מכללות: קלאסיקה בגמר (וגם בחצי)! / ערן שור

טוב, אז בסוף קיבלתי את הגמר שרציתי. אבל כמה שזה היה קרוב להיות משהו אחר…

ביילור 78 – יוסטון 59.

את חצי הגמר הראשון לא הצלחתי לראות בחי, אז נכתוב עליו בקצרה (במילא זה לא הסיפור הגדול של הערב). ביילור ברחה כבר בדקות הראשונות ולא הביטה לאחור. ג'ארד באטלר עם מחצית ראשונה מושלמת של 17 נקודות, כל הנקודות שלו במשחק, קטש את יוסטון המסכנה. לידו דוויון מיצ'ל היה נפלא, עם סלי קלאץ' בסוף המחצית, אבל בעיקר אסיסטים והגנה נפלאה. קוונטין גריימס, הכוכב של יוסטון נראה אומלל בחצי הזה עם 0 נקודות ולא מעט החטאות. כמו שחשבתי, הגארדים הנהדרים של ביילור הצליחו לשתק אותו וכבר במחצית, עם 25 הפרש, נכנסנו לגארבג' טיים.

לביילור: באטלר עם 17 נק' (5-4 משלוש), 5 ריבאונדים, ו-4 אסיסטים; מיצ'ל 12 נק' ו-11 אסיסטים; מייר מהספסל עם 12

אצל יוסטון היחיד שהופיע למשחק היה סאסר עם 20 נק'. גריימס התעורר קצת במחצית השנייה וסיים עם 13, אבל זה משחק שהוא ירצה לשכוח.

.

גונזאגה 93 – יו סי אל איי 90

המנה העיקרית של הערב. ואיזו מנה זו הייתה. מי שקרא את הפריוויו של אתמול בטח התרשם שאני לא מחזיק במיוחד מ-UCLA. חשבתי שהגיעו לכאן במזל ושגונזאגה גדולה עליהם בכמה רמות ותעשה את זה קל.

אז אוהו, כמה שטעיתי. הברואינס נתנו משחק התקפי מושלם והיו רחוקים פוזשן התקפי אחד מניצחון בסיום הזמן החוקי. ובהארכה… תכף נדבר על זה.

בכלל, זה היה כנראה המשחק הכי טוב שראיתי בטורניר המכללות. קשה לי לחשוב על משחק באיכות גבוהה יותר. היו כבר משחקים עם מתח וסיומים דרמטיים, אבל לא ברמה כזו גבוהה והקרדיט בעיקר ליו סי אל איי שהתעלתה על עצמה, קלעה 1.23 נקודות פר פוזשן ולא הייתה פחות טובה לרגע. כל השחקנים המובילים שלה, בעיקר ג'וזאנג, באו לשחק ונתנו משחק גדול, למרות היריבה והלחץ. וזה כמעט הספיק להם.

הברואינס הראו שהם לא נבהלים כבר מהפתיחה והובילו ברוב המחצית הראשונה בהפרשים קטנים. ג'וזאנג המשיך את הטורניר הענק שלו וקלע מכל מצב, כשהוא מצליח ליצור לעצמו מצבים. לדעתי הוא צריך להיות על הראדר של קבוצות נבא אחרי השבועיים האחרונים. אייאי השאיר את גונזאגה בתמונה ושלשות של סאגס וקיספרט, ועוד סל של קיספרט (במשחק חלש בסך הכל) עם הבאזר הורידו אותם ביתרון נקודה, כשנראה שהם בדרך להשתלט על המשחק.

במחצית השנייה זה באמת קרה וגונזאגה עלתה ליתרון 7 עם 10 דקות לסיום ונראתה בדרך לניצחון נוח. אבל ג'וזאנג, יחד עם הרכז המיניאטורי והאנרגטי קמבל החליטו שהם לא מוותרים. לאט לאט הם חפרו את עצמם חזרה למשחק עם סדרה של סלים גדולים ושלוש דקות לסיום ג'וזאנג העלה אותם ליתרון שתיים עם שלשה גדולה.

ג'יילן סאגס, במשחק בינוני סה"כ, הראה תוך דקה למה הוא כזה כישרון ענק. ג'אמפר שלו השווה את התוצאה ואז בצד השני חסימה גדולה על דאנק של קודי ריילי, הגבוה של הברואינס, השתלטות על הכדור, הובלה של המתפרצת, ואסיסט גדול לדאנק של דרו טימי.

ג'וזאנג וג'ם ואסקז לא ויתרו, ויו סי אל איי עם כדור אחרון בשוויון, עשר שניות לסיום. ג'וזאנג חודר לצבע, אבל טימי עם ארבע עבירות מתייצב כמו גדול, סוחט עבירת תוקף והולכים להארכה.

בהארכה, טימי, שהיה מצויין כל הערב בהתקפה, מתחיל עם שלושה סלים רצופים ונותן לגונזאגה יתרון 4. קודי ריילי, אחד המצטיינים של UCLA הערב, משווה בג'אמפר מחצי מרחק (היו לו כמה סלים גדולים כאלו). בצד השני נמבהארד עם סטפ בק גדול משלו מעלה את גונזאגה לחמש, אבל ג'אקז הנהדר מחזיר מיד עם שלשה בצד השני. קיספרט לא מצליח לסגור עניין ושוב UCLA  כדור אחרון, הפעם בפיגור 2. ג'וזאנג הולך לסל, מחטיא, אבל משתלט על הריבאונד ומשווה שלוש שניות לסיום ההארכה.

הארכה שנייה?

ג'יילן סאגס חושב אחרת. הוא שועט לאורך המגרש, עולה לג'אמפר מהלוגו, ועם הקרש שובר לבבות בלוס אנג'לס ומעניק לנו את הגמר הגדול ובסופו של דבר גם המוצדק. איזה שחקן ענק!

לגונזאגה: טימי 25, אייאי 22, סאגס 16, עם 5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, קיספרט 15 (כאמור במשחק חלש) ונמבהארד עם 11 ו-8 אסיסטים.

לברואינז ג'וזאנג עם עוד משחק הירואי של 29 נקודות, גאקז עם 19, קמבל עם 17 וריילי עם 14.

יהיה כיף בשני…

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. איזה משחק…קלאסיקה אינסטנט ואחד שידברו עליו שנים בטופ של משחקי הטורניר בהיסטוריה.
    מעניין אם ההופעה של סאגס בסיום (שהיה פושר במהלך כל הטורניר) תקפיץ אותו במעלה הדראפט שוב. דרו טימי ממשיך להיות סלע של יציבות עבור הבולדוגס.
    בסוף קיבלנו את העימות שאנחנו מחכים לו מתחילת העונה.

    1. סאגס דווקא היה מצויין גם במשחק הקודם (כמעט טריפל דאבל). באופן כללי, אחד הדברים שאני מחבב אצלו זה שהוא לא שחקן שכופה את עצמו על המשחק. יודע לתת לאחרים את המקום, ושומר נהדר גם כשלא הולך לו. נראה לי בחור עם אופי מצויין. כמו שכבר אמרתי, בעיני הוא טופ-2 (מבין מי שהולך עם קייד).

  2. וואו מדהים!
    האם זה רמז לקראת הגמר? אני תמיד נזכר בפטריוטס ההם שלקראת הסוף ניצחו למרות שקירטעו, עד שבגמר כבר נפלו.
    מקווה לסוף שונה

  3. עוד אנקדוטה קטנה ששכחתי לציין בפריוויו. המשחק של ביילור מול יוסטון היה גם מאבק בין-דורי במשפחת ברוקס. אלווין ברוקס ג'וניור ישב על הספסל של הקוגרס כעוזר המאמן של קלווין סמפסון. כשמעבר לשולחן המזכירות ישב על ספסל הברס מביילור אלווין ברוקס השלישי כיד ימינו של סקוט דרו. השאלה עכשיו היא את מי יאמן אלווין ברוקס הרביעי בעוד 30 שנה (הוא כרגע בן 7…)

  4. איזה סל מדהים..
    הצטרפתי במהלך המחצית השניה, הברואינס פשוט לא נשברו.
    טימי הזה, עוד כמה שנים במשרד עורכי הדין שבטח יצטרף אליו יספר על סלי הקלאץ' בהארכה (או שיך לאינדיאנה, גם מתאים).
    מעניין מתי יעברו בגברים ל-4 רבעים (כמו כל העולם ואף מכללות נשים).

      1. אתה משווה אותו לאילנות גבוהים.
        מה גם ששחקן יכול להגיע לנב"א ואז לא לקבל רישיון לירות חופשי וכל הבטחון שלו יורד.

          1. הוא הולך לנגב אותו ספציפית יצא לי לראות קטעים והיילייטס הרצפה שלו לדעתי זה ברוגדון והתקרה דמיאן ובוקר
            אני אישית הייתי לוקח אותו 1
            הוא מה שחסר לפליקנס לקפוץ רמה אבל הוא לא יגיע לשם כנראה סביר להניח איזה דטרויט או או מיני.
            אם יפול למגיק יהיה להם טוב

  5. תודה על הסיקור
    הליין לפי המשחק עמד על 14 לגונזאגה
    אם היא הייתה עפה זאת הייתה הפתעה עצומה
    סיום לפנתאון של המכללות, יכנס לאול טיים הייליט לצד הסל של לייטנר מול קנטקי

    1. כן, רק שמאמין שסאגס גם יהיה שחקן נבא מצויין, ואז זה יהיה יותר בקטגוריה של הסל של ג'ורדן — הופעה גדולה במכללות שהיא פתח לקריירה גדולה במקום רגע השיא של הקריירה…

  6. תארת נפלא את המשחק ההיסטורי הזה. אני לא אוהד אף אחד מהקבוצות ונכנסתי למתח פסיכי ששמור למשחקי 7 ב-NBA
    אל תהיה קשה עם עצמך לגבי UCLA. היא קלעה קליעות נורא קשות. יש ימים כאלה שכל מטאטא יורה. חוץ מהמשחק מול אלבמה היא לא הצליחה לספק כזו התפוצצות התקפית. צריך להסיר את הכובע לגבי ההגעה שלהם למשחק ובכלל לטורניר, במוכנות מנטלית מושלמת. לדעתי אם שתי הקבוצות היו נגשות להטוב מ-7 זה היה נגמר 4-1 או 4-0.
    .
    הזאגז עבדו כמו מכונה ואין ספק שלא סתם בשידור הישוו את טימי לקווין מקהייל. יש לו מלא מובים של סביב הסל עם שלל הטעיות וסיומת בשני הידיים. אבל מה שמפריד את גונזגה זה לא הקליעה מבחוץ או משחק הפנים של טימי אלא שבכל רגע נתון הם יכולים להעלות 3-4 פליימייקרים על המגרש כשטימי וקיספרט גם הם לא בול סטופרים. ההחלטה של אנדרו נמהרט לעזוב את פלורידה השתלמה לכולם. יחד עם אייאיי וסאגס הם יכולים לייצר מכל צד של המגרש וללחוץ חזק בצד השני (הלילה זה לא ממש השתלם הגנתית כאשר UCLA שברה את הלחץ והשמירות הכפולות לא מעט)
    .
    סאגס אחרי טורניר די בינוני. לצערי עם כל הכבוד לניסים שהוא סיפק, GMים נוטים לצנן הופעות בטורניר מכיוון שהם מהוות אינדיקציה לא מאוד טובה להצלחה ב-NBA. הם נסמכים על ניתוחי עומק והשוואות רבות שנים עד גיל התיכון. ג'יילן סאגס יביחר ככל הנראה בטווח 3-5 כפי המסתמן והקליעה שלו היא סימן שאלה לא קטן. הם יסתכלו על ג'ה מוראנט שסיים שנת רוקי מופלאה אך הקליעה שלו מימי קדם התיישרה לרעה השנה ומתחילים לתהות לגבי התקרה שלו.
    .
    לגבי הגמר, ביילור חיה אחרת מ-UCLA. היא מציגה קו אחורי מאוד קשוח ומוכשר שלפחות 2 משחקניו ישחקו ב-NBA שנה הבאה (מיצ'ל ובאטלר) ההגנה שלהם מהקו האחרי שיכול להעמיד אין סוף גארדים זריזים והקליעה הקטלנית מבחוץ מחוייבים ריסון של גונזגה. מייסיו טיג, מיצ'ל ובאטלר מסוגלים כל אחד להתחמם ולהיכנס לזון מסוכן ושלושתם מוסרים מצוינים. מול יוסטון שלשתם סיפקו 21 מתוך ה-23 אסיסטים של הקבוצה. הקו הקדמי שלה לעומת זאת הרבה פחות חזק. הכנסות כדורים לטימי מאוד יקשו עליהם והמשחק צריך לעבור משם. ביילור הפסידה רק פעמיים העונה. פעם אחת לקנזס שחנקה אותה הגנתית ופעם שנייה הפסד מפתיע לאוקלהומה סטייט של קייד קנינגהאם שגרם לה להמון בעיות בצבע. הטריק היה להאט את קצב המשחק, לחנוק אותם משלוש (שינצחו מחדירות לצבע) ולמלא את הגארדים בעברות על ידי חדירות לצבע.

    1. נכון, UCLA לגמרי תפסו יום חד פעמי.
      .
      סאגס, כמו שאמרתי, הוא בעיני בחירת טופ-2. אבל זה גם תלוי קבוצה. למשל, אם או קיי סי נופלת על הבחירה השנייה, יכול להיות שעדיף להם ללכת על מובלי כשכבר יש להם את שיי (וגם מלדון מראה ניצוצות). אבל באופן כללי, לקבוצה בלי כשרונות, אני בוחר קודם כל לעמדה הכי חשובה במשחק.
      .
      לגבי טימי, לי הוא מזכיר יותר דווקא את סקולה, כמו שכבר אמרתי. מקהייל היה עם ממדים אחרים (ווינגספאן מטורף) ולכן גם יותר יכולות הגנתיות. שווה להזכיר שלמרות העבירה הגדולה שהוא סחט מג'וזאנג בסוף, המשחק הזה חשף את החולשה ההגנתית הגדולה שלו. התקשה מאוד להישאר עם שחקנים, כולל עם ריילי הנייד, שעבר אותו כאילו הוא אוויר או קלע מחצי מרחק עם כל הזמן שבעולם כי טימי לא יצא עליו. זה החשש העיקרי שלי לגביו ב-נבא. הוא לא חזק כמו סקולה למשל ולא קולע עדיין מבחוץ. הוא יוכל להישאר על המגרש ולחפות על החור ההגנתי שהוא צפוי להיות?

  7. תודה על הסיקור
    נחמד הכדורסל מכללות… בדיוק סיימתי מכללת הסיכוי האחרון, למרות שזה לא דיביזה 1…. וואו. אחלה סדרה
    🙂

  8. תודה ערן. משחק היסטורי שתמיד יהיה במאבק על משחק המכללות מס' 1 מכולם. היי, שתי הקבוצות יכולות להיאבק ב-NBA. שחקניהם לא הרבה יותר צעירים. היעילות אמש היתצה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.
    על נקודה אחת אני לא מסכים אתך. כתבת
    "קיספרט (במשחק חלש בסך הכל)"
    הוא, אחד מהקלעים הגדולים, לא קלע כמו תמיד אבל התזמון של סליו היה חשוב ביותר. כל פעם שהייתה הרגשה ש-UCLA עומדת לפרוץ הוא בא עם סל מצויין. אני לא יודע היכן הוא במוק דראפט אבל הוא יהיה המשך לדור הקלעים הלבנים שאינם זריזים במיוחד אבל הם אוצר לכל קבוצה.

    1. יכול להיות שאני פשוט מצפה מקיספרט ליותר. היו לו כמה סלים חשובים באמת, אבל לדעתי אם גונזאגה מפסידים את זה זה בעיקר עליו (וכמובן היום הנפלא של יו סי אל איי).

    1. באמת צריך לשאול? ביילור קבוצה חמודה. רצה, שומרת, נלחמת. מיצ'ל ובאטלר אחלה שחקני מכללות (הראשון לפחות גם יהיה לדעתי יופי של שחקן נבא). אבל גונזאגה זו קבוצה היסטורית וגם כמה שמגיע לפיו.

  9. בחיי שלא ראיתי משחק מכללות איזה 15 שנה עד שבפוקס ראיתי את גונזגה אתמול (למעשה, יש מצב שהמשחק האחרון שראיתי היה האליפות של כרמלו בסירקיוז)
    הייתי אומר שנפלתי טוב

  10. אני יודע שזה לא קשור, אבל לפי מה שהבנתי יש מצב שלקחתי את הברקט של הופס.
    הנקודה שניחשתי את כולו עם פונקצייה רנדומלית, ושיטה עקומה, אשכרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט