עונה משוגעת תגיע היום לסיום עם משחק שאין מוצדק ממנו. גונזאגה וביילור, שתי הקבוצות שהיו ללא צל של ספק הטובות במכללות לאורך כל העונה יתמודדו על התואר. מפגש שהיה אמור להתקיים כבר בתחילת דצמבר אבל התבטל בגלל הקורונה וכמה כיף שנזכה לראות אותו הערב על הבמה הכי גדולה.

למי שפספס איך הן הגיעו לכאן ומיהן הנפשות הפועלות, תוכלו להתעדכן כאן:

וכאן על הניצחון הנינוח בחצי הגמר של ביילור על יוסטון וזה הדרמאטי שכולם מדברים עליו של גונזאגה על UCLA:

אז איך נראה המצ'-אפ הערב?

בעיקרון, גונזאגה קבוצה מאוזנת יותר, עם שילוב של קו אחורי מצויין וקו קדמי מהטובים במכללות. יש להם הגנה טובה, התקפה זורמת, קליעה, כוכבים שיכולים להשיג סל כשהכל תקוע, ובעצם כל מה שאפשר לבקש ברמה הזו. באמת קבוצה חד פעמית שעוד נתגעגע אליה.

לביילור לעומת זאת אין קו קדמי ברמה גבוהה, אבל הקו האחורי פשוט אדיר בשני צידי המגרש, עם גארדים שמשחקים הגנה לוחצת נפלאה ומפרקים קבוצות, וגם קולעים שלשות באחוזים מדהימים. לשתי הקבוצות לא מעט שחקנים מנוסים, אבל לביילור יש אפילו יותר ניסיון וחיבור, עם שחקנים שכולם כבר כמה שנים במכללות ומשחקים ביחד כבר לפחות שנתיים. במעמד כזה, גם העובדה הזו יכולה לעשות את ההבדל.

.

נקודות המפתח:

ההגנה של ביילור בקו האחורי. כתבתי שלשום שמיצ'ל הוא בעיני שחקן ההגנה של השנה במכללות. אז אתמול הוא באמת זכה בתואר. והעניין הוא שבאטלר לא נופל ממנו בהרבה. ביחד, הם פירקו השנה כמעט כל קו אחורי שעמד מולם. אבל לגונזאגה יש מה שאין כמעט לאף קבוצה במכללות – שני רכזים ברמה גבוהה מאוד על המגרש, עם נמבהארד המנוסה וסאגס הסופר מוכשר, שמסוגלים לשבור לחץ ולקבל החלטות טובות, עם תמיכה של איאיי וקיספרט השקולים והנבונים (ובמקרה הצורך, גם ארון קוק מהספסל, שהיה פותח בכל קבוצה אחרת).

הקליעה. מצד אחד, ביילור היא קבוצת סופר-סמול-בול שתלוייה בקליעה משלוש שלה באופן קיצוני. למזלה, כמעט כולם שם קלעי שלשות נהדרים, שקלעו העונה מעל ל-40% מהטווח. מצד שני, לגונזאגה יש את הקלעי הטוב במכללות, קורי קיספרט (שהוא סמול פורוורד, אבל משחק רוב הזמן כ-4), בעוד שאייאי, סאגס ונמבהארד מסוכנים אבל לא יציבים בקליעה.

דרו טימי. אין לביילור אף שחקן שיכול להתמודד איתו בצבע. ולא שליו סי אל איי היה, אבל לפחות היה להם קצת יותר גובה. אם סאגס והזאגז מצליחים שוב להכניס לו כדורים ולהפעיל אותו היטב, זה יתרון גדול.  

.

אז מי לוקחת?

בחיי שאין לי מושג. האם המבחן שגונזאגה צלחו בקושי בחצי הגמר היה מה שהם היו צריכים כדי להשלים עונה מושלמת בפעם הראשונה מאז שנות ה-70? האם ביילור התבוננה ולמדה איך לעצור את הזאגז ואת הסאגס? הניחוש שלכם טוב כמו שלי.   

בבל מקרה, מי שלא תהיה הזוכה, היא תעשה את זה בפעם הראשונה בתולדותיה. והיא ללא ספק תהיה אלופה ראוייה ביותר, כשאף אחד לא יוכל להגיד שהיא גנבה את התואר. אני מחזיק אצבעות לגונזאגה עוד מתחילת השנה (ובעצם, כבר מאז ההפסד האכזרי בגמר של 2017). אבל אם להפסיד, אז לביילור.

.

כוונו שעונים: ביילור – גונזאגה, שני בלילה, 4:20 שעון ישראל. יש סיכוי שזה יהיה אחד הגמרים הגדולים אי פעם.