סיכומבדיה/דרור פישר

זהו, זה נגמר. אמנם מוקדם יותר ממה שחשבנו, אבל נגמר. לא יהיו יותר העונה תשדירים של ערוץ הספורט עם הכותרת "דני אבדיה נגד לברון ג'יימס", לא יהיו עוד סיקורים אחרי משחק עם הכותרת הגנרית "וושינגטון ניצחה/הפסידה, אבדיה קלע 2 נקודות ב-19 דקות" ואנשים, שבעבר קמו באמצע הלילה כדי לראות אותו חולק את אותו פרקט יחד עם הכוכבים של ברוקלין, יחזרו לישון רצוף בלילות לפחות בחצי שנה הקרובה.

אז עכשיו, אחרי שהישראלי הרביעי בליגה הטובה בעולם נפצע (טי ג'יי ליף עדיין חי), הגיע הזמן לסכם את עונתו הראשונה מעבר לים. הסיכומון יערך בדרך מקורית ולא מקורית להפליא, כמעין סוג של תעודת סיום שנה – כל נושא יתחיל באות מהשם של דני אבדיה, לפי הסדר, כמו התעודה שקיבלתי מהמחנך שלי בכיתה י' אחרי שעזב לכסף הגדול של כדורי.

אז אחרי שנאמר עליו הרבה, הגיע הזמן לעוד קצת, לפחות בפעם האחרונה לזמן הקרוב.

אבדיה – וושינגטון

דיפנס!

על 2 דברים שליליים מרכזיים דיברו האנליסטים והסקאוטים למיניהם בכל מוק דראפט אפשרי מעבר לים: הקליעה הלא יציבה שלו מחוץ לקשת והגנה. הם טענו שהוא לא אתלט מספיק כדי לעצור גארדים זריזים ולא חזק או גבוה מספיק כדי להתמודד עם שחקנים בעמדה 3-4, שלא לדבר על עמדת הסנטר.

לפחות בדבר אחד הם כמעט טעו לגמרי: דני התפתח, בעל כורחו אפשר להגיד, להיות שחקן ההגנה הכי חשוב של הויזארדס. היכולת שלו לבוא לעזרה מהצד החלש, להתמודד עם הבידודים של שחקנים בגודלו וגם להרים ידיים כשצריך, גרמו לצוות האימון לשים אותו על השחקן החשוב והמרכזי של היריבה. רוב הזמן זה עבד לו טוב – את טייטום וסיאקם הצליח להגביל בזריקות, הצליח לשמור על גארדים בחילופים בצורה מעוררת גאווה וגם היה אחראי על ניצחון גדול בצ'ייס ארנה על גולדן סטייט עם גג על דמיון לי.

אז למה רק כמעט טעו? הרוקי לא מפסיק לעשות עבירות. אולי בגלל שהוא צעיר והניסיון שלו עדיין דל בחלק ההגנתי, או שאולי הוא עדיין לא התרגל לחוקים ב-NBA, אבל דני עושה המון עבירות. פעמיים הוא יצא ב-6 עבירות ולא פעם קיבל מעט דקות בגלל הסתבכות בבעיית עבירות בשלבים יחסית מוקדמים של המשחק. הראיה לכך היא שהוא ביצע העונה 82 עבירות בזריקה בממוצע של פאול וחצי למשחק.

איפה האמת? כנראה באמצע. אבדיה הראה העונה יכולות שלא ראינו ממנו בקריירה הקצרה שלו והוכיח שהוא יכול להסתכל לכוכבים בלבן של העיניים ולהפריע להם רבות בדרך אל הסל. מקווה שהעונה הזאת לא תשפיע על צורת המשחק שלו ושיגלה לעולם למה הוא באמת נבחר בעשירייה הראשונה בדראפט.

נט רייטינג

הנתון הכי מאוס בעולם ואם זאת, אחד הנתונים המשפיעים בעולם.  בנט רייטינג של 2.1- שנותן לך את המקום החמישי בקבוצה (והשני בקרב השחקנים ששיחקו מעל 40 משחקים אחרי דאוויס ברטנס) קשה להתגאות. קבוצת ההגנה השלישית מהסוף בטיבה מהליגה גורמת למספרים של דני להיראות הגיוניים והעובדה שלרוב הוא נמצא על המגרש מול החמישייה החזקה של היריבה בשילוב הפאסיביות המאוד מורגשת בהתקפה רק תורמת לכך. איפה האמת? בסעיף הבא.

יציבות

העונה של אבדיה הייתה כמו מזג האוויר בארץ בחודש האחרון – קמים בבוקר וכל נתון לא יפתיע, לפחות לא לרעה. חווינו ממנו פעמיים דאבל דאבל, אבל גם 7 משחקים בלי נקודה ועשרה בלי סל שדה. חווינו משחקים של תצוגות קליעה מעודדות, כמו המשחק הראשון שלו על אדמת ארה"ב עם 6-6 מהשדה מול ברוקלין, אך גם משחקים שבהם קלע באיזור ה-40% ומטה מהשדה. חווינו 3 שלשות רצופות מול מיאמי שהחזירו את וושינגטון למשחק בזמן פציעות, אך גם משחק שבו לא זרק בכלל מהשדה.

איפה האמת? ככל הנראה, קשורה בסיטואציה – הוא רוקי שמדגישים לו שהוא רוקי. לא ראיתי עדיין בתקשורת הישראלית שמדברים על זה ששחקן עדיין רוקי כמו שמדברים על דני. כל הסביבה שלו אומרת שזאת שנה שבה הוא צריך ללמוד ולהקשיב ולהתקדם לאט לאט, כמו רוי האצ'ימורה ותומאס בראיינט שלפניו. זאת גישה שיש עליה הרבה סייגים שאומרים שאולי זה תהליך ארוך מדי ועוצר את השחקן מהתפרצות מהירה, אך אולי זאת השיטה שתשאיר את דני בליגה לעוד שנים רבות.

אקטיביות

בכל קבוצת כדורסל יש את השחקן הזה שעולה על המגרש וכל תפקידו בהתקפה הוא לעמוד מחוץ לקשת השלוש ולהתכונן למקרה הנדיר שהכדור מגיע אליו בהתקפה שנתקעת פעם בכמה פוזשנים. בוושינגטון ויזארדס, דני הוא השחקן הזה. זה לא שהוא לא טוב בהתקפה (יש משחק תלת ספרתי של שחקנים שיכולים להעיד על כך שהוא הכישרון ההתקפי הישראלי הטוב ביותר כרגע), הוא פשוט לא מקבל את הכדור. 11.8% שימוש (רביעי מהסוף) כשהוא רביעי בכמות הדקות הכוללת זה נתון נוראי ומדהים בו זמנית כי קשה לראות איך סיטואציה כזאת נוצרת ועוד יותר קשה כשמדובר בשחקן שמדינה שלמה עוקבת אחריו.

איפה האמת? לא ידוע. אבדיה אמר מספר פעמים שהוא לא מתכוון לשנות את המשחק שלו, אך במשחק נגד אורלנדו לפני שבועיים הוא צעק לספסל שהוא סוף סוף נהנה במשחק. רואים עליו שההתקפה חסרה לו, ואולי הסעיף הבא יוכל לפרט לנו את הסיבות לכך בעוד כחודש כשהעונה תיגמר.

סקוט ברוקס – ויקיפדיה

ברוקס, סקוט ברוקס

"אויב המדינה, השותף של ווסטברוק, האיש שהרס את וושינגטון ואוקלהומה". כל אלו רק חלק מהמחשבות שעברו על הרבה אוהדים בארץ בהקשר של המאמן הראשון של אבדיה מעבר לים, שרק מחכים שיעזוב את כיסאו בסיום העונה ולא יחדש חוזה. כל הציפיות של הקבוצה להתברג בשמינייה הראשונה לפחות בסיום העונה נפלו לטמיון כאשר וושינגטון פתחו במאזן רע מאוד של 4-12, מה שגרם להם להתחיל להילחם רק על הפלייאין, שבזכות ההיחלשות של טורונטו, אינדיאנה ושיקגו נראית פתאום ריאלית.

וושינגטון היא קבוצה של שחקנים צעירים עם שני כוכבי על: ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל. שניהם משחקים על כמעט אותה בלטה, לאחד אין טווח קליעה בעוד שלשני יש ושניהם זורקים קצת יותר מ-41 זריקות מהשדה במשחק, כמעט חצי מהכמות של הקבוצה כולה. השאריות הולכות לרוב לשחקני הפנים שמקבלים מהכוכבים מסירות מתחת לסל/קולעים את הריבאונד וכל שחקן אשר חפץ ליירט זריקה יעשה זאת בשנייה שהוא מקבל כדור. רוב ההתקפה מתבססת על בידודים וככה קשה יותר לאבדיה לקבל את הצ'אנס שלו בהתקפה.

איפה האמת? מולכם. ברוקס הוא מאמן סבבה לקבוצה מבוססת שרצה למעלה במהלך העונה ולא לקבוצה צעירה. הוא מדבר יפה, אך בפועל לאבדיה יהיה קשה לשחק תחתיו. עוד נוקדה שראויה לציון בהקשר הזה: אבדיה יודע לשחק בעמדות 1-4 ואחת הסיבות למיקומו הגבוה בתחזיות הדראפט היא יכולת המסירה והפליימייקינג שלו. ברוקס דיבר על כך המון, אך בפועל ראינו את היכולות הללו רק בגארבג' טיים. אולי בעונה הבאה, עם מאמן אחר, נראה דני אחר.

דרמה תקשורתית

דני אבדיה הוא הישראלי הכי מסוקר ספורטיבית בישראל. גם בהשוואות לגדולים ביותר, אבדיה נותן פייט גדול, ולא רק בספורט: דמות של אביו, זופר אבדיה, קיבלה מעמד גדול בארץ נהדרת, כמו גם חיקוי של דני עצמו. הוא התראיין לכל ערוץ תקשורת אפשרי בישראל לפני הדראפט, וככל הנראה יתראיין גם כשיחזור לישראל בסיום העונה הנוכחית. כל משחק שלו מקבל סיקור מקיף עם תגובות וכל הסלים שלו נכנסים לקליפ מיוחד.


יש הרבה שיכולים לטעון, כנראה בצדק, שהסיקור סביבו מוגזם ולא כל נקודה שלו צריכה לתפוס כותרת באתרי הספורט. על הטענה הזאת יש תשובה אחת פשוטה: לא כל יום ישראלי נבחר בלוטרי ומקבל דקות קבועות בליגה הטובה העולם. האחרון שעשה את זה בצורה רציפה היה עומרי כספי בעונת 2015/16, בתקופה שבה התקשורת הישראלית עוד לא התרגלה סופית לטוויטר והאינסטגרם בדיוק התחיל את הפריצה שלו.

איפה האמת? היום לתקשורת יש הרבה פלטפורמות וכל גוף מחזיק בפרופיל כמעט בכל פלטפורמה אפשרית שנפוצה בישראל. כשמקבלים כל-כך הרבה סיקור בכל-כך הרבה מקומות, זה יכול להראות מוגזם ומנופח ממה שזה. עוד 5 שנים מהיום, כאשר הספר של ינון בר שירה יעמוד למבחן הזמן ויהיו יותר מ-2 ישראלים שמקבלים דקות קבועות ב-NBA (טפו טפו טפו), הסיקור יהיה אותו דבר, אבל פחות מורגש בגלל הכמות. ככל שיש יותר, ככה מרגישים פחות.

ישראלים

עומרי כספי – ויקיפדיה

ארבעה ישראלים טעמו את הליגה הטובה בעולם: עומרי כספי, גל מקל, טי ג'יי ליף ודני אבדיה. הראשון הוא גם היחיד ששרד כשחקן רוטציה ליותר מעונה אחת בליגה, ודני בדרך אליו. אז מה אפשר לקחת מאותה עונה?

כספי היה שחקן חמישייה בקבוצה שהכוכב שלה היה רוקי והציפיות היו לא להתבזות. התוצאה הייתה דומה לתחזיות וכספי תרם את שלו עם ממוצע נקודות דו ספרתי בכמעט אותו תפקיד כמו אבדיה עם 5 דקות יותר בממוצע ואחוז שימוש גבוה יותר (6.5% הפרש). שניהם נבחרו לנבחרת הרוקיז באולסטאר ולשניהם היו תקופות בהן לא מצאו את הסל, אך אצל כספי זה הגיע בישורת האחרונה של העונה, שזה אחד המאפיינים הגדולים ביותר שלו – דעיכה מתמשכת החל מחודש מרץ. אצל אבדיה לא ראינו העונה מספיק יציבות כדי להגדיר מהי דעיכה מתמשכת, אך כן ראינו הרבה מאוד רצפים של משחקים לא טובים שהובילו למחשבות על דעיכה שכזאת.

איפה האמת? לא ברור. כספי כבר אמר על אבדיה שהוא יכול להיות אולסטאר בליגה ועכשיו הוא קצת חושש לעתיד הרוקי, וזה בסדר. כספי מכיר יותר טוב מכולנו את החדר הלבשה ואת החוויות שעוברות על שחקן זר בליגה וככל הנראה, הקורונה וכל מה שבא מסביב רק הגביר את הלחץ סביבו. להיות הראשון זה טוב כי אי אפשר לעשות השוואות. להיות הרביעי, בתקופה כזאת, זאת משימה קשוחה בהרבה.

העתיד

לאבדיה תמיד היה עתיד מזהיר. בדירוג האחרון של ESPN, בו מייק שמיץ דירג את הפוטנציאל של הרוקיז, הוא דורג במקום החמישי, כמו ברוב תחזיות הדראפט שלפני שנה. דעת הסקאוטים עליו בקושי השתנתה כי מעבר להגנה שלו, אף יכולת אחרת לא באה לידי ביטוי באופן מספיק מספק. איפה האמת? אצל דני, וגם הוא לא יודע אותה. אני משער שאם הוא יתאושש מהשבר בקרסול בצורה מיטבית, הוא יוכל להתקדם תחת מאמן אחר בעונה הבאה ויצליח להציג עוד קצת מהארסנל ההתקפי שלו, אבל הנבואה ניתנה לשוטים, ולכן אשאיר אותה פתוחה, עד הסיכומבדיה באפריל או מאי 2022.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  2. אוהד ס"א

    23 אפר 2021 11:29:37

    באמת מעולה. תודה רבה
    השנה של דני רק חיזקה אצלי כמה אמיתות:
    1. ההערכה העצומה לכספי ולשחקנים כמוהו. לא כוכבים גדולים. עושים 5- 10 נקודות למשחק ושורדים פציעות וקושי שנה אחר שנה. כל כך הרבה זלזלו בכספי בלי להבין בכלל איך העסק עובד

    2. שקר הסטטיסטיקה – ביל בתחרות על מלך הסלים מול סטף ודובי גל. ווסט מחזיק סטטיסטיקות טריפל דאבל מטורפות ועדיין כל זה קלוריות ריקות באחת הקבוצות החלשות בליגה. מה זה מעיד על המדע והתעשייה האלה. איך אמר הפרשן (סמית?). ראסל, איפה הטבעות.

    3. יש מי שטוען (אני), שיש פער בין דור ה-z לדורות הקודמים:
    אם בדור של טימי וקובי, האליפות היתה הגביע הקדוש לקבוצה שלך. לברון מוכיח שהאליפות האישית חשובה מהמועדון ואפשר להרכיב גלקטיקוס אלופים בכל מקום (אם מתעלמים מהניקס והקליפרס).
    לדור החדש, כבר הרבה יותר מעניין לצייץ ברשתות ולהראות איך קולעים מהלוגו מאשר טבעת.

    4. רמת האימון ליגה חלשה. יש פער מעצבן בין היוקרה של הליגה לביצועי המאמנים בה. חלק מזה נובע מהמאזן בין מאמנים לשחקנים הנוטה לכיוון השחקנים. חלק מפערים גזעיים שאי אפשר לטאטא, חלק מהאופי של הליגה שהולך ונוטה לכיוון של שואו (wwe). הגיע הזמן להכניס מאמנים מאירופה למועדון הסגור והכושל הזה ולסגור את הפער הזה.

    1. pini

      23 אפר 2021 13:11:13

      כל מילה.
      לשים את טימי של הספרס, שקידש את הארגון כל התקופה שבה הוא שיחק במדי הדורבנות, לקובי מפוצץ האגו, שפירק סיטואציה אופטימלית בשביל לזכות באליפות לבד (מי יודע, אולי הוא שינה את מספר הגופיה, כדי שתהיה לו גופיה אחת יותר משאקיל…), זה חילול הקודש…

    2. דרור פישר

      23 אפר 2021 14:40:16

      נוטה להסכים איתך כמעט על כל מה שכתבת.
      לגבי כספי – לא יודע כמה אפשר לזלזל במישהו שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט ממדינה שלא שלחה אף נציג. בהתחלה שלו, כספי היה מעל ומעבר למה שציפו ממנו להיות ועדיין, הוא היה סולידי. הפוטנציאל שלו, לדעתי, היה עצום אלמלא נתקע בקליבלנד בסיום חוזה הרוקי שלו.
      לגבי סעיפים 2 ו-4, הם תוצאה ישירה של סעיף 3 ושל מה שרשמתי בסעיף הדרמה התקשורתית – היום אתה רוצה כותרות, קליקים וצפיות. אם יש לך את זה, השגת את המטרה. בעידן של היום היו מתייחסים לטימי בצורה שונה לגמרי, בערך כמו שמתייחסים לכריס פול אבל בלי החלק של הלויאוליות למועדון. בגלל זה גם שחקנים שיודעים לתת היילייטס במהלך משחק יזכו לסיקור יותר גבוה, שיכול אולי להשפיע על הבחירות לאולסטאר ולחמישיות העונה.
      אני לא יודע אם הרמה של האימון נחלשה, אבל היא בהחלט פחות מורגשת. הכישרון שצריך בשביל לאמן בליגה שכזאת היא לדעת לסגל את הקבוצה ואת עצמך לשינויים תוך פחות מיום, או להצליח בצורה מעוררת השראה בעונה אחת ואז השם שלך בליגה נשאר לעוד הרבה שנים. אנחנו רואים יותר ויותר טביעות אצבע טובות של מאמנים בזמן הפלייאוף וטביעות אצבע גרועות בזמן העונה הסדירה. יש יותר משחקים בעונה הסדירה מאשר בפלייאוף ולכן אנחנו זוכרים יותר את הרע מאשר את הטוב.

      1. germinator

        23 אפר 2021 23:44:07

        איזה אימון תגיד לי? איזה קבוצה בדיוק הצליחה להתאמן העונה?
        בין הטיסות, המשחקים והעדרויות הקורונה, זה שהאימון פחות מורגש השנה זה כנראה בגלל שלא היו אימונים השנה.

        1. דרור פישר

          24 אפר 2021 03:12:43

          היא פחות מורגשת כבר תקופה. היום רוב מה שמעניין את הקבוצות זה ללמוד את ספר המהלכים ולנסות לבצע אותו, בלי קשר למה שהולך בפועל על המגרש או לעשות משהו שמותאם נגד יריבות מסוימות.
          וגם עם נסתכל על השנה – יש מספיק קבוצות שאתה רואה אותן ואומר שהמאמן מאוד מורגש גם בתקופה שכזאת, כמו הניקס וההוקס, ויש קבוצות בהן המאמן כמעט לא מורגש בכלל, כמו מינסוטה או אינדיאנה.
          מה שכן מאוד מורגש השנה זה שהקבוצות שנמצאות בטופ גם במזרח וגם במערב הן קבוצות שהמאמן ממשיך לשנה שנייה לפחות במועדון והבסיס הוא אותו בסיס (ברוקלין והקליפרס הן היוצאות דופן בכל קונפרנס)

    1. דרור פישר

      23 אפר 2021 21:48:52

      חחחחח תודה! 🙂
      אם היה אפשר לעשות אות תחילית גדולה יותר אז הייתי עושה. הצלחתי לעשות את המעבר מהחלק של השם הפרטי, שהוא יותר שטחי ועוסק בתכלס, לחלק של השם משפחה שעוסק בכל המסביב ובמעטפת של השחקן ופחות נוגעת בשחקן עצמו.

  6. pini

    23 אפר 2021 13:12:22

    מעולה. תודה דרור.
    אני רואה שישנה תמימות דעים שהוא נמצא בסיטואציה רעה מבחינתו ושהוא ממש לא מנצל את הפוטנציאל שלו.

  9. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    23 אפר 2021 20:01:24

    פוסט מ-ע-ו-ל-ה !!! תודה רבה דרור, לא ממש עקבתי אחריו והפוסט ממש סידר את כל התמונה.
    .
    בנוגע לעתיד – לדעתי הסיכוי שכל הכוכבים יסתדרו לו בוושינגטון נמוך מאוד ועדיף שימצא את הדרך למקום אחר. הוא צריך קבוצה אינטליגנטית וקבוצתית. גולדן, ספרס, דנבר, יוטה וכאלה.
    .
    ומשום מה נראה לי שהוא יכול להתאים גם בקליבלנד – יש להם גארדים, יש להם את אלן, ועם אוקורו ודני בפורוורד זו יכולה להיות אחלה קבוצה. עם כבר פינטזתי – למה לא להעביר את לאב לוושינגטון? יחד עם ביל וראסל הם יכולים לעשות דברים יפים במזרח, בטח סיבוב שני, וקליבלנד תקבל את דני ועוד כמה חתיכות להשלמת שכר.

    1. דרור פישר

      23 אפר 2021 21:56:17

      תודה!
      אני מאמין שוושינגטון לא יוותרו עליו כל כך בקלות. הם רואים בו ובהאצ'ימורה ככוכבי העתיד שלהם, כשבראיינט יכול גם להצטרף. מאמין שזה יותר עניין של התאמה למאמן – גם כספי שיחק טוב תחת מאמן שנתן לו חופש התקפי וסידר לו תרגילים או הדריך אותו איך להשתלב בקבוצה, כמו ג'ורג' קארל וסטיב קר. אם ברוקס יעשה את הבלתי ייאמן ויחתום על חוזה חדש במועדון, הייתי מתחיל לדאוג על השחקן 3&D שהוא יתפתח להיות במקום לכוכב שהוא יכול להיות, אבל כמו שכתבתי בפוסט – הנבואה ניתנה לשוטים, ולכן אשאיר אותה פתוחה, עד הסיכומבדיה באפריל או מאי 2022.

  10. ארז

    23 אפר 2021 21:20:04

    עבודה מעולה דרור, מדוייק ולעניין, לא מצאתי סיכום טוב מזה בשום מקום, כרגיל הכותבים בהופס עושים בית ספר לאתרים רציניים! שאפו ענק.

  11. Wave Bull

    24 אפר 2021 02:30:07

    סיכום מצויין דרור, תודה. אין מצב שברוקס נשאר בעונה הבאה. לדעתי רק השהות עם כוכבי על כמו ראס וביל עשתה לדני המון טוב. כמי שראה את רוב משחקים שלו השנה, הוא מחונן באינטליגנציית משחק נדירה שלא הרבה ניחנו בה. אופטימי פלוס

    1. דרור פישר

      24 אפר 2021 03:14:45

      תודה!
      הוויזארדס נמצאים באחלה רצף שיכול לשים אותם בפלייאין במקום אינדיאנה/שיקגו/טורונטו ואם הם יעשו את הבלתי יאמן ויעלו לפלייאוף, אני רואה את ברוקס ממשיך למרות כל הביקורת

  12. jack sikma

    24 אפר 2021 19:31:16

    עונת רוקי קשה מאוד ללא ספק ….
    מכאן יש רק לאן לעלות והוא יצטרך להראות שיש לו אופי חזק כמו שכולם חושבים.
    באמריקה מנסים להפוך אותו לקלע שלשות וזה לא ממש הפורטה שלו…
    לא משתמשים בו נכון זה ברור.
    לא יכולה להיות סיטואציה גרועה יותר מאשר להיות עם ווסטברוק וביל באותה קבוצה.
    אני חושב שזה גרם לי להעריך יותר את כספי ואת מה שהוא עשה בעשר שנים בליגה הזאת עם המון נחישות ועבודה קשה וגם מעט כישרון.

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט