העונה ה-25 של ה-WNBA יוצאת לדרך / יאן מלניקוב

העונה ה-25 של ה-WNBA יוצאת לדרך / יאן מלניקוב

ה-WNBA עומדת להתחיל את העונה השאפתנית ביותר שלה עד היום. זה היה יכול להיאמר גם על העונה שעברה, כידוע, נסיבות כאלו ואחרות עצרו את הליגה מלהפוך למה שהייתה יכולה להיות. מצד שני, עונת הבועה הייתה בלתי נשכחת בדרכה שלה ומוצלחת בצורה בלתי רגילה בהתחשב באותן נסיבות. עונת 2021 מבססת את עצמה על ההצלחה של עונת 2020, בהרבה מובנים.

אלמלא העלייה ברייטינג של ה-WNBA בזמן שהספורט האמריקאי כולו במגמת ירידה, לא ברור אם ההשקעה הייתה ממשיכה להגיע, ודיבורים על הרחבה – הדבר שהליגה עדיין צריכה יותר מכל – לא היו בכלל באופק. אבל עכשיו, יש הרבה סיבות לצפות לעונת חצי היובל, וזה מתחיל מדבר שעל פניו נראה טריוויאלי.

במיוחד כשמדברים במונחי פופולריות, מראה חיצוני הוא חשוב. ובשנים האחרונות, ה-WNBA פשוט לא עמדה בסטנדרט האסתטי של ליגה מקצוענית. לכל קבוצה היו אותם מדים גנריים בשינוי צבע וספונסר בהתאם לקבוצה, וכל המספרים ושמות השחקניות היו כתובים באותו גופן ברירת מחדל. אילוצי העונה שעברה הדגישו זאת מצוין; כל הקבוצות שיחקו עם אותם מדים, על אותו פרקט. אם נדבר בכנות וקצת בתקיפות, ה-WNBA נראתה כמו ליגה למקומות עבודה (הדגשה חשובה: במישור האסתטי בלבד).

לא עוד. המדים החדשים של קבוצות ה-WNBA הם הרבה מעבר למדים ראויים לרמות האלה. מספיק להסתכל עליהם כדי להבין את גודל ההשקעה של היצרנית נייקי. וכשמבינים כמה השקיע תאגיד הענק הזה במדי הקבוצות, מבינים בדיוק כמה קריטי המראה החיצוני לקידום הליגה.

זה לא רק נראה טוב. יש אספקט חשוב אפילו יותר. בעוד המדים הקודמים היו של הליגה, המדים החדשים שייכים לקבוצות. לכל קבוצה העיצוב שלה, כזה שמשקף אותה ואת המקום ממנו הגיעה, ואפילו מעביר את המסרים שלה. הכוכב על המדים של אטלנטה מייצג את סצנת המוזיקה, על צידי המדים של סיאטל מופיעה סיכת החלל, ואלה של שיקגו מייצגים את הרוחות בעיר הרוחות. ראוי לציין שלא כל הרעיונות היו מוצלחים – הגופייה השלישית של דאלאס שאבה השראה מהנשים הטייסות במלחמת העולם השנייה שהדירו נשים שחורות, ועל זו של וושינגטון רשום התיקון ה-19 לחוקה, שאיפשר רק לנשים לבנות להצביע. אבל אפילו שלא מדובר בצעד נקי וחלק, זה עדיין צעד קדימה.

"בפעם הראשונה אי פעם יש לנו מדים שהם רק שלנו" אמרה סו בירד, הגארד האגדית של הסיאטל סטורם. "כל גופייה מספרת סיפור שמייצג את העיר שלנו… כשאוהד לובש את זה, ברור איזו קבוצה זו. לא רק מההצבעים, אלא גם מהעיצוב". בעונת 2021, קבוצות ה-WNBA ישחקו במגרשים שלהן, וילבשו את המדים שלהן. זה ייראה, וזה גם ירגיש, טוב יותר.

ה-WNBA צפויה להיות ליגה אחרת לגמרי בעונה המתקרבת. תקופת השוק החופשי הביאה איתה מתיחת פנים משמעותית להרבה מאוד קבוצות בליגה, כאשר שלוש מתוך ארבע הקבוצות ששיחקו בסדרות חצי הגמר בשנה שעברה משנות לפחות 40% מהחמישייה הפותחת שלהן. הדראפט גם הוא הוסיף הרבה מאוד כישרון צעיר ורענן לליגה, אפילו שהיו חסרות שם כוכבות על בסגנון סברינה יונסקו. ואם כבר דיברנו על יונסקו, היא תהיה אחת מהשחקניות הבולטות שהפסידו את העונה הקודמת ויחזרו בכל הכוח לעונה הבאה.

יונסקו נפצעה וגמרה את עונת הרוקי שלה במשחק השלישי בלבד. היא זכתה לקבלת פנים ראויה נגד ההגנה החונקת של האלופה סיאטל, ונגד דאלאס במשחקה השני היא קלעה 33 נקודות, לצד 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. מהפציעה שלה היא תחזור לקבוצה הרבה יותר טובה מזו שסיימה במאזן 2-20 את העונה שעברה, כשהמצטרפות החדשות הן בין היתר שתי אקסיות אליצור רמלה – השחקנית המשתפרת של השנה שעברה, בנייז'א לייני, ושחקנית ההגנה של 2019, נטאשה הווארד.

אבל זו רק ההתחלה. לאס וגאס תקבל בחזרה את ליז קמבייג', שבחרה לוותר על עונת הבועה – כמו גם אלנה דלה דון של וושינגטון וג'ונקוול ג'ונס של קונטיקט. בעונה שעברה, וגאס הגיעה לגמר, וושינגטון הגיעה לפלייאוף והודחה על הבאזר, וקונטיקט מיררה את החיים של וגאס בחצי הגמר. נשאר רק לדמיין למה כל הקבוצות האלה מסוגלות עם הכוכבות האלה בשירותן, וכמה הליגה תהנה מנוכחותן על המגרשים שלה.

כל זה, ועוד לא דיברנו על סופו של עידן. על אגדת כדורסל בלוס אנג'לס שנפרדת לאחר 12 שנה. על שחקנית ההגנה ומלכת הריבאונדים של עונת 2020, ה-MVP של עונת הרוקי שלה (2008) ושל 2013, אלופה ו-MVP של סדרת הגמר ב-2016, אחת מסדרת הגמר הגדולות בהיסטוריה. קנדס פארקר בחרה לעזוב את הספארקס כדי לחזור הביתה לשיקגו. אבל, בניגוד מוחלט לחתימה של חברה לאולפן דווין ווייד בזמנו, פארקר מגיעה כחיזוק משמעותי. לצד הפאוור-קאפל בקו האחורי, אלי קוויגלי וקורטני ואנדרסלוט, פארקר הופכת את שיקגו למתמודדת ראשית על האליפות. ובלוס אנג'לס, ספר ההיסטוריה העשיר של הספארקס פותח פרק חדש.

זה רק חלק ממה שמצפה לנו בעונת ה-WNBA החדשה. בעוד כשלושה שבועות, ב-14 במאי, העונה כבר תצא לדרך, ביום שעוד יכול להיות אחד החשובים בהיסטוריה של הליגה. עד אז, אסקר בפירוט נרחב יותר את כל 12 הקבוצות, איך נראתה הפגרה שלהן ואיך עשויה להיראות העונה שלהן. במהלך העונה, אנסה להגיע לסיכום אירועים שבועי ודירוג עוצמה.

למי שתוהה כיצד בכלל אפשר לצפות – כמובן, ערוצי הספורט בישראל לא מאוד מעוניינים בספורט נשים. הדרך (הכשרה) היחידה לצפות במשחקים היא לרכוש את שירות הליג פאס של ה-WNBA. החדשות היותר טובות – העלות מסתכמת ב-17 דולר לעונה, עבור האפשרות לצפות בכל משחק בשידור ישיר או מוקלט. זה לא NBA, לא בשום מובן. אבל זה כדורסל. כדורסל חכם, יסודי, קבוצתי עם קמצוץ של אולד סקול. מי שאוהב את זה, יאהב את ה-WNBA.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. כל הכבוד יאן על הזרקור לליגה די זניחה. מת על קנדיס פארקר – גם יפה, גם אופה, עומדת בכבוד מול שאקיל-הדביל (לפעמים) ובכללי – מקווה שנראה אותה פעם כמאמנת על הקווים אחרי התקדים של בקי ממהספרס.

  2. מצויין.
    ה-WNBA מתחילה להתעורר מחדש. גם הליגה וגם השחקניות הבינו שחייב לבוא שינוי (ואולי גם עוד מימון).
    הליגה הזאת מצויינת אבל בשיווק רק בשנים האחרונות הבינו שחייבים להתעורר.
    .
    אחלה פרויקט לקחת על עצמך עם הליגה. כל הכבוד 👏👏👏

    1. ראינו אצל ניו יורק בשנה שעברה שצעירות בלבד לא משיגות תוצאות (ללא קשר לפציעה של יונסקו), ולכן השנה הן ויתרו על בחירות הדראפט כדי להשיג עוד ניסיון.
      דאלאס כנראה יסבלו מאותה בעיה השנה, במיוחד לאור העובדה שהיה מדובר בדראפט חלש יותר (מזכיר את דראפט 2020 של הגברים). מצד שני, לא היתה להם הרבה ברירה לאור העזיבה המתוקשרת של קיילר-דיגינס שבוודאי פגע ביכולת שלהן להביא שחקניות בשוק החופשי.

  3. תודה יאן על הזרקור החשוב… כמה לא מפתיע ומראה שוב על היחס לספורט הנשי ובעיקר נשי קבוצתי בארצנו הבחירה שלא לשדר את בליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט