ההגנה.
    תודה, ותודה על הסיקור הנהדר!!!עושה סדר ועושה שכל. שיגיע כבר ספטמבר!!!

    1. דווקא קיבלו הרבה שבחים על הבחירה, והעובדה שבסופו של דבר קיבלו טאקל פותח בסיבוב השני (ועל הדרך אספו עוד שתי בחירות סיבוב 4). אישית הייתי הולך על סוול, אבל אני לא זה שמקבל מהם משכורת…

  3. טמפה ביי – מנצחת ענקית. אני לא זוכר קבוצה אלופה ששמרה על הסגל שלה ככה מאז האליפות של דנבר בשנות ה-90. הם היו גם מאוד מאוד מדויקים בדראפט ולקחו שחקנים שנפלו בעמדות שהיו חלשות אצלם. להוריד את הכובע.
    .
    סן פרנסיסקו – ארגון שחקני ה-NFL יצא במלחמת חורמה נגד הליגה לגבי האימונים בטרום העונה במטרה להוריד אותם לאפס (בדומה למה שקרה בעונה שעברה, בזמן הקורונה). אותם שחקנים שוכחים את השבועות הראשונים של אותה עונה בה נפצעו שחקנים שלא היו מוכנים לעומס שנדרש מהם – והנפגעים העיקריים היו הניינרס. מקווה בשבילם שאותם שחקנים שחוזרים מפציעה יחליטו כן לקחת חלק באימונים המוקדמים.
    .
    דאלאס – מצמד הליינבקרים המדהים שהיה אמור להיות הטוב בליגה עשור קדימה לא נשאר הרבה, וראינו בדראפט האחרון שהם לא יישארו שם הרבה (לייטון ואנדר אש בכלל נמצא בדרך החוצה, לאחר שבחרו לוותר על השנה החמישית שלו בחוזה). עם זאת, העתיד של הקבוצה הוא בהתקפה, ואם יצליחו לשחזר חצי ממה שעשו בתחילת העונה שעברה הם ידברו חזק בפלייאוף.
    .
    הצ'ארג'רס – לגמרי קבוצת העתיד. אם לא יהרסו שם את מה שבנו אנחנו נראה את אחת הקבוצות החזקות שיש בליגה. קצת חבל שהם באותו הבית עם קנזס סיטי.
    .
    הקבוצה היחידה שאני לא מסכים איתך לגביה היא דטרויט. בניגוד לשנים קודמות אנחנו סוף סוף רואים שם דרך וכוונה. גם השחקנים שעזבו יחזרו בתור בחירות דראפט עתידיות, ובהנהלה עשו בשכל שוויתרו על שחקנים שלא יהיו שם בעוד 3-5 שנים, כדי לתת יותר זמן לצעירים להתפתח. לזה אפשר להוסיף שפעם הראשונה (לפחות מאז שאני עוקב) היה להם דראפט מצוין, שמראה יותר מהכל על השינוי שעברו בפגרה.

    1. רוצים להוריד את האימונים של הפרה-סיזן, אבל ג׳אוואן ג׳יימס מהברונקוס התאמן לפני שבוע עצמאית לפני העונה ונפצע באכילס, וכתוצאה מכך הוא יאבד עשרה מיליון דולר שהיה אמור להרוויח ב2021 במדי הקבוצה. לא יודע מה עדיף לארגון השחקנים…

      1. הפציעה שלו היא אחת מנק' המחלוקת, כאשר כל צד מצביע על בעיה אחרת ומכוון למטרה שלו.
        הכוונה של ארגון השחקנים היא שאימונים האלה יהיו חלק מהאימונים שמאושרים ע"י הליגה ואז זה יחליף את האימונים הוולנטריים, אבל אני לא רואה את זה קורה אחרי שכבר חתמו על הסכם השכר…

    2. נו באמת… עוד פעם דאלאס והשטויות הרגילות על "ריצת פלייאוף עמוקה". מדובר במועדון שלא עשה גמר Nfc כבר שלושים שנה, למה שהשנה יקרה משהו שונה? דאק אוברייטד, הרץ הדביל שלהם לא מחזיק עונה שלמה בוודאות וההגנה בינונית, גג גג סיבוב אחד והביתה וגם זה כי האיגלס בעונת בנייה.

      1. למה להרוס אבל?! אחת מההנאות במהלך העונה זה לראות שוב את האשליות סביב הקאוובויז מתנפצות כשהקבוצה מתרסקת אחרי שבתחילת העונה היו לפחות מועמדים לסופרבול :))
        .
        קודם כל דאק שיחק שנה על הטאג לא שנים. החוזה החדש שלו (יחד עם זיק ואמארי) הולך לתקוע אותם חזק.. אולי הוא קב טוב אבל לא אחד שמסוגל לסחוב את הקבוצה על הגב (יש מי שיגיד שזה נכון לכל אחד). בעונה שעברה הם לא ממש ניצחו גם כשדאק שיחק, והחוזה החדש שלו לא יקל עליהם לבנות סביבו.
        לגבי מתאם ההגנה, לא ממש זיהיתי את חוליית ההגנה האימתנית של אטלנטה שנה שעברה שהטילה אימה על ההתקפות היריבות.
        .
        מצד שני למה להרוס את ההיפ?! השנה דאלאס הולכים עד הסוף!!

    3. מסכים לגמרי לגבי דטרויט. הבחירה בסוול שידרגה אוטומטית את הסטטוס של גוף ואם בשנה שעברה הם נראו הרבה פעמים כאילו חסר להם ממש קצת כדי להתקדם, אני מנחש שהשנה הם ייראו הרבה יותר טוב ובעונה שאחריה כבר יהיו פקטור משמעותי.
      .
      לגבי הניינרס, זה טיפה חמקמק. ראינו כבר שחקנים שחזרו מפציעה ונפצעו שוב. הדראפט שלהם (הבחירה הראשונה בכל אופן) הוא די ריסקי אבל החיזוק של האופנסיב ליין שלהם עם מאק ו(בעיקר) טרנט וויליאמס סוגר להם נקודת חולשה. נקווה לטוב.
      אמנם סיאטל די מדשדשים אבל אני מסכים שה NFCW מסתמן (שוב) כבית המוות.

  4. כל עוד ה- GOAT משחק, למה שמישהו יעזוב את הבאקנירס??
    אם הניינרס יישארו בריאים, והקארדינלס ימשיכו להתחבר ולהשתפר, בית ה- NFC מערב נראה ממש מפחיד, בהחלט בית המוות.
    לגבי דטרויט, הם לא התחילו תהליך פירוק והרכבה כבר פעמיים בחמש השנים האחרונות? ממש עצוב מה שקורה שם…

    1. בבאקס המכשול היה ענייני שכר. בסוף שחקנים שמככבים על הבמה הגדולה וזוכים באליפות רוצים לקבל את הכסף שלהם, עם או בלי בריידי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט