מכללות: פיינל פור הלילה / ערן שור

טורניר המכללות סיפק השנה, כמו תמיד, לא מעט הפתעות וסינדרלות. למעשה, אפילו יותר מתמיד. ב-NCAA מגדירים כ"הפתעה" (UPSET) ניצחון של מדורגת נמוכה יותר על מדורגת גבוהה יותר כשביניהן מפרידים לפחות חמישה מקומות (למשל, ניצחון של מספר 11 על מספר 6). ובכן, עד השנה השיא היה 13 כאלה, ב-1985. השנה אנחנו כבר על 14.  

אבל בישורת האחרונה, הפיינל פור, נשארנו עם שתי מדורגות מספר 1 באיזור שלהן, אחת מספר 2, ורק סינדרלה אחת, שגם היא לא בדיוק אלמונית. אני די מרוצה מזה האמת, כי נזכה לראות את אלו שהיו הטובות והיציבות ביותר במשך העונה מתמודדות על התואר, בתקווה לגמר קלאסי, שגם יביא לנו אלופה ראוייה אבל כזו שלא זכתה מעולם בטורניר.

.

ביילור (1) מול יוסטון (2). חצות ורבע שעון ישראל.

המשחק המוקדם של הערב הוא הדרבי של טקסס. קרב בין שתי מכללות לא נוצצות במיוחד, כנראה בלי כוכבי נבא עתידיים, אבל שתי קבוצות כדורסל מצויינות ומתואמות, עם הרבה שחקנים ותיקים והגנה קשוחה. שתיהן קולעות מצויין מבחוץ ומשחקות סופר סמול-בול.

.

יוסטון קוגרס.

מיקום: דה… העיר יוסטון בטקסס.

מאמן: קלווין סמפסון (מאז 2014).

היסטוריה: לא זכו מעולם. אבל כמה שהם היו קרובים… 6 הופעות בפיינל פור ופעמיים בגמר. בתחילת שנות ה-80 יוסטון הייתה כוח אדיר במכללות. האקים אלג'ואן וקלייד דרקסלר הובילו קבוצה אתלטית ומלהיבה, שהייתה הראשונה לשחק באופן עקבי מעל הטבעת וזכתה לכינוי הנפלא "פי סלאמה ג'אמה", לשלוש הופעות רצופות בפיינל פור (1982-1984). למרבה הצער, זה לא הסתיים עם אליפות. ב-83 הם הפסידו בגמר לנורת' קרוליינה סטייט מסל בשנייה האחרונה. ב-84 זה שוב נגמר במפח נפש עם הפסד לג'ורג'טאון של פטריק יואינג. אחר כך באו שנים שחונות עם מעט הופעות בטורניר סוף השנה. אבל בעונות האחרונות, הקבוצה חווה רנסנס תחת המאמן השנוי במחלוקת קלווין סמפסון, שכבר שיקם בעבר את אוקלהומה ואינדיאנה. הקוגרס מצליחים למשוך שחקנים טובים ובשני הטורנירים האחרונים לא היו רחוקים מהפיינל פור.

איך הם הגיעו לכאן? הקוגרס דורגו שניים באיזור שלהם ונהנו מהפסד מוקדם של המדורגת ראשונה, אילינוי. ניצחון קל מול קליבלנד סטייט בסיבוב הראשון ואז מותחן מול ראטגרס בשני, שאותו הם ניצחו עם חטיפה גורלית בשניות האחרונות. בסוויט סיקסטין זה כבר הלך קל יותר מול סירקיוז ובאליט אייט הם גברו על אורגון סטייט המפתיעה. בסה"כ, הם לא פגשו עד עכשיו אף קבוצה חזקה ממש בטורניר. זה הולך להשתנות היום.

כוכבים/מועמדים לדראפט: הכוכב הגדול הוא הסקנד גארד קוונטין גריימס (1.96), בחירת סיבוב ראשון גבולית בדראפט הקרוב. ראיתי את גריימס, יליד טקסס, בפעולה בפעם הראשונה באליפות אמריקה לנוער, שהתקיימה בקנדה לפני שלוש שנים. והוא נראה נפלא – גארד חזק ויצירתי, שחשבתי שהולך להיות וואן-אנד-דאן. אבל השנה הראשונה שלו במכללות בקנזס התובענית הייתה קשה. הוא לא קלע טוב, קיבל החלטות מפוקפקות, איכזב וירד לספסל. אז הוא החליט לחזור הביתה, ליוסטון טקסס ואחרי שנה של התאקלמות, השנה הוא פורח. 18 נקודות למשחק ב-41% משלוש והאיש שלוקח את הזריקות הגדולות עבור הקוגרס. משלימים אותו בקו האחורי הגארדים מרכוס סאסר הנמוך והאקטיבי והסיניור דג'ון ג'ארו, כשבקו הקדמי אין יותר מדי על מי לדבר.

גריימס

יוסטון היא קבוצה שכל השחקנים המובילים שלה הם שני מטר ומטה ומתבססת על הגנה לוחצת ואקטיבית והמון שלשות (שני שליש מהזריקות של גריימס וסאסר מגיעות מעבר לקשת). הם יצטרכו יום קליעה גדול כדי להתמודד עם קבוצה ברמה של ביילור.   

.

ביילור ברס (דובים).

מיקום: וואקו, טקסס, עיירה בדרך בין דאלאס לאוסטין.

מאמן: סקוט דרו (18 שנה).

היסטוריה: לא זכו מעולם. שני פיינל פורים בשנות ה-40 והפסד אחד בגמר בשנה שבה הוקמה מדינת ישראל. מעולם לא נחשבו לאחת המכללות המובילות בקונפרנס הדרומי המצויין, הביג-12 (קנזס, טקסס, אוקלהומה, ועוד). אבל בעשור האחרון הם מציגים קבוצות טובות שגם מצליחות לנצח בריקוד הגדול, אם כי לא מספיק לפיינל פור עד השנה.

איך הם הגיעו לכאן? ביילור הייתה אחת הקבוצות הטובות במכללות (אולי הכי טובה) כבר בשנה שעברה. השנה כמעט כולם חזרו, מה שסימן אותה כקונטנדרית כבר מההתחלה. לאורך כמעט כל העונה, ביילור היו ראש בראש עם גונזאגה על תואר הקבוצה הטובה במכללות. מפגש מוקדם בין השתיים התבטל בגלל הקורונה וכך שתיהן נותרו בלתי מנוצחות כמעט עד הסוף. מי שלקח את הצד של ביילור בדיון ציין שהתחרות שלהם קשה יותר ולכן הרקורד המושלם מרשים יותר. אבל לקראת סוף העונה הגיעה קצת התרופפות עם הפסדים לקנזס ולאוקלהומה סטייט של קאנינגהם.

אבל ביילור התאוששה ובטורניר היא כבר ניצחה די בקלות את הארטפורד וויסקונסין בסיבובים הראשונים. בסוויט סיקסטין עוד ניצחון משכנע על וילאנובה ובאליט אייט משחק דומיננטי נוסף מול ארקנסו. בסך הכל, ההגעה שלהם לפיינל פור לא ממש הוטלה בספק. נשאר להם רק עוד ניצחון אחד כדי להעניק לנו את הגמר המיוחל מול גונזאגה.

כוכבים/מועמדים לדראפט: הגארדים הג'וניורים ג'ארד באטלר ודביון מיצ'ל אמורים להיבחר בדראפט הקרוב, לקראת סוף הסיבוב הראשון או תחילת השני. שניהם שחקני מכללות נפלאים. באטלר (1.90) נחשב לשם הגדול יותר. קלעי נהדר ואלגנטי, שקולע 17 נקודות למשחק ב-40% משלוש, למרות שלא הולך לו בטורניר מחוץ לקשת. הוא מוסיף על זה ניהול משחק (5 אסיסטים למשחק למרות שהוא לא פוינט גארד טבעי) והגנה משובחת (2 חטיפות למשחק). שחקן מאוד סולידי. מאבד קצת יותר מדי, אבל הולך לתרום כבר בשנה הבאה לקבוצת ה-נבא שתיקח אותו.

באטלר ומיצ'ל

מיצ'ל (1.88) הוא לדעתי פוטנציאל ה-נבא הטוב מבין השניים. פוינט גארד סילוני וגם הוא שחקן הגנה נפלא (2 חטיפות למשחק). למעשה, הוא לדעתי שחקן ההגנה של השנה במכללות. הוא הלך והשתפר לאורך השנה והגיע לשיא בחודשיים האחרונים עם כמה תצוגות מרשימות. קולע השנה ב-45% משלוש אחרי שנתיים ראשונות במכללות שבהן לא הרשים בתחום הקליעה. למרות שברוב המוק דראפטים הוא גבולי סיבוב ראשון, בעיני הוא שווה מבט כבר בלוטרי. הוא עד כדי כך טוב – אתלט נהדר עם מוסר עבודה מדהים, פוינט גארד טו-וויי שיכול להוביל קבוצה או לשחק לצד רכז דומיננטי אחר.

את הצמד הזה משלים הסיניור המצויין מסיו טיג (16 נקודות למשחק), שגם הוא קולע נפלא משלוש (43% עונתי). כדאי לשים עין גם על הווינג מת'יו מייר (2.06), שחקן שיש לו אולי פוטנציאל נבא בעוד שנה שנתיים אם יוכל להראות יותר עקביות במשחק שלו.

.

תחזית: שתי קבוצות עם סגנון משחק דומה, שמתבסס על גארדים דומיננטיים שקולעים מצויין משלוש. לשתיהן אין גבוה דומיננטי (למעשה, בקושי אפשר לדבר כאן על גבוהים) והן משחקות סופר סמול בול, בעיקר ביילור שמעמידה לא פעם חמישייה עם ארבעה שחקנים באיזור ה-1.90. זה מתבטא בחולשה בריבאונד הגנה, ועדיין, שתיהן קבוצות ריבאונד התקפה מצויינות, שמשתמשות בריבאונדים האלה לייצר מבטים פנויים משלוש. אל תתפלאו אם תראו הרבה כאלו במשחק.

בכל זאת, אני הולך עם ביילור והקו האחורי הנהדר שלה. המון כח אש ובאטלר ומיצ'ל מסוגלים לנטרל את הגארדים של יוסטון בדרך לגמר הקלאסי מול גונזאגה.

——————————————————————————————————–

גונזאגה (1) מול יו סי אל איי (11) 3:34 בלילה, שעון ישראל.

משחק בין הפייבוריטית לקחת את הכל לבין הסינדרלה של הטורניר השנה. למרות שקצת קשה לדבר על UCLA במונחים של סינדרלה קלאסית (פרטים למטה). זה אמור להיות קל, אבל זה טורניר המכללות ובמשחק אחד כבר היו דברים מעולם.

גונזאגה בולדוגז.

מיקום: ספוקיין, עיירה קטנה ושכוחת אל במזרח מדינת וושינגטון, על הגבול עם איידהו.

מאמן: מארק פיו (מאז תחילת המילניום).

היסטוריה: לא זכו מעולם. פיינל פור אחד ב-2017 (הפסד שובר לב לנורת' קרוליינה בגמר). אבל המון קבוצות מצויינות ומענגות, בעיקר בעשור האחרון. וכמובן, הסיבה שכולם מכירים אותם כבר שנים – משם יצא מלך האסיסטים והחטיפות של ה-נבא בכל הזמנים, ג'ון סטוקטון. בשנים האחרונות יצאו משם גם שורה של שחקנים נבא טובים, שרובם הגיעו ליותר ממה שניבאו להם. ביניהם אפשר למנות את סאבוניס הבן, האצ'ימורה, ורוני טוריאף. וגם באסט אחד גדול – אדם מוריסון. לי יש פינה חמה בלב אליהם גם בגלל כל הקנדים שעברו שם בעשור האחרון, ביניהם קייל ווילצ'ר, קווין פנגוס, רוברט סאקרה, וכמובן גם קלי אוליניק וברנדון קלארק. והשנה תורו של אנדרו נמבהארד.

איך הם הגיעו לכאן? אחת העונות הדומיננטיות של קבוצה בתולדות המכללות. כאמור, הם הגיעו לעונה כאחת מבין כמה פייבוריטיות, אבל כבר במשחקים הראשונים מול קנזס ועוד כמה מדורגות נתנו הצהרת כוונות ומאז לא הביטו לאחור. עונה נטולת הפסדים, עם ניצחונות בספרות כפולות בכל המשחקים מלבד אחד, בדרך כלל ב-20 או 30 הפרש. המשחק היחיד שבו הם היו בסכנת הפסד היה בגמר הקונפרנס מול BYU, שבו כבר היו בפיגור דו ספרתי. אבל גם אותו הם ניצחו בסוף באופן משכנע. בריקוד הגדול, למרות כל הלחץ, שום דבר לא השתנה. ניצחונות קלילים מול כל היריבות, קבוצות לא רעות, כשאף אחת מהן לא מצליחה להאט את המכונה, אפילו לא קבוצת הגנה מצויינת כמו USC עם פוטנציאל הבחירה הראשונה בדראפט, אוון מובלי.  

כוכבים/מועמדים לדראפט: מאיפה מתחילים? לא רק שזו הקבוצה הכי מתואמת, קבוצתית, וכיפית לצפייה במכללות. יש להם גם הכי הרבה כישרון, ולדעתי חלק מהשחקנים שלהם הם אנדרייטד. בולט ביניהם ג'יילן סאגס, שאפילו שכל המוקים מדרגים אותו בטופ-5 יש מצב שהוא עדיין קצת אנדרייטד, למשל אצל ESPN שאצלם הוא חמישי. רכז נפלא, שגם יהיה שחקן נבא מעולה. זה לא תמיד נראה טוב השנה, למשל כשמסתכלים על הקליעה ועל האיבודים. אבל יש לו שילוב נדיר של כח, מהירות, פיזיות, אתלטיות, תשוקה למשחק, וכמובן גם כישרון כדורסל. והוא גם מגיע לרגעים הגדולים. במוק שלי הוא ראשון או שני (תלוי גם בקבוצה).

ג'יילן סאגס

קורי קיספרט הנפלא הוא הקלעי הטוב במכללות. תנו לו שנייה והוא מרים זריקה זריזה באחוזים אדירים, גם מטווחי נבא. אבל הוא הרבה יותר מרק קלעי. פורוורד גדול, חכם מאוד, נע מצויין, חודר לצבע ומסיים יפה, שומר, וקורא טוב את המשחק. פלאג אנד פליי כבר בשנה הבאה ב-נבא וכנראה בחירת לוטרי בדראפט הקרוב.

והשניים הללו הם אפילו לא השחקנים הכי טובים של גונזאגה בטורניר עד עכשיו. כתבתי כבר על דרו טימי שהוא הגלגול החדש של לואיס סקולה, מכונת נקודות עם עבודת רגליים נפלאה וטאץ' אלוהי. בשלושת המשחקים האחרונים, כולם נגד קבוצות עם שומרים טובים בצבע, טימי עם 25 למשחק ב-65% וגם 8 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ב-30 דקות למשחק. טימי לא אתלט גדול ולא עילוי פיזי. יש מצב שב-נבא הוא יתקשה בהגנה וכרגע גם לא ברור עד כמה יש לו קליעה מבחוץ (אני מאמין שזה עניין של זמן וביטחון). אבל הוא שחקן. אם יש לי בחירת סיבוב שני בדראפט הקרוב, אני מהמר עליו.

איטס טימי טיים

את החמישייה משלימים עוד שני שחקנים קצת אנדרייטד. ג'ואל אייאי הצרפתי הוא כלבויניק. שומר, מוריד ריבאונדים, מוסר, וגם קולע כשצריך. לא כוכב, אבל שחקן דבק ששווה נבא. אחרון הוא הרכז הקנדי אנדרו נמבהארד. שחקן שמאמנים אוהבים. לא יורד כמעט מהמגרש, למרות שהוא לא מבריק. משחק כמעט בלי לטעות ומוסר מעולה. אבל מכולם, הוא זה שאני הכי בספק אם יש לו מקום ב-נבא בגלל מגבלות אתלטיות ופיזיות וגם קליעה מפוקפקת.

הייתי מדבר גם על הספסל, שעליו יש לא מעט כישרון, אבל האמת היא שרובם בקושי משחקים, כשפיו כמעט שלא מוריד את חמישיית הסמול בול שלו עד שהמשחקים מוכרעים. לא נורא, זמנם יגיע בשנה הבאה, כי בגונזאגה אין ואקום (תשאלו את טימי).

.

UCLA ברואינז.

מיקום: עיר המלאכים כמובן.

מאמן: מיק קרונין (עונה שנייה).

היסטוריה: אז למרות ש-UCLA היא הסינדרלה של הטורניר הזה, היא למעשה היחידה שיש לא ברזומה אליפות. ולא רק אחת. למעשה, מדובר כאן על הקבוצה המעוטרת בהיסטוריה של המכללות, הלייקרס של המכללות אם תרצו. 11 אליפויות (כמעט כולן בעידן של ג'ון וודן האגדי; האחרונה לפני 25 שנים), ו-19 פעמים בפיינל פור. המכללה שבה עברו קארים (גדול שחקני המכללות בכל הזמנים), ביל וולטון, רג'י מילר, ובשנים האחרונות גם ווסטברוק, לאב, לאבין, ג'רו הולידיי ולונזו בול.

וודן וקארים

עוד פרט מעניין הוא ששאר הקבוצות בפיינל פור מגיעות מאוניבסיטאות די זניחות מבחינה אקדמית, בעוד ש-UCLA היא אחת מ-20 המובילות בעולם. בקיצור, יש לנו כאן מעצמה אקדמית שגם מבחינת היסטורית הכדורסל שלה לא רואה את האחרות. ועדיין, השנה זו הפתעה גדולה שהיא בכלל כאן.

איך הם הגיעו לכאן? האמת, די במזל. במשך העונה, הברואינז אפילו לא היו בין הקבוצות הטובות בקונפרנס שלהם, הפאק-12. קבוצות כמו אורגון, USC, וקולורדו הרשימו יותר. לכן גם הדירוג הנמוך יחסית, שהספיק רק בקושי להיכנס לטורניר כאחת מארבע האחרונות (הפליי אין). אז קבוצות הפאק-12 באופן כללי הצליחו יפה בטורניר, עם USC ואורגון סטייט המפתיעה, שהגיעו עד לאליט-8, וגם אורגון עם ריצה יפה. ועדיין, רק UCLA הגיעה עד השוקת של הפיינל פור.

זה התחיל עם ניצחון צמוד בפליי אין על מישיגן סטייט, רק אחרי קאמבק בחצי השני והארכה, והמשיך עם ניצחונות על BYU ו-אבילין, שהפתיעה את טקסס העדיפה. בסוויט 16 UCLA השיגו עוד ניצחון מפתיע, שוב בהארכה, הפעם על אלאבאמה החזקה והמוכשרת בהרבה, שתפסה יום קליעה חלש במיוחד מהשלוש (25%) ומהקו (44%). ולקינוח, עוד ניצחון עם הרבה מזל על מישיגן, במשחק נוראי (49:51), במיוחד של פרנץ ואגנר הגרמני, שגם החטיא שתי שלשות בשניות האחרונות שהיו מנצחות את המשחק למישיגן.

המזל הולך עם הטובים? לדעתי לא במקרה הזה, אבל נראה.  

כוכבים/מועמדים לדראפט: אין. כלומר, כן, יש שחקנים מובילים. אבל אני לא רואה כאן אף אחד שאמור להיות שחקן משפיע ב-נבא. ובכל זאת, ג'וני ג'וזאנג הוא סיפור מעניין. שחקן שגדל בלוס אנג'לס והתלבט בין UCLA לקנטאקי כשיצא מהתיכון ב-2019. הוא החליט להתחייב לקליפארי והוויילד קאטס ברגע האחרון, וכמו רבים אחרים לפניו, הוא לא נראה שם טוב בכלל ליד עמנואל קוויקלי וטייריס מקסי. אז כמו גריימס מלמעלה, בקיץ הוא חזר הביתה ללוס אנג'לס וככל שהעונה התקדמה הוא הלך והשתפר. בחצי הגמר מול מישיגן הוא קלע יותר מחצי מהנקודות של הברואינז (28) והוא הסיבה שהם בכלל כאן. לא אתלט גדול או שחקן חזק במיוחד, אבל ברמת המכללות מצליח לעשות את הנקודות שלו יפה.

ג'וזאנג

מי עוד? כאמור, לא הרבה מדי. מי שבכל זאת תפס את העין שלי במשחקים שצפיתי בהם במשך העונה הוא הרכז המיניאטורי (1.80 כולל הפריזורה ומשקל של רבע עוף) והסילוני טייגר קמפבל, שמוביל את הקבוצה באסיסטים ואחד היחידים שיכול לייצר לעצמו זריקה מכלום. אבל האמת שגם אצלו לא מעט מהאטרקציה זה מה שהולך לו על הראש.  

.

תחזית: ובכן, זה מארץ' מאדנס, המסורת לצד UCLA, הכדור הוא עגול, כדורגל משחקים 90 דקות… ובקיצור: גונזאגה (שוב) מנגבים!

.

אז אם הכל הולך לפי הציפיות (שלי), ביום שני נקבל גמר קלאסי בין שתיים מקבוצות הקולג' הטובות של העשורים האחרונים, גונזאגה וביילור. פינגרז קרוסד…

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. אחרי שהמדורגת מס. 1 בנשים קונטיקט עפה אתמול בחצי גמר, אי אפשר לדעת מה יקרה אצל הגברים. אני בכול זאת הולך עם גונזאגה.

  2. מעולה ערן – קצת מצחיק שUCLA היא הסינדרלה הפעם. אני באמת אהיה מאוכזב מהפתעה… הם גם הגיעו על רצף של ארבעה הפסדים לטורניר בלי אחד השחקנים החשובים שלהם שנפצע. אבל ככה זה ילדים אי אפשר לדעת מה יקרה.
    בכל מקרה אני רק אזכיר את הפעם האחרונה שהברואינס והבולדוגס נפגשו בטורניר. אז המצב היה הפוך והתוצאה מאד ביאסה.
    https://www.youtube.com/watch?v=TlS1_WWTr-Y
    לפרטים נא לפנות לג'רמי פארגו וג'ורדן פארמר.

    1. בעצם זו לא הייתה הפעם האחרונה בטורניר כי סבוניס וחבריו ניצחו את נורמן פאוול וקוון לוני בסיבוב השני ב2015.

  3. תודה
    פרוויו מעולה
    יוסטון של שנות ה 80 הייתה אחת הנבחרות הכי מרשימות בקולג׳ים.
    ממליץ על הסרט עליהם בדוקו של ESPN
    מלבד האקים ודרקסלר, מייקל יאנג ששיחק בישראל והוביל את לימוז לזכייה ביורליג(אז גביע אירופה לאלופות)

  4. ביילור שוחטת
    גונזגה פייבוריטית לנצח ב 14 נקודות את UCLA לפי וואגס
    מבלי להבין כלום בכדורסל, ניצחון של אל איי יהיה הפתעה מטורפת
    הגמר שביקשת בדרך לקרות

  5. אחרי הבלוק והאסיסט של סאגס בסוף הזמן החוקי , באתי לרשום שאני די בטוח שהוא נרשם ביומנם של כמה GM כבחירה מספר 1.
    אז כנראה שאחרי ההארכה הוא נרשם בעוד כמה יומנים

  6. Chris Fowler
    @cbfowler
    OHHHHHHHHHHHHH!!! WHAT. A. FINISH!! How many better NCAA games ever?! 19 lead changes. I’ve seen 40 yrs worth. Never gonna forget this one. Two Suggs sequences live forever: block at the rim, floor length bounce pass for a dunk, bomb to win it. @ZagMBB @UCLAMBB thanks for that!🙏🏻

  7. ערן נהדר תודה רבה !.
    נדמה לי שלא רק הפתעות רבות היו בטורניר הזה
    אלא גם היעדרויות רבות של שמות גדולים
    כמו קאנטקי למשל .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט