סיכום השבוע בבייסבול: ובמקום האחרון… / יוני לב ארי

אז מה היה לנו השבוע בבייסבול: עוד No Hitter, קבוצה גדולה בשקיעה, השכנה שלה טסה למעלה, וקבוצה אחת מלוס אנג'לס (לא האיינג'לס), שלא מסתכלת לאחור, וממשיכה במסע אל עבר שמירה על התואר. 16 משחקים לתוך העונה, עדיין תחת ההגדרה "מוקדם", אבל יש מגמות שצריך להתייחס אליהן.

ארון ג'אג' מתוסכל (צילום: sportsgrindentertainment.com)

נתחיל בצרות הגדולות. הניו יורק יאנקיז, שנכנסו לעונה עם הצהרת כוונות ברורה – רוצים סוף סוף אליפות ראשונה מאז 2009, פתחו את העונה עם 10:5 מזעזע, מקום אחרון באמריקן ליג, כשהקולורדו רוקיז הם היחידים עם מאזן חלש יותר בכל המייג'ורס. היאנקיז רשמו אמש (א') הפסד חמישי ברציפות, כשהרייז סגרו סוויפ ביאנקי סטדיום.

אז מה לא עובד שם? חוץ מגאריט קול והבולפן, כמעט הכל. ההתקפה דוממת, שחקנים כמו ארון ג'אג', ג'אנקרלו סטנטון, גלייבר טורס, אפילו די.ג'יי למהיו לא פוגעים, ובעיקר לא פוגעים כשזה ממש חשוב, במאני טיים. והסטארטינג פיצ'ינג, מעבר לגארט קול הנפלא, פשוט מזעזע. הרביעייה שהורכבה מג'יימיסון טאיון, קורי קלובר, ג'ורדן מונטגומרי ודומינגו הרמן (כבר נשלח ל-AAA) מתעקשת לחטוף ריצות ולסיים משחקים מוקדם, וככה קשה לנצח משחקים.

הרד סוקס בצהוב כחול??? (צילום: telegram.com)

אמש, אפילו את המשחק של קול היאנקיז הפסידו, הפעם הרבה בגלל הגנה רשלנית, בעיקר של ארון היקס בסנטר פילד. היום יש לחבורה של ארון בון יום חופש, זמן טוב לחשוב הרבה, אולי קצת לזעזע את המערכת, לפני שהברייבס מגיעים העירה, עוד קבוצה שמחפשת דרך חדשה, אחרי פתיחה של 9:7.

Boston Yellow Sox

אז היאנקיז אחרונים, מי ראשונים? שימו לב לזה: בבית המזרחי, הרד סוקס (במדים צהובים כחולים???), שאף אחד לא נתן להם צ'אנס העונה, מחזיקים בפסגה עם 6:10 (למרות שני הפסדים רצופים), בבית המרכזי הרויאלס מקנזס סיטי מוליכים עם 5:9, כשהווייט סוקס (8:8) והטווינס (8:6), שאמורות היו להוליך את הטבלה, עדיין מדשדשות. החבורה ממינסוטה הפסידה בשישה משבעת המשחקים האחרונים, אך גם סבלה מלא מעט ביטולי משחקים.

צפו בתפיסה הנפלאה של ג'ון ברטי

רגע רגע, אמרנו ווייט סוקס? הקבוצה מדרום שיקגו הצליחה לתפוס השבוע כותרות, כשקרלוס רודון היה לשני בליגה תוך שבוע שזורק No Hitter, עם 0:8 על האינדיאנס מקליבלנד. אך לא רק שהוא זרק No Hitter, הוא נכנס לתשיעי עם Perfect Game, אך עם אאוט אחד הוא פגע ברגלו של רוברטו פרז. אאוץ'. ועדיין, מברוק.

הכובד של ה-Covid

הקבוצה החמה של הליגה מגיעה מהמערב, שם האייז מאוקלנד ניצחו שמונה משחקים ברציפות, כולל טיאטואים על אריזונה ודטרויט. ועם כל זה, האייז במקום השלישי בבית בלבד, כשאת הפסגה תפסה באופן מפתיע סיאטל, עם 5:10, בזכות שבעה ניצחונות משמונת המשחקים האחרונים, בעיקר על בולטימור ויוסטון, שבעצמה חזרה לדשדש אחרי פתיחה טובה, עם שבעה הפסדים משמונת המשחקים האחרונים. להם לפתוח יש תירוץ, כשחמישה שחקנים משמעותיים בחוץ בשל הקורונה.

צפו במהלך המבריק של מרכוס סטרומן

אז זרקנו כמה מילים מוקדם יותר על הברייבס, בואו ניכנס לעובי הקורה בנשיונל ליג. את הפסגה במזרח תופסים המטס מניו יורק (לפחות מישהו בניו יורק מתפקד…), עם 4:7, כולל חמישה ניצחונות מששת המשחקים האחרונים, בעיקר מול הפיליס השנואים. מרכוס סטרומן (שלושה ניצחונות, ERA של 0.9 ומהלך אחד מבריק) וג'ייקוב דגראם (0.45, 35 סטרייק אאוטס) מייצרים 1-2 פאנץ' פנטסטי, והעתיד נראה ורוד.

The Red Hot Reds

ההפתעה מגיעה מכיוון פסגת הבית המרכזי, שם אפשר למצוא את הרדס מסינסינטי, עם פתיחה של 6:9. אך הבית הזה צמוד צמוד, כשהמילווקי ברוובס (7:8, רחוקים משחק אחד), הסיינט לואיס קארדינלס (8:7, שני משחקים), הפיטסבורג פיירטס (9:7, 2.5 משחקים) והשיקגו קאבס (9:6, שלושה משחקים) עדיין מאוד קרובות. החבורה משיקגו נמצאת בתקופה לא טובה, עם שישה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים, לא מעט מהם בתוך הדיוויז'ן (מילווקי ופיטסבורג).

צפו בתפיסה המטורפת של מוקי בטס

הבית הברור ביותר כרגע הוא המערבי. הדודג'רס אמנם הפסידו לפנות בוקר לסן דייגו, אך הם מוליכים בבטחה את הבית עם 3:13, המאזן הטוב במייג'ורס, כשעד להפסד לפנות בוקר הם ניצחו בשמונת המשחקים האחרונים! הג'איינטס והפאדרס חולקות את המקום השני, מרחק 3.5 משחקים מ-LA, כשאריזונה (מרחק שבעה משחקים) וקולורדו (תשעה) כבר זקוקות למשפת כדי לראות את הפסגה. וזה כנראה רק יחמיר…

וכמה מילות פרידה: ג'יי ברוס החליט אמש לתלות את המחבט, כשהוא פורש ממשחק פעיל בגיל 34. ברוס, שהחל את העונה ביאנקיז, לא הצליח לייצר בייסבול טוב, והודיע על פרישה. "אני משחק לא טוב באופן קונסיסטנטי", אמר ברוס, "אני מרגיש שאני כבר לא מתאים לרמה הזו". ב-14 עונות בליגה רשם ברוס ממוצע חבטות של 244., לצד 319 הום ראנס, שהתחלקו בין סינסינטי רדס, ניו יורק מטס, קליבלנד אינדיאנס, סיאטל מארינרס ופילדלפיה פיליס. וכמובן, עצירה קטנה ביאנקי סטדיום.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. מעולה יוני, נראה לי אני פשוט עושה קופי-פייסט לרשימות שלי לסיכום השבוע…
    המטס ממש כיף לראות, אם כי קצת סכיזופרני, שבוע אין, ארבעה משחקים בשלושה ימים, ארבעה ימים אין, שלושה משחקים ביומיים, וכמובן שבשיקגו צפוי שלג מחר. לא יעצרו אותנו! אבל כשהם משחקים, אוהו. הפיצ'ינג דליקטס, דה-גרום, סטרומן, ווקר ואפילו הנער פיטרסון שנתן אינינג ראשון סיוט ומאז בלתי ניתן לחבטה עושים לחובטים היריבים את המוות, ביום ראשון דה גרום משפד עם 100 מייל לשעה וסוחט תריסר סטרייקאאוטס, ביום שני סטרומן מוציא שבע עשרה גראונד אאוטס, ביום שלישי ווקר שהוא הפיצ'ר הכי "אורתודוקסי" שיש לנו וברביעי פיטרסון עם הסינקר-סליידר שלו זה כאילו עד שאתה מבין מאיפה הנזילה בקיר, פתאום הגז מפסיק לעבוד ואז הטכנאי של הגז חותך בטעות את הכבל חשמל. ברנדון נימו נראה כאילו הוא בבאטינג פרקטיס מרוב שהוא בזון, סמית' ואלונזו מתחרים מי היום יתן את הסלאג, מקניל וקונפורטו המתאושש עושים עבודה טובה ומקאן הוא באמת הקצ'ר שהיינו צריכים, שאפו לסאנדי אלדרסון. ופתאום עם לינדור האינפילד נראה אליפות והליין אפ אימתני.
    אז נכון שזה רק ההתחלה ויהיו עוד ימים קשים ועל כן אני מתמוגג דווקא מהפתיחה הבאמת יפה כי לך תדע מה יקרה מחר. אה, מחר קאראסקו חוזר! וואי וואי. שלא יגמר לעולם.

  2. תודה יוני, הסדרה בין הדודג'רס לפאדרס הבטיחה וקיימה עם אווירה של פלייאוף ודרמות – בעיקר במשחק הראשון בו הפאדרס חזרו מפיגור פעמיים ואילו הדודג'רס נחלצו מסף הפסד פעמיים לאחר מכן וניצחו לבסוף, וגם בשלישי בו הפאדרס חזרו מ2-0 לניצחון 5-2 מול הבולפן שלנו (כן ארז, שלנו :)).
    בסה"כ 2 מ-3 בחוץ וסוג של הצהרת כוונות, למרות שהתקפת הפאדרס נראתה מצוין לפרקים.

    1. נראה לי שהדודג׳רס לא צריכים הצהרת כוונות, הרקורד שלהם עד עכשיו הוא הצהרה מספקת 🙂 וחוץ מזה, מה יש לי מהבולפן שלכם? ירדתי עליהם או משהו?

      1. יותר כזה להראות לפאדרס מי הבוס, אבל זה בקטנה לא ישפיע על שתי הקבוצות (שגם ייפגשו עוד 15 פעם בעונה הסדירה)

  3. אוי רודון…. כמה נוראי לסיים משחק עם No Hitter ואכזבה…
    .
    לגבי היאנקיס (וגם הדוג'רס) – חייב להודות שעדיין לא ראיתי משחק של שתיהן, אבל בייסבול הוא משחק של רצפים, וזה משהו שיכול להשתנות בכל רגע (גם בשנה שעברה היה ליאנקיס את השלב הזה). זאת רק תחילת העונה, ומלבד הקבוצות הבאמת גרועות, קשה להגיד הרבה על המועמדות לפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט