מי תהייה ה-Beast מה-East? / יוני לב ארי

האמריקן ליג מאחורינו, עם הפנים לנשיונל ליג. בחלק הרביעי בסדרת כתבות ההכנה לעונה, ננתח היום את הנעשה בבית שנחשב לחזק ביותר במייג'ורס נכון לעונת 2021 – הנשיונל ליג מזרח. המטס התחזקו משמעותית, הברייבס נראים אולי הטובים בליגה, וקשה לזלזל באלופת 2019, הנשיונלס, או בקבוצה שברייס הארפר מככב בה – הפיליס. הכל בפנים.

לינדור במדי המטס (צילום: sportsrants.com)

אטלנטה ברייבס: ריקוד המכונה.

מאזן ב-2020: 25:35.

פלייאוף: נכנעו ללוס אנג'לס דודג'רס בגמר הנשיונל ליג בשבעה משחקים, אחרי שהובילו 1:3 בסדרה.

הרכש המשמעותי: צ'ארלי מורטון. התקפה לא חסרה לאטלנטה. ניסיון בפיצ'ינג, לעומת זאת, כן. מורטון בן ה-37 מביא איתו ערימה של קילומטרז' על המאונד, מאז 2008 (אז הוא החל את הקריירה באטלנטה), כולל אליפות עם יוסטון ב-2017,  ואחלה מנטור לסטארטרים הצעירים של הברייבס.

עזיבה משמעותית: דארן אודיי. הרליבר השקט בן ה-38 נתן לאטלנטה בשנתיים האחרונות זרוע בטוחה מהבולפן, וככלל הוא לא עלה מ-ERA 3.8 מאז 2012, בהחלט יחסר לברייבס.

מורטון במדי הברייבס (צילום: Talking Chop)

הימור נועז: שמו של אוזי אבילס יופיע ברשימת המועמדים ל-MVP של הנשיונל ליג. מצד אחד מדובר בילד בן 24, מצד שני כבר יש לו ארבע עונות במייג'ורס. מצד אחד הוא נתן רק עונה אחת ממש טובה, מצד שני, קשה לפספס את הפוטנציאל. 2021 זו העונה שלו.

חולשה: ווינריות. קשה למצוא חלק פחות טוב במכונה המשומנת של הברייבס, אך גם בעונה שעברה זה היה כך, כמו גם בעונה שלפני כן, ושלפני כן. אך מאז 1999 אטלנטה לא הופיעה בוורלד סירייס, כשהזכיה האחרונה היתה ב-1995, לפני שאני ידעתי מה זה בייסבול… בעונה שעברה הם כבר הוליכו 1:3 על הדודג'רס, רק כדי לראות אותם לוקחים אליפות. דרושה: ווינריות.  

ה-MVP של 2020. פרימן (צילום: CBC.ca>Charles Odum)

עוצמה: עומק. רונאלד אקוניה ג'וניור, דאנסביי סוואנסון, פרדי פרימן, מרסל אוזונה, טראוויס דארנואו, אוזי אבילס – כל אלה בהתקפה. מייק סורוקה, מקס פאריד, איאן אנדרסון וצ'ארלי מורטון ב-סטארטינג פיצ'ינג, וויל סמית', כריס מרטין, איי.ג'יי מינטר וג'וש טומלין בבולפן, אין לקבוצה הזו חוליה חלשה.

כמה מילים מהמומחה האמריקני הסודי: אחרי המפלה נגד הדודג'רס, לברייבס יש הרבה מה להוכיח העונה. חזרתו של אוזונה בהחלט מייצבת ליינאפ שהיה מפחיד מראש, מובל על ידי ה-MVP המכהן, פרדי פרימן. עם סורוקה שוב בריא, הברייבס נראים שוב כמו הקבוצה הטובה ביותר בבית.

הימור: 56:106.

אני מהמר עליו א'. אבילס (צילום: CBSSports.com)

ניו יורק מטס: מה שיותר כחול יותר עמוק.

מאזן ב-2020: 34:26.

פלייאוף: לא.

הרכש המשמעותי: פרנסיסקו לינדור. מהרגע שסטיב כהן נחת בסיטי פילד, כל שמות הפרי אייג'נטס הגדולים עלו. אך הוא התעלה על עצמו, והביא שחקן טוב בהרבה מכל אלה. לינדור הוא פרנצ'ייז פלייר, כזה שאפשר לבנות סביבו קבוצה, ללא ספק המהלך המרשים ביותר שכל קבוצה בליגה עשתה בפגרה הזו.

עזיבה משמעותית: רובינסון קאנו. הוא אמנם לא עזב, אך ב-18 בנובמבר הודיעו ראשי הליגה כי קאנו מושעה מ-162 משחקים, לאחר שהשתמש בחומרים אסורים. זה אמנם לא אותו קאנו של לפני 5-6-7 עונות, אך גם הסקנד בייסמן בן ה-38 יחסר מאוד לקבוצה בכתום-כחול.

אני מהמר עליו ב'. דיאז (צילום: chatsports.com)

הימור נועז: אדווין דיאז ישמור 40 משחקים עם ERA מתחת ל-2.5. כשדיאז וקאנו הגיעו מסיאטל, כולם דיברו על כך שהצ'יפ החשוב פה בוא יותר דיאז ופחות קאנו. מאז הוא בעיקר פישל, ושב, ושוב, ושוב. עונת 2021 תהייה העונה המרשימה הראשונה של הרליבר המצוין.  

חולשה: פאוור. למטס יש ליינאפ מצוין, מאוד מאוזן, אך למעט פיט אלונסו, שגם ממנו לך תדע מה תקבל ב-2021, וללא קאנו, אין למטס סלאגרים אמיתיים. מייקל קונפורטו וג'ף מקניל חייבים לקחת את המשחק שלהם שלב אחד קדימה כדי לייצר איום אמיתי.

יתנו פאוור? מקניל וקונפורטו (צילום: Newsday)

עוצמה: רוטיישן. ג'ייקוב דגראם הוא אייס אמיתי. מרכוס סטרומן וקרלוס קראסקו הם 2-3 נפלאים. טאג'ואן ווקר יהיה 4 קלאסי, ולקראת המחצית השניה יחזור נוח סינדרגארד, מה שישנה את הרוטיישן בצורה דראסטית. אף קבוצה לא רוצה לפגוש את החבורה הזאת בסדרה של הטוב מ-5 או 7.

כמה מילים מהמומחה האמריקני הסודי: למרות שסטיב כהן לא הוציא את הסכומים שהאוהדים קיוו שהוא יוציא, כשהפרי אייג'נטס הגדולים כמו באוור וספרינגר נוחתים במקומות אחרים, אסור לזלזל במה שהמטס עשו בפגרה הזו. הטרייד על לינדור וקראסקו היה גניבה, ועם קאצ'ר חדש בדמות ג'יימס מקאן, עידן כהן מתחיל בצורה מעניינת מאוד.

הימור: 64:98.

כשהרעמה של סינדרגארד תחזור, הכל יהיה טוב יותר (צילום: New York Daily News)

וושינגטון נשיונלס: ההתקפה הכי טובה היא… הגנה?

מאזן ב-2020: 34:26.

פלייאוף: לא.

הרכש המשמעותי: בראד הנד. קשה למצוא בליגה רליברים שמאליים שאפשר לסמוך עליהם בצורה קונסיסטנטית. הנד, שבעוד כשבוע יחגוג 31, שומר מ-2016 על ERA של 3.3 ומטה, עם שלוש עונות של 21 שמירות ומעלה. הוא כנראה יהפוך לקלוזר של הנאטס. 

עזיבה משמעותית: אסדרובל קאבררה (תמיד תהיתי אם השם הנכון הוא פשוט אצטרובל?). האינדפילדר הוותיק (35), שהיה מהשחקנים החושבים באליפות של 2019, ממשיך לאריזונה (קבוצה שביעית בקריירה), ומשאיר חלל, של-קרטר קייבום יהיה קשה למלא. גם אדם איטון יחסר לנאטס.

רק לפני שנה וחצי חגגו בוושינגטון אליפות (צילום: CGTN)

הימור נועז: סטיבן שטרסבורג יחזור לפורמה של 2019. הרוטיישן של הנאטס מורכב מהרבה סימני שאלה: הגיל של מקס שרזר (36) וג'ון לסטר (37), היציבות של פטריק קורבין, אך מעל כולם הנאטס תלויים ביכולת של שטרסבורג, שחייב להראות שוב את מה שעשה ב-2019 כדי שוושינגטון תוכל להיאבק באריות הבית מניו יורק ואטלנטה.

חולשה: עומק בליינאפ. למעשה, למעט חואן סוטו וטרה טרנר, אין לנאשיונלס הרבה מחבטים מפחידים. סטרלין קסטרו שחקן חביב, קייל שווארבר יכול, אבל לא תמיד עושה, ו-ויקטור רובלס עוד לא באמת הראה למה הוא מסוגל (ככה לפחות מקווים בבירה).

איזה שטרסבורג נקבל העונה? (צילום: districtondeck.com)

עוצמה: בולפן. שימו לב למקבץ השמות: לבראד הנד עליו דיברנו, תוסיפו את דניאל האדסון, טאנר רייני, וויל האריס וקייל פינגאן, חבורה לוחמת שתיתן לנאטס הזדמנות לנצח כמעט בכל יום נתון. רוטיישן בריא והפיצ'ינג שלהם מהטובים בליגה.

כמה מילים מהמומחה האמריקני הסודי: בזמן שהעונה המקוצרת הרסה לנאטס עוד הזדמנות לעונה חלומית, הם עשו בשקט בשקט כמה מהלכים ששמו אותם שוב בעמדה טובה. עם התוספות של ג'וש בל וקייל שווארבר, לצד בראד הנד בבולפן, אל תתפלאו את הם שוב יהיו אלה שאתם לא רוצים לפגוש באוקטובר.

הימור: 80:82.

תוספת צבעונית לליינאפ של הנאטס. בל (צילום: Rum Bunter)

פילדלפיה פיליס: מספיק בקושי.

מאזן ב-2020: 32:28.

פלייאוף: לא.

הרכש המשמעותי: ארצ'י בראדלי. הפיליס היו עסוקים בעיקר בלהחזיר את אלה שסיימו חוזה, כמו ג'יי.טי ראמולטו ודידי גרגורייס. בראדלי, עם ניסיון כקלוזר באריזונה, יוקפץ כנראה מיידית לעמדת הרליבר הטוב ביותר בפיליס. עם ERA של 2.95 בעונה שעברה, אין ספק שמדובר ברליבר מצוין.

עזיבה משמעותית: בלייק פארקר. בראדלי יתפוס את מקומו של הרליבר הוותיק (35), אך הלא יציב. עונות 2017, 2018, 2020 היו מצוינות, 2019 פחות. בפילדלפיה החליטו להפסיק להמר עליו, ו-ויתרו על העט פארקר בצבע שחור.

אם זו התוספת המשמעותית… בראדלי (צילום: The Ringer)

הימור נועז: דידי גרגורייס יוביל את הפיליס ב-Walk Off Hits. השורט סטופ המצוין אוהב "מאני טיים", תנו לו הזדמנות לנצח משחק – והוא יעשה את זה. אחרי עונה בלי קהל, וכמעט בלי עונה, ב-2021 הוא יראה את ה-"פלייר פור דה דרמאטיק" גם בעיר של רוקי.

חולשה: עומק רוטיישן. מעבר לארון נולה וזאק ווילר, שאר הסטארטרים של הפיליס הם הימור. זאק אפלין נתן עונה טובה ב-2020, אך זו הפעם הראשונה בקריירה שהוא יורד מ-ERA של 4.1. ספנסר הווארד ילד, ו-וינס ולאסקז לא מספיק אמין. בקיצור, חסר.

יס אינ-דידי. גרגורייס (צילום: MSN)

עוצמה: ניסיון. אנדרו מקאצ'ן, ברייס הארפר, ג'יי.טי ראמולטו (לא באוקטובר) ודידי גרגורייס ראו כמה משחקים בחיים שלהם, ועם ג'ו ג'ירארדי על הקווים (מושג מענפים אחרים, אבל תופס, לא?) בהחלט אפשר להסתמך על הניסיון של החבורה האדומה מפילדלפיה.

כמה מילים מהמומחה האמריקני הסודי: בעקבות החזרה המעט מפתיעה של ראמולטו, ולאור החיזוק הקל בבולפן הכי חלש בליגה, הפיליס ינסו להתחרות בדיוויז'ן הכל כך חזק הזה, אחרי מספר עונות מאכזבות. אם זה לא יקרה, קשה לראות אותם מצליחים בעתיד מבלי לעבור שינוי דראסטי.

הימור: 85:77.

עדיין מוזר לראות אותו באדום. ג'ירארדי (צילום: elfildeo.com)

מיאמי מארלינס: היא עוד תשוב?

מאזן ב-2020: 29:31.

פלייאוף: הודחו לאחר הפסד 3:0 בסדרת הדיוויז'ן מול אטלנטה ברייבס.

הרכש המשמעותי: אדם דובל. קבוצה כמו המארלינס, אחרי עונת פלייאוף ראשונה מאז 2003, משתדלת בעיקר לשמור על החלקים הקיימים ופחות לרכוש חדשים. דובל הוא בהחלט חיזוק ראוי. אאוטפילדר עם ניסיון (32), שעובר בתוך הדיוויז'ן (הגיע מהברייבס). הוא אמנם לא אותו שחקן שליהטט בסינסינטי ב-2017, אך עדיין בהחלט כח משמעותי.

מאטלנטה למיאמי. דובל (צילום: Talking Chop)

עזיבה משמעותית: ברנדון קינזלר. כאמור, המטרה העיקרית של המארלינס היתה לשמר את הסגל, והעובדה שזה השם הבולט ביותר מבין אלה שלא המשיכו, אומרת שהם הצליחו. קינזלר (לא איאן, כן?) בן ה-36 היה מהרליברים הטובים במיאמי בעונה שעברה (2.22), כולל שלושה סקורלס אינינגים באוקטובר, אך במיאמי יתגברו כנראה על האבידה…

הימור נועז: סנדי אלקנטארה וסיקסטו סאנצ'ס יזרקו ל-ERA נמוך מ-3. הכוונה היא כל אחד מהם בנפרד… מדובר בשני סטארטרים סופר מוכשרים, שכנראה לא יישארו עוד זמן רב במיאמי. בינתיים המארלינס ייהנו מ-1-2 פאנץ' מהטובים בליגה.

זו העונה שלו. סיקסטו סאנצ'ס (צילום: torosdeleste.com)

חולשה: פיצ'רים מעבר לשני הראשונים. בהמשך לסעיף הקודם, פאבלו לופס, אליעזר (זה השם שלו?!?) הרננדס וטרוור רוג'רס משלימים חמישייה עם המון סימני שאלה (במקרה הטוב, אולי מדובר יותר בסימני קריאה)….

עוצמה: מהירות. המארלינס קבוצה צעירה, עם המון אנרגיות ויכולת לגנוב בסיסים. ג'ון ברטי, מונטה האריסון, מיגל רוהאס וסטארלינג מארטה מובילים את החבורה הטסה.

כמה מילים מהמומחה האמריקני הסודי: עכשיו, כשחוזרים שוב לשגרת ליגה, קשה לראות את המארלינס מתגנבים שוב לפלייאוף, עונה שניה ברציפות, בדיוויז'ן מהחזקים בליגה. הג'נרל מנג'ר החדשה, קים, בעיקר עמדה מהצד ולא ממש עשתה מהלכים משמעותיים בפגרה הנוכחית. המטרה היא בעיקר לראות את הכישרונות הצעירים ממשיכים להתפתח תחת ידיו של דון מטינגלי. אך אל תצפו שהם פשוט יוותרו על העונה הזו, בכל זאת, זו הקבוצה של דרק ג'יטר…

הימור: 92:70.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. בדומה ל-NFL (אך מסיבות הפוכות) ה-MLB יהנה מחלוקה הגיונית יותר אם הליגה תגדל ל-32 קבוצות ותתחלק ל-2 דיוויזיות בלבד של שמונה קבוצות בכל ליגה. זה כמובן ייתן מקום לקבוצות טובות "שסובלות" מבית חזק על חשבון קבוצות חלשות בבית בלי הרבה יריבות.
    השוק במונטריאול ישמח לקבל קבוצה אחת…

    1. אין מספיק שחקנים סבירים ומעלה כרגע בשביל 30 קבוצות. הוספה של עוד 2 קבוצות רק ידלל עוד יותר את הרמה, אבל בגלל שעוד קבוצות = יותר כסף, תוך כמה שנים זה כנראה יקרה. מה שכן, לא נראה לי שמונטריאול תקבל קבוצה. שארלוט כמעט בוודאות תקבל קבוצה (השוק הכי גדול בלי קבוצה) והקבוצה השנייה תלך לעיר שהכי תהיה מוכנה לממן בנייה של איצטדיון (לאס וגאס).

      1. ממה שאני מכיר היה דיבור מאוד חזק על נאשוויל (כרגע יש שם קבוצת AAA), ועל מונטריאול דיברו בהקשר של הקומבינציה המטורללת עם טמפה (ובכל מקרה קבוצה נוספת בקנדה תעשה הרבה מאוד שכל).

        1. תמיד יש דיבור על נאשוויל, שארלוט, ובכלל כל האזור של הקרוליינז, קנטקי, טנסי, מתים שם לבייסבול, אבל השוק לא מספיק גדול. אותו כנ״ל קנדה. מונטריאול או ונקובר או כל עיר אחרת בקנדה נשמע נהדר, אבל בסופו של דבר זה נגמר בקבוצה עם פחות קהל מטאמפה ביי, רק בלי השוק התקשורתי של טאמפה ביי. לדעתי אם גם ככה כולם יודעים שאיפה שלא תשימו את הקבוצה בקנדה תוך כמה עונות הם עוברים ללאס ווגאס, או לטקסס, כבר עדיף לשים שם את הקבוצה מלכתחילה.

          1. מסכים חלקית.
            לגבי שארלוט/ נאשוויל, הבעיה הגדולה שם זה שהשוק רווי. בקרוליינה יש לך את כל הליגות הבכירות (NHL בראלי, היתר בשארלוט), ובנאשוויל יש לך כבר 3 קבוצות וה-MLS, שהוא גם ספורט שמשוחק בקיץ, הקדים אותם. דווקא הרעיון שלך ללואיוויל וההיסטוריה של המקום, יכולה להיות אופציה מעניינת. במיוחד שאין שם אף קבוצה בכירה מאז 1976 – אחד השווקים הגדולים ביחד עם וירג'יניה ביץ', שלא מחזיקים קבוצה באחת מחמשת הליגות הבכירות.
            לגבי מונטריאול – הכלכלה שונה ממה שהיה בשנות ה-90, ועכשיו גם הדולר האמריקני והקנדי די דומים בערך שלהם. עם זאת, ההבדל העיקרי יהיה זכויות השידור שמשנים את כל התמונה. וכשאתה יושב במטרו של כ-4 מיליון תושבים, אז יש מקום גם לקבוצת בייסבול.

            1. אני מאוד אוהב את קנדה בכלל ומונטריאול בפרט ומאוד אשמח אם תהיה קבוצת בייסבול נוספת מצפון לגבול, אבל בינתיים זה כמו להוציא מים מהסלע, האקספוז עברו לוושינגטון ב2004, זה לא כזה פעם, ואני בספק אם הליגה תסכים לפרוייקט חדש אחרי הצפרדע הרקובה שהם אכלו מהאקספוז בחמש שנים לפני המעבר.
              לואיוויל אני מאוד חושב שמגיע להם. בכלל יש המון ערים נהדרות של בייסבול בארה״ב שלא יראו מועדון מייג׳ורס כי הם לא שוק גדול, ולעומת זאת ערים כמו טמפה ביי ומיאמי שקיבלו קבוצה למרות שאין להן קהל. בסופו של דבר השוק מדבר, למשל פיניקס שהיא לא עיר של בייסבול עדיין מביאה פי שתיים אוהדים מבולטימור או פיטסבורג כי זה מטרופולין ענק.

      2. לגבי שחקנים – כבר היום ה-AAA משמשים לסגלים מורחבים של הקבוצה הבכירה (הפרוספקטים האמיתיים בד"כ נמצאים ב-AA), להרכיב 2 קבוצות אולסטאר מהשחקנים שנמצאים שם לא יהיה יותר מידי בעייתי.

        1. לפי ויקיפדיה המטרופולין של שארלוט גדול יותר מסינסינטי, קליבלנד, פיטסבורג, מילווקי, קנזס סיטי ובמרחק אפסי מזה מבולטימור וסיינט לואיס, שלא לדבר על זה שהוא צומח בקצב מהיר מאוד לעומת השאר. נראה לי שהם כרגע המובילים גם בגלל שאתה יכול לקרוא לקבוצה קרולינה _____ וככה לגייס אוהדים משני מדינות.

          אני דווקא חושב שבתאוריה מונטריאול היא היעד מספר אחד של הליגה, כי זה לא רק מונטראל אלא כל קוויבק שהליגה בתאוריה חושבת שהיא תוכל להגיע, מה גם שאם הם יקבלו קבוצה אז הם בוודאות יהיו באותו בית עם הבלוג'ייז מה שבכלל יעורר עניין בכל קנדה. הבעיה זה שהממשל המקומי בקוויבק והממשפל הפדרלי לא יתרמו סנט אחד לבנייה של איצטדיון חדש ובלי אצטדיון חדש אין סיכוי שיבחרו במונטריאול.

          1. כמו כל דבר, זה לא הגודל, אלא מה עושים איתו. זה שיש תושבים במטרופולין זה יופי, אבל יש פה עניין של הכנסות מתקשורת, כח קניה של השוק, כמות צופים וכן הלאה, וכמו שאפשר היה ללמוד מעלילות מועדון הכדורסל שמה, המטרופולין אולי ענק, אבל השוק שלו בכל הנוגע לספורט לא משהו.

            1. ההבדל עם ההורנטס זה שצפון קרוליינה היא מדינה של כדורסל מכללות וכדורסל תיכונים לפני שהיא מדינה של NBA, והסיבה העיקרית למעבר כמו תמיד הייתה על חוסר רצון/יכולת של הממשל המקומי לממן בנייה של איצטדיון חדש. אם מיאמי לא היו מצליחים לסחוט מימון לאצטדיון חדש הם מזמן היו עוברים לעיר אחרת (וקטנה יותר). טמפה כמעט בוודאות תעבור עוד 7 שנים כי הם לא מצליחים לסחוט מימון כדי לבנות אצטדיון חדש. ה-MLB ושאר הליגות מסתכלים בראייה של 20, 30, 40 שנים קדימה, ועד אז מטרופולין שארלוט (ושתי הקרוליינות) צפויות לגדול בלפחות 50% בעוד שערים כמו אלו שהזכרתי מקודם צפויות להישאר באותו גודל או אפילו לקטון. ה-MLB (וליגות אחרות) תרצה להיכנס לשם כמה שיותר מוקדם להתבסס ולהינות מן הצמיחה שצפוייה לקרות בכמה עשורים הבאים.

    2. מדהים שחר, בדיוק מה שחשבתי עליו הבוקר, החלוקה של הדיוויז׳נס היא אסון די רציני, שלא עושה טוב לאף בית ובאמת הגיע הזמן לחלק מחדש את הסיפור לשני בתים, מזרח ומערב במקום הבדיחה העצובה הזו.

  2. כאן בבית התעוררה בעייה: אשתי גייל היא חולת מטס. קוראית כל מילה הנכתבת עליהם. אני יודע את הסיבה: עבורה הם התחליף לדודג'רס שהיא היתה חולה עליהם כילדה קטנה עם מכתב אישי מג'קי רובינסטון. אחרי זה היה לה קראש אמיתי על אחד השחקנים שם בסוף שנות ה-70, רק 4-5 שנים אחרי שנשאנו, ואני ממש קנאתי בבן זונה. טוב, מה שהיה – היה. אני שונא נשיונל ליג כפי שאני שונה קבוצות NBA מערביות. לא יודע לה. כנראה כי אני יאנקי בנשמה.
    אבל מה קרה לי בזקנותי? השנה נידלקתי על אטלנטה ברייבס. פעם ראשונה ב-60 שנה כאן שאני אוהב קבוצה מהנשיונל ליג.
    כאן בבית נוצרה בעייה כי הברייבס והמטס יילחמו ראש בראש עד הסוף, ולשבת לידה במשחק מטס – ברייבס תהיה ממש בעייה. ההחתמה של מרסל אוזונה תעשה את ההבדל. מייק סורוקה חזר מניתוח ונראה מצויין בנורת' פורט, פלורידה, משכן הטריינינכ קמפ שלהם. הרוקי כריסטיאן פאצ'ה יהיה השחקן בסנטר פילד. רונלד אוקונה…אלכס ג'קסון… לברייבס חובטים שהם, לדעתי, בין הטובים בליגה.. מורטון…שמות קופצים לראש. יש לברייבס פיצ'ינג, ויש להם חובטים מהטובים בליגה.

  3. תודה
    אני למוד אכזבות מהמטס
    אני ממש מקווה שסינגראד יחזור ויהיה קטלני כתמיד
    דגרום נותן כבר כמה עונות מטורפות ברצף
    הגבעה נראית טוב אבל זה לא משהו שעזר בעונה הקודמת

    1. העונה הקודמת היה לך את פיטרסון שעשה עבודה יפה בהתחשב בנסיבות, והשאר היה וואקה שאכזב, מץ שהתפזר, פורסלו שהתפרק, לוגו שבאמצע העונה ניסו לעשות ממנו סטארטר, זה לא רוטציה. העונה יש יותר יציבות ופחות הימורים, חוץ מפיטרסון שעדיין רוקי, כל השאר זורקים מוכחים. הם כמובן עדיין צריכים להוכיח, אבל הרגשה שלי שסינדגארד יחזור ויצטרך להוכיח שהוא שייך, ולא אוטומטית יושלך לרוטציה כמו שכולם חושבים.

  4. תענוג יוני, כרגיל עושה סדר בחדר, וגם הכותרת מעולה! אני אפילו לא חושב שההימורים הנועזים שלך כאלה נועזים, אם כבר ההימורים על הנצחונות אני תוהה מאיפה אתה מביא אותם. הברייבס הם באמת הקבוצה המפחידה של הבית, אבל לדעתי יש מצב שדווקא החוזק של הבית יעשה לברייבס חיים יותר קשים משנדמה על הנייר. מה שאותי תמיד מסקרן הוא מה יתן את הטון, נכון שבבית משחקים את רוב המשחקים, אבל יש גם משחקים מול שאר הליגה, וגם אינטרליג מול הAL east. יכול מאוד להיות שהמאזנים הפנימיים יהיו שווים ואז מה שיקבע זה הסדרות מול הקבוצות מהבתים האחרים, מה שיכול לפתוח לגמרי את הבית.
    כמה מילים ככה להוסיף, החוזק של הברייבס הוא שאין שם נפילות רציניות. הקבוצה חזקה ומאיימת, אבל עיקר האיום אצלהם הוא היציבות. ראינו גם בעונה הקודמת וגם ב2019, הם מביאים את הסחורה פעם אחרי פעם. למעשה הנפילה הגדולה שלהם היתה דווקא מול הדודג׳רס בגמר הליגה, שזה מאוד מפתיע בשביל קבוצה כזו יציבה. זו למשל הבעיה הגדולה לדעתי של הנאשיונלס, הם לא יציבים. יש להם סגל שיכול ביום אחד לדרוס וביום השני לגסוס, ולכן להרגשתי הם בספק למקום שלישי. המארלינס לעומתם בנויים על החינגה הזו, מה שעזר להם מאוד בעונה הפסיכית שעברנו עכשיו, אבל עם זה לא עושים 162 משחקים. הפיליס לדעתי לא טובים על הנייר כמו הנאשיונלס, אבל יש להם יתרון של יציבות, וזה יכול לשחק לטובתם למקום שלישי ואולי אפילו לדגדג את הווילד קארד.
    אני לא חושב שהבעיה של המטס היא פאוור היטינג, אלא השדה. ההיטינג גם בלי קאנו מספיק יציב כדי לספק התקפה מסודרת והשחקנים כולם חובטים ״מודרני״ ככה שלא צריך את הפאוור היטרס ב4-5 כמו פעם. נכון שיש סימן שאלה סביב אלונזו, אבל הבעיה הגדולה היא לא ההומראנס אלא דווקא הדברים הקטנים, לדחוף רץ מהבסיס הראשון הביתה, או יציבות בהגנה. יש למטס שחקני הגנה מעולים, ויש להם שחקני התקפה מעולים. כאלה שהם גם וגם, כרגע זה רק לינדור. כל השאר בעיה. היחיד שבאנקר בהרכב זה קונפורטו בימין, ולינדור בשורט, כל שאר השדה פרוץ לרוחות, מקניל משחק היום בשני, מחר בלפט, נימו בסנטר ובלפט, וילאר אלוהים יודע, דייוויס כנ״ל. סמית׳ הוא שחקן בסיס ראשון שנזרק ללפט, אלונזו הוא מהפאוור היטרס שמשחקים בראשון כי שמה הם עושים הכי פחות נזק, וכו וכו. זה עולה למטס בהמון ראנס דביליים, ואם ימשיך גם העונה, אז כל הסלאגינג לא יעזור. ייתכן שהעומק בפיצ׳ינג יאזן את זה, אבל גם דהגרום לא זורק רק סטרייקאאוטס. ההרגשה היא שהמטס עדיין לא מבושלים ונצטרך לחכות עונה, אלא שאז מגיעה שאלת החוזים, ולך תדע כמה יהיו מוכנים לתת לקונפורטו ולינדור שישארו בסיטי פילד. מצד שלישי, לך תדע, ייתכן שהכל יתלבש למטס פתאום ביולי וזה יקח אותם לאוקטובר. נראה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט